Habitavit. Vir arrogans et non habitabit, Abacuc, expo. et non habitabit in habitaculo, et habitaculum vocabitur habitaculum hominis habitaculum missum et derelictum habitaculum quietum, Isaie, et maledixi habitaculo suo statim, Iob, in habitaculo¹ pacis, Isaie, ad habitaculum sanctitatis tue. Et verbum grave de ipso iste deus meus et hospitabo eum, Nomina, expo. faciam ipsi habitaculum et tabernaculum quietum, Isaie, et maledixi habitaculo suo². Et adiectivavit mulierem in lingua ista quia quod ipsa sedens in domo continue, speciosa et delicata. Et cum affixo et habitans domum dividet spolia, Psalmiste, et pacificabit habitantem iustitie tuę³ supra domum proprie et sic vocatur ad tabernaculum pastorum tabernaculum cępi te habitaculo, Verba, ad habitaculum fortitudinis, Ieremie, expo. ad habitaculum loci fortitudinis, et sic et stetit in fortitudine arcus eius vult dicere in loco fortitudinis. Et collectio habitacula ovilium pastorum, Sophonie, Et mutata fuit vau in aleph et supra tabernaculis deserti lamentatio et incidentur habitacula⁴ pacis quia herbas produxerunt habitacula deserti, locus habitaculorum deserti. Quia tabernacula pastorum in deserto lucus pascuorum, in habitaculis herbarum accumbere⁵ me fecit in habitaculis loci herbarum, et non planctus in ipsis et assument supra te cum planctu eorum lamentationem scripsimus ipsum in radice planxit.

גבר יהיר ולא ינוה ^{(חב’ ב, ה)}, פירושו לא ישכן¹ בנוה. ונוה יקרא משכן האדם. נוה משלח ונעזב ^{(יש’ כז, י)}, נוה שאנן ^{(יש’ לג, כ)}, ואקב נוהו פתאום ^{(איוב ה, ג)}, בנוה שלום ^{(יש’ לב, יח)}, אל נוה קדשך ^{(שמ’ טו, יג)}. והפעל הכבד ממנו זה אלי ואנוהו ^{(שמ’ טו, ב)}, פירושו אעשה לו נוה ומשכן. ותאר האשה בלשון הזה לפי שהוא² שוכנת³ בבית תמיד הנוה והמענגה ^{(יר’ ו, ב)}. ובסמוך ונות בית תחלק שלל ^{(תה’ סח, יג)}, ושלם נות צדקך ^{(איוב ח, ו)}. או יהיה נות צדקך על הבית עצמו. וכן נקרא לאהל הרועים נוה, אני לקחתיך מן הנוה ^{(דה"א יז, ז)}. אל נוה איתן ^{(יר’ מט, יט)}, פירושו אל נוה⁴ מקום איתן. וכן ותשב באיתן קשתו ^{(בר’ מט, כד)}, רוצה לומר במקום איתן. והקבוץ נות כרות רועים^{5 (צפ’ ב, ו)}. והומרה הוא"ו⁶ באל"ף על⁷ נאות מדבר קינה ^{(יר’ ט, ט)}, ונדמו נאות השלום ^{(יר’ כה, לז)}. כי דשאו נאות מדבר ^{(יואל ב, כב)}, מאו⁸ נאות מקום⁹ מדבר כי אהלי הרועים במדבר מקום המרעה. בנאות דשא ירבויצני^{10 (תה’ כג, ב)}, בנאות מקום דשא. ולא נה בהם ^{(יח’ ז, יא)}, ונשאו אליך בניהם קינה ^{(יח’ כז, לב)}, כתבנו ¹¹ בשרש נהה.