Sparsit^(a). Quia vidi quod sparsus populus, Samuelis, de altitudine tua sparse fuerunt gentes, Isaie, et de istis sparsa fuit tota terra, Principio. Et infinitum et est transiens et dispergere lagenas, Iudicum. Et nomen sparsio et tempestas et lapis grandinis, Isaie, cum sex punctis. Et grave et faciam spargere ipsos virum ad fratres suos, Ieremie, et allidet parvulos suos, Psalmiste, et faciam spargi in te gentes et vasa eorum disperget, Ieremie, sicut vas figuli disperges eos, Psalmiste, sicut lapides calcis sparsi, Isaie, omnia ipsa modus sparsionis instrumenti. Et sunt de ipsis sparsio cum fractione et fractione. Et nomen quo spargunt cum ipso. Instrumentum destructionis tu mihi, Ieremie, et manpes¹ cum sere et cum cames, et vir instrumentum ad demoliendum in manu sua, Ezechielis. Et adiectivum, iocale contemptum sparsum, Ieremie, cum surec et cum holem sparsi supra montibus sicut ovis, Regum, et fuit ibi bellum sparsum, Samuelis, et est de dictio extranea quia iudicium suum sparsum in statera magna vel sparsa in statera thus ęs, sed relicta est in ipso collectio ad viam singularis, sicut prevaricatrix soror sua. Et dominus meus pater meus scripsit et vasa eorum spargent vacuabunt de targum et vacuavit lagenam et vacuavit lagenam sicut quod dixit et vasa vacuaverunt et est geminatio rei.

כי חזיתי¹ כי נפץ העם ^{(שמ"א יג, יא)}, מרוממותך² נפצו גוים ^{(יש’ לג, ג)}, ומאלה נפצה כל הארץ ^{(בר’ ט, יט)}. והמקור והוא יוצא, ונפוץ ההרים^{3 (שופ’ ז, יט)}. והשם נפץ וזרם ואבן ברד ^{(יש’ ל, ל)}, בשש נקדות⁴. והכבד ונפצתים שם ^{(מל"א ה, כג)},⁵ ונפצתים איש אל אחיו ^{(יר’ יג, יד)}, ונפץ את עולליך אל הסלע ^{(תה’ קלז, ט)}, ונפצתי בך גוים ^{(יר’ נא, כ)}, ונבליהם ינפצו ^{(יר’ מח, יב)}, ככלי יוצר תנפצם ^{(תה’ ב, ט)}, כאבני גיר⁶ מנפצות ^{(יש’ כז, ט)}, כלם⁷ ענין פזור⁸, ויש מהם פזור⁹ ה¹⁰ עם השבר והרצוץ. ושם הכלי שנפצין¹¹ בו ¹², מפץ אתה לי ^{(יר’ נא, כ)}, בצרי. ובקמץ, ואיש כלי מפצו בידו ^{(יח’ ט, ב)}. והתאר העצב נבזה נפוץ ^{(יר’ כב, כח)}, בשרק. ובחלם נפוצים¹³ אל ההרים כצאן ^{(מל"א כב, יז)}, ותהי שם המלחמה נפצת ^{(שמ"ב יח, ח)}. והיא מלה זרה כי משפטה נפוצה בפלס גדולה או נפצת בפלס¹⁴ נחשת,¹⁵ או¹⁶קטרת,¹⁷ אבל נשאר בו הקמץ על דרך היחיד כמו בגדה¹⁸ אחתה^{19 (יר’ ג, ז)}. ואדני²⁰ אבי ז"ל כתב ונבליהם ינפצו, יריקו מתרגום ותער כדה ונפצת קלתה²¹ כמו שאמר וכליו יריקו, והוא כפל דבר.