Marginalia

a.  Rupit

Evulsit(a). Quia de inde1 evellam2 iudicium suum, evellam te et nun addita et avulsus et incisus. Et avellemus ipsum de civitate3, dagges coph ad ornatum sicut dagges coph, sanctuarium Domini. Et niphal et non rupta corrigia avulse fuerunt palmę4 pedum sacerdotum, Iosue, cogitationes meę ruptę fuerunt, Iob, et iniqui non avulsi fuerunt, Ieremie, non in veloci avelletur sicut avelletur lychnus stuppę. Et grave rupta fuerunt vincula, et vincula tua rumpam5. Et fregit clavos certe radices eius evellam et ubera tua evelles. Et grave aliud usque avellere nos ipsos de civitate avelle ipsos sicut ovem ad macellum. Et cuius non memoratus est agens suus de ipso avulsi fuerunt de civitate, modus omnium avulsionis et extirpationis. Et de isto modo et avulsus et incisus. Et est cuius testiculi eius avulsi cum manu usque incisi fuerunt fila quibus suspensi in ipsis sed dati ipsi in medio loculorum, et crumena non avulsa tigna est cum sex punctis nomen plagę que est in loco capilli. Et exposuerunt quod est macula munda. Et possibile quod est de ista radice angulus ad faciem anguli, et dagges tau ad defectum nun cadentis quia capient anguli, et anguli eius de hinc et hinc, Ezechielis6. Et Ionatan7 caldeizat modum angelorum.

כי משם אתקנך (יר’ כב, כד), ועיקרו1 אנתקך והנו"ן נוספת. ונתוק וכרות (וי’ כב, כד), ונתקנוהו מן העיר (שופ’ כ, לב), דגש הקו"ף לתפארת כדגש קו"ף2 מקדש י"י (שמ’ טו, יז). והנפעל ולא נתק שרוך נעליו (יש’ ה, כז), נתקו כפות3 רגלי הכהנים (יהו’ ד, יח), זמותי נתקו מורשי לבבי4 (איוב יז, יא), ורעים לא נתקו (יר’ ו, כט), לא במהרה ינתק (קה’ ד, יב), כאשר ינתק פתיל הנעורת5 (שופ’ טז, ט). והכבד נתקו מוסרות (יר’ ה, ה), ומוסרותיך אנתק (יר’ ל, ח), וינתק את היתרים (שופ’ טז, ט), הלא את שרשיה ינתק (יח’ יז, ט), ושדיך תנתקו6 (יח’ כג, לד). וכבד אחר עד התיקנו אותם מן העיר (יהו’ ח, ו), התיקם7 כצאן לטבחה (יר’ יב, ג). ושלא נזכר פועלו8 ממנו הנתקו מן העיר (שופ’ כ, לא). ענין כלם9 ההעתקה והעקירה. ומזה הענין ונתוק וכרות (וי’ כב, כד), והוא מי שבציו10 תלושין ביד עד שנפסקו חוטין11 שתלויים12 בהם אבל נתונים הם בתוך הכיס והכיס לא נתלש. נתק הוא (וי’ יג, ל), בשש נקדות13, שם נגע שהוא במקום שער ופרשו14 שהוכ15 כתם שחור. ואפשר להיות מזה השרש אתיק אל פני אתיךק16 (יח’ מב, ג), ודגש התי"ו לחסרון הנו"ן הנופלת. כי יוכלו אתיקים (יח’ מב, ה), ואתיקהא17 מפה מפה18 (יח’ מא, טו). תרגם יונתן19 ענין זויות.

Sources rabbiniques

Apparat critique

1de inde A, ed]  deinde ST

2evellam ed]  evellantm A ;  evellante ST

3civitate ed]  as A ;  a ST

4palmę A, ed]  palmme ST

5rumpam A, ed]  ST omission

6Ezechielis A, ed]  Exechielis ST

7Ionatan A, ed]  Ionatam ST

1ועיקרו]  עקרו BL

2 נוסף קו"ף]  BL

3 repentir כפות]  כפות BL

4לבבי]  לבי BL

5הנעורת]  הנערת BL

6תנתקו]  תנתקי BL

7התיקם]  התקם BL

8פועלו]  פעלו BL

9ענין כלם]  כלם ענין BL

10שבציו]  שביציו BL

11חוטין]  החוטין BL

12שתלויים]  שתלויין BL

13נקדות]  נקודות BL

14ופרשו]  ופירשו BL

15שהוכ]  שהוא BL

16אתיךק]  אתיק BL

17ואתיקהא]  ואתיקיהא BL

18מפה מפה]  מפו ומפו BL

19תרגם יונתן]  ויונתן תרגם BL


Notes critiques

back to top