Marginalia
Ultus est. Ulcisci ultionem filiorum Israel, Pinhas, et ulciscetur me Dominus de te, Samuelis, ulciscens1 Dominus ad oppressores eius, Nahum, usque vindicetur gens inimicorum2 eius, Iosue, non3 ulciscaris non custodies4 odium sancti. Et nomen et ultio reverti faciet ad angustiatores eius audite ultricem pacti, Et vocavit. Et pondus aliud ultio. Et collectio deus ultionum Dominus, Psalmiste. Et niphal et ultus ero de inimicis5 meis, Samuelis, et ulciscar de inimicis meis, Isaie. Et verbum grave et ulciscar sanguines servorum meorum prophetarum, Regum. Et ulciscar ultionem eorum, Ieremie, quod si ultus sum in vobis et sic cum legamine bet niphal quia ultio Domini ipsa, Ieremie, et vendicati erunt in ipsis, Ezechielis. Et hitpaal propter inimicum et ultorem, Psalmiste, ut dicere quod ostendit se ipsum in multiplicare ipsum ad malefacere ac si capiens ultionem et solveris meritum. Et cuius non memoratus est agens suus de augumentato vindicabit Cain6, ut dicere capietur ultio eius de interficientibus ipsum et sic non vendicabitur quia argentum suum ipsum iudicia.
נקום1 נקמת בני ישראל (במ’ לא, ב), ונקמני י"י ממך (שמ"א כד, יג), נוקם2 י"י לצריו (נח’ א, ב), עד יקם גוי אויביו (יהו’ י, יג), לא תקום ולא תטור3 (וי’ יט, יח). והשם ונקם ישיב לצריו (דב’ לב, מג), נקם ברית (וי’ כו, כה). ומשקל אחר נקמה. והקבוץ אל נקמות י"י4אל נקמות הופיע (תה’ צד, א). והנפעל ונקמתי מאויבי5 (שמ"א יד, כד), ואנקמה מאויבי6 (יש’ א, כד). והפעל הכבד7 ונקמתי דמי עבדי הנביאים8 (מל"ב ט, ז), ונקמתי את נקמתם9 (יר’ נא, לו), כי אם נקמתי בכם (שופ’ טו, ז), כלומר אעשה נקמה בכם. וכן בקשר הבי"ת כי נקמת י"י היא הנקמו בה (יר’ נ, טו)10. וההתפעל מפני אויב ומתנקם (תה’ מד, יז), כלומר שמראה עצמו בהרבותו להרע כאלו11 לוקח נקמה ומשלם גמול. ושלא נזכר פועלו12 מהנוסף יקם קין (בר’ ד, כד), רוצה לומר תלקח נקמתו 13 מההורגים אותו. וכן לא יקם כי כספו הוא (שמ’ כא, כא).
Sources rabbiniques
