Anima. Anima pro anima, Nomina, cum sex punctis et anima satur, Proverbiorum, anima ipsa, In deserto. Et aliquando venit in lingua masculi vult ad loqui¹ in ipso, supra corpus unum, anima de quingentis, In deserto, anima duę, omnis anima quatuordecim, In principio, anima que peccaverit, In deserto. Et collectio et supra omnibus animabus quę fuerunt ibi, In deserto, ad interficere animas. Et in collectione masculorum venantes animas, Ezechielis, ferrum venit animam eius, Psalmiste, dixit sic quia quod anima afflicta cum afflictione corporis. Et sic cum abominatione anime tuę, Ezechielis, corporis tui² et dixit ad viam proverbii iuravit Dominus in anima sua, Amos, et sic qui non cępit in vanum animam suam, Psalmiste, et omnia eius desideravit et fecit Iob, et mictes ipsam ad animam suam, Verba, ut dicere quod erit ad se ipsam et non erit in potestate alterius et cognominavit mortuum in anima quia causa mortis in separari animam de de corpore, et dixit supra nullas animas mortui veniet³, Et vocavit, omnis tangens in mortuo. Et sic de quo peccavit supra anima, In deserto. Et sunt de doctoribus nostris qui expo. de quo peccavit supra anima⁴ quia angustiavit personam suam de vino, ecce peccavit supra anima desiderante quod prohibuit desiderium suum de vino ecce peccavit supra anima desiderante quod cohercuit desiderium suum de vino de toto et toto anima quem mentietur anima quia tanget. Et anima que peccaverit, Et vocavit, quia quod ipsa patrona voluntatis et desiderii suspendit peccatum et⁵ iniquitas in ipsa. Et sic plaga corporis quam fecit corpus in sotietate sua, et sic⁶ dixit non dabis me in anima oppressorum meorum, Psalmiste, ut dicere in voluntate eorum et in desiderio eorum ad ligare principes eius in anima sua, ut dicere in voluntate sua quod non cum licentia regis. Et dicet anima supra spiritu vaporis exeuntis de ore anima eius prunas comburet, Iob, et sicut ipsum exposuit rabi Abraham⁷ Abenezra propterea dilatavit⁸ infernus animam suam, Isaie. Et niphal quievit et animatus est et animabitur filius ancille tue, Nomina, ut dicere quod quiescet anima eius.

נפש תחת נפש ^{(שמ’ כא, כג)}, בשש נקדות¹. ונפש² שבעה ^{(מש’ כז, ז)}, הנפש ההיא ^{(במ’ ה, ו)}. ופעמים בא בלשון זכר רוצה לדבר בו על הגוף, אחד נפש מחמש המאות ^{(במ’ לא, כח)}, נפש שנים ^{(בר’ מו, כז)}, כל נפש ארבעה עשר ^{(בר’ מו, כב) 3}. והקבוץ ועל כל⁴ הנפשות אשר היו שם ^{(במ’ יט, יח)}, להמית נפשות ^{(יח’ יג, יט)}. ובקבוץ הזכרים מצודדות⁵ את נפשים ^{(יח’ יג, כ)}. ברזל באה נפשו ^{(תה’ קה, יח)}. אמר כן לפי שהנפש מעונה⁶ בענוי⁷ הגוף. ⁸ ואמר על דרך משל נשבע י"י אלהים בנפשו ^{(עמ’ ו, ח)}, וכן אשר לא נשא לשוא נפשי^{9 (תה’ כד, ד)}, ונפשו אותה ויעש ^{(איוב כג, יג)}. ושלחתה לנפשה ^{(דב’ כא, יד)}, כלומר שתהיה לעצמה ולא תהיה ברשות אחר. וכנה המת בנפש כי סבת המיתה בהפרד הנפש מן הגוף. ואומר¹⁰ על¹¹ כל נפשות¹² נפ¹³ מת לא יבא ^{(וי’ כא, יא)}, כל¹⁴הנוגע¹⁵ במת ^{16(במ’ יט, יא)}, בנפש¹⁷ . וכן מאשר חטא על הנפש ^{(במ’ ו, יא)}. ויש מרבותינו ז"ל ¹⁸ ^[א], מאשר חטא על הנפש על שצער עצמו מן היין הנה חטא על הנפש המתאוה שמנעה¹⁹ אותה²⁰ מן היין מכל וכל. נפש כי תמעול^{21 (וי’ ה, טו)}, ונפש כי תגע ^{(וי' ז, כא)22}, ונפש כי תחטא ^{(וי’ ה, א)}. לפי שהוא²³ בעלת הרצון והתאוה תלה החטא והמעל בה, וכן נגיעת הגוף כי פעל הגוף ²⁴. וכן אמר אל תתנני²⁵ בנפש צרי ^{(תה’ כז, יב)}, כלומר ברצונם ובתאותם. לאסור²⁶ שריו בנפשו ^{(תה’ קה, כב)}, כלומר ברצונו שלא ברשות המלך. ויאמר נפש על הנשימה ההבל²⁷ היוצא מהפה, נפשו גחלים תלהט ^{(איוב מא, יג)}. וכמהו²⁸ פירש רבי אברהם בן²⁹ עזרא ז"ל לכן הרחיבה שאול נפשה ^{(יש’ ה, יד)}. והנפעל שבת וינפש ^{(שמ’ לא, יז)}, וינפש בן אמתך ^{(שמ’ כג, יב)}, כלומר שתנוח נפשו.