Marginalia
a. compositionis ad rem scilicet nephandam
Statuit. Acervus salis, Principio, expo. acervus salis. Et sic vocatur lapis quem facientes stare ipsum ad servitium. Et dolatum et titulum, Et vocavit. Et sic vocatur prepositus populi et magistratus in ipsis prepositus Philestinorum, Samuelis, et dedit prepositos in terra Iude duodecim prepositi, Verba, magistratus et prepositi supra populum preter de principibus prepositorum, et mem multorum deficit et similia ipsi scripsimus in parte dicduc, vel expo. de principibus prelatorum qui erant ibi supra prepositos supra reliquum populi et rex non in eodem stans rex, Regum, expo. in diebus Iesophat non erat rex in eodem sed prepositus erat ipsis rex expo. prepositorum qui fuerunt facientes stare ipsis reges domus David quia sub manu eorum fuerunt in diebus David, sicut quod scripsit et posuit in Edom prepositos, et fuerunt omnis Edom servi ad David, Verba. Et ratio quod meminit modum istum in isto passuc vult dicere quia quod ivit Iesophat in via Domini et remansionem compositionis(a) que remanserat in diebus Asa1 patris sui purgavit de terra propterea non rebellavit Edom de sub manu sua. Et adhuc in diebus suis non rex in Edom sed prepositus quem erexit ipse fuit ipsis rex sed in diebus Ieroam filii sui qui fecit malum in oculis meis statim rebellavit in ipso Edom sicut quod scripsit in diebus suis rebellavit Edom sub manu Iude et regnare fecerunt supra ipsis regem et stantem non aluit, Zacarie, expo. agnum infirmum stantem in loco suo qui non poterit admoneri2 et misit3 etiam capulum post laminam gladii, Iudicum, est manus gladii, qui est faciens stare gladium ad esse ipsi manum ad incidere cum ipso et ad facere stare aculeum stimuli, Samuelis, et ad facere stare stimulum ut dicere quia cum lima oris erat aptans omnia vasa ista. Et erat faciens stare in ipso stimulum qui erat acuens ipsum et poliens ipsum. Et aptabitur in istis quod scripsimus ibi similia eorum si non quod non opus.
נציב מלח (בר’ יט, כו), פירושו תל מלח. וכן הנקראת1 האבן שמעמידין אתה2 לעבדה3, ופסל ומצבה (וי’ כו, א). וכן נקרא נציב העם והממונה בהם נציב פלשתים (שמ"א יג, ג), ויתן נציבים בארץ יהודה (דה"ב יז, ב). שנים עשר נצבים (מל"א ד, ז), ממונים ונצבים על העם. לבד משרי הנצבים (מל"א ה, ל), פירוש משרים הנצבים ומ"ם הרבים חסרה. והדומים להם4 כתבנו בחלק הדקדוק או פירוש5 משרי הנצבים שהיו שם שרים על הנצבים והנצבים על שאר העם. ומלך אין באדום נצב מלך (מל"א כב, מח), פירושו בימי יהושפט לא היה מלך באדום אבל הנצב היה להם מלך. פירוש הנצבים6 שהיו מעמידים להם מלכי בית דוד, כי תחת ידם היו מימי7 דוד כמו שכתוב וישב8 באדום נציבים ויהיו כל אדום עובדים9 לדוד (דה"א יח, יג). והטעם שהזכיר ענין זה בזה הפסוק רוצה לומר לפי שהלך יהושפט בדרך י"י ויתר הקדש אשר נשאר בימי אסא אביו בער מן הארץ (מל"א כב, מז), לפיכך לא פשע אדום מתחת ידו, ועוד בימיו אין מלך באדום אך הנצב שהקים הוא היה להם מלך, אבל בימי יהודה10 בנו שעשה הרע בעיני י"י מיד מרד בו אדום כמו שכתוב בימיו פשע אדום מתחת יד יהודם11 וימלכו עליהם מלך (מל"ב ח, כ. דה"ב כא, ח). והנצבה12 לא יכלכל (זכ’ יא, טז), פירושו השה החולה העומדת במקומה שלא תוכל לזוז. ויבא גם הנצב אחר הלהב (שופ’ ג, כב), הוא יד הסכין שהוא מעמיד הסכין להיות לוו13 יד לחתוך בו. וכן ולהציב הדרבן (שמ"א יג, כא), 14 ולהעמיד הדרבן, כלומר כי בפצירה פים היה מתקן כל הכלים האלה והיה מעמיד בו הדרבן שהיה מחדדו ומלטשו בו. ויתכן רוב אלה שכתבנו הנה משרש יצב כמו שכתבנו שמה דומיהם אלא שאין הכרע.