Percussit. Et percutiet in mari exercitum suum et percuties omnem masculum eius, Verba, et percuties ipsum et interficies ipsum sicut verbum Domini, Samuelis, percute me nunc, Regum, scripta est cum iot loco lamed appoal et percutus¹ in lapide, Nomina, percutere percuties, Verba, et percutiam arcum tuum de manu sinistra tua, Ezechielis, et percussit lancea in parietem, Samuelis, venite et percutiamus ipsum cum lingua, percutiet et sanabit nos, Osee, et percussit grando² et percussit te percutiam manum meam manum meam et percute palmam ad palmam et percusserunt palmam et percute pulverem terre, Nomina, et percussit radices suas, Osee, ut dicere percutiet radices suas hic et hic vult dicere quod ibunt procul. Et venit lingua ista sicut modus et percutiet ad angulum maris Chineret ecco ego percutiens cum virga que in manu mea, Nomina, mulier percussa, In deserto, et ecce servi tui percussi, Nomina. Et ad viam metaphore et percusserunt Zilag, Samuelis, vult dicere et diruerunt quia supra civitate ipse dicens et non supra populo quod certe dixit de parvo et usque magnum non interfecerunt virum. Et cuius non memoratus est agens suus de ipso quod percussa madianita, In deserto, et scripta est cum vau cum dagges percussa sicut herba et arnit cor meum, Psalmiste, supra quo percutiemini. Et cuius non memoratus est agens suus de daggessato et linum et ordeum percussum est et frumentum et spelta non percussa fuerunt, Nomina. Et niphal et revertimini post ipsos et percutietur et morietur, Samuelis. Et scripsit rabi Iacob filius Eleazari nomen in lingua masculi percutiens cum segol caph in statera virga. Et collectio de percussionibus quibus percusserunt ipsum aramite, Regum. Et sic scripsit dominus meus pater meus. Et rabi Iona scripsit quod collectum de percussione lingua mulieris sicut de frumento frumenta annus anni, angulus anguli. Et nomen in lingua mulieris percussio percussio ensis, Hester, que percussiones iste, Zacarie, et admirari fecit Dominus percussiones tuas, Verba, venit cum signo multiplicationis mulierum solum, ad rectum sed non ad morem. Et modus proximus huic infirmus pedibus, Samuelis, congregati sunt super³ me claudi, Psalmiste. Et collectio in mutari he cum aleph⁴ visa loquimini nisi claudi, Isaie. Et niphal de ipso percussi sunt de terra, Iob. Et possibile ad esse de isto modo Pharao infirmus pedibus, Regum, et vocaverunt sic quia erat infirmus pedibus. Et sic caldeizat Ionatan Pharao claudus.

והכה ביום¹ חילה ^{(זכ’ ט, ד)}, והכית את כל זכורה ^{(דב’ כ, יג)}, והכתיו והמתיו^{2 (שמ"א יז, לה)}. ³ הכני⁴ נא ^{(מל"א כ, לה)}, נכתב ביו"ד מקום למ"ד הפועל⁵. והכית בצור ^{(שמ’ יז, ו)}, הכה תכה ^{(דב’ יג, טז)}, והכתי⁶ קשתך מיד שמאלך ^{(יח’ לט, ג)7}, לכו ונכהו בלשון ^{(יר’ יח, יח)}, יך ויחבשנו ^{(הו’ ו, א)}, ויך הברד ^{(שמ’ ט, כה)}, ואך אותך ^{(שמ’ ט, טו)}, ⁸ והך את עפר הארץ ^{(שמ’ ח, יב)}. ויך שרשיו ^{(הו’ יד, ו)}, כלומר יכה שרשיו הנה והנה, רוצה לומר שילכו שרשיו לרחוק. ובא הלשון הזה כענין ומחה אל כתף ים כנרת ^{(במ’ לד, יא)}. הנה אנכי מכה במטה אשר בידי ^{(שמ’ ז, יז)}, האשה המכה ^{(במ’ כה, טו)}, והנה עבדיך מכים ^{(שמ’ ה, טז)}. ועל דרך ההשאלה, ויכו את צקלג ^{(שמ"א ל, א)}, רוצה לומר ויהרסו כי על העיר הוא אומר לא⁹ על העם שהרי אמר מקטן ועד גדול לא המיתו איש ^{(שמ"א ל, א)}. ושלא נזכר פועלו¹⁰ ממנו, אשר הכה את המדינית ^{(במ’ כה, יד)}. ונכתב בוא"ו¹¹ עם הדגש ,הוכה כעשב וייבש¹² לבי ^{(תה’ קב, ה)}, על מה תכו ^{(יש’ א, ה)}. ושלא נזכר פועלו¹³ מהדגוש והפשתה והשעורה נכתה ^{(שמ’ ט, לא)}, והחטה והכסמת לא נכו ^{(שמ’ ט, לב)}. והנפעל ושבתם מאחריו ונכה ומת ^{(שמ"ב יא, טו)}. וכתב רבי יעקב בן אלעזר ¹⁴ שם בלשון זכר מכה בסגול הכ"ף בפלס מטה. והקבוץ מן המכים אשר יכוהו¹⁵ ארמים ^{(מל"ב ח, כט)}. וכן כתב אדני¹⁶ אבי ז"ל. ורבי יונה כתב כי הוא מקובץ מן מכה לשון נקבה כמו מן חטה חטים, שנה שנים, פנה¹⁷ פנים. והשם בלשון נקבה מכה, מכת חרב ^{(אס’ ט, ה)}, מה המכות האלה ^{(זכ’ יג, ו)}. והפלה¹⁸ י"י את מכותך^{19 (דב’ כח, נט)}, בא בסימן רבוי²⁰ הנקבות לבד על נכון אבל לא על המנהג. וענין קרוב לזה נכה רגלים ^{(שמ"ב ד, ד)}, נאספו עלי נכים ^{(תה’ לה, טו)}. והקבוץ בהתחלף הה"א באל"ף נראית תהגו אך נכאים ^{(יש’ טז, ז)}. והנפעל ממנו נכאו מן הארץ ^{(איוב ל, ח)}. ואפשר להיות מזה הענין פרעה נכה ^{(מל"ב כג, כט)}. וקראו כן לפי שהיה נכה רגלים, וכן תרגם יונתן פרעה חגירא.