נון

Sources rabbiniques

Apparat critique

Notes éditoriales

אות הנון

א. בבלי, מנחות עח, ע"ב. בבלי, פסחים לז ע"א

נא

דבר נא באזני העם ^{(שמ’ יא, ב)}, ¹ עתה, וכן כלם. ויש מפרשים אל נא תהי כמת ^{(במ’ יב, יב)}, ענין תחנה² ובקשה. ובתוספת אל"ף אנא שא נא פשע אחיך ^{(בר’ נ, יז)}, אנא י"י הושיעה נא ^{(תה’ קיח, כה)}, ויתכן ³ האל"ף שרש. וכבר כתבנוהו בשרש אן. אל תאכלו ממנו נא ^{(שמ’ יב, ט)}, פירושו שאינו מבושל כל צרכו. וכן בדברי רבותינו ז"ל ^[א] יוצאין במצה נא. מאי מצה נא? כל שפורסה ואין חוטין נמשכין ממנה.

1. חסר] ענינו BL

2. תחנה] תחינה BL

3. חסר] כי BL

נאם

וינאמו נאם ^{(יר’ כג, לא)}, נאם פשע לרשע ^{(תה’ לו, ב)}, חרבו מאד נאם י"י ^{(יר’ ב, יב)}, ונשכו אתכם נאם י"י ^{(יר’ ח, יז)}, ענינם ענין מאמר. ומלת נאם הוא שם ואפשר שהוא פעול⁴ סמוך, אבל וינאמו נאם ^{(יר’ כג, לא)} הוא שם בשקל זבול. ומזה מסיר שפה לנאמנים ^{(איוב יב, כ)}, והם הצחים בלשונם ויודעים בחכמת הדבר.

4. פעול] פעל BL

נאף

ועין נאף שמרה נשף ^{(איוב כד, טו)}, אשר ינאף את אשת רעהו⁵ ^{(וי’ כ, י)}. והכבד אשר נאפה משובה⁶ ישראל ^{(יר’ ג, ח)}. האשה המנאפת ^{(יח’ טז, לב)}, וינאפו את נשי רעיהם ^{(יר’ כט, כג)}. והשם לבלה נאופים⁷ ^{(יח’ כג, מג)}. ובהכפל למ"ד הפועל⁸ ונאפופיה מבין שדיה ^{(הו’ ב, ד)}. ידוע.

5. רעהו] איש BL

6. משובה] משבה BL

7. נאופים] נאפים BL

8. הפועל] הפעל BL

נאץ

ותוכחת נאץ לבי ^{(מש’ ה, יב)}, נאצו כל תוכחתי ^{(מש’ א, ל)}, ועצת עליון נאצו ^{(תה’ קז, יא)}, וינאץ בזעם אפו ^{(איכה ב, ו)}. והפעל הכבד נאץ י"י ^{(תה’ י, ג)}, נאצו האנשים האלה ^{(במ’ טז, ל)}, ואת אמרת קדוש ישראל נאצו ^{(יש’ ה, כד)}, ונאצוני והפר את בריתי ^{(דב’ לא, כ)}, עד אנה ינאצני ^{(במ’ יד, יא)}, וכל מנאצי לא יראוה ^{(במ’ יד, כג)}, אפץ⁹ כי נאץ נאצת ^{(שמ"ב יב, יד)}, ונאץ הוא מקור. וההתפעל עם הפעול מזה הבנין ותמיד כל היום שמי מנואץ¹⁰ ^{(יש’ נב, ה)}, משפטו מתנואץ¹¹. או הוא מורכב עם שלא נזכר פועלו¹² כאשר כתבתי בחלק הדקדוק בבנינו בשער הפעלים. והשם יום צרה ותוכחה¹³ ונאצה ^{(יש’ לז, ג)}. ומשקל אחר ויעשו נאצות גדולות ^{(נחמ’ ט, יח)}, בסגול הנו"ן. שמעתי את כל נאצותיך ^{(יח’ לה, יב)}, בקמץ הנו"ן והאל"ף. ענין כלם ענין מאוס¹⁴. ואשר הם מהפעל הכבד הם קרובים לענין ההכעסה¹⁵ וכלם קרובים בענין.

9. אפץ] אפס BL

10. מנואץ] מנאץ BL

11. מתנואץ] מתנאץ BL

12. פועלו] פעלו BL

13. ותוכחה] ותכחה BL

14. מאוס] מיאוס BL

15. ההכעסה] הכעסה BL

נאק

ונאק נאקת¹⁶ חלל ^{(יח’ ל, כד)}, מעיר מתים ינאקו ^{(איוב כד, יב)}. וישמע אלהים את נאקתם ^{(שמ’ ב', כד)}, ענינם ענין צעקה.

16. נאקת] נאקות BL

נאר

נאר מקדשו ^{(איכה ב, ז)}, בחרק¹⁷. נארת¹⁸ ברית עבדך ^{(תה’ פט, מ)} בצרי, ענינם¹⁹ ענין הרחקה והשלכה מן הלב. ואדני²⁰ אבי ז"ל פרשם²¹ ענין השחתה, וכתב עמהם נאור אתה ²² ^{(איכה עו, ה)}, בשקל יכול. והנפעל מזה אתם נארים ^{(מל’ ג, ט)}, לולי²³ האל"ף היה דגוש פ"א הפעל כמו נגשים. וכבר כתבנוהו בשרש ארר.

17. בחרק] בחירק BL

18. נארת] נארתה BL

19. נוסף ענינם] BL

20. ואדני] ואדוני BL

21. פרשם] פירשם BL

22. חסר] אדיר BL

23. לולי] ולולא BL

נבב

ואיש נבוב ילבב ^{(איוב יא, יב)}, נבוב לוחות²⁴ ^{(שמ’ כז, ח)}, כבר²⁵ כתבתים בשרש ביב.

24. לוחות] לחת BL

25. נוסף כבר] BL

נבא

ולא קם נביא עוד בישראל ^{(דב’ לד, י)}, יהיה נביאך ^{(שמ’ ז, א)}, כמו שאמר הוא²⁶ יהיה לך לפה ^{(שמ’ ד, טז)}, כמו שהנביא מדבר לעם בשליחות האל, כן ידבר הוא בשליחותך מה שתאמר לו, כמו שאמר ואתה תהיה לו לאלהים ^{(שמ’ ד, טז)}. וירא את להקת הנביאים ^{(שמ"א יט, כ)}. ואקרב אל הנביאה ^{(יש’ ח, ז)}, לפי שהיתה אשת נביא²⁷ קראה נביאה. וגם לנועדיה הנביאה ^{(נחמ’ ו, יד)}, כתב רבי יונה כי הוא כמו הנביאה²⁸ כי אין נועדיה אשה. וכתב וכבר אמר²⁹ כי הוא שמעיה בן דליה וקראו נועדיה בעבור אמרו לו נועד ³⁰ בית האלהים ^{(נחמ’ ו, י)}. וזה לא יתכן בלשון לעשות הנקבה זכר והזכר נקבה. וכבר כתבנו מקצת מן הדומים כן בחלק הדקדוק, וכתבנו דעתנו³¹ בהם שם. ונועדיה היתה אשה נביאת שקר שכרוה סנבלט וטוביה להפחיד נחמיה, וכן שכר נביאי השקר³² אחרים להפחידו כמו שאמר וליתר הנביאים אשר מיראים אותי ^{(נחמ’ ו, יד)}. והנפעל ממנו יקם י"י את דברך³³ אשר נבאת ^{(יר’ כח, ו)}. ונכתב ביו"ד מדוע נבית בשם י"י ^{(יר’ כו, ט)}, ונבאתי כאשר צויתי ^{(יח’ לז, ז)}, על יד אסף הנביא³⁴ ^{(דה"א כה, ב)}, ולעתים רחוקות הוא נבא ^{(יח’ יב, כז)}, בן אדם הנבא אל נביאי ישראל הנבאים ^{(יח’ יג, ב)}, בקמץ ושאר נבאים ~~הניא~~³⁵ הנבאים בשבא³⁶. אשר שלחו י"י ³⁷ להנבא ^{(יר’ יט, יד)}, הנבא בן אדם ^{(יח’ לח, יד)}. והמקור בתוספת תי"ו איש מחזיונו בהתנבאותו³⁸ ^{(זכ’ יג, ד)}. ³⁹ וההתפעל המה מתנבאים ^{(יר’ יד, יד)}, ויתנבאו עד לעלות ~~בקמץ~~⁴⁰ המנחה ^{(מל"א יח, כט)}, הנבאו בבעל ^{(יר’ כג, יג)}, משפטו התנבאו. וכן והתנבאתי⁴¹ כאשר צוני ^{(יח’ לז, י)}, משפטו התנבאתי. המתנבאות מלבהן ^{(יח’ יג, יז)}, ויתנבא בתוך הבית ^{(שמ"א יח, י)}, תרגם יונתן⁴²ואשתטי⁴³בגו ביתא. ובאה מלת והתנבית עמם ^{(שמ"א י, ו)} על דרך פעלי⁴⁴ הה"א. וכן ויכל מהתנבות ^{(שמ"א י, יג)}.

26. נוסף הוא] BL

27. נביא] הנביא BL

28. הנביאה] הנביא BL

29. אמר] אמרו BL

30. חסר] אל BL

31. דעתנו] דעתינו BL

32. השקר] שקר BL

33. דברך] דבריך BL

34. הנביא] הנבא BL

35. הניא] BL

36. בשבא] בשוא BL

37. חסר] שם BL

38. בהתנבאותו] בהנבאתו BL

39. חסר] ובא הענין הזה בלשון נפעל לפי שענינו קיבול הנבואה מהאל ולדבר בה אל השלוח אליו יחיד או רבים. BL

40. נוסף בקמץ] BL

41. והתנבאתי] והנבאתי BL

42. תרגם יונתן] תרגומו BL

43. ואשתטי] ואישתמטי BL

44. פעלי] בעלי BL

נבח

לא יוכלו לנבוח⁴⁵ ^{(יש’ נו, י)}, צעקת הכלבים תקרא נביחה.

45. לנבוח] לנבח BL

נבט

ונבט לארץ ^{(יש’ ה, ל)}, הנו"ן שרש והוא פעל עבר מהדגוש. ויש אומרים שהוא נפעל. וכבד אחר לא הביט און ביעקב ^{(במ’ כג, כא)}, והביטו אחרי משה ^{(שמ’ לג, ח)}, והבטת צר מעון ^{(שמ"א ב, לב)}, הבט נא השמימה ^{(בר’ טו, ה)}, אל תביט אחריך ^{(בר’ יט, יז)}, המביט לארץ ⁴⁶ ^{(תה’ קד, לב)}, והביט אל עמל לא תוכל ^{(חב’ א, יג)}, מהביט אל האלהים ^{(שמ’ ג, ו)}. ומקור אחר בצרי הבט⁴⁷ ימין וראה ^{(תה’ קמב, ה)}. והשם הנה כה מבטנו ^{(יש’ כ, ו)}, מכוש מבטם ^{(יש’ כ, ה)}, בפתח המ"ם. ועקרון כי הוביש מבטה ^{(זכ’ ט, ה)}, המ"ם בסגול ענינם ענין ההשגחה.

46. חסר] ותרעד BL

47. הבט] הביט BL

נבל

נבל ציץ ^{(יש’ מ, ז)}, פעל עבר בפלס יבש חציר ^{(יש’ מ, ז)}. אכלה⁴⁸ נבלה הארץ ^{(יש’ כד, ד)}, נבל תבל ^{(שמ’ יח, יח)}, כנבל עלה מגפן ^{(יש’ לד, ד)}. וציץ נבל צבי תפארתו ^{(יש’ כח, א)}, והיתה ציצת נובל⁴⁹ ^{(יש’ כח, ד)}, וכנבלת מתאנה ^{(יש’ לד, ד)}. והתאר והעלה נבל ^{(יר’ ח, יג)}. כאלה נובלת⁵⁰ עליה ^{(יש’ א, ל)}, פירושו נקראת האלה נובלת לפי שעליה נובלים, ופירושה נובלת מצד עליה. ועל זה הדרך מגלחי זקן ^{(יר’ מא, ה)}, שזקנם מגלח⁵¹. וקרועי⁵² בגדים ^{(יר’ מא, ה)}, שבגדיהם קרועים. וכן חגור כלי מלחמה ^{(שופ’ יח, יא)}, שמתניהם חגורים בכלי מלחמה. וכן וחלקה אשר לא תמטיר עליה תיבש ^{(עמ’ ד, ז)}, שייבש⁵³ עשבה. וכן העיר היוצאת⁵⁴ אלף ^{(עמ’ ה, ג)}, כי אנשי העיר הם היוצאים. וכן ותבא העיר במצור ^{(מלכים ב' כד, י)}, ואם לא תשלים עמך ועשתה עמך מלחמה ^{(דב’ כ, יב)} והדומים להם. והכבד ונבל כעלה כלנו ^{(יש’ סד, ו)}, בא הקמץ תמורת הדגש כמו שבא גם כן ויזד יעקב נזיד ^{(בר’ כה, כט)}, משפטם ויזד, ונבל בדגש עי"ן הפעל ועקרם⁵⁵ וינזד, וננבל⁵⁶. או יהיה מבנין נפעל ועקרו וננבל⁵⁷, ובהעדר נו"ן השרש הוטלה תנועתה על נו"ן הנוספת כמשפט. כלם ענין נפילה. ומזה נקרא לאדם הפחות והנופל נובל⁵⁸ כי נבל נבלה ידבר ^{(יש’ לב, ו)}, כאחד הנבלים ^{(שמ"ב יג, יג)}, כדבר אחת הנבלות ^{(איוב ב, י)}, ענין הכל נפילה וירידה. ונאמר מן הענין הזה אם נבלת בהתנשא ^{(מש’ ל, לב)}. ופירוש הפסוק אם נפלת מגדולתך⁵⁹ היה בהתכבד והתנשא שלא תשאל מהנבלים⁶⁰ ומאנשים שאינם ראויים לשאלתך, כלומר הוקר נפשך אף על פי שנפלת כמו שהיית יקר קודם לכן, וחדל משאול אנשים שאינם ראויים⁶¹ ומעשות דברים המהוגנים⁶² לך. וזהו שאמר ואם זמות יד לפה ^{(מש’ ל, לב)}, כלומר אפילו אם חשבת לשאול שים יד לפה שלא תשאל⁶³ ושלא לעשות דבר שאינו ראוי ⁶⁴ לעשות. ומזה עוד לבלתי עשות עמכם נבלה ^{(איוב מב, ח)}, כלומר דבר ⁶⁵ ומגונה. ⁶⁶ ומשקל אחר אגלה את נבלותה⁶⁷ ^{(הו’ ב, יב)} ונבלותיך אגלה.⁶⁸והכבד אל תנבל כסא כבודך ^{(יר’ יד, כא)}, כלומר אל תפחיתהו⁶⁹ ואל תורידהו. וינבל צור ישועתו⁷⁰ ^{(דב’ לב, טו)}, הורידיהו⁷¹ מגדולתו⁷² לפי מחשבתו ולפי מעשיו. והשלכתי עליך שקצים ונבלתיך ^{(נחום ג, ו)}, כלומר אשימך ⁷³ כנבלה המושלכת. ומדאת⁷⁴ נקראת הגויה המתה הנופלת נבלה. חלב⁷⁵ נבלה ^{(וי’ ז, כד)}, נבלתי יקומון ^{(יש’ כו, יט)}, פירושו עם נבלתי יקומון מתיך. ומשקל אחר או בנבלת חיה טמאה ^{(וי’ ה, ב)}, לא תלין נבלתו על העץ ^{(דב’ כא, כג)}. או הם משקל אחר ופעם ישתנה ופעם לא ישתנה כמו שכתבנו בחלק הדקדוק בשער השמות. וכן נאמר בלשון נפילה על הגויה המתה ויסר לראות מפלת האריה ^{(שופ’ יד, ח)}, אם כן נבלה היא מענין מפלה⁷⁶. כל⁷⁷ נבל ימלא יין ^{(יר’ יג, יב)}, ואחד נושא נבל יין ^{(שמ"א י, ג)}, בשש נקדות⁷⁸. ויש ספרים בחמש נקדות⁷⁹ .פרושו⁸⁰ נאד העור, או כד היוצר כי כן כתוב ושברה כשבר נבל יוצרים ^{(יש’ ל, יד)}, ונבליהם ינפצו ^{(יר’ מח, יב)}, לנבלי חרש ^{(איכה ד, ב)}. נבל ותוף⁸¹ ^{(שמ"א י, ה)}, בנבל וכנור ^{(תה’ קנ, ג)}, בנבל עשור ^{(תה’ לג, ב)}, בחמש נקדות⁸². אבל בכלי נבל ^{(תה’ עא, כב)}, סגול. והמסורת עליו לית ⁸³ וחד והיה כנור ונבל⁸⁴ ^{(יש’ ה, יב)}, עלי עשור ועלי נבל ^{(תה’ צב, ד)}, בכנורות⁸⁵ ובנבלים ^{(שמ"ב ו, ה)}, הוא כלי מכלי הזמר. מכלי האגנות עד⁸⁶ ⁸⁷ כלי הנבלים ^{(יש’ כב, כד)}, תרגם יונתן מנהניא⁸⁸ לבשי אפודא⁸⁹ ועד בני לוי אחדי נבליא. ונבלי שמים מי ישכיב ^{(איוב לח, לז)}, פירושו גשמי שמים. וכן ויהי המבול ^{(בר’ ז, יז)}, כי משפטו מנבול.

48. אכלה] אבלה BL

49. נובל] נבל BL

50. נובלת] נבלת BL

51. מגלח] מגולח BL

52. וקרועי] וקרעי BL

53. שייבש] שיבש BL

54. היוצאת] היצאת BL

55. ועקרם] ועיקרם BL

56. וננבל] וינבל BL

57. וננבל] וינבל BL

58. נובל] נבל BL

59. מגדולתך] מגדלתך BL

60. מהנבלים] מן הנבלים BL

61. ראויים] ראוים BL

62. המהוגנים] המגונים BL

63. תשאל] לשאול BL

64. חסר] לך BL

65. חסר] כעור BL

66. חסר] וכן בנבלת שקוציהם ^{(יר’ טז, יח)}, כעור גילוליהם. BL

67. נבלותה] נבלתה BL

68. נוסף ונבלותיך אגלה.] BL

69. תפחיתהו] תפחתיהו BL

70. ישועתו] ישעתו BL

71. הורידיהו] הורידהו BL

72. מגדולתו] מגדלתו BL

73. חסר] כעורה ומגונה, או פירושה BL

74. ומדאת] ומזה BL

75. חלב] וחלב BL

76. מפלה] נפילה BL

77. נוסף כל] BL

78. נקדות] נקודות BL

79. נקדות] נקודות BL

80. פרושו] פירוש BL

81. ותוף] ותף BL

82. נקדות] נקודות BL

83. חסר] סגול BL

84. ונבל] ונבל BL

85. בכנורות] ובכנרות BL

86. עד] ועד BL

87. חסר] כל BL

88. מנהניא] מכהניא BL

89. אפודא] איפודא BL

נבע

נחל נובע⁹⁰ ^{(מש’ יח, ד)}. והשם מבוע וצמאון למבועי מים ^{(יש’ לה, ז)}, ועל ~~מים~~⁹¹ מבועי מים ינהלם ^{(יש’ מט, י)}, נביעת המים הוא⁹² יציאתם מהמקור. ותשבר כד על המבוע ^{(קה’ יב, ו)}, הכד ההוא⁹³ המרה, והמבוע הוא הכבד שהמרה סמוכה עליו לפיכך אמר ותשבר כד על המבוע. והכבד הוא מקור הדם לפיכך קראו מבוע. וכן נקרא הדבר⁹⁴ בלשון הזה לפי שהוא יוצא מהפה כמים מהמקור. יום ליום יביע אומר⁹⁵ ^{(תה’ יט, ג)}, הנה יביעון בפיהם ^{(תה’ נט, ח)}, אביעה חידות ^{(תה’ עח, ב)}, תבענה שפתי תהלה ^{(תה’ קיט, קעא)}. וכן יבאיש יביע שמן רקח⁹⁶ ^{(קה’ י, א)}, אומר כי הזבוב יבאיש שמן רוקח ולא יפסק⁹⁷ הביאוש⁹⁸ כי בכל עת יביע הזבוב ⁹⁹ ויוציאו. ורבי יונה פרשו¹⁰⁰ בענין הדבור כלומר מרב¹⁰¹ באשו¹⁰² כאלו¹⁰³ ידבר ויכריז על באשו בחוץ ובא על דרך ושמן ימינו יקרא ^{(מש’ כז, טז)}. והרב רבי יצחק בן¹⁰⁴ גיאת פרשו¹⁰⁵ מענין אבעבועות ומשרשו, כי כתב כי הוא מבנין הכבד מפעלי הכפל, כי כאשר יבאיש השמן יעלה¹⁰⁶ אבעבועות.

90. נובע] נבע BL

91. repentir מים] BL

92. הוא] היא BL

93. ההוא] הוא BL

94. הדבר] הדבור BL

95. אומר] אמר BL

96. רקח] רוקח BL

97. יפסק] יפסוק BL

98. הביאוש] הבאוש BL

99. חסר] הבאוש BL

100. פרשו] פירשו BL

101. מרב] מרוב BL

102. באשו] באושו BL

103. כאלו] כאילו BL

104. בן] אבן BL

105. פרשו] פירשו BL

106. יעלה] יעשה BL

ב. משנה טהרות י, ח

נגב

מלך הנגב ^{(דנ’ יא, ה)}, בשש נקדות¹⁰⁷. צפונה¹⁰⁸ ונגבה ^{(בר’ יג, יד)}, הוא דרום. כי ארץ הנגב נתתני ^{(הו’ טו, יט)}, פירושו ארץ חרבה וחרדה¹⁰⁹. וכן כאפיקים בנגב ^{(תה’ קכו, ד)}, כסופות בנגב ^{(יש’ כא, א)}, משא בהמות נגב ^{(יש’ ל, ו)}. ותרגום חרבו פני האדמה נגיבו אפי ארעא. וכן בדברי רבותינו ז"ל ^[ב] מנגבן והן טהורין. וזולת זה נשתמשו בלשון הזה הרבה. ודוד קם מאצל הנגב ^{(שמ"א כ, מא)}, על נגב יהודה ועל נגב הירחמאלי ואל נגב הקני ^{(שמ"א כז, י)}, אל נגב ואל צקלג ^{(שמ"א ל, א)}, יתכן בכלם שפרושם¹¹⁰ המדבר ומקום החרב והיובש¹¹¹, או פרושם¹¹² דרום. וכן ערי הנגב סגרו ^{(יר’ יג, יט)}. ¹¹³ והדרום עצמו נקרא ¹¹⁴ כן ¹¹⁵ לפי שיש בפאת דרום חורב¹¹⁶ הרבה ואין בה יישוב¹¹⁷ כמו בשאר הפאות מפני החמימות.

107. נקדות] נקודות BL

108. צפונה] צפנה BL

109. וחרדה] וחררה BL

110. שפרושם] שפירושם BL

111. והיובש] והיבש BL

112. פרושם] פירושם BL

113. חסר] או יהיה פירוש אלה ארץ מישור, כי גם המדבר הוא מישור, BL

114. חסר] על BL

115. חסר] נגב BL

116. חורב] חרב BL

117. יישוב] ישוב BL

נגד

מי הגיד לך ^{(בר’ ג, יא)}. את מי הגדת מלין ^{(איוב כו, ד)}, כמו אל מי. הגדתי היום לי"י אלהיך ^{(דב’ כו, ג)}, כלומר אספר ואקרא הדברים לפניו ואתן ¹¹⁸ הודאה כי באתי אל המקום אשר הבטיח ¹¹⁹ אבתינו¹²⁰ לתת לנו, ובעל כנפים יגד¹²¹ דבר ^{(קה’ י, כ)}, בצרי וביו"ד המשך. וכן ותגד¹²² לבני ישראל ^{(שמ’ יט, ג)}, הגד¹²³ נגיד למלך ^{(יר’ לו, טז)}. מגדת מולדתה ^{(אס’ ב, כ)}, ואתם הלא¹²⁴ תגידו ^{(יש’ מח, ו)}. הגידו ונגידנו ^{(יר’ כ, י)}, פירושו הגידו עליו דבר שקר ונגידנו למלך, כמו שאמר לכו ונכהו בלשון ^{(יר’ יח, יח)}. ושלא נזכר פועלו ממנו¹²⁵ והוגד¹²⁶ לך ^{(דב’ יז, ד)}, הגד הגד לי ^{(רות ב, יא)}, הגד מקור ענין כלם ענין ספור, אלא שענין ההגדה יבא גם על החדשות ולא כן ענין ספור¹²⁷ אלא על הדבר שנעשה או לאמר¹²⁸. נגד י"י משיחו ^{(שמ"א טז, ו)}, ¹²⁹. כאין נגדך ^{(תה’ לט, ו)}, אעשה לו עזר כנגדו ^{(בר’ ב, יח)}, כלומר שתהיה לפניו ולעמתו¹³⁰ תמיד לשרתו, והכ"ף ככ"ף כהיום. ¹³¹ובתוספת ה"א נגדה נא לכל עמו ^{(תה’ קטז, יח)}, ¹³² כלם ענינם לעומת ונכח. וכאשר המלה הזאת עם מ"ם ענינה מרחוק כמו ותשב לה מנגד ^{(בר’ כא, טז)}, מנגד נגעי יעמדו ^{(תה’ לח, יב)}, כלומר רחוק לעמתו¹³³ונכח¹³⁴ ולא יקרבו אלי¹³⁵ לפקדני. ואתה תעמוד¹³⁶ מנגד ^{(שמ"ב יח, יג)}. ומה שאמר ויעמדו מנגד מרחוק ^{(מל"ב ב, ז)}, להורות על המרחק יותר או הוא¹³⁷תוספת באור¹³⁸. ומן הענין הזה נקרא ראש העם נגיד. ואתה תהיה לנגיד ^{(שמ"ב ה, ב)}, מפני שהעם שמים פניהם תמים¹³⁹ ופונים אליו בכל עניניהם. נגיד חסר תבונות ורוב¹⁴⁰ מעשקות ^{(מש’ כח, טז)}, מסוק¹⁴¹ הפסוק למדנו פירוש תחלתו כי הוא מסר מלת ימות וסמך הכתוב על המבין, כי מצאנו במקומות רבים במקרא חסר ענין מהפסוק לפי שהוא מובן ממנו, וכן הוא משפט הפסוק נגיד חסר תבונות ורב מעשקות ימות בקצר¹⁴² ימים שונא¹⁴³ בצע יאריך ימים. ואדני¹⁴⁴ אבי ז"ל פרשו¹⁴⁵ מלשון תרגום בשני ענינים משכו תרגומו נגידו, או¹⁴⁶ ימשך מן העולם מי שהוא רוב¹⁴⁷ מעשקות אך שונא בצע יאריך ימים. ויותר טוב מזה הלשון¹⁴⁸ ויגוע ואתנגיד¹⁴⁹ , אומר¹⁵⁰ ימות קודם זמנו. וכן נקראו מזה הדברים הטובים והחכמות נגידים מפני שהכל פונים אליהם מפני חשיבותם, שמעו כי נגידים אדבר ^{(מש’ ח, ו)}.

118. חסר] לפניו BL

119. חסר] את BL

120. אבתינו] אבותינו BL

121. יגד] יגיד BL

122. ותגד] ותגיד BL

123. הגד] הגיד BL

124. הלא] הלוא BL

125. נוסף ממנו] BL

126. והוגד] והגד BL

127. ספור] סיפור BL

128. לאמר] נאמר BL

129. חסר] בשש נקדות BL

130. ולעמתו] ולעומתו BL

131. חסר] כי הכעיסו לנגד הבונים ^{(נחמ’ ג, לז)}, הלמ"ד כלמ"ד לעומת. ולמ"ד לנוכח יאמר עם הלמ"ד ובלתי הלמ"ד. BL

132. חסר] או תהיה הה"א במקום למ"ד השימוש, BL

133. לעמתו] לעומתי BL

134. ונכח] ונכחי BL

135. אלי] עלי BL

136. תעמוד] תתיצב BL

137. נוסף הוא] BL

138. באור] ביאור BL

139. תמים] תמיד BL

140. ורוב] ורב BL

141. מסוק] מסוף BL

142. בקצר] בקוצר BL

143. שונא] ושונא BL

144. ואדני] ואדוני BL

145. פרשו] פירשו BL

146. או] כלומר BL

147. רוב] רב BL

148. הלשון] מלשון BL

149. ואתנגיד] ואיתנגיד BL

150. אומר] כלומר BL

נגה

ועל דרכיך¹⁵¹ נגה אור ^{(איוב כב, כח)}, ולא יגה שביב אשו ^{(איוב יח, ה)}. והשם ונגה כאור תהיה ^{(חב’ ג, ג)}, ונגה לו סביב ^{(יח’ א, ד)}. ומשקל אחר לנגוהות¹⁵² באפלות נהלך ^{(יש’ נט, ט)}, בפלס בארץ נכוחות¹⁵³ ¹⁵⁴ ^{(יש’ כו, י)}. והכבד וי"י יגיה חשכי ^{(שמ"ב כב, כט)}, וירח לא יגיה אורו ^{(יש’ יג, י)}, ענינם ענין זהר.

151. דרכיך] דרכך BL

152. לנגוהות] לנגהות BL

153. נכוחות] נכחות BL

154. חסר] יעול BL

נגח

וכי יגח שור איש ^{(שמ’ כא, כח)}. והכבד ובקרניכם תנגחו כל הנחלות ^{(יח’ לד, כא)}, בהם עמים ינגח יחדו¹⁵⁵ ^{(דב’ לג, יז)}, בך צרינו ננגח ^{(תה’ מד, ו)}, מנגח ימה וצפונה ונגבה ^{(דנ’ ח, ד)}. והתאר ואם שור נגח ¹⁵⁶ ^{(שמ’ כא, כט)}. וההתפעל ובעת קץ יתנגח עמו מלך הנגב ^{(דנ’ יג, מ)}, ענינם ענין ההדיפה והמכה בקרן.

155. נוסף יחדו] BL

156. חסר] הוא BL

נגל

שלחו מגל ^{(יואל ד, יג)}, משפטו מנגל והדגש לחסרון הנו"ן. וכן יקרא בערבי ¹⁵⁷ בנו"ן. וכבר כתבנוהו באות המ"ם בשרש מגל¹⁵⁸.

157. חסר] מנגל BL

158. נוסף בשרש מגל] BL

נגן

קדמו שרים אחר נוגנים¹⁵⁹ ^{(תה’ סח, כו)}, השרים הם בפה והנוגנים ¹⁶⁰ ביד בכלי, ¹⁶¹ אם¹⁶² קדמו שרים אחר הם¹⁶³ הנוגנים¹⁶⁴. והכבד ונגן בידו וטוב לך ^{(שמ"א טז, טז)}, והיה כנגן המנגן ^{(מל"ב ג, טו)}, מנגן בכנור ^{(שמ"א טז, טז)}. והשם נגינה, למנצח על נגינת לדוד ^{(תה’ סא, א)}, התי"ו מקום ה"א. וכבר כתבנו הדומים לו בחלק הדקדוק. והקבוץ ונגינותי ננגן ^{(יש’ לח, כ)}. ומשקל אחר אני מנגינתם ^{(איכה ד, סג)}. ענין הנגון¹⁶⁵ ידוע, והוא באחד מכלי הזמר.

159. נוגנים] נגנים BL

160. חסר] הם BL

161. חסר] פירוש BL

162. repentir אם] BL

163. אחר הם] ואחריהם BL

164. הנוגנים] נוגנים BL

165. הנגון] הניגון BL

ג. ספרא ויקרא ח, א

נגע

החיל אשר נגע אלהים בלבם ^{(שמ"א י, כז)}, עד יעזר נגעו ^{(יש’ טז, ח)}. כאשר לא נגענוך ^{(בר’ כו, כט)}, ¹⁶⁶ .¹⁶⁷ לבלתי נגעך ^{(רות ב, ט)}, הנוגע¹⁶⁸ באיש הזה ^{(בר’ כו, יא)}, ¹⁶⁹. לא תגע בו יד ^{(שמ’ יט, יג)}, מאנה לנגוע¹⁷⁰ נפשי ^{(איוב ו, ז)}. על כן לא נתתיך לנגוע¹⁷¹ אליך¹⁷² ^{(בר’ כ, ו)}, ולא יוסיף¹⁷³ עוד לגעת בך ^{(שמ"ב יד י)}, הלא כגעת בך¹⁷⁴ ^{(יח’ יז, י)}, יגע¹⁷⁵ בהרים ויעשנו ^{(תה’ קמד, ה)}. והפעל הכבד שאיננו¹⁷⁶ יוצא עד לשמים הגיע ^{(דה"ב כח, ט)}, מגיע השמים¹⁷⁷ ^{(בר’ כח, יב)}, עת הזמיר הגיע ^{(שה"ש ב, יב)}. ואף¹⁷⁸ על פי כי לדקות העיון כל הפעיל הוא יוצא. ואשר הוא יוצא והגעתיהו אל הארץ ¹⁷⁹ יסודו¹⁸⁰ ^{(יח’ יג, יד)}, והגעתם אל המשקוף ^{(שמ’ יב, כב)}, ותגע לרגליו ^{(שמ’ ד, כה)}. ויגע על פי ^{(יש’ ו, ז)}, פירושו¹⁸¹ המלאך הגיע הרצפה על פי. וישלח י"י את ידו ויגע על פי ^{(יר’ א, ט)}, פירושו הגיע ידו על פי. ואם לא תגיע ידו די שה¹⁸² ^{(וי’ ה, ז)}, כלומר שלא הגיעה¹⁸³ ידו לממון כך¹⁸⁴ שיקנה בו שה. ופרשו¹⁸⁵ רבותינו ז"ל ^[ג] אין לו ללות¹⁸⁶ ולא לעסוק באומנותו, ואפלו¹⁸⁷ היה לו השה או דמיו ולא היה לו הוצאת הדרך מביא קרבן עני שנאמר די שה, ענינם ההגשה¹⁸⁸ וההקרבה. וענין אחר נוגע¹⁸⁹¹⁹⁰¹⁹¹ ^{(יש’ נג, ד)}, ואהי נגוע כל היום ^{(תה’ עג, יד)}. והשם נגע צרעת ^{(וי’ יג, ג)}, איש נגע לבבו ^{(מל"א ח, לח)}, בסגול הנו"ן. נגעים גדולים¹⁹² ^{(בר’ יב, יז)}. והפעל הכבד כי נגעו י"י ^{(דה"ב כו, כ)}, וינגע י"י את פרעה ^{(בר’ יב, יז)}. ושלא נזכר פועלו¹⁹³ ממנו ועם אדם לא ינגעו ^{(תה’ עג, ה)}. והנפעל מזה הענין וינגעו יהושע וכל ישראל ^{(יהו’ ח, טו)}, כלומר הראו עצמם שהיו נגועים¹⁹⁴ ומוכים, כי היו נסים לפניהם כדי להתיקם מן העיר. ויתכן לפרשו שהיו ¹⁹⁵ נגועים, כי אחר שהיו נסים לא יתכן שלא היו נגועים, שהרי לא היו משיבים מלחמה לרודפים אחריהם, ואלו¹⁹⁶ היה¹⁹⁷ פרושו¹⁹⁸ שהראו עצמם נגועים בלתי¹⁹⁹ שהיו נגועים היה אומר בלשון התפעל ויתנגעו כי כן המשפט.

166. חסר] פירושו להרע BL

167. חסר] וכן BL

168. הנוגע] הנגע BL

169. חסר] להרע לו BL

170. לנגוע] לנגע BL

171. לנגוע] לנגע BL

172. אליך] אליה BL

173. יוסיף] יסיף BL

174. בך] בה BL

175. יגע] גע BL

176. שאיננו] שאינו BL

177. השמים] השמימה BL

178. ואף] אף BL

179. חסר] ונגלה BL

180. יסודו] יסדו BL

181. נוסף פירושו] BL

182. נוסף די שה] BL

183. הגיעה] הגיע BL

184. נוסף כך] BL

185. ופרשו] ופירשהו BL

186. ללות] ללוות BL

187. ואפלו] ואפילו BL

188. ההגשה] ההשגה BL

189. נוגע] נגוע BL

190. חסר] מכה BL

191. נוסף ] אלהים BL

192. גדולים] גדלים BL

193. פועלו] פעלו BL

194. נגועים] כנגועים BL

195. חסר] כן BL

196. ואלו] ואילו BL

197. היה] היו BL

198. פרושו] פירושו BL

199. בלתי] מבלתי BL

נגף

נגף את ירבעם ^{(דה"ב יג, טו)},²⁰⁰ ונגפו אשה הרה ^{(שמ’ כא, כב)}, וכי יגוף²⁰¹ שור ²⁰²^{(שמ’ כא, לה)}, כי אם י"י יגפנו ^{(שמ"א כו, י)}, נגוף²⁰³ ורפא²⁰⁴ ^{(יש’ יט, כב)}. ויגוף²⁰⁵ י"י את הילד אשר ילדה אשת אוריה לדוד ויאנש ^{(שמ"ב יב, טו)}, פירושו נגפו בחלי²⁰⁶ קשה. לנגוף²⁰⁷ את מצרים ^{(שמ' יב, כג)}, כלם פעלים יוצאים. והעומד פן תגף²⁰⁸ באבן רגלך ^{(תה’ צא, יב)}, ורגלך לא תגוף ^{(מש’ ג, כג)}. והנפעל כי נגף לבני²⁰⁹ ישראל ^{(שמ"ב י, טו)}, פתח והוא נפעל עבר. אף²¹⁰ ²¹¹ נגף הוא ^{(שופ’ כ, לט)}, יתנך י"י נגף ^{(דב’ כח, כה)}, קמוצים והם בינונים. בהנגף עמך ישראל ^{(מל"א ח, לג)}. וההתפעל ובטרם יתנגפו רגליכם על הרי נשף ^{(יר’ יג, טז)}. והשם ולא יהיה בהם²¹² נגף ^{(שמ’ יב, יג)}, בשש נקדות²¹³. ומשקל אחר המתים במגפה ^{(במ' כה, ט)}²¹⁴, את כל מגפותי²¹⁵ ^{(שמ’ ט, יד)}, כלם²¹⁶ ענין הדחיפה והמכה, יש מהם²¹⁷ במיתה ויש ²¹⁸ בלא מיתה.

200. נוסף ] BL

201. יגוף] יגף BL

202. חסר] איש BL

203. נגוף] נגף BL

204. ורפא] ורפוא BL

205. ויגוף] ויגף BL

206. בחלי] בחולי BL

207. לנגוף] לנגף BL

208. תגף] תגוף BL

209. לבני] לפני BL

210. אף] אך BL

211. חסר] נגוף BL

212. בהם] בכם BL

213. נקדות] נקודות BL

214. ] ויהי אחרי המגפה ^{(במ’ כו, א)} BL

215. מגפותי] מגפתי BL

216. כלם] כולם BL

217. מהם] בהם BL

218. חסר] מהם BL

נגר

עיני נגרה ולא תדמה ^{(איכה ג, מט)}, ידי לילה נגרה ^{(תה’ עז, ג)}, מבנין נפעל. וכן נגרות ביום אפו ^{(איוב כ, כח)}, וכמים הנגרים ארצה ^{(שמ"ב יד, יד)}. ויש מפרשים מזה פרץ נחל מעם גר ^{(איוב כח, ד)}. והכבד והגרתי לגיא²¹⁹ אבניה ^{(מי’ א, ו)}, ויגר מזה ^{(תה’ עה, ט)}, ותגר את בני ישראל על ידי חרב ^{(יח' לה, ה)},²²⁰ יגירוהו²²¹ על ידי חרב ^{(תה’ סג, יא)}, ²²² כמו²²³ מגרים במורד ^{(מי’ א, ד)}, ענין ההתכה וההגרה. ומה שנפל בזה²²⁴ הלשון בדמע כמו עני²²⁵ נגרה ^{(איכה ג, מט)}, ובדם כמו ותגר²²⁶ את בני ישראל, יגירוהו²²⁷ על ידי חרב ^{(תה' סג, יא)}, ובמים כמו כמים²²⁸ מגרים במורד ^{(מי’ א, ד)}, וכמים הנגרים ארצה ^{(שמ"ב יד, יד)}, ובמים²²⁹ כמו ויגר מזה ^{(תה' עה, ט)}, הוא ענין ההתכה כמשמעו. וכן ידי לילה נגרה, רוצה²³⁰ לומר מכתי נגרה על דרך ויתכו כמים שאגותי²³¹ ^{(איוב ג, כד)}. ומה שאמר באבנים ובכמוהם הוא בענין הגרת הדבר וגלגולו מגבוה לעמוק.

219. לגיא] לגי BL

220. נוסף ] BL

221. יגירוהו] יגירהו BL

222. חסר] ותגר את בני ישראל על ידי חרב ^{(יח’ לה, ה)}, BL

223. כמו] כמים BL

224. בזה] מזה BL

225. עני] עיני BL

226. ותגר] ותג BL

227. יגירוהו] יגירהו BL

228. כמים] מים BL

229. ובמים] וביין BL

230. רוצה] רצונו BL

231. שאגותי] שאגתי BL

נגשׁ

ויגש אליו יהודה ^{(בר’ מד, יח)}, ותגשן השפחות ^{(בר’ לג, ו)}, גש הלאה ^{(בר’ יט, ט)}, ובפתח גש פגע בו ^{(שמ"ב א, טו)}. גשה לי ואשבה ^{(יש’ מט, כ)}, גש שמה בעבורי שאשב בריוח כי צר לי המקום. וכן גש הלאה כי אף על פי שהוא רחוק ממקום המדבר הוא קרוב אל המקום האחר. גשו נא אלי ויגשו ^{(בר’ מה, ד)}, גשי הלום ^{(רות ב, יד)}, לגשת אלי ^{(יר’ ל, כא)}, עד גשתו עד אחיו ^{(בר’ לג, ג)}, אל תגש בי כי קדשתיך ^{(בר’ סח, ה)}. והנפעל יען כי נגש העם הזה ^{(בר’ כט, יג)}. כן כתבו רבי יונה. וכן נמצא²³² במקצת הספרים והמסורת לית בספרא. ועוד מסורת²³³ אחר²³⁴ נגש ונגש ד' ²³⁵ ואיש ישראל וחברו ירהבו נענה. אם כן לפי המסורת יען כי נגש הוא²³⁶ בשי"ן כי אלה הארבעה ²³⁷ הן²³⁸ בסי"ן. ובמקצת הספרים ימצא ²³⁹ נגש בסי"ן. ודעת המתרגם כן שתרגם חלף דאתרברב²⁴⁰ עמא הדין. ונגש משה לבדו ^{(שמ’ כד, ב)}, ואחרי כן נגשו ²⁴¹ בני ישראל ^{(שמ’ לד, לב)}, ונגשה יבמתו ^{(דב’ כה, ט)}, וגם הכהנים הנגשים אל י"י ^{(שמ’ יט, כב)}. וההתפעל התנגשו יחדו פליטי הגוים ^{(יש’ מה, כ)}, והכבד והגישו אדניו ^{(שמ’ כא, ו)}, ויגש לו ויאכל ^{(בר’ כז, כה)}. ורבי יונה כתב לא תגיש ותקדים בעדנו הרעה ^{(עמ’ ט, י)}, פעל עומד ויתכן לפרשו יוצא כחבריו רוצה²⁴² לומר תגיש האויבים ותקדימם²⁴³ בעדנו²⁴⁴. ושלא נזכר פועלו²⁴⁵ לא²⁴⁶לנחשתים הגשו ^{(שמ"ב ג, לד)}.

232. נמצא] BL

233. מסורת] מסורה BL

234. אחר] אחרת BL

235. חסר] וסימנם BL

236. נוסף הוא] BL

237. חסר] לבד BL

238. הן] הם BL

239. חסר] יען כי BL

240. דאתרברב] דאיתרברב BL

241. חסר] כל BL

242. רוצה] רצונו BL

243. ותקדימם] ותקדים BL

244. בעדנו] בעדינו BL

245. פועלו] פעלו BL

246. לא] לא BL

נגשֹ

נגש את הכסף ואת הזהב ^{(מל"ב כג, לה)}, לא יגש את רעהו ואת אחיו ^{(דב’ טו, ב)}, וכל עצביכם תנגשו ^{(יש’ נח, ג)}, איך שבת נוגש²⁴⁷ ^{(יש’ יד, ד)} והנוגשים²⁴⁸ אסצים²⁴⁹ ^{(שמ’ ה, יג)}. והנפעל ונגש העם איש באיש²⁵⁰ ואיש ברעהו ^{(יש’ ג, ה)}, ואיש ישראל ראו כי צר לו כי נגש העם ^{(שמ"א יג, ו)}, נגש והוא נענה ^{(יש’ נג, ז)}, יען כי נגש העם הזה²⁵¹ ^{(יש’ כט, יג)}, כלם ענין לחץ.

247. נוגש] נגש BL

248. והנוגשים] והנגשים BL

249. repentir אסצים] אצים BL

250. באיש] באחיו BL

251. נוסף הזה] BL

נד

קמו נד אחד ^{(יהו’ ג, טז)}, נצבו כמו נד ^{(שמ’ טו, ח)}, ענינם ענין קבוץ ביחד כענין גדיש ואפשר שהמלה מנחי העי"ן.

נדד

כי נדדו ממני ^{(הו’ ז, יג)}, נדדה שנת המלך ^{(אס’ ו, א)}, ותדד שנתי מעיני ^{(בר’ לא, מ)}, ידוד ממך ^{(נחום ג, ז)}, ²⁵² צבאות ידודון²⁵³ ידודון²⁵⁴ ^{(תה’ סח, יג)}, ואין²⁵⁵ נודד²⁵⁶ כנף ^{(יש’ י, יד)}, וגם הוא פועל עומד. ופרושו²⁵⁷ אין נודד ²⁵⁸ כנפו כמו כאלה נובלת²⁵⁹ עליה ^{(יש’ א, ל)}, שפירושו²⁶⁰ מצד עליה. או נופלת מלת נודד על כנף כלומר אין כנף נודד. והחכם רבי²⁶¹ אברהם בן²⁶² עזרא ²⁶³ פרשו²⁶⁴ פעל יוצא. והשם ארחיק נדוד²⁶⁵ ^{(תה’ נה, ח)}, בחלם²⁶⁶. ושבעתי נדודים²⁶⁷ עדי נשף ^{(איוב ז, ד)}, בשרק²⁶⁸. ומשקל אחר ומדד ערב ^{(איוב ז, ד)}, משפטו בתשלומו מנדד בפלס משקל. והפעל הכבד ומתבל ינדוהו²⁶⁹ ^{(איוב יח, יח)}. ושלא נזכר פועלו²⁷⁰ ממנו וידד כחזיון לילה ^{(איוב כ, ח)}. ורבי יהודה הביאו בסדר פעל הקל. ודומה כי ספרו שלמד בו השגהו²⁷¹ שנמצא²⁷² וידד היו"ד בחרק²⁷³, ואם היה כן היה מהקל. אבל אחר שמצאנו בכל הספרים היו"ד בקבוץ שפתים הוא משלא נזכר פועלו²⁷⁴ בלי ספק. וכבד אחר שמש זרחה ונודד ^{(נח' ג, יז)}. כן²⁷⁵ כתבו רבי יונה לפי שהוא פתח²⁷⁶ ואלו²⁷⁷ היה מנחי העי"ן היה בצרי כמו כאשר כונן. ואדני²⁷⁸ אבי ז"ל כתבו פועל²⁷⁹ שלא נזכר פועלו²⁸⁰ מנחי העי"ן כמו באין תהומות²⁸¹ חוללתי ^{(מש’ ח, כד)}, עמודי שטים²⁸² ירופפו ^{(איוב כו, יא)}, ביום הבראך כוננו ^{(יח’ כח, יג)}. ויפה כתב לפי שהוא פועל²⁸³ עומד, וכלם²⁸⁴ ענין התנועה וההרחקה. ומזה השרש והענין כימי נדת דותה ^{(וי’ יב, ב)}, בנדת עמי הארץ²⁸⁵ ^{(עז’ ט, יא)}, והדוה בנדתה ^{(וי’ טז, לג)}, כי מי נדה לא זורק²⁸⁶ עליו ^{(במ’ יט, יג)}, והוציאו את הנדה מן הקדש ^{(דה"ב כט, ה)}, כלומר הטומאה. וזהבם לנדה יהיה ^{(יח’ ז, יט)}, על כן נתתיו להם לנדה ^{(יח’ ז, כ)}, שירחקו ממנו וילכו בגלות. והתאר נדה היא ^{(וי’ כ, כא)}, ארץ נדה ^{(עז’ ט, יא)}, ענין הכל הריחוק. ונקראו מי נדה לפי שהיו המים לצורך הריחוק²⁸⁷, והוא הטמא.

252. חסר] מלכי BL

253. ידודון] ידדון BL

254. ידודון] ידדון BL

255. ואין] ולא היה BL

256. נודד] נדד BL

257. ופרושו] ופירוש BL

258. חסר] מצד BL

259. נובלת] נבלת BL

260. שפירושו] שפירש BL

261. והחכם רבי] ורבי BL

262. בן] אבן BL

263. חסר] ז"ל BL

264. פרשו] פירשו BL

265. נדוד] נדד BL

266. בחלם] בחולם BL

267. נדודים] נדדים BL

268. בשרק] בשורק BL

269. ינדוהו] ינדהו BL

270. פועלו] פעלו BL

271. השגהו] השיגהו BL

272. שנמצא] שמצא BL

273. בחרק] בחירק BL

274. פועלו] פעלו BL

275. כן] וכן BL

276. פתח] פתוח BL

277. ואלו] ואילו BL

278. ואדני] ואדוני BL

279. פועל] פעל BL

280. פועלו] פעלו BL

281. תהומות] תהמות BL

282. שטים] שמים BL

283. פועל] פעל BL

284. וכלם] וכולם BL

285. הארץ] הארצות BL

286. זורק] זרק BL

287. הריחוק] הרחוק BL

נדב

אשר נדב לבן²⁸⁸ אותנה²⁸⁹ ^{(שמ’ לה, כט)}, אשר נדבה ²⁹⁰ אותו²⁹¹ ^{(שמ’ לה, כא)}, אשר ידבנו לבו ^{(שמ’ כה, ב)}. והתאר ונדוב²⁹² נדיבות יעץ ^{(יש’ לב, ח)}, כל נדיב לב ^{(שמ’ לה, כב)}, להושיבי עם נדיבים ^{(תה’ קיג, ח)}, ורוח נדיבה תסמכני ^{(תה’ נא, יד)}. תרדף²⁹³ כרוח נדיבתי²⁹⁴ ^{(איוב ל, טו)}, יתכן לפרשו על הנפש כמו שנאמר במקום אחר ורוח נדיבה תסמכני כי הנפש בעל²⁹⁵ הנדיבות. או אמר כן על מעלה יתרה²⁹⁶ הראויה לבא עליו²⁹⁷ כמו שאמר וכעב עברה ישועתי ^{(איוב ל, טו)} נדיבות יעץ והוא על נדיבות יקום ^{(יש’ לב, ח)}, פירושו מעלות נדיבות ובעבורם יקום. והשם נדבה לי"י ^{(שמ’ לה, כט)}, גשם נדבות ^{(תה’ סח, י)}, נדבות פי רצה ^{(תה’ קיט, קח)}. וההתפעל אני ביושר²⁹⁸ לבבי התנדבתי ^{(דה"א כט, יז)}, המתנדבים בעם ^{(שופ’ ה, ט)}. לבד על כל התנדב ^{(עז’ א, ו)}, נכפלו בו מלות השמוש שלא לצורך, כי היה מספיק באמרו לבד ²⁹⁹כל התנדב או על כל התנדב³⁰⁰, אבל הוא תוספת באור³⁰¹. וכן משפט לשון הקדש בהרבה מקומות כמו המבלי אין קברים ^{(שמ’ יד, יא)}, וזולת זה הרבה. וענין הנדיבות ידוע. והוא מי שנפשו רחבה לתת משלו במקום הראוי³⁰² וכפי הראוי לו.

288. לבן] לבם BL

289. אותנה] אתם BL

290. חסר] רוחו BL

291. אותו] אתו BL

292. ונדוב] ונדיב BL

293. תרדף] תרדוף BL

294. נדיבתי] נדבתי BL

295. בעל] בעלת BL

296. יתרה] יתירה BL

297. נוסף עליו] BL

298. ביושר] בישר BL

299. חסר] או על BL

300. נוסף כל התנדב או על כל התנדב] BL

301. באור] ביאור BL

302. הראוי] ראוי BL

נדה

המנדים ליום רע ^{(עמ’ ו, ג)}, אחיכם שנאיכם מנדיכם ^{(יש’ סו, ה)}, ענינם ענין רחוק³⁰³. ואפשר שיהיה מזה השרש נדה היא ^{(וי’ כ, כא)}, והדגש לחסרון הנו"ן³⁰⁴ השרש ועקרו ננדה³⁰⁵ בפלס נגלה. וענין אחר לכל זונות³⁰⁶ יתנו נדה ^{(יח’ טז, לג)}, בשש נקדות³⁰⁷. ובנו"ן תמורת הה"א או היא נוספת ואת נתת את נדניך ^{(יח’ טז, לג)}, והוא מתן הזונה.

303. רחוק] ריחוק BL

304. הנו"ן] נו"ן BL

305. ננדה] נגדה BL

306. זונות] זנות BL

307. נקדות] נקודות BL

נדח

לבלתי ידח ממנו נדח ^{(שמ"ב יד, יד)}, לנדח עליו גרזן ^{(דב’ כ, יט)}, אפשר שיהיה לנדח³⁰⁸ פועל יוצא. או יהיה עומד והוא נופל על הגרזן. והנפעל ממנו נדח ^{(שמ"ב יד, יד)}, ותושיה נדחה ממני ^{(איוב ו, יג)}, ונדחה ידו בגרזן ^{(דב’ יט, ה)}, ³⁰⁹להשיב³¹⁰ המלך את נדחו ^{(שמ"ב יד, יג)}, אם יהיה נדחך ^{(דב’ ל, ד)}, או את שיו נדחים ^{(דב’ כא, א)}, נדחי עולם³¹¹ ^{(יר’ מט, לו)}. ובא ברפיון עי"ן הפעל נדחי ישראל יכנס ^{(תה’ קמז, ב)}. ואפשר שיהיה תאר קל על משקל שמחי לב ^{(יש’ כד, ז)}, ישרי לב ^{(תה’ לב, יא)}. ³¹² והפעול מהדגוש ואפלה מנדח ^{(יש’ ח, כב)}, פירושו ואל אפלה מנדח. וכבד אחר והדיח עלינו את הרעה ^{(שמ"ב טו, יד)}, והיה כצבי מדח ^{(יש’ יג, יד)}³¹³, למען הדיחי אתכם ^{(יר’ כז, טו)}, להדיחך מן הדרך ^{(דב’ יג, י)}, וידיחו את יושבי³¹⁴ עירם ^{(דב’ יג, יד)}. והשם מדוח. והקבוץ משאות שוא ומדוחים ^{(איכה ב, יד)}.

308. לנדח] לנדוח BL

309. חסר] לבלתי BL

310. להשיב] השיב BL

311. עולם] עילם BL

312. חסר] ואפשר גם כן להיותו נפעל משרש דחה ושם כתבנוהו. BL

313. repentir פירושו ואל אפלה מנדח. וכבד אחר והדיח עלינו את הרעה שמ"ב טו, יד, והיה כצבי מדח יש’ יג, יד] פירושו ואל אפלה מנדח. וכבד אחר והדיח עלינו את הרעה ^{(שמ"ב טו, יד)}, והיה כצבי מדח ^{(יש’ יג יד)} BL

314. יושבי] ישבי BL

נדן

וישב חרבו אל נדנה ^{(דה"א כא, כז)}, פירושו אל נרתקה³¹⁵, והוא התער שהחרב נתון בתוכו. וכן בלשון ארמית אתכרית רוחי אנה דניאל בגו נדנה ^{(דנ’ ז, טו)}. ויש מי שפרש³¹⁶ מזה הענין לא ידון רוחי באדם ^{(בר’ ו, ג)}, שהגוף לרוח כנדן. ויהיה מזה השרש גם כן והנח תמורת הדגש והיה ראוי להיות ידון בפלס יגוש, כמו ויזד יעקב נזיד ^{(בר’ כה, כט)}, שבא ³¹⁷ הנח בו³¹⁸ תמורת הדגש. ואת נתת את נדניך ^{(יח’ טז, לג)}, פרשתיו³¹⁹ בשרש נדה.

315. נרתקה] נרתיקה BL

316. שפרש] שפירש BL

317. חסר] בו גם כן BL

318. נוסף בו] BL

319. פרשתיו] פירשתיו BL

נדף

אשר תדפנו רוח ^{(תה’ א, ד)}, אל ידפנו ולא³²⁰ איש ^{(איוב לב, יג)}, כהנדוף³²¹ עשן תנדף ^{(תה’ סח, ג)}. והנפעל העלה נדף תערוץ ^{(איוב יג, כה)}, כקש נדף קשתו ^{(יש’ מא, ב)}. ומלת כהנדף עשן יש אומרים שהוא מקור מבנין נפעל והראוי כהנדף. ויש אומרים ³²² מקור מבנין הפעיל. ואני כתבתיו בשער הפעלים שם הפעל מבנין הפעיל. וכן כהתוך כסף ^{(יח’ כב, כב)}. והענין הזה כענין דחיפה.

320. ולא] לא BL

321. כהנדוף] כהנדף BL

322. חסר] שהוא BL

נדר

כי נדר נדר עבדך ^{(שמ"ב טו, ח)}, איש כי ידור³²³ ³²⁴לי"י³²⁵ ^{(במ’ ל, ג)}, וידר יעקב נדר לאמר ^{(בר’ כח, כ)}, וידרו נדרים ^{(יונה א, טז)}, וכי תחדל לנדור³²⁶ ^{(דב’ כג, כג)}. ונדר חמשה מהם בחמש נקדות³²⁷ והשאר בשש נקדות³²⁸ כמו שכתבנו בחלק הדקדוק. ענינם ידוע.

323. ידור] ידר BL

324. חסר] נדר BL

325. נוסף לי"י] BL

326. לנדור] לנדר BL

327. נקדות] נקודות BL

328. נקדות] נקודות BL

נהה

ונהה נהי נהיה ^{(מי’ ב, ד)}, נהה על המון מצרים ^{(יח’ לב, יח)}. והשם אל יודעי נהי ^{(עמ’ ה, טז)}. ומשקל אחר נהי נהיה ^{(מי’ ב, ד)}, בפלס שמלה. ויש לפרש נהיה משרש היה מענין נהייתי ונחלתי³²⁹ ^{(דנ’ ח, כז)}. ומשקל אחר ולא נה בהם ^{(יח’ ז, יא)}. ומשקל אחר ונשאו אליך בניהם קינה ^{(יח’ כז, לב)}, והוא בפלס אף ברי יטריח עב ^{(איוב לז, יח)} משרש רוה, בניהם בפלס בפיהם. ונה ³³⁰ בפלס שד מן שדד, כי זה השרש³³¹ אף על פי שהוא מנחי הלמ"ד הנה הוא³³² כפול העי"ן או הלמ"ד כשאר הכפלים³³³. ועקרו³³⁴ ³³⁵ נהה בפלס נגה ונפל אחת³³⁶ מן ההאי"ן³³⁷ להקל כמנהג כל הכפלים³³⁸. ומלת³³⁹ בניהם היו"ד הנחה תמורת הה"א עי"ן הפעל, ואף על פי שאין מנהג הה"א להיות נעלמת בהיותה פ"א הפעל ועי"ן הפעל כי אם בהיותה³⁴⁰ למ"ד הפעל באה במלת³⁴¹ הזאת נעלמת בעבור התחברה עם ה"א מ"ם הכינוי. אבל באמת היה אפשר לומר במ"ם הכנוי³⁴² לבדה בלא ה"א נהם בפלס קום. ורבי יהודה ורבי יונה שמו נה בהם, ונשאו אליך בניהם ^{(יח' כז, לב)} משרש נוה. והנכון בעיני מה שכתבתי בהם לפי ענינם. אבל לפי דרך הדקדוק הנכון מה שכתבו הםù ענינם ענין קינה. ופירוש ולא נה בהם ^{(יח' ז, יא)}, לא ישאר מי שיבכה ויקונן עליהם. ³⁴³ ויתכן להיות מן הענין הזה וינהו כל בית ישראל אחרי י"י ^{(שמ"א ז, ב)}, כלומר שהתאבלו על מעשיהם הרעים ושבו אחרי י"י. או יהיה וינהו כמו ויאספו מתרגום ונקוו אליה כל הגוים ^{(יר' ג, יז)}ויתנהון³⁴⁴ למפלח בה כל עממיא. ויהיה מזה הענין גם כן ולא נה בהם כענין שאמר לא מהם ולא מהמונם ^{(יח’ ז, יא)}, ורוצה³⁴⁵ לומר ולא מנה שבהם כלומר לא מקבוץ שלהם³⁴⁶.

329. ונחלתי] ונחליתי BL

330. חסר] בא BL

331. השרש] BL

332. הוא] בא BL

333. הכפלים] הכפולים BL

334. ועקרו] ועקר BL

335. חסר] נה BL

336. אחת] אחד BL

337. מן ההאי"ן] מההאי"ן BL

338. הכפלים] הכפולים BL

339. ומלת] ובמלת BL

340. נוסף בהיותה] BL

341. במלת] במלה BL

342. הכנוי] הכינוי BL

343. חסר] ויונתן תרגם ולא מבני בניהון. BL

344. ויתנהון] ויתינהון BL

345. ורוצה] ורצונו BL

346. שלהם] שבהם BL

נהג

אתי³⁴⁷ נהג ויולך³⁴⁸ ^{(איכה ג, ב)}, נוהג³⁴⁹ כצאן יוסף ^{(תה’ פ, ב)}, וינהג את כל מקנהו ^{(בר’ לא, יח)}. ולבי נהג בחכמה ^{(קה’ ב, ג)}, כלומר נהג עצמו בחכמה. ועזא ואחיו נהגים בעגלה ^{(דה"א יג, ז)}, ומלכיהם נהוגים ^{(יש’ ס, יא)}, נהג ולך ^{(מל"ב ד, כד)}. כי בשגעון ינהג ^{(מל"ב ט, כ)}, פירושו ינהג מחנהו. נהגו לפני המקנה ההוא ^{(שמ"א ל, כ)}, ופירושו נהגו על הצאן והבקר שזכר כלומר הכל כמו שלקח דוד הכל נהגו ולא הניחו דבר, שלא היה להם פחד ומקצתם הלכו לפני המקנה ויאמרו³⁵⁰ זה שלל דוד. והכבד נהג רוח קדים ^{(שמ’ י, יג)}, ותנהג את בנותי ^{(בר’ לג, כו)}, מנהגות כקול יונים ^{(נח’ ב, ח)}, פירושו מנהגות אותה וקולן כקול יונים וכלם פעלים יוצאים. והשם והמנהג³⁵¹ כמנהג יהוא בן נמשי ^{(מל"ב ט, כ)}, ענינם ידוע.

347. אתי] אותי BL

348. ויולך] וילך BL

349. נוהג] נהג BL

350. ויאמרו] ואמרו BL

351. והמנהג] BL

נהל

נהלת בעזך ^{(שמ’ טו, יג)}, ועל מבועי מים ינהלם ^{(יש’ מט, י)}, אין מנהל לך³⁵² ^{(יש’ נא, יח)}, ³⁵³ וההתפעל אתנהלה לאטי ^{(בר’ לג, יד)}, ענינם כענין נהג³⁵⁴. ובכל הנהלולים³⁵⁵ ^{(יש’ ז, יט)}, מין ממיני העצים השפלים והפחותים. ואדני³⁵⁶ אבי ז"ל כתבו משרש הלל והנו"ן נוספת. וכן תרגם יונתן ובכל³⁵⁷ בתי תושבחתא.

352. לך] לה BL

353. חסר] וינהלם בלחם ^{(בר’ מז, יז)}. וינהלם מסביב ^{(דה"ב לב, כב)}, כלומר נהלם בחסדו שלא פחדו מכל סביבם. BL

354. כענין נהג] ענין נוהג BL

355. הנהלולים] הנהללים BL

356. ואדני] ואדוני BL

357. ובכל] וכל BL

נהם

ונהמת באחריתך ^{(מש’ ה, יא)}, ונהמתם איש אל אחיו ^{(יח’ כד, כג)}, ישאג ככפירים וינהום³⁵⁸ ^{(יש’ ה, כט)}, וינהום³⁵⁹ עליו ביום ההוא ^{(יש’ ה, ל)}. כנהמת ים ^{(יש’ ה, ל)},³⁶⁰ והשם נהם ככפיר אימת מלך ^{(מש’ כ, ב)}. , פירושו נהם כנהם כפיר אימת מלך³⁶¹. ומשקל אחר שאגתי מנהמת לבי ^{(תה’ לח, ט)}, כנהמת ים ^{(יש’ ה, ל)}, ענינם כענין שאגה.

358. וינהום] וינהם BL

359. וינהום] וינהם BL

360. נוסף ] BL

361. נוסף , פירושו נהם כנהם כפיר אימת מלך] BL

נהק

הינהק פרא עלי דשא ^{(איוב ו, ה)}, בין שיחים ינהקו ^{(איוב ל, ז)}, ענינם ענין המיה.

נהר

ונהרו אל י"י ואל טובו³⁶² ^{(יר’ לא, יב)}, ונהרו אליו כל הגוים ^{(יש’ ב, ב)}, ולא ינהרו אליו עוד גוים ^{(יר’ נא, מד)}, ענינם ענין מרוצה אל החפץ. ומזה הענין נקרא הנהר לפי שהוא מקום מרוצת המים, נהר פלגיו ^{(תה’ מו, ה)}, בעבר הנהר ^{(יהו’ כד, ב)}. והקבוץ מקום נהרים יאורים³⁶³ ^{(יש’ לג, כא)}. נהרי נחלי ³⁶⁴ ^{(איוב כ, יז)}, סמוך על סמוך. וכבר כתבנו הדומים להם³⁶⁵ בשרש בחר³⁶⁶. ובקבוץ הנקבות ועל נהרות יכוננה ^{(תה’ כד, ב)}, ויורד כנהרות מים ^{(תה’ עח, טז)}. על נהרות בבל ^{(תה’ קלז, א)}, על נהרותם³⁶⁷ ^{(שמ’ ז, יט)}. וענין אחר הביטו אליו ונהרו ^{(תה’ לד, ו)}, אז תיראי³⁶⁸ ונהרת ^{(יש’ ס, ה)}. ויש מפרשים מזה ונהרו אליו ^{(יש’ ב, ב)}. והשם אל³⁶⁹ תופע³⁷⁰ עליו נהרה ^{(איוב ג, ג)}, ענינם ענין אורה. ותרגום אור נהורא. ומזה הענין המנהרות אשר בהרים ^{(שופ’ ו, ב)}, והם המערות. וכנה אותם בלשון אורה מפני החלון שיכנס ממנה³⁷¹ שמה האורה, כמו שכנה גם כן בזה הענין ועל מאורת צפעוני ^{(יש’ יא, ח)}.

362. י"י ואל טובו] טוב י"י BL

363. יאורים] יארים BL

364. חסר] דבש וחמאה BL

365. להם] לו BL

366. בחר] באר BL

367. נהרותם] נהרתם BL

368. תיראי] תראי BL

369. אל] ואל BL

370. תופע] תפוע BL

371. ממנה] ממנו BL

נוע

ואם הניא אביה אתה ^{(במ’ ל, ו)}, ולמה תניאון את לב בני ישראל ^{(במ’ לב, ז)}. שמן ראש אל יני ראשי ^{(תה’ קמא, ה)}, נכתב בלא אל"ף. וכתבנו הדומים לו בחלק הדקדוק. והשם וידעתם את תנואתי ^{(במ’ יד לד)}, הן³⁷² תנואות עלי ימצא ^{(איוב לג, י)}, ענינם ענין שבר הדברים והמחשבות ובטולם³⁷³.

372. נוסף הן] BL

373. ובטולם] וביטולם BL

נוב

חיל כי ינוב ^{(תה’ סב, יא)}, עוד ינובון בשיבה ^{(תה’ צב, טו)}. ויש לפרש מזה ותירוש ינובב בתולות³⁷⁴ ^{(זכ’ ט, יז)}. ופירוש הפסוק כי מה טובו ומה יופיו³⁷⁵ ^{(זכ’ ט, יז)}, רוצה³⁷⁶ לומר מה טוב הדגן והיין שיגדל אותם בחורים ואותן³⁷⁷ בתולות בעת שישאלו מי"י מטר וכל³⁷⁸ איש עשב בשדה יתן, על כל³⁷⁹ מעזרת האל ומרב³⁸⁰ הדגן והתירוש ומטובו יהיו הבחורים והבתולות יפים וחזקים. כן פרשו³⁸¹ אדני³⁸² אבי ז"ל. והשם ממתנובות³⁸³ שדי ^{(איכה ד, ט)}, ענינם ענין יציאת הפירות והעשבים וגידולם³⁸⁴. וכן בענין הרבות העושר והעדן והטוב שהוא כגדול הצמחים הולך וגדול³⁸⁵ כמו שאמר חיל כי ינוב^{(תה’ סב, יא)}, עוד ינובון בשיבה ^{(תה’ צב, טו)}. וכן בענין הדבור כי הוא פרי הלשון פי צדיק ינוב חכמה ^{(מש’ י, לא)}. והשם בורא³⁸⁶ ניב שפתים ^{(יש’ נז, יט)}, וניבו נבזה אכלו ^{(מל’ א, יב)}. והפעל המרובע והוא יוצא לשלישי ותירוש ינובב בתולות³⁸⁷ ^{(זכ’ ט, יז)}, פירושו הדגן והתירוש ישמח בחורים³⁸⁸ והבתולות וינובב אותם שירים וזמירות, רוצה³⁸⁹ לומר שיאכלו וישתו וישמחו ביום התשועה ההוא³⁹⁰.

374. בתולות] בתלות BL

375. יופיו] יפיו BL

376. רוצה] רוצה BL

377. ואותן] ואותם BL

378. וכל] ולכל BL

379. כל] כן BL

380. ומרב] ומרוב BL

381. פרשו] פירשו BL

382. אדני] אדוני BL

383. ממתנובות] מתנובות BL

384. repentir וגידולם] וגידולם BL

385. וגדול] וגדל BL

386. נוסף בורא] BL

387. בתולות] בתלות BL

388. בחורים] הבחורים BL

389. רוצה] רצה BL

390. ההוא] ההיא BL

נוד

נע ונד תהיה בארץ ^{(בר’ ד, יב)}, נודו³⁹¹ לו כל סביביו ^{(יר’ מח, יז)}, ואל תנודו³⁹² לו ^{(יר’ כב, י)}, לבא לנוד לו ולנחמו ^{(איוב ב, יא)}, וינודו³⁹³ לו וינחמו אותו³⁹⁴ ^{(איוב מב, יט)}, מי ינוד לך ^{(יש’ נא, יט)}. ובחלם³⁹⁵ ואל תנוד³⁹⁶ ³⁹⁷ ^{(יר’ טז, ה)}, ענין הנענוע והטלטול. ובא בענין נחמת האבל וספור³⁹⁸ הצרות עמו לפי שהמנחמים נדים ממקומם זה מפה וזה מפה לנחם האבל ויטלטלו בעבורו. וכן בענין הזה ההתפעל אפרים מתנודד ^{(יר’ לא, יח)}, כלומר מספר קורותיו בינו ובין³⁹⁹ עצמו. ובענין הנוד והתנודדה כמלונה ^{(יש’ כד, כ)}, כי מדי דבריך בו תתנודד ^{(יר’ מח, כז)}, פירושו כאדם המתנודד ומכרכר לשמחה. והפעל הכבד ויד רשעים אל תנידני⁴⁰⁰ ^{(תה’ לו, יב)}, להניד רגל ישראל ^{(מל"ב כא, ח)}, ובליעל כקוץ מנד כלהם ^{(שמ"ב כג, ו)}. והשם וישב בארץ נד⁴⁰¹ ^{(בר’ ד, טז)}, נודי⁴⁰² ספרת⁴⁰³ אתה ^{(תה’ נו, ט)}. ועם מ"ם נוספת מנוד ראש ^{(תה’ מד, טו)}. ומשקל אחר וניד שפתי יחשך ^{(איוב טז, ה)}. ובה"א הנקבה לנידה היתה ^{(איכה א, ח)}. ומשקל אחר נד קציר ^{(יש’ יז, יא)}. ויתכן מן השרש הזה נצבו כמו נד ^{(שמ’ טו, ח)}. וכבר כתבנוהו שרש בפני עצמו⁴⁰⁴. וענין אחר ואת⁴⁰⁵נאד⁴⁰⁶ החלב ^{(שופ’ ד, יט)}, כנאד בקיטור ^{(תה’ קיט, פג)} שימה דמעתי בנאדך ^{(תה’ נו, ט)}. והקבוץ ואלה נאדות היין ^{(יהו’ ט, יג)}, ונאדות יין בלים ^{(יהו’ ט, ד)}, ונכתבה בהם האל"ף במקום וא"ו⁴⁰⁷ עי"ן הפעל. אבל את נאד⁴⁰⁸ החלב נכתב באלף וא"ו⁴⁰⁹.

391. נודו] נדו BL

392. תנודו] תנדו BL

393. וינודו] וינדו BL

394. אותו] אתו BL

395. ובחלם] ובחולם BL

396. תנוד] תנד BL

397. חסר] להם BL

398. וספור] וסיפור BL

399. ובין] לבין BL

400. תנידני] תנדני BL

401. נד] נוד BL

402. נודי] נדי BL

403. ספרת] ספרתה BL

404. שרש בפני עצמו] בשרש נד BL

405. ואת] את BL

406. נאד] נאוד BL

407. וא"ו] ו"ו BL

408. נאד] נאוד BL

409. וא"ו] ו"ו BL

נוה

גבר יהיר ולא ינוה ^{(חב’ ב, ה)}, פירושו לא ישכן⁴¹⁰ בנוה. ונוה יקרא משכן האדם. נוה משלח ונעזב ^{(יש’ כז, י)}, נוה שאנן ^{(יש’ לג, כ)}, ואקב נוהו פתאום ^{(איוב ה, ג)}, בנוה שלום ^{(יש’ לב, יח)}, אל נוה קדשך ^{(שמ’ טו, יג)}. והפעל הכבד ממנו זה אלי ואנוהו ^{(שמ’ טו, ב)}, פירושו אעשה לו נוה ומשכן. ותאר האשה בלשון הזה לפי שהוא⁴¹¹ שוכנת⁴¹² בבית תמיד הנוה והמענגה ^{(יר’ ו, ב)}. ובסמוך ונות בית תחלק שלל ^{(תה’ סח, יג)}, ושלם נות צדקך ^{(איוב ח, ו)}. או יהיה נות צדקך על הבית עצמו. וכן נקרא לאהל הרועים נוה, אני לקחתיך מן הנוה ^{(דה"א יז, ז)}. אל נוה איתן ^{(יר’ מט, יט)}, פירושו אל נוה⁴¹³ מקום איתן. וכן ותשב באיתן קשתו ^{(בר’ מט, כד)}, רוצה לומר במקום איתן. והקבוץ נות כרות רועים⁴¹⁴ ^{(צפ’ ב, ו)}. והומרה הוא"ו⁴¹⁵ באל"ף על⁴¹⁶ נאות מדבר קינה ^{(יר’ ט, ט)}, ונדמו נאות השלום ^{(יר’ כה, לז)}. כי דשאו נאות מדבר ^{(יואל ב, כב)}, ~~מאו~~⁴¹⁷ נאות מקום⁴¹⁸ מדבר כי אהלי הרועים במדבר מקום המרעה. בנאות דשא ירבויצני⁴¹⁹ ^{(תה’ כג, ב)}, בנאות מקום דשא. ולא נה בהם ^{(יח’ ז, יא)}, ונשאו אליך בניהם קינה ^{(יח’ כז, לב)}, כתבנו ⁴²⁰ בשרש נהה.

410. ישכן] ישכון BL

411. שהוא] שהיא BL

412. שוכנת] יושבת BL

413. נוה] הנוה BL

414. רועים] רעים BL

415. הוא"ו] הו"ו BL

416. על] ועל BL

417. מאו] BL

418. נאות מקום] מקום נאות BL

419. ירבויצני] ירביצני BL

420. חסר] אותו BL

נוח

לא שקטתי ולא נחתי ^{(איוב ג, כו)}, ונחנו עליו כאשר יפול⁴²¹ הטל ^{(שמ"ב יז, יב)}, אנוח ליום צרה ^{(חב’ ג, טז)}, פירושו כאשר חשבתי לנוח נהפך לי ליום צרה. ינוחו על משכבותם ^{(יש’ נז, ב)}, וידברו אל נבל ככל הדברים האלה בשם דוד וינוחו ^{(שמ"א כה, ט)}, פירושו כי יגעים היו מן הדרך. וספור⁴²² זה בעבור זריזותם כי לא נחו עד שדברו לו הדברים בשם דוד. ויונתן תרגם ופסקו, כלומר פסקו מלדבר עוד עד שישמעו תשובותו⁴²³. למען ינוח ^{(דב’ ה, יד)}, לנוח עליהם יומם ^{(שמ"ב כא, י)}, וינח ביום השביעי ^{(שמ’ כ, יא)}, ותנח התבה ^{(בר’ ח, ד)}. והשם לריח ניחוח ^{(שמ’ כט, כה)}, ומשקלו פעלו⁴²⁴. וכן בזה המשקל ופועלו⁴²⁵ לניצוץ ^{(יש’ א, לא)}, מן נוץ. והקבוץ⁴²⁶ ריח ניחוחיהם ^{(יח’ כ, כח)}. ומן הענין הזה דברי חכמים בנחת נשמעים ^{(קה’ ט, יז)}, טוב מלא כף נחת ^{(קה’ ד, ו)}. וכבר כתבנו אותו⁴²⁷ בשרש ינח. ורבי יונה כתבם בזה⁴²⁸ השרש על משקל אשר זרה ברחת ^{(יש’ ל, כד)}, הנגזר מן רוח. והפעל הכבד והניחותי⁴²⁹ לך ^{(שמ’ לג, יד)}, יסר בנך ויניחך ^{(מש’ כט, יז)}, והניחותי⁴³⁰ חמתי בם⁴³¹ ^{(יח’ כא, כב)}, וינח י"י להם ^{(דה"ב טו, טו)}, להניח ברכה אל ביתיך⁴³² ^{(יח’ מד, ל)}, כאשר⁴³³ יניח ידו וגבר עמלק ^{(שמ’ יז, יא)}, ויניחני בתוך הבקעה ^{(יח’ לז, א)}, רוח י"י תניחנו ^{(יש’ סג, יד)}. והשם לא⁴³⁴ אתן⁴³⁵ לך מנוח ^{(רות ג, ב)}, ממנוח הארון ^{(דה"א ו, טז)}. והקבוץ והשרק בו במקום⁴³⁶ חלם⁴³⁷. שובי נפשי למנוחייכי⁴³⁸ ^{(תה’ קטז, ז)}. ומשקל אחר ומנוחה לא מצאתי ^{(יר’ מה, ג)}, והיתה מנוחתו⁴³⁹ כבוד ^{(יש’ יא, י)}. ושריה שר מנוחה ^{(יר’ נא, נט)}, דעת התרגום בו כמו מנחה שתרגם רב תקרבתא⁴⁴⁰. ויש מפרשים שהיה רע⁴⁴¹ המלך והיה עם המלך בעת מנוחתו לחברה לשוח⁴⁴² ולהתרוח עמו. והקבוץ ובמנוחות⁴⁴³ שאננות ^{(יש’ לב, יח)}. ומשקל אחר והנחה למדינות עשה ^{(אס’ ב, יח)}, ענין המנוחה ידוע, והכל ענין אחד בין ⁴⁴⁴מהמלאכה⁴⁴⁵ ומעסקי האדם ומהיגיעה ומהצרות, בין חניית הדבר ⁴⁴⁶ במקום⁴⁴⁷ שהוא נח בו הכל⁴⁴⁸ ⁴⁴⁹ מנוחה.

421. יפול] יפל BL

422. וספור] וסיפור BL

423. תשובותו] תשובתו BL

424. פעלו] פעלול BL

425. ופועלו] ופעלו BL

426. והקבוץ] והקיבוץ BL

427. כתבנו אותו] כתבנוהו BL

428. בזה] מזה BL

429. והניחותי] והנחתי BL

430. והניחותי] והנחתי BL

431. נוסף בם] BL

432. ביתיך] ביתך BL

433. כאשר] וכאשר BL

434. לא] הלא BL

435. אתן] אבקש BL

436. במקום] מקום BL

437. חלם] חולם BL

438. למנוחייכי] למנוחיכי BL

439. מנוחתו] מנחתו BL

440. תקרבתא] תקרובתא BL

441. רע] ריע BL

442. לשוח] ולשוח BL

443. ובמנוחות] ובמנוחת BL

444. חסר] המנוחה BL

445. מהמלאכה] מהמלאכה BL

446. חסר] אמרם BL

447. נוסף במקום] BL

448. הכל] והכל BL

449. חסר] ענין BL

נוט

יושב⁴⁵⁰ כרובים תנוט הארץ ^{(תה’ צט, א)}, עניינו⁴⁵¹ כענין תמוט הארץ⁴⁵².

450. יושב] ישב BL

451. עניינו] ענינו BL

452. נוסף הארץ] BL

נום

נמו רעיך מלך אשור ^{(נח’ ג, יח)}, נמו שנתם ^{(תה’ עו, ו)}, פירושו כמו⁴⁵³ בשנתם. הנה לא ינום ולא ישן⁴⁵⁴ ^{(תה’ קכא, ד)}. והשם וקרעים תלביש נומה ^{(מש’ כג, כא)}. ובתוספת תי"ו ותנומה לעפעפיך ^{(מש’ ו, ד)}. והקבוץ מעט תנומות ^{(מש’ ו, י)} בתנומות עלי משכב ^{(איוב לג, טז)}, התנומה אינה חזקה כמו הישנה⁴⁵⁵ רק היא מעט מעט בְּקוּדָּר⁴⁵⁶ בלעז⁴⁵⁷.

453. כמו] נמו BL

454. ישן] יישן BL

455. הישנה] השינה BL

456. בְּקוּדָּר] פיזולי"ר BL

457. בלעז] בלע"ז BL

ד. ספרי במדבר קס, יב

נוס

ולא נס לחה ^{(דב’ לד, ז)}, ונסנו לפניהם ^{(יהו’ ח, ה)}, ונסתם גיא הרי ^{(זכ’ יד, ה)}. כך אנו קוראים אותו⁴⁵⁸ על משקל וקמתם, ושבתם⁴⁵⁹. ויונתן תרגם ואסתם⁴⁶⁰ חילא דטוריא, דומה כי היה קורא אותו ונסתם⁴⁶¹ בשקל נפעל שרשו⁴⁶² סתם ואומרים כי כן נמצא במקצת ספרים מדויקים⁴⁶³ אבל אני לא ראיתי⁴⁶⁴. והחכם רבי אברהם בן⁴⁶⁵ עזרא ⁴⁶⁶ כתב כי אנשי מזרח קוראים אותו כן. כי אם נוס ננוס לא ישימו לב ^{(שמ"ב יח, ג)}, על סוס ננוס ^{(יש’ ל, טז)}, וינוס⁴⁶⁷ החוצה ^{(בר’ לט, יג)}, בכנוסם⁴⁶⁸ מפני בני ישראל ^{(יהו’ י, יא)}. ולא תקחו כפר לנוס אל עיר מקלטו ^{(במ’ לה, לב)}, פירושו למי שיש לו לנוס לא תקחו ממנו כפר⁴⁶⁹ לשוב לשבת בארץ עד מות הכהן הגדול, כלומר לא תקחו ממנו כפר⁴⁷⁰ לנוס אלא⁴⁷¹ ינוס לעיר⁴⁷² מקלטו כמשפט שוגג ואם נס⁴⁷³ שם לא תקחו ממנו כופר לשוב לשבת בארץ עד מות הכהן הגדול. ובספרי ^[ד] מפרש הפסוק במזיד, הרי שהרג את⁴⁷⁴ הנפש במזיד שומע אני יתן ממון ויגלה תלמוד לומר ולא תקחו כפר⁴⁷⁵ לנוס. ורבנו⁴⁷⁶ שלמה עליו השלום⁴⁷⁷ פרש⁴⁷⁸ לנוס תאר כמו לנס, כלומר למי שהוא נס אל עיר מקלטו לא תקחו ממנו כפר⁴⁷⁹ לשוב לשבת וגו'⁴⁸⁰. ויפה פירש ויהיה לנוס תאר בפלס⁴⁸¹ סוג לב ^{(מש’ יד, יד)}. והפעל הכבד הניס את עבדיו ואת מקנהו ^{(שמ’ ט, כ)}, להניס מפני מדין ^{(שופ’ ו, יא)}. והשם ומנוס נסו ולא הפנו ^{(יר’ מו, ה)}, ומנוס אבד מנהם ^{(איוב יא, כ)}, ועם הכנוי⁴⁸² בשרק ומנוסי ביום צרה ^{(יר’ טז, יט)}. ועם ה"א הנקבה ובמנוסה לא תלכון ^{(יש’ נב, יב)}, ונסו מנסת חרב ^{(וי’ כו, לו)}, כלם⁴⁸³ ענין מנוסה וידוע הוא. ופירוש ולא נס לחה ^{(דב’ לד, ז)}, על דרך ההשאלה כלומר לא הלך לחותו. ואדני⁴⁸⁴ אבי ז"ל פרשו⁴⁸⁵ בספר הגלוי ולא יבש לחותו מלשון ערבי יבש הלחם אל כבס⁴⁸⁶, ויפה פרש⁴⁸⁷ כי מה טעם לניסה ובריחה על הליחות⁴⁸⁸? ופירוש על סוס ננוס ^{(יש’ ל, טז)}, פרשו⁴⁸⁹ רבי יונה מענין מתנוססות⁴⁹⁰ על אדמתו ^{(זכ’ ט, טז)}, ענין הגובה והמעלה. ואין צרך⁴⁹¹ להוציאו ממשמעו כמו שכתבו גם כן רבי יהודה, ואף על פי שחשב רבי יונה לתפוס⁴⁹² עליו כמו שעשה ברב⁴⁹³ מקומותיו, ולא⁴⁹⁴ נלכד בשחיתותם⁴⁹⁵. וכן הוא הפירוש כי אמר למעלה בפרשת⁴⁹⁶ בשובה ונחת תושעון ^{(יש’ ל, טו)}, ולא אביתם ותאמרו לא כי על סוס ננוס על כן תנוסון ^{(יש' ל, טז)}, כלומר אני אמרתי כי בתוך ארצכם תושעון מהאויב בשובה ונחת אם תשמעו אלי⁴⁹⁷ ולא אביתם לשמוע ותאמרו לא, כי אם יבא האויב ננוס לאשור ולמצרים לעזרה. על כן תנוסון כדבריכם⁴⁹⁸ ולא המנוסה שחשבתם אלא תנוסו הנה והנה להנצל מן האויב⁴⁹⁹ בבאו⁵⁰⁰ בארצכם ולא תושעו באותה המנוסה כאשר חשבתם אלא ישיגו אתכם אויביכם וילכדו אתכם. וזה הוא⁵⁰¹ שאמר על כן יקלו רודפיכם ^{(יש’ ל, טו)}.

458. נוסף אותו] BL

459. וקמתם, ושבתם] ושבתם, וקמתם BL

460. ואסתם] ואסתתר BL

461. ונסתם] ונסתם BL

462. שרשו] ושרשו BL

463. מדויקים] מדוייקים BL

464. ראיתי] ראיתיו BL

465. בן] אבן BL

466. חסר] ז"ל BL

467. וינוס] וינס BL

468. בכנוסם] בנוסם BL

469. ממנו כפר] כופר ממנו BL

470. כפר] כופר BL

471. אלא] אבל BL

472. לעיר] אל עיר BL

473. נס] נם BL

474. נוסף את] BL

475. כפר] כופר BL

476. ורבנו] ורבינו BL

477. נוסף עליו השלום] BL

478. פרש] פירש BL

479. כפר] כופר BL

480. וגו'] BL

481. בפלס] בשקל BL

482. הכנוי] כינוי BL

483. כלם] כולם BL

484. ואדני] ואדוני BL

485. פרשו] פירש BL

486. אל כבס] נ"ס א"ל כוב"ז BL

487. פרש] פירש BL

488. הליחות] הלחות BL

489. פרשו] פירשו BL

490. מתנוססות] מתנססות BL

491. צרך] צורך BL

492. לתפוס] לתפוש BL

493. ברב] ברוב BL

494. ולא] לא BL

495. בשחיתותם] בשחיתותיו BL

496. נוסף בפרשת] BL

497. אלי] אליו BL

498. כדבריכם] בדבריכם BL

499. מן האויב] מהאויב BL

500. בבאו] בבואו BL

501. וזה הוא] וזהו BL

נוע

נוע תנוע ארץ כשכור ^{(יש’ כד, יט)}, וינע לבבו ולבב עמו כנוע עצי יער ⁵⁰² ^{(יש’ ז, ב)}, והייתי נע ונד ^{(בר’ ד, יד)}. כי נעים כי תשמרם בבטנך ^{(מש’ כב, יח)}. ⁵⁰³ והכבד הנע ועוה ^{(יש’ לז, יג)}, ⁵⁰⁴ אותם כלם⁵⁰⁵. וכן תרגם יונתן הלא טלטילינון⁵⁰⁶ ואגלינון⁵⁰⁷. והניעותי⁵⁰⁸ בכל הגוים ^{(עמ’ ט, ט)}, ויניעם⁵⁰⁹ במדבר ^{(במ’ יב, יג)}, ותניעני על ברכי וכפות ידי ^{(דנ’ י, י)}. ואשר הוא עומד מהכבד המה יניעון לאכול ^{(תה’ נט, טז)}. והנפעל אם ינעו⁵¹⁰ ונפלו על פי אכל⁵¹¹ ^{(נח’ ג, יב)}, כאשר ינוע בכברה ^{(עמ’ ט, ט)}, כלם⁵¹² ענין התנועה וידוע. ומן הענין ⁵¹³ והשרש הזה בהכפל הפ"א והלמ"ד ובמנענעים ובצלצלים ^{(שמ"ב ו, ה)}. ונפתח העי"ן להרחיב. והוא מכלי הנגון⁵¹⁴ שיניע אדם⁵¹⁵ גופו וירקד בהם.

502. חסר] מפני רוח BL

503. חסר] ועוד נכתבנו בשרש נעם. BL

504. – חסר מחמת הדומות ] פירוש הלא הנע ועוה BL

505. כלם] כולם BL

506. טלטילינון] טלטלינון BL

507. ואגלינון] ואגלאינון BL

508. והניעותי] והנעותי BL

509. ויניעם] וינעם BL

510. ינעו] ינועו BL

511. אכל] אוכל BL

512. כלם] כולם BL

513. חסר] הזה BL

514. הנגון] הניגון BL

515. אדם] BL

ה. בבלי, מנחות סא ע"א

ו. רש"י, נדרים מא ע"ב

ז. משנה אבות ה, טו

נוף

נפתי משכבי ^{(מש’ ו, יז)}, עענין⁵¹⁶ ההתכה והזלוף בבשמים. והשם נפת תטפנה שפתותיך ⁵¹⁷ ^{(שה"ש ד, יא)}, ונופת⁵¹⁸ צופים ^{(תה’ יט, יא)}, ונפת מתוק אל⁵¹⁹ חכך ^{(מש’ כד, יג)}, בפלס בשת מן בוש⁵²⁰. ⁵²¹ וכן הפעל הכבד ממנו גשם נדבות תניף אלהים ^{(תה’ סח, י)}, כלומר תזיףל⁵²² ותטיף. וענין אחר הניף אהרן תנופה ^{(וי’ ט, כא)}, ויניפהו תנופה ^{(וי’ ח, כט)}, פרשו⁵²³ רבותינו ז"ל ^[ה] שהיה מוליך ומביא, וזהו⁵²⁴ לשון הנפה התנועה אילך ואילך אבל תרומה⁵²⁵ היתה ~~גבוהה~~⁵²⁶ למעלה שהיה מעלה ומוריד, וזהו שאמר אשר הונף ואשר הורם ^{(שמ’ כט, כז)}. התנופה מוליך ומביא והתרומה⁵²⁷ מעלה ומוריד. וכן והניף ידו אל המקום ואסף המצורע ^{(מל"ב ה, יא)}, כדרך המלחשים על המכה שמניפים ידם עליה הנה והנה. וכן אם יתגדל המישור⁵²⁸ על מניפו ^{(יש’ י, טו)}, כי המשור הכורת בו מניף אותו אילך ואילך. ושלא נזכר פועלו⁵²⁹ ממנו אשר הונף ^{(שמ’ כט, כז)}. והמקור מן הפעיל להנפה גוים בנפת שוא ^{(יש’ ל, כח)}, או הוא שם. והשם נפה בסמוך⁵³⁰ בנפת שוא ^{(יש’ ל, כח)}. ובדברי רבותינו ז"ל אמרו ^[ו] נפה לכברה שמרקדין בו⁵³¹ הקמח ואמרו ^[ז] נפה שמוציאה את הקמח וקולטת את הסולת, ונקראה⁵³² כן לפי שמניפין אותה אילך ואילך ככשמרקדין⁵³³ ⁵³⁴ הקמח. וכבד אחר ינופף⁵³⁵ ידו ^{(יש’ י, לב)}, כענין אחריך ראש ~~אחריך~~⁵³⁶ הניעה ^{(מל"ב יט, כא)}, כי הבוזה לדבר מניף ומניע ידו וראשו על הדבר ההוא⁵³⁷. וכן הקורא לאחר מניף לו בידו שיבא אליו. ולזה הענין נאמר מפני תנופת יד י"י צבאות אשר הוא מניף עליו⁵³⁸ ^{(יש’ יט, טז)}, כלומר שמניף ידו לנלחמים בו ומביאם עליו. וכן הניפו יד ויבאו פתחי נדיבים ^{(יש’ יג, ב)}, וכן במלחמות⁵³⁹ תנופה נלחם בם ^{(יש’ ל, לב)}. יפה נוף משוש כל הארץ ^{(תה’ מח, ג)}, פירושו מחוז או פלך. וכן במשקל אחר בן אבינדב כל נפת דאר ^{(מל"א ד, יא)}, בנפת⁵⁴⁰ דור ^{(יהו’ יא, ב)}, וכן אמר התרגום בפלכי דור. וכן שלשת הנפת ^{(יהו’ יז, יא)}, תלתא פלכין. ופירש אדני⁵⁴¹ אבי ז"ל יפה נוף כן אמר, דע כי חלק הבורא⁵⁴² עולמו שבעה⁵⁴³ חלקים, והם נקראים אקלאים⁵⁴⁴ ובלשון הקדש נופות. וכל⁵⁴⁵כף וכף⁵⁴⁶ האויר משנה⁵⁴⁷ זה מזה ומי שיצא מנף⁵⁴⁸ תולדתו ויכנס בנף⁵⁴⁹ אחר יחלה על הרוב להשתנות האויר ממזג תולדתו אבל ירושלם היתה יפה הנופות וכל מי שיבא אליה משאר הנופות יהיה בריא ושלם וזה הוא⁵⁵⁰ שאמר ~~מפר~~⁵⁵¹ משוש כל הארץ ^{(תה’ מח, ג)}.

516. עענין] ענין BL

517. חסר] כלה BL

518. ונופת] ונפת BL

519. אל] על BL

520. בוש] כוש BL

521. חסר] וכשיבא בלי סמיכות צופים או בשמים הוא על דרך חסרון אלא שהוא מובן ממקום אחד על חבירו. BL

522. תזיףל] תזיל BL

523. פרשו] פירשו BL

524. וזהו] וזה הוא BL

525. תרומה] התרומה BL

526. גבוהה] הגבהה BL

527. והתרומה] התרומה BL

528. המישור] המשור BL

529. פועלו] פעלו BL

530. בסמוך] ובסמוך BL

531. בו] בה את BL

532. ונקראה] ונקראת BL

533. ככשמרקדין] כשמרקדין BL

534. חסר] את BL

535. ינופף] ינפף BL

536. אחריך] BL

537. על הדבר ההוא] עליו BL

538. נוסף עליו] BL

539. במלחמות] ובמלחמות BL

540. בנפת] ובנפות BL

541. אדני] אדוני BL

542. חלק הבורא] הבורא יתעלה חלק BL

543. שבעה] לשבעה BL

544. אקלאים] אקלימים BL

545. וכל] ובכל BL

546. כף וכף] נוף ונוף BL

547. משנה] משונה BL

548. מנף] מנוף BL

549. בנף] בנוף BL

550. וזה הוא] וזהו BL

551. מפר] BL

נוץ

הנצו תרמונים⁵⁵² ^{(שה"ש ו, יא)}. וינאץ⁵⁵³ השקד ^{(קה’ יב, ה)}, והאל"ף⁵⁵⁴ בו מקום יו"ד⁵⁵⁵. ורמז בו על השיבה לפי שהיא לבנה כפרח הלבן. והשם בהבלע עי"ן הפעל בדגש הצד"י, עלתה נצה ^{(בר’ מ, י)}, במפיק הה"א והנפרד נץ. ⁵⁵⁶ ובתוספת ~~הגמ"ל~~⁵⁵⁷ ה"א ובסר גומל⁵⁵⁸ יהיה נצה ^{(יש’ יח, ה)}, הה"א רפה, וישלך כזית נצתו ^{(איוב טו, לג)}. ועם הנו"ן הנוספת הנצנים נראו בארץ ^{(שה"ש ב, יב)}, ⁵⁵⁹ ענין כלם⁵⁶⁰ ענין פרח. וענין אחר ופועלו⁵⁶¹ לניצוץ ^{(יש’ א, לא)}, בפלס ניחוח מן ניח⁵⁶² ופרשו⁵⁶³ בו⁵⁶⁴ הרשף בְּלוּגָּא⁵⁶⁵ בלעז. והתאר מזה הענין ונוצצים⁵⁶⁶ כעין נחשת קלל ^{(יח’ א, ז)}, בפלס לוצצים מן ליץ⁵⁶⁷. ורבי יהודה כתב נוצצים⁵⁶⁸ משרש נצץ והוא יחיד בענינו ובשרשו. והנכון אם כן לשומו משרש נוץ עם ופועלו⁵⁶⁹ לניצוץ ^{(יש’ א, ל)}, שכתב רבי יהודה בשרש נוח שהוא משרש נוץ. ויש מפרשים וינאץ השקד מענין נאץ ואף על פי שהאל"ף בו נחה.

552. תרמונים] הרמנים BL

553. וינאץ] וינץ BL

554. והאל"ף] האל"ף BL

555. יו"ד] היו"ד BL

556. חסר] או נאמר בו הנפרד נצה בה"א והראוי נצתה כמו אצל פנה ^{(מש’ ז, ח)}, שהראוי פנתה. והוא הנכון מפני מלת עלתה. BL

557. repentir הגמ"ל] BL

558. גומל] גמל BL

559. חסר] והדגש בכולם תמורת הנח, BL

560. כלם] כולם BL

561. ופועלו] ופעלו BL

562. ניח] נוח BL

563. ופרשו] ופירושו BL

564. בו] בן BL

565. בְּלוּגָּא] בלוג"א BL

566. ונוצצים] ונצצים BL

567. ליץ] לוץ BL

568. נוצצים] נצצים BL

569. ופועלו] ופעלו BL

ח. בבלי, מנחות פה ע"א

נור

למען היות ניר לדוד⁵⁷⁰ עבדי ^{(מל"א יא, לו)}, ניר בירושלם ^{(מל"א טו, ד)}, בחרק⁵⁷¹. נר לרגלי דבריך⁵⁷² ^{(תה’ קיט, קה)}, בצרי. ⁵⁷³ ונכתב ביו"ד כי אתה נירי י"י ^{(שמ"ב כב, כט)}. וכן הכלי שדולקת בו הפתילה נקרא נר, והקבוץ בלשון נקבות, ובהעלות⁵⁷⁴ אהרן את הנרות⁵⁷⁵ ^{(שמ’ ל, ח)}, בהטיבו⁵⁷⁶ את הנרות⁵⁷⁷ ^{(שמ’ ל, ז)}, נרות⁵⁷⁸ המערכה ^{(שמ’ לט, לז)}, ואת נרותיה⁵⁷⁹ ^{(שמ’ לה, יד)}, יש מהם⁵⁸⁰ הפתילה הדולקת ויש מהם⁵⁸¹ הכלי שדולקת בו. והכלי המשימין⁵⁸² עליו ⁵⁸³ הנר נקראת⁵⁸⁴ על שמו מנורה, וזה מעשה המנורה⁵⁸⁵ ^{(במ’ ח, ד)}, ואת מנורת⁵⁸⁶ המאור ^{(שמ’ לה, יד)}, כלומר שהיה המאור עליה תמיד. וענין אחר נירו לכם ניר ^{(הו’ י, יב)}, רב אוכל⁵⁸⁷ ניר ראשים ^{(מש’ יג, כג)}, נר רשעים חטאת ^{(מש’ כא, ד)}, כלומר רום עינים ורחב לב⁵⁸⁸ זה הוא⁵⁸⁹נר⁵⁹⁰ רשעים שהוא חטאתי⁵⁹¹. ואמר נר⁵⁹² על דרך משל על מחשבות הלב כמו נירו לכם ניר ^{(יר’ ד, ג)}, ענינם ענין חרישה. ותרגום לחרש⁵⁹³ חרישו ^{(שמ"א ח, יב)} ולמינר ניריה. ובדברי רבותינו ז"ל ^[ח] שדה נירה נר⁵⁹⁴ שנה וזרע שנה.

570. לדוד] לדויד BL

571. בחרק] בחירק BL

572. דבריך] דברך BL

573. חסר] ומה שאמר ניר על המלכות, לפי שהיא כמו נר לעם להאיר להם. נר י"י נשמת אדם ^{(מש’ כ, כז)}. BL

574. ובהעלות] ובהעלת BL

575. הנרות] הנרת BL

576. בהטיבו] בהיטיבו BL

577. הנרות] הנרת BL

578. נרות] נרת BL

579. נרותיה] נרתיה BL

580. מהם] מהן BL

581. מהם] מהן BL

582. המשימין] שמשימין BL

583. חסר] את BL

584. נקראת] נקרא BL

585. המנורה] המנרה BL

586. מנורת] מנרת BL

587. אוכל] אכל BL

588. לב] לבב BL

589. זה הוא] זהו BL

590. נר] ניר BL

591. חטאתי] חטאת BL

592. נר] ניר BL

593. לחרש] ולחרוש BL

594. נר] ניר BL

נוש

הוסיף רבי יונה זה השרש לפי שמצא חרפה שברה לבי ואנושה ^{(תה’ סט, כא)}. והנכון הוא מה שכתבתי בשרש אנש.

נזד

ויזד יעקב נזיד ^{(בר’ כה, כט)}, ויפלח אל סיר הנזיד ^{(מל"ב ד, לט)}, אל הלחם ואל הנזיד ^{(חגי ב, יב)}, פירוש נזיד תבשיל, ויזד ויבשל. ובא במלת ויזד הנח תמורת הדגש כי היה ראוי להיות ויזד בדגש עי"ן הפעל.

ט. בבלי, גדה ט ע"א

נזה

ואשר יזה מדמה על הבגד אשר יזה עליה ^{(וי’ ו, כ)}, ויז מדמה אל הקיר ^{(מל"ב ט, לג)}. והכבד והזה אל הבית ^{(וי’ יד, נא)}, כן יזה גוים רבים ^{(יש’ נב, טו)}, יזה שבע פעמים ^{(וי’ טז, יד)}, הזה עליהם מי חטאת ^{(במ’ ח, ז)}, ומזה מי הנדה ^{(במ’ יט, כא)}, ויז ממנו ^{(וי’ ח, יא)}. ופירוש ומזה מי הנדה אמרו רבותינו ז"ל ^[ט] כי המזה טהור אלא על הנושא הוא אמר⁵⁹⁵ שהוא טמא טומאה חמורה לטמא בגדים שעלו⁵⁹⁶, מה שאין כן בנוגע, שהנוגע אינו טעון כבוס⁵⁹⁷ בגדים, ומה שהוציאו בלשון מזה לומר שאינו טמא עד שיהא בהן⁵⁹⁸ כדי הזאה⁵⁹⁹. ולזה הפירוש יהיה מזה שם כמו מטה ופירוש הפסוק מי שנושא הזאת מינדה⁶⁰⁰ יכבס בגדיו. ענין ההזאה ידוע כענין הטפטוף. ופירוש כן יזה גוים רבים ^{(יש’ נב, טו)} כענין ידבר והוא פועל⁶⁰¹ יוצא. פַרָא פַּרְלָר.

595. אמר] אומר BL

596. שעלו] שעליו BL

597. כבוס] כיבוס BL

598. בהן] בהם BL

599. הזאה] הזיה BL

600. נדה] הנדה BL

601. פועל] פעל BL

נזל

הרים נזלו מפני י"י ^{(שופ’ ה, ה)}, מים זרים קרים נוזלים ^{(יר’ יח, יד)}, ונוזליהם בל ישתיון ^{(תה’ עח, מד)}, ויוציא⁶⁰² נוזלים מסלע ^{(תה’ עח, טז)}, יזל מים מדליו ^{(במ’ כד, ז)}, ישב רוחו יזלו מים ^{(תה’ קמז, יח)}, אלה הם פעלים עומדים. והיוצאים ועפעפינו יזלו מים ^{(יר’ ט, יז)}, ושחקים יזלו צדק ^{(יש’ מה, ח)}, אשר יזלו שחקים ^{(איוב לו, כח)}, והכבד ומיד⁶⁰³ מצור הזיל למו ^{(יש’ מח, כא)}, וכלם ענין ההגרה. ומזה הענין והשרש מפניך הרים נזולו⁶⁰⁴ ^{(יש’ סד, ב)}, ובא כן מפני ההפסק לגזרת פעול⁶⁰⁵ והדגוש⁶⁰⁶ לתפארת המלה כדגש חדלו פרזון בישראל חדלו ^{(שופ’ ה, ז)}, ורבי יהודה כתבו בשרש זלל. ואיננו נכון לפי שלא מצאנו בענינו⁶⁰⁷ בשרש זלל. ומהשרש הזה והענין הזה לשמש ולירח ולמזלות ^{(מל"ב כג, ה)}, ולפי שהם נוזלים במרוצתם נקראו כן. התוציא מזרות בעתו ^{(איוב לח, לב)}, פרשו⁶⁰⁸ כמו מזלות, או יהיה שם כוכב.

602. ויוציא] ויוצא BL

603. ומיד] מים BL

604. נזולו] נזלו BL

605. פעול] פעל BL

606. והדגוש] והדגש BL

607. בענינו] מענינו BL

608. פרשו] פירושו BL

נזם

נזם זהב ^{(בר’ כד, כב)}, בשש נקדות⁶⁰⁹. ואת הנזמים אשר באזניהם ^{(בר’ לה, ד)}, נזמי⁶¹⁰ האף ^{(יש’ ג, כא)}, ידוע.

609. נקדות] נקודות BL

610. נזמי] ונזמי BL

י. משנה גיטין ה, א

יא. משנה בבא קמא א, א

יב. משנה בבא קמא ג, א

נזק

בנזק המלך ^{(אס’ ז, ד)}, בשש נקדות⁶¹¹. זה הלשון ידוע בדברי רבותינו ז"ל ושמושם בו בפעלים בנפעל, ובפועל⁶¹² הכבד ושלא נזכר פועלו⁶¹³ ממנו. הנפעל כמו שאמרו ⁶¹⁴ במשנה ^[י] לנזקין⁶¹⁵ שמין להם בעדית⁶¹⁶. והכבד וכשהזיק חב המזיק ^[יא]. ושלא נזכר פועלו⁶¹⁷ והוזק אחר בהן⁶¹⁸ חייב ^[יב], וזולתם רבים⁶¹⁹.

611. נקדות] נקודות BL

612. ובפועל] ובפעל BL

613. פועלו] פעלו BL

614. חסר] רבותינו ז"ל BL

615. לנזקין] הנזקין BL

616. בעדית] בעדיות BL

617. פועלו] פעלו BL

618. אחר בהן] בהם אחר BL

619. רבים] הרבה BL

נזר

. אשר נזרו מעלי בגלוליהם כלם ^{(יח’ יד, ה)}, נזורו⁶²⁰ אחר⁶²¹ ^{(יש’ א, ד)}. כבר כתבנום בשרש זור. ואפשר שיהיו מזה השרש בפלס קטנתי⁶²² ^{(בר’ לב, יא)}, ולא יכלו ^{(שמ’ ח, יד)}. והנפעל וינזרו מקדשי בני ישראל ^{(וי’ כב, ב)}, הנזר⁶²³ לבשת ^{(הו’ ט, י)}. הנזר כאשר עשיתי זה כמה שנים ^{(זכ’ ז, ג)}, פירושו אם אנזר ממאכל וממשתה ומתענוגים. והשם כל ימי נזרו ^{(במ’ ו, ד)} ⁶²⁴. והתאר נדר נזיר ^{(במ’ ו, ב)}, כי נזיר אלהים יהיה הנער ^{(שופ’ יג, ה)}. והשם על משקל זה ואת ענבי נזיריך ^{(וי’ כה, ה)}. והפעל הכבד והזרתם את בני ישראל ^{(וי’ טו, לא)}, מיין ושכר יזיר ^{(במ’ ו, ג)}, פירושו יזיר עצמו כי גם הוא פועל⁶²⁵ יוצא. להזיר לי"י ^{(במ’ ו, ב)}, כל ימי הזירו ^{(במ’ ו, ו)}, כלם ענין הפרישות. פירוש⁶²⁶ ואת ענבי נזיריך⁶²⁷ הענבים שפרשת⁶²⁸ מהם ולא התעסקת בהם בעבדה⁶²⁹. ולפי שהנזיר לא יגלח שער ראשו אמרו לשער הארוך גזי נזרך והשליכי ^{(יר' ז, כט)}. וענין אחר ויעשו את ציץ נזר הקדש ^{(שמ’ לט, ל)}, ויתן עליו את הנזר ואת העדות ^{(מל"ב יא, יב)}, פרושו⁶³⁰ ⁶³¹ עטרה. וכן כי⁶³² נזר שמן משחת אלהיו עליו⁶³³^{(וי’ כא, יב)}, כי נזר אלהיו על ראשו ^{(במ’ ו, ז)}, והוא בחמש נקדות⁶³⁴. והתאר ולקדקד נזיר אחיו ^{(בר’ מט, כו)}, כלומר ראש אחיו ומעוטר. ומשקל אחר ומנזריך⁶³⁵ כארבה ^{(נח’ ג, יו)}, כלומר השרים בעלי העטרות, ודגש נו"ן מנזריך לתפארת הדגש⁶³⁶ כקו"ף⁶³⁷ מקדש י"י ^{(שמ’ טו, יז)}. ואפשר שיהיה נזיר אחיו מהענין הראשון לפי שהיה מופרש מהם. התוציא מזרות בעתו ^{(איוב לח, לב)} כבר כתבנוהו ⁶³⁸ בשרש מזר ובשרש נזל שהוא⁶³⁹ כמו מזלות או שם כוכב.

620. נזורו] נזרו BL

621. אחר] אחור BL

622. קטנתי] קטנתי BL

623. הנזר] וינזרו BL

624. – חסר מחמת הדומות ] , גזי נזרך ^{(יר’ ז, כט)}, גידול השער יקרא נזר, את שער ראש נזרו ^{(במ’ ו, יח)} BL

625. פועל] פעל BL

626. פירוש] ופירוש BL

627. נזיריך] נזירך BL

628. שפרשת] שפירשת BL

629. בעבדה] בעבודה BL

630. פרושו] פירוש BL

631. חסר] נזר BL

632. נוסף כי] BL

633. נוסף עליו] BL

634. נקדות] נקודות BL

635. ומנזריך] מנזריך BL

636. הדגש] כדגש BL

637. כקו"ף] קו"ף BL

638. חסר] בשרשו BL

639. שהוא] שהם BL

נחה

נחית בחסדך ^{(שמ' טו, יג)},⁶⁴⁰נחית כצאן עמך ^{(תה’ עז, כא)}, מי נחני עם⁶⁴¹ אדום ^{(תה’ ס, יא)}, ⁶⁴² לך נחה את העם ^{(שמ’ לב, לד)}, ונחני באורח⁶⁴³ מישור ^{(תה’ כז, יא)}. והכבד תנחה אותך⁶⁴⁴ ^{(מש’ ו, כב)}, לנחותם⁶⁴⁵ הדרך ^{(שמ’ יג, כא)}, ינחני במעגלי צדק ^{(תה’ עג, ג)}, ולפני גדולים ינחנו ^{(מש’ יח, טז)}, ובתבונות כפיו ינחם ^{(תה’ עח, עב)}, וינחם בחלח ובחבור ^{(מל"ב יח, יא)}, שוטח⁶⁴⁶ לגוים וינחם ^{(איוב יב, כג)}, ועיש על בניה תנחם ^{(איוב לח, לב)}, וינחם את פני מלך מואב ^{(שמ"א כב, ד)}, כלם ענין הולכה והנהגה. ויכינו את המנחה ^{(בר’ מג, כה)}, פרשתי⁶⁴⁷ המלה הזאת בשרש מנח.

640. נוסף ] BL

641. עם] עד BL

642. חסר] ונחך י"י תמיד ^{(יש’ נח, יא)}, BL

643. באורח] בארח BL

644. אותך] אתך BL

645. לנחותם] לנחתם BL

646. שוטח] שטח BL

647. פרשתי] פירשתי BL

יג. בבלי, מגילה ג ע"ב

יד. משנה בבא קמא י, ב

נחל

⁶⁴⁸ אשר נחלו בני ישראל ^{(יהו’ יד, א)}, ונחלו לעולם ^{(שמ’ לב, יג)}, כי לא ננחל אותם⁶⁴⁹ ^{(במ’ לב, יט)}, ינחלו לכם את הארץ ^{(במ’ לד, יז)}, וסלחת לעונינו⁶⁵⁰ ולחטאתינו⁶⁵¹ ונחלתנו ^{(שמ’ לד, ט)}, כי אתה תנחל בכל הגוים ^{(תה’ פב, ח)}, לנחל את הארץ ^{(במ’ לד, יח)}, ונחל י"י את יהודה חלקו ^{(זכ’ ב, טז)}, כלם שהם מפעל הקל הם פעלים יוצאים אל פעול אחד לבד והוא הנחלה, כי פירוש ינחלו לכם ^{(במ’ לד, יז)} ינחלו בעבורכם, ופירוש וסלחת לעונינו⁶⁵² ולחטאתינו⁶⁵³ ונחלתנו^{(שמ’ לד, ט)}, תנחל אותנו שנהיה נחלתך כמו שאמר כי חלק י"י עמו יעקב חבל נחלתו ^{(דב’ לב, ט)}, והם עמך ונחלתך ^{(דב’ ט, כט)}. וכן ונחל י"י את יהודה ⁶⁵⁴^{(זכ' ב, טז)}, כלומר יהודה יהיה נחלת השם לעולם על אדמת הקדש. ופירוש כי אתה תנחיל⁶⁵⁵ בכל הגוים ^{(תה' פב, ח)} אמר תחלת⁶⁵⁶ המזמור עד מתי תשפטו עול וגו'⁶⁵⁷^{(תה' פב, ב)}, ואמר קומה אלהים שפטה הארץ ^{(תה' פב, ח)}, כלומר קח משפט העניים והצועקים חמס מידי הרשעים שופטי עול כי אתה תנחל העניים בכל הגוים, כלומר באיזה גוי שיהיו העניים והעשוקים הם עמך ונחלתך⁶⁵⁸ ואתה תנחל ~~אני~~⁶⁵⁹ אותם ותצילם מיד העשוקים⁶⁶⁰. והשם ונחלה לא יהיה לו ⁶⁶¹ י"י הוא נחלתו ^{(דב’ יח, ב)}. והנפעל יתכן לפרש מזה ונחלת בך לעני⁶⁶² גוים⁶⁶³ ^{(יח’ כב, טז)}, אף על פי שפרשתיו⁶⁶⁴ בשרש חלל. יתכן⁶⁶⁵ ⁶⁶⁶ מזה ומשפטו וננחלת⁶⁶⁷ ולולי החי"ת היה דגש ופירושו⁶⁶⁸ ונחלת בך, ⁶⁶⁹ שקודם לכן היית נחלתי. אבל כיון שחטאת אין את נחלתי אלא את⁶⁷⁰ תהי ננחלת בך לא⁶⁷¹ בי. והכבד יוצא לשנים פעולים אלה אשר נחל משה בערבות מואב ^{(יהו’ יג, לב)}, אלה הנחלות אשר נחלו אלעזר הכהן ויהושע בן נון ^{(יהו’ יט, נא)}. וכבד אחר יוצא גם כן לשנים פעולים כי אתה תנחיל את העם הזה ^{(יהו’ א, ו)}, ביום הנחילו את בניו ^{(דב’ כא, טז)}, בהנחל עליון גוים ^{(דב’ לב, ח)}. ושלא נזכר פועלו⁶⁷² ממנו כן הנחלתי לי ירחי שוא ^{(איוב ז, ג)}. וההתפעל והתנחלתם אותם⁶⁷³ ^{(וי’ כה, מו)}, למטות אבותיכם⁶⁷⁴ תתנחלו ^{(במ’ לג, נד)}. ופירוש והתנחלתם אותם, מהם⁶⁷⁵. וענין אחר פרץ נחל מעם גר ^{(איוב כח, ד)}, והיה מהנחל תשתה ^{(מל"א יז, ד)}, נחלה מצרים,⁶⁷⁶נחלה עבר על נפשנו ^{(תה’ קכד, ד)}. ובלשון שנים אל כל אשר יבא⁶⁷⁷ שם נחלים יהיה⁶⁷⁸ ^{(יח’ מז, ט)}. והקבוץ כל הנחלים הולכים⁶⁷⁹ אל הים ^{(קה’ א, ז)}, נחלי⁶⁸⁰ בליעל יבעתוני ^{(תה’ יח, ה)}. נהרי נחלי דבש וחמאה ^{(איוב כ, יז)}, בא סמוך על סמוך. וכן את מספר מפקד העם ^{(שמ"ב כד, ט)}, ומבצר משגב חומותיך ^{(יש’ כה, יב)}, מבחר וטוב לבטן⁶⁸¹ ^{(יח’ לח, טז)}, חכמי יועצי⁶⁸² פרעה ^{(יש’ יט, יא)}, ושמפוני⁶⁸³ טמוני חול ^{(דב’ לג, יט)}. ויחפרו עבדי יצחק בנחל ^{(בר’ כו, יט)}, בחלקי נחל חלקך ^{(יש’ נז, ו)}, ⁶⁸⁴ שנגרים בו מ⁶⁸⁵ המים יקרא נחל ואף על פי שאין בו מים יקרא גם כן נחל, כי המקום הוא הנקרא נחל. וכן והשקה את נחל השטים ^{(יואל ד, יח)}, והעיר אשר בנחל ^{(דב’ ב, לו)}. וכן בדברי רבותינו ז"ל ^[יג] ביושבת בנחל. ~~וכן והשקה~~⁶⁸⁶ אל נחל איתן ^{(דב’ כא, ד)}, יהיה⁶⁸⁷ בו מים כי כתוב ירחצו את ידיהם ^{(דב’ כא, ד)}. ⁶⁸⁸ למנצח אל הנחולות⁶⁸⁹ ^{(תה’ ה, א)}, שם נגון⁶⁹⁰ היה ידוע אצלם. או⁶⁹¹ ורבנו⁶⁹² האיי⁶⁹³ פירש המלה הלשון⁶⁹⁴ נחיל של דבורים ^[יד], רוצה לומר כי נגונו⁶⁹⁵ היה דומה לשריקת הדבורים⁶⁹⁶.

648. חסר] ואלה BL

649. אותם] אתם BL

650. לעונינו] לעוננו BL

651. ולחטאתינו] ולחטאתנו BL

652. לעונינו] לעוננו BL

653. ולחטאתינו] ולחטאתנו BL

654. חסר] חלקו BL

655. תנחיל] תנחל BL

656. תחלת] בתחלת BL

657. נוסף וגו'] BL

658. ונחלתך] ונחלתך BL

659. נוסף אני] BL

660. העשוקים] העושקים BL

661. חסר] בקרב אחיו BL

662. לעני] לעיני BL

663. גוים] הגוים BL

664. שפרשתיו] שפירשתיו BL

665. יתכן] ויתכן BL

666. חסר] להיות BL

667. וננחלת] וננחלת BL

668. ופירושו] BL

669. חסר] ופירושו BL

670. נוסף את] BL

671. לא] ולא BL

672. פועלו] פעלו BL

673. אותם] אתם BL

674. אבותיכם] אבתיכם BL

675. חסר] כמו הם יצאו את העיר ^{(בר’ מד, ד)} BL

676. נוסף נחלה מצרים,] BL

677. יבא] יבוא BL

678. יהיה] יחיה BL

679. הולכים] הלכים BL

680. נחלי] ונחלי BL

681. לבטן] לבנון BL

682. יועצי] יעצי BL

683. ושמפוני] ושפני BL

684. חסר] העמק BL

685. נוסף מ] BL

686. נוסף וכן והשקה] BL

687. יהיה] היה BL

688. חסר] וכן וצדקה כנחל איתן ^{(עמ’ ה, כד)}, ששוטפים בו המים בכח. BL

689. הנחולות] הנחילות BL

690. נגון] ניגון BL

691. נוסף או] BL

692. ורבנו] ורבינו BL

693. חסר] ז"ל BL

694. הלשון] מלשון BL

695. נגונו] ניגונו BL

696. הדבורים] דבורים BL

נחם

כי נחם על אמנון כי מת ^{(שמ"ב יג, לט)}, הוא נפעל עבר ועל עיקרו⁶⁹⁷ ננחם והיתה החי"ת ראויה להדגש. וכן אותם יראה פרעה ונחם ^{(יח’ לב, לא)}, ונחמו אתכם ^{(יח’ יד, כג)}, ונחמתי על הרעה ^{(יר’ יח, ח)}, וינחם יצחק אחרי אמו ^{(בר’ כד, סו)}, מאנה הנחם⁶⁹⁸ על בניה ^{(יר’ לא, טו)}, הלאתי⁶⁹⁹ הנחם ^{(יר’ טו, ו)}, והשם נחם נסתר⁷⁰⁰ מעיני ^{(הו’ יג, יד)}. ומשקל אחר ואשלם נחמים ^{(יש’ נז, יח)}, דברים נחומים⁷⁰¹ ^{(זכ’ א, יג)}, וחסר הנסמך והראוי דברים דברי נחומים⁷⁰². ומשקל אחר זאת נחמתי בעניי⁷⁰³ ^{(תה’ קיט, נ)}. ומשקל אחר כוס תנחומים ^{(יר’ טז, ז)}, משוד⁷⁰⁴ תנחומיה⁷⁰⁵ ^{(יש’ סו, יא)}, תנחומיך ישעשעו נפשי ^{(תה’ צד, יט)}. ובקבוץ הנקבות תנחומות אל ^{(איוב טו, יא)}. והפעל הכבד כי נחם י"י ציון נחם כל חרבותיה⁷⁰⁶ ^{(יש’ נא, ג)},נחמו⁷⁰⁷נחמו עמי ^{(יש’ מ, א)}, כאיש אשר אמו תנחמנו ^{(יש’ סו, יג)}, כאשר אבלים ינחם ^{(איוב כט, כה)}, ולמנחמים לא⁷⁰⁸ מצאתי ^{(תה’ סט, כא)}. ושלא נזכר פועלו⁷⁰⁹ ממנו סוערה⁷¹⁰ לא נחמה ^{(יש’ נד, יא)}, ובירושלם תנחמו ^{(יש’ סו, יג)}. וההתפעל⁷¹¹ וימאן להתנחם ^{(בר’ לז, לה)}. הוי אנחם מצרי ^{(יש’ א, כד)}, הראוי אתנחם כן כתבו רבי יונה באפשר. ואני אומר כי אינו⁷¹² ⁷¹³ כי הנו"ן קמוצה ולפיכך הוא מבנין נפעל ואם היה מבנין ההתפעל⁷¹⁴ היתה פתוחה כי עם החי"ת לא יבא תשלום הדגש כמו שכתבתי בחלק הדקדוק. והנחותי⁷¹⁵ חמותי⁷¹⁶ בם והנחמתי ^{(יח’ ה, יג)}, הראוי התנחמתי⁷¹⁷. זכרתי משפטיך מעולם י"י ואתנחם ^{(תה’ קיט, נב)}, מתנחם לך להרגך ^{(בר’ כז, מב)}, כלם ענין תנחומים וידוע הוא. וענין אחר וי"י נחם כי המלך⁷¹⁸ את שאול ^{(שמ"א טו, לה)}, פתח כי הוא נפעל עבר והראוי בו ננחם. ואין⁷¹⁹ איש נחם על רעתו ^{(יר’ ח, ו)}, קמץ והוא נפעל עומד. וכן ונחם על הרעה ^{(יונה ד, ב)}, ⁷²⁰. כי נחמתי כי עשיתים ^{(בר’ ו, ז)}, וינחם י"י על הרעה ^{(שמ’ לב, יד)}. וההתפעל ועל עבדיו יתנחם ^{(דב’ לב, לו)}. והשם יחד נכמרו נחומי ^{(הו’ יא, ח)}, כלם ענין חרטה. ופירושו נכמרו נחומי⁷²¹ נתגלגלו חרטותי כשחשבתי להפך ולשחת אותם.

697. ועל עיקרו] ועיקרו BL

698. הנחם] להנחם BL

699. הלאתי] נלאתי BL

700. נסתר] יסתר BL

701. נחומים] נחמים BL

702. נחומים] ניחומים BL

703. בעניי] בעניו BL

704. משוד] משד BL

705. תנחומיה] תנחמיה BL

706. חרבותיה] חרבתיה BL

707. נוסף נחמו] BL

708. לא] ולא BL

709. פועלו] פעלו BL

710. סוערה] סערה BL

711. וההתפעל] וההתפעל BL

712. אינו] איננו BL

713. חסר] כן BL

714. ההתפעל] התפעל BL

715. והנחותי] והנחתי BL

716. חמותי] חמתי BL

717. נוסף , הראוי התנחמתי] BL

718. המלך] המליך BL

719. ואין] אין BL

720. חסר] קמץ BL

721. נחומי] ניחומי BL

נחץ

כי היה דבר המלך נחוץ ^{(שמ"א כא, ט)}, ענינו ענין מהירות.

נחר

מנחיריו⁷²² יצא עשן ^{(איוב מא, יב)}, הם שני נקבי האף. ונקרא⁷²³ ~~האף~~⁷²⁴ העטישה על שם הנחירים, ⁷²⁵ נשמע נחרת סוסיו ^{(יר’ ח, טז)}, הוד נחרו אימה ^{(איוב לט, כ)}.

722. מנחיריו] מנחריו BL

723. ונקרא] ונקראת BL

724. נוסף האף] BL

725. חסר] מדן BL

טו. בבלי, סנהדרין סה ע"ב

טז. בבלי, סנהדרין סה ע"ב

יז. שמות רבה כג, ג

יח. משנה כלים ח, ג

נחש

נחשתי ויברכני י"י ⁷²⁶ ^{(בר’ ל, כז)}, מעונן⁷²⁷ ומנחש ^{(דב’ יח, י)}, והאנשים ינחשו ^{(מל"א כ, לג)}, הלא ידעתם כי נחש ינחש איש אשר כמונוי⁷²⁸ ^{(בר’ מד, טו)}. והשם כי לא נחש ביעקב ^{(במ’ כג, כג)}, ולא הלך ~~בעם~~⁷²⁹ כפעם בפעם לקראת נחשים ^{(במ’ כד, א)}. ענין הנחש האסור פרשו⁷³⁰ בו⁷³¹ רבותינו ז"ל ^[טו] מנחש זה האומר פתו נפלה מפיו, מקלו נפלו⁷³² מידו, בנו קורא לו מאחריו, עורב קורא לו, צבי הפסיקו ⁷³³, נחש מימינו⁷³⁴ ושועל משמאלו, אל תתחיל בו⁷³⁵ שחרית ⁷³⁶ ראש חדש הוא מוצאי שבת הוא. ועוד אמרו ^[טז] תנו רבנן לא תנחשו כגון אלו המנחשים בחולדה ובעופות ובכוכבים. ופירושו כי נחש ינחש בו. יש מפרשים⁷³⁷ישאל למנחשים⁷³⁸ בעבורו ויש מפרשים שהוא עצמו ינחש בו, כלומר יחשב⁷³⁹ אבדת הגוים⁷⁴⁰ לנחש רע לעצמו שאבד ממנו הכלי שהיה שותה בו. והנחש היה ערום ^{(בר’ ג, א)}, ידוע. נחש שרף ^{(דב’ ח, טו)}, נקרא כן לפי ~~שור~~⁷⁴¹ שהוא שורף בהבל פיו. נחש נחשת ^{(במ’ כא, י)}, כתב אדני⁷⁴² אבי ז"ל אמרו חכמי הרפואות⁷⁴³ כי אם⁷⁴⁴ אשר ישכנו נחש⁷⁴⁵ ויראה נחשת⁷⁴⁶ מיד מת, לפיכך אמר הקדוש ברוך הוא למשה עשה לך נחש נחשת והיה כל הנחוש⁷⁴⁷ וראה אותו וחי בהפך טבע העולם להגדיל הנס. וכן דבלת תאנים לחזקיהו ^{(יש’ לח, כא)}. וכן ויורהו י"י עץ ^{(שמ’ טו, כה)}, כי אמרו ^[יז] כי עץ מר היה. נחשים צפעונים⁷⁴⁸ ^{(יר’ ח, יז)}, הראוי נחשים וצפעונים כמו שמש ירח ^{(חב’ ג, יא)}. חוללה⁷⁴⁹ ידו נחש בריח ^{(איוב כו, יג)}, על לויתן נחש בריח⁷⁵⁰ ^{(יש’ כז, א)}, נחש עקלתון ^{(יש’ כז, א)}, אצוה את הנחש ונשכם ^{(עמ’ ט, ג)}, הוא לויתן ונקרא כן לפי שדומה לנחש. ונקרא גם כן תנין הוא והדגים הגדולים כמו שנקראו נחשי היבשה גם כן תנינים. וענין נחש בריח, נחש עקלתון הוא משל על מלכי אומות העולם. ויש מפרשים חוללה ידו נחש בריח התלי ונקרא נחש ⁷⁵¹ בעבור הוא כמו מעות⁷⁵² ובריח שהוא מבריח מן הקצה אל הקצה. נחשת קלל⁷⁵³ ^{(יח’ א, ז)}, נחשת ממרט ^{(מל"א ז, מה)}, וכלי נחשת מצהב טובה ^{(עז’ ח, כז)}, נחשת רבה מאד ^{(דה"א יח, ח)}, עשה שלמה את ים הנחשת ^{(דה"א יח, ח)}, ידוע. וישאו את כל נחשתם בבלה ^{(יר’ נב, יז)}, לא היה משקל לנחשתם כל הכלים האלה ^{(יר’ נב, כ)}, בשרק. בא⁷⁵⁴ הידיעה⁷⁵⁵ אחר הכנוי⁷⁵⁶ כמו ותפתח ותראהו את הילד ^{(שמ’ ב, ו)}, והדומים להם⁷⁵⁷ כמו שכתבנו בחלק הדקדוק. אם בשרי נחוש ^{(איוב ו, יב)}, פרשו⁷⁵⁸ אדני⁷⁵⁹ אבי ז"ל הוא שקורין לו אצייר בלעז⁷⁶⁰. ⁷⁶¹ ואת ארצכם כנחשה ^{(וי’ כו, יט)}, ומצחך נחושה ^{(יש’ מח, ד)} , קשת נחושה ^{(שמ"ב כב, לה)}⁷⁶². וכן פירש⁷⁶³ כל נחשת ונחושה שבמקרא שמדבר עליו לענין חוזק. וכן כלם. סרי סוררים⁷⁶⁴ הולכי⁷⁶⁵ רכיל נחשת וברזל ^{(יר’ ו, כח)}, פירושו כמו שהנחשת מעורב עם הברזל לחתוך יפה והוא שקורין לו בלעז אצייר⁷⁶⁶ כן⁷⁶⁷ הם מעורבים זה עם זה וברכילות⁷⁶⁸ להרע. וכן תרגם⁷⁶⁹ יונתן מהלכין בנכילו כמה דמערב נחש⁷⁷⁰עם ברזל⁷⁷¹. ואמר סרי סוררים⁷⁷², כי סרי הוא כמו שרי בשי"ן, כלומר אדני⁷⁷³הסוררים⁷⁷⁴, כלומר העבדים סוררים⁷⁷⁵ ורעים והולכי רכיל לאדניהם⁷⁷⁶ כמו הנחשת עם הברזל שלא יעשה זה⁷⁷⁷ מלאכת החתוך ⁷⁷⁸ מבלי זה. הכביד נחשתי ^{(איכה ג, ז)}, ויאסרהו בנחשתים ^{(יר’ לט, ז)}, ורגליך לא לנחשתים הוגשו⁷⁷⁹ ^{(שמ"ב ג, לד)}, כלם בשרק, הם⁷⁸⁰ הכבלים. ונקראו כן לפי שעושין אותן מנחשת. וכן אמר התרגום בנחשתים בשלשלן הנחש⁷⁸¹. ואמר נחשתים בלשון שנים לפי שעושין אותן לשתי הרגלים. ויקרא לו נחשתן ^{(מל"ב יח, ד)}, תוספת האותיות למעט, כלומר שלא היה בו⁷⁸² תועלת, כמו שכתבנו ⁷⁸³ אישון. ⁷⁸⁴ אמינון כי התוספת למעט. יען השפך נחשתך ^{(יח’ טז, לו)}, פירושו תחתיך⁷⁸⁵, והוא מכנה⁷⁸⁶ בו לערוה. וכן אמר ⁷⁸⁷ התרגום חלף דאתגליאת⁷⁸⁸ בהתותיך. וכן וחרה נחשתה ^{(יח’ כד, יא)}, תחתיתה. וכן במשנה ^[יח] חבית שהיא מלאה⁷⁸⁹ משקין טהורין ונתנוה⁷⁹⁰ למטה מנחשתו של תנור, פירושו תחתיתו⁷⁹¹.

726. חסר] בגללך BL

727. מעונן] מעונן BL

728. כמונוי] כמני BL

729. בעם] BL

730. פרשו] פירשו BL

731. נוסף בו] BL

732. נפלו] נפלה BL

733. חסר] בדרך BL

734. מימינו] מימינו BL

735. בו] בי BL

736. חסר] הוא BL

737. נוסף יש מפרשים] BL

738. למנחשים] מנחשים BL

739. יחשב] יחשוב BL

740. הגוים] הגביע BL

741. נוסף שור] BL

742. אדני] אדוני BL

743. הרפואות] הרפואות BL

744. אם] אדם BL

745. נחש] הנחש BL

746. נחשת] הנחשת BL

747. הנחוש] הנשוך BL

748. צפעונים] צפענים BL

749. חוללה] חללה BL

750. בריח] ברח BL

751. חסר] עקלתון BL

752. מעות] מעוות BL

753. נחשת קלל] נחשת קלל BL

754. בא] ובאה BL

755. הידיעה] ידיעה BL

756. הכנוי] הכינוי BL

757. להם] לו BL

758. פרשו] פירוש BL

759. אדני] אדוני BL

760. אצייר בלעז] בלע"ז אצר"ו BL

761. חסר] וכן BL

762. נוסף ] BL

763. פירש] פירוש BL

764. סוררים] סררים BL

765. הולכי] הלכי BL

766. אצייר] אצרו BL

767. כן] כך BL

768. וברכילות] ברכילות BL

769. תרגם] תרגום BL

770. נחש] נחשא BL

771. ברזל] פרזלא BL

772. סוררים] סררים BL

773. אדני] אדוני BL

774. הסוררים] הסררים BL

775. סוררים] סררים BL

776. לאדניהם] לאדוניהם BL

777. נוסף זה] BL

778. חסר] זה BL

779. הוגשו] הגשו BL

780. הם] והם BL

781. הנחש] דנחש BL

782. בו] לו BL

783. חסר] בשרש BL

784. חסר] וכן BL

785. תחתיך] תחתיתך BL

786. מכנה] שכנה BL

787. חסר] בו BL

788. דאתגליאת] דאיתגליאת BL

789. מלאה] מליאה BL

790. ונתנוה] ונתנה BL

791. תחתיתו] תחתיו BL

נחת

מי יחת עלינו ^{(יר’ כא, יג)}, משפטו ינחת ולולי החי"ת היה דגש, ופרושו⁷⁹² מי ירד או מי יחנה. ותרגום וירד ונחת. ותנחת עלי⁷⁹³ ידיך ^{(תה’ לח, ג)}, ותרד עלי מכתך. והשם אם יחד על עפר נחת ^{(איוב יז, טז)}, ונחת זרועו יראה ^{(יש’ ל, ל)}. והתאר כי שם ארם נחתים ^{(מל"ב ו, ט)}. ובא הדגש תמורת הנח כי הראוי נחתים⁷⁹⁴ בפלס שרידים ופירושו יורדים וחונים שם. והנפעל כי חציך נחתו בו⁷⁹⁵ ^{(תה’ לח, ג)}, משפטו ננחתו כלומר ירדו בי וחנו עלי. והפעל הכבד שמה הנחת י"י גבוריך ^{(יואל ד, יא)}, פירושו הוריד שמה גבוריך ומלאכיך לעזרה על דרך מן שמים נלחמו ^{(שופ’ ה, כ)}. וכבד אחר נחת גדודיה ^{(תה’ סה, יא)}, פירושו הורד⁷⁹⁶ המטר בגדודיה כמו שאמר תלמיה רוה ^{(תה’ סה, יא)}. ויתכן להיות מזה ונחת שלחנך מלא דשן ^{(איוב לו, טז)}, כלומר מה שירד ויחנה על שלחנך. וכבר כתבנו אותו בשרש ינח. ויתכן להיות מזה השרש וברגע שאול יחתו ^{(איוב כא, יג)}, ודגשות התי"ו מפני ההפסק לתפארת. וכתבנו ונחת קשת נחושה ^{(שמ"ב כב, לה)} ונחת הקשת נחושה⁷⁹⁷, בשרש חתת.

792. ופרושו] ופירושו BL

793. עלי] על BL

794. נחתים] נחיתים BL

795. בו] בי BL

796. הורד] הוריד BL

797. נוסף ונחת הקשת נחושה] BL

יט. וענין קרוב לזה

נטה

כי יואב נטה אחרי אדניה ואחרי אבשלום לא נטה ^{(מל"א ב, כח)}, אמר זה לפי שמרדו שניהם אבשלום ואדניה, אמר כי יואב לא היה נסכם במרד אבשלום אבל במרד אדניה היה נסכם ונטה אחריו להחזיק הממלכה בידו כי דוד היה אז⁷⁹⁸ זקן ולא פחד ממנו. ואין אבשלום שלמה כאשר כתב רבי יונה, כי לא נמצר⁷⁹⁹ זה ההפך שיזכר⁸⁰⁰ אדם ~~אדם~~⁸⁰¹ אחר⁸⁰²במקום חברו⁸⁰³. וכן גם⁸⁰⁴ זרע יעקב ודוד ^{(יר’ לג, כו)} אין יעקב אהרן כי אם יעקב עצמו, כלומר לא אמאס זרע יעקב וזרע דוד, ⁸⁰⁵ אף על פי שדוד מזרע יעקב אחר שנבחר למלך וזרעו אחריו הוא ראש למשפחתו כלה. ואמר כי מזרע דוד יהיו מושלים בישראל וכן משאר זרע יעקב יהיו⁸⁰⁶ גדולים ורבים מושלים אל⁸⁰⁷ זרע ⁸⁰⁸ ובכללם הכהנים שזכר ושאר נסיכי ישראל, רוצה לומר שלא יהיו עוד בממשלת האומות אלא בממשלת מלכם⁸⁰⁹ ונסיכיהם כמו שאמר ואשיבה שופטיך⁸¹⁰ ויועציך כבתחלה⁸¹¹ ^{(יש’ א, כו)}. וכן בני יעקב ויוסף סלה ^{(תה’ עז, טז)}, רצה⁸¹² לומר שאר בני יעקב, וזכר יוסף לפי שהיה ראש. והחכם רבי אברהם בן⁸¹³ עזרא ⁸¹⁴ פירש איך מי שהוא מזרע יעקב אמאס? בעבור שאמרה תורה שלא יהיה מלך מושל בישראל כי אם מיעקב, ועוד שהוא ממשפחת דוד והנה הם שתי מעלות. וכארח נטה ללון ^{(יר’ יד, ח)}, נטה לך על ימינך ^{(שמ"ב ב, כא)}, כמעט נטיו רגלי ^{(תה’ עג, ב)}, עד נטות היום ^{(שופ’ יט, ח)}, אם תטה אשורי⁸¹⁵ מני הדרך ^{(איוב לא, ז)}, ויטו אחרי הבצע ^{(שמ"א ח, ג)}, אל תט ימין ושמאל⁸¹⁶ ^{(מש’ ד, כז)}, אלו והדומים להם הם פעלים עומדים. ואשר הם ⁸¹⁷ יוצאים הנני נוטה אליה כנהר שלום ^{(יש’ סו, יב)}, ויט שמים,⁽ⁱ⁾⁸¹⁸ ויט שמים וירד ^{(תה’ יח, י)}, ויט משה את ידו ^{(שמ’ י, כב)}, ויט אהלה ⁸¹⁹ ^{(בר’ יב, ח)}, נטיתי את⁸²⁰ לבי ⁸²¹ ^{(תה’ קיט, קיב)}, כקיר נטוי ^{(תה’ סב, ד)}, ימי כצל נטוי ^{(תה’ קב, יב)}, ובזרוע נטויה ^{(דב’ ד, לד)}, נטויות גרון ^{(יש’ ג, טז)}. והנפעל כי נטיו⁸²² צלל⁸²³ ערב ^{(יר’ ו, ד)}. והפעל הכבד ועלי הטה חסד ^{(עז’ ז, כח)}, לא תטה משפט ^{(דב’ טז, יט)}, הטה אלהי אזנך ^{(דנ’ ט, יח)}. והעיר מלאה מטה ^{(יח’ ט, ט)}, פירושו דין מטה. אל תט לבי דבר⁸²⁴ רע ^{(תה’ קמא, ד)}, דרכו שמרתי ולא אטה⁸²⁵ ^{(איוב כג, יא)}, ⁸²⁶ ויט עליו⁸²⁷ חסד ^{(עז’ ט, ט)}, ענינם ענין ההטיה וההגעה אל הדבר. ומזה השרש ⁸²⁸ ואט אליו אוכיל ^{(הו’ יא, ד)}, פירושו ואטה אליו מאכל. וכן סורו מני דרך הטו מני ארח ^{(יש’ ל, יא)}, אף על פי שידמה פעל עומד כמו סורו אינו אלא פעל יוצא, ופרושו⁸²⁹ הטו אותנו מדרך ⁸³⁰ הדרך⁸³¹ אחרת כמו שאמר אחריו השביתו מפנינו את קדוש ישראל. וענין קרוב לזה נוטה שמים ^{(תה’ קד, ב)}. ⁸³²כנחלים נטיו ^{(במ’ כד, ו)}, וקו ינטה ^{(זכ’ א, טז)}, ענין פשיטה ומתיחה. ופירש רבי יונה מזה הענין ועל בגדים חבולים⁸³³ יטו אצל כל מזבח ^{(עמ’ ב, ח)}, כלומר יפשטו עצמם⁸³⁴ וישענו אצל כל מזבח. או יהיה מהענין הראשון והוא הנכון. ומהענין הזה נקרא⁸³⁵ מטה, ויתחזק ישראל וישב על המטה ^{(בר’ מח, ב)}, השוכבים⁸³⁶ על מטות שן ^{(עמ’ ו, ד)}. והראוי בהם⁸³⁷ מנטה מנטות. ונקראת כן לפי שהאדם שוכב עליה ופושט עצמו ונשען עליה. וכבר כתבנוהו בשרש מטט. וכן נאמר מזה מטה, ויאמר מטה ^{(שמ’ ד, ב)}, את מטה האלהים בידו ^{(שמ’ ד, כ)}. והקבוץ בלשון נקבות את כל המטות⁸³⁸ מלפני י"י ^{(במ’ יז, כד)}. ובלשון זכרים נקבת במטיו ⁸³⁹ ^{(חב’ ג, יד)}. ונקרא כן לפי שהאדם נשען עליו. ופירש רבי יונה ⁸⁴⁰ המטה ^{(יח’ ז, י)}, מהענין הראשון. ויפה פירש לפי שאמר פרח הזדון ^{(יח’ ז, י)}. ונקרא השבט מטה, אלף למטה ^{(במ’ לא, ה)}, כי ענין שבט ומטה אחד, הוא⁸⁴¹ כלם ענין משען. וכן אמר בשברי לכם מטה לחם ^{(וי’ כו, כו)}, וכל⁸⁴² מטה לחם שבר ^{(תה’ קה, טז)}, כלומר משען וחזק⁸⁴³. ואפשר להיות מן השרש הזה מטה וכבר כתבנוהו בשרש מטט.

798. נוסף אז] BL

799. נמצר] נמצא BL

800. שיזכר] שיזכור BL

801. repentir אדם] BL

802. נוסף אחר] BL

803. חברו] חבירו BL

804. וכן גם] וגם כן BL

805. חסר] כי BL

806. יהיו] יחיו BL

807. אל] על BL

808. חסר] ישראל BL

809. מלכם] מלכיהם BL

810. שופטיך] שפטיך BL

811. ויועציך כבתחלה] BL

812. רצה] רוצה BL

813. בן] אבן BL

814. חסר] ז"ל BL

815. אשורי] אשרי BL

816. ושמאל] ושמאול BL

817. חסר] פעלים BL

818. נוסף ] BL

819. חסר] בית אל BL

820. נוסף את] BL

821. חסר] לעשות חקיך BL

822. נטיו] ינטו BL

823. צלל] צללי BL

824. דבר] לדבר BL

825. אטה] אט BL

826. – חסר מחמת הדומות ] ויט את לבב כל איש יהודה ^{(שמ"ב יט, טו)}, BL

827. עליו] עלינו BL

828. חסר] והענין BL

829. ופרושו] ופירושו BL

830. חסר] י"י BL

831. הדרך] לדרך BL

832. חסר] ^[יט] BL

833. חבולים] חבלים BL

834. נוסף עצמם] BL

835. נקרא] נקראת BL

836. השוכבים] השכבים BL

837. בהם] בהן BL

838. המטות] המטת BL

839. חסר] ראש פרזיו BL

840. חסר] צץ BL

841. נוסף הוא] BL

842. וכל] כל BL

843. וחזק] וחוזק BL

i. Dittographie?

נטל

כי נטל עליו ^{(איכה ג, כח)}, אנכי נוטל עליו⁸⁴⁴ ^{(שמ"ב כד, יב)}, פירושו נושא, תרגום וישא ונטל. ⁸⁴⁵ והשם נטל החול ^{(מש’ כז, ג)}, בחמש נקדות⁸⁴⁶ כלומר משא החול. ומשקל אחר כל נטילי כסף ^{(צפ’ א, יא)}, כלומר כל משאי כסף. או יהיה נטילי כסף ⁽ⁱⁱ⁾⁸⁴⁷ או יהיה נטילי כסף נושאי כסף, כלומר העשירים ראשי הכסף. וכן ⁸⁴⁸ התרגום כל עתירי נכסיא. והפעל הכבד וינטלם וינשאם ^{(יש’ סג, ט)}.

844. עליו] עליך BL

845. חסר] הן איים כדק יטול ^{(יש’ מ, טו)}. BL

846. נקדות] נקודות BL

847. נוסף ] BL

848. חסר] אמר BL

ii. Dittographie.

נטע

נטע ארן ^{(יש’ מד, יד)}, נטעתי לי כרמים ^{(קה’ ב, ד)}, ונטעתם כל עץ מאכל ^{(וי’ יט, כג)}, נטעו נוטעים⁸⁴⁹ ^{(יר’ לא, ה)}, ועת לעקר⁸⁵⁰ נטוע ^{(קה’ ג, ב)}, ויטע י"י ^{(בר’ ב, ח)}, עוד תטעי כרמים ^{(יר’ לא, ה)}, על כן תטעי נטעי נעמנים ^{(יש’ יז, י)}, ויטעו כרמים ^{(תה’ קז, לז)}, לא יטעו ואחר יאכלו⁸⁵¹ ^{(יש’ סה, כב)}, כלם בדגש הטי"ת. לבנות ולנטוע ^{(יר’ א, י)}, עת לטעת ^{(קה’ ג, ב)}. ועל דרך הרחבה ויטע אהלי אפדנו ^{(דנ’ יא, מה)}, לנטוע⁸⁵² שמים ^{(יש’ נא, טז)}, וכן וכמסמרות⁸⁵³ נטועים ^{(קה’ יב, יא)}. ועל דרך ההשאלה ונטעתיו ושכן תחתיו ^{(שמ"ב ז, י)}, ונטעתים על אדמתם ^{(עמ’ ט, טו)}, תביאמו⁸⁵⁴ ותטעמו ^{(שמ’ טו, יז)}. והשם ועשה ועשה ⁽ⁱⁱⁱ⁾⁸⁵⁵ קציר כמו נטע ^{(איוב יד, ט)}, נטעי נעמנים ^{(יש’ יז, י)}. ומשקל אחר נטע שעשועיו ^{(יש’ ה, ז)}. ומשקל אחר אשר בנינו כנטיעים⁸⁵⁶ ^{(תה’ קמד, יב)}. ומשקל אחר מטע י"י להתפאר ^{(יש’ סא, ג)}, למטעי כרם ^{(מי’ א, ו)}, נצר מטעי ^{(יש’ ס, כא)}. והנפעל אף בל נטעו ^{(יש’ מ, כד)}, ענינם ידוע.

849. נוטעים] נטעים BL

850. לעקר] לעקור BL

851. יאכלו] יאכל BL

852. לנטוע] לנטע BL

853. וכמסמרות] וכמשמרות BL

854. תביאמו] תבאמו BL

855. ] BL

856. כנטיעים] כנטעים BL

iii. Dittographie.

כ. בבלי, כריתות ו ע"א

נטף

וידיו⁸⁵⁷ נטפו מור ^{(שה"ש ה, ה)}, אף שמים נטפו ^{(שופ’ ה, ד)}, נפת תטפנה ^{(מש’ ה, ג)}, יטפו ההרים עסיס ^{(יואל ד, יח)}. והשם כי יגרע נטפי מים ^{(איוב לו, כז)}. והכבד והטיפו ההרים עסיס ^{(עמ’ ט, יג)}. ענין הכל ההזלה וההתכה. ובדרך ההשאלה ⁸⁵⁸, ועלימו תטף מלתי ^{(איוב כט, כב)}, כענין תזל כטל אמרתי ^{(דב’ לב, ב)}. והפעל הכבד אטיף לך ליין ולשכר ^{(מי’ ב, יא)}, והטף אל דרום ^{(יח’ כא, ב)}, והיה מטיף העם הזה ^{(מי’ ב, יא)}, אל תטיפו יטיפון ^{(מי’ ב, ו)}. פירוש הפסוק כי ישראל היו מטיפין ואומרים לנביאי האומות⁸⁵⁹ ~~העולם~~⁸⁶⁰ אל תטיפו. הנטיפות⁸⁶¹ והשרות ^{(יש’ ג, יט)}, לבד מן השהרונים⁸⁶² והנטיפות ^{(שופ’ ח, כו)}, הם הענקים. ואומרים שקורין לבדולח הזך בערבי אל נטף. נטף ושחלת ^{(שמ’ ל, לג)}, אמרו שהוא צרי ונקרא כן על שם שנוטף ⁸⁶³ כמו שאמרו רבותינו ז"ל ^[כ], צרי אינו אלא שרף הנוטף מעצי הקטף. בשמי⁸⁶⁴בלעז. ויש מפרשים מזה הנטיפות והשרות כלי שמניחין בו הצרי.

857. וידיו] וידי BL

858. חסר] בענין הדבור BL

859. האומות] האמת BL

860. repentir העולם] BL

861. הנטיפות] הנטפות BL

862. השהרונים] השהרנים BL

863. חסר] מעצי הקטף BL

864. בשמי] בלסמ"ו BL

נטר

הינטר⁸⁶⁵ לעולם ^{(יר’ ג, ה)}, ונוטר הוא לאויביו⁸⁶⁶ ^{(נח’ א, ב)}, לא אטור לעולם ^{(יר’ ג, יב)}, לא תקום⁸⁶⁷ ולא תטור⁸⁶⁸ ^{(וי’ יט, יח)}, שמוני⁸⁶⁹ נוטרה את הכרמים ^{(שה"ש א, ו)}, כלם ענין שמירה. ותרגום וישמר⁸⁷⁰ ונטר. ומהענין⁸⁷¹ הזה אמרו⁸⁷² לדבר שמציבין אותו לירות שם החצים מטרה ויקימני לו למטרה ^{(איוב טז, יב)}. ובאל"ף מקום ה"א כמטרא לחץ ^{(איכה ג, יב)}. וכן נגזר מזה הענין בחצר המטרה ^{(יר’ לב, ב)}, כמו שנאמר בענין זה ויאסוף⁸⁷³ אותם אל משמר ^{(בר’ מב, יז)}, וכן ועמדו בשער המטרה ^{(נחמ’ יב, לט)}, שהיו שומרים⁸⁷⁴ עומדים שם.

865. הינטר] הינטור BL

866. לאויביו] לאיביו BL

867. תקום] תקם BL

868. תטור] תטר BL

869. שמוני] שמני BL

870. וישמר] וישמור BL

871. ומהענין] ומענין BL

872. אמרו] אמר BL

873. ויאסוף] ויאסף BL

874. שומרים] השומרים BL

נטש

והנה נטש אביך את דבר⁸⁷⁵ האתונות⁸⁷⁶ ^{(שמ"א י, ב)}, ועל מי נטשת מעט הצאן ^{(שמ"א יז, כח)}, כי נטשתה עמך בית יעקב ^{(יש’ ב, ו)}, ולא נטשתני לנשק לבני ולבנותי⁸⁷⁷ ^{(בר’ לא, כח)}, ונטשתיך המדברה ^{(יח’ כט, ה)}, תשמטנה ונטשתה ^{(שמ’ כג, י)}, כי לא יטוש⁸⁷⁸ י"י את עמו ^{(שמ"א יב, כב)}, ויטש דוד את הכלים ^{(שמ"א יז, כב)}, ולפני התגלע הריב נטוש ^{(מש’ יז, יד)}. והנפעל נטשה על אדמתה ^{(עמ’ ה, ב)}, נטשו חבליך ^{(יש’ לג, כג)}, נטשו עברו ים ^{(יש’ טז, ח)}, וינטשו בלחי ^{(שופ’ טו, ט)}, וינטשו בעמק רפאים ^{(שמ"ב ה, יח)}. ושלא נזכר פועלו⁸⁷⁹ ⁸⁸⁰ מהדגוש ארמון נטש ^{(יש’ לב, יד)}, ענין הכל ענין העזיבה⁸⁸¹ וההנחה⁸⁸². אבל ונטשתי אתכם ואת העיר אשר נתתי לכם ולאבתיכם מעל פני ^{(יר’ כג, לט)}, הוא בענין⁸⁸³ ונתשתי בתי"ו. וכן אם ינתשו מים זרים ^{(יר’ יח, טו)}, כמו אם ינטשו בט'⁸⁸⁴, כי התי"ו והטי"ת ממין אחד⁸⁸⁵. וכן תעה וטעה⁸⁸⁶ בענין אחד. וענין קרוב לזה והוא פועל עומד ויטש על המחנה ^{(במ’ יא, לא)}, ענינו ויפשט⁸⁸⁷. וכן ותטש המלחמה ^{(שמ"א ד, ב)}, והנה נטושים⁸⁸⁸ על פני כל הארץ ^{(שמ"א ל, טז)}, מפני חרב נטושה ^{(יש’ כא, טו)}, כלם ענין פשיטה והנחה. ויתכן מזה נטשו עברו ים ^{(יש’ טז, ח)}, וינטשו בלחי ^{(שופ’ טו, ט)}, וינטשו בעמק רפאים ^{(שמ"ב ה, יח)}, וכן הוא⁸⁸⁹ עובר. ודמיו עליו יטש⁸⁹⁰ ^{(הו’ יב, טו)}, כלומר יניח עליו דמיו אשר שפך. ונקראו מזה הענין הסעפים הארוכים שמתפשטים אנה ואנה ⁸⁹¹, ואת הנטישות הסיד ⁸⁹² ^{(יש’ יח, ה)}, הסירו נטישותיה ^{(יר’ ה, י)}. ויש מפרשים הסירו נטישותיה שיניחומה⁸⁹³ מְרְלְדִץ⁸⁹⁴ בלעז. ⁸⁹⁵

875. דבר] דברי BL

876. האתונות] האתנות BL

877. לבני ולבנותי] BL

878. יטוש] יטש BL

879. פועלו] פעלו BL

880. חסר] ממנו BL

881. העזיבה] עזיבה BL

882. וההנחה] והנחה BL

883. בענין] כענין BL

884. בט'] בטי"ת BL

885. ממין אחד] ממוצא אחר BL

886. תעה וטעה] טעה ותעה BL

887. ויפשט] ויפשוט BL

888. נטושים] נטשים BL

889. וכן הוא] והוא BL

890. יטש] יטוש BL

891. חסר] נטישות BL

892. חסר] התז BL

893. חומה] החומה BL

894. מְרְלְדִץ] מירל"י BL

895. חסר] ויונתן תרגם ואת ברניתהא. BL

נין

נין⁸⁹⁶ ונכד ^{(יש’ יד, כב)}, ולניני⁸⁹⁷ ולנכדי ^{(בר’ כא, כג)}, נינם יחד ^{(תה’ עד, ח)}, ענינם כמו בן. ומשקל אחר ואחריתו⁸⁹⁸ יהיה מנון ^{(מש’ כט, כא)}. והנפעל ממנו לפני שמש ינון שמו ^{(תה’ עב, יז)}. וכבר כתבנו נינם יחד בשרש ינה.

896. נין] ונין BL

897. repentir ולניני] ולניני BL

898. repentir ואחריתו] ואחריתו BL

ניק

ותקח האשה הילד ותניקהו ^{(שמ’ ב, ט)}, מענין ינק. והם שנים שרשים וענין⁸⁹⁹ אחד הוא.

899. וענין] וענינם BL

נכד

נין⁹⁰⁰ ונכד ^{(יש’ יד, כב)}, בשש נקדות⁹⁰¹, ולניני ולנכדי ^{(בר’ כא, כג)}, הוא בן הבן.

900. נין] ונין BL

901. נקדות] נקודות BL

נכה

והכה ביום⁹⁰² חילה ^{(זכ’ ט, ד)}, והכית את כל זכורה ^{(דב’ כ, יג)}, והכתיו והמתיו⁹⁰³ ^{(שמ"א יז, לה)}. ⁹⁰⁴ הכני⁹⁰⁵ נא ^{(מל"א כ, לה)}, נכתב ביו"ד מקום למ"ד הפועל⁹⁰⁶. והכית בצור ^{(שמ’ יז, ו)}, הכה תכה ^{(דב’ יג, טז)}, והכתי⁹⁰⁷ קשתך מיד שמאלך ^{(יח’ לט, ג)}⁹⁰⁸, לכו ונכהו בלשון ^{(יר’ יח, יח)}, יך ויחבשנו ^{(הו’ ו, א)}, ויך הברד ^{(שמ’ ט, כה)}, ואך אותך ^{(שמ’ ט, טו)}, ⁹⁰⁹ והך את עפר הארץ ^{(שמ’ ח, יב)}. ויך שרשיו ^{(הו’ יד, ו)}, כלומר יכה שרשיו הנה והנה, רוצה לומר שילכו שרשיו לרחוק. ובא הלשון הזה כענין ומחה אל כתף ים כנרת ^{(במ’ לד, יא)}. הנה אנכי מכה במטה אשר בידי ^{(שמ’ ז, יז)}, האשה המכה ^{(במ’ כה, טו)}, והנה עבדיך מכים ^{(שמ’ ה, טז)}. ועל דרך ההשאלה, ויכו את צקלג ^{(שמ"א ל, א)}, רוצה לומר ויהרסו כי על העיר הוא אומר לא⁹¹⁰ על העם שהרי אמר מקטן ועד גדול לא המיתו איש ^{(שמ"א ל, א)}. ושלא נזכר פועלו⁹¹¹ ממנו, אשר הכה את המדינית ^{(במ’ כה, יד)}. ונכתב בוא"ו⁹¹² עם הדגש ,הוכה כעשב וייבש⁹¹³ לבי ^{(תה’ קב, ה)}, על מה תכו ^{(יש’ א, ה)}. ושלא נזכר פועלו⁹¹⁴ מהדגוש והפשתה והשעורה נכתה ^{(שמ’ ט, לא)}, והחטה והכסמת לא נכו ^{(שמ’ ט, לב)}. והנפעל ושבתם מאחריו ונכה ומת ^{(שמ"ב יא, טו)}. וכתב רבי יעקב בן אלעזר ⁹¹⁵ שם בלשון זכר מכה בסגול הכ"ף בפלס מטה. והקבוץ מן המכים אשר יכוהו⁹¹⁶ ארמים ^{(מל"ב ח, כט)}. וכן כתב אדני⁹¹⁷ אבי ז"ל. ורבי יונה כתב כי הוא מקובץ מן מכה לשון נקבה כמו מן חטה חטים, שנה שנים, פנה⁹¹⁸ פנים. והשם בלשון נקבה מכה, מכת חרב ^{(אס’ ט, ה)}, מה המכות האלה ^{(זכ’ יג, ו)}. והפלה⁹¹⁹ י"י את מכותך⁹²⁰ ^{(דב’ כח, נט)}, בא בסימן רבוי⁹²¹ הנקבות לבד על נכון אבל לא על המנהג. וענין קרוב לזה נכה רגלים ^{(שמ"ב ד, ד)}, נאספו עלי נכים ^{(תה’ לה, טו)}. והקבוץ בהתחלף הה"א באל"ף נראית תהגו אך נכאים ^{(יש’ טז, ז)}. והנפעל ממנו נכאו מן הארץ ^{(איוב ל, ח)}. ואפשר להיות מזה הענין פרעה נכה ^{(מל"ב כג, כט)}. וקראו כן לפי שהיה נכה רגלים, וכן תרגם יונתן פרעה חגירא.

902. ביום] בים BL

903. והמתיו] והמיתיו BL

904. חסר] בדבר י"י BL

905. הכני] הכיני BL

906. הפועל] הפעל BL

907. והכתי] והכיתי BL

908. חסר] , ויך את החנית בקיר ^{(שמ"א יט, י)} BL

909. חסר] אכה כפי על כפי ^{(יח’ כא, כב)}, והך כף אל כף ^{(יח’ כא, יט)}, ויכו כף ^{(מל"ב יא, יב)}, BL

910. לא] ולא BL

911. פועלו] פעלו BL

912. בוא"ו] בו"ו BL

913. וייבש] ויבש BL

914. פועלו] פעלו BL

915. חסר] ז"ל BL

916. יכוהו] יכהו BL

917. אדני] אדוני BL

918. repentir פנה] פנה BL

919. והפלה] והפלא BL

920. מכותך] מכתך BL

921. רבוי] ריבוי BL

נכח

נכח השלחן ^{(שמ’ כו, לה)}. ומשקל אחר נכחו תחנו ^{(שמ’ יד, ב)}, כי נכחו יצא ^{(יח' מו, ט)},⁹²² ענינם כענין⁹²³ נגד ועומת⁹²⁴. לנכח אשתו ^{(בר’ כה, כא)}, פירושו לעמת⁹²⁵ אשתו כלומר בעבורה. ויש מפרשים לנכח אשתו כי בהתפללו היה נכח אשתו כדי שיכוין לבו בתפלה עליה. ומן הענין הזה ונכוחה⁹²⁶ לא תוכל לבא ^{(יש’ נט, יד)}, לא תחזו לכו⁹²⁷ נכוחות⁹²⁸ ^{(יש’ ל, י)}⁹²⁹. והמשקל הזה בלשון זכר, הולך נכוחו⁹³⁰ ^{(יש’ נז, ב)}, כלם נכוחים⁹³¹ למבין ^{(מש’ ח, ט)}, ענינם ענין⁹³² היושר והנכונה. ובאו בלשון הזה לפי ששהם⁹³³ נכח האדם כמו שנקראו גם כן נגידים בענין זה הדברים הטובים כמו שפרשתי⁹³⁴ בשרש נגד.

922. נוסף ] BL

923. כענין] ענין BL

924. ועומת] ועמת BL

925. לעמת] לעומת BL

926. ונכוחה] ונכחה BL

927. לכו] לנו BL

928. נכוחות] נכחות BL

929. חסר] , בארץ נכחות יעול ^{(יש’ כו, י)} BL

930. נכוחו] נכחו BL

931. נכוחים] נכחים BL

932. נוסף ענין] BL

933. ששהם] שהם BL

934. שפרשתי] שפירשתי BL

נכל

וארור נוכל ^{(מל’ א, יד)}. והשם בנכליהם ^{(במ’ כה, יח)}. והכבד אשר נכלו לכם ^{(במ’ כה, יח)}. וההתפעל ויתנכלו אותו⁹³⁵ להמיתו ^{(בר’ לז, יח)}, להתנכל בעבדיו ^{(תה’ קה, כה)}. ענינם ענין⁹³⁶ המחשבה הרעה הצפונה בלב ⁹³⁷.

935. אותו] אתו BL

936. נוסף ענין] BL

937. חסר] , ויהיה ממנה המעשה בערמה. ותרגום להרגו בערמה למקטליה בנכילו. BL

כא. משנה שקלים ד, ז

נכס

בנכסים רבים שובו אל אהליכם ^{(יהו’ כב, ח)}. הלשון הזה ידוע בדברי רבותינו ז"ל והוא כולל כל דבר קרקעות⁹³⁸ ומטלטלין כלם וגם הבהמות, כי כן אמרו במשנה ^[כא] המקדיש נכסיו והיתה בהן בהמה ראויה ליקרב על גבי המזבח וכו'. ובארמית לענוש⁹³⁹ נכסין ^{(עז’ ז, כז)}.

938. קרקעות] קרקע BL

939. לענוש] לענש BL

נכר

ולא נכר שוע לפני דל ^{(איוב לד, יט)}, הוא נפעל. וכן ⁹⁴⁰ נכרו בחוצות ^{(איכה ד, ח)}. וההתפעל גם במעלליו יתנכר נער ^{(מש’ כ, יא)}. ואדני⁹⁴¹ אבי ז"ל פרשו⁹⁴² בהפך ההכרה כלומר הנער במעלליו יתנכר שאם פעלו זך וישר אומרים אין זה מעשה נער. והכבד ולא הכירו כי היו ידיו ^{(בר’ כז, כג)}, והמה הכירו את קול הנער הלוי ^{(שופ’ יח, ג)}, ואין לי מכיר ^{(תה’ קמב, ה)}, ואינם מכירים לדבר יהודית ^{(נחמ’ יג, כד)}, לא תכירו פנים במשפט ^{(דב’ א, יז)}, ויכר יהודה ^{(בר’ לח, כו)}, הכר פנים במשפט⁹⁴³ לא טוב ^{(מש’ כח, כא)}, וישראל לא יכירנו ^{(יש’ סג, טז)}, קמוץ ומשפטו בצרי⁹⁴⁴. נגד אחינו הכר לך ^{(בר’ לא, לב)}. והתאר איש מאת מכרו ^{(מל"ב יב, ו)}, מאת מכריכם ^{(מל"ב יב, ח)}. והשם הכרת פניהם ענתה בם ^{(יש’ ג, ט)}, ענין ההכרה ידוע. וענין אחר ביום נכרו ^{(עו’ א, יב)}, הוא⁹⁴⁵ מקור. והנפעל⁹⁴⁶ בשפתיו ינכר שונא ^{(מש’ כו, כד)}. והכבד וינכרו את המקום הזה ^{(יר’ יט, ד)}, פן ינכרו צרימו ^{(דב’ לב, כז)}, ואותותם⁹⁴⁷ לא תנכרו ^{(איוב כא, ל)}. וההתפעל והיא מתנכרה ^{(מל"א יד, ה)}, ויתנכר אליהם ^{(בר’ מב, ז)}, ענין ההכחשה והזרות. והענין הזה הפך הענין הראשון. והתאר מזה הענין כל בן נכר ^{(שמ’ יב, מג)}, אלהי נכר הארץ ^{(דב’ לא, טז)}. וביו"ד איש נכרי ^{(דב’ יז, טו)}, מלבוש נכרי ^{(צפ’ א, ח)}, נכרים⁹⁴⁸ באו שעריו ^{(עו’ א, יא)}, מנכריה אמריה החליקה ^{(מש’ ב, טז)}, נכריה עבודתו⁹⁴⁹ ^{(יש’ כח, כא)}, הלא⁹⁵⁰ נכריות נחשבנו לו ^{(בר’ לא, טו)}. והשם ונכר לפועלי און⁹⁵¹ ^{(איוב לא, ג)}, בשש נקודות⁹⁵². ואם יהיה ביום נכרו שם יהיה משקל אחר. וענין אחר נכר אותו⁹⁵³ אלהים בידי ^{(שמ"א כג, ז)}, פירושו מסר והסגיר. ⁹⁵⁴

940. חסר] לא BL

941. ואדני] ואדוני BL

942. פרשו] פירשו BL

943. נוסף במשפט] BL

944. בצרי] צירי BL

945. הוא] והוא BL

946. והנפעל] וההתפעל BL

947. ואותותם] ואתתם BL

948. נכרים] ונכרים BL

949. עבודתו] עבדתו BL

950. הלא] הלוא BL

951. און] עון BL

952. נקודות] נקדות BL

953. אותו] אתו BL

954. חסר] והנכון להיות נכר שם ותאר כי אל נכר ^{(תה’ פא, י)}, תאר. וכן כל בן נכר. ואותם שבא הסמיכות עליהם יהיו שם כמו ובני נכר ^{(יש’ נו, ה)}, ובני הנכר ^{(יש’ סא ה)}, אלהי הנכר ^{(בר’ לה, ב)}, אלהי נכר הארץ ^{(דב’ לא, טז)}. BL

כב. בראשית רבה פרשה צא, דף קג

נכת

נכאת צרי⁹⁵⁵ ולוט⁹⁵⁶ ^{(בר’ לז, כה)}, האל"ף תמורת וא"ו⁹⁵⁷ המשך ופרושו⁹⁵⁸ דבר נחמד. וכן ויראם את כל בית נכתה ^{(יש’ לט, ב)}, בית חמדתו. וכן אמר התרגום ית כל בית גנזוהי. ויש מפרשים נכאת וצרי ולוט⁹⁵⁹ פרי החרוב. ובבראשית רבה ^[כב], מפרש נכאת שעוה וידוע הוא. ויתכן להיות מהשרש הזה ויכום ויכתום ^{(במ’ יד, מה)}, ומשפטו היה ויכיתום כמו וידבקו גם המה ^{(שמ"א יד, כב)}, שמשפטו וידביקו. וכן ואכת אותו⁹⁶⁰ טחון ^{(דב’ ט, כא)}, אפשר להיות מעיקר⁹⁶¹ זה. וענינם פרשתי⁹⁶² בשרש כתת.

955. צרי] וצרי BL

956. ולוט] ולט BL

957. וא"ו] ו"ו BL

958. ופרושו] ופירושו BL

959. ולוט] ולט BL

960. אותו] אתו BL

961. מעיקר] מעקר BL

962. פרשתי] פירשתי BL

נלה

כנלותך⁹⁶³ לבגד ^{(יש’ לג, א)}, משפטו כהנהלותך⁹⁶⁴ במשקל⁹⁶⁵ כהגלותך ופרושו⁹⁶⁶ כהשלימך. והשם ולא יטה לארץ מנלם ^{(איוב טו, כט)}, בפלס ונתתי מכרם ^{(במ’ כ, יט)}, פירושו תכליתם והשלמתם.

963. כנלותך] כנלתך BL

964. כהנהלותך] כהנלותך BL

965. במשקל] במשפט BL

966. ופרושו] ופירוש BL

נמל

ונמלתם את בשר ⁹⁶⁷ ^{(בר’ יז, יא)}. ומהשרש הזה והענין הזה אלא שהם פעלים עומדים, וממעל ימל קצ⁹⁶⁸ קצירו ^{(איוב יח, טז)}, כציץ יצא וימל ^{(בר’ יד, ב)}, וכראש שבלת ימלו ^{(בר’ כד, כה)}, כי כחציר מהרה ימלו ^{(תה' לז, ב)}⁹⁶⁹. והנפעל נמלו אתו ^{(בר’ יז, כז)}, כאשר הם נמולים⁹⁷⁰ ^{(בר’ לד, כב)}. ובאו⁹⁷¹ בשקל⁹⁷² נפעול ⁹⁷³ , ונשלוח ספרים ^{(אס’ ג, יג)}. כלם ענין כריתה. לך אל נמלה עצל ^{(מש’ ו, ו)}, ובקבוץ הנמלים עם לא עז ^{(מש’ ל, כה)}. ידוע.

967. חסר] ערלתכם BL

968. נוסף קצ] BL

969. נוסף ] BL

970. נמולים] נמלים BL

971. ובאו] ובא BL

972. בשקל] במשקל BL

973. חסר] כמו BL

נמר

ונמר חברבורותיו⁹⁷⁴ ^{(יר’ יג, כג)}, ⁹⁷⁵ ידוע. והוא⁹⁷⁶ ⁹⁷⁷ שעורו⁹⁷⁸ כתמים כתמים. נמר שוקד⁹⁷⁹ על עריהם ^{(יר’ ה, ו)}, המשיל האויב כנמר⁹⁸⁰.

974. חברבורותיו] חברברתיו BL

975. חסר] וקלו מנמרים סוסיו ^{(חב’ א, ח)}, BL

976. והוא] והיא BL

977. חסר] חיה BL

978. שעורו] שעורה BL

979. שוקד] שקד BL

980. כנמר] בנמר BL

נסס

ונשא נס לגוים ^{(יש’ ה, כו)}, י"י נסי ^{(שמ’ יז, טו)}. ידוע. ועקר הענין מענין גבהות והתרוממות, כי נושא הנס הוא נושאו גבוה שמתראה על כל בני הצבא ואחריו ילכו. והפעל הקל ממנו כמסוס⁹⁸¹ נוסס⁹⁸² ^{(יש’ י, יח)}, וענינו ⁹⁸³ כשימס נושא הנס כל בני הצבא ימסו ויברחו. והפעל הכבד הדומה מרובע⁹⁸⁴ רוח י"י נוססה בו ^{(יש’ נט, יט)}, כלומר התרוממה על הצד להשיבו אחור. וההתפעל נתת לידיאיך⁹⁸⁵ נס להתנוסס ^{(תה’ ס, ו)}, פירושו להתרומם ולהתעלות בו⁹⁸⁶. כי אבני נזר מתנוססות על אדמתו ^{(זכ’ ט, טז)}, פירושו מתרוממות. ורבי יהודה כתב כמסוס נוסס ^{(יש’ י, יח)} ענין אחר. ורבי יונה כתבו שרש אחר וענין אחר. ורבי יונה כתבו שרש אחר וענין אחר.^(iv)⁹⁸⁷וכן הוי לון⁹⁸⁸ נקרא נס לפי שמרימין אותו על התורן בל יחזקו כן תרגם בל פרשו נס ^{(יש’ לג, כג)}, וכנס על הגבעה ^{(יש’ ל, יז)}.

981. כמסוס] כמסס BL

982. נוסס] נסס BL

983. חסר] כי BL

984. מרובע] למרובע BL

985. לידיאיך] ליראיך BL

986. נוסף בו] BL

987. נוסף ] BL

988. הוי לון] הוילון BL

iv. Dittographie.

נסג

לא יסיג⁹⁸⁹כלמות⁹⁹⁰ ^{(מי’ ב, ו)}. והפעל ⁹⁹¹ מסיג גבול רעהו⁹⁹² ^{(דב’ כז, יז)}, כמסיגי גבול ^{(הו’ ה, י)}, לא תסיג גבול רעך ^{(דב’ יט, יד)}, אל תסג גבול עולם ^{(מש’ כב, כח)}. וכמו הם⁹⁹³ אף על פי שנכתב בשי"ן גבולות⁹⁹⁴ ישיגו ^{(איוב כד, ב)}. ענין כלם⁹⁹⁵ ענין הדבקה אל הקודם ודחותו ממקומו. ואפשר להיות מן השרש הזה בענין אחר ונסוג⁹⁹⁶ מאחר אלהינו ^{(יש’ נט, יג)}. והוא מקור מהקל⁹⁹⁷. ושלא נזכר פועלו⁹⁹⁸ מהנוסף ממנו והוסג⁹⁹⁹ אחור משפט ^{(יש’ נט, יד)}. והנני עתיד לכתבם בשרש סוג.

989. יסיג] יסג BL

990. כלמות] כלימות BL

991. חסר] הכבד BL

992. נוסף רעהו] BL

993. וכמו הם] וכמוהם BL

994. גבולות] גבולת BL

995. כלם] כולם BL

996. ונסוג] ונסג BL

997. מהקל] מן הקל BL

998. פועלו] פעלו BL

999. והוסג] והסג BL

נסה

חלק רבי יונה השרש הזה לשלשה ענינים ואינם כי אם ענין אחד כאשר כתב¹⁰⁰⁰ רבי יהודה. והאלהים נסה את אברהם ^{(בר’ כב, א)}, אשר נסוני אבתיכם¹⁰⁰¹ ^{(תה’ צה, ט)}, ועל נסותם¹⁰⁰² את י"י ^{(שמ’ יז, ז)}. ¹⁰⁰³כי לא נסיתי ^{(שמ"א יז, לט)}, כי לא נסה ^{(שמ"א יז, לט)}. הנסה דבר אליך תלאה ^{(איוב ד, ב)}, פירושו אם נסה המנסה לדבר אליך ידענו שתלאה, ואף על פי כן ועצור במלין מי יוכל. או הנסה אלהים ^{(דב’ ד, לד)} לא תנסו ^{(דב’ ו, טז)}. לכה נא אנסכה בשמחה ^{(קה’ ב, א)}, אנסה אותך. והשם מסה ומריבה ^{(שמ’ יז, ז)}, למסת נקיים ילעג ^{(איוב ט, כג)}, המסות¹⁰⁰⁴ הגדולות¹⁰⁰⁵ ^{(דב’ ז, יט)}, כלם ענין בחינה. ופירוש כי לא נסיתי ^{(שמ"א יז, לט)} לא בחנתי עוד פעם אחרת ללכת באלה לפיכך לא אדע ללכת בהם. ופירוש המסות הגדולות ^{(דב’ ז, יט)} שהו¹⁰⁰⁶ הקדוש ברוך הוא בוחן אותם במכותיו אם יעמדו ברשעם אם לא.

1000. כתב] כתבם BL

1001. אבתיכם] אבותיכם BL

1002. נסותם] נסתם BL

1003. חסר] כי בעבור נסות אתכם בא האלהים ^{(שמ' כ, כ)}, פירש החכם הגדול הפילוסוף האלהי הרב רבינו משה בן מיימון ז"ל אל תיראו מהמראה הגדולה אשר ראיתם כי לא היתה רק שיגיע לכם האמת, ובראות העין בעבור שכשינסה י"י אתכם בנביא השקר ויאמר סתירת מה ששמעתם אותו שתעמדו על אמונתכם ולא ימעדו אשוריכם ולולי ששמעתם אותו בזו המראה הגדולה היה אפשר שתשמעו לו אחר שיאמר שהוא שליח אמתי. ובמדרש ^{(ילקוט בשם מכילתא ש"א)} מפרש נסות לשון רוממות מענין נס כלומר להגדיל ולרומם אתכם בא האלהים אליכם. ובענין הזה BL

1004. המסות] המסת BL

1005. הגדולות] הגדלת BL

1006. שהו] שהיה BL

כג. בבלי, סנהדרין צז ע"א

נסח

בית גיאים¹⁰⁰⁷ יסח י"י ^{(מש’ טו, כה)}, יחתך ויסחך מאהל ^{(תה’ נב, ז)}. והפעל העומד ובוגדים¹⁰⁰⁸ יסחו ממנה ^{(מש’ ב, כב)}. והנפעל ונסחתם מעל האדמה ^{(דב’ כח, סג)}, ענינם¹⁰⁰⁹ כלם הרס ונתיצה. והשם מזה ושמרתם את משמרת הבית מסח ^{(מל"ב יא, ו)}, פירושו משמרת הבית משמרת מסח, כלומר שלא יסח אחד מכם ויפרד מסדר המשמרה ללכת אל מקום אחר. ובא בענין¹⁰¹⁰ פן פ¹⁰¹¹ יהרסו ¹⁰¹² אל י"י ^{(שמ’ יט, כא)}, כי הנפרד מהסדר ומהאסיפה כאלו¹⁰¹³ הורס המעמד ונותצו. או יהיה¹⁰¹⁴ פירושו שלא תש¹⁰¹⁵ תסיחו דעתכם לענין אחר רק יהיה¹⁰¹⁶ עיניכם ולבכם תמיד למשמרת הבית. ובענין הזה אמרו רבותינו ז"ל ^[כג] הסח הדעת כלומר שס¹⁰¹⁷ שמסיר אדם ולבו¹⁰¹⁸ ומעבירו מהענין ופונה לבם¹⁰¹⁹ ודעתו לענין אחד¹⁰²⁰.

1007. גיאים] גאים BL

1008. ובוגדים] ובגדים BL

1009. ענינם] ענין BL

1010. בענין] כענין BL

1011. נוסף פ] BL

1012. חסר] לעלות BL

1013. כאלו] כאילו BL

1014. יהיה] יהיו BL

1015. תש] BL

1016. יהיה] יהיו BL

1017. שס] BL

1018. ולבו] לבו BL

1019. לבם] לבו BL

1020. אחד] אחר BL

נסך

כי נסך עליכם י"י¹⁰²¹ רוח תרדמה ^{(יש’ כט, י)}, והמסכה הנסוכה^{(יש’ כה, ז)}¹⁰²². והמסכה צרה כהתכנס ^{(יש’ כח, כ)}, את היתד הארג ואת המסכת ^{(שופ’ טז, יד)}. ואת קשות הנסך ^{(במ’ ד, ז)}, אשר יסך בהם¹⁰²³ ^{(שמ’ לז, יז)}. ענין כלם הסתר¹⁰²⁴ והכסוי. ויש לפרש כי שקר נסכו ^{(יר’ י, יד)}, הפסל נסך חרש ^{(יש’ מ, יט)}, ופסלי ונסכי צום ^{(יש’ מח, ה)}, והדומים להם מזה הענין, כי היו עושים הפסל מעט¹⁰²⁵ ומחפין אותו זהב וכסף. ויש לפרש עוד מזה ולנסוך¹⁰²⁶ מסכה ולא רוחי ^{(יש’ ל, א)}, והוא משל על העצה. ופירוש המסכת¹⁰²⁷, והמסכת הוא שם לבגד שמכסין בה¹⁰²⁸ על המטה. ואמר את היתד הארג ואת המסכת ^{(שופ’ טז, יד)}, כי עדיין¹⁰²⁹ היתה המסכת במקום שהיו אורגין¹⁰³⁰ אותה והכל הסיע. ופירוש קשות הנסך ^{(במד' ד, ז)}, ¹⁰³¹ אשר יסך בהם שהיו הקשות כמין חצאי קנים חלולים ומשים אותן¹⁰³² על ראש כל לחם ולחם כדי שיכנס הרוח ביניהם כדי שלא יתעפש הלחם, והנה הקשות היו סתר וכסוי ללחם. וענין אחר מי יצר אל ופסל נסך ^{(יש’ מד, י)}, ופסלי ונסכי ^{(יש’ מח, ה)}, כי שקר נסכו ^{(יר’ י, יד)}, פסל ומסכה ^{(נח’ א, יד)}, רוח ותהו נסכיהם ^{(יש' מא, כט)}, ולנסך מסכה ^{(יש' ל, א)},¹⁰³³ לא יסכו לי"י נסך¹⁰³⁴ ^{(הו’ ט, ד)}. ונסך לא תסכו עליו ^{(שמ’ ל, ט)}, מהם בשש נקדות¹⁰³⁵ ומהם בחמש נקדות¹⁰³⁶. וכבר כתבנום בחלק הדקדוק. ומשקל אחר ישתו יין נסיכם ^{(דב’ לב, לח)}. והכבד והסיכו¹⁰³⁷ נסכים ^{(יר’ לב, כט)}, הסך נסך שכר ^{(במ’ כח, ז)}, ויסך אותם¹⁰³⁸ לי"י ^{(שמ"ב כג, טז)}. וכבד אחר וינסך אותם¹⁰³⁹ לי"י ^{(דה"א יא, יח)}. ענין כלם והדומה¹⁰⁴⁰ להם ענין יציקה והתכה. וענין אחר ואני נסכתי מלכי ^{(תה’ ב, ו)}. והנפעל ¹⁰⁴¹ נסכתי מראש ^{(מש’ ח, כג)}. והתאר וגם אלהיהם עם נסיכהם¹⁰⁴² עם כלי חמדתם ^{(דנ’ יא, ח)}, נסיכי סיחון ^{(יהו’ יג, כא)}. ענין כלם הגדולה והקצינות ¹⁰⁴³. ויש לפרש מזה ולנסוך¹⁰⁴⁴ מסכה ולא רוחי ^{(יש’ ל, א)}, כלומר שמשימיןם¹⁰⁴⁵ קצינים עליהם¹⁰⁴⁶ שלא ברשותי שהיו מבקשים עזר מפרעה כמו שאמר מעוז¹⁰⁴⁷ במעוז פרעה ולחסות בצל מצרים ^{(יש’ ל, ב)}.

1021. repentir י"י] י"י BL

1022. חסר] והמסכה הנסוכה ^{(יש’ כה, ז)} BL

1023. בהם] בהן BL

1024. הסתר] ההסתר BL

1025. מעט] מעץ BL

1026. ולנסוך] ולנסך BL

1027. המסכת] המסכה BL

1028. בה] בהן BL

1029. עדיין] עדין BL

1030. אורגין] אורגים BL

1031. חסר] הקשות BL

1032. אותן] אותם BL

1033. נוסף ] BL

1034. נסך] יין BL

1035. נקדות] נקודות BL

1036. נקדות] BL

1037. והסיכו] והסכו BL

1038. אותם] אתם BL

1039. אותם] אתם BL

1040. והדומה] והדומים BL

1041. חסר] מזה BL

1042. נסיכהם] נסכיהם BL

1043. חסר] והנסיכות BL

1044. ולנסוך] ולנסך BL

1045. שמשימיןם] שמשימים BL

1046. קצינים עליהם] עליהם קצינים BL

1047. מעוז] לעוז BL

נסע

כי נסע מלכיש ^{(יש’ לז, ח)}, ורוח נסע מאת י"י ^{(במ’ יא, לא)}, ויסע אברם ^{(בר’ יב, ט)}, והנה מצרים נוסע¹⁰⁴⁸ אחריהם ^{(שמ’ יד, י)}, רוב הבנין בשבא¹⁰⁴⁹ הסמוך¹⁰⁵⁰ הוא קל. ויסעו מסכות ^{(במ’ לג, ו)}, נסעה ונלכה ^{(בר’ לג, יב)}. ונדגש ונסעה מנהר אהוא¹⁰⁵¹ ^{(עז’ ח, לא)}. ויש אומרים כי¹⁰⁵²נסעה ונלכה צווי¹⁰⁵³ בתוספת ה"א. קומו סעו ^{(דב’ ב, כד)}, הלוך ונסוע הנגבה¹⁰⁵⁴ ^{(בר’ יב, ט)}, ויהי בנסוע¹⁰⁵⁵ הארון¹⁰⁵⁶ ^{(במ’ י, לה)}. אלו והדומים להם ¹⁰⁵⁷ פעלים עומדים. והיוצאים ויסע את היתד הארג ^{(שופ’ טז, יד)}, ויסעם עם הבריח ^{(שופ’ טז, ג)}. ויש לפרש גם אלו¹⁰⁵⁸ עומדים, ופירוש ויסעם ויסע עמם, כלומר עם הדלתות וכן ויסע את היתד, עם היתד¹⁰⁵⁹. והנפעל ¹⁰⁶⁰ נסע ונגלה ^{(יש’ לח, יב)}, הלא נסע יתרם בם ^{(איוב ד, כא)}. והפעל הכבד ויסע משה את ישראל ^{(שמ’ טו, כב)}, והמלא תסיעי ^{(מל"ב ד, ד)}, ויסיעו¹⁰⁶¹ אבנים גדולות¹⁰⁶² ^{(מל"א ה, לא)}, מסיע אבנים ^{(קה’ י, ט)}. והשם אבן שלמה מסע נבנה¹⁰⁶³ ^{(מל"א ו, ז)}, פירושו שהיו מסיעים האבנים שלמות מההר, ולא שהיו בונין מאותן שהיו מוציאין¹⁰⁶⁴ פסולות רק הסיעו אותם מההר. וכן כתיב¹⁰⁶⁵ ויסיעו¹⁰⁶⁶ אבנים גדולות¹⁰⁶⁷ ^{(מל"א ה, לא)}. והקבוץ וילך למסעיו ^{(בר’ יג, ג)}, ובהקל את מו?צאיהם¹⁰⁶⁸ למסעיהם ^{(במ’ לג, ב)} לכל מסעיהם¹⁰⁶⁹, אלה מסעי בני ישראל ^{(במ’ לג, א)}. והשם בענין המקור ולמסע את המחנות ^{(במ’ י, ב)}, כאלו¹⁰⁷⁰ אמר ולהסיע את המחנות. וכן קום לך למסע לפני העם ^{(דב’ י, יא)}, וכלם¹⁰⁷¹ ענינם ידוע. חנית מסע שריה¹⁰⁷² ^{(איוב מא, יח)}, שם כלי מכלי המלחמה. כך¹⁰⁷³ פרשו¹⁰⁷⁴ המפרשים וכן אמר המסרה מסע ב' ואנון¹⁰⁷⁵ בתרי לישני. ורבי יונה פרשו¹⁰⁷⁶ מענין נסיעה כמו אבן שלמה מסע. ורוצה לומר החנית המסעה¹⁰⁷⁷ ביד לא החגורה כחרב¹⁰⁷⁸.

1048. נוסע] נסע BL

1049. בשבא] בשו"א BL

1050. הסמוך] והסמ"ך BL

1051. אהוא] אהוה BL

1052. נוסף כי] BL

1053. צווי] ציווי BL

1054. נוסף הנגבה] BL

1055. בנסוע] בנסע BL

1056. הארון] הארן BL

1057. חסר] הם BL

1058. אלו] אלה BL

1059. נוסף , עם היתד] BL

1060. חסר] דורי BL

1061. ויסיעו] ויסעו BL

1062. גדולות] גדלות BL

1063. נוסף נבנה] BL

1064. מוציאין] מוצאים BL

1065. כתיב] כתוב BL

1066. ויסיעו] ויסעו BL

1067. גדולות] גדלות BL

1068. מו?צאיהם] מוצאיהם BL

1069. נוסף לכל מסעיהם] BL

1070. כאלו] כאילו BL

1071. וכלם] כלם BL

1072. שריה] ושריה BL

1073. כך] וכן BL

1074. פרשו] פירשו BL

1075. ואנון] ואינון BL

1076. פרשו] פירשו BL

1077. המסעה] המוסעה BL

1078. כחרב] בחרב BL

נסק

אם אסוק¹⁰⁷⁹ שמים שם אתה ^{(תה’ קלט, ח)}, פירושו אם אעלה. ובארמית והסק דניאל מן גובא¹⁰⁸⁰ ^{(דנ’ ו, יד)}, ופירושו¹⁰⁸¹והעלה¹⁰⁸².

1079. אסוק] אסק BL

1080. גובא] גבא BL

1081. ופירושו] פירושו BL

1082. והעלה] והועלה BL

נעל

ויסגור¹⁰⁸³ את¹⁰⁸⁴ דלתות העליה בעדו ונעל ^{(שופ’ ג, כג)}, גן נעול אחתי כלה גל נעול ^{(שה"ש ד, יב)}, והנה דלתות העליה נעולות¹⁰⁸⁵ ^{(שופ’ ג, כד)}, ענין כלם¹⁰⁸⁶ ענין סגירה במנעול. ומהענין¹⁰⁸⁷ הזה נקרא לכלם¹⁰⁸⁸ שסוגרין¹⁰⁸⁹ בו הדלת מנעול, על כפות המנעול ^{(שה"ש ה, ה)}, ומנעוליו¹⁰⁹⁰ ובריחיו ^{(נחמ’ ג, ג)}. וכן נקרא הכבל נעל בענין הזה, על אדום אשליך נעלי ^{(תה’ ס, י)}, פירושו כבלי, כי הכבל כאלו¹⁰⁹¹ סוגר הואדם¹⁰⁹² ומונעו מלכת ומלברוח. כי כן נקרא במקום אחר הכבל בלשון סגירה ויתנוהו¹⁰⁹³ בסוגר ^{(יח’ יט, ט)}, ואף על פי שאפשר להיות סוגר שם לבית המאסר. וענין אחר ואנעלך תחת¹⁰⁹⁴ ^{(יח’ טז, י)}. העי"ן¹⁰⁹⁵ בשבא¹⁰⁹⁶ ופתח. והכבד וילבישם¹⁰⁹⁷ וינעילום¹⁰⁹⁸ ^{(דה"ב כח, טו)}. והשם חלוץ הנעל ^{(דב’ כה, י)}, של נעלך ^{(יהו’ ה, טו)}, והקבוץ¹⁰⁹⁹ והדריך בנעלים ^{(יש’ יא, טו)}, של נעליך מעל רגליך ^{(שמ’ ג, ה)}, ולא נתן¹¹⁰⁰ שרוך נעליו ^{(יש’ ה כז)}. וקבוץ השנים בעבור נעלים ^{(עמ’ ב, ו)}, נעליכם ברגליכם ^{(שמ’ יב, יא)}. ויש מפרשים מהענין הזה על אדום אשליך נעלי ^{(תה’ ס, י)}. ולשון נקבות ונעלות בלות ומטלאות ^{(יהו’ ט, ה)}. ובתוספת מ"ם ברזל ונחשת מנעליך¹¹⁰¹ ^{(דב’ לג, כה)}, כלומר מדרך רגלך¹¹⁰² בהרים יהיה ברזל ונחשת, רוצה לומר שיהיו בחלקו הרי נחשת וברזל¹¹⁰³. ויש מפרשים אותו מהענין הראשון כלומר שתהיה ארצו חזקה כאלו¹¹⁰⁴ סגורה בחומות נחשת וברזל.

1083. ויסגור] ויסגר BL

1084. נוסף את] BL

1085. נעולות] נעלות BL

1086. כלם] הכל BL

1087. ומהענין] ומענין BL

1088. לכלם] הכלי BL

1089. שסוגרין] שסוגרים BL

1090. ומנעוליו] מנעוליו BL

1091. כאלו] כאילו BL

1092. הואדם] האדם BL

1093. ויתנוהו] ויתנהו BL

1094. תחת] תחש BL

1095. העי"ן] והעי"ן BL

1096. בשבא] בשוא BL

1097. וילבישם] וילבשום BL

1098. וינעילום] וינעלום BL

1099. נוסף והקבוץ] BL

1100. נתן] נתק BL

1101. מנעליך] מנעלך BL

1102. רגלך] רגליך BL

1103. נחשת וברזל] ברזל ונחשת BL

1104. כאלו] כאילו BL

נעם

נעמת לי מאד ^{(שמ"ב א, כו)}, ושמעו אמרי כי נעמו ^{(תה’ קמא, ו)}, ודעת לנפשך ינעם ^{(מש’ ב, י)}. והשם כי נעים כי תשמרם בבטנך ^{(מש’ כב, יח)}. ¹¹⁰⁵ ושניהם בנעימים ^{(איוב לו, יא)}. וקבוץ הנקבות נעימות¹¹⁰⁶ בימינך נצח ^{(תה’ טז, יא)}. והתאר כל הון יקר ונעים ^{(מש’ כד, ד)}, ונעים זמירות¹¹⁰⁷ ישראל ^{(שמ"ב כג, א)}, הנאהבים והנעימים¹¹⁰⁸ ^{(שמ"א, א, כג)}. ומשקל אחר נעמן נטעי נעמנים ^{(יש’ יז, י)}. והשם במשקל אחר דרכיה דרכי נועם¹¹⁰⁹ ^{(מש’ ג, טז)}. ומשקל אחר ובל אלחם במנעמיהם ^{(תה’ קמא, ד)}, ענין הנעימות ידוע כענין¹¹¹⁰ היופי. ויש לפרש כי נעים כי תשמרם ¹¹¹¹ ^{(מש' כב, יח)}מן והייתי¹¹¹² נע ונד ^{(בר’ ד, יב)}, כלומר אם לא תשמרם בבטנך מהרה יהיו נעים וילכו להם.

1105. חסר] והקבוץ BL

1106. נעימות] נעמות BL

1107. זמירות] זמרות BL

1108. והנעימים] והנעימם BL

1109. נועם] נעם BL

1110. כענין] בענין BL

1111. חסר] בבטנך BL

1112. והייתי] והיית BL

נעץ

נכפלה בו למ"ד הפועל¹¹¹³ תחת הנעצוץ ^{(יש’ נה, יג)}, ובכל הע¹¹¹⁴ הנעצוצים ^{(יש’ ז, יט)}, אחד מן האילנים¹¹¹⁵ הפחותים. וכתב רבי יונה¹¹¹⁶ אפשר שהוא שקורין לו בערבי נעצוץ¹¹¹⁷. ¹¹¹⁸ומפרשין¹¹¹⁹ בו סדרי¹¹²⁰ בערבי. ורבנו¹¹²¹ סעדיה ז"ל פרש¹¹²² קוצים לבנים חדים.

1113. הפועל] הפעל BL

1114. הע] BL

1115. האילנים] האילנות BL

1116. יונה] יהודה BL

1117. נעצוץ] נעצו"ץ BL

1118. חסר] והמפרשים BL

1119. ומפרשין] פירשו BL

1120. סדרי] סדרי"י BL

1121. ורבנו] ורבינו BL

1122. פרש] פירשו BL

כד. בבלי, ברכות ג ע"א

כה. משנה שבת ד, א

נער

נערו כגורי אריות ^{(יר’ נא, לח)}, פירוש שאגו והמו. והנעירה בדברי רבותינו ז"ל בחמור כאמרם¹¹²³ ^[כד] חמור נוער משמרה ראשונה¹¹²⁴. וכתב ¹¹²⁵ יונה מזה ¹¹²⁶ כי נעור ממעון קדשו ^{(זכ’ ב, יז)}, והוא תאר על משקל יכול אלא שנתחלפה התנועה בעבור העי"ן. וכן כתבו אדני¹¹²⁷ אבי ז"ל, ואמר לשון נעור על האל יתברך על דרך י"י מציון ישאג ^{(יואל ד, טז)}. וענין אחר גם חצני נערתי ^{(נחמ’ ה, יג)}, נעור¹¹²⁸ כפיו מתמוך¹¹²⁹ בשחד ^{(יש’ לג, טו)}, ונער בשן וכרמל ^{(יש’ לג, ט)}, פירושו נוער פירותיו ותבואתו. או הוא פועל¹¹³⁰ עומד. נעור ורק ^{(נחמ’ ה, יג)}. והנפעל ננערתי כארבה ^{(תה’ קט, כג)}, אצא כפעם בפעם ואנער ^{(שופ’ טז, כ)}, האל"ף בחרק¹¹³¹. וינערו רשעים ממנה ^{(איוב לח, יג)}. והשם והיה החסון¹¹³² לנעורת¹¹³³ ^{(יש’ א, לא)}. וכן במשנה ^[כה] בנעורת של פשתן¹¹³⁴, והוא מה שמנער ומנפץ מתקן הפשתן ממנו. והפעל הכבד ונער פרעה וחילו ^{(תה’ קלו, טו)}, ככה ינער האלהים ^{(נחמ’ ה, יג)}, וינער י"י את מצרים ^{(שמ’ יד, כז)}. וההתפעל התנערי מעפר ^{(יש’ נב, ב)}. ויש מפרשים מזה והנער נעור¹¹³⁵ ^{(שמ"א א, כד)}, כלומר והנער חכים¹¹³⁶ יודע בין טוב לרע כמו המנער שמנער את הפסולת. וענין אחר כי נער אנכי ^{(יר’ א, ו)}. לפי¹¹³⁷ שהוא קטן בשנים יקרא נער. ולפי שדרך הקטן לשרת ¹¹³⁸ הגדול נקרא המשרת נער ואף על פי שהוא גדול בשנים. נער עברי ^{(בר’ מא, יב)}, והוא נער את בני בלהה ^{(בר’ לז, ב)}, ומשרתו יהושע בן נון נער ^{(שמ’ לג, יא)}, גחזי¹¹³⁹ נערו ^{(מל"ב ד, יב)}, יקומו נא הנערים ^{(שמ"ב ב, יד)}, בנערי שרי המדינות ^{(מל"א כ, יד)}. ורחבעם היה נער ^{(דה"ב יג, ז)}, פירושו כנער בדעתו. והנער נער ^{(שמ"א א, כד)}, פירושו הנער עדין¹¹⁴⁰ היה¹¹⁴¹ נער קטן, כי בן שתי שנים¹¹⁴² היה, כי כן כתיב¹¹⁴³ עד הגמל הנער ^{(שמ"א א, כב)}, ודרך הנער לינק כ"ד¹¹⁴⁴ חדשים. ואדני¹¹⁴⁵ אבי ז"ל כתב והנער נער גדול משניו ¹¹⁴⁶. והקטן שבצאן כמו כן נקרא נער, הנער לא יבקש והנשברת לא ירפא ^{(זכ’ יא, טז)}. והנערה יפה עד מאד ^{(מל"א א, ד)}, נערות בתולות¹¹⁴⁷ ^{(אס’ ב, ב)}, נערות אסתר ^{(אס’ ד, ד)}, רבקה ונערותיה¹¹⁴⁸ ^{(בר’ כד, סא)}. והשם רבת צררוני מנעורי ^{(תה’ קכט, ב)}, כן בני הנעורים¹¹⁴⁹ מגודלים¹¹⁵⁰ בנעוריהם ^{(תה’ קמד, י)}. ובקבוץ הנקבות כי היו בני ישראל ובני יהודה אך עושים¹¹⁵¹ הרע ¹¹⁵²מנערותיהם¹¹⁵³ ^{(יר’ לב, ל)}. ומשקל אחר תמת בנער נפשם ^{(איוב לו, יד)}. ויש מפרשים זה מהענין השני כלומר במיתה קשה.

1123. כאמרם] באמרם BL

1124. נוסף משמרה ראשונה] BL

1125. חסר] רבי BL

1126. חסר] השרש BL

1127. אדני] אדוני BL

1128. נעור] נער BL

1129. מתמוך] מתמך BL

1130. פועל] פעל BL

1131. בחרק] בחירק BL

1132. החסון] החסן BL

1133. לנעורת] לנערת BL

1134. פשתן] פשתים BL

1135. נעור] נער BL

1136. חכים] חריף BL

1137. לפי] מי BL

1138. חסר] את BL

1139. גחזי] גיחזי BL

1140. עדין] עדיין BL

1141. היה] הוא BL

1142. שתי שנים] עשרים וארבעה חדשים BL

1143. כתיב] כתוב BL

1144. כ"ד] עד עשרים וארבעה BL

1145. ואדני] ואדוני BL

1146. חסר] כלומר נער גדול היה לפי שניו יותר מן הראוי BL

1147. בתולות] בתולת BL

1148. ונערותיה] ונערתיה BL

1149. נוסף כן בני הנעורים] BL

1150. מגודלים] מגדלים BL

1151. עושים] עשים BL

1152. חסר] בעיני BL

1153. מנערותיהם] מנערתיהם BL

נפח

והבאתם הבית ונפחתי בו ^{(חגי א, ט)}, כלומר שילך בדרך מהרה¹¹⁵⁴. נופח¹¹⁵⁵ באש פחם ^{(יש’ נד, טז)}, ויפח באפיו ^{(בר’ ב, ז)}. כדור¹¹⁵⁶ נפוח ^{(איוב מא, יב)}, סיר נפוח ^{(יר' א, יג)},¹¹⁵⁷ פעול במקום תאר, ורוצה לומר נופח¹¹⁵⁸ כלומר רותח שמעלה הבל, כי בעת הרתיחה תעלה הקדירה הבל והנפיחה היא¹¹⁵⁹ הבל הפה. או יהיה נפוח פעול כמשמעו. ואמר על הסיר והדור¹¹⁶⁰ נפוח לפי שנופחין בו בעת תעלה כתיחתו¹¹⁶¹. ופחי בהרוגים האלה ¹¹⁶² ^{(יח’ לז, ט)}, לפחת עליו אש ^{(יח’ כב, כ)}. ושם הכלי שנופחין¹¹⁶³ בו ¹¹⁶⁴ נחר מפוח¹¹⁶⁵ מאש ^{(יר’ ו, כט)}. ושלא נזכר פועלו¹¹⁶⁶ ¹¹⁶⁷ מהדגוש אש לא נופח¹¹⁶⁸ ^{(איוב כ, כו)}. וקרוב לענין הזה נפחה נפשה ^{(יר’ טו, ט)}. והשם מפח נפש ^{(איוב יא, כ)}. והכבד ונפש בעליה הפחתי ^{(איוב לא, לט)}, והפחתם אותו ^{(מל’ א, יג)}. וענינם ענין דאבון ודאגה. ומי שיש לו דאבון נפש כאלו¹¹⁶⁹ נפשו נפחה ויוצאה¹¹⁷⁰ ממנו. ופירוש והפחתם אותו ^{(מל' א, יג)}, תביאו ¹¹⁷¹ הגזול ¹¹⁷² ותדאיבו נפש בעליו שגזלתם ממנו. ויונתן תרגם ושניקתון¹¹⁷³ יתיה, כלומר תפילו הקרבן דרך בזיון כשתביאוהו.

1154. מהרה] מארה BL

1155. נופח] נפח BL

1156. כדור] כדוד BL

1157. נוסף ] BL

1158. נופח] נפח BL

1159. נוסף היא] BL

1160. והדור] והדוד BL

1161. כתיחתו] רתיחתו BL

1162. חסר] ויחיו BL

1163. שנופחין] שנופחים BL

1164. חסר] מפח BL

1165. מפוח] מפח BL

1166. פועלו] פעלו BL

1167. חסר] ממנו BL

1168. נופח] נפח BL

1169. כאלו] כאילו BL

1170. ויוצאה] ויצאה BL

1171. חסר] את BL

1172. חסר] ותפיחו BL

1173. ושניקתון] ושניקתן BL

נפך

נפך ספיר ויהלום¹¹⁷⁴ ^{(שמ’ כח, יח)}, אבן מאבנים¹¹⁷⁵ יקרות והיא שחורה.

1174. ויהלום] ויהלם BL

1175. מאבנים] מהאבנים BL

נפל

לא נפל דבר אחד ^{(יהו’ כג, יד)}, כי¹¹⁷⁶ נפלה אימתכם עלינו ^{(יהו’ ב, ט)}, ולמה נפלו פניך ^{(בר’ ד, ז)}, ואת הנופלים¹¹⁷⁷ אשר נפלו עליו¹¹⁷⁸ ^{(מל"ב כה, יא)}, וממנשה נפלו על דוד ^{(דה"א יב, יט)}, לכו ונפלה אל מחנה ארם ^{(מל"ב ז, ד)}, אל הכשדים אתה נופל¹¹⁷⁹ ^{(יר’ לז, יג)}, ונפל חלל ¹¹⁸⁰ ^{(יח’ ו, ז)}. וכן בהכפל הלמ"ד ונפלל חלל בתוכה ^{(יח’ כח, כג)}. וכן תרגם יונתן כד יתרמון קטילין בגויה¹¹⁸¹. או יהיה משרש פלילים ומענינו כאשר כתבו רבי יהודה. מיום נפלו עד היום הזה ^{(שמ"א כט, ג)}, בקמץ חטף. ובחרק¹¹⁸² הפ"א¹¹⁸³ הפועל¹¹⁸⁴ כי לא יהיה¹¹⁸⁵ אחרי נפלו ^{(שמ"ב א, י)}, מקול נפלם ^{(יר’ מט, כא)}. לא נופל¹¹⁸⁶ אנכי מכם ^{(איוב יב, ג)}, כלומר פחות. וכן ויפלו מאד בעיניהם ^{(נחמ’ ו, טז)}, כלומר היום¹¹⁸⁷ נופלים¹¹⁸⁸ ופחותים ¹¹⁸⁹ בעיניהו¹¹⁹⁰ לנגדנו, כי ראוי¹¹⁹¹ שנעשתה החומה על כרחם. על פני כל אחיו נפל ^{(בר’ כה, יח)}, כלומר נפל גורלו או כענין שכן. וכן ויהיו¹¹⁹² נופלים¹¹⁹³ בעמק ^{(שופ’ ז, יב)}. ¹¹⁹⁴ ונפלו ולא תקומו ^{(יר’ כה, כז)}, כי יפול¹¹⁹⁵ הנופל¹¹⁹⁶ ממנו ^{(דב’ כב, ח)}, והימים הראשונים¹¹⁹⁷ יפלו ^{(במ’ ו, יב)}, כי יפל הנופל¹¹⁹⁸ לא יוטל ^{(תה’ לז, כד)}, בעד¹¹⁹⁹ השלח יפולו¹²⁰⁰ ^{(יואל ב, ח)}, ותפל מעל הגמל ^{(בר’ כד, סד)}, חשכה גדולה¹²⁰¹ נופלת¹²⁰² עליו ^{(בר’ טו, יב)}, כלם ענינם ענין אחד וכל אחד מתפרש לפי הענין אשר הוא בו. והפעל הכבד ראו הפלתי אתכם¹²⁰³ ^{(יהו’ כג, ד)}, רק הפילה¹²⁰⁴ לישראל בנחלה ^{(יהו’ יג, ו)}, ואור פני לא יפילון ^{(איוב כט, כד)}, ולא הפיל מכל דבריו ארצה ^{(שמ"א ג, יט)}, לא הפילו ממעלליהם ^{(שופ’ ב, יט)}. וההתפעל ואתנפל לפני י"י ^{(דב’ ט, כה)}, אשר התנפלתי ^{(דב’ ט, כה)}, ולהתנפל עלינו ^{(בר’ מג, יח)}. והשם ומפל בר ^{(עמ’ ח, ו)}. והוא פסולת הבר מה¹²⁰⁵ שנופל ממנו בהכברה¹²⁰⁶. ובה"א הנקבה והיתה מעי מפלה ^{(יש’ יז, א)}, בקמץ הפ"א. ובצרי שמה למפלה ^{(יש’ כג, יג)}, קריה בצורה למפלה ^{(יש’ כה, ב)}. ויסר לראות את מפלת האריה ^{(שופ’ יד, ח)}, כלומר גוית האריה מקום שנפל שם. וכן על מפלהו¹²⁰⁷ יפלו¹²⁰⁸ כל עוף שמים¹²⁰⁹ ^{(יח’ לא, יג)}, מקול מפלתו הרעשתי גוים ^{(יח’ לא, טז)}. נפל אשת ^{(תה’ נח, ט)}, בחמש¹²¹⁰ נקדות¹²¹¹. טוב ממנו הנפל ^{(קה’ ו, ג)}, כנפל טמון ^{(איוב ג, טז)}, הוא העובר שמפלת¹²¹² האשה. ונקרא כן לפי שנופל מת. מפלי בשרו דבקו ^{(איוב מא, טו)}, פירושו חתיכות בשרו, ¹²¹³ או יראה זה מפני שמט¹²¹⁴ ודומה כאלו¹²¹⁵ נופלים¹²¹⁶ ממנו והם דבקים בו שלא ימוטו. הנפילים¹²¹⁷ היו בארץ ^{(בר’ ו, ד)}, הם האנשים ¹²¹⁸ בעלי קומה גדולה, ונקראו כן שיפל¹²¹⁹ האדם מפחדם מפני שהם גבוהים כל כך כי לענין זה נקראו האימים כמו כן. וכן הר נופל יבול ^{(איוב יד, יח)}, גבוה ותלול.

1176. כי] וכי BL

1177. הנופלים] הנפלים BL

1178. עליו] על המלך BL

1179. נופל] נפל BL

1180. חסר] בתוככם BL

1181. בגויה] בגוה BL

1182. ובחרק] ובחירק BL

1183. הפ"א] פ"א BL

1184. הפועל] הפעל BL

1185. יהיה] יחיה BL

1186. נופל] נפל BL

1187. היום] היו BL

1188. נופלים] נפולים BL

1189. חסר] מאד BL

1190. בעיניהו] בעיניהם BL

1191. ראוי] ראו BL

1192. נוסף ויהיו] BL

1193. נופלים] נפלים BL

1194. חסר] ויש לפרש ואם יפול עץ ^{(קה’ יא, ג)}, כמוהם. BL

1195. יפול] יפל BL

1196. הנופל] הנפל BL

1197. הראשונים] הראשנים BL

1198. נוסף הנופל] BL

1199. בעד] ובעד BL

1200. יפולו] יפלו BL

1201. גדולה] גדלה BL

1202. נופלת] נפלת BL

1203. אתכם] לכם BL

1204. הפילה] הפלה BL

1205. מה] ומה BL

1206. בהכברה] בכברה BL

1207. מפלהו] מפלתו BL

1208. יפלו] ישכנו BL

1209. שמים] השמים BL

1210. בחמש] בשש BL

1211. נקדות] נקודות BL

1212. שמפלת] שמפילה BL

1213. חסר] כלומר שנתלין בבשרו חתיכות בשר BL

1214. שמט] שמנו BL

1215. כאלו] כאילו BL

1216. נופלים] נופלין BL

1217. הנפילים] הנפלים BL

1218. חסר] הגדולים BL

1219. שיפל] שיפול BL

נפץ

כי חזיתי¹²²⁰ כי נפץ העם ^{(שמ"א יג, יא)}, מרוממותך¹²²¹ נפצו גוים ^{(יש’ לג, ג)}, ומאלה נפצה כל הארץ ^{(בר’ ט, יט)}. והמקור והוא יוצא, ונפוץ ההרים¹²²² ^{(שופ’ ז, יט)}. והשם נפץ וזרם ואבן ברד ^{(יש’ ל, ל)}, בשש נקדות¹²²³. והכבד ונפצתים שם ^{(מל"א ה, כג)},¹²²⁴ ונפצתים איש אל אחיו ^{(יר’ יג, יד)}, ונפץ את עולליך אל הסלע ^{(תה’ קלז, ט)}, ונפצתי בך גוים ^{(יר’ נא, כ)}, ונבליהם ינפצו ^{(יר’ מח, יב)}, ככלי יוצר תנפצם ^{(תה’ ב, ט)}, כאבני גיר¹²²⁵ מנפצות ^{(יש’ כז, ט)}, כלם¹²²⁶ ענין פזור¹²²⁷, ויש מהם פזור¹²²⁸ ה¹²²⁹ עם השבר והרצוץ. ושם הכלי שנפצין¹²³⁰ בו ¹²³¹, מפץ אתה לי ^{(יר’ נא, כ)}, בצרי. ובקמץ, ואיש כלי מפצו בידו ^{(יח’ ט, ב)}. והתאר העצב נבזה נפוץ ^{(יר’ כב, כח)}, בשרק. ובחלם נפוצים¹²³² אל ההרים כצאן ^{(מל"א כב, יז)}, ותהי שם המלחמה נפצת ^{(שמ"ב יח, ח)}. והיא מלה זרה כי משפטה נפוצה בפלס גדולה או נפצת בפלס¹²³³ נחשת,¹²³⁴ או¹²³⁵קטרת,¹²³⁶ אבל נשאר בו הקמץ על דרך היחיד כמו בגדה¹²³⁷ אחתה¹²³⁸ ^{(יר’ ג, ז)}. ואדני¹²³⁹ אבי ז"ל כתב ונבליהם ינפצו, יריקו מתרגום ותער כדה ונפצת קלתה¹²⁴⁰ כמו שאמר וכליו יריקו, והוא כפל דבר.

1220. חזיתי] ראיתי BL

1221. מרוממותך] מרממתיך BL

1222. ההרים] הכדים BL

1223. נקדות] נקודות BL

1224. נוסף ] BL

1225. גיר] גר BL

1226. כלם] כולם BL

1227. פזור] פיזור BL

1228. פזור] פיזור BL

1229. ה] BL

1230. שנפצין] שמנפצין BL

1231. חסר] מפץ BL

1232. נפוצים] נפצים BL

1233. בפלס] בשקל BL

1234. נחשת,] קטרת, BL

1235. נוסף או] BL

1236. קטרת,] נחשת, BL

1237. בגדה] בגודה BL

1238. אחתה] אחותה BL

1239. ואדני] ואדוני BL

1240. קלתה] קולתה BL

כו. בבלי, נזיר יט ע"א

נפש

נפש תחת נפש ^{(שמ’ כא, כג)}, בשש נקדות¹²⁴¹. ונפש¹²⁴² שבעה ^{(מש’ כז, ז)}, הנפש ההיא ^{(במ’ ה, ו)}. ופעמים בא בלשון זכר רוצה לדבר בו על הגוף, אחד נפש מחמש המאות ^{(במ’ לא, כח)}, נפש שנים ^{(בר’ מו, כז)}, כל נפש ארבעה עשר ^{(בר’ מו, כב)} ¹²⁴³. והקבוץ ועל כל¹²⁴⁴ הנפשות אשר היו שם ^{(במ’ יט, יח)}, להמית נפשות ^{(יח’ יג, יט)}. ובקבוץ הזכרים מצודדות¹²⁴⁵ את נפשים ^{(יח’ יג, כ)}. ברזל באה נפשו ^{(תה’ קה, יח)}. אמר כן לפי שהנפש מעונה¹²⁴⁶ בענוי¹²⁴⁷ הגוף. ¹²⁴⁸ ואמר על דרך משל נשבע י"י אלהים בנפשו ^{(עמ’ ו, ח)}, וכן אשר לא נשא לשוא נפשי¹²⁴⁹ ^{(תה’ כד, ד)}, ונפשו אותה ויעש ^{(איוב כג, יג)}. ושלחתה לנפשה ^{(דב’ כא, יד)}, כלומר שתהיה לעצמה ולא תהיה ברשות אחר. וכנה המת בנפש כי סבת המיתה בהפרד הנפש מן הגוף. ואומר¹²⁵⁰ על¹²⁵¹ כל נפשות¹²⁵² נפ¹²⁵³ מת לא יבא ^{(וי’ כא, יא)}, כל¹²⁵⁴הנוגע¹²⁵⁵ במת ¹²⁵⁶^{(במ’ יט, יא)}, בנפש¹²⁵⁷ . וכן מאשר חטא על הנפש ^{(במ’ ו, יא)}. ויש מרבותינו ז"ל ¹²⁵⁸ ^[כו], מאשר חטא על הנפש על שצער עצמו מן היין הנה חטא על הנפש המתאוה שמנעה¹²⁵⁹ אותה¹²⁶⁰ מן היין מכל וכל. נפש כי תמעול¹²⁶¹ ^{(וי’ ה, טו)}, ונפש כי תגע ^{(וי' ז, כא)}¹²⁶², ונפש כי תחטא ^{(וי’ ה, א)}. לפי שהוא¹²⁶³ בעלת הרצון והתאוה תלה החטא והמעל בה, וכן נגיעת הגוף כי פעל הגוף ¹²⁶⁴. וכן אמר אל תתנני¹²⁶⁵ בנפש צרי ^{(תה’ כז, יב)}, כלומר ברצונם ובתאותם. לאסור¹²⁶⁶ שריו בנפשו ^{(תה’ קה, כב)}, כלומר ברצונו שלא ברשות המלך. ויאמר נפש על הנשימה ההבל¹²⁶⁷ היוצא מהפה, נפשו גחלים תלהט ^{(איוב מא, יג)}. וכמהו¹²⁶⁸ פירש רבי אברהם בן¹²⁶⁹ עזרא ז"ל לכן הרחיבה שאול נפשה ^{(יש’ ה, יד)}. והנפעל שבת וינפש ^{(שמ’ לא, יז)}, וינפש בן אמתך ^{(שמ’ כג, יב)}, כלומר שתנוח נפשו.

1241. נקדות] נקודות BL

1242. ונפש] נפש BL

1243. חסר] ונפש כי תחטא ושמעה קול אלה ^{(וי’ ה, א)} BL

1244. נוסף כל] BL

1245. מצודדות] מצדדות BL

1246. מעונה] מענה BL

1247. בענוי] בעינוי BL

1248. חסר] וכן בגעל נפשך ^{(יח’ טז, ה)}, גופך. BL

1249. נפשי] נפשו BL

1250. ואומר] ואמר BL

1251. על] ועל BL

1252. נפשות] נפשת BL

1253. נפ] BL

1254. נוסף כל] BL

1255. הנוגע] הנגע BL

1256. חסר] לכל נפש BL

1257. , בנפש] BL

1258. חסר] שפירשו BL

1259. שמנעה] שמנע BL

1260. אותה] תאותה BL

1261. תמעול] תמעל BL

1262. ] נפש אשר תגע ^{(וי’ כב, ו)} BL

1263. שהוא] שהיא BL

1264. חסר] בשתופה BL

1265. תתנני] תתני BL

1266. לאסור] לאסר BL

1267. ההבל] וההבל BL

1268. וכמהו] וכמוהו BL

1269. בן] אבן BL

נץ

ואת הנץ למינהו ^{(וי’ יא, טז)}, יאבר נץ ^{(איוב לט, כו)}, הוא העוף שצדין בו העופות וישוב אל יד בעליו אשפרוייר¹²⁷⁰ בלעז. ופירש אותו בעל הערוך אצטור¹²⁷¹ בלעז.

1270. אשפרוייר] אשפרוי"ר BL

1271. אצטור] אשטו"ר BL

נצב

נציב מלח ^{(בר’ יט, כו)}, פירושו תל מלח. וכן הנקראת¹²⁷² האבן שמעמידין אתה¹²⁷³ לעבדה¹²⁷⁴, ופסל ומצבה ^{(וי’ כו, א)}. וכן נקרא נציב העם והממונה בהם נציב פלשתים ^{(שמ"א יג, ג)}, ויתן נציבים בארץ יהודה ^{(דה"ב יז, ב)}. שנים עשר נצבים ^{(מל"א ד, ז)}, ממונים ונצבים על העם. לבד משרי הנצבים ^{(מל"א ה, ל)}, פירוש משרים הנצבים ומ"ם הרבים חסרה. והדומים להם¹²⁷⁵ כתבנו בחלק הדקדוק או פירוש¹²⁷⁶ משרי הנצבים שהיו שם שרים על הנצבים והנצבים על שאר העם. ומלך אין באדום נצב מלך ^{(מל"א כב, מח)}, פירושו בימי יהושפט לא היה מלך באדום אבל הנצב היה להם מלך. פירוש הנצבים¹²⁷⁷ שהיו מעמידים להם מלכי בית דוד, כי תחת ידם היו מימי¹²⁷⁸ דוד כמו שכתוב וישב¹²⁷⁹ באדום נציבים ויהיו כל אדום עובדים¹²⁸⁰ לדוד ^{(דה"א יח, יג)}. והטעם שהזכיר ענין זה בזה הפסוק רוצה לומר לפי שהלך יהושפט בדרך י"י ויתר הקדש אשר נשאר בימי אסא אביו בער מן הארץ ^{(מל"א כב, מז)}, לפיכך לא פשע אדום מתחת ידו, ועוד בימיו אין מלך באדום אך הנצב שהקים הוא היה להם מלך, אבל בימי יהודה¹²⁸¹ בנו שעשה הרע בעיני י"י מיד מרד בו אדום כמו שכתוב בימיו פשע אדום מתחת יד יהודם¹²⁸² וימלכו עליהם מלך ^{(מל"ב ח, כ. דה"ב כא, ח)}. והנצבה¹²⁸³ לא יכלכל ^{(זכ’ יא, טז)}, פירושו השה החולה העומדת במקומה שלא תוכל לזוז. ויבא גם הנצב אחר הלהב ^{(שופ’ ג, כב)}, הוא יד הסכין שהוא מעמיד הסכין להיות לוו¹²⁸⁴ יד לחתוך בו. וכן ולהציב הדרבן ^{(שמ"א יג, כא)}, ¹²⁸⁵ ולהעמיד הדרבן, כלומר כי בפצירה פים היה מתקן כל הכלים האלה והיה מעמיד בו הדרבן שהיה מחדדו ומלטשו בו. ויתכן רוב אלה שכתבנו הנה משרש יצב כמו שכתבנו שמה דומיהם אלא שאין הכרע.

1272. הנקראת] נקראת BL

1273. אתה] אותה BL

1274. לעבדה] לעובדה BL

1275. להם] לו BL

1276. פירוש] פירושו BL

1277. הנצבים] הנציבים BL

1278. מימי] בימי BL

1279. וישב] וישם BL

1280. עובדים] עבדים BL

1281. יהודה] יהורם BL

1282. יהודם] יהודה BL

1283. והנצבה] הנצבה BL

1284. לוו] לו BL

1285. חסר] פירושו BL

כז. בבלי, זבחים סה ע"א

נצה

כי נצו גם נעו ^{(איכה ד, טו)}. כי נצא תצא ^{(יר’ מח, ט)}. ובא האל"ף תמורת ה"א, והיה ראוי להיות תצה בפלס תטה, ובא הנח תמורת הדגש ¹²⁸⁶. ארך האבר מלא הנוצה ^{(יח’ יז, ג)}, גדול כנפים ורב נוצה ^{(יח’ יז, ז)}. והסיר את מראתו בנוצתה¹²⁸⁷ ^{(וי’ א, טז)}, ופירשוהו¹²⁸⁸ רבותינו ז"ל ^[כז], שהיה קודר סביב הזפק בסכין כעין ארוכה¹²⁸⁹ ונוטלו עם הנוצה שעל¹²⁹⁰ העור. ופירושו כי נצו ¹²⁹¹, כלומר שהלכו במהרה ועפו כאלו¹²⁹² היה להם נוצה. ¹²⁹³ ויתכן שנקרא הנץ מזה הענין כלומר שיש לו כח בנוצתו ובכנפיו לעוף הרבה כמו שאמר¹²⁹⁴ המבינתך יאבר נץ יפרש כנפיו לתימן ^{(איוב לט, כו)}. וענין אחר הפעל הכבד אשר הצו על משה ועל אהרן ¹²⁹⁵ בהצותם¹²⁹⁶ על י"י ^{(במ’ כו, ט)}, בהצותו על¹²⁹⁷ ארם נהרים ^{(תה’ ס, ב)}. והשם אנשי מצותך¹²⁹⁸ ^{(יש’ מא, יב)}. ומשקל אחר אוהב¹²⁹⁹ פשע אוהב¹³⁰⁰ מצה ^{(מש’ יז, יט)}, הן לריב ומצה תצומו ^{(יש’ נח, ד)}. והנפעל שני אנשים עברים נצים ^{(שמ’ ב, יג)}, וינצו שניהם ^{(שמ"ב יד, ו)}, כי¹³⁰¹ ינצו אנשים ^{(שמ’ כא, כב)}, כלם¹³⁰² ענינם ענין מריבה. וענין אחר עדיך¹³⁰³ תצינה מאין יושב ^{(יר’ ד, ז)}. והנפעל גלים נצים ^{(יש’ לז, כו)}, ענינם ענין חרבה ושממה. ופירוש גלים נצים, כאלו¹³⁰⁴ אמר ותהי להשאות ערים בצורות שהיו¹³⁰⁵ חרבות והיו¹³⁰⁶ לגלים. ואדני¹³⁰⁷ אבי ז"ל כתבו¹³⁰⁸ משרש נץ, עלתה נצה ^{(בר’ מ, י)}, הנצו הרמונים¹³⁰⁹ ^{(שה"ש ו, יא)}, ומענינו, רוצה לומר הערים הבצורות תהיינה גלי אבנים צומחים¹³¹⁰ דשא.

1286. חסר] כמנהג BL

1287. בנוצתה] בנצתה BL

1288. ופירשוהו] ופירשו BL

1289. ארוכה] ארובה BL

1290. שעל] של BL

1291. חסר] גם נעו BL

1292. כאלו] כאילו BL

1293. חסר] וכן פירוש כי נצא תצא. BL

1294. שאמר] שנאמר BL

1295. חסר] בעדת קרח BL

1296. בהצותם] בהצתם BL

1297. על] את BL

1298. מצותך] מצתך BL

1299. אוהב] אהב BL

1300. אוהב] אהב BL

1301. כי] וכי BL

1302. כלם] כולם BL

1303. עדיך] עריך BL

1304. כאלו] כאילו BL

1305. שהיו] שיהיו BL

1306. והיו] ויהיו BL

1307. ואדני] ואדוני BL

1308. כתבו] כתבם BL

1309. הרמונים] הרמנים BL

1310. צומחים] צומחין BL

נצח

מנצחים להעביר את העם ^{(דה"ב ב, יז)}, לנצח על מלאכת ¹³¹¹ י"י ^{(עז’ ג, ח)}. למנצח לדוד ^{(תה’ יא, א)}, למנצח על הנגינות¹³¹² ^{(תה’ ד, א)}, ענין חזק¹³¹³. וקרא בעל השיר והנגון¹³¹⁴ מנצח כלומר שהוא חזק על המלאכה ושר וקצין עליה. והשם וגם נצח ישראל ^{(שמ"א טו, כט)}, הנו"ן בצרי. והמסורת ד' כלישני¹³¹⁵ בצרי וכבר כתבנום בחלק הדקדוק. ופירושו נצח ישראל חזקם וכחם, וכן אבד נצחי ^{(איכה ג, יח)}, ואוריד לארץ נצחם ^{(יש’ סג, ו)}, ויז נצחם על בגדי ^{(יש’ סג, ג)}, כלומר דמם שהוא הכח והחיים. היה כאבי נצח ^{(יר’ טו, יז)}, חזק והוא תאר. והנפעל משובה נצחת ^{(יר’ ח, ה)}, עקרו ננצחת או יהיה שם במשקל אחר, יאמר הזכר ממנה¹³¹⁶ נצח בפלס גבח, ופירושו¹³¹⁷ נצחת חזקה ומותמדת¹³¹⁸ שלא יפרדו ממנה כי הדבר החזק הוא מותמד. ויחי עוד לנצח ^{(תה’ מט, י)}, ¹³¹⁹. לנצח נצחים ^{(יש’ לד, י)}, לעולמי עד.

1311. חסר] בית BL

1312. על הנגינות] בנגינות BL

1313. חזק] חוזק BL

1314. והנגון] והניגון BL

1315. כלישני] בלישניהון BL

1316. ממנה] ממנו BL

1317. ופירושו] פירושו BL

1318. ומותמדת] מותמדת BL

1319. חסר] לעולם BL

נצל

ואמרתם נצלנו ^{(יר’ ז, י)}, במשקל¹³²⁰ נפעלנו, אשר ינצל לך¹³²¹אליך ^{(דב’ כג, טז)}, להנצל מפני מלך אשור ^{(יש’ כ, ו)}. והכבד המה בצדקתם ינצלו נפשם ^{(יח’ יד, יד)}. וכבד אחר והצל לא הצלת את עמך ^{(שמ’ ה, כג)}, והצלתם את נפשותינו¹³²² ^{(יהו’ ב, יג)}, למען הציל אותו¹³²³ מידם¹³²⁴^{(בר’ לז, כג)}, ¹³²⁵ כאוד¹³²⁶ מצל מאש ^{(זכ’ ג, ב)}. והשם ריוח¹³²⁷ והצלה ^{(אס’ ד, יד)}. וקרוב לענין¹³²⁸ זה¹³²⁹ ונצלתם את מצרים ^{(שמ’ ג, כב)}, וינצלו להם לאין משא ^{(דה"ב כ, כה)}. וכבד אחר אשר הציל אלהים מאבינו ^{(בר’ לא, טז)}, ויצל אלהים את מקנה ¹³³⁰ ^{(בר’ לא, ט)}, והציל עינינו¹³³¹ ^{(שמ"ב כ, ו)}, פירושו ינצל ראותנו¹³³² ומראה עינינו בהכנסו באחד ¹³³³ המקומות. ואל תצל מפי דבר אמת עד מאד ^{(תה’ קיט, מג)}. וההתפעל ויתנצלו בני ישראל את עדים ¹³³⁴ ^{(שמ’ לג, ו)}, פירושו התנצלו מעדים שלא לבשוהו¹³³⁵ עוד, ענין ההסרה והשלילה. וגם הענין הראשון בכלל ענין זה כי ההצלה היא הסרה מהלוקח אותו.

1320. במשקל] בפלס BL

1321. נוסף לך] BL

1322. נפשותינו] נפשתינו BL

1323. אותו] אתו BL

1324. נוסף מידם] BL

1325. – חסר מחמת הדומות ] כאוד מצל משרפה ^{(עמ’ ד, יא)}, הלא זה BL

1326. כאוד] אוד BL

1327. ריוח] רוח BL

1328. וקרוב לענין] וענין קרוב BL

1329. זה] לזה BL

1330. חסר] אביכם BL

1331. עינינו] עיננו BL

1332. ראותנו] ראותינו BL

1333. חסר] מן BL

1334. חסר] מהר חורב BL

1335. לבשוהו] לבשו BL

נצר

עיני י"י נצרו דעת ^{(מש’ כב, יב)}, נצרתי עדותיך¹³³⁶ ^{(תה’ קיט, כב)}, נוצר תאנה יאכל פריה ^{(מש’ כז, יח)}, אני י"י נוצרה¹³³⁷ ^{(יש’ כז, ג)}, לנוצרי¹³³⁸ בריתו ^{(תה’ כה, י)}, נצור מצורה ^{(נח’ ב, ב)}. ונצורות¹³³⁹ ולא ידעתם ^{(יש’ מח, ו)}, פירושו שמורות ונשגבות מהשיג אליהם לדעתם. והנשאר והנצור ^{(יח’ ו, יב)}, כלומר שמור מהשיג אליו. שית זונה ונצורת¹³⁴⁰ לב ^{(מש’ ז, י)} פירושו שמורת לב, כלומר שלא יוכל אדם לקחתה ולפתותה רק היא מפתה בני אדם. נצור¹³⁴¹ לשונך מרע ^{(תה’ לד, יד)}. ובחסרון פ"א הפועל¹³⁴² צר¹³⁴³ תעודה ^{(יש’ ח, טז)}, וכן תרגם יונתן נביא עד¹³⁴⁴ סהדותא. נצרה על דל שפתי ^{(תה’ קמא, ג)}, צווי בתוספת ה"א ודגש הצד"י לתפארת כתפארת¹³⁴⁵ מקדש ^{(שמ’ טז, יז)}. וכן נצרה כי היא חייך ^{(מש’ ד, יג)}, הדגש לתפארת. ומענין זה ממגדל נוצרים ^{(מל"ב יז, ט)}. והם הצופים שעומדים במגדל. וכן קראו נוצרים¹³⁴⁶ בהר אפרים ^{(יר’ לא, ו)}, או יהיה קראו נוצרים¹³⁴⁷ מיוחסים אל מקומם, והראשון נכון. ורבי יונה פרש¹³⁴⁸ נוצרים¹³⁴⁹ באים מארץ המרחק ^{(יר’ ד, טז)}, עם מיוחסים אל נבוכד נצר¹³⁵⁰. וכן פרשו¹³⁵¹ אדני¹³⁵² אבי ז"ל. תצר שלום ^{(יש’ כו, ג)}, יצרנהו כאישון עינו ^{(דב’ לב, י)}. ¹³⁵³ ובריתך ינצורו¹³⁵⁴ ^{(דב’ לג, ט)}, כלם ענין שמירה. ופירושו ממגדל נוצרים עד עיר מבצר, מגדל שאינו ליישוב¹³⁵⁵ אלא שעומד הצופה שם. ופירוש קראו נוצרים¹³⁵⁶ ^{(יר' לא, ו)}~~עד עיר מבצר, מגדל~~¹³⁵⁷ הצופים והשומרים יקראו קומו ונעלה ציון ^{(יר' לא, ו)}. וענין אחר ובנצורים ילינו ^{(יש’ סה, ד)}, ונצורי ישראל להשיב ^{(יש’ מט, ו)}, כעיר נצורה ^{(יש’ א, ח)}, ענינם מענין¹³⁵⁸ חרבה. ופירש אדני¹³⁵⁹ אבי ז"ל מזה ונצורת¹³⁶⁰ לב ^{(מש' ז, י)}, רוצה לומר חרבת דעת. וכתב כי כן בדברי הפלוסוף¹³⁶¹, ישבו עולמם בחרבן שבכולם¹³⁶². ואמר כן על האשה הזונה חרבת שכל. וענין אחר ונצר משרשיו יפדה ^{(יש’ יא, א)}, נצר מטעי ^{(יש’ ס, כא)}, כנצר נתעב ^{(יש’ יד, יט)}, בחמש נקדות¹³⁶³, ענינם יונק או ענף. ופירושו כנצר נתעב, כמו שמשליך אדם הנצר שהוא נתעב שאינו מצליח ומוציא אדם¹³⁶⁴ אותו מהחפירה שלו ומשליכו כן אתה השלכת מקברך.

1336. נצרתי עדותיך] עדתיך נצרתי BL

1337. נוצרה] נצרה BL

1338. לנוצרי] לנצרי BL

1339. ונצורות] ונצרות BL

1340. ונצורת] ונצרת BL

1341. נצור] נצר BL

1342. הפועל] הפעל BL

1343. צר] צור BL

1344. עד] טר BL

1345. כתפארת] כדגש BL

1346. נוצרים] נצרים BL

1347. נוצרים] נצרים BL

1348. פרש] פירש BL

1349. נוצרים] נצרים BL

1350. נבוכד נצר] נבוכדנאצר BL

1351. פרשו] פירש BL

1352. אדני] אדוני BL

1353. חסר] לילה ויום אצרנה ^{(יש’ כז, ג)}, בקמץ חטף הצד"י במקצת הספרים. BL

1354. ינצורו] ינצרו BL

1355. ליישוב] לישוב BL

1356. נוצרים] נצרים BL

1357. נוסף עד עיר מבצר, מגדל] BL

1358. מענין] ענין BL

1359. אדני] אדוני BL

1360. ונצורת] ונצרת BL

1361. הפלוסוף] הפילוסוף BL

1362. שבכולם] שכלם BL

1363. נקדות] נקודות BL

1364. נוסף אדם] BL

נקק

בנקיק הסלע ^{(יר’ יג, ד)}, ובנקיקי הסלעים ^{(יש’ ז, יט)}, ענינם חורי הסלעים או שני¹³⁶⁵ הסלעים.

1365. שני] שיני BL

נקב

ובא בכפו ונקבה ^{(יש’ לו, ו)}, נקבת במטיו ^{(חב’ ג, יד)}, במוקשים ינקב אף ^{(איוב מ, כד)}, אל צרור נקוב ^{(חגי א, ו)}, ויקב חר ^{(מל"ב יב, י)}. והשם אל¹³⁶⁶ מקבת בור ^{(יש’ נא, א)}, כלומר אל בור נקובה שנקרתם¹³⁶⁷ ממנה. וכן שם הכלי שפוסלין בו אבנים¹³⁶⁸ ונוקבים אותם בו נקרא מקבת, והוא הפטיש שראשו האחד חד לנקוב ולפסול בו ובראשו האחר מכין אותו¹³⁶⁹ והולמין¹³⁷⁰ בו במלאכת הברזל והנחשת וזולתם. והשם¹³⁷¹ את המקבת בידה ^{(שופ’ ד, כא)}, ומקבות והגרזן ^{(מל"א ו, ז)}, ובמקבות יצרהו ^{(יש’ מד, יב)}, במסמרות ובמקבות יחזקום ^{(יר’ י, ד)}. ומן הענין הזה נגזר זכר ונקבה ^{(בר’ א, כז)}. וענין אחר נקובי¹³⁷² ראשית ¹³⁷³ ^{(עמ’ ו, א)}, נקבה שכרך עליי¹³⁷⁴ ^{(בר’ ל, כח)}, אשר פי י"י יקבנו ^{(יש’ סב, ב)}, ויקב בן האשה הישראלית ^{(וי’ כד, יא)}, פירש השם באותיותיו וקלל. ועם ענין הקללה ונוקב¹³⁷⁵ שם י"י ^{(וי’ כד, טז)}, כלומר מפרש ומקלל, ¹³⁷⁶. יקבוהו¹³⁷⁷ אוררי יום¹³⁷⁸ ^{(איוב ג, ח)}, יקבהו לאם¹³⁷⁹ ^{(מש’ יא, כו)}, ואקב¹³⁸⁰ נוהו פתאם ^{(איוב ה, ג)}.

1366. אל] ואל BL

1367. שנקרתם] שנוקרתם BL

1368. אבנים] האבנים BL

1369. אותו] בו BL

1370. והולמין] והולמים BL

1371. והשם] ותשם BL

1372. נקובי] נקבי BL

1373. חסר] הגוים BL

1374. עליי] עלי BL

1375. ונוקב] ונקב BL

1376. חסר] שאינו חייב עד שיפרש ויקלל BL

1377. יקבוהו] יקבהו BL

1378. יום] ים BL

1379. לאם] לאום BL

1380. ואקב] ואקוב BL

כח. בבלי, ברכות מב ע"א

נקד

נקדות הכסף ^{(שה"ש א, יא)}, ענין הנקוד ידוע. וכן נקראו הבהמות הלבנות שיש בהם כתמים שחורים, או בהמות¹³⁸¹ שחורות שיש בהם כתמים לבנים דומים¹³⁸² לנקדות¹³⁸³ , נקוד וטלוא¹³⁸⁴ ^{(בר’ ל, לב)}, נקדים וברדים ^{(בר’ לא, י)}, ואת כל העזים הנקדות ^{(בר’ ל, לה)}. ולפי שרוב הבהמות על זה הדרך נקרא הרועה אותם או בעל המקנה על שמם. ומישע מלך מואב היה נוקד¹³⁸⁵ ^{(מל"ב ג, ד)}, אשר היה בנוקדים¹³⁸⁶ מתקוע ^{(עמ’ א, א)}, וכן תרגם יונתן מרי גיתין. וכן נקרא הלחם היבש המעופש לפי שהעפוש בלחם לבן וירוק ושחור נקדים נקדים¹³⁸⁷. ועתה הנה יבש והיה נקודים¹³⁸⁸ ^{(יהו’ ט, יב)}, עשרה לחם¹³⁸⁹ נקודים¹³⁹⁰ ^{(מל"א יד, ג)}, ויונתן תרגם נקודים¹³⁹¹ כסנין. ובדברי רבותינו ז"ל ^[כח], פת הבאה בכסנין. ופירש רבינו האיי ז"ל פת ¹³⁹² בין מתובלת, בין שאינה מתובלת שעושין אותה כעכין יבשין וכוססין אותה בבית המשתה.

1381. נוסף בהמות] BL

1382. דומים] דומות BL

1383. לנקדות] לנקודות BL

1384. נקוד וטלוא] וטלוא ונקד BL

1385. נוקד] נקד BL

1386. בנוקדים] בנקדים BL

1387. נקדים נקדים] נקודים נקודים BL

1388. נקודים] נקדים BL

1389. לחם] להם BL

1390. נקודים] ונקדים BL

1391. repentir נקודים] נקדים BL

1392. חסר] הבאה בכסנין פת BL

כט. בבלי, יומא פו ע"א

ל. בבלי, מנחות צו ע"א

לא. בבלי, מנחות צז ע"א

נקה

ונקיתי דמם לא נקיתי ^{(יואל ד, כא)}, מנסתרות נקני ^{(תה’ יט, יב)}, ונקה לא אנקך ^{(יר’ ל, יא)}, כלומר לא אנקך מן העולם שישאר העולם נקי ממך. ונקה לא ינקה ^{(שמ’ לד, ז)}, פירושו לא ינקה את¹³⁹³ האדם מן העון מכל וכל, אף על פי שהוא נושא עון לא¹³⁹⁴ יעניש את האדם מעט כדי ליסרו ולהשיבו לדרך טובה. ורבותינו ז"ל פרשו¹³⁹⁵ ^[כט] מנקהו¹³⁹⁶ לשבים ואינו מנקה לשאינן¹³⁹⁷ שבים. והשם לא יוכלו נקיון¹³⁹⁸ ^{(הו’ ח, ה)}. נקיון שנים ^{(עמ’ ד, ו)}. והתאר ובעל השור נקי ^{(שמ’ כא, כח)}, ¹³⁹⁹ דם נקי ^{(דב’ יט, י)}, נקי כפים ^{(תה’ כד, ד)}, נקיים¹⁴⁰⁰ אנחנו ^{(יהו’ ב, יז)}. ונכתבו באל"ף אשר שפכו דם נקיא ^{(יואל ד, יט)}, ואל תתן עלינו דם נקיאו¹⁴⁰¹ ^{(יונה א, יד)}. ובאו¹⁴⁰² על דרך נחי האל"ף נשיא, נביא. והנפעל ונקה האיש מעון ^{(במ’ ה, לא)}, ונקית משבועתי¹⁴⁰³ זאת ^{(בר’ כד, ח)}. ונקתה לארץ תשב ^{(יש’ ג, כו)}, פירושו תהיה נקיה מאנשיה ומאין יושב בה. כי כל הגונב¹⁴⁰⁴ מזה כמוה נקה ^{(זכ’ ה, ג)}, פירושו המגלה היתה כתובה פנים ואחור והיה מצד האחד כתוב אלת הגנב ומצד אחד¹⁴⁰⁵ אלת הנשבע על שקר¹⁴⁰⁶ ועל שניהם אומר נקה, שיכרת מן העולם ויהיה נקי מכל טוב. ופירוש כמוה כמוה¹⁴⁰⁷ פני המגלה¹⁴⁰⁸ האחת בפניה¹⁴⁰⁹ האחרת כתובה באלה זו כזו. וכן כמוך כמוהם. והמקור מןהקל¹⁴¹⁰ ואתה ¹⁴¹¹ נקה תנקה ^{(יר’ מט, יב)}. ואת המנקיות¹⁴¹² ^{(במ’ ד, ז)}, ומנקיותיו ^{(שמ' כה, כט)}¹⁴¹³ , מחלוקת בין חכמינו¹⁴¹⁴ ז"ל ^[ל] יש אומרים כי המנקיות אלו הסנפין¹⁴¹⁵ שהיו כמן¹⁴¹⁶ יתדות ¹⁴¹⁷ זהב ועומדים¹⁴¹⁸ בארץ וגבוהין מעל השלחן¹⁴¹⁹ ומפוצלין פצולין לסמוך הקנים והם הקשוות¹⁴²⁰ שלא ישברו במשא¹⁴²¹ הלחם. ויש מהם שאמרו ^[לא] קשותיו אלו¹⁴²²הסנפין¹⁴²³, ומנקיותיו¹⁴²⁴ אלו הקנים. ולזה הדעת נקראו כן לפי שמנקים¹⁴²⁵ הלחם שלא יתעפש.

1393. repentir את] את BL

1394. לא] אלא BL

1395. פרשו] פירשו BL

1396. מנקהו] מנקה הוא BL

1397. לשאינן] לשאינם BL

1398. נקיון] נקין BL

1399. חסר] ולא ישפך BL

1400. נקיים] נקים BL

1401. נקיאו] נקיא BL

1402. ובאו] ובאו BL

1403. משבועתי] משבעתי BL

1404. הגונב] הגנב BL

1405. אחד] האחר BL

1406. על שקר] לשקר BL

1407. כמוה] כמו BL

1408. המגלה] המגילה BL

1409. בפניה] כן פני המגילה BL

1410. מןהקל] מהקל BL

1411. חסר] הוא BL

1412. המנקיות] המנקית BL

1413. ] ואת מנקיתיו ^{(שמ’ לז, טז)} BL

1414. חכמינו] רבותינו BL

1415. הסנפין] הסניפין BL

1416. כמן] כמין BL

1417. חסר] של BL

1418. ועומדים] ועומדין BL

1419. השלחן] השולחן BL

1420. הקשוות] הקשות BL

1421. במשא] ממשא BL

1422. אלו] אליו BL

1423. הסנפין] סניפין BL

1424. ומנקיותיו] ומנקותיו BL

1425. שמנקים] שמנקין BL

¹⁴²⁶

¹⁴²⁷

1426. חסר] נקט BL

1427. חסר] בשרש קוט BL

נקם

נקום¹⁴²⁸ נקמת בני ישראל ^{(במ’ לא, ב)}, ונקמני י"י ממך ^{(שמ"א כד, יג)}, נוקם¹⁴²⁹ י"י לצריו ^{(נח’ א, ב)}, עד יקם גוי אויביו ^{(יהו’ י, יג)}, לא תקום ולא תטור¹⁴³⁰ ^{(וי’ יט, יח)}. והשם ונקם ישיב לצריו ^{(דב’ לב, מג)}, נקם ברית ^{(וי’ כו, כה)}. ומשקל אחר נקמה. והקבוץ אל נקמות י"י¹⁴³¹אל נקמות הופיע ^{(תה’ צד, א)}. והנפעל ונקמתי מאויבי¹⁴³² ^{(שמ"א יד, כד)}, ואנקמה מאויבי¹⁴³³ ^{(יש’ א, כד)}. והפעל הכבד¹⁴³⁴ ונקמתי דמי עבדי הנביאים¹⁴³⁵ ^{(מל"ב ט, ז)}, ונקמתי את נקמתם¹⁴³⁶ ^{(יר’ נא, לו)}, כי אם נקמתי בכם ^{(שופ’ טו, ז)}, כלומר אעשה נקמה בכם. וכן בקשר הבי"ת כי נקמת י"י היא הנקמו בה ^{(יר’ נ, טו)}¹⁴³⁷. וההתפעל מפני אויב ומתנקם ^{(תה’ מד, יז)}, כלומר שמראה עצמו בהרבותו להרע כאלו¹⁴³⁸ לוקח נקמה ומשלם גמול. ושלא נזכר פועלו¹⁴³⁹ מהנוסף יקם קין ^{(בר’ ד, כד)}, רוצה לומר תלקח נקמתו ¹⁴⁴⁰ מההורגים אותו. וכן לא יקם כי כספו הוא ^{(שמ’ כא, כא)}.

1428. נקום] נקם BL

1429. נוקם] נקם BL

1430. תקום ולא תטור] תקם ולא תטר BL

1431. אל נקמות י"י] BL

1432. מאויבי] מאיבי BL

1433. מאויבי] מאיבי BL

1434. והפעל הכבד] והכבד BL

1435. נוסף הנביאים] BL

1436. נקמתם] נקמתך BL

1437. חסר] , ונקמו בהם ^{(יח’ כה, יב)} BL

1438. כאלו] כאילו BL

1439. פועלו] פעלו BL

1440. חסר] ממנו BL

לב. משנה גטין ה, ח

לג. בבלי, חולין ז ע"ב

לד. בבלי, חולין ז ע"ב

נקף

חגים ינקפו ^{(יש’ כט, א)}, כלומר יכרתו ראשם. ותרגום וערפתו ותנקפיה, הערופה דנקיפא¹⁴⁴¹. והשם ונשאר בו עוללות¹⁴⁴² כנקף זית ^{(יש’ יז, ו)}. ומשקל אחר ותחת חגורה נקפה ^{(יש’ ג, כד)}. והכבד ונקף סבכי היער בברזל ^{(יש’ י, לד)}, ואחר עורי נקפו זאת ^{(איוב יט, כו)}, פירושו שברו ונקרו התולעים זאת, ואמר זאת על העצם. וכלם¹⁴⁴³ ענין שבירה וכריתה. וכן בדברי רבותינו ז"ל המנקף בראש הזית ^[לב]. וכן אמרו ^[לג] אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה. וכן אמרו ^[לד] דם נקוף מרצה כדם מזבח. ומצודו עלי הקיף ^{(איוב יט, ו)}, כי הקיפו ימי המשתה ^{(איוב א, ה)} כבר כתבנום בשרש יקף.

1441. דנקיפא] דנקיפה BL

1442. עוללות] עללות BL

1443. וכלם] וכולם BL

נקר

בנקור לכם כל עין ימין ^{(שמ"א יא, ב)}, יקרוה עורבי¹⁴⁴⁴ נחל ^{(מש’ ל, יז)}. והכבד ¹⁴⁴⁵ עצמי נקר מעלי ^{(איוב ל, יז)}, העיני האנשים ההם תנקר ^{(במ’ טז, יד)}, וינקרו את עיניו ^{(שופ’ טז, כא)}. ושלא נזכר פועלו¹⁴⁴⁶ ¹⁴⁴⁷ אל¹⁴⁴⁸ מקבת בור נקרתם ^{(יש’ נא, א)}. והשם ושמתיך בנקרת הצור ^{(שמ’ לג, כב)}. והקבוץ לבא בנקרת¹⁴⁴⁹ הצורים¹⁴⁵⁰ ^{(יש’ ב, כא)}. והוא המקום המנוקר בצור המערה¹⁴⁵¹ וכיוצא בה. וכן אמר התרגום במערת טינרא. וענין הנקור ידוע.

1444. עורבי] ערבי BL

1445. חסר] לילה BL

1446. פועלו] פעלו BL

1447. חסר] ממנו BL

1448. אל] ואל BL

1449. בנקרת] בנקרות BL

1450. הצורים] הצרים BL

1451. המערה] כמערה BL

נקש

בפועל¹⁴⁵² כפיו נוקש רשע ^{(תה’ ט, יז)}, פירושו הקדוש ברוך הוא מאבד הרשע בפועל כפיו, ¹⁴⁵³ הוא המוקש לו על דרך ויפל בשחת יפעל ^{(תה’ ז, טז)}, כי נקש ויקש ענין אחד. והנפעל פן תנקש אחריהם ^{(דב’ יב, ל)}, כמו ¹⁴⁵⁴ תוקש. והכבד וינקשו מבקשי נפשי ^{(תה’ לח, יג)}, כלומר שמו מוקש. ינקש נושה לכל אשר לו ^{(תה’ קט, יא)}, כלומר ישים מוקש ויקח לכל¹⁴⁵⁵ אשר לו. וההתפעל מתנקש בנפשי להמיתני ^{(שמ"א כח, ט)}, פירושו כי הוא מסבב ומתחכם להיותו קשור ונוקש בנפשו ולשים¹⁴⁵⁶ מוקש בנפשי להמיתני. ואף על פי שהוא פועל שמהו פעול מרב¹⁴⁵⁷ רגילות והתמדת המוקש והלכידה במחשבתו כמו שכתבנו במלת הנדברים בך ^{(יח’ לג, ל)}, כי מרוב¹⁴⁵⁸ התמדת הדבור יקראו בלשון פעולים ואף על פי שהם פעילים¹⁴⁵⁹. וכן מתדפקים על הדלת ^{(שופ’ יט, כב)}.

1452. בפועל] בפעל BL

1453. חסר] ופועל כפיו BL

1454. חסר] פן BL

1455. לכל] כל BL

1456. ולשים] ולשום BL

1457. מרב] מרוב BL

1458. מרוב] ברוב BL

1459. פעילים] פועלים BL

נרד

נרד וכרכום¹⁴⁶⁰ ^{(שה"ש ד, יד)}, בצרי הנו"ן. נרדי נתן ריחו ^{(שה"ש א, יב)}, בחרק¹⁴⁶¹ הנו"ן. והקבוץ כפרים עם נרדים ^{(שה"ש ד, יג)}. וכתב רבי יונה כי הו¹⁴⁶² נאמר בו כי הוא הורד ויש אומרים כי הוא המוסך¹⁴⁶³. ורבי אברהם בן¹⁴⁶⁴ עזרא ז"ל פירש כי הוא ¹⁴⁶⁵ דומה לכרכום.

1460. וכרכום] וכרכם BL

1461. בחרק] בחירק BL

1462. הו] BL

1463. המוסך] המושקו BL

1464. בן] אבן BL

1465. חסר] בושם BL

נשש

כי נשני אלהים ^{(בר’ מא, נא)}, ענינו שכחוני¹⁴⁶⁶.

1466. שכחוני] שכחני BL

לה. משנה כתובות א, א

לו. משנה דמאי ו, י

לז. משנה ראש השנה ב, ב

לח. ספרא תזריע א, ד

נשא

ולא נשא אותם¹⁴⁶⁷ הארץ ^{(בר’ יג, ו)}, פירושו ולא סבל. ונשאתם את אביכם ^{(בר’ מה, יט)}, כאשר יוכלון שאת ^{(בר’ מד, א)}, בשאת אותו¹⁴⁶⁸ ^{(שמ’ כז, ז)}, דע שאתי עליך חרפה ^{(יר’ טו, טו)}, שאוני ואנכי אדבר ^{(איוב כא, ג)}, כלומר סבלו כובד מלי עליכם ¹⁴⁶⁹ והניחוני לדבר. וגמליהם נושאים¹⁴⁷⁰ ^{(בר’ לז, כה)}, נושאת¹⁴⁷¹ זהב וכסף ^{(מל"א י, כב)}, בהראות האל"ף בתנועה. נשואותיכם¹⁴⁷² עמוסות ^{(יש’ מו, א)}, הנשואים¹⁴⁷³ מני רחם ^{(יש’ מו, ג)}, ונשאתם את ^(v)¹⁴⁷⁴ מלככם ^{(עמ’ ה, כו)}, וחטאי גלוליכם¹⁴⁷⁵ תשאינה ^{(יח’ כג, מט)}, בהראות האל"ף בקריאה. והנפעל נשוא ינשוא ^{(יר’ י, ה)}, ומשפטו ינשאו. וכן נשוא לשוא עריך ^{(תה’ קלט, כ)}, משפטו נשאו. וכבר כתבנו דקדוקם¹⁴⁷⁶ בחלק הדקדוק. והשם וינצלו להם לאין משא ^{(דה"ב כ, כה)}, משא לעיפה ^{(יש’ מו, א)}, משא בני קהת ^{(במ’ ד, טו)}. ¹⁴⁷⁷ ואשר הוא פעל יוצא לשלישי לא חמור אחד מהם נשאתי ^{(במ’ טז, טו)}, כלומר לא נתתי עליו משא. ¹⁴⁷⁸כלם והדומים להם בענין¹⁴⁷⁹ הטעינה והמשא ידוע. ~~והיה~~¹⁴⁸⁰ וכל הענינים הנכנסים בשרש הזה כלם נכנסים בענין אחד בענין¹⁴⁸¹ הנשיאה והנטילה. וקל ל¹⁴⁸² הוא להפריש מעט ביניהם כל אחד לפי מקומו, ולפיכך אינם¹⁴⁸³ צריכים¹⁴⁸⁴ להזכיר כל הענינים בפני עצמם. שאי בנך ^{(מל"ב ד, לו)}, ¹⁴⁸⁵ נשאת חן בעיני כל רואיה¹⁴⁸⁶ ^{(אס’ ב, טו)}, בנוח האל"ף. לא תשא שמע שוא ^{(שמ’ כג, א)}, לא תשא את שם י"י אלהיך לשוא ^{(שמ’ כ, ז)}. ישא ביום ההוא לאמר לא אהיה חובש¹⁴⁸⁷ ^{(יש’ ג, ז)}, פירושו ישא השם בשבועה. כל אשר נשאו לבו ^{(שמ’ לו, ב)}, ונשאך לבך ^{(מל"ב יד, י)}, וישא משלו ^{(במ’ כג, ז)} ¹⁴⁸⁸. ואשא את היין ¹⁴⁸⁹לפניו¹⁴⁹⁰ ^{(נחמ’ ב, א)}, וישא משאות ^{(בר’ מג, לד)}, ישא ברכה מאת י"י ^{(תה’ כד, ה)}, משאת כפי מנחת ערב ^{(תה’ קמא, ב)}, ונשא ענף ועשה פרי ^{(יח’ יז, כג)}, כי עץ נשא פריו ^{(יואל ב, כב)}, וישא עיניו וירא ^{(בר’ יח, ב)}, וישא יעקב רגליו ^{(בר’ כט, א)}, ¹⁴⁹¹, ותשנה עלינו נהי ^{(יר’ ט, יז)}, בהעלם האל"ף מן הכתיבה¹⁴⁹². וישא עשו את¹⁴⁹³קולו¹⁴⁹⁴ ¹⁴⁹⁵^{(בר’ כז, לח)}. ישאו כתפף¹⁴⁹⁶ וכנור ^{(איוב כא, יב)}, פירושו ישאו קולם כקול תוף וכנור. או כמו שנושאים¹⁴⁹⁷ קולם החוללים עם התוף וכנור¹⁴⁹⁸. ונשאת תפלה ^{(יש’ לז, ד)}, פירושו תשא תפלה¹⁴⁹⁹ לשם יתברך¹⁵⁰⁰ או תשא קולו¹⁵⁰¹ בתפלה או כפים. וכן ישאו מדבר ועריו ^{(יש’ מב, יא)}, ¹⁵⁰² ישאו קול. ואליו הוא נושא¹⁵⁰³ את נפשו ^{(דב’ כד, טו)}, את מחמד עיניהם ואת משא נפשם ^{(יח’ כד, כה)}, ¹⁵⁰⁴. בנשאי ידי אל דביר קדשך ^{(תה’ כח, ב)}. פירושו לפני ביניהם ובונותיהם שהם מחמד עיניהם ואליהם הם נושאים את נפשם.¹⁵⁰⁵ ¹⁵⁰⁶ הנסה דבר אליך תלאה ^{(איוב ד, ב)}, בחלוף שי"ן בסמ"ך ואל"ף בה"א, וכבר כתבנו אותו בשרש נסה. ובשאת הכרובים ¹⁵⁰⁷ כנפיהם ^{(יח’ י, טז)}. בשוא גליו אתה תשבחם ^{(תה’ פט, י)}, כלומר בהתרומם גליו אתה תשקיטם. ותאר לגדול ונשיא בעמך לא תאור ^{(שמ’ כב, כז)}, וכי יעשה הנשיא נדבה ^{(יח’ מו, יב)}, שנים עשר נשיאים¹⁵⁰⁸לאמותם¹⁵⁰⁹^{(בר' כה, טז)}. והעננים להתרוממם יקראו נשיאים, מעלה נשיאים¹⁵¹⁰ ^{(תה’ קלה, ז)}, נשיאים ורוח וגשם אין ^{(מש’ כה, יד)}. והשם בנפול הנו"ן אם יעלה לשמים שיאו ^{(איוב כ, ו)}, כי גדלתו¹⁵¹¹ ורוממותו. ישא פרעה את ראשך מעליך ^{(בר’ מ, יט)}, ישא פרעה את ראשיך מעליך,כי תשא את ראש בני ישראל ^{(שמ’ ל, יא)}, ואת ראשם לא תשא ^{(במ’ א, מט)}¹⁵¹², אשר¹⁵¹³ נשא ידו במלך ^{(שמ"ב כ, כא)}. כי נשא אשא להם ^{(הו’ א, ו)}, פירושו אשא להם האויב. ויונתן תרגם ארי¹⁵¹⁴ אם יתובון משבק ישבוק¹⁵¹⁵ להון. וחרפה לא נשא על קרוב¹⁵¹⁶ ^{(תה’ טו, ג)}, לא הטיל עליו שום דבר חרפה. נסה עלינו אור פניך י"י ^{(תה’ ד, ז)}, בחלוף שי"ן בסמ"ך ואל"ף בה"א. הלא שאתו תבעת אתכם ^{(איוב יג, יא)}, ומשאתו לא יוכל¹⁵¹⁷ ^{(איוב לא, כג)}, אך משאתו ¹⁵¹⁸ ^{(תה’ סב, ה)}. ובנוח האל"ף והעלמה¹⁵¹⁹ מן המכתב משיתו¹⁵²⁰ יגורו אלים¹⁵²¹ ^{(איוב מא, יז)}, גדולתו ורוממותו. ופירשו מזה¹⁵²² יתר שאת ^{(בר’ מט, ג)}, כלומר יתכון¹⁵²³ הגדולה והתקף¹⁵²⁴ היה ראוי לך לולי שעשית¹⁵²⁵ משכבי אביך. ואם תשאו מבנותיהם¹⁵²⁶ לבניכם ולכם¹⁵²⁷ ^{(נחמ’ יג, כה)}, כלומר אם תקחו, ולא היו לו בנים כי אם בנות וישאום בני קיש אחיהם ^{(דה"א כג, כב)}, כלומר ויקחום לנשים. וישאו¹⁵²⁸ להם נשים מואביות¹⁵²⁹ ^{(רות א, ד)}, ¹⁵³⁰וקרוב ענין הנשוא לענין הלקיחה. וכן ישא ברכה מאת י"י ^{(תה’ כד, ה)}, יקח. וכן במשנה ^[לה] בתולה נשאת. וכן נשתמשו בנטילה שהיא הנשיאה בענין הלקיחה טול חפץ זה, טול אתה יין נסך ואני פירות ^[לו]. נשא עליו ¹⁵³¹ המשא הזה ^{(מל"ב ט, כה)}, הנה נשאתי פניך ^{(בר’ יט, כא)}, לא ישא פני כל כפרי¹⁵³² ^{(מש’ ו, לה)}, אולי ישא פני ^{(בר’ לב, כא)}, לולי פני יהושפט ¹⁵³³אני נושא¹⁵³⁴ ^{(מל"ב ג, יד)}, ונושאים¹⁵³⁵ פנים בתורה ^{(מל’ ב, ט)}, כלומר נושאים פני הגדולים בתורה ואינכם מוכיחים אותם בעברם על דברי תורה. ויש מפרשים כי אינכם שזכר עומד במקום שנים כלומר ואינכם¹⁵³⁶ נושאים פנים בתורה אבל אתם מחללים אותה. והשם כי אין עם י"י אלהינו עולה ומשוא¹⁵³⁷ פנים ומקח שחד ^{(דה"ב יט, ז)}, כי החוטא והמתבייש נופלים פניו כמו שאמר ולמה נפלו פניך ^{(בר’ ד, ו)}, והמסביר לו פנים כאלו¹⁵³⁸ נושא פניו שנפלו. וכן ולא ישא אלהים נפש ^{(שמ"ב יד, יד)}, כלומר לא ישא פני נפש שימלטנה מן המיתה. וכן בענין המחילה והסליחה שא נא חטאתי ^{(שמ’ י, יז)}, שא נא פשע אחיך ^{(בר’ נ, יז)}, ונשאתי לכל המקום בעבורם ^{(בר’ יח, כו)}. הלא אם תטיב¹⁵³⁹ שאת ^{(בר’ ד, ז)}, כלומר אם תטיב¹⁵⁴⁰ מעשי¹⁵⁴¹ יהיה לך כפרה. וכן פירש אדני¹⁵⁴² אבי ז"ל מזה יתר שאת ^{(בר’ מט, ג)}. והוא¹⁵⁴³ ¹⁵⁴⁴ יתברך שיגביר הכפרה על העון וזו ¹⁵⁴⁵ הברכה שברכו. שא נא לפשע עבדי אלהי אביך ^{(בר’ נ, יז)}, אשרי נשוי פשע ^{(תה’ לב, א)}, ובא על דרך בעלי הה"א. וסליחת הפשע היא נשיאתו ונטילתו מעל האדם. והנפעל ונשא כל אשר בביתך ^{(יש’ לט, ו)}, ונשא בם את השלחן ^{(שמ’ כה, כח)}, אם¹⁵⁴⁶ נשאת נשא לנו ^{(שמ"ב יט, מג)}. נשאת תאר לתשורה הנשאת, אבל נשא לנו מהכבד. ואפשר שיהיה גם כן נשאת שם מהכבד¹⁵⁴⁷ בפלס יושבות¹⁵⁴⁸ על מלאת ^{(שה"ש ה, יב)}. ושם התשורה במשקל אחר ותצא אחריו משאת המלך ^{(שמ"ב יא, ח)}, בפתח. ובצרי ארוחה¹⁵⁴⁹ ומשאת וישלחהו ^{(יר’ מ, ה)}. והקבוץ וישא משאות ^{(בר’ מג, לד)}. ¹⁵⁵⁰ וכן חירם מלך צור¹⁵⁵¹ נשא את שלמה בעצי ארזים ^{(מל"א ט, יא)}, מהכבד. ובאו נשא לנו ^{(שמ"ב יט, מג)}, נשא את שלמה ^{(מל"א ט, יא)}, בקמץ כדרך בעלי הה"א. וכן דכא לארץ חיתי ^{(תה’ קמג, ג)}. ופירושו נשא את שלמה נשא אותו וסבל אותו וכלכלו באלה הדברים. והנפעל עוד הרמים והנשאים ^{(יש’ ב, יג)}, ועל כל גבעה נשאה ^{(יש’ ל, כה)}. וההתפעל מתנשא לאמר ^{(מל"א א, ה)}, ותנשא מלכותו¹⁵⁵² ^{(במ’ כד, ז)}, ינשאו להעמיד חזון ^{(דנ’ יא, יד)}, וינשא לעיני כל הגוים ^{(דה"ב לב, כג)}. והפעל הכבד עוד, וכי נשא ממלכתו ^{(שמ"ב ה, יב)}, בצרי. מנשאים את היהודים ^{(אס’ ט, ג)}, וינטלם וינשאם ^{(יש’ סג, ט)}, ינשאוהו אנשי מקומו ^{(עז’ א, ד)}. ובענין הנבואה נשא עליו ¹⁵⁵³ המשא הזה ^{(מל"ב ט, כה)}, משא מצרים ^{(יש’ יט, א)}, המשא אשר חזה ^{(חב’ א, א)}, משא אשר יסרתו אמו ^{(מש’ ל, א)}, משאות שוא ומדוחים ^{(איכה ב, יד)}. נקרא¹⁵⁵⁴ הנבואה משא שהיא נשאת בפי האדם. וזה שהיו¹⁵⁵⁵ אומרים ¹⁵⁵⁶ לירמיהו מה משא י"י ^{(יר’ כג, לג)}, ענין הפסוקים ההם, כי הם כשהיו שואלים לנביא מה משא י"י לא היה דעתם לנבואה אלא ללשון כובד ומשא כמו משא בני קהת ^{(במ’ ד, טו)}, כי היה דבר י"י להם למשא כבד. ויודע נסתרות¹⁵⁵⁷ גלה מחשבתם לנביא, לפיכך אמר כי המשא יהיה לאיש את¹⁵⁵⁸ דברו ^{(יר’ כג, לו)}, כלומר דברו של אדם יהיה משא כי הדבר נשא בפיו לפיכך נקראת הנבואה משא, ואתם תהפכו דברי אלהים חיים¹⁵⁵⁹ ותהיה כונתכם בו לשון כבדות. והפעל הכבד עוד והשיאו אותם עון אשמה ^{(וי’ כב, טז)}. והוא יוצא לשלישי והשיאו כל ישראל אל העיר ההיא חבלים ^{(שמ"ב יז, יג)}. והשם בענין המקור למשאות אותה משרשיה ^{(יח’ יז, ט)}, כלומר להשיא אותה ולעקור אותה משרשיה. וענין אחר וישאם דוד ואנשיו ^{(שמ"ב ה, כא)}, פרושו¹⁵⁶⁰ וישרפם. וכן והמשאת החלה ^{(שופ’ כ, מ)} ¹⁵⁶¹. וכן כמעט ישאני עושני¹⁵⁶² ^{(איוב לב, כג)}. ואשר הוא פועל¹⁵⁶³ עומד ותשא הארץ מפניו ^{(נח’ א, ה)}, כלומר נשרפה הארץ מפניו¹⁵⁶⁴. וכן ישא בשיחי משכבי ^{(איוב ז, יג)}. ויתכן שנקרא¹⁵⁶⁵ השרפה כן לענין הלהב הנשא למעלה. וכן במשנה ^[לז] כיצד¹⁵⁶⁶ משיאין משואות. ואפשר שיהיה שאת או ספחת ^{(וי’ יג, ב)}, שאת המכוה היא ^{(וי’ יג, כח)}, מענין זה, ענין שרפה, כמו שאמר צרבת המכוה היא ^{(וי’ יג, כח)}, שהיא ענין שרפה. והנכון להיות מענין¹⁵⁶⁷ הראשון לשון הגבהה. וכן פרשו¹⁵⁶⁸ רבותינו ז"ל בספרא¹⁵⁶⁹ ^[לח] שאת זו שאת בהרת זו בהרת, ספחת שני לבהרת מראה עמ¹⁵⁷⁰ שני לשאת. מה לשון שאת? מגבהת¹⁵⁷¹ כמראה צל שהן¹⁵⁷² גבוהין¹⁵⁷³ ממראה החמה. מה לשון עמוק? עמוקה כמראה החמה שהן¹⁵⁷⁴ עמוקין¹⁵⁷⁵ ממראה מן¹⁵⁷⁶ הכצל¹⁵⁷⁷. מה לשון ספחת? טפלה¹⁵⁷⁸, שנאמר ספחני נא אל אחת הכהנות¹⁵⁷⁹ לאכל פת לחם ^{(שמ"א ב, לו)}.

1467. אותם] אתם BL

1468. אותו] אתו BL

1469. – חסר מחמת הדומות ] אף על פי שקשה עליכם BL

1470. נושאים] נשאים BL

1471. נושאת] נשאת BL

1472. נשואותיכם] נשאתיכם BL

1473. הנשואים] הנשאים BL

1474. חסר] סכות BL

1475. גלוליכם] גלוליכן BL

1476. דקדוקם] דקדוקו BL

1477. חסר] ובה"א הנקבה וכבד משאה ^{(יש’ ל, כז)}. BL

1478. חסר] והפעל הדגוש ונשא אתכם בצנות ^{(עמ’ ד, ב)}. BL

1479. בענין] כענין BL

1480. נוסף והיה] BL

1481. בענין] BL

1482. נוסף ל] BL

1483. אינם] אין BL

1484. צריכים] צריך BL

1485. חסר] שא נא כליך ^{(בר’ כז, ג)}, BL

1486. רואיה] ראיה BL

1487. חובש] חבש BL

1488. חסר] , נשא בפיו זה המשל. ישא מדברתיך ^{(דב’ לג, ג)}, פירוש מדברותיך שצוית לו ישא תמיד בפיו ואומר תורה צוה לנו משה BL

1489. חסר] ואתנה למלך BL

1490. נוסף לפניו] BL

1491. – חסר מחמת הדומות ] ותשנה קולן ותבכינה עוד ^{(רות א, יד)} BL

1492. הכתיבה] הכתב BL

1493. נוסף את] BL

1494. קולו] קלו BL

1495. חסר] ויבך BL

1496. כתפף] כתף BL

1497. שנושאים] שנושאין BL

1498. וכנור] והכנור BL

1499. תפלה] התפלה BL

1500. נוסף יתברך] BL

1501. קולו] קול BL

1502. חסר] פירושו BL

1503. נושא] נשא BL

1504. – חסר מחמת הדומות ] פירושו לפניו בניהם ובנותיהם שהם מחמד עיניהם ואליהם הם נושאים את נפשם BL

1505. נוסף פירושו לפני ביניהם ובונותיהם שהם מחמד עיניהם ואליהם הם נושאים את נפשם.] BL

1506. חסר] ובא האל"ף בהעלם כבעלי הה"א ונשו את כלמתם ^{(יח’ לט, כו)}. BL

1507. חסר] את BL

1508. נשיאים] נשיאם BL

1509. נוסף לאמותם] BL

1510. נשיאים] נשאים BL

1511. כי גדלתו] פירוש גדולתו BL

1512. repentir ישא פרעה את ראשיך מעליך,כי תשא את ראש בני ישראל שמ’ ל, יא, ואת ראשם לא תשא במ’ א, מט] כי תשא את ראש בני ישראל ^{(שמ’ ל, יא)}, ואת ראשם לא תשא ^{(במ’ א, מט)} BL

1513. נוסף אשר] BL

1514. נוסף ארי] BL

1515. ישבוק] אשבוק BL

1516. קרוב] קרבו BL

1517. יוכל] אוכל BL

1518. חסר] יעצו להדיח BL

1519. והעלמה] ונעלמה BL

1520. משיתו] משתו BL

1521. אלים] אילים BL

1522. ופירשו מזה] ומזה פירשו BL

1523. יתכון] יתרון BL

1524. והתקף] והתוקף BL

1525. שעשית] שעלית BL

1526. מבנותיהם] מבנתיהם BL

1527. נוסף ולכם] BL

1528. וישאו] וישאו BL

1529. מואביות] מאביות BL

1530. חסר] ובתים ונשאו ^{(מי’ ב, ב)}. ולקחו, BL

1531. חסר] את BL

1532. כפרי] כפר BL

1533. חסר] מלך יהודה BL

1534. נושא] נשא BL

1535. ונושאים] ונשאים BL

1536. ואינכם] אינכם BL

1537. ומשוא] ומשא BL

1538. כאלו] כאילו BL

1539. תטיב] תיטיב BL

1540. תטיב] תיטיב BL

1541. מעשי] מעשיך BL

1542. אדני] אדוני BL

1543. והוא] והיא BL

1544. ] תפלה לשם BL

1545. חסר] הוא BL

1546. נוסף אם] BL

1547. מהכבד] מן הכבד BL

1548. יושבות] ישבות BL

1549. ארוחה] ארחה BL

1550. – חסר מחמת הדומות ] וכן התרומה לאל יתברך את משאת משה ^{(דה"ב כד, ו)}, ואת ראשית משאותיכם ^{(יח’ כ, מ)}. BL

1551. צור] צר BL

1552. מלכותו] מלכתו BL

1553. חסר] את BL

1554. נקרא] נקראת BL

1555. וזה שהיו] וכן היו BL

1556. חסר] ישראל BL

1557. נסתרות] הנסתרות BL

1558. את] BL

1559. חיים] BL

1560. פרושו] פירושו BL

1561. חסר] , ועל בית הכרם שאו משאת ^{(יר’ ו, א)} BL

1562. עושני] עשני BL

1563. פועל] פעל BL

1564. – חסר מחמת הדומות , כלומר נשרפה הארץ מפניו] BL

1565. שנקרא] שנקראת BL

1566. נוסף כיצד] BL

1567. מענין] מהענין BL

1568. פרשו] פירשו BL

1569. בספרא] בסיפרא BL

1570. עמ] עמוק BL

1571. מגבהת] מוגבהה BL

1572. שהן] שהם BL

1573. גבוהין] גבוהים BL

1574. שהן] שהם BL

1575. עמוקין] עמוקים BL

1576. נוסף מן] BL

1577. הכצל] הצל BL

1578. טפלה] טפילה BL

1579. הכהנות] הפהנות BL

v. Espace laissée par le copiste.

נשא

הנפעל מזה נשאו שרי נוף¹⁵⁸⁰ ^{(יש’ יט, יג)}. והכבד הנחש השיאני ^{(בר’ ג, יג)}, השיאוך יכלו לך ^{(עו’ א, ז)}, אל תשיאו¹⁵⁸¹ נפשותיכם¹⁵⁸² ^{(יר’ לז, ט)}, אכן השא השאת לעם הזה ^{(יר’ ד, י)}, אל ישיא לכם חזקיהו ^{(מל"ב יט, כט)}. כלם¹⁵⁸³ והדומים להם ענין ההסתה והפתוי. וענין אחר להשות גלים נצים ^{(מל"ב יט, כה)}, בפתח הה"א והשי"ן דגושה. ויש ספרים מדויקים נקוד בהם להשות, הלמד פתוחה והה"א נחה על משקל לעשות. ולזאת הקריאה יהיה משרש שאה ומשפטו להשאות כאשר כתוב במקומו בספר ישעיהו¹⁵⁸⁴ ^{(יש' לז, כו)}. והשם השאת והשבר ^{(איכה ג, מז)}. ומשקל אחר הרימה פעמיך למשואות¹⁵⁸⁵ ^{(תה’ עד, ג)}, הפלתם למשואות ^{(תה’ עג, יח)}. ומשקל אחר תכסה שנאה במשאון ^{(מש’ כו, כו)}. ענין חרבה ושממון¹⁵⁸⁶.

1580. נוף] נף BL

1581. תשיאו] תשאו BL

1582. נפשותיכם] נפשתיכם BL

1583. כלם] כולם BL

1584. ישעיהו] ישעיה BL

1585. למשואות] למשאות BL

1586. ושממון] ושממה BL

נשב

כי רוח י"י נשבה בו ^{(יש’ ט, ז)}. והכבד ישב רוחו יזלו מים ^{(תה’ קמז, יח)}, וישב אותם¹⁵⁸⁷ אברם ^{(בר’ טו, יא)}. ענין ההפרחה והריחוף.

1587. אותם] אתם BL

נשג

או השיגה ידו ^{(וי’ כה, מט)}, ולא השיגו את ימי ¹⁵⁸⁸ חיי אבתי ^{(בר’ מז, ט)}, פן ימהר והשיגנו¹⁵⁸⁹ ^{(שמ"ב טו, יד)}, והשיגו כי ירבה הדרך ^{(דב’ יט, ו)}, והשגתם ואמרת אליהם ^{(בר’ מד, ד)}, כי השג תשיג ^{(שמ"א ל, ח)}, ואין משיג ידו אל פיו ^{(שמ"א יד, כו)}, כלם ענין ההדבקה וההגעה. והשם כי שיח וכי שיג לו ^{(מל"א יח, כז)}, כלומר ענין יש לו עם אחר או השגת אויביו במלחמה. ושיג¹⁵⁹⁰ שם בחסרון הנו"ן כמו שיא מן¹⁵⁹¹ אם יעלה ¹⁵⁹² שיאו ^{(איוב כ, ו)}. וכמוהם ואף על פי שנכתב בסמ"ך ותסג ולא תפליט ^{(מי’ ו, יד)}, כלומר תגיע להריון ולא תפליט אותו רק תפיל אותו.

1588. חסר] שני BL

1589. והשיגנו] והשגנו BL

1590. ושיג] שיג BL

1591. נוסף מן] BL

1592. חסר] לשמים BL

לט. בבלי, חולין צא ע"א

נשה

נשיתי טובה ^{(איכה ג, יז)}. ובאה¹⁵⁹³ ¹⁵⁹⁴ באל"ף ונשיתי אתכם נשא ^{(יר’ כג, לט)}. צור ילדך תשי ^{(דב’ לב, יח)}, היו"ד במקום ה"א למ"ד הפעל ומשפטו תשה ועקרו תנשה. והנפעל וישראל¹⁵⁹⁵ לא תנשני ^{(יש’ מד, כא)}, פירושו לא תנשה ממני. ומהענין הזה בארץ נשיה ^{(תה’ פח, יג)}. והוא¹⁵⁹⁶ מקום המתים כי הם נשכחים. והפעל הכבד כי השה אלוה חכמה ^{(איוב לט, יז)}, כי ישה לך אלוה מעונך ^{(איוב יא, ו)}. וכבר כתבנו כי נשני אלהים את כל עמלי¹⁵⁹⁷ ^{(בר’ מא, נא)}, ¹⁵⁹⁸. ויש אומרים כי¹⁵⁹⁹ מזה השרש מהדגוש והפתח תחת חרק¹⁶⁰⁰. וענין אחר לא נשיתי ולא נשו בי ^{(יר’ טו, י)}, פירושו לא נשיתי מהם ולא נשו בי. והוא כפל דבר, וענין הכפל שלא בקשתי אני מהם וגם הם לא נתנוהו לי מעצמם. או לא נשיתי אני בהם וגם הם¹⁶⁰¹ לא נשו בי, כי המלוה הוא קשור בבי"ת והלוה בלא בי"ת. וכן כנושה¹⁶⁰² כאשר נשא בו ^{(יש’ כד, ב)}, ונשא בו אלה להאלותו ^{(מל"א ח, לא)}, ונכתבו כאשר נשא בו, ונשא בו באל"ף במקום ה"א. ובא בלא קשר הבי"ת וכל איש אשר לו נושא¹⁶⁰³ ^{(שמ"א כב, ב)}. והוא כתוב¹⁶⁰⁴ באל"ף ובסגול. ואף על פי שתבא המלה למלוה פעמים בלא קשר הבי"ת הוא חסר הקשר והענין מורה עליו כמו והנושה¹⁶⁰⁵ בא לקחת ^{(מל"ב ד, א)}, או מי מנושי ^{(יש’ נ, א)}, פירושו מנושים בו¹⁶⁰⁶. ואיננו רחוק שיקרא ¹⁶⁰⁷ לוה¹⁶⁰⁸ והמלוה, כי הקשר מפריד ביניהם וכשחסר הקשר הענין מורה. וכן שובר יקרא הקונה והמוכר והקשבר¹⁶⁰⁹ והענין מפריד ביניהם. וענין כנושה¹⁶¹⁰ כאשר נשה¹⁶¹¹ בו, אחר שזכר כמלוה כלוה ^{(יש’ כד, ב)}, לפי שהאחד רוצה בו משאת כסף והאחד משאת אכל¹⁶¹². ולדעת התרגום תאר¹⁶¹³ ומזה¹⁶¹⁴ נשה, נשים שתרגם ונשים משלו בו ^{(יש’ ג, יב)}, וכמרי זובא¹⁶¹⁵ שליטין¹⁶¹⁶ ביה. והפעל הכבד כי תשה ברעך משאת מאומה ^{(דב’ כד, י)}. ויש לפרש מזה כי ישה לך אלוה מעונך ^{(איוב יא, ו)}, כלומר שיחייבך אלוה מעונך. וכן פרש¹⁶¹⁷ ונשא בו אלה ^{(מל"א ח, לא)}, יחייבנו השופט שבועה. לא ישיא אויב בו ^{(תה’ פט, כג)}, נכתב ונקרא כבעלי האל"ף כלומר לא יהיה לו כנושה שיקח ממונו. וכן ישי מות עלימו¹⁶¹⁸ ^{(תה’ נה, טז)} ¹⁶¹⁹. והוא בחסרון אל"ף ¹⁶²⁰שמן ראש¹⁶²¹ אל יני לי¹⁶²² ראשי ^{(תה’ קמא, ה)}, וי"י חפץ דכאו החלי ^{(יש’ נג, י)}, כלומר שיהיה המות להם כנושה שיקחם.¹⁶²³. והשם נשי ושלמי את נשיך ^{(מל"ב ד, ז)}. ומשקל אחר משא¹⁶²⁴ כל יד ^{(נחמ’ י, לב)}, משא איש באחיו ^{(נחמ’ ה, י)}, נעזבה נא את המשא הזה ^{(דב’ כד, י)}. ועל דרך נקבה משאת מאומה ^{(דב’ כד, י)}. והקבוץ בעורבים¹⁶²⁵ משאות ^{(מש’ כב, כו)}. ויתכן כי¹⁶²⁶ כל בעל משה ידו ^{(דב’ טו, ב)}, ¹⁶²⁷ בפלס מטה. גיד הנשה ^{(בר’ לב, לג)}, אמרו רבותינו ז"ל ^[לט], כי נקרא כן שנשה מקומו¹⁶²⁸ ועלה, ¹⁶²⁹ כאלו¹⁶³⁰ כ¹⁶³¹ שכח מקומו וסר לו ממנו. והיה נכון לפרש גיד הנשה גיד הנפסק מן נשתה גבורתם ^{(יר’ נא, ל)}, ויהיה הוא¹⁶³² גם כן מזה השרש אלא שטוב הוא לחבר נשתה גבורתם ¹⁶³³ ונשתו מים ^{(יש’ יט, ה)}, בשרש נשת. ומלת נשים וכן נשיכם¹⁶³⁴, נשיך כתבנו אותם בשרש אנש.

1593. ובאה] ובא BL

1594. חסר] המקור BL

1595. וישראל] ישראל BL

1596. והוא] והיא BL

1597. נוסף את כל עמלי] BL

1598. חסר] בשרש נשש BL

1599. כי] שהוא BL

1600. חרק] חירק BL

1601. וגם הם] והם BL

1602. כנושה] כנשה BL

1603. נושא] נשא BL

1604. נוסף כתוב] BL

1605. והנושה] והנשה BL

1606. בו] בי BL

1607. חסר] נושה BL

1608. לוה] הלוה BL

1609. והקשבר] והקשר BL

1610. כנושה] כנשה BL

1611. נשה] נשא BL

1612. אכל] אוכל BL

1613. תאר] התאר BL

1614. ומזה] מזה BL

1615. זובא] חובא BL

1616. שליטין] שליטו BL

1617. פרש] פירוש BL

1618. עלימו] BL

1619. חסר] , כלומר שיהיה המות להם כנושה שיקחם BL

1620. חסר] כמו BL

1621. נוסף שמן ראש] BL

1622. לי] BL

1623. נוסף כלומר שיהיה המות להם כנושה שיקחם.] BL

1624. משא] ומשא BL

1625. בעורבים] בערבים BL

1626. נוסף כי] BL

1627. חסר] שם BL

1628. מקומו] ממקומו BL

1629. חסר] כלומר BL

1630. כאלו] כאילו BL

1631. כ] BL

1632. נוסף הוא] BL

1633. חסר] עם BL

1634. נשיכם] נשיהם BL

מ. בבלי, בבא מציעא סא ע"א

נשך

אם ישך הנחש ^{(קה’ י, יא)}, בחולם¹⁶³⁵. ובפתח אחריתו כנחש ישך ^{(מש’ כג, לב)}, ונקמץ מפני ההפסק. אצוה את הנחש ונשכם ^{(עמ’ ט, ג)}, הנושכים¹⁶³⁶ בשניהם ^{(מי’ ג, ה)}. והכבד ונשכו אתכם ^{(יר’ ח, יז)}, וינשכו את העם ^{(במ’ כא, ז)}. ולפי שהרבית הוא¹⁶³⁷ כאלו¹⁶³⁸ נושך האדם נקרא נשך כל דבר אשר ישך ^{(דב’ כג, כ)}. והכבד לא תשיך לאחיך ^{(דב’ כג, כ)}. והשם נשך כסף נשך אוכל¹⁶³⁹ ^{(דב’ כג, כ)}, בשש נקדות¹⁶⁴⁰. ולא תשיך עובר לשלישי כי המלוה הוא משיך והכסף או האוכל נושך כמו שאמר כל דבר אשר ישך והלוה נשוך. ורבותינו ז"ל אמרו ^[מ], שהוא אזהרה ללוה. וענין אחר לעשות לו נשכה ^{(נחמ’ יג, ז)}, ויפקדו ביום ההוא אנשים על הנשכות ^{(נחמ’ יב, מד)}. הוא כמו לשכה, לשכות.

1635. בחולם] בחלם BL

1636. הנושכים] הנשכים BL

1637. הוא] היא BL

1638. כאלו] כאילו BL

1639. אוכל] אכל BL

1640. נקדות] נקודות BL

נשל

ונשל הברזל מן העץ ^{(דב’ יט, ה)}, כי ישל זיתיך¹⁶⁴¹ ^{(דב’ כח, מ)}, אבל¹⁶⁴² הם עומדים. והיוצאים ונשל גוים רבים מפניך ^{(דב’ ז, א)}. כי ישל אלוה נפשו ^{(איוב כז, ח)}. משפטו ישל בדגש ובא נח¹⁶⁴³ תמורתו כמו ויזד יעקב נזיד ^{(בר’ כה, כט)}. ועוד נכתבנו בשרש שלה. שלה¹⁶⁴⁴ נעליך ^{(שמ’ ג, ה)}, בפלס גש פגע בו ^{(שמ"ב א, טו)}, והכבד וינשל את היהודים מאילות ^{(מל"ב טז, ו)}, ענינם ההסרה והנתיכה¹⁶⁴⁵.

1641. זיתיך] זיתך BL

1642. אבל] אלה BL

1643. נח] הנח BL

1644. שלה] של BL

1645. והנתיכה] והסתירה BL

נשם

. ואת כל הנשמה החרים ^{(יהו’ י, מ)}, כל אשר נשמת רוח חיים באפיו ^{(בר’ ז, כב)}, דומה כי כל רוח בעלי חיים יקרא נשמה ולפיכך נסמך אל רוח, כלומר כל שיש לו נשימת רוח כלומר תנועה. וכן ויהי חליו חזק מאד עד אשר לא נותרה בו נשמה ^{(מל"א יז, יז)}, כלומר שלא היתה לו נשימה ונתבטלה תנועתו ונעצרה נשימתו. וכן ואני מעתה לא יעמד בי כח ונשמה לא נשארה בי ^{(דנ’ י, יז)}, אבל המאמר ההוא על דרך הפלגה שהרי היה מדבר. ¹⁶⁴⁶ ונשמת מי יצאה ממך ^{(איוב כו, ד)}, כמו דבר מי, כי הדבור¹⁶⁴⁷ בנשימה ופרושו ממי קבלת אלאלה¹⁶⁴⁸ הדברים שדברת. ורבי אברהם בן¹⁶⁴⁹ עזרא כתב כל אשר נשמת רוח חיים ^{(בר’ ז, כב)}, שבה אל האדם כי לא מצאנו נשמה חוץ מנשמת האדם. ורבים אמרוכ¹⁶⁵⁰ שנקרא¹⁶⁵¹ כן בעבור שהיא מן השמים, ואם הם שנים שרשים נמצא כמהו¹⁶⁵² רבים. ואת התנשמת ואת הקאת ^{(וי’ יא, יח)}, עוף ממיני העופות. אמרו¹⁶⁵³ ¹⁶⁵⁴ נקרא כן כי כל¹⁶⁵⁵ רואה¹⁶⁵⁶ אותו ישום. וכתב רבנו שלמה¹⁶⁵⁷ ז"ל שהוא¹⁶⁵⁸ הנקרא בלעז צואיטה¹⁶⁵⁹. וגם כן זה השם בשרצים והחומט¹⁶⁶⁰ והתנשמת ^{(וי’ יא, ל)}. וכתב רבנו¹⁶⁶¹ שלמה כי הוא¹⁶⁶² הנקרא¹⁶⁶³בלעז¹⁶⁶⁴טלפא¹⁶⁶⁵ .

1646. חסר] מנשמת אל יתן קרח ^{(איוב לז, י)}, על דרך וברוח פיו כל צבאם ^{(תה’ לג, ו)}. BL

1647. הדבור] הדיבור BL

1648. אלאלה] אלה BL

1649. בן] אבן BL

1650. אמרוכ] אמרו BL

1651. שנקרא] שנקראת BL

1652. כמהו] כמוהו BL

1653. אמרו] ואמרו BL

1654. חסר] כי BL

1655. כי כל] שכל BL

1656. רואה] הרואה BL

1657. רבנו שלמה] רש"י BL

1658. שהוא] כי הוא BL

1659. בלעז צואיטה] צואיט"א BL

1660. והחומט] והחמט BL

1661. רבנו] רבינו BL

1662. הוא] היא BL

1663. הנקרא] הנקראת BL

1664. בלעז] בלע"ז BL

1665. טלפא] טלפ"א BL

מא. בבלי, ברכות ג ע"ב

מב. בבלי, ברכות ג ע"ב

מג. בבלי, ברכות ג ע"ב

נשף

וגם נשף בהם וייבשו¹⁶⁶⁶ ^{(יש’ מ, כד)}, נשפת ברוחך ^{(שמ’ טו, י)}, ¹⁶⁶⁷הרחוף¹⁶⁶⁸ ¹⁶⁶⁹. ויקומו¹⁶⁷⁰ בנשף לבא אל מחנה ארם ^{(מל"ב ז, ה)}. ובטרם יתנגפו רגליכם על הרי נשף ^{(יר’ יג, טז)}, כלומר על הרי חשך. ולפי שהלילה חשך אמר נשף. ועין נאף שמרה נשף ^{(איוב כד, טו)}, קדמתי בנשף ואשועה¹⁶⁷¹ ^{(תה’ קיט, קמז)}, מאחרי בנשף ^{(יש’ ה יא)}, נשף חשקי שם לי לחרדה ^{(יש’ כא, ד)}, בנשף בערב יום ^{(מש’ ז, ט)}, ויכם דוד מהנשף ועד הערב למחרתם ^{(שמ"א ל, יז)}, בשש נקדות¹⁶⁷². ושבעתי נדודים¹⁶⁷³ עדי נשף ^{(איוב ז, ד)}, יחשכו כוכבי נשפו ^{(איוב ג, ט)}, כלם¹⁶⁷⁴ ענין לילה. ויש מפרשים מזה נשפת ברוחך ^{(שמ' טו, י)}. וכבר פרשתי¹⁶⁷⁵ מהנשף ועד הערב בשרש מחר. ודעת רבותינו ז"ל ^[מא], כי גם כן יקרא נשף תחלת הלילה כשמתחיל החשך, ותחלת היו¹⁶⁷⁶ כשחר¹⁶⁷⁷ החשך. ואמרו ^[מב], על זה הפסוק מהנשף ועד הערב כאלו¹⁶⁷⁸ אמר מהבקר כי גם הוא יקרא נשף. ואמרו רבותינו ז"ל¹⁶⁷⁹ ^[מג] אמר רב אשי תרי נשפי הוו נשף יממא ואתא ליליא נשף ליליא ואתא יממא. ואת הינשוף ^{(וי’ יא, יז)}, בשרק. ובחלם וינשוף ועורב¹⁶⁸⁰ ישכנו בה ^{(יש’ לד, יא)}, עוף שהוא עף בלילה.

1666. וייבשו] ויבשו BL

1667. חסר] ענין BL

1668. הרחוף] הריחוף BL

1669. חסר] והנפיחה BL

1670. ויקומו] ויקמו BL

1671. ואשועה] ואשועה BL

1672. נקדות] נקודות BL

1673. נדודים] נדדים BL

1674. כלם] כולם BL

1675. פרשתי] פירשנו BL

1676. היו] היום BL

1677. כשחר] כשסר BL

1678. כאלו] כאילו BL

1679. נוסף רבותינו ז"ל] BL

1680. ועורב] וערב BL

נשק

והחזיקה בו ונשקה לו ^{(מש’ ז, יג)}, צדק ושלום נשקו ^{(תה’ פה, יא)}, על דרך משל. שפתים ישק ^{(מש’ כד, כו)}, וישקו איש את רעהו ^{(שמ"א כ, מא)}, ויפל על צואריו וישקהו ^{(בר’ לג, ד)}, ישקני מנשיקות פיהו ^{(שה"ש א, ב)}, אשקה נא לאבי ולאמי ^{(מל"א יט, כ)}, ותשק ידי לפי ^{(איוב לא, כז)}, ועל פיך ישק כל עמי ^{(בר’ מא, מ)}, כלומר להודותו לאדון. בזקן עמשא לנשק לו ^{(שמ"ב כ, ט)}. ובקצת ספרים מדויקים¹⁶⁸¹ אשקה נא לאבי ולאמי ^{(מל"א יט, כ)} בקמץ חטף והוא לגזרת אפעול¹⁶⁸² ובמקצתם בחטף פתח. והכבד משיקות אשה אל אחותה ^{(יח’ ג, יג)}, כלומר מגיעות, כאלו¹⁶⁸³ נושקות זו לזו. וכבד אחר נשקו בר ^{(תה’ ב, יב)}, וינשק לכל אחיו ^{(בר’ מה, טו)}, ~~וינשק לכל אחיו~~¹⁶⁸⁴ ולא נטשתני¹⁶⁸⁵ לנשק לבני ולבנותי¹⁶⁸⁶ ^{(בר’ לא, כח)}. וענין אחר אל נשק בית היער ^{(יש’ כב, ח)}, בחמש נקדות¹⁶⁸⁷. ומסרת¹⁶⁸⁸ אחד¹⁶⁸⁹ מצאתי כל נשק בשש נקדות¹⁶⁹⁰ בר מן ג'¹⁶⁹¹ יברח מנשק ברזל ^{(איוב כ, כד)}, והמה מביאים איש מנחתו ¹⁶⁹² ^{(מל"א י, כה)}, וחברו ¹⁶⁹³ ^{(דה"ב ט, כד)}. סכות¹⁶⁹⁴ לראשי ביום נשק ^{(תה’ קמ, ח)}, ועיר מבצר והנשק ^{(מל"ב י, ב)}, כי בנשק יבערו אש ^{(יח’ לט, י)}, בנשק ומגן וצנה ^{(יח’ לט, ט)}, הוא כמו זיין¹⁶⁹⁵. והפעל הכבד¹⁶⁹⁶ נושקי רומי קשת ^{(תה’ עח, ט)}, כלומר נושאי כלי זיין¹⁶⁹⁷. וכן נושקי¹⁶⁹⁸ קשת מימינים ומשמאילים¹⁶⁹⁹ באבנים ובחצים בקשת ^{(דה"א יב, ב)}. ולדעת המתרגם כן ועל פיך ישק כל עמי ^{(בר’ מא, מ)}.

1681. מדויקים] מדוייקים BL

1682. אפעול] אפעל BL

1683. כאלו] כאילו BL

1684. נוסף וינשק לכל אחיו] BL

1685. נוסף ולא נטשתני] BL

1686. ולבנותי] ולבנתי BL

1687. נקדות] נקודות BL

1688. ומסרת] ומסורה BL

1689. אחד] אחת BL

1690. נקדות] נקודות BL

1691. ג'] תלת BL

1692. חסר] וגו' ונשק ובשמים BL

1693. חסר] דדברי הימים BL

1694. סכות] סכותה BL

1695. זיין] זין BL

1696. הכבד] ממנו BL

1697. זיין] זין BL

1698. נושקי] נשקי BL

1699. ומשמאילים] ומשמאלים BL

נשק

ואש נשקה ביעקב ^{(תה’ עח, כא)}, בשקל¹⁷⁰⁰ נפעלה. והכבד ובערו והשיקו ^{(יח’ לט, ט)}, אף ישיק ואפה לחם ^{(יש’ מד, טו)}, ענינם ענין הבערה.

1700. בשקל] משקלו BL

נשר

את¹⁷⁰¹ הנשר הגדול גדול הכנפים ^{(יח’ יז, ג)}, בשש נקדות¹⁷⁰². על כנפי נשרים ^{(שמ’ יט, ד)}, פירושו כמו שהייתם¹⁷⁰³ על כנפי נשרים שנשמרתם מכל נזק, כי הנשר הזה יעוף גבוה מכל עוף ונושא אפרוחו¹⁷⁰⁴ על כנפיו לשמרם, כמו שאמר יפרוש¹⁷⁰⁵ כנפיו יקחהו וגו'¹⁷⁰⁶ ^{(דב’ לב, יא)}. יעלו אבר כנשרים ^{(יש’ מ, לא)}, כתב הגאון רבנו¹⁷⁰⁷ סעדיה ז"ל כי הנשר לעשר שנים יעלה מאד על פני רקיע השמים ויקרב לחום השמש ויפיל את¹⁷⁰⁸ עצמו בים מרב¹⁷⁰⁹ חמה¹⁷¹⁰ וימרט ויתחדש ויעלה אבר וישוב לימי עלומיו וכן כל עשר שנים ובשנת המאה יעלה כמנהגו ויפול בים וימת¹⁷¹¹ שם.

1701. נוסף את] BL

1702. נקדות] נקודות BL

1703. שהייתם] אם הייתם BL

1704. אפרוחו] אפרוחיו BL

1705. יפרוש] יפרש BL

1706. וגו'] BL

1707. רבנו] רבינו BL

1708. נוסף את] BL

1709. מרב] לרוב BL

1710. חמה] החום BL

1711. וימת] וימות BL

מד. משנה בבא קמא י, י

מה. משנה סוכה א, ו

נשר

אם יתגדל המשור על מניפו ^{(יש’ י, טו)}, שמנו אתו¹⁷¹² מחסרי הנו"ן על משקל מבוע ואף על פי שזה בחלם¹⁷¹³ וזה בשרק¹⁷¹⁴ למה שמצאנו במשנה ^[מד], אף הנסורת של בעל הבית. ועוד אמרו ללוחות הנסורים מסככין¹⁷¹⁵ בנסרים¹⁷¹⁶ ^[מה]. וכן במשור¹⁷¹⁷¹⁷¹⁸ בערבי מנשאר והוא הכלי שקורין לו בלעז שירא¹⁷¹⁹. והנפעל¹⁷²⁰ מזה וישר במגרה ^{(דה"א כ, ג)}, היה משפטו וישר השי"ן דגושה בפלס ויגש אברהם ^{(בר’ יח, כג)}, ובא הנח תמורת הדגש כמו שבא גם¹⁷²¹כןבו¹⁷²² יזד¹⁷²³ יעקב נזיד ^{(בר’ כה, כט)}.

1712. אתו] אותו BL

1713. בחלם] בחולם BL

1714. בשרק] בשורק BL

1715. מסככין] מסככים BL

1716. בנסרים] בנסרין BL

1717. במשור] המשור BL

1718. חסר] יקרא BL

1719. שירא] שיר"א BL

1720. והנפעל] והפעל BL

1721. נוסף גם] BL

1722. נוסף בו] BL

1723. יזד] ויזד BL

נשת

נשתה גבורתם ^{(יר’ נא, ל)}. לשונם בצמא נשתה ^{(יש’ מא, יז)}, הדגשות מפני ההפסק לתפארת. והנפעל ונשתו מים מהים ^{(יש’ יט, ה)}. כלם¹⁷²⁴ ענין הפסק הדבר ואבדו.

1724. כלם] כולם BL

נתב

יפלס נתיב באפו¹⁷²⁵ ^{(תה’ עח, נ)}, נתיב לא ידעו עיט ^{(איוב כח, ז)}, הדריכני בנתיב מצותיך ^{(תה’ קיט, לה)}. ודרך נתיבה אל מות ^{(מש’ יב, כח)}, הה"א רפה והיתה ראויה במפיק. ובה"א הנקבה ובמים עזים נתיבה ^{(יש’ מג, טז)}, נתסו נתיבתי ^{(איוב ל, יג)}, מנע רגלך מנתיבתם ^{(מש’ א, טו)}. והקבוץ בנתיבות לא ידעו אדריכם ^{(יש’ מב, טז)}, ענינו כמו דרך.

1725. באפו] לאפו BL

נתח

ונתח אתו לנתחיו ^{(וי’ א, יב)}, וינתחה לעצמיה לשנים עשר נתחים ^{(שופ’ יט, כט)}, תנתח לנתחיו ^{(שמ’ כט, יז)}. אסוף¹⁷²⁶ נתחיה אליה ^{(יח’ כד, ד)}, כל נתח טוב ^{(יח’ כד, ד)}, בסגול הנו"ן. ויש ספרים בצרי. ענין נתחים אברים¹⁷²⁷.

1726. אסוף] אסף BL

1727. אברים] איברים BL

נתך

ותתך עלינו ^{(דנ’ ט, יא)}, ויתכו כמים שאגותי¹⁷²⁸ ^{(איוב ג, כד)}, ולא תתך חמתי בירושלים¹⁷²⁹ ^{(דה"ב יב, ז)}, כן תתך חמתי עליכם ^{(יר’ מב, יח)}. והנפעל ומטר לא נתך ארצה ^{(שמ’ ט, לג)}, עד נתך מים עליהם ^{(שמ"ב כא, י)}, כאשר נתך אפי וחמתי על יושבי¹⁷³⁰ ירושלם ^{(יר’ מב, יח)}, ונתכתם בתוכה ^{(יח’ כב, כא)}, חמת י"י אשר נתכה בני ^(?)¹⁷³¹ חמתו נתכה ¹⁷³² ^{(נח’ א, ו)}, ¹⁷³³. והכבד והתכתי אתכם ^{(יח’ כב, כ)}, התיכו עבדיך ^{(מל"ב כב, ט)}, ויתיכו את הכסף ^{(דה"ב לד, יז)}, כחלב תתיכני ^{(איוב י, י)}. והמקור השלם לפחת עליו אש להנתיך ^{(יח’ כב, כ)}. והשם כהתוך כסף בתוך כור ^{(יח’ כב, כב)}. ושלא נזכר פועלו¹⁷³⁴ ממנו כן תתכו בתוכה ^{(יח’ כב, כב)}. ענינם¹⁷³⁵ ענין הצקה והרקה.

1728. שאגותי] שאגתי BL

1729. בירושלים] בירושלם BL

1730. יושבי] ישבי BL

1731. ] וחמתי נתכת ^{(יר’ ז, כ)}. BL

1732. חסר] כאש BL

1733. חסר] רוצה לומר בדבר הנתך מפני האש BL

1734. פועלו] פעלו BL

1735. נוסף ענינם] BL

נתן

נתן אברהם מתנות¹⁷³⁶ ^{(בר’ כה, ו)}. ואויבי¹⁷³⁷ תתה לי עורף¹⁷³⁸ ^{(שמ"ב כב, מא)}, כחסרון¹⁷³⁹ הקצוות שלא כמנהג בעבור¹⁷⁴⁰. כי יתן איש אל רעהו ^{(שמ’ כב, ט)}, ויתן ¹⁷⁴¹את¹⁷⁴²ישראל¹⁷⁴³ ^{(יהו’ כא, מג)}, נתנה ראשי¹⁷⁴⁴ ^{(במ’ יד, ד)}. ואנחנו נתן לך ^{(שופ’ טז, ה)}, בפתח לגזרת פעל¹⁷⁴⁵. ונתנו את בנתינו ^{(בר’ לד, טז)}, הליועץ למלך נתנוך ^{(דה"ב כה, טז)}, אשר י"י אלהיך נותן¹⁷⁴⁶ לך ^{(שמ’ כ, יב)}, ונתון¹⁷⁴⁷ את אלהיהם באש ^{(יש’ לז, יט)}, לבלתי נתן - זרע ^{(בר’ לח, ט)}, ונתון אתו על כל ארץ מצרים ^{(בר’ מא, מג)}, נתונים נתונים¹⁷⁴⁸ המה לי ^{(במ’ ח, טז)}, תן - לי הנפש ^{(בר’ יד, כא)}, תנה את נשי ^{(בר’ ל, כו)}, תנו את ארון הקדש בבית אשר בנה שלמה ^{(דה"ב לה, ג)}, האשה אשר נתתה עמדי ^{(בר’ ג, יב)}, ויתן - יד ^{(בר’ לח, כח)}, תנה את ידך ^{(מל"ב י, טו)}, וגם כל בני המלך נתנו יד תחת שלמה ^{(דה"א כט, כד)}, מצרים נתנו יד ^{(איכה ה, ו)}, שאו זמרה ותנו תף ^{(תה’ פא, ג)}, ביום תת י"י ^{(יהו’ י, יב)}, לתת - לך ^{(שמ’ יג, ה)}. לתתן שם את ארון האלהים¹⁷⁴⁹ ^{(מל"א ו, יט)}, מקור בתוספת נו"ן¹⁷⁵⁰. והתאר ומן הנתינים שנתן דוד והשרים לעבדת הלוים ^{(עז’ ח, כ)}. והנפעל כבוד הלבנון נתן לך¹⁷⁵¹ ^{(יש’ לה, ב)}, והיא לא נתנה לו לאשה ^{(בר’ לח, יד)}, ונתנה לך גם את זאת¹⁷⁵² ^{(בר’ כט, כז)}, ונתנה לנערים המתהלכים ברגלי אדני ^{(שמ"א כה, כז)}, ונתתם ביד אויב ^{(וי’ כו, כה)}, תבן אין נתן לעבדיך ^{(שמ’ ה, טז)}, ותבן לא ינתן לכם ^{(שמ’ ה, יח)}, הנתן תנתן העיר הזאת ^{(יר’ לח, ג)}. ושלא נזכר פועלו¹⁷⁵³ מן הכבד וכי יתן מים על זרע ^{(וי’ יא, לח)}. והשם מהר ומתן ^{(בר’ לד, יב)}. וממנו תרומת מתנם ^{(במ’ יח, יא)}. ובה"א הנקבה עבדת מתנה ^{(במ’ יח, ז)}, איש כמתנת ידו ^{(דב’ טז, יז)}. ומשקל אחר ואתנה לך מתת ^{(מל"א יג, ז)}, מתת אלהים היא ^{(קה’ ג, יג)}. ענינם ידוע.

1736. מתנות] מתנת BL

1737. ואויבי] ואיבי BL

1738. עורף] ערף BL

1739. כחסרון] בחסרון BL

1740. בעבור] בעבר BL

1741. חסר] י"י BL

1742. נוסף את] BL

1743. ישראל] לישראל BL

1744. ראשי] ראש BL

1745. פעל] אפעל BL

1746. נותן] נתן BL

1747. ונתון] ונתן BL

1748. נתונים נתונים] נתנים נתנים BL

1749. האלהים] ברית י"י BL

1750. נו"ן] הנו"ן BL

1751. לך] לה BL

1752. repentir ונתנה לך גם את זאת] ונתנה לך גם את זאת BL

1753. פועלו] פעלו BL

נתס

נתסו נתיבתי ^{(איוב ל, יג)}, ענין הריסה.

נתץ

כי נתץ את מזבח הבעל ^{(שופ’ ו, ל)}, יתצני סביב ^{(איוב יט, י)}, את מזבחותם¹⁷⁵⁴ תתוצון¹⁷⁵⁵ ^{(שמ’ לד, יג)}, גם אל יתצך לנצח ^{(תה’ נב, ז)}. ובא ותתצו הבתים ^{(יש’ כב, י)}, מוקל ומשפטו להדגש. מלתעות כפירים נתוץ י"י ^{(תה’ נח, ז)}, לנתוש ולנתוץ ^{(יר’ א, י)}, הנתוצים¹⁷⁵⁶ אל הסוללות¹⁷⁵⁷ ^{(יר' לג, ד)}. והנפעל והצורים¹⁷⁵⁸ נתצו ממנו ^{(נח’ א, ו)}, ¹⁷⁵⁹. והכבד אשר נתץ יחזקיהו אביו ^{(דה"ב לג, ג)}, ונתצתם את מזבחותם ^{(דב’ יב, ג)}, ונתצו רמותיך¹⁷⁶⁰ ^{(יח’ טז, לט)}. ¹⁷⁶¹ ושלא נזכר פעלו מהנוסף תנור וכירים יתץ ^{(וי’ יא, לה)}. כלם¹⁷⁶² ענין שבירה והריסה.

1754. מזבחותם] מזבחתם BL

1755. תתוצון] תתצון BL

1756. הנתוצים] הנתצים BL

1757. הסוללות] הסללות BL

1758. והצורים] והצרים BL

1759. חסר] וכל עריו נתצו מפני י"י ומפני חרון אפו ^{(יר’ ד, כו)} BL

1760. רמותיך] רמתיך BL

1761. חסר] ושלא נזכר פעלו ממנו והנה נתץ מזבח הבעל ^{(שופ’ ו, כח)}, BL

1762. כלם] כולם BL

נתק

כי משם אתקנך ^{(יר’ כב, כד)}, ועיקרו¹⁷⁶³ אנתקך והנו"ן נוספת. ונתוק וכרות ^{(וי’ כב, כד)}, ונתקנוהו מן העיר ^{(שופ’ כ, לב)}, דגש הקו"ף לתפארת כדגש קו"ף¹⁷⁶⁴ מקדש י"י ^{(שמ’ טו, יז)}. והנפעל ולא נתק שרוך נעליו ^{(יש’ ה, כז)}, נתקו כפות¹⁷⁶⁵ רגלי הכהנים ^{(יהו’ ד, יח)}, זמותי נתקו מורשי לבבי¹⁷⁶⁶ ^{(איוב יז, יא)}, ורעים לא נתקו ^{(יר’ ו, כט)}, לא במהרה ינתק ^{(קה’ ד, יב)}, כאשר ינתק פתיל הנעורת¹⁷⁶⁷ ^{(שופ’ טז, ט)}. והכבד נתקו מוסרות ^{(יר’ ה, ה)}, ומוסרותיך אנתק ^{(יר’ ל, ח)}, וינתק את היתרים ^{(שופ’ טז, ט)}, הלא את שרשיה ינתק ^{(יח’ יז, ט)}, ושדיך תנתקו¹⁷⁶⁸ ^{(יח’ כג, לד)}. וכבד אחר עד התיקנו אותם מן העיר ^{(יהו’ ח, ו)}, התיקם¹⁷⁶⁹ כצאן לטבחה ^{(יר’ יב, ג)}. ושלא נזכר פועלו¹⁷⁷⁰ ממנו הנתקו מן העיר ^{(שופ’ כ, לא)}. ענין כלם¹⁷⁷¹ ההעתקה והעקירה. ומזה הענין ונתוק וכרות ^{(וי’ כב, כד)}, והוא מי שבציו¹⁷⁷² תלושין ביד עד שנפסקו חוטין¹⁷⁷³ שתלויים¹⁷⁷⁴ בהם אבל נתונים הם בתוך הכיס והכיס לא נתלש. נתק הוא ^{(וי’ יג, ל)}, בשש נקדות¹⁷⁷⁵, שם נגע שהוא במקום שער ופרשו¹⁷⁷⁶ שהוכ¹⁷⁷⁷ כתם שחור. ואפשר להיות מזה השרש אתיק אל פני אתיךק¹⁷⁷⁸ ^{(יח’ מב, ג)}, ודגש התי"ו לחסרון הנו"ן הנופלת. כי יוכלו אתיקים ^{(יח’ מב, ה)}, ואתיקהא¹⁷⁷⁹ מפה מפה¹⁷⁸⁰ ^{(יח’ מא, טו)}. תרגם יונתן¹⁷⁸¹ ענין זויות.

1763. ועיקרו] עקרו BL

1764. נוסף קו"ף] BL

1765. repentir כפות] כפות BL

1766. לבבי] לבי BL

1767. הנעורת] הנערת BL

1768. תנתקו] תנתקי BL

1769. התיקם] התקם BL

1770. פועלו] פעלו BL

1771. ענין כלם] כלם ענין BL

1772. שבציו] שביציו BL

1773. חוטין] החוטין BL

1774. שתלויים] שתלויין BL

1775. נקדות] נקודות BL

1776. ופרשו] ופירשו BL

1777. שהוכ] שהוא BL

1778. אתיךק] אתיק BL

1779. ואתיקהא] ואתיקיהא BL

1780. מפה מפה] מפו ומפו BL

1781. תרגם יונתן] ויונתן תרגם BL

מו. בבלי, בבא קמא לח ע"א

נתר

ויתר ממקומו ^{(איוב לז, א)}. והכבד ראה ויתר גוים ^{(חב’ ג, ו)}, י"י מתיר אסורים ^{(תה’ קמו, ז)}, התר אגודות¹⁷⁸² מוטה ^{(יש’ נח, ו)}. וכבד אחר קרוב לענין הזה¹⁷⁸³ לנתר בהם¹⁷⁸⁴ את¹⁷⁸⁵ הארץ ^{(וי’ יא, כא)}. וכתב אדני¹⁷⁸⁶ אבי ז"ל מזה ויתר גוים, על¹⁷⁸⁷ שבעה אומות הוא אומר שקפצם והגלם מארצם. וקצת מרבותינו ז"ל יש להם סברא זאת ואמרו ^[מו] מאי משמע דהאי ויתר לישנא דגלות הוא? דכתיב לנתר בהם את¹⁷⁸⁸ הארץ ומתרגמינן לקפצא בהון. וענין לנתר הוא כתרגומו ענין הדלוג וההעתקה מהמקום וכן כלם הנזכרים ענין הסרה¹⁷⁸⁹ והעתקה¹⁷⁹⁰ מהמקום. ומזה הענין כי אם תכבסי בנתר ^{(יר’ ב, כב)}. והוא בשש נקדות¹⁷⁹¹, נקרא¹⁷⁹² כן לפי שמעביר הכתם ומסירו ממקומו. ויש שפרשו¹⁷⁹³ בו שהוא שקורין לו בלעז אלום¹⁷⁹⁴ שמלבנין בו הצמר. ויש שפרשו¹⁷⁹⁵ שהוא העפר שרוחצין בו האש¹⁷⁹⁶ ומנקין בו כל דבר.

1782. אגודות] אגדות BL

1783. הזה] זה BL

1784. בהם] בהן BL

1785. את] על BL

1786. אדני] אדוני BL

1787. על] ועל BL

1788. את] על BL

1789. הסרה] ההסרה BL

1790. והעתקה] וההעתקה BL

1791. נקדות] נקודות BL

1792. נקרא] ונקרא BL

1793. שפרשו] שפירשו BL

1794. אלום] אלו"ם BL

1795. שפרשו] שפירשו BL

1796. האש] הראש BL

נתש

ונתש את ישראל ^{(מל"א יד, טו)}, וערים נתשת ^{(תה’ ט, ז)}, ונתשתי אשריך¹⁷⁹⁷ ^{(מי’ ה, יג)}, ויתשם י"י מעל אדמתם¹⁷⁹⁸ ^{(דב’ כט, כז)}, ונטעתי אתכם ולא אתוש ^{(יר’ מב, י)}, לנתוש ולנתוץ ^{(יר’ א, י)}. והנפעל לא ינתש ולא יהרס ^{(יר’ לא, מ)}, אם ינתשו מים זרים קרים ^{(יר’ יח, טו)}. ושלא נזכר פועלו¹⁷⁹⁹ מהכבד¹⁸⁰⁰ ותתש בחמה ^{(יח’ יט, יב)}. ענין כלם¹⁸⁰¹ העקירה. אבל אם ינתשו מים זרים קרוב ענינו כמו ינטשו בטי"ת כי הטי"ת והתי"ו ממוצא אחד ויבאו בענין אחד כמו טעה ותעה. וכן ונטשתי אתכם ואת העיר אשר נתתי לכם ולאבתיכם מעל פני ^{(יר’ כג, לט)}, כענין ונתשתי בתי"ו.

1797. אשריך] אשיריך BL

1798. נוסף מעל אדמתם] BL

1799. פועלו] פעלו BL

1800. מהכבד] מהנוסף BL

1801. כלם] כולם BL

ובן ארבע אותיות

~~תניא~~¹⁸⁰² רבי¹⁸⁰³ יונה וכתב הנתשון¹⁸⁰⁴ ^{(עז’ ד, ז)}, ופרושו¹⁸⁰⁵ כתב המפורש ואיננו לשון עברית כי אם ארמית.

1802. נוסף תניא] הביא BL

1803. רבי] רבינו BL

1804. הנתשון] הנשתון BL

1805. ופרושו] ופירושו BL

נשלמה אות הנון

Citer cette page

Judith Kogel (éditeur scientifique), « ספר השרשים | נון », dans Racines. Édition bilingue, hébreu-latin, du sefer ha-shorashim de David Qimḥi, IRHT CNRS , 2021 , #nun_he.xml (en ligne : </sefer_ha_shorashim.xml/nun_he.xml/נון>, consulté le 08-01-2025)