Mundavit. Et mundabo sanguinem eorum non mundavi, Ioelis¹, ab occultis munda me, Psalmiste, et mundare non mundabo te, Ieremie, ut dicere non mundabo te de mundo, quod relinquatur mundus mundus de te et mundare non mandabit, Nomina, et expo. non mundabit hominem de peccato de toto et toto, licet quod est dimictens peccatum si non puniet hominem parum ut ad erudire ipsum et ad facere redire ipsum ad viam bonam. Et doctores nostri declaraverunt mundans ipse ad revertentes et non ipse mundans ad non ipsos revertentes. Et nomen non potuerunt munditia munditia dentium, Amos. Et adiectivum et patronus bovis mundus, Nomina, sanguis mundus, Verba, mundus manibus, Psalmiste, innocentes nos. Et scribetur cum aleph qui fuderunt sanguinem mundum, Ioelis, et non des supra nos sanguinem mundum, Ione. Et veniunt ad viam quietorum aleph, dominus, propheta. Et niphal et mundabitur vir de peccato, Reipere, et mundaberis de iuramento meo hoc, Sarre, et mundabitur ad terram habitabit, Isaie, expo. erit munda de viris suis et de non habitante in ipsa quia omnis furans de hoc sicut ipsa mundus, Zacarie, expo. volumen fuit scriptum in facie et retro, et erat de latere uno scriptum maledictiones furantes et de latere alio maledictiones² iurantis ad mendacium, et super³ ambobus dicens incisus quod incidetur de mundo et erit mundus de omni bono, expo. sicut ipsa sicut facies voluminis una sicut facies eius alia scripta maledictio ista sicut ista et sic sicut tu sicut ipsi. Et infinitum de levi et tu mundare mundaberis, Ieremie, et mundantes, In deserto, et mundificantes eius, Nomina, questio inter sapientes nostros sunt qui dicunt quod mundificantes iste clavi qui erant sicut species clavorum de auro et stantes in terra et alti de super mensam⁴ et figunt palos ad inniti calamos et sunt calami quod non frangent in onere panis. Et sunt de ipsis qui dicunt calami eius isti clavi et mundificantes isti calami et ad istam scientiam vocati sunt sic quia mundificantes panem quod non mucidus fiat.

ונקיתי דמם לא נקיתי ^{(יואל ד, כא)}, מנסתרות נקני ^{(תה’ יט, יב)}, ונקה לא אנקך ^{(יר’ ל, יא)}, כלומר לא אנקך מן העולם שישאר העולם נקי ממך. ונקה לא ינקה ^{(שמ’ לד, ז)}, פירושו לא ינקה את¹ האדם מן העון מכל וכל, אף על פי שהוא נושא עון לא² יעניש את האדם מעט כדי ליסרו ולהשיבו לדרך טובה. ורבותינו ז"ל פרשו³ ^[א] מנקהו⁴ לשבים ואינו מנקה לשאינן⁵ שבים. והשם לא יוכלו נקיון^{6 (הו’ ח, ה)}. נקיון שנים ^{(עמ’ ד, ו)}. והתאר ובעל השור נקי ^{(שמ’ כא, כח)}, ⁷ דם נקי ^{(דב’ יט, י)}, נקי כפים ^{(תה’ כד, ד)}, נקיים⁸ אנחנו ^{(יהו’ ב, יז)}. ונכתבו באל"ף אשר שפכו דם נקיא ^{(יואל ד, יט)}, ואל תתן עלינו דם נקיאו^{9 (יונה א, יד)}. ובאו¹⁰ על דרך נחי האל"ף נשיא, נביא. והנפעל ונקה האיש מעון ^{(במ’ ה, לא)}, ונקית משבועתי¹¹ זאת ^{(בר’ כד, ח)}. ונקתה לארץ תשב ^{(יש’ ג, כו)}, פירושו תהיה נקיה מאנשיה ומאין יושב בה. כי כל הגונב¹² מזה כמוה נקה ^{(זכ’ ה, ג)}, פירושו המגלה היתה כתובה פנים ואחור והיה מצד האחד כתוב אלת הגנב ומצד אחד¹³ אלת הנשבע על שקר¹⁴ ועל שניהם אומר נקה, שיכרת מן העולם ויהיה נקי מכל טוב. ופירוש כמוה כמוה¹⁵ פני המגלה¹⁶ האחת בפניה¹⁷ האחרת כתובה באלה זו כזו. וכן כמוך כמוהם. והמקור מןהקל¹⁸ ואתה ¹⁹ נקה תנקה ^{(יר’ מט, יב)}. ואת המנקיות^{20 (במ’ ד, ז)}, ומנקיותיו ^{(שמ' כה, כט)21} , מחלוקת בין חכמינו²² ז"ל ^[ב] יש אומרים כי המנקיות אלו הסנפין²³ שהיו כמן²⁴ יתדות ²⁵ זהב ועומדים²⁶ בארץ וגבוהין מעל השלחן²⁷ ומפוצלין פצולין לסמוך הקנים והם הקשוות²⁸ שלא ישברו במשא²⁹ הלחם. ויש מהם שאמרו ^[ג] קשותיו אלו³⁰הסנפין³¹, ומנקיותיו³² אלו הקנים. ולזה הדעת נקראו כן לפי שמנקים³³ הלחם שלא יתעפש.