Abominatus est. Et castigationem abominatum fuit cor meum, abominati fuerunt omnes correptionem meam, Proverbiorum, et consilium excelsi abominati sunt, Psalmiste, et¹ abominatus est cum ira furoris sui, Quomodo. Et verbum grave irritavit Dominum, Psalmiste, irritaverunt viri isti, In deserto. Et verbum sancti Israel irritaverunt et irritabunt me et franget pactum meum, usque irritabunt me, et omnes irritantes me, non videbunt ipsam certe quia irasci fecisti irasci et facere irasci est infinitum. Et hitpaal cum paul de isto edificio et continue tota die nomen meum irritatur iudicium suum irritatur. Vel est compositum cum cuius non memoratus est agens suus, sicut quod scripsi in parte dicduc in edificio suo in reliquo verborum. Et nomen dies angustię et castigationis et abominationis. Et pondus aliud et fecerunt² abominationes magnas cum segol, ecce audivi omnes abominationes tuas, cum cames nun³ et aleph modus omnium modus abominationis et que sunt de verbo gravi sunt proxima ad modum irritationis et omnia ipsa proxima in⁴ modo.

ותוכחת נאץ לבי ^{(מש’ ה, יב)}, נאצו כל תוכחתי ^{(מש’ א, ל)}, ועצת עליון נאצו ^{(תה’ קז, יא)}, וינאץ בזעם אפו ^{(איכה ב, ו)}. והפעל הכבד נאץ י"י ^{(תה’ י, ג)}, נאצו האנשים האלה ^{(במ’ טז, ל)}, ואת אמרת קדוש ישראל נאצו ^{(יש’ ה, כד)}, ונאצוני והפר את בריתי ^{(דב’ לא, כ)}, עד אנה ינאצני ^{(במ’ יד, יא)}, וכל מנאצי לא יראוה ^{(במ’ יד, כג)}, אפץ¹ כי נאץ נאצת ^{(שמ"ב יב, יד)}, ונאץ הוא מקור. וההתפעל עם הפעול מזה הבנין ותמיד כל היום שמי מנואץ^{2 (יש’ נב, ה)}, משפטו מתנואץ³. או הוא מורכב עם שלא נזכר פועלו⁴ כאשר כתבתי בחלק הדקדוק בבנינו בשער הפעלים. והשם יום צרה ותוכחה⁵ ונאצה ^{(יש’ לז, ג)}. ומשקל אחר ויעשו נאצות גדולות ^{(נחמ’ ט, יח)}, בסגול הנו"ן. שמעתי את כל נאצותיך ^{(יח’ לה, יב)}, בקמץ הנו"ן והאל"ף. ענין כלם ענין מאוס⁶. ואשר הם מהפעל הכבד הם קרובים לענין ההכעסה⁷ וכלם קרובים בענין.