Substinuit. Et non substinuit ipsos terra, In principio, expo. non sustinuit et ferens patrem vestrum, sicut poterunt sustinere in sustinere ipsum, Principio, scito substinere me opprobrium¹, Ieremie, sustinete et ego loquar, Iob, ut dicere substinere gravitatem verborum meorum supra vos, licet quod durum supra vos et dimittite me ad loqui et cameli eorum sustinentes, Principio, portans aurum et argentum, Regum, in videri aleph cum motione onera vestra onerata onerati de vulva, Isaie, et substinebis cooperitionem regis vestri, Amos, et peccata abominationum vestrarum substinebitis, Ezechielis, in videri aleph in lectura sua. Et niphal levare levabuntur, et iudicium suum levabuntur. Et sic assumpserunt ad vanitatem civitates tuas, iudicium suum sumpserunt². Et iam scripsimus dicduc suum in parte dicduc. Et spoliaverunt ipsos ad non onus, Verba, onus ad fatigationem, Isaie, onus filiorum Chehat, In deserto. Et cum he mulieris et gravitas oneris, Isaie, et quod est verbum ad tertiam non asinum unum de ipsis oneravi, In deserto, ut dicere non dedi supra ipsum onus. Et piel daggessatum et portabit vos in navi, Amos, omnia ipsa et similia ipsis in modo oneris et oneris notum. Et omnes modi ingredientes in radicem istam omnes ipsi ingredientes onerationis et portationis. Et leve et est ad dividere parum inter ipsa omne unum secundum locum suum et propterea non ipsa necesse ad memorare omnes modos pro se ipsis, porta filium tuum, Regum, cape nunc arma tua, In principio, assumens gratiam in oculis omnis videntes ipsam, Hester, et in quiescere aleph non sumens famam vanitatis non assumes nomen Domini dei tui ad vanum, Nomina, assumet in die ipsa dicere non ero dominans, Isaie, expo. assument nomen cum iuramento omne quod assumpsit ipsum cor eius, Nomina, et assumet tibi cor tuum, Regum, et absumpsit proverbium suum, In deserto, assumpsit in ore suo istud proverbium, assumet verba tua, Verba, expositio verba tua que precipisti ipsi assument continue in ore suo et dicens legem precepit nodis Mose. Et absumpsit vinum ante ipsum, Nehemie, et assumpsit partes capiet benedictionem a Domino, Psalmiste, elevatio^(a) manuum mearum munus vespere, Psalmiste, et levabit ramum et faciet fructum, Ezechielis, quia arbor levabit fructum suum, Ioelis, elevavit oculos suos et vidit et levavit, Iob, pdes suos, In principio, et levaverunt voces suas et ploraverunt adhuc, Rut, et levabunt supra nos planctum, Ieremie, in occultari aleph de scriptura et levavit Esau vocem suam et ploravit, In principio, levabunt cum tympano et cythara³, Iob, expo. levabunt voces eorum sicut vox tympani et cytharę vel sicut quod elevant voces eorum⁴ cantantes cum tympano et cythara et levabit orationem expo. levabis orationem ad nomen benedicatur vel levabis vocem in oratione vel manus et sic levabunt desertum et civitates suas levabunt vocem, Isaie, et ad ipsum ipse levans animam suam, Verba, desiderium oculorum eorum et onus animę eorum, Ezechielis, expo. ante filii eorum et filię eorum qui sunt desiderium oculorum eorum et ad ipsos ipsi levantes animam eorum in levare me manus meas ad templum sanctum tuum, Psalmiste. Et venit aleph in occulto sicut patrona he sustinebunt ignominiam eorum, Ezechielis, si levare verbum ad te labor erit, Iob, cum mutatione xin⁵ in samach et aleph et⁶ in he. Et iam scripsimus ipsum in radice temptavit et in elevare cherubim alas eorum, Ezechielis, in levare undas eius tu quiescere facies ipsas, Psalmiste, ut dicere in elevari undas eius tu quiescere facies ipsas. Et adiectivum ad magnum et principem populi tui non maledices, Nomina, et quando faciet princeps liberalitatem, Ezechielis, duodecim principes, Principio. Et nubes propter elevare se vocabuntur nesim, faciens ascendere nubes, Psalmiste, nubes et ventus et pluvia non, Proverbiorum. Et nomen in cadere nun si ascendet ad cęlos exaltatio sua, expo. magnitudo sua et altitudo sua.

ולא נשא אותם¹ הארץ ^{(בר’ יג, ו)}, פירושו ולא סבל. ונשאתם את אביכם ^{(בר’ מה, יט)}, כאשר יוכלון שאת ^{(בר’ מד, א)}, בשאת אותו^{2 (שמ’ כז, ז)}, דע שאתי עליך חרפה ^{(יר’ טו, טו)}, שאוני ואנכי אדבר ^{(איוב כא, ג)}, כלומר סבלו כובד מלי עליכם ³ והניחוני לדבר. וגמליהם נושאים^{4 (בר’ לז, כה)}, נושאת⁵ זהב וכסף ^{(מל"א י, כב)}, בהראות האל"ף בתנועה. נשואותיכם⁶ עמוסות ^{(יש’ מו, א)}, הנשואים⁷ מני רחם ^{(יש’ מו, ג)}, ונשאתם את ⁽ⁱ⁾⁸ מלככם ^{(עמ’ ה, כו)}, וחטאי גלוליכם⁹ תשאינה ^{(יח’ כג, מט)}, בהראות האל"ף בקריאה. והנפעל נשוא ינשוא ^{(יר’ י, ה)}, ומשפטו ינשאו. וכן נשוא לשוא עריך ^{(תה’ קלט, כ)}, משפטו נשאו. וכבר כתבנו דקדוקם¹⁰ בחלק הדקדוק. והשם וינצלו להם לאין משא ^{(דה"ב כ, כה)}, משא לעיפה ^{(יש’ מו, א)}, משא בני קהת ^{(במ’ ד, טו)}. ¹¹ ואשר הוא פעל יוצא לשלישי לא חמור אחד מהם נשאתי ^{(במ’ טז, טו)}, כלומר לא נתתי עליו משא. ¹²כלם והדומים להם בענין¹³ הטעינה והמשא ידוע. והיה¹⁴ וכל הענינים הנכנסים בשרש הזה כלם נכנסים בענין אחד בענין¹⁵ הנשיאה והנטילה. וקל ל¹⁶ הוא להפריש מעט ביניהם כל אחד לפי מקומו, ולפיכך אינם¹⁷ צריכים¹⁸ להזכיר כל הענינים בפני עצמם. שאי בנך ^{(מל"ב ד, לו)}, ¹⁹ נשאת חן בעיני כל רואיה^{20 (אס’ ב, טו)}, בנוח האל"ף. לא תשא שמע שוא ^{(שמ’ כג, א)}, לא תשא את שם י"י אלהיך לשוא ^{(שמ’ כ, ז)}. ישא ביום ההוא לאמר לא אהיה חובש^{21 (יש’ ג, ז)}, פירושו ישא השם בשבועה. כל אשר נשאו לבו ^{(שמ’ לו, ב)}, ונשאך לבך ^{(מל"ב יד, י)}, וישא משלו ^{(במ’ כג, ז) 22}. ואשא את היין ²³לפניו^{24 (נחמ’ ב, א)}, וישא משאות ^{(בר’ מג, לד)}, ישא ברכה מאת י"י ^{(תה’ כד, ה)}, משאת כפי מנחת ערב ^{(תה’ קמא, ב)}, ונשא ענף ועשה פרי ^{(יח’ יז, כג)}, כי עץ נשא פריו ^{(יואל ב, כב)}, וישא עיניו וירא ^{(בר’ יח, ב)}, וישא יעקב רגליו ^{(בר’ כט, א)}, ²⁵, ותשנה עלינו נהי ^{(יר’ ט, יז)}, בהעלם האל"ף מן הכתיבה²⁶. וישא עשו את²⁷קולו^{28 29(בר’ כז, לח)}. ישאו כתפף³⁰ וכנור ^{(איוב כא, יב)}, פירושו ישאו קולם כקול תוף וכנור. או כמו שנושאים³¹ קולם החוללים עם התוף וכנור³². ונשאת תפלה ^{(יש’ לז, ד)}, פירושו תשא תפלה³³ לשם יתברך³⁴ או תשא קולו³⁵ בתפלה או כפים. וכן ישאו מדבר ועריו ^{(יש’ מב, יא)}, ³⁶ ישאו קול. ואליו הוא נושא³⁷ את נפשו ^{(דב’ כד, טו)}, את מחמד עיניהם ואת משא נפשם ^{(יח’ כד, כה)}, ³⁸. בנשאי ידי אל דביר קדשך ^{(תה’ כח, ב)}. פירושו לפני ביניהם ובונותיהם שהם מחמד עיניהם ואליהם הם נושאים את נפשם.^{39 40} הנסה דבר אליך תלאה ^{(איוב ד, ב)}, בחלוף שי"ן בסמ"ך ואל"ף בה"א, וכבר כתבנו אותו בשרש נסה. ובשאת הכרובים ⁴¹ כנפיהם ^{(יח’ י, טז)}. בשוא גליו אתה תשבחם ^{(תה’ פט, י)}, כלומר בהתרומם גליו אתה תשקיטם. ותאר לגדול ונשיא בעמך לא תאור ^{(שמ’ כב, כז)}, וכי יעשה הנשיא נדבה ^{(יח’ מו, יב)}, שנים עשר נשיאים⁴²לאמותם^{43(בר' כה, טז)}. והעננים להתרוממם יקראו נשיאים, מעלה נשיאים^{44 (תה’ קלה, ז)}, נשיאים ורוח וגשם אין ^{(מש’ כה, יד)}. והשם בנפול הנו"ן אם יעלה לשמים שיאו ^{(איוב כ, ו)}, כי גדלתו⁴⁵ ורוממותו. ישא פרעה את ראשך מעליך ^{(בר’ מ, יט)}, ישא פרעה את ראשיך מעליך,כי תשא את ראש בני ישראל ^{(שמ’ ל, יא)}, ואת ראשם לא תשא ^{(במ’ א, מט)46}, אשר⁴⁷ נשא ידו במלך ^{(שמ"ב כ, כא)}. כי נשא אשא להם ^{(הו’ א, ו)}, פירושו אשא להם האויב. ויונתן תרגם ארי⁴⁸ אם יתובון משבק ישבוק⁴⁹ להון. וחרפה לא נשא על קרוב^{50 (תה’ טו, ג)}, לא הטיל עליו שום דבר חרפה. נסה עלינו אור פניך י"י ^{(תה’ ד, ז)}, בחלוף שי"ן בסמ"ך ואל"ף בה"א. הלא שאתו תבעת אתכם ^{(איוב יג, יא)}, ומשאתו לא יוכל^{51 (איוב לא, כג)}, אך משאתו ^{52 (תה’ סב, ה)}. ובנוח האל"ף והעלמה⁵³ מן המכתב משיתו⁵⁴ יגורו אלים^{55 (איוב מא, יז)}, גדולתו ורוממותו. ופירשו מזה⁵⁶ יתר שאת ^{(בר’ מט, ג)}, כלומר יתכון⁵⁷ הגדולה והתקף⁵⁸ היה ראוי לך לולי שעשית⁵⁹ משכבי אביך. ואם תשאו מבנותיהם⁶⁰ לבניכם ולכם^{61 (נחמ’ יג, כה)}, כלומר אם תקחו, ולא היו לו בנים כי אם בנות וישאום בני קיש אחיהם ^{(דה"א כג, כב)}, כלומר ויקחום לנשים. וישאו⁶² להם נשים מואביות^{63 (רות א, ד)}, ⁶⁴וקרוב ענין הנשוא לענין הלקיחה. וכן ישא ברכה מאת י"י ^{(תה’ כד, ה)}, יקח. וכן במשנה ^[א] בתולה נשאת. וכן נשתמשו בנטילה שהיא הנשיאה בענין הלקיחה טול חפץ זה, טול אתה יין נסך ואני פירות ^[ב]. נשא עליו ⁶⁵ המשא הזה ^{(מל"ב ט, כה)}, הנה נשאתי פניך ^{(בר’ יט, כא)}, לא ישא פני כל כפרי^{66 (מש’ ו, לה)}, אולי ישא פני ^{(בר’ לב, כא)}, לולי פני יהושפט ⁶⁷אני נושא^{68 (מל"ב ג, יד)}, ונושאים⁶⁹ פנים בתורה ^{(מל’ ב, ט)}, כלומר נושאים פני הגדולים בתורה ואינכם מוכיחים אותם בעברם על דברי תורה. ויש מפרשים כי אינכם שזכר עומד במקום שנים כלומר ואינכם⁷⁰ נושאים פנים בתורה אבל אתם מחללים אותה. והשם כי אין עם י"י אלהינו עולה ומשוא⁷¹ פנים ומקח שחד ^{(דה"ב יט, ז)}, כי החוטא והמתבייש נופלים פניו כמו שאמר ולמה נפלו פניך ^{(בר’ ד, ו)}, והמסביר לו פנים כאלו⁷² נושא פניו שנפלו. וכן ולא ישא אלהים נפש ^{(שמ"ב יד, יד)}, כלומר לא ישא פני נפש שימלטנה מן המיתה. וכן בענין המחילה והסליחה שא נא חטאתי ^{(שמ’ י, יז)}, שא נא פשע אחיך ^{(בר’ נ, יז)}, ונשאתי לכל המקום בעבורם ^{(בר’ יח, כו)}. הלא אם תטיב⁷³ שאת ^{(בר’ ד, ז)}, כלומר אם תטיב⁷⁴ מעשי⁷⁵ יהיה לך כפרה. וכן פירש אדני⁷⁶ אבי ז"ל מזה יתר שאת ^{(בר’ מט, ג)}. והוא^{77 78} יתברך שיגביר הכפרה על העון וזו ⁷⁹ הברכה שברכו. שא נא לפשע עבדי אלהי אביך ^{(בר’ נ, יז)}, אשרי נשוי פשע ^{(תה’ לב, א)}, ובא על דרך בעלי הה"א. וסליחת הפשע היא נשיאתו ונטילתו מעל האדם. והנפעל ונשא כל אשר בביתך ^{(יש’ לט, ו)}, ונשא בם את השלחן ^{(שמ’ כה, כח)}, אם⁸⁰ נשאת נשא לנו ^{(שמ"ב יט, מג)}. נשאת תאר לתשורה הנשאת, אבל נשא לנו מהכבד. ואפשר שיהיה גם כן נשאת שם מהכבד⁸¹ בפלס יושבות⁸² על מלאת ^{(שה"ש ה, יב)}. ושם התשורה במשקל אחר ותצא אחריו משאת המלך ^{(שמ"ב יא, ח)}, בפתח. ובצרי ארוחה⁸³ ומשאת וישלחהו ^{(יר’ מ, ה)}. והקבוץ וישא משאות ^{(בר’ מג, לד)}. ⁸⁴ וכן חירם מלך צור⁸⁵ נשא את שלמה בעצי ארזים ^{(מל"א ט, יא)}, מהכבד. ובאו נשא לנו ^{(שמ"ב יט, מג)}, נשא את שלמה ^{(מל"א ט, יא)}, בקמץ כדרך בעלי הה"א. וכן דכא לארץ חיתי ^{(תה’ קמג, ג)}. ופירושו נשא את שלמה נשא אותו וסבל אותו וכלכלו באלה הדברים. והנפעל עוד הרמים והנשאים ^{(יש’ ב, יג)}, ועל כל גבעה נשאה ^{(יש’ ל, כה)}. וההתפעל מתנשא לאמר ^{(מל"א א, ה)}, ותנשא מלכותו^{86 (במ’ כד, ז)}, ינשאו להעמיד חזון ^{(דנ’ יא, יד)}, וינשא לעיני כל הגוים ^{(דה"ב לב, כג)}. והפעל הכבד עוד, וכי נשא ממלכתו ^{(שמ"ב ה, יב)}, בצרי. מנשאים את היהודים ^{(אס’ ט, ג)}, וינטלם וינשאם ^{(יש’ סג, ט)}, ינשאוהו אנשי מקומו ^{(עז’ א, ד)}. ובענין הנבואה נשא עליו ⁸⁷ המשא הזה ^{(מל"ב ט, כה)}, משא מצרים ^{(יש’ יט, א)}, המשא אשר חזה ^{(חב’ א, א)}, משא אשר יסרתו אמו ^{(מש’ ל, א)}, משאות שוא ומדוחים ^{(איכה ב, יד)}. נקרא⁸⁸ הנבואה משא שהיא נשאת בפי האדם. וזה שהיו⁸⁹ אומרים ⁹⁰ לירמיהו מה משא י"י ^{(יר’ כג, לג)}, ענין הפסוקים ההם, כי הם כשהיו שואלים לנביא מה משא י"י לא היה דעתם לנבואה אלא ללשון כובד ומשא כמו משא בני קהת ^{(במ’ ד, טו)}, כי היה דבר י"י להם למשא כבד. ויודע נסתרות⁹¹ גלה מחשבתם לנביא, לפיכך אמר כי המשא יהיה לאיש את⁹² דברו ^{(יר’ כג, לו)}, כלומר דברו של אדם יהיה משא כי הדבר נשא בפיו לפיכך נקראת הנבואה משא, ואתם תהפכו דברי אלהים חיים⁹³ ותהיה כונתכם בו לשון כבדות. והפעל הכבד עוד והשיאו אותם עון אשמה ^{(וי’ כב, טז)}. והוא יוצא לשלישי והשיאו כל ישראל אל העיר ההיא חבלים ^{(שמ"ב יז, יג)}. והשם בענין המקור למשאות אותה משרשיה ^{(יח’ יז, ט)}, כלומר להשיא אותה ולעקור אותה משרשיה. וענין אחר וישאם דוד ואנשיו ^{(שמ"ב ה, כא)}, פרושו⁹⁴ וישרפם. וכן והמשאת החלה ^{(שופ’ כ, מ) 95}. וכן כמעט ישאני עושני^{96 (איוב לב, כג)}. ואשר הוא פועל⁹⁷ עומד ותשא הארץ מפניו ^{(נח’ א, ה)}, כלומר נשרפה הארץ מפניו⁹⁸. וכן ישא בשיחי משכבי ^{(איוב ז, יג)}. ויתכן שנקרא⁹⁹ השרפה כן לענין הלהב הנשא למעלה. וכן במשנה ^[ג] כיצד¹⁰⁰ משיאין משואות. ואפשר שיהיה שאת או ספחת ^{(וי’ יג, ב)}, שאת המכוה היא ^{(וי’ יג, כח)}, מענין זה, ענין שרפה, כמו שאמר צרבת המכוה היא ^{(וי’ יג, כח)}, שהיא ענין שרפה. והנכון להיות מענין¹⁰¹ הראשון לשון הגבהה. וכן פרשו¹⁰² רבותינו ז"ל בספרא¹⁰³ ^[ד] שאת זו שאת בהרת זו בהרת, ספחת שני לבהרת מראה עמ¹⁰⁴ שני לשאת. מה לשון שאת? מגבהת¹⁰⁵ כמראה צל שהן¹⁰⁶ גבוהין¹⁰⁷ ממראה החמה. מה לשון עמוק? עמוקה כמראה החמה שהן¹⁰⁸ עמוקין¹⁰⁹ ממראה מן¹¹⁰ הכצל¹¹¹. מה לשון ספחת? טפלה¹¹², שנאמר ספחני נא אל אחת הכהנות¹¹³ לאכל פת לחם ^{(שמ"א ב, לו)}.

Levabit Pharao caput tuum de super⁷ te, In principio, qui levavit manum suam in regem, Samuelis, quia parcere parcam ipsis, Osee, expo. parcam ipsis inimicis. Et Ionatan caldeizat si convertantur parcere parcam ipsis. Et opprobrium non sumpsit supra proximum suum, Psalmiste, non proiecit supra ipsum nullam rem opprobri leva supra nos lumen faciei tue Domine, Psalmiste, cum mutatione de xin in samach et aleph in he, nonne excellentia sua terrebit vos. Et de excellentia sua non potero, Iob, sed de excellentia sua consiliati sunt ad impellere et in quiescere aleph et in abscondi ipsam de scriptura de excellentia sua timebunt fortes, Iob, magnitudo eius et altitudo eius. Et de hoc declaraverunt excellenti exaltatione, In principio, ut dicere excellenti magnitudine et robore, erat conveniens tibi si non quod ascendisses cubilia patris tui. Et si capietis filias vestras ad filios vestros et vobis, Nehemie, ut dicere si capietis et non fuerunt ipsi filii si non filie et ceperunt ipsos filii Chis fratres eorum, Verba, ut dicere et cęperunt ipsas ad uxores et cęperunt ipsis uxores moabitas, Rut, et domus et cęperunt, Michee, et cęperunt et proximus modus nuptiarum ad modum captionis. Et sic capiet benedictionem ad non, Psalmiste, capiet et sic in Misna virgo desponsata et sic servierunt sibi in captione quod est captio in modo captionis cape iocale istud, cape tu⁸ vinum fusionis et ego fructus, levavit supra ipsum onus istud, Regum, ecce levavi facies tuas, In principio, non levabit faciem nullius pretii, Proverbiorum, forte honorabit facies meas, In principio, si non facies Iesophat⁹ ego honorans et honorant facies magnorum in lege et non vos corripientes ipsos in transire eos supra verba legis. Et sunt declarantes quod non vos honorantes in lege sed vos prophanantes ipsam. Et nomen quia non cum Domino deo nostro¹⁰ iniquitas et acceptio facierum, et captio muneris, Verba, quia peccans et qui verecundatur cadunt facies eius, sicut quod dixit et quare ceciderunt facies tue. Et recipiens ipsi facies, ac si honorans facies suas que ceciderunt et sic non recipiet deus animam, Samuelis, ut dicere non recipiet facies animę quod liberabit ipsam de morte. Et sic in modo miserationis et remissionis parce nunc peccatum meum, Nomina, parce nunc peccatum fratrum tuorum et parcam omni loco propter ipsos nonne si benefeceris parcere, In principio, ut dicere si convertas facta tua erunt tibi propitiatio. Et sic expo. dominus meus pater meus de hoc, excellenti propitiatione, Et vixit, et est oratio ad deum benedicatur quod faciet fortificare propitiationem supra peccato et hec est benedictio qua benedixit ipsi parce nunc peccato servorum dei patris tui, In principio, beatus remissus^(b) peccatum, Psalmiste. Et venit ad viam patronorum he. Et remissio peccati est elevatio eius et levatio supra hominem. Et niphal et portabitur omne quod in domo tua, Isaie, et portabitur cum ipsis mensa, Nomina, munus portavit nobis, excellens, adiectivum ad munus, excellens sed portavit nobis de gravi. Et possibile quod sit etiam sic munus nomen de gravi in statera sedentes supra plenitudine. Et nomen muneris¹¹ in pondere alio, et exivit post ipsum munus regis, Samuelis, cum patha et cum sere. Convivium et munus et misit ipsum, Ieremie. Et collectio et presentavit munera, In principio. Et sic oblatio ad deum benedicatur oblatio Mose. Et principium munerum vestrorum, Ezechielis, et sic Hiram rex Tyri obtulit Salamoni in lignis cedrorum, Regum, de gravi et venient, et obtulit, et obtulit Salamon¹² cum cames sicut via patronorum he. Et sic contrivit ad terram vitam meam, et expo. obtulit Salomoni levavit ipsum et substinuit ipsum et gubernavit ipsum in istis rebus. Et niphal etiam alti et elevati et supra omnem collem elevatus, Isaie. Et hitpaal elevans se ad dicere, Regum, et elevabitur regnum eius, In deserto, elevabuntur ad facere stare prophetiam, Danielis, et elevabitur ad oculos omnium gentium, Verba. Et verbum grave adhuc adhuc et quod erexit regnum eius, Samuelis, cum sere elevantes Iudeos, Hester, et levavit ipsos et erexit ipsos, Isaie, elevabunt ipsum viri loci sui, Ezre. Et in modo prophetie prophetavit supra nos prophetiam istam, Regum, prophetia Egipti, Isaie, prophetia quam vidit Abacuc prophetia quam erudivit ipsum mater sua, Proverbiorum, prophetie vanitatis et impulsiones, Quomodo, vocatur prophetia massa quod ipsa elevata in ore hominis. Et sic fuerunt dicentes Israel ad Ieremiam que prophetia Domini, Ieremie, modus passuchim istorum quia ipsi quando fuerunt postulantes ad prophetam que prophetia Domini, non fuit scientia eorum ad profetiam¹³ si non lingua¹⁴ gravitatis et oneris sicut onus filiorum Nehat¹⁵, In deserto, quia fuit verbum Domini ipsis ad onus grave, et sciens occulta revelavit cogitationes eorum ad prophetam, propterea dixit quia onus erit ad virum verbum suum, Ieremie, ut dicere verbum suum de homine erit onus quia res levavit in ore suo propterea vocatur prophetia massa et vos revolvitis verba dei, et est intentio vestra in ipso lingua gravitatis. Et verbum grave et recipere facient ipsi peccatum culpe, Et vocavit, et est transiens ad tertiam et portare facient filios Israel civitatem ipsam funibus ligatos, Samuelis. Et nomen in modo infiniti ad evellere ipsam et extirpare ipsam de¹⁶ radicibus suis. Et modus alius et combussit ipsos David et homines suos, Samuelis, expo. et combussit ipsos et sic combustio incepit, Iudicum. Et supra domum vinee levant combustionem, Ieremie. Et sic sicut parum comburet me factor meus, Iob. Et quod est verbum stans et combusta est terra ante ipsum, Nahum. Et sic comburetur in verbo meo cubile meum, Iob. Et aptabitur quod vocatur combustio sic ad modum flamme levate sursum. Et sic in Misna comburi facient combustiones. Et possibile quod erit combustio vel buba combustio combustio ipsa de modo isto modus combustionis sicut quod dixit signum combustionis ipsa, Et vocavit, quod est modus combustionis. Et rectum ad esse de modo primo lingua levationis. Et sic exposuerunt doctores nostri in Siphra¹⁷ combustio ista combustio lentiginis, buba secunda ad lentiginem visio funda, secunda ad combustionem quid lingua combustionis alta sicut visio umbre que sunt alte, de visione solis quid lingua funda, sicut visio solis quod sunt funda magis quam visio solis, quid lingua bube adherentis quod dictum est fac adherere me nunc ad unam sacerdotationum ad comedere bucellam panis.