Quievit. Non cessavi et non quievi, Iob, et quiescemus supra ipsum quando cadet ros, Samuelis, quiescam ad diem tribulationis, Abacuc, expo. quando cogitavi ad quiescere conversum est mihi ad diem tribulationis, quiescetur supra cubilibus suis, Isaie, et locuti sunt ad Nabal sicut omnia verba ista in nomine David et quieverunt, Samuelis, expo. quia fatigati fuerunt de via. Et narratio ista propter diligentiam eorum quia non quieverunt usque quo locuti sunt ipsi verba in nomine David. Et Ionatan caldeizat et inciderunt ut dicere cessaverunt de loqui adhuc¹ usque audiverunt responsum eius ut quiescat, Nomina, ad quiescere supra ipsis die, Samuelis, et quievit in die septimo, Nomina, et quievit arca, In principio. Et nomen ad odorem quietis, Et vocavit. Et pondus suum pilol et sic in isto pondere et opus suum ad scintillam de scintilla. Et collectio odor quietum eorum, Et vocavit. Et de modo isto cum quiete audientur bona, plenitudo palme cum quiete, Ecclesiastes. Et iam scripsimus in ipsum in radice demisit. Et rabi Iona scripsit ipsa² in ista radice ad pondus spargens cum pala incisum de vento. Et verbum grave et faciam quiescere te, Nomina, castiga filium tuum et faciet quiescere te, Proverbiorum, et faciam quiescere iram meam in te, Ezechielis, et fecit quiescere Dominus ipsos, Verba, ad facere quiescere benedictionem ad domum tuam, Ezechielis, quando quiescebat manus sua fortificabatur Amalec, Nomina, et fecit quiescere me in medio planitiei, Ezechielis, spiritus Domini faciet quiescere ipsum, Isaie. Et nomen certe dabo tibi quietem de quiete arce, Verba. Et collectio et surec in ipso loco holem revertere anima mea ad quietes tuas, Psalmiste. Et pondus aliud et quietem non inveni³, Ieremie, et erit quies eius gloria, Isaie, et principes sui principes quietis, Ieremie. Scientia targum in ipso sicut munus quia caldeizat magnus munere. Et sunt declarantes quod erat sotius⁴ regis et erat cum rege in tempore quietis sue, ad societatem et ad loqui et ad delitiari cum ipso. Et collectio et in quietibus quietis, Isaie. Et pondus aliud et quietem ad civitates fecit, Hester, modus quietis notum. Et totum modus unus vel quies opere de negotiis hominis et de labore et de tribulationibus vel quies rei in loco quo ipse quiescens in ipso totum quies.

לא שקטתי ולא נחתי ^{(איוב ג, כו)}, ונחנו עליו כאשר יפול¹ הטל ^{(שמ"ב יז, יב)}, אנוח ליום צרה ^{(חב’ ג, טז)}, פירושו כאשר חשבתי לנוח נהפך לי ליום צרה. ינוחו על משכבותם ^{(יש’ נז, ב)}, וידברו אל נבל ככל הדברים האלה בשם דוד וינוחו ^{(שמ"א כה, ט)}, פירושו כי יגעים היו מן הדרך. וספור² זה בעבור זריזותם כי לא נחו עד שדברו לו הדברים בשם דוד. ויונתן תרגם ופסקו, כלומר פסקו מלדבר עוד עד שישמעו תשובותו³. למען ינוח ^{(דב’ ה, יד)}, לנוח עליהם יומם ^{(שמ"ב כא, י)}, וינח ביום השביעי ^{(שמ’ כ, יא)}, ותנח התבה ^{(בר’ ח, ד)}. והשם לריח ניחוח ^{(שמ’ כט, כה)}, ומשקלו פעלו⁴. וכן בזה המשקל ופועלו⁵ לניצוץ ^{(יש’ א, לא)}, מן נוץ. והקבוץ⁶ ריח ניחוחיהם ^{(יח’ כ, כח)}. ומן הענין הזה דברי חכמים בנחת נשמעים ^{(קה’ ט, יז)}, טוב מלא כף נחת ^{(קה’ ד, ו)}. וכבר כתבנו אותו⁷ בשרש ינח. ורבי יונה כתבם בזה⁸ השרש על משקל אשר זרה ברחת ^{(יש’ ל, כד)}, הנגזר מן רוח. והפעל הכבד והניחותי⁹ לך ^{(שמ’ לג, יד)}, יסר בנך ויניחך ^{(מש’ כט, יז)}, והניחותי¹⁰ חמתי בם^{11 (יח’ כא, כב)}, וינח י"י להם ^{(דה"ב טו, טו)}, להניח ברכה אל ביתיך^{12 (יח’ מד, ל)}, כאשר¹³ יניח ידו וגבר עמלק ^{(שמ’ יז, יא)}, ויניחני בתוך הבקעה ^{(יח’ לז, א)}, רוח י"י תניחנו ^{(יש’ סג, יד)}. והשם לא¹⁴ אתן¹⁵ לך מנוח ^{(רות ג, ב)}, ממנוח הארון ^{(דה"א ו, טז)}. והקבוץ והשרק בו במקום¹⁶ חלם¹⁷. שובי נפשי למנוחייכי^{18 (תה’ קטז, ז)}. ומשקל אחר ומנוחה לא מצאתי ^{(יר’ מה, ג)}, והיתה מנוחתו¹⁹ כבוד ^{(יש’ יא, י)}. ושריה שר מנוחה ^{(יר’ נא, נט)}, דעת התרגום בו כמו מנחה שתרגם רב תקרבתא²⁰. ויש מפרשים שהיה רע²¹ המלך והיה עם המלך בעת מנוחתו לחברה לשוח²² ולהתרוח עמו. והקבוץ ובמנוחות²³ שאננות ^{(יש’ לב, יח)}. ומשקל אחר והנחה למדינות עשה ^{(אס’ ב, יח)}, ענין המנוחה ידוע, והכל ענין אחד בין ²⁴מהמלאכה²⁵ ומעסקי האדם ומהיגיעה ומהצרות, בין חניית הדבר ²⁶ במקום²⁷ שהוא נח בו הכל^{28 29} מנוחה.