Marginalia
a. 487, 515 ינה
Filius. Filius et nepos, Isaie, et ad filium meum et ad nepotem meum, In principio, filiabimus ipsos simul, Psalmiste, modus eorum sicut filius. Et pondus aliud et finis eius erit filius, Proverbiorum. Et niphal de ipso ante solem filiabitur nomen suum, Psalmiste. Et iam scripsimus filiabimus ipsos simul in radice decępit(a).
נין1 ונכד (יש’ יד, כב), ולניני2 ולנכדי (בר’ כא, כג), נינם יחד (תה’ עד, ח), ענינם כמו בן. ומשקל אחר ואחריתו3 יהיה מנון (מש’ כט, כא). והנפעל ממנו לפני שמש ינון שמו (תה’ עב, יז). וכבר כתבנו נינם יחד בשרש ינה.