Aspersit. Aspersi cubile meum, Proverbiorum, modus stillationis et aspersionis cum aromatibus. Et nomen favum stillabunt labia tua sponsa, Cantici, et stillatio favorum, Psalmiste, et favus^(a) dulcis ad guttur tuum, Proverbiorum. In statera verecundia de verecundatus est, et quando veniet sine affixione favorum vel aromatum, et est ad viam defectus si non quod est intellectum de loco alio quod unus annuntians ad socium suum. Et sic verbum grave de ipso pluviam voluntatum stillabit deus, Psalmiste, ut dicere stillabit et stillabit. Et modus alius et elevabit Aaron elevationem, et elevavit¹ ipse elevationem, Et vocavit, exposuerunt doctores nostri quod erat ambulans et adducens et hoc est lingua elevationis motio huc et illuc, sed teruma erat elevatio sursum quod erit ascendens et descendens et hoc est quod dixit quod elevatum et quod elevatum, Nomina, hatenupha ambulans et adducens teruma ascendens et descendens et sic et elevabit manum suam ad locum et sanabit leprosum, Regum, sicut via incantantium supra plaga quod elevantes manus suas supra ipsam huc et illuc, et sic si magnificabit se serra supra elevantem ipsam, quia serra incidens in ipsa elevans ipsam huc et illuc. Et cuius non memoratus est agens suus de ipso quod elevatum fuit. Et infinitum de hiphil ad cribare gentes cum cribro vanitatis vel est nomen. Et nomen cribrum et cum affixo cum cribro vanitatis. Et in verbis doctorum nostrorum dixerunt napha ad cribellum quo purgant cum ipso farinam et dixerunt napha que educit farinam² et colligit³ similam et vocata sunt sic quia quod elevant ipsum illuc et illuc quando purgant farinam. Et grave aliud elevabit manum suam sicut modum post te caput movit quia contemnens⁴ ad rem, elevans et movens manum et caput suum supra ipsum, Et sic vocaris ad alium elevans ipsi cum manu sua, quod veniat ad ipsum. Et ad istum modum dictum est propter elevationem manus Domini exercituum qui est elevans ad ipsum, Isaie, ut dicere quod elevans manum suam ad preliantes cum ipso et adducentes ad ipsum et sic elevate manum et venient portas principes et sic et cum bellis elevationis preliatus est cum ipsis, Isaie, pulcher regionis⁵ letitia totius terre expo. regio vel provincia. Et sic in pondere alio filius⁶ Abinadab tota regio Dor et sic tres regiones, Iosue, tres provincie et expo. alia dixerunt nostri pulchritudo regionis sic dixit scito quod creator exaltetur divisit mundum suum in septem partes et sunt vocata climata et in lingua sanctitatis nophot, et omne clima et clima aer mutatus iste de isto, et qui egressus est de climate nativitatis sue ingredietur in clima aliud egrotabit ad plus ad mutare aerem de complexione nativitatis sue sed Ierusalem fuit pulchra climatum omnis qui veniet ad ipsam de reliquo climatum erit in ipsa sanus et perfectus, et hoc est quod dixit letitia letitia totius terre.

נפתי משכבי ^{(מש’ ו, יז)}, עענין¹ ההתכה והזלוף בבשמים. והשם נפת תטפנה שפתותיך ^{2 (שה"ש ד, יא)}, ונופת³ צופים ^{(תה’ יט, יא)}, ונפת מתוק אל⁴ חכך ^{(מש’ כד, יג)}, בפלס בשת מן בוש⁵. ⁶ וכן הפעל הכבד ממנו גשם נדבות תניף אלהים ^{(תה’ סח, י)}, כלומר תזיףל⁷ ותטיף. וענין אחר הניף אהרן תנופה ^{(וי’ ט, כא)}, ויניפהו תנופה ^{(וי’ ח, כט)}, פרשו⁸ רבותינו ז"ל ^[א] שהיה מוליך ומביא, וזהו⁹ לשון הנפה התנועה אילך ואילך אבל תרומה¹⁰ היתה גבוהה¹¹ למעלה שהיה מעלה ומוריד, וזהו שאמר אשר הונף ואשר הורם ^{(שמ’ כט, כז)}. התנופה מוליך ומביא והתרומה¹² מעלה ומוריד. וכן והניף ידו אל המקום ואסף המצורע ^{(מל"ב ה, יא)}, כדרך המלחשים על המכה שמניפים ידם עליה הנה והנה. וכן אם יתגדל המישור¹³ על מניפו ^{(יש’ י, טו)}, כי המשור הכורת בו מניף אותו אילך ואילך. ושלא נזכר פועלו¹⁴ ממנו אשר הונף ^{(שמ’ כט, כז)}. והמקור מן הפעיל להנפה גוים בנפת שוא ^{(יש’ ל, כח)}, או הוא שם. והשם נפה בסמוך¹⁵ בנפת שוא ^{(יש’ ל, כח)}. ובדברי רבותינו ז"ל אמרו ^[ב] נפה לכברה שמרקדין בו¹⁶ הקמח ואמרו ^[ג] נפה שמוציאה את הקמח וקולטת את הסולת, ונקראה¹⁷ כן לפי שמניפין אותה אילך ואילך ככשמרקדין^{18 19} הקמח. וכבד אחר ינופף²⁰ ידו ^{(יש’ י, לב)}, כענין אחריך ראש אחריך²¹ הניעה ^{(מל"ב יט, כא)}, כי הבוזה לדבר מניף ומניע ידו וראשו על הדבר ההוא²². וכן הקורא לאחר מניף לו בידו שיבא אליו. ולזה הענין נאמר מפני תנופת יד י"י צבאות אשר הוא מניף עליו^{23 (יש’ יט, טז)}, כלומר שמניף ידו לנלחמים בו ומביאם עליו. וכן הניפו יד ויבאו פתחי נדיבים ^{(יש’ יג, ב)}, וכן במלחמות²⁴ תנופה נלחם בם ^{(יש’ ל, לב)}. יפה נוף משוש כל הארץ ^{(תה’ מח, ג)}, פירושו מחוז או פלך. וכן במשקל אחר בן אבינדב כל נפת דאר ^{(מל"א ד, יא)}, בנפת²⁵ דור ^{(יהו’ יא, ב)}, וכן אמר התרגום בפלכי דור. וכן שלשת הנפת ^{(יהו’ יז, יא)}, תלתא פלכין. ופירש אדני²⁶ אבי ז"ל יפה נוף כן אמר, דע כי חלק הבורא²⁷ עולמו שבעה²⁸ חלקים, והם נקראים אקלאים²⁹ ובלשון הקדש נופות. וכל³⁰כף וכף³¹ האויר משנה³² זה מזה ומי שיצא מנף³³ תולדתו ויכנס בנף³⁴ אחר יחלה על הרוב להשתנות האויר ממזג תולדתו אבל ירושלם היתה יפה הנופות וכל מי שיבא אליה משאר הנופות יהיה בריא ושלם וזה הוא³⁵ שאמר מפר³⁶ משוש כל הארץ ^{(תה’ מח, ג)}.