Instituit¹. Instantes^(a) ad facere transire populum, Verba, ad instare supra opus Domini, Ezre, ad victorem^(b) ad David ad instantem, Canticorum, modus et vocavit patronum² cantici, et soni in stans ut dicere quod ipse fortis supra opere et princips et dominus supra ipso. Et nomen et etiam in³ fortitudo Israel, Samuelis, num cum sere et massoret quatuor in lingua cum sere. Et iam scripsimus ipsa in parte dicduc et expo. fortitudinis Israel fortitudo eorum et robur eorum et sic periit fortitudo mea, Quomodo, et faciam descendere ad terram robur eorum, Isaie, et stillabit sanguis eorum supra pannis meis, ut dicere sanguis eorum quod ipse robur et vitę fuit dolor meus fortis, Ieremie, fortis et⁴ ipsum adiectivum. Et niphal rebellio fortis, Ieremie, proprietas eius fortis. Vel erit nomen in pondere alio dicet masculum de ipsa fortis in statera calvus et expo. mizahat⁵ fortis continuata quod non dividentur de ipsa quia res fortis continuata et vivet adhuc in perpetuum, Psalmiste, ad secula seculorum, Isaie, ad secula usque.

מנצחים להעביר את העם ^{(דה"ב ב, יז)}, לנצח על מלאכת ¹ י"י ^{(עז’ ג, ח)}. למנצח לדוד ^{(תה’ יא, א)}, למנצח על הנגינות^{2 (תה’ ד, א)}, ענין חזק³. וקרא בעל השיר והנגון⁴ מנצח כלומר שהוא חזק על המלאכה ושר וקצין עליה. והשם וגם נצח ישראל ^{(שמ"א טו, כט)}, הנו"ן בצרי. והמסורת ד' כלישני⁵ בצרי וכבר כתבנום בחלק הדקדוק. ופירושו נצח ישראל חזקם וכחם, וכן אבד נצחי ^{(איכה ג, יח)}, ואוריד לארץ נצחם ^{(יש’ סג, ו)}, ויז נצחם על בגדי ^{(יש’ סג, ג)}, כלומר דמם שהוא הכח והחיים. היה כאבי נצח ^{(יר’ טו, יז)}, חזק והוא תאר. והנפעל משובה נצחת ^{(יר’ ח, ה)}, עקרו ננצחת או יהיה שם במשקל אחר, יאמר הזכר ממנה⁶ נצח בפלס גבח, ופירושו⁷ נצחת חזקה ומותמדת⁸ שלא יפרדו ממנה כי הדבר החזק הוא מותמד. ויחי עוד לנצח ^{(תה’ מט, י)}, ⁹. לנצח נצחים ^{(יש’ לד, י)}, לעולמי עד.