Osculatus est. Et fortificata est in ipso et obsculata est ipsum, Proverbiorum, iustitia et pax osculate sunt, Psalmiste, ad viam proverbii labia osculabitur, Proverbiorum, et osculati fuerunt vir fratrem suum, Samuelis, et cecidit ad colla sua et obsculatus est ipsum, In principio, obsculetur de ob osculis¹ oris sui, Cantici, osculabor nunc ad patrem meum et ad matrem meam, Regum, et osculata est manus mea ad os meum et ad os tuum, obsculabitur totus populus meus, In principio, ut dicere ad concedere ipsum ad Dominum per barbam a massa ad osculari ipsum, Samuelis. Et in parte librorum osculabor nunc ad patrem meum et ad matrem meam cum cames rapta et est ad incisionem ephal. Et in parte eorum cum hateph patha. Et grave osculantes mulier ad sororem suam, Ezechielis, ut dicere appropinquantes ac si obsculantes ista ad istam. Et grave aliud obsculamini filium, Psalmiste, et obsculatus est ad omnes fratres eius ad osculari filios meos et filias meas, In principio. Et modus alius ad armaturam domus sylve, Isaie, cum quinque punctis et massora una inveni omnem armaturam cum sex punctis preter tria fugiet de armatura ferri, Iob, et ipsi adducentes vir munus suum et sotium suum cooperuisti ad caput meum in die armature, Psalmiste, et² civitas munita et armatura, Regum, quia cum armatura accendent ignem, cum armatura et scuto et scuto, Ezechielis, est sicut armatura. Et verbum de ipso armati iaculis arcus, Psalmiste, ut dicere capientes instrumenta armorum et sic armati arcu dexterantes et sinistrantes cum lapidibus et sagiptis et arcu, Verba. Et ad scientiam caldeizantis sic et ad dictum tuum armabitur totus populus meus.

והחזיקה בו ונשקה לו ^{(מש’ ז, יג)}, צדק ושלום נשקו ^{(תה’ פה, יא)}, על דרך משל. שפתים ישק ^{(מש’ כד, כו)}, וישקו איש את רעהו ^{(שמ"א כ, מא)}, ויפל על צואריו וישקהו ^{(בר’ לג, ד)}, ישקני מנשיקות פיהו ^{(שה"ש א, ב)}, אשקה נא לאבי ולאמי ^{(מל"א יט, כ)}, ותשק ידי לפי ^{(איוב לא, כז)}, ועל פיך ישק כל עמי ^{(בר’ מא, מ)}, כלומר להודותו לאדון. בזקן עמשא לנשק לו ^{(שמ"ב כ, ט)}. ובקצת ספרים מדויקים¹ אשקה נא לאבי ולאמי ^{(מל"א יט, כ)} בקמץ חטף והוא לגזרת אפעול² ובמקצתם בחטף פתח. והכבד משיקות אשה אל אחותה ^{(יח’ ג, יג)}, כלומר מגיעות, כאלו³ נושקות זו לזו. וכבד אחר נשקו בר ^{(תה’ ב, יב)}, וינשק לכל אחיו ^{(בר’ מה, טו)}, וינשק לכל אחיו⁴ ולא נטשתני⁵ לנשק לבני ולבנותי^{6 (בר’ לא, כח)}. וענין אחר אל נשק בית היער ^{(יש’ כב, ח)}, בחמש נקדות⁷. ומסרת⁸ אחד⁹ מצאתי כל נשק בשש נקדות¹⁰ בר מן ג'¹¹ יברח מנשק ברזל ^{(איוב כ, כד)}, והמה מביאים איש מנחתו ^{12 (מל"א י, כה)}, וחברו ^{13 (דה"ב ט, כד)}. סכות¹⁴ לראשי ביום נשק ^{(תה’ קמ, ח)}, ועיר מבצר והנשק ^{(מל"ב י, ב)}, כי בנשק יבערו אש ^{(יח’ לט, י)}, בנשק ומגן וצנה ^{(יח’ לט, ט)}, הוא כמו זיין¹⁵. והפעל הכבד¹⁶ נושקי רומי קשת ^{(תה’ עח, ט)}, כלומר נושאי כלי זיין¹⁷. וכן נושקי¹⁸ קשת מימינים ומשמאילים¹⁹ באבנים ובחצים בקשת ^{(דה"א יב, ב)}. ולדעת המתרגם כן ועל פיך ישק כל עמי ^{(בר’ מא, מ)}.