Divinavit. Divinavi et benedixit mihi Dominus propter te, In principio, servans tempus et divinans, Verba, et viri divinabant, Regum, nonne nostis quia divinare divinabit vir qui sicut ego, In principio. Et nomen quia non divinatio in Iacob, et non ivit sicut vice et vice ad obviam divinationum, In deserto. Modus divinationis prohibite exposuerunt doctores nostri divinator iste dicens bucella¹ cecidit de ore suo virga cecidit de manu sua, filius suus clamans ipsi de post ipsum corvus clamans ipsi capreolus² divisit ipsum, serpens de specie sua et vulpes de sinistra eius non incipies in ipso mane, est caput mensis sunt egressiones sabati. Et adhuc dixit legerunt doctores non divinabitis sicut isti divinantes in muscella et in avibus et in stellis et expo. quia divinare divinabit in ipso interrogabit divinos propter ipsum. Et sunt declarantes quod est proprie divinabit cum ipso ut dicere cogitabit per dictionem³ calicis ad divinare malum ad se ipsum quod periit de ipso vas quod erat bibens in ipso. Et serpens erat astutus, In principio, notum. Serpens ardens, Verba, vocatur sic quia quod est ardens cum flatu oris sui. Serpens ęris, In deserto, scripsit dominus meus pater meus dixerunt sapientes medicinarum quod homo quem mordebit ipsum serpens et videbit ęs statim mortuus et propterea dixit Sanctus Benedictus Ipse ad Mose fac tibi serpentem ęris et erit omnis morsus et vidit ipsum et vivet in contrarium nature mundi ad magnificare miraculum. Et sic massa ficuum ad Ezechiam. Et sic et ostendit ipsi Dominus lignum, Nomina, quia dixerunt quia lignum amarum fuit serpentes scorpiones, Ieremie, conveniens serpentes et scorpiones, sicut sol luna, creavit manus sua serpentem clausam, serpens tortuosus, Isaie, precipiam serpenti et mordebit ipsos, Amos, et est Leviatan⁴ vocatus est sic quia simile ad serpentem. Et vocatur etiam sic draco et pisces magni sicut quod⁵ vocati sunt serpentes aridę, etiam sic dracones. Et modus serpens tortuosus serpens clausus est exemplum supra reges populorum mundi. Et sunt declarantes serpens clausus, et vocabitur serpens tortuosus propter quod est sicut tortus et clausus quod erat clausus a summitate⁶ ad summitatem ęs clarum, Danielis, ęs politum, Regum, et vasa ęris de aurati bona, Ezre, ęris magna multum, Verba, fecit Salamo mare haenum, Regum, notum, et portaverunt ęs eorum Babilloniam, Ieremie, non fuit pondus ad ęs eorum omnium vasorum istorum, Ieremie, cum surec. Et⁷ venit notitia post prenomen⁸ sicut et aperuit et vidit ipsum puerum, et similia ipsi sicut quod scripsimus ⁽ⁱ⁾ si caro mea ahena⁹, Iob, et expo. dominus meus pater meus est quod vocant ipsum in barbaro azaro. Et sic et terra vestra sicut calibs, Et vocavit, et frons tua ahena, Isaie, et sic expo. omne ęs et ęs quod in lectura quod loquens supra ipso ad modum roboris. Et sic omnia ipsa domini rebellium¹⁰ entium et mescentium ęs et ferrum, Ieremie, expo. sicut quod ęs mixtum cum ferro ad incidere pulchre et quod vocant ipsum in barbaro azer sic sunt miscentes iste cum isto cum mixtione¹¹ ad malignari. Et sic caldeizat Ionatan euntes in mixtione¹² sicut miscetur ęs cum ferro. Et dixit Domini rebellium quia sere est sicut xare cum xin ut dicere Domini rebellium, ut dicere servi rebelles et mali et euntes cum mixtione ad dominos suos et domini eorum sicut ęs cum ferro quod non faciet opus incisionis iste sine isto. Aggravavit¹³ compedes meos, Quomodo, et ligaverunt ipsum in compedibus, Ieremie, et pedes tui non ad compedes approximati fuerunt, Samuelis, omnia ipsa cum surec, sunt compedes. Et vocati sunt sic quia quod faciunt ipsas de ęre. Et sic dixit targum in compedibus in catenis ęris. Et dixit compedes in lingua duorum quia quod faciunt ipsas ad duos pedes. Et vocabatur ipse ahenulus¹⁴, addictione litterarum ad diminuere ut dicere¹⁵ quod non erat ipsi utilitas sicut quod scripsimus ⁽ⁱⁱ⁾ pupilla.⁽ⁱⁱⁱ⁾ Aminon quia addictio ad diminuere. Ut inverti pudendum tuum, Ezechielis, expo. fundum tuum, et est quod cognominavit in ipso ad pudendum. Et sic dixit targum quia discooperuisti pudendum tuum. Et sic et comburetur fundum eius, Ezechielis, fundum. Et sic in Misna dolum quod plenum potu mundum, et dedit ipsum ad sub de fundo suo de furno expo. fundum eius.

נחשתי ויברכני י"י ^{1 (בר’ ל, כז)}, מעונן² ומנחש ^{(דב’ יח, י)}, והאנשים ינחשו ^{(מל"א כ, לג)}, הלא ידעתם כי נחש ינחש איש אשר כמונוי^{3 (בר’ מד, טו)}. והשם כי לא נחש ביעקב ^{(במ’ כג, כג)}, ולא הלך בעם⁴ כפעם בפעם לקראת נחשים ^{(במ’ כד, א)}. ענין הנחש האסור פרשו⁵ בו⁶ רבותינו ז"ל ^[א] מנחש זה האומר פתו נפלה מפיו, מקלו נפלו⁷ מידו, בנו קורא לו מאחריו, עורב קורא לו, צבי הפסיקו ⁸, נחש מימינו⁹ ושועל משמאלו, אל תתחיל בו¹⁰ שחרית ¹¹ ראש חדש הוא מוצאי שבת הוא. ועוד אמרו ^[ב] תנו רבנן לא תנחשו כגון אלו המנחשים בחולדה ובעופות ובכוכבים. ופירושו כי נחש ינחש בו. יש מפרשים¹²ישאל למנחשים¹³ בעבורו ויש מפרשים שהוא עצמו ינחש בו, כלומר יחשב¹⁴ אבדת הגוים¹⁵ לנחש רע לעצמו שאבד ממנו הכלי שהיה שותה בו. והנחש היה ערום ^{(בר’ ג, א)}, ידוע. נחש שרף ^{(דב’ ח, טו)}, נקרא כן לפי שור¹⁶ שהוא שורף בהבל פיו. נחש נחשת ^{(במ’ כא, י)}, כתב אדני¹⁷ אבי ז"ל אמרו חכמי הרפואות¹⁸ כי אם¹⁹ אשר ישכנו נחש²⁰ ויראה נחשת²¹ מיד מת, לפיכך אמר הקדוש ברוך הוא למשה עשה לך נחש נחשת והיה כל הנחוש²² וראה אותו וחי בהפך טבע העולם להגדיל הנס. וכן דבלת תאנים לחזקיהו ^{(יש’ לח, כא)}. וכן ויורהו י"י עץ ^{(שמ’ טו, כה)}, כי אמרו ^[ג] כי עץ מר היה. נחשים צפעונים^{23 (יר’ ח, יז)}, הראוי נחשים וצפעונים כמו שמש ירח ^{(חב’ ג, יא)}. חוללה²⁴ ידו נחש בריח ^{(איוב כו, יג)}, על לויתן נחש בריח^{25 (יש’ כז, א)}, נחש עקלתון ^{(יש’ כז, א)}, אצוה את הנחש ונשכם ^{(עמ’ ט, ג)}, הוא לויתן ונקרא כן לפי שדומה לנחש. ונקרא גם כן תנין הוא והדגים הגדולים כמו שנקראו נחשי היבשה גם כן תנינים. וענין נחש בריח, נחש עקלתון הוא משל על מלכי אומות העולם. ויש מפרשים חוללה ידו נחש בריח התלי ונקרא נחש ²⁶ בעבור הוא כמו מעות²⁷ ובריח שהוא מבריח מן הקצה אל הקצה. נחשת קלל^{28 (יח’ א, ז)}, נחשת ממרט ^{(מל"א ז, מה)}, וכלי נחשת מצהב טובה ^{(עז’ ח, כז)}, נחשת רבה מאד ^{(דה"א יח, ח)}, עשה שלמה את ים הנחשת ^{(דה"א יח, ח)}, ידוע. וישאו את כל נחשתם בבלה ^{(יר’ נב, יז)}, לא היה משקל לנחשתם כל הכלים האלה ^{(יר’ נב, כ)}, בשרק. בא²⁹ הידיעה³⁰ אחר הכנוי³¹ כמו ותפתח ותראהו את הילד ^{(שמ’ ב, ו)}, והדומים להם³² כמו שכתבנו בחלק הדקדוק. אם בשרי נחוש ^{(איוב ו, יב)}, פרשו³³ אדני³⁴ אבי ז"ל הוא שקורין לו אצייר בלעז³⁵. ³⁶ ואת ארצכם כנחשה ^{(וי’ כו, יט)}, ומצחך נחושה ^{(יש’ מח, ד)} , קשת נחושה ^{(שמ"ב כב, לה)37}. וכן פירש³⁸ כל נחשת ונחושה שבמקרא שמדבר עליו לענין חוזק. וכן כלם. סרי סוררים³⁹ הולכי⁴⁰ רכיל נחשת וברזל ^{(יר’ ו, כח)}, פירושו כמו שהנחשת מעורב עם הברזל לחתוך יפה והוא שקורין לו בלעז אצייר⁴¹ כן⁴² הם מעורבים זה עם זה וברכילות⁴³ להרע. וכן תרגם⁴⁴ יונתן מהלכין בנכילו כמה דמערב נחש⁴⁵עם ברזל⁴⁶. ואמר סרי סוררים⁴⁷, כי סרי הוא כמו שרי בשי"ן, כלומר אדני⁴⁸הסוררים⁴⁹, כלומר העבדים סוררים⁵⁰ ורעים והולכי רכיל לאדניהם⁵¹ כמו הנחשת עם הברזל שלא יעשה זה⁵² מלאכת החתוך ⁵³ מבלי זה. הכביד נחשתי ^{(איכה ג, ז)}, ויאסרהו בנחשתים ^{(יר’ לט, ז)}, ורגליך לא לנחשתים הוגשו^{54 (שמ"ב ג, לד)}, כלם בשרק, הם⁵⁵ הכבלים. ונקראו כן לפי שעושין אותן מנחשת. וכן אמר התרגום בנחשתים בשלשלן הנחש⁵⁶. ואמר נחשתים בלשון שנים לפי שעושין אותן לשתי הרגלים. ויקרא לו נחשתן ^{(מל"ב יח, ד)}, תוספת האותיות למעט, כלומר שלא היה בו⁵⁷ תועלת, כמו שכתבנו ⁵⁸ אישון. ⁵⁹ אמינון כי התוספת למעט. יען השפך נחשתך ^{(יח’ טז, לו)}, פירושו תחתיך⁶⁰, והוא מכנה⁶¹ בו לערוה. וכן אמר ⁶² התרגום חלף דאתגליאת⁶³ בהתותיך. וכן וחרה נחשתה ^{(יח’ כד, יא)}, תחתיתה. וכן במשנה ^[ד] חבית שהיא מלאה⁶⁴ משקין טהורין ונתנוה⁶⁵ למטה מנחשתו של תנור, פירושו תחתיתו⁶⁶.