כף



Sources rabbiniques

Apparat critique

Notes éditoriales

אות הכף

ואני עני וכואב (תה’ סט ל), בהיותם כואבים1 (בר’ לד, כה), אך בשרו עליו יכאב (איוב יד, כב). והשם כי גדל הכאב (איוב ב, יג), ואתם תצעקו מכאב לב (יש’ סה, יד). ומשקל אחר אם יש מכאוב כמכאובי2 (איכה א, יב). והפעל3 הכבד כי הוא יכאיב ויחבש (איוב ה, יח), וקוץ מכאיב4 (יח’ כח, כד), ידוע. ונאמר על דרך ההשאלה וכל החלקה הטובה תכאיבו5 באבנים (מל"ב ג, יט). ועל זה טעם6 אך בשרו עליו יכאב (איוב יד, כב), כלומר שישחת גופו כי אין המת כואב ומרגיש, ופירוש עליו על7 עצמו.

1כואבים]  כאבים BL

2כמכאובי]  כמכאבי BL

3והפעל]  והפועל BL

4מכאיב]  מכאב BL

5תכאיבו]  תכאבו BL

6טעם]  הטעם BL

7 נוסף על]  BL

יען הכאות לב צדיק (יח’ יג, כב). והנפעל ובאו בו ציים כתים ונכאה (דנ’ יא, ל), ונכאה לבב למותת (תה’ קט, טז). והתאר ונפל בעצומיו חלכאים (תה’ י, י), כי הם שתי מלות 8 רוצה לומר מחנה העניים והכאים. וכאים בפלס דוים, בלים וענינם ענין כאב ומדוה.

8 חסר]  בקריאה BL

כוכב אלהיכם (עמ’ ה, כו), ואת הכוכבים (בר’ א, טז), ידוע. ודמה המלך לרוב גדולתו ומעלתו 9 לכוכב דרך, כוכב מיעקב (במ’ כד, יז).

9 חסר]  הרמה BL

א.  משנה ביצה ב, ז

ב.  בבלי, סוכה יג ע"ב

כבדה מאד יד האלהים שם (שמ"א ה, יא), וחטאתם כי כבדה מאד (בר’ יח, כ), ותכבד המלחמה אל שאול (שמ"א לא, ג), יכבדו בניו ולא ידע (איוב יד, כא), כלומר יהיו רבים או יהיה להם ממון רב וכבד כי הפכו ויצערו ולא יבין למו (איוב יד, כא). וכן ותמלאי ותכבדי מאד בלב ימים (יח’ כז, כה), למען שמי יכבד י"י (יש’ סו, ה), פירושו אחיכם שונאיכם10 אומרים בעבור שמי יכבד י"י, כלומר כבדו עלינו דבריו ולמשא הם עלינו, והוא יהיה נראה ונגלה בשמחתכם והם יבשו11. וכן 12לא נכבד עליך (שמ"ב יג, כה), כלומר לא נהיה עליך לטורח ומשא13. תכבד העבודה14 על האנשים (שמ’ ה, ט), ויכבד לב פרעה (שמ' ט, ז), ועיני ישראל כבדו מזוקן15 (בר’ מח, י), ולא כבדה אזנו משמוע (יש’ נט, א). והתאר כבד לב פרעה (שמ’ ז, יד), כמשא כבד יכבדו ממני (תה’ לח, ה), כי כבד עליו וגלחו (שמ"ב יד, כו), ואברם כבד מאד 16 (בר’ יג, ב), כי כבד הרעב (בר’ מז, יג), מספד גדול וכבד 17 (בר’ נ, י), כצל סלע כבד בארץ עיפה (יש’ לב, ב) כלומר סלע גדול שיש לו צל גדול וימצאו בו מנוחה ההולכים בארץ עיפה. עמך הכבד הזה (מל"א ג, ט), הגדול. כבד מאד לפניו לא היה כן ארבה כמוהו18 (שמ’ י, יד), וידי משה כבדים (שמ’ יז, יב), כי כבד ממך הדבר (שמ’ יח, יח). ובסמוך כבד פה וכבד לשון אנכי (שמ’ ד, י). ומשקל אחר עם כבד עון (יש’ א, ד), בשש נקדות19. והשם כבד אבן ונטל החול (מש’ כז, ג). ומשקל אחר והוא תאר בפלס אדמה, ואת הכבודה לפניהם (שופ’ יח, כא), והוא תאר20 כתוב בוא"ו21 עם הדגש. וכבר כתבנו הדומים לו בחלק הדקדוק רוצה לומר מקניהם ושאר ממונם. ומשקל אחר וינהגהו בכבדות22 (שמ’ יד, כה). והפעל הכבד הכביד את עלנו23 (דה"ב י, י), והכבדתים ולא יצערו (יר’ ל, יט), פירושו שיהיה להם ממון רב וכבד. ונשאך לבך להכביד (דה"ב כה, יט), להרבות עוד מלחמה. הכבדתי את לבו (שמ’ י, א), ויכבד פרעה את לבו (שמ' ח, כח), ואזניו הכבד 24 (יש’ ו, י), והכבד את לבו (שמ’ ח, יא). וכבד אחר ולמה תכבדו את לבבכם (שמ"א ו, ו), כאשר כבדו מצרים ופרעה (שמ"א ו, ו). והנפעל באין מעינות נכבדי מים (מש’ ח, כד), פירושו באין מעינות ובאין נכבדי מים25 כלומר עד לא תהומות ועד לא 26 מים רבים27חוללתי. וההתפעל התכבד כילק (נח’ ג, טו), התכבדי כארבה (נח’ ג, טו), כלם ענין התכבדות28 והרבוי והכל ענין אחד, כי רבוי כל דבר הוא כבדות. ויש מפרשים התכבד כילק התכבדי כארבה כענין וטאטתיה29 (יש’ יד, כג), מלשון רבותינו ז"ל [א], מכבדין בין המטות, [ב] מכבדות של תמרה, והם היעים שמכבדין בהן את הבית. ומפרשים עוד מזה כבד מכל כלי חמדה (נח’ ב, י). ובענין הכבוד והוא קרוב לזה30 וכבדתו מעשות דרכיך (יש’ נח, יג), כי יבא דברך וכבדנוך (שופ’ יג, יז), פירושו כי יבא דברך שיתאמת הדבר שבשרתנו וכבדנוך, לכן הגידה לי31 שמך. ויש מפרשים כי יבא דברך פירושו אם נדע שמך כשיבא אצלנו דברך ועניניך וכבדנוך. כי כבד אכבדך מאד (במ’ כב, יז), כי מכבדי אכבד 32 (שמ"א ב, ל), לקדוש י"י מכבד (יש’ נח, יג). ושלא נזכר פועלו33 ממנו ושומר34 תוכחת יכבד (מש’ יג, יח), ושומר אדניו יכבד (מש' כז, יח)35. והנפעל מה - נכבד היום מלך ישראל (שמ"ב ו, כ), פעל עבר כי36 הוא פתח, והאיש נכבד (שמ"א ט, ו), פועל37 עומד כי הוא קמוץ, רבים ונכבדים (במ’ כב, טו), ונכבדיהם בכבלי ברזל (תה’ קמט, ח), נכבדות מדבר בך (תה’ פז, ג), פירוש מעלות מדות38 נכבדות מדבר39 בך והוא חסר המתואר כמו וידבר אתם קשות (בר’ מב, ז), קטנה או גדולה (במ’ כב, יח), כי מי בז ליום קטנות (זכ’ ד, י), והדומים להם. ועל פני כל העם אכבד (וי’ י, ג), 40 ואכבדה בפרעה (שמ’ יד, ד), 41. וההתפעל ממתכבד וחסר לחם (מש’ יב ט). והשם את כל הכבוד42 הזה43 (בר’ לא, א), ואחר כבוד תקחני (תה’ עג, כד), תנו לי"י אלהיכם כבוד (יר’ יג, טז), כלומר שתכבדוהו בתהלתכם ובהתודותכם עונותיכם לפניו. וכן שים נא כבוד לי"י אלהי ישראל ותן לו תודה (יהו’ ז, יט), ובהיכלו כלו אומר כבוד (תה’ כט, ט), השבח והתהלה כי הוא הכבוד לבורא יתברך. והתאר לנקבה כל כבודה בת מלך פנימה (תה’ מה, יד), וישבת על מטה כבודה (יח’ כג, מא), שניהם כתובים בוא"ו44 עם הדגש. וכבר כתבנו הדומים להם בחלק הדקדוק ונקראת הנשמה העליונה כבוד לפני45 שהוא46 כבוד הגוף ויקרו למען יזמרך כבוד (תה’ ל, יג), 47 ויגל כבודי (תה’ טו, ט), וכבודי לעפר ישכן סלה (תה’ ז, ו), ובקהלם48 אל תחד כבודי49 (בר’ מט, ו). ופירוש וכבדי50 לעפר ישכן 51 על דרך משל כי הנשמה לא תשכן52 בעפר אבל הוא על דרך משל כמו דבקה לעפר נפשי (תה’ קיט, כה). ופירוש ואחר כבוד תקחני (תה’ עג, כד), אמר בתחלה בעצתך תנחני כלומר כל ימי חיותי תנחני בעצתך ואחר כן53 בכבוד תקחני. או אל הכבוד אמר תקחני. ופירוש אחר כבוד שלחני (זכ’ ב, יב), את54 כל הנבואות האלה55 לכבוד וגדולה56 שלחני כי הנוגע בכם כנוגע57 בבת58 עינו. יתרת הכבד (וי’ ח, טז), עד יפלח חץ כבדו (מש’ ז, כג) ידוע.

10שונאיכם]  שנאיכם BL

11יבשו]  יבושו BL

12 חסר]  ו BL

13ומשא]  ולמשא BL

14העבודה]  העבדה BL

15מזוקן]  מזקן BL

16 חסר]  במקנה בכסף ובזהב BL

17 חסר]  מאד BL

18כמוהו]  כמהו BL

19נקדות]  נקודות BL

20 נוסף תאר]  BL

21בוא"ו]  בו"ו BL

22בכבדות]  בכבדת BL

23עלנו]  עלינו BL

24 חסר]  ועיניו השע BL

25 נוסף פירושו באין מעינות ובאין נכבדי מים]  BL

26 חסר]  מעייני BL

27רבים]  BL

28התכבדות]  הכבדות BL

29וטאטתיה]  וטאטאתיה BL

30לזה]  לענין שהקדמנו BL

31לי]  נא BL

32 חסר]  ובזי יקלו BL

33פועלו]  פעלו BL

34ושומר]  ושמר BL

35 נוסף ]  BL

36כי]  בי BL

37פועל]  פעל BL

38מדות]  ומדות BL

39מדבר]  מדובר BL

40 חסר]  אשר אמרת עמם אכבדה (שמ"ב ו, כב), BL

41 חסר]  האל"ף בחירק BL

42הכבוד]  הכבד BL

43 נוסף הזה]  BL

44בוא"ו]  בו"ו BL

45לפני]  לפי BL

46שהוא]  שהיא BL

47 חסר]  שמח לבי BL

48ובקהלם]  בקהלם BL

49כבודי]  כבדי BL

50וכבדי]  וכבודי BL

51 חסר]  סלה BL

52תשכן]  תשכון BL

53כן]  כך BL

54את]  אחר BL

55האלה]  האלו BL

56וגדולה]  ולגדולה BL

57כנוגע]  נוגע BL

58בבת]  בבבת BL

כפשתה כבו (יש’ מג, יז), לא תכבה (וי’ ו, ה). והפעל הכבד ולא תכבה את נר ישראל (שמ"ב כא, יז), ופשתה כהה לא יכבנה (יש’ מב, ג), וכבו את גחלתי (שמ"ב יד, ז), לא יוכלו לכבות את האהבה (שה"ש ח, ז), ידוע.

ג.  בבלי, שבת נד ע"א

ענו בכבל רגלו (תה’ קה, יח), בשש נקדות59. בכבלי ברזל (תה’ קמט, ח), הם שלשלאות של ברזל. ארץ כבול (מל"א ט, יג), פרשו60 בו שנקראת כן הארץ61 לפי שהרגל משתקעת בו62 ונכבלת 63 מרוב הטיט שבה, או שהיתה חול. וכן אמרו רבותינו ז"ל [ג] ארץ כבול ארץ שאינה עושה פירות, רב נחמן בר יצחק אמר ארץ חמטון היתה, אמאי קרי ליה64 כבול? דמשתקעא כרעא בגווה65 כי כבלא. פירושו חומטון66 חול.

59נקדות]  נקודות BL

60פרשו]  פירשו BL

61כן הארץ]  הארץ כן BL

62 נוסף בו]  BL

63 חסר]  בה BL

64ליה]  לה BL

65בגווה]  בגוה BL

66חומטון]  חמטון BL

ד.  בבלי, כתובות קג ע"ב

אל מסלת שדה כובס (יש’ ז, ג), שם תאר למכבס הבגדים. וכן רבותינו ז"ל נשתמשו בתאר הזה [ד] בקל אשתייר ההוא כובס . ופירוש שדה כובס שדה שהיו שוטחין שם הכובסים בגדיהם לשמש. וכן תרגם יונתן חקל משטח קצריא. והפעל הכבד כבס ביין לבושו67 (בר’ מט, יא), וכבסתם בגדיכם (במ’ לא, כד), כבסי מרעה לבך (יר’ ד, יד), כבסני מעוני (תה’ נא, ד). ושלא נזכר פועלו68 ממנו וכבס שנית וטהר (וי’ יג, נח). ומקום69 מורכב מההתפעל70 וממה שלא נזכר פועלו71 מהנוסף אחרי הכבס את הנגע (וי’ יג, נה). ידוע.

67לבושו]  לבשו BL

68פועלו]  פעלו BL

69ומקום]  ומקור BL

70מההתפעל]  מהתפעל BL

71פועלו]  פעלו BL

ה.  קפיל"ו בלעז

. וכובע ישועה בראשו (יש’ נט, יז), וכובע נחשת על ראשו (שמ"א יז, ה), מלעיל. ומלרע מגן וכובע תלו בך (יח’ כז, י), כלם מגן וכובע (יח’ לח, ה), והתיצבו בכובעים (יר’ מו, ד). הוא כלי מגן על הראש קופא בלעז72.

72קופא בלעז]  קופא [ה] BL

הן אל כביר 73 (איוב לו, ה), כביר כח לב (איוב לו, ה), כביר מאביך ימים (איוב טו, י), ושאר מעט מזעיר74 לא כביר (יש’ טז, יד). ואוריד כאביר יושבים (יש’ י, יג), האל"ף נוספת או המלה מורכבת מן כביר ואביר, וזה להגדלה. ירוע75 כבירים לא חקר (איוב לד, כד), כשאון מים כבירים (יש’ יז, יב). והשם בתוספת מ"ם יתן אכל למכביר (איוב לו, לא), כלומר לרוב. ענין כלם העצם76 והגדולה77, 78 והפעל הכבד ממנו לבלי79 דעת מלים80 יכביר81 (איוב לה, טז), כלומר ירבה ויגדיל. כאשר ינוע בכברה (עמ’ ט, ט), פירושו בנפה. וכן במשקל אחר ועשית לו מכבר (שמ’ כז, ד). כביר העזים (שמ"א יט, יג), פירושו כר של צמר עזים. וכן במשקל אחר ויקח המכבר ויטבול82 במים (מל"ב ח, טו), פירושו כר. ויונתן תרגם גוונא83 וכן תרגם ותכסהו בשמיכה84 (שופ’ ד, יח) והוא בגד עב. וילך מאתו כברת ארץ (מל"ב ה, יט), בעוד כברת ארץ לבא אפרתה (בר’ מח, ז), פירשו בו מיל, כי אומרין85 שכן מהלך מקבורת רחל לאפרת מיל. וכבר פרשתיו86 בשרש ברה, כי דעתי בו שהכ"ף בו שמוש ולא שרש. מה שיהיה87 כבר הוא ואשר להיות כבר היה (קה’ ג, טו), שכבר מתו (קה’ ד, ב), בשכבר הימים הבאים הכל נשכח (קה’ ב, טז), פירושו לא באשר היה כבר ולא בימים הבאים אין זכרון לחכם עם הכסיל, אף88 על פי שלארך89 הימים90 הכל נשכח. מה שהיה כבר נקרא שמו (קה’ ו, י), כבר היה לעולמים91 (קה' א, י), כי כבר רצה האלהים את מעשיך (קה' ט, ז), בכל מקום שהיא המלה הוא92 לזמן שעבר יָא93 בלעז. ופירוש מה שהיה כבר הוא מה שהיה כבר בימים קדמונים עכשו הוא. ויש מפרשים בשכבר הימים הבאים במה שהיה כבר ומה שיהיה בימים הבאים הכל נשכח זכרון הכסיל.

73 חסר]  לא ימאס BL

74מזעיר]  מזער BL

75ירוע]  ירע BL

76העצם]  העוצם BL

77והגדולה]  וההגדלה BL

78 חסר]  הן בענין הכמות, הן בענין האיכות. BL

79לבלי]  בבלי BL

80מלים]  מלין BL

81יכביר]  יכבר BL

82ויטבול]  ויטבל BL

83גוונא]  גונבא BL

84בשמיכה]  בשמי’ BL

85אומרין]  אומרים BL

86פרשתיו]  פירשתיו BL

87שיהיה]  שהיה BL

88אף]  ואף BL

89שלארך]  שלאורך BL

90הימים]  ימים BL

91לעולמים]  לעלמים BL

92הוא]  הזאת היא BL

93יָא]  יי"א BL

ו.  משנה זבחים ה, ב

וכבשו אבני קלע (זכ’ ט, טו), פרשו בו94 רבי יונה וכבשו אויביהם כאבני95 קלע. או יהיה פרושו96 וכבשו אנשי אבני קלע כלומר הקולעים ילכדו שלא יצילום. יכבוש עונותינו97 (מי’ ז, יט), ויכבשום לעבדים ולשפחות (יר’ לד, יא), ומלאו את הארץ וכבשוה98 (בר’ א, כח), הגם לכבוש את המלכה עמי בבית (אס’ ז, ח), והנה אנחנו כובשים את בנינו ואת בנותינו99 (נחמ’ ה, ה). והנפעל ונכבשה הארץ (במ’ לב, כט), ויש מבנותינו100 נכבשות (נחמ’ ה, ה). הכבד101 מכל הגוים אשר כבש (שמ"ב ח, יא). ענין כלם הרדיה והתפישה בכח. וענין אחר וכבש בזהב לכסא מאחזים (דה"ב ט, יח), בשש נקדות102 פירושו מדרגה. וכן במשנה [ו] עלה בכבש. ואינו עשוי במעלות אבנים או עצים שהם זה על זה אלא מעלה אחת לבד הוא103 משפע104 והולך ועולה מהקרקע עד המקום שעולין בו אליו, לפיכך היו עושין למזבח כבש, והיה אסור לעשות לו מעלות כמו שכתוב ולא תעלה במעלות על מזבחי105 (שמ’ כ, כג), והכבש הזה של הכסא היה106 לפני המעלות סמוך לקרקע והיו עולים107 ממנו למעלות. ומלת מאחזים שבה אל המעלות שהיו מאחזים בכסא ודבקים בו. וענין אחר פיח הכבשן108 (שמ’ ט, ח), כעשן הכבשן (שמ’ יט, יח), הוא ששורפין האבנים לסיד. או אשר מבשלים109 בו כלי החרס110 הוא יקרא כבשן ושאופין בו הלחם בהדבקה יקרא תנור. ועוד נפרש111 בשרש תנר.

94פרשו בו]  פירש BL

95כאבני]  באבני BL

96פרושו]  פירושו BL

97עונותינו]  עונתינו BL

98וכבשוה]  וכבשה BL

99בנותינו]  בנתינו BL

100מבנותינו]  מבנתינו BL

101הכבד]  והכבד BL

102נקדות]  נקודות BL

103הוא]  והוא BL

104משפע]  משופע BL

105 נוסף על מזבחי]  BL

106היה]  היו BL

107עולים]  עולין BL

108הכבשן]  כבשן BL

109מבשלים]  מבשלין BL

110החרס]  החרש BL

111נפרש]  נפרשנו BL

כבש אחד בן שנתו לעולה112 (במ’ ז, טו), בשש נקדות113. כבשים בני שנה (במ’ ז, יז), וכבשה אחת בת שנתה (במ’ ו, יד), בפתח הכ"ף. כי אם כבשה אחת קטנה (שמ"ב יב, ג), בחרק114. והקבוץ שבע כבשות115 הצאן לבדהן (בר’ כא, כח). ונקרא כבש מבן116 שנה, כי הגדול משנה יקרא איל.

112לעולה]  BL

113נקדות]  נקודות BL

114בחרק]  בחירק BL

115כבשות]  כבשת BL

116מבן]  בן BL

כידודי אש (איוב מא, יא), פירושו ניצוצי אש. ומהשרש הזה כד הקמח לא כלתה (מל"א יז, טז), וכדה על שכמה (בר’ כד, טו), והדגש לחסרון הכפל ידוע. ועל דרך ההשאלה ותשבר כד על המבוע (קה’ יב, ו). והוא רומז בו על הכרס שתבקע, ואמר על המבוע רמז לקבר, כמו שאמר (קה’ יב, ו) ונרוץ הגלגל אל הבור. ורוצה לומר, כי117 כמו שדרך הכד להוליך אותו אל המבוע כי הוא מקומה118 כן מקום האדם בקבר ושם תבקע כרסו119.

117כי]  BL

118מקומה]  מקומו BL

119כרסו]  כריסו BL

ז.  משנה כלים כג, א

כמלך עתיד לכידור (איוב טו, כד). ובא במשקל אחר כדור אל ארץ רחבת ידים (יש’ כב, יח), ונחסר ממנו כ"ף הדמיון ופרושו120 ככדור. והכדור הוא ידוע במשנה [ז] הכדור והאימום, והוא שקורין לו בלעז פילוטא121. ופירש122 רבינו סעדיה ז"ל כמלך עתיד לכידור על הגלגל. ופירוש כגלגל 123 העתיד לסיבוב124 הכידור, כלומר כי הצרות האלה יסבוהו125 ויקיפוהו תמיד 126 לסבוב127 בלי הפסק. ויש מפרשים אותו כמשמעו כמלך שהוא עתיד לכידור המלחמה, כלומר לסבוב המלחמה כי אז יאסף128 גדודיו כן תתקפהו הבלהה129 לנצח. ומערכת המלחמה והמחנה130 הוא בסבוב ובהקף131 מכל צד. וכן קורין בלעז132 למערכת המלחמה טורניי133 134. וכן אמר ויבא המעגלה (שמ"א יז, כ), שוכב כמעגל135 (שמ"א כו, ה), לפי שהמחנה הוא עגול. וכן וחניתי כדור עליך (יש’ כט, ג), ונחסר ממנו כ"ף הדמיון ככדור, או בי"ת השרות136 בכדור.

120ופרושו]  ופירושו BL

121פילוטא]  פל"א BL

122ופירש]  ופירוש BL

123 חסר]  זה BL

124לסיבוב]  לסוב BL

125יסבוהו]  יסובבוהו BL

126 חסר]  כמו שהגלגל עתיד תמיד BL

127לסבוב]  לסוב BL

128יאסף]  יאסוף BL

129הבלהה]  בלהות BL

130והמחנה]  BL

131ובהקף]  והקף BL

132 נוסף בלעז]  BL

133טורניי]  טורניימנט"ו BL

134 חסר]  בלעז BL

135כמעגל]  במעגל BL

136השרות]  השירות BL

לא כהתה עינו (דב' לד, ז), ותכהין עיניו מראות (בר’ כז, א), ותכה מכעס137 עיני (איוב יז, ח), לא יכהה ולא ירוץ (יש’ מב, ד). והתאר 138 כהה הנגע (וי’ יג, ו), 139 והיא כהה (וי’ יג, כב), תחת רוח כהה (יש’ סא, ג), 140 כהות לבנות141 (וי’ יג, לט), ועיניו החלו כהות (שמ"א ג, ב), פירושו החלו להיות כהות. או יהיה כהות מקור ויהיה קמץ קטן תחת קמץ גדול והיה משפטו כהות בפלס אלות שוא (הו' י, ד), ראות רבות (יש’ מב, כ). והשם אין כהה לשברך (נח’ ג' יט). והפעל הכבד ולא כהה בם (שמ"א ג, יג), וכן וכהתה כל רוח (יח’ כא, יב). והוא פעל142 עומד. ויתכן להיות כהה הנגע פועל עובר מזה הכבד אלא שאין מנהג מאשר עיניהjם ה"א מהדגוש להיות פ"א הפעל בצרי כי אם בחרק143 כמשפטו בלא אות גרונית144 נהג, מהר, טהר, להט, כהן, וכן מזה השרש לא145 כהה בם (שמ"א ג, יג), אם כן טוב הוא שיהיה כהה הנגע תאר אחר146 מן כהות לבנות כאשר כתבנו. 147אף על פי שמלת נגע לשון זכר אפשר שתמצא לשון נקבה 148 בנגע149 צרעת כי תהיה באדם (וי’ יג, ט), או תשוב תהיה אל צרעת150. וכן ופשתה כהה לא יכבנה (יש’ מב, ג), תאר, ופרושו151 הפשתה הקרובה לכבות לא יכבנה כמו שאמר קנה ל152 רצוץ לא ישבור (יש’ מב, ג) כלומר כל כך יהיו דבריו והנהגת מלכותו בנחת, כי אפלו153 החלושים לא ירגישו בו. ענין הכהה הוא הקמוט והעצור, וכשהנגע או השבר קרוב לרפואה יתקמט הבשר. והפכו פשה הנגע (וי’ יג, נא). ופירוש הענין הזה בעינים, כי ידוע הוא כי הזקנים יתקמטו עיניהם ויכנסו בחוריהם לפי שיתקמטו יתרי העינים154 כי יגבר עליו היובש ותחלש הראות. ופירוש וכהתה כל רוח (יח’ כא, יב), כי תעצר ותקצר155 רוחם ותחלש. ופירוש לא יכהה ולא ירוץ (יש’ מב, ד), לא יחלש ולא ישבר, כלומר לא יתרפה מלעשות המשפט, לפי שאמר קנה רצוץ לא ישבר156 ופשתה כהה לא יכבנה ידמה כי יהיה רפה וחלש ולא יעשה משפט לפיכך אמר לאמת יוציא יוציא157משפט ולא יתרשל ולא יחלש בדבר המשפט עד ישים בארץ משפט. ופרוש158 ולא כהה בם, לא עצר בהם ולא מנעם מלכת בדרכיהם הרעים.

137מכעס]  מכעש BL

138 חסר]  והנה BL

139 חסר]  ושפלה איננה מן העור BL

140 חסר]  בעור בשרם בהרות BL

141לבנות]  לבנת BL

142פעל]  פועל BL

143בחרק]  בחירק BL

144גרונית]  גרונות BL

145לא]  ולא BL

146 נוסף אחר]  BL

147 חסר]  ו BL

148 חסר]  כמו BL

149בנגע]  נגע BL

150צרעת]  הצרעת BL

151ופרושו]  ופירושו BL

152 נוסף ל]  BL

153אפלו]  אפילו BL

154העינים]  העין BL

155ותקצר]  ותקצור BL

156ישבר]  ישבור BL

157 נוסף יוציא]  BL

158ופרוש]  ופירוש BL

הוא אשר כהן בבית אשר בנה שלמה (דה"א ו, לו), וכהנו לי (שמ’ מ, טו), ויכהן אלעזר בנו 159 (דב' י, ו), לכהן לי (שמ’ כט, א). לכהנו לי (שמ’ כח, ד), אין הוא"ו160 נוספת אך נופלת על הפעול שהוא הפועל161 והתאר מבנין הקל והוא כהן לאל עליון (בר’ יד, יח), וגם הכהנים הנגשים אל י"י (שמ’ יט, כב), אהרן הכהן (שמ’ לח, כא), אמור162 אל הכהנים (וי’ כא, א). והשם כהנה, כהנת עולם (במ’ כה, יג), כלם בענין עבודה בגדולה כי הכהנים היו עובדי השם וראשי העם. וגם הכהנים הנגשים אל י"י אינו אומר על בני אהרן כי אם על הבכורות כי אז היתה עבודה בבכורי ישראל וכל עובד יקרא כהן. וכן עבד163 עבודה זרה כמו כהן מדין (שמ’ יח, א), רק אדמת הכהנים לא קנה (בר’ מז, כו). היה כהן לדוד (שמ"ב כ, כו), עובדו ונשמע אליו ובעל עצתו164 בראש כלם, כי האוהב165 הנאמן עובד לאהובו166 בעצותיו הנכונות. וכן ואתה167 כהן לעולם (תה’ קי, ד), כלומר עבד השם168 וראש ישראל על דבר שאתה מלך צדק כמו שהכהן הוא ראש לעם. וכן ומידעיו וכהניו (מל"ב י, יא), ראשיו, וכן מוליך כהנים שולל169 (איוב יב, יט), ראשים, וכן חבר כהנים (הו' ו, ט), ראשים170. וכן171 יכהן פאר (יש’ סא, י), יגדל פארו בלבושים נאים. וכן ובני דוד כהנים היו (שמ"ב ח, יח). וכן אומר בדברי הימים במקומו ובני דוד הראשונים172 ליד המלך (דה"א יח, יז), או פירוש ובני דוד כהנים היו173 שהיו עובדי השם174 ויריאיו175. ויונתן תרגם רברבין הוו. אבל למה שכתוב בדברי הימים במקומו הפירוש הראשון הוא האמת.

159 חסר]  תחתיו BL

160הוא"ו]  הו"ו BL

161הפועל]  פועל BL

162אמור]  אמר BL

163עבד]  עובד BL

164עובדו ונשמע אליו ובעל עצתו]  עובדו ובעל עצתו ונשמע אליו BL

165האוהב]  האהוב BL

166לאהובו]  לאוהבו BL

167ואתה]  אתה BL

168השם]  י"י BL

169שולל]  שלל BL

170, ראשים]  BL

171 נוסף וכן]  BL

172הראשונים]  הראשנים BL

173 נוסף היו]  BL

174 נוסף השם]  י"י BL

175ויריאיו]  ויראיו BL

כה אמר י"י (שמ’ ט, א), כה עשו אבתיכם176 (במ’ לב, ח), אף על פי שנכתבה זאת המלה בה"א קריאתה בוא"ו177. ובכפל הפ"א178 הכ"ף במשקל אחר במבטא הה"א ועשית לאהרן ולבניו ככה (שמ’ כט, לה), אם179 ככה את עושה180 לי (במ’ יא, טו), שככה השבעתנו (שה"ש ה, ט), ככה לא תדע את מעשה אלהים (קה’ יא, ה). ויתכן ששרש ככה כך והה"א נוספת כמו אן אנה. וכן כתב רבי יעקב בן אלעזר ז"ל. וכתב המסורת 181 וככה תאכלו אותו182 (שמ’ יב, יא) לית כותיה מלרע ואם כן הוא ששרש ככה כך, היה ראוי לכתבו ראשון בזה האות ואחריו כוכב183 וככד אלא שאני כתבתים כסדר שכתבם רבי יונה. ואף על פי כן נכון הוא יותר מדרך הדקדוק כמו שכתבם רבי יעקב בן אלעזר ז"ל184. ועוד שרבותינו185 נשתמשו הרבה בלשון כך בלא ה"א כי כן השרש והעיקר. רוב186 המלה הזאת ענינה כמו כן. ויש שענינם187 188 הנה שים כה נגד אחי ואחיך (בר’ לא, לז), כדרך יום כה וכדרך כה יום189 כה (במ’ יא, לא), נלכה עד כה ונשתחוה (בר’ כב, ה), עד הנה. והנה לא שמעת עד כה (שמ’ ז, טז), עד עתה. ויהי עד כה ועד כה והשמים התקדרו עבים ורוח (מל"א יח, מה), בין כך ובין כך. ורבי יונה פירש190 איכה ואיככה מלות מורכבות מן אי וכה. וכבר כתבתי אותם בשרש איך.

176אבתיכם]  אבותיכם BL

177בוא"ו]  בו"ו BL

178 נוסף הפ"א]  BL

179אם]  ואם BL

180עושה]  עשה BL

181 חסר]  על BL

182אותו]  אתו BL

183כוכב]  ככב BL

184 נוסף ז"ל]  BL

185שרבותינו]  כי רבותינו BL

186רוב]  ורוב BL

187שענינם]  שענינה BL

188 חסר]  כמו BL

189וכדרך כה יום]  BL

190פירש]  פירוש BL

ח.  בבלי, שבת סב ע"ב

כי תלך במו אש לא תכוה (יש’ מג, ב), ורגליו לא תכוינה (מש’ ו, כח). והשם 191 מחית המכוה (וי’ יג, כד), מכות אש (וי’ יג, כד), ומשקל אחר192 כויה תחת כויה (שמ’ כא, כה). ופרשו193 מזה הענין והשרש כי תחת יופי194 (יש’ ג, כד). וכן בדברי רבותינו ז"ל [ח], כי תחת יופי אמר רבא היינו דאמרי אינשי חלופי שופרא כואה. ויהיה כי מן כוה בפלס רי מן רוה אף ברי יטריח עב (איוב לז, יא). או יהיה כמשמעו, ופרושו195 כי כל זה שספר המק והנקפה יהיה להם תחת יופי196.

191 חסר]  והיתה BL

192 נוסף ומשקל אחר]  BL

193ופרשו]  ופירשו BL

194יופי]  יפי BL

195ופרושו]  ופירושו BL

196יופי]  היופי BL

גם כח ידיהם למה לי (איוב ל, ב), כחי וראשית אני197 (בר’ מט, ג), יבש כחרש כחי (תה’ כב, טז). כתב החכם רבי אברהם בן198 עזרה199 ז"ל בעבור היות חיי האדם לחת התולדת הקושרת200 הכל, המעמדת הגוף כנה הלחה בשם כח לפיכך אמר יבש כחרש כחי. אם כחה אכלתי בלי כסף (איוב לא, לט), בכחו רגע הים (איוב כו, יב), ידוע. והאנקה והכח (וי’ יא, ל), כתב רבי יונה כי הוא הנקרא בערבי חרדון והוא ממין הצב. ורבנו201 שלמה ז"ל כתב 202הוא שקורין לו בלעז לוזירט.

197אני]  אוני BL

198בן]  אבן BL

199ה]  א BL

200הקושרת]  הקושרה BL

201ורבנו]  ורבינו BL

202 חסר]  ש BL

וכל בשליש203 (יש’ מ, יב), פירושו ומדד. והפעל הכבד אלפים בת יכיל (מל"א ז, כו), פירושו כך היתה מדתו, כלומר כך היה מחזיק. קטן מהכיל 204 העולה205 (מל"א ח, סד), מהחזיק כל כך כלומר שלא היתה מדתו גדולתו206 לכל העולות והשלמים. אשר לא יכילו207 המים (יר’ ב, יג), לא יחזיקו המים אלא יצאו מהם כי הם נשברים. מרבה להכיל (יח’ כג, לב), פירושו הכוס היא גדולה להחזיק הרבה כמו שאמר העמקה208 והרחבה209 (יח’ כג, לב). להכיל למען ברק (יח’ כא, לג), פירושו החרב הוחדה להחזיק ולסבול ההרג ולמען הראות210 ברקה להפחיד העמים. ואדני211 אבי ז"ל פירש להכיל כמו להאכיל. וכבר כתבנוהו בשרש אכל. ונורא מאד ומי יכילנו (יואל ב, יא), ומי יסבלנו. ומן הענין הזה והשרש הזה בהכפל הפ"א והלמ"ד הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך (מל"א ח, כז), כלומר לא יחזיקוך ולא יסבלוך. ונלאיתי212 כלכל (יר’ כ, ט), להחזיק ולסבול. ומי יכלכל213 214 יום בואו (מלאכי ג, ב), מי יוכל להחזיק ולסבול. הנצבה לא יכלכל (זכ’ יא, טז), החולה שעומדת במקום אחד לא יסבול אותה ולא יחזקנה. רוח איש יכלכל מחלהו ורוח נכאה מי ישאנה (מש’ יח, יד), כלומר יותר כקל215 לסבול חלי הגוף מחלי הנפש. וענין אחר קרוב לזה והוא כלכל את המלך (שמ"ב יט, לג), וכלכלתי אותך216 שם (בר’ מה, יא), וכלכלם לחם ומים (מל"א יח, ד), 217 ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו (בר’ מז, יב), ענין זה הוא ענין המזון לספק הצרך218 כמדת כל אחד 219 ואיננו יוצא א220מן הענין221 הראשון אבל הוא נכלל בו. וכן יכלכל דבריו במשפט (תה’ קיב, ה), כלומר שיוציאם במשפט וביושר ובמדה ולא ירבה בדברים. או פירוש דבריו עניניו כלומר שמסדר הוצאותיו ומתנותיו בסדר ובמשפט. ומזה השרש והענין ולכילי לא יאמר שוע (יש’ לב, ה). ועוד נכתבנו בשרש כיל.

203בשליש]  בשלש BL

204 חסר]  את BL

205העולה]  העלה BL

206גדולתו]  גדולה BL

207יכילו]  יכלו BL

208העמקה]  העמוקה BL

209והרחבה]  והחרבה BL

210הראות]  הרבות BL

211ואדני]  ואדוני BL

212ונלאיתי]  ונלאתי BL

213יכלכל]  מכלכל BL

214 חסר]  את BL

215כקל]  נקל BL

216אותך]  אתך BL

217 חסר]  ואכלכלם לחם ומים (מל"א יח, יג), BL

218הצרך]  הצורך BL

219 חסר]  ואחד BL

220 נוסף א]  BL

221מן הענין]  מהענין BL

ויכוננו ברחם אחד (איוב לא, טו). והנפעל נכוןוטוב222, לא נכון לעשות כן (שמ’ ח, כב), כשחר נכון מוצאו223 (הו' ו, ג). לאין נכון לו (נחמ’ ח, י), פירושו למי שהמזון אין נכון ומזומן לו. והנה אמת נכון הדבר (דב' יג, טו), כלומר נכון בפי העדים כאשר חקרת, ושבתם אלי אל נכון (שמ"א כג, כג), פירושו עם נכון כלומר עם דבר 224 נכון ואמת שתודיעו לי מקומו באמת. כי בא שאול אל נכון (שמ"א כו, ד), באמת. נכונו ללצים שפטים (מש’ יט, כט), ותכון225 מלכותו226 (מל"א ב, יב). והפעל הכבד הכין לבו (תה’ עח, ח), אל המקום אשר הכינותי227 (שמ’ כג, כ), הכנו והקדשנו (דה"ב כט, יט), מי יכין לעורב228 צידו (איוב לח, מא), ויכינו את המנחה (בר’ מג, כה), וטבח טבח והכן (בר’ מג, טז), ולא יכין לדבר כן (שופ’ יב, ו), כלומר לא יכין הדבר בפיו לדבר ביושר כמו229 שהיה אומר לו. מוכנים בית י"י230 (יח’ מ, מג). ושלא נזכר פועלו ממנו והוכן בחסד כסא (יש’ טז, ה), פתח כי הוא פעל עבר מוסב לעתיד מפני הוא"ו231. גם הוא למלך הוא232 הוכן (יש’ ל, לג), קמץ233 כי הוא פעל עומד. וכבד אחר אשר כונן להשחית (יש’ נא, יג), כוננו חצם על יתר (תה’ יא, ב), ומעשה ידינו כוננה עלינו234 ומעשה ידינו כוננהו (תה’ צ, יז), עד יכונן (יש’ סב, ז), וכונן לחקר אבותם (איוב ח, ח), כלומר כונן דעתך לחקור ולדרש235 הדברים. ושלא נזכר פועלו236 ממנו ביום הבראך כוננו (יח’ כח, יג). ועם ההתפלעל237 ובתבונה יתכונן (מש’ כד, ג), כלם ענין הכנה, וידוע. והתאר מזה לא כן אנחנו עושים (מל"ב ז, ט) כלומר לא טוב. לא כן אוחילה לפניך (שמ"ב יח, יד) לא טוב238, אם כנים אתם (בר’ מב, יט), כלומר נכונים ואמתים. כן בנות צלפחד דוברות239 (במ’ כז, ז), כן מטה בני יוסף דברים (במ’ לו, ה), ולא מצאו להם כן (שופ’ כא, יד), כלומר בחשבון שהיו הם. ופיה עגול240 מעשה כן (מל"א ז, לא), כלומר מעשה ישר. וישתכחו בעיר אשר כן עשו (קה’ ח, י), ופירוש241 המעשה הישר שעשו242. וגבורתם לא כן (יר’ כג, י), לא243 כן ידברו (יר’ ח, ו), לא טוב. בל יחזקו כן תרגם (יש’ לג, כג), לא יחזקוהו244 חזוק245 טוב וחזק246. וקרוב לענין כ אלו247 כל כן שבמקרא. ויעשו כן החרטמים (שמ’ ח, ג), כן כמו שהוא הם עושים248, וישביה249 כמו כן ימותון (יש’ נא, ו), כמו שהארץ תבלה כן ימותו יושביה ויבלו. כי על כן לא נתתיה (בר’ לח, כו), פירושו כי על כן שלא נתתיה. על כן מלא לב האדם (קה’ ח, יא), אשר מלאו לבו לעשות כן (אס’ ז, ה), וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ (שמ’ א, יב), כלומר כל כמו250 שהיו מענין251 אתו252 כן היה רב253 ופורץ יותר. וכמהו קראו להם כן הלכו להם254 מפניהם (הו' יא, ב). ובא על המלה הזאת למ"ד השרות255 לכן חי אני נאם י"י (צפ’ ב, ט), לכן ישכב עמך הלילה (בר’ ל, טו). ויש שתפרש מהם באמת שהם256 התחלת הדברים. ויש שתפרש אותם בעבור זה. ויש שתבא עליו בי"ת השרות257 ובכן אבא258 אל המלך (אס’ ד, טז), כלומר ובזה שתתענו ותבקשו רחמים אבא259 אל המלך260 אשר לא כדת ואבטח ברחמי הצור. ובכן ראיתי רשעים קבורים (קה’ ח, י), ויתכן לפרש זה ובאמת. והשם אבא עד תכונתו (איוב כג, ג), כלומר מקום מושבו שהוא נכון שם. ומשקל אחר מכון לשבתך (שמ’ טו, יז). ובתוספת ה"א המכונה האחת (מל"א ז, כז), ויעש את המכונות261 (מל"א ז, כז), פירושו מושב הכיורות. ובשרק והניחה שם על מכונתה262 (זכ’ ה, יא), מקום מושבה. ומשקל אחר ועל השלבים כן ממעל (מל"א ז, כט). ובהבלע הסתר בדגש ויעש את הכיור נחשת ואת כנו נחשת (שמ’ לח, ח), מקום מושבו. והשיבך על כנך (בר’ מ, יג), מקום מושבך שהיית נכון בו מתחלה. ובה"א הנקבה וכנה אשר נטעה ימינך (תה’ פ, טז), רוצה לומר ארץ ישראל על דרך מכון לשבתך פעלת י"י מקדש י"י כוננו ידיך (שמ’ טו, יז). ואמר בו לשון נטיעה כמו שמצאנו ויטע אהלי אפדנו (דנ’ יא, מה), ועוד שהמשיל אותה לגפן במזמור. וכבר פרשו263 המלה 264 כמו נטיעה כמו שאמר אחריו ועל בן אמצת לך (תה’ פ, טז), שהוא כמו בן פרת יוסף (בר’ מט, כב). לעשות כונים למלאכת265 השמים (יר’ ז, יח), עשינו לה כונים להעציבה266 (יר’ מד, יט), ואת כיון צלמיכם (עמ’ ה, כו), פירושו מיני מאכלים שהיו מכינים ומגישים למלאכת267 השמים ולצלמיהם. ואולי קראם כונים וכיון לכוון268 דעתם ולבם אליהם269 לעשותם ולתקנם היטב. ופרשו270 בו עוד שהוא כוכב שבתי נקרא כיון271, וכן נקרא בלשון ישמעאל ופרש272 כוון273 ועשו דמותו לעבדו. ויונתן תרגם כונים כדרוטין274. וכן תרגום275 חגור אפוד בד כדרוט276 דבוץ, בנות המלך הבתולות (שמ"ב, יג, יח) מעילים כדרוטין277.

222וטוב]  BL

223מוצאו]  מצאו BL

224 חסר]  אמת BL

225ותכון]  ותכן BL

226מלכותו]  מלכתו BL

227הכינותי]  הכנתי BL

228לעורב]  לערב BL

229כמו]  מה BL

230בית י"י]  בבית סביב BL

231הוא"ו]  הו"ו BL

232 נוסף הוא]  BL

233קמץ]  קמוץ BL

234 נוסף ומעשה ידינו כוננה עלינו]  BL

235ולדרש]  ולדרוש BL

236פועלו]  פעלו BL

237ההתפלעל]  ההתפעל BL

238 נוסף לא טוב]  BL

239דוברות]  דברת BL

240עגול]  עגל BL

241ופירוש]  פירוש BL

242שעשו]  אשר עשו BL

243לא]  לוא BL

244יחזקוהו]  יחזקו BL

245חזוק]  חוזק BL

246 נוסף וחזק]  BL

247כ אלו]  אלו BL

248שהוא הם עושים]  שהיו עושים הם BL

249וישביה]  ויושביה BL

250כמו]  מה BL

251מענין]  מענים BL

252אתו]  אותו BL

253רב]  רבה BL

254 נוסף להם]  BL

255השרות]  השירות BL

256שהם]  שהיא BL

257השרות]  השירות BL

258אבא]  אבוא BL

259אבא]  אבוא BL

260אל המלך]  למלך BL

261המכונות]  המכנות BL

262מכונתה]  מכנתה BL

263פרשו]  פירשו BL

264 חסר]  הזאת BL

265למלאכת]  למלכת BL

266להעציבה]  להעצבה BL

267למלאכת]  למלכת BL

268לכוון]  לכיון BL

269אליהם]  עליהם BL

270ופרשו]  ופירושו BL

271 נוסף נקרא כיון]  BL

272ופרש]  ופרס BL

273כוון]  כיו"ן BL

274כדרוטין]  כרדוטין BL

275וכן תרגום]  ותרגום BL

276כדרוט]  כרדוט BL

277כדרוטין]  כרדוטין BL

וכוס פרעה בידי (בר’ מ, יא), כוסי רויה (תה’ כג, ה), כי כוס ביד 278 ויין חמר מלא מסך (תה’ עה, ט), גביעים279 מלאים יין וכוסות280 (יר’ לה, ה), ידוע. מנת חלקי וכוסי (תה’ טז, ה), מנת כוסם (תה’ יא, ו), הוא החלק. ויש אומרים כי זה הלשון הוא על החלק הגדול. את281 הכוס ואת השלך (וי’ יא, יז), ככוס חרבות (תה’ קב, ז), שם עוף טמא לא נודע אצלנו. ורבנו282 שלמה ז"ל פרש283 פלקו284 בלעז. ואותו שקורין פלקו285 הוא נמצא בישוב286 וצדין בו בני אדם287 שאר העופות, ואחר שאמר הכתוב ככוס חרבות ידמה שהוא עוף288 מדברי.

278 חסר]  י"י BL

279גביעים]  גבעים BL

280וכוסות]  וכסות BL

281את]  ואת BL

282ורבנו]  ורבינו BL

283פרש]  פירש BL

284פלקו]  פלקו"ן BL

285פלקו]  פלקו"ן BL

286בישוב]  ביישוב BL

287אדם]  האדם BL

288 נוסף עוף]  BL

מכור הברזל (דב' ד, כ), כהתוך כסף בתוך כור (יח’ כב, כב), מצרף לכסף וכור לזהב (מש’ יז, ג), הוא הכלי שמתיך בו הצורף הזהב והכסף289. ועשרים אלף כור חטים (מל"א, ה, כה)290, הכור הוא החמר291 והוא שלשים סאין292. מכורותיך293ומלדותיך294 (יח’ טז, ג), בחלם295. ובשרק הכ"ף בארץ מכרותיך (יח’ כא, לה), פירושו296כמו מגורותיך. וכן על ארץ מכורתם (יח’ כט, יד).

289הזהב והכסף]  הכסף והזהב BL

290]  כרים עשרים אלף (דה"ב ב, ט) BL

291החמר]  החומר BL

292סאין]  סאים BL

293מכורותיך]  מכרתיך BL

294ומלדותיך]  ומלדתיך BL

295בחלם]  בחולם BL

296 נוסף פירושו]  BL

עבד מלך הכושי (יר’ לח, ז), תרגם יונתן עבדא דמלכא צדקיהו. ולפי דעתי כי הכושי שב אל עבד כלומר שזה היה כושי שהיה עבד המלך. זרח הכושי (דה"ב יד, ח), הכושים והלובים (דה"ב טז, ח), ובהראות היו"ד הלא כבני כושיים297 אתם לי בני ישראל (עמ’ ט, ז), הם בני כוש בן חם. ופירוש הלא כבני כושיים 298 לי על דרך היהפוך כושי עורו (יר’ יג, כג), כלומר כמו שהכושי לא ישתנה עורו כן אתם לא תשתנותם299 ולא שבתם ממעשיכם הרעים. וכן לזה הענין נקרא שאול כוש כמו שכתוב על דברי כוש בן ימים300 (תה’ ז, א), כי לא נשתנה לבו משנאת דוד אף על פי שהיה אומר שוב בני דוד כי לא ארע לך עוד. על אודות301 האשה הכושית302 (במ’ יב, א), לפי שהיתה מדינית קראה כן, והכושים והמדינים והישמעלים303 כלם אחדים ושוכנים יחד כמו שאמר304 והנה ארחת ישמעאלים (בר’ לז, כה), ואחר כך אמר והמדנים או305 מכרו אותו (בר’ לז, לו), וכן במלחמת גדעון עם מדין אמר כי ישמעאלים הם (שופ’ ח, כד), ודברו רע על משה על שלקח אשה ממדינים והוא משתרר עליהם ואם ישתרר306 על הנבואה הלא גם בנו דבר 307.

297כושיים]  כשיים BL

298 חסר]  אתם BL

299תשתנותם]  השתניתם BL

300ימים]  ימיני BL

301אודות]  אדות BL

302הכושית]  הכשית BL

303והישמעלים]  והישמעאלים BL

304שאמר]  שאומר BL

305 נוסף או]  BL

306ישתרר]  משתרר BL

307 חסר]  י"י BL

כל האדם כוזב308 (תה’ קטז, יא), ופירוש הפסוק האמנתי כי אדבר וגו'309 (תה' קטו, י)האמנה310 גדולה היתה לי, כי הייתי מדבר כאשר עניתי, כלומר כשהייתי311 312 בורח וכשהייתי בחפזי הייתי אומר כל האדם כוזב, כלומר אפילו בזמן שהייתי נחפז ועני מאד הייתי אומר כל האדם שאדם313שאומר שלא תהיה לי המלוכה כוזב הוא וזו היא ההאמנה314 הגדולה. והנפעל פן315 יוכיח בך ונכזבת (מש’ ל, ו), הן תוחלתו נכזבה (איוב מא, א). והשם שוא ודבר כזב (מש’ ל, ח), ותדבר אלהים316 אלי כזבים (שופ’ טז, י), ויתעום כזביהם (עמ’ ב, ד). והשם בתוספת אל"ף היו317 תהיה 318 כמו אכזב (יר’ טו, יח), ופירושו תהיה 319 כנגד השם יתברך320 כי היה מתרעם הנביא על שהבטיחו ואמר לו ונתתיך321 322 לעיר מבצר (יר’ א, יח), והם היו מקללים ומכים אותו. 323 אמר תהיה לי במקום אכזב (יר' טו, יח).324325 וכמהו326 בתי אכזיב לאכזב (מי’ א, יד), והוא על327 דרך צחות, כי אכזיס328 שם עיר כמו שאמר329 וקעילה ואכזיב וכירשה330 (יהו’ טו, מד). ואכזב הוא כזב פלימנט331 בלעז. והפעל הכבד עד אמונים לא יכזב (מש’ יד, ה), 332. לא איש אל ויכזב (במ’ כג, יט), אל תכזב בשפחתך333 (מל"ב ד, טז), אשר לא יכזבו מימיו (יש’ נח, יא), ובלשונם יכזבו לו (תה’ עח, לו). וכבד אחד ואם לא איפא334 מי יכזיבני (איוב כד, כה), כלומר שישים דברי 335כזב. כלם ענין אחד. ופירוש לא יכזבו מימיו על דרכך336 ותירוש יכחש בה (הו' ט, ב), כחש מעשה זית (חב’ ג, יז).

308כוזב]  כזב BL

309 נוסף וגו']  BL

310האמנה]  אמונה BL

311כשהייתי]  כאשר הייתי BL

312 חסר]  בעניי BL

313 נוסף שאדם]  BL

314ההאמנה]  האמונה BL

315והנפעל פן]  והנפעל BL

316 נוסף אלהים]  BL

317 נוסף היו]  BL

318 חסר]  לי BL

319 חסר]  לי BL

320יתברך]  יתעלה BL

321ונתתיך]  נתתיך BL

322 חסר]  היום BL

323 חסר]  ופירוש כמו אכזב כמו מקור כזב. BL

324 נוסף ]  BL

325 חסר]  ואמר אכזב BL

326וכמהו]  וכמוהו BL

327 נוסף על]  BL

328ס]  ב BL

329שאמר]  שנאמר BL

330וכירשה]  ומראשה BL

331פלימנט]  פלימנ"ט BL

332  – חסר מחמת הדומות ]  אפילו בדברים שאינם עדות כלומר אפילו בדברי הבאי לא יכזב BL

333בשפחתך]  בשפחתיך BL

334איפא]  אפו BL

335 חסר]  ל BL

336דרכך]  דרך BL

לא אכזר כי יעורנו (איוב מא, ב), מוסר אכזרי (יר’ ל, יד), פירושו337 מוסר אדם אכזרי כי מוסר סמוך כי הוא פתוח338, וכן אמר339 מכת אויב (יר’ ל, יד) אכזרי. אכזרי המה לא340 ירחמו (יר’ נ, מב), ורחמי רשעים אכזרי (מש’ יב, י). והשם אכזריות חמה (מש’ כז, ד). אכזריות הוא הפך הרחמנות.

337פירושו]  ופירושו BL

338פתוח]  פתח BL

339אמר]  אומר BL

340לא]  ולא BL

לא נכחד עצמי (תה’ קלט, טו), וכל דבר לא יכחד מן המלך (שמ"ב יח, יג). והפעל הכבד לא כחדתי אמרי קדוש (איוב ו, י), ולא כחדו מאבותם (איוב טו, יח), פירושו ולא כחדו מה ששמעו מאבותם. אל תכחד ממני (יר’ לח, יד), לא נכחד מאדני (בר’ מז, יח). וכבד אחר יכחידנה תחת לשונו (איוב כ, יב). כלם ענין ההסתר וההעלמה. ואיפה ישרים נכחדו (איוב ד, ז), נשמדו ונכרתו. וישכן341 ערים נכחדות (איוב טו, כח), נגזרות מישוב342. ופירושו וישכון ערים שסופם343 להיות נכחדות. והפעל הכבד והכחדתיו (שמ’ כג, כג), לכו ונכחידם מגוי (תה’ פג, ה), ואכחיד344 את שלשת הרועים345 בירח אחד (זכ’ יא, ח), ויכחד כל גבור חיל ונגיד ושר (דה"ב לב, כא). כלם ענין כריתה והסרה.

341וישכן]  וישכון BL

342מישוב]  מאין יושב BL

343שסופם]  שסופן BL

344ואכחיד]  ואכחד BL

345הרועים]  הרעים BL

כחלת עיניך (יח’ כג, מ), פירושו תקנת עיניך בכחול346 והוא הפוך. וכן קורין לו בערבי אל כחול347.

346בכחול]  בכוחל BL

347כחול]  כחו"ל BL

ט.  בבלי, בבא קמא סה ע"ב

וכחש בעמיתו (וי’ ה, כא), כחש לו (מל"א יג, יח), כחשו בי"י (יר’ ה, יב), בני הנכר348 יכחשו לו349 (תה’ יח, מה), ותכחש שרה (בר’ יח, טו). אלה וכחש (הו’ ד, ב). וההתפעל בני נכר יתכחשו לו350 (שמ"ב כב, מה). והתאר בנים כחשים (יש’ ל, ט). והשם סבבוני בכחש (הו’ יב, א), מאלה351 ומכחש יספרו (תה’ נט, יג). והקבוץ ובכחשיהם שרים (הו’ ז, ג), כלם ענין כפירה וכזב. ועל דרך ההשאלה כחש מעשה זית (חב’ ג, יז), פירושו כזב תוחלת המיחלים אליו. ותירוש יכחש בה (הו’ ט, ב), כלומר יכזיב תוחלתם. ובה מן ארבעה352 דסבירין בם וקורין בה על פי המסורת. וענין אחר ובשרי כחש משמן (תה’ קט, כד), פירושו רזה. וכן בדברי רבותינו ז"ל [ט] בהמה כחושה. והשם ויקם בי כחשי (איוב טז, ח). והנפעל ויכחשו אויביך353 לך (דב' לג, כט), כלומר שיהיו כחושים ודלים ונכנעים לך. וההתפעל בני נכר יתכחשו לו354 (שמ"ב כב, מה). או יהיה355 מהענין הראשון כמו שכתבנו ופירושו שיכפרו על מה שיעשו356 והרעו יכפרו עתה מרוב מורא ויאמרו שלא עשו.

348הנכר]  נכר BL

349לו]  לי BL

350לו]  לי BL

351מאלה]  ומאלה BL

352ארבעה]  ב' BL

353אויביך]  איביך BL

354לו]  לי BL

355יהיה]  יהיו BL

356שיעשו]  שעשו BL

המלה הזאת חלקה רבי יונה על פנים רבים ופירש רבם357 כלשון אף על פי. וכן עשו רוב המפרשים. והנכון כי היא לעולם מלת טעם. והנה אפרש לך מקצתם ותבין השאר. כי עם קשה ערף הוא וסלחת (שמ’ לד, ט), פירושו לפי שאמר הקדוש ברוך הוא הנה אנכי שולח מלאך לפניך (שמ’ כג, כ), אל תמר בו כי לא ישא לפשעכם (שמ’ כג, כא) אמר משה רבנו358 359 ילך נא י"י בקרבנו כי עם קשה ערף360 הוא ותמידים361 הם לחטא362 ואם תשלח מלאך לפנינו והוא לא ישא לפשענו363 כרגע נהיה כלים, אבל צריך שתלך אתה ואם יחטאו לך וסלחת לעונינו ולחטאתינו. כי תוריש את הכנעני כי רכב ברזל לו וכי364 חזק הוא (יהו’ יז, יח), פירושו לפיכך צריך שהוריש365 את הכנעני הזה366 לפי שהוא חזק ורכב ברזל 367 ואם לא תורישנו תזיק368 לך שכונתו אצלך ויהיה לצנינים בצדיך369. שכל את ידיו כי מנשה הבכור (בר’ מח, יד), 370 והיה לו לתת ימינו על ראשו אם לא ששכל והבין ברוח הקדש כי הקטן יגדל ממנו. וזה טעם שכל כי מנשה הבכור, כי אם היה נותן371 ימינו על ראש מנשה לא היה שכל בזה אלא כמנהג העולם. לי"י אלהינו הרחמים והסליחות כי חטאנו לו (דנ’ ט, יא)372, פירושו לפי שחטאנו לך373 צריך שיהיו לו הרחמים והסליחות לרחם עלינו ולסלוח עלינו374 על כל פשעינו. והנה הראיתי לך הדרך במקצת אותם שמפרשים אותם במקום אף על פי ותבין ותדע לנשארים. והכלל לך כי היא מלת הטעם ואתה תבין כל אחד ואחד לפי מקומו. יש שהוא במקום לפי עם ש"ין השרות375 והם הרוב כמו כי יחטיאו אותך לי (שמות כג, לג)376, לפי שיחטיאו377. ועם שי"ן השרות378 לבדה כי נתן לצבאך לחם (שופ’ ח, ו). ויש במקום כ"ף שי"ן379 השרות380 כי תוליד בנים (דב' ד, כה). כאשר תוליד381. ובהיותה קשורה עם מלת אם כמו כן. ויש מהם למעט והם הרוב כמו כי אם אל המקום (דב' טז, ו), כי אם עונותיכם (יש’ נט, ב). ויש מהם להרבות382 כי אם הכיתם את383הכל384 חיל כשדים הנלחמים אתכם (יר’ לז, י), כי אם ישנו ביהונתן385 בני (שמ"א יד, לט), כי אם תכבסי בנתר (יר’ ב, כב). ופעמים עם ה"א התמיהה386 הכי אחי אתה (בר’ כ, טו).והיא פעמים לאמתת הדבר. וכן פרשו387 הכי קרא שמו יעקב (בר’ כז, לו). מן השלשה הכי נכבד (שמ"ב כג, יט).

357רבם]  רובם BL

358רבנו]  רבינו BL

359 חסר]  עליו השלום BL

360ערף]  עורף BL

361ותמידים]  ומתמידים BL

362לחטא]  לחטוא BL

363לפשענו]  לפשעינו BL

364וכי]  כי BL

365שהוריש]  שתוריש BL

366 נוסף הזה]  BL

367 חסר]  לו BL

368תזיק]  יזיק BL

369בצדיך]  בצדך BL

370  – חסר מחמת הדומות ]  פירוש נתן ידיו בשכל כי מנשה הבכור BL

371נותן]  משים BL

372]  כי מרדנו בו (דנ’ ט, ט) BL

373שחטאנו לך]  שמרדנו בו BL

374עלינו]  לנו BL

375השרות]  השירות BL

376]  חטאנו לו (דנ’ ט, יא) BL

377שיחטיאו]  שחטאנו לו BL

378השרות]  השירות BL

379שי"ן]  ושי"ן BL

380השרות]  השירות BL

381כאשר תוליד]  כשתוליד בנים BL

382להרבות]  לרבות BL

383 נוסף את]  BL

384הכל]  כל BL

385ביהונתן]  ביונתן BL

386התמיהה]  התמיה BL

387פרשו]  פירוש BL

יראו עיניו כידו (איוב כא, כ), כמו אידו. נטה בכידון אשר בידך (יהו’ ח, יח), הוא הרומח שבו הנס. וכ"ף388 וישחק לרעש כידון (איוב מא, כא). ואיפשר389 שיהיה זה הרומח לבדו בלא הנס, ואמר רעש כידון רעש הרומח בהליכתו כשמשליכין390 אותו. וכמו הם391 עוד להב חנית וכידון (איוב לט, כג), פירושו להב חנית ולהב כידון. אבל וכידון נחשת בין כתפיו (שמ"א יז, ו), אינו רומח כי הוא כלי ממגן392 לכתפיו ואמר בו התרגום ומצחפא393 דנחשא. קשת וכידון יחזיקו (יר’ ו, כג), אמר בו התרגום קשתן ותריסין.

388וכ"ף]  וכן BL

389ואיפשר]  ואפשר BL

390כשמשליכין]  שמוליכין BL

391וכמו הם]  וכמוהם BL

392ממגן]  מגן BL

393ומצחפא]  ומחצפא BL

י.  אוואר"ו

ולכילי לא יאמר שוע (יש’ לב, ה), בחרק394. ובצרי וכלי כליו רעים (יש’ לב, ז), והיו"ד יו"ד היחש395 כיו"ד מוכיח אדם אחרי (מש’ כח, כג), הוא ההיכל לפני (מל"א ו, יז). כלי396 הוא כנגד השוע כי השוע הוא397 יותר מהנדיב והכילי טוב מהנבל. ולפי דעתי כי מלת כילי נגזרה מענין וכל בשליש (יש’ מ, יב) ומשרשו ולפיכך נקרא כילי שהוא עושה ענינו398 ומוציא הוצאותיו במדה קצובה שלא יותר כלום, וכליו רעים שם הכילות. האחד ממנו כל בפלס גרבן399, ולרבים כלים. ורוצה לומר כי המדות שלו רעים הם, כי המדה הקצובה והשוה טובה ברוב הדברים אבל מדות הכילי רעים בכל הדברים כי לא יוסיף דבר על המדה הקצובה לא בהוצאת ביתו ולא במתן העניים ועינו צרה בכל אשר יוציא. ועוד נפרשנו בשרש כלה מענין כלי, כלים 400.

394בחרק]  בחירק BL

395היחש]  היחס BL

396כלי]  כילי BL

397 נוסף הוא]  BL

398ענינו]  עניניו BL

399גרבן]  גר, כן BL

400 חסר]  [י] BL

יא.  בבלי, ברכות נח ע"ב

יב.  בבלי, ברכות נח ע"ב

כסיל וכימה (איוב ט, ט), כתב רבי יונה כי הוא חבור הכוכבים הנקרא בערבי אל תוריא401. והחכם רבי אברהם בן402 עזרא ז"ל כתב כי הקדמונים אמרו כימה הם403 שבעה כוכבים והם בסוף מול טלה והנראים הם ששה. וכתב כי הנכון בעיניו שהוא404 כוכב אחד והוא כוכב גדול יקרא עין השור השמאלי וכסיל הוא כוכב גדול הוא405 לב מזל עקרב. התקשר מעדנות כימה (איוב לח, לא), אמרו רבותינו ז"ל [יא] כימה יש בו צנה גדולה ומקטרא לפירי וכימה יש בו חמימות406 גדולה ומכבשא לפירי, לפיכך אמר או מושכות כסיל תפתח [יב] שהוא מפתח הפירות ומוציאם. והנני עתיד לבארו407 עוד בשרש קשר.

401תוריא]  תורי"א BL

402בן]  אבן BL

403 נוסף הם]  BL

404שהוא]  כי הוא BL

405הוא]  והוא BL

406וכימה יש בו חמימות]  וכסיל יש בו חמות BL

407לבארו]  לפרשם BL

כיס אחד 408 לכלנו (מש’ א, יד), ומעשהו409 כל אבני כיס (מש’ טז, יא), לא יהיה לך בכיסך (דב' כה, יג), ידוע.

408 חסר]  יהיה BL

409ומעשהו]  מעשהו BL

ובכפים עלו (יר’ ד, כט), חרי עפר וכפים (איוב ל, ו), תרגום צלע410 כיפא.

410צלע]  סלע BL

יג.  בבלי, זבחים יט ע"ב

כיור נחשת (שמ’ ל, יח), כלי שהיה411 בו מים תמיד. וכמוהו והנה412 בכיור או בדוד (שמ"א ב, יד), אבל הוא שהיו רוחצין בו הבשר ולא שהיה413 בו מים תמיד. וכמהו414 ויעש כיורים עשרה ויתן חמשה מימין וחמשה משמאל לרחצה בהם אם415 מעשה העולה (דה"ב ד, ו). ואף על פי כן 416 זה הכיור ואותו כלי אחר417 והוא דומה418 כעין אותו כלי419 שקורין לו בלעז קונקא420 . אבל אותו של משכן היו לו פיות שיוצאין מהם421 המים כשהיו רוחצין422 הכהנים ממנו את ידיהם 423 שנאמר ממנו (שמ’ ל, יט) ולא בתוכו. ואמרו רבותינו ז"ל [יג] כי בבת אחת היה הכהן רוחץ ממנו ידיו ורגליו. הא כיצד? מניח ידו הימנית על גבי רגלו הימנית ואת ידו השמאלית על גבי רגלו השמאלית ורוחץ בבת אחת. ככיור אש בעצים (זכ’ יב, ו), פירושו לפיד אש. תנור וכירים (וי’ יא, לה), כירים הוא מקום שפיתת שתי קדרות424 לכך נקרא בלשון שנים. והמלה נגזרה425 ממלת ככיור אש בעצים לפי שמדלקין426 בו האש תמיד לבשל נקרא כן.

411שהיה]  שהיו BL

412והנה]  והכה BL

413שהיה]  שהיו BL

414וכמהו]  וכמוהו BL

415אם]  את BL

416 חסר]  מעשה BL

417אחר]  אחד BL

418והוא דומה]  הוא, ודומה BL

419כלי]  הכלי BL

420בלעז קונקא]  קונק"א בלעז BL

421מהם]  מהן BL

422רוחצין]  רוחצים BL

423 חסר]  ואת רגליהם BL

424קדרות]  קדירות BL

425נגזרה]  נגזרת BL

426שמדלקין]  שמדליקין BL

כלילת יופי427 (איכה ב, טו), תאר רוצה428 לומר שכולה יופי. מכלל יופי429 (תה’ נ, ב), שם רוצה430 לומר שציון הוא431 מכלל היופי שהוא432 יפי433 ל434כל הארצות. ומשקל אחר לבושי435 מכלול כלם (יח’ כג, יב), בחלם436. ובשרק המה רוכליך במכללים (יח’ כז, כד). והפעל ממנו כלו437 יפיך (יח’ כז, יא). ומזה הענין עוד אהבת כלולותיך438 (יר’ ב, ב). כלה קשוריה439 (יר’ ב, לב), כי האשה בימי חפתה440 כל יפיה וכל תכשיטיה אז הם. ונקראת אפלו441 אחר החפה442 כלה לחמיה ולחמותה ערות כלתך (וי’ יח, טו), וכלתו אשת פנחס (שמ"א ד, יט), כלה בחמותה (מי’ ז, ו), כמו שנקרא חתן כל ימיו לחמיו ולחמותו על ימי443 חפתו444 שהיה חתן באמת כמו שפרשתיו445 בשרשו. והפעל שלא נזכר פועלו446 בהכפל הפ"א ובני ישראל התפקדו וכלכלו (מל"א כ, כז), פירושו נמנו והיו בם447 כלם כמו שהיו448 במלחמה הראשונה שבעת אלפים כי לא נפקד מהם איש במלחמה. והאלילים כליל יחלף (יש’ ב, יח), פירושו449 כלם יכרת450 אותם. כליל תקטר (וי’ ו, טו) , פירושו כלו תקטר451. וכליל על מזבחך (דב' לג, י), העולה שהיא כלה נשרפת. כליל העיר (שופ’ כ, מ), פירושו עשן שריפת כל העיר. וכן ואת כל שללה כליל לי"י אלהיך (דב' יג, טז), וכן אמר התרגום גמיר. וכן פירוש כליל תכלת (שמ’ כח, לא), שכלו תכלת. כל פעל י"י למענהו (מש’ טז, ד), וכל זה איננו שוה לי (אס’ ה, יג) ותמו כל (יר' יד, יב)452. בכל453 מקום מלת כל מזה השרש היא והיא חסרת הכפל וחבורו454 לכנויים455 יוכיח כ456אמרך כלו, כלך, כלי, כלם בדגש לחסרון אות הכפל. ובא כנוי הנסתרים בה"א מ"ם457 ובליעל כקוץ מנד כלהם (שמ"ב כג, ו). וכן כנוי הנסתרות בה"א נו"ן458 קצב אחד לכלהנה (מל"א ז, לז), והיא מלת459 כוללת הפרטים. ופעמים יבא460 על דרך הפלגת הרבוי כמו וכל הארץ באו מצרים461 (בר’ מא, נז), וכל טוב אדניו בידו (בר’ כד, י), וכל טוב דמשק (מל"ב ח, ט), והדומים להם. ולרש אין כל (שמ"ב יב, ג), פירושו מאומה. וכן אין לשפחתך כל בבית (מל"ב ד, ב), לא תעשה כל מלאכה (שמ’ כ, י), כל חלב וכל דם לא תאכלו (וי’ ג, יז), נפשנו יבשה אין כל (במ’ יא, ו), כי לא במותו יקח הכל (תה’ מט, יח). ורוצה לומר במקומות אלה אפלו462 אחד מהכל.

427יופי]  יפי BL

428רוצה]  רצונו BL

429יופי]  יפי BL

430רוצה]  רצונו BL

431הוא]  היא BL

432שהוא]  שהיא BL

433יפי]  יופי BL

434 נוסף ל]  BL

435לבושי]  לבשי BL

436בחלם]  בחולם BL

437כלו]  כללו BL

438כלולותיך]  כלולתיך BL

439קשוריה]  קשריה BL

440חפתה]  חופתה BL

441אפלו]  אפילו BL

442החפה]  החופה BL

443ימי]  ידי BL

444חפתו]  חופתו BL

445שפרשתיו]  שפירשתיו BL

446פועלו]  פעלו BL

447בם]  בה BL

448שהיו]  שהיה BL

449 נוסף פירושו]  BL

450יכרת]  יכרות BL

451 נוסף , פירושו כלו תקטר]  BL

452 נוסף ]  BL

453בכל]  ובכל BL

454וחבורו]  וחבורה BL

455לכנויים]  לכינויים BL

456כ]  ב BL

457מ"ם]  ומ"ם BL

458נו"ן]  ונו"ן BL

459מלת]  מלה BL

460יבא]  תבא BL

461מצרים]  מצרימה BL

462אפלו]  אפילו BL

כלאו שמים מטל והארץ כלאה יבולה (חגי א, י), כלא ולא אצא (תה’ פח, ט), אדני משה כלאם (במ’ יא, כח), לא תכלא רחמיך (תה’ מ, יב), הנה שפתי לא אכלא (תה’ מ, י). והנפעל ויכלא העם מהביא (שמ’ לו, ו), ויכלא הגשם (בר’ ח, ב)463. והשם כי נתתם אותי אל בית הכלא (יר’ לז, יח), כי אותו464 עשו לבית הכלא (יר’ לז, טו), מבית כלא (מל"ב כה, כז), בשש נקדות465. את בגדי כלאו (יר’ נב, לג), ובבתי כלאים 466 (יש’ מב, כב). ו467משקל אחר ולא נתנו אותו468 בבית469 הכלוא (יר’ לז, ד), ויוצא אותו מבית הכלוא (יר’ כב, לא). ומשקל אחר גזר ממכלה צאן (חחב’ ג, יז), הה"א תמורת אל"ף470 וחבורו יוכיח, ממכלאות471 צאן (תה’ עח, ע). כלם ענין מסירה472 מניעה ועצירה. ופירוש מכלה473 צאן מקום שהצאן נעצרות474 שם בתוך הגדרות אשר סביב המקום ההוא שלא יוכלו ללכת הצאן משם כי אם דרך הפתח. ובגד כלאים (וי’ יט, יט), 475 מעורב מצמר ומפשתים476. לא תזרע כרמך כלאים (דב’ כב, ט), 477 מיני זרעים עם החרצן. שדך לא תזרע כלאים (וי’ יט, יט), שני מיני זרעים, וכן הרכבת האילן בכלל.

463]  ויכלא הגשם (בר’ ח, ב), ויכלא העם מהביא (שמ’ לו, ו) BL

464אותו]  אתו BL

465נקדות]  נקודות BL

466 חסר]  החבאו BL

467 חסר]  ב BL

468אותו]  אתו BL

469בבית]  בית BL

470אל"ף]  האל"ף BL

471ממכלאות]  ממכלאת BL

472 נוסף מסירה]  BL

473מכלה]  ממכלה BL

474נעצרות]  נעצרים BL

475 חסר]  פירוש BL

476ומפשתים]  ופשתים BL

477 חסר]  שני BL

הראש כלב אנכי (שמ"ב ג, ח), לא יחרץ כלב לשונו (שמ’ יא, ז), בשש נקדות478. והכלבים עזי נפש (יש’ נו, יא), ידוע. כלוב קיץ (עמ’ ח, א), פירושו סל, ודומה לו ככלוב מלא עוף (יר’ ה, כז), והוא כלי עשוי משבטים מעשה שבכה שמגדלין שם העופות. והוא כלבי (שמ"א כה, ג), מיוחס אל כלב כלומר 479 ממשפחת כלב היה. וכן תרגם יונתן והוא מדבית כלב.

478נקדות]  נקודות BL

479 חסר]  כי BL

יד.  בבלי, מועד קטן יג ע"ב. בבלי, פסחים נה ע"ב

כי לא כלו רחמיו (איכה ג, כב), כלו עיני מיחל (תה’ סט, ד), עיני כלו לישועתך (תה’ קיט, קכג), ואתם בני יעקב לא כליתם (מלאכי ג, ו). וכלות אליהם (דב’ כח, לב), 480 481יחדו כלם יכליון (יש’ לא, ג), כד הקמח לא תכלה (מל"א יז, יד), בקמץ. ומשפטו בסגול. 482 והשם כלה אתה עושה483 (יח’ יא, יג), עשו כלה (בר’ יח, כא). ומשקל אחר כליון חרוץ (יש’ י, כב). והפעל הכבד ולא כליתי את בני ישראל (במ’ כה, יא), בחרק484. לתהו והבל כחי כליתי (יש’ מט, ד), בצרי. ואכל אותם באפי (יח’ מג, ח), ותכל תלונותם485 מעלי (במ’ יז, כה). פן אכלך בדרך (שמ’ לג, ג), משפטו אכלך בפתח הכ"ף ודגש הלמ"ד. מכלות עינים (וי’ כו, טז), ועיני אלמנה אכלה (איוב לא, טז) 486. ונכתב באל"ף לכלא הפשע ולהתם חתת487 חטאת (דנ’ ט, כד). ענין כלם והדומה488 להם ענין כלם489 והשחתה. ויש בענין השלמה והוא קרוב לזה הענין490 כלה הבית לכל דבריו (מל"א ו, לח), כלומר נשלם הבית. ויכלו באפס תקוה (איוב ז, ו), כ491 ותכלינה שבע שני השבע (בר’ מא, נג), ככלות כחי אל תעזבני (תה’ עא, ט), זמן השלמת כחי והוא עת הזקנה. ותכל כל עבודת492 משכן אהל מועד (שמ’ לט, לב). והשם כשלחו כלה גרש יגרש אתכם מזה493 (שמ’ יא, א), כשישלחכם494 בהשלמת כלכם ישלחכם שלא ישאר אחד. ובתוספת תי"ו לכל תכלה ראיתי קץ (תה’ קיט, צו), כלומר להשלמת כל הדב’ ראיתי קץ אבל מצותך רחבה מאד ואין לה קץ שאף על פי שהמצות יש להן קץ וחשבון ידוע, הענפים היוצאים495 מהם רחבים לאין קץ. והאומר כי תכלה מגזרת וכל בשליש (יש’ מ, יב) על משקל מתגרת ידך (תה’ לט, יא), שעה496 בזה ובזה, כי שניהם מנחי הלמ"ד עך דרך הדקדוק. ועוד פרשו497 רחבה מצותך מאד על מצות הלב אבל מצות הגוף יש להם498 קץ וזה הפירוש הוא האמת. ומשקל אחר תכלית שנאה שנאתים (תה’ קלט, כב), ולכל תכלית הוא חוקר (איוב כח, ג). והפעל הכבד ויכל אלהים ביום השביעי (בר’ ב, ב), ותכל להשקותו499 (בר’ כד, יט), ויבן שלמה את הבית ויכלהו (מל"א ו, יד), ביום כלות500 משה (במ’ ז, א), כי תכלה לעשר (דב’ כו, יב), בכלותך מחטא (יח’ מג, כג), יכלו ימ501 בטוב ימיהם (איוב כא, יג)502 יכלו ימיהם בטוב (איוב לו, יא)503. ושלא נזכר פועלו504 505 כלו תפלות דוד בן ישי (תה’ עב, כ), ויכלו השמים והארץ 506 (בר’ ב, א), כלם והדומים להם ענין השלמה. ובפירוש כלו תפלות דוד בן ישי רבו דעות המפרשים. ולפי דעתי כי זה המזמור הוא תכלית כל תפלותיו ואף על פי שלא כתבו בסוף אולי היתה דעתו לכלות ספרו בספר המעלות וההלולים כי אין המזמורים מסודרים על סדר המעשים. הלא תראה מזמור בברחו מפני אבשלום בנו507 (תה’ ג, א) ואחריו כמה מזמורים שהיו טרם מעשה אבשלום. ובזה ההמזמור התפלל על שלמה שתכון מלכותו. וזה היה בעת זקנותו כשהוקם שלמה למלך ואחר זה לא קרה אותו דבר שידבר עליו ובזה כלו דבריו ותפלותיו. וענין אחר כלתה לישועתך508 נפשי (תה’ קיט, פא), נכספה וגם כלתה נפשי (תה’ פד, ג). והפעל הכבד ותכל דוד המלך (שמ"ב יג, לט), ופירושו ותכל נפש דוד. והחכם רבי אברהם בן509 עזרא ז"ל510 פרשו511 פועל יוצא והוא אומר על אם אבשלום שהיתה מאוה512 אל דוד עד שרצה לצאת ממקומו אל בנו. ולא הזכירה הכתוב כמו אשר ילדה אותה513 ללוי (במ’ כו, נט), ואותו514 ילדה אחרי אבשלום (מל"א א, ו), ענינם וענין הדומה להם ענין תאוחה515 וחשק. וענין אחר והוא כענין כלא516 באל"ף מכל ארח רע כלאתי רגלי (תה’ קיט, קא). כתוב אל"ף517 ונקרא כבעלי הה"א. ואת בניהם כלו בבית (שמ"א ו, י), לא יכלה ממך (בר’ כג, ו), אשר כליתני היום הזה מבא518 בדמים (שמ"א כה, לג), כלומר519 לשון מניעה ועצירה. ואפשר להיות מזה הענין מקרב חיקך כלה (תה’ עד, יא), כלומר מנע ידך וימינך מקרב חיקיך520 והוציאה לנקום נקמה באויב. ומן השרש הזה ואת שתי הכליות521 (וי’ ג, ד), והוא ידוע. ויש אומרים כי נקראו כן בעבור שיש להם כח בתאות המשגל מענין נכספה וגם כלתה 522 (תה’ פד, ג), ועל דרך ההשאלה כליות חטה (דב’ לב יד), כי גרגרי החטה דומים523 לכליות. ומן השרש הזה כל כלי יוצר עליך (יש’ נד, יז), מים חיים אל כלי (במ’ יט, יז), ואל כליך לא תתן (דב’ כג, כה), וכלים מכלים שונים (אס’ א, ז), ועתה שא נא כליך (בר’ כז, ג). משתמשים524 במלה הזאת בכל כלי תשמיש כמו ואל כליך 525, וכלים מכלים שונים, והדומים להם. כל526כלי הקטן מכלי האגנות ועד כל כלי הנבלים (יש’ כב, כד), פירושו כלי התשמיש הקטן, כלומר שמשמשים527 בהם הדברים הקטנים. וטעם מכלי האגנות בסמיכות לפי שיש בכלים הנקראים אגנות כלים שונים אלה מאלה. וכן כלי הנבלים. ותרגם יונתן528 מכלי האגנות מכהני לבשי529 אפודא ועד בני לוי אחדי נבלין. וכן מזה כליו רעים (יש’ לב, ז), אומר כי הכילי מדותיו רעים וחסרים, כלומר אין צריך לומר כי הוא רע הדעת לתת משלו אלא אפילו כשימכור ימכור במדה רעה וחסרה. ומשתמשין530 עוד במלה הזאת בכלי זין531, כמו כל כלי יוצר עליך לא יצלח532(יש' נד, יז). אם533 בכלי ברזל (במ’ לה, טז), ועתה שא נא כליך, והדומים534 להם. ומשתמשין535 בה536 עוד בבגדים ובשאר תשמישי הבית כל כלי537 אשר תשב (וי’ טו, כו), וכן וככלה תעדה כליה (יש’ סא, י), כלומר בגדיה ותכשיטיה. 538 ורבותינו ז"ל נשתמשו בבגדים במקומות רבים כאמרם539 [יד] מביאין כלים מבית האומן כגון כר מבית הכרר. וזולת זה הרבה. ומשקל אחר הוא מכלות זהב (דה"ב ד, כא), פירושו כלי הזהב והמ"ם נוספת בו540.

480 חסר]  והוא תאר. והאחד ממנו כי כלה ונחרצה (יש’ כח, כב), כי כלה אך נבהלה (צפ’ א, יח). BL

481 חסר]  ו BL

482 חסר]  בחרב וברעב עד כלותם (יר’ מד, כז). BL

483עושה]  עשה BL

484בחרק]  בחירק BL

485תלונותם]  תלונתם BL

486 חסר]  , עד כלותם (שמ"א טו, יח) BL

487 נוסף חתת]  BL

488והדומה]  והדומים BL

489כלם]  כליון BL

490לזה הענין]  לענין הראשון BL

491 נוסף כ]  BL

492עבודת]  עבדת BL

493 נוסף אתכם מזה]  BL

494כשישלחכם]  כשישלחם BL

495 נוסף היוצאים]  BL

496שעה]  טעה BL

497פרשו]  פירשו BL

498להם]  לה BL

499להשקותו]  להשקתו BL

500כלות]  כלת BL

501 נוסף ימ]  BL

502]  ימיהם בטוב (איוב לו, יא), BL

503 נוסף ]  BL

504פועלו]  פעלו BL

505 חסר]  ממנו BL

506 חסר]  וכל צבאם BL

507 נוסף בנו]  BL

508לישועתך]  לתשועתך BL

509בן]  אבן BL

510 נוסף ז"ל]  BL

511פרשו]  פירשו BL

512מאוה]  מתאוה BL

513אותה]  אתה BL

514ואותו]  ואתו BL

515חה]  ה BL

516כלא]  כלה BL

517אל"ף]  באל"ף BL

518מבא]  מבוא BL

519כלומר]  כלם BL

520חיקיך]  חיקך BL

521הכליות]  הכלית BL

522 חסר]  נפשי BL

523דומים]  דומות BL

524משתמשים]  ומשתמשים BL

525 חסר]  לא תתן BL

526 נוסף כל]  BL

527שמשמשים]  שמשימין BL

528ותרגם יונתן]  ויונתן תרגם BL

529מכהני לבשי]  מכהניא לבושי BL

530ומשתמשין]  ומשתמשים BL

531זין]  זיין BL

532לא יצלח]  BL

533אם]  ואם BL

534והדומים]  והדומה BL

535ומשתמשין]  ומשתמשים BL

536 נוסף בה]  BL

537כל כלי]  וכל הכלי BL

538 חסר]  ומשתמשים בו עוד בבגדים בכלי מלאכת איש וכליו כל כלי ברזל (מל"א ו, ז). BL

539כאמרם]  באמרם BL

540נוספת בו]  בו נוספת BL

תבא בכלח אלי קבר (איוב ה, כו), הכ"ף בסגול, עלימו אבד כלח (איוב ל, ב), הוא עת הזקנה.

אל ישוב541 דך נכלם (תה’ עד, כא), נכלמים שם542 , הלא תכלם שבעת ימים (במ’ יב, יד), מאנת הכלם (יר’ ג, ג), בשוא543 544 והכלמו מדרכיכם545 (יח’ לו, לב). והשם כסתה כלמה פני (תה’ סט, ח). 546 מכלמות ורק547 (יש’ נ, ו). ומשקל אחר וכלמות עולם אשר לא תשכח (יר’ כג, מ), בשרק548. והפעל הכבד כי הכלימו549 אביו (שמ"א כ, לד). ובסגול הה"א ולא550 הכלמנום (שמ"א כה, ז), ותלעג ואין מכלים551 (איוב יא, ג), ואין552מכלים דבר 553 (שופ’ יח, ז). גם הכלם554 לא ידעו (יר’ ו, טו), פירושו לא הרגישו בהכלמה555 שיכלימם אדם על רע556 מעשיהם. ושלא נזכר פועלו ממנו בשו והכלמו וחפו ראשם (יר’ יד, ג), ולא הכלמנו (שמ"א כה, טו). כלם ענין כלמה557. וידוע. 558

541ישוב]  ישב BL

542נכלמים שם]  נכלמים מאד (שמ"ב י, ה) BL

543 נוסף בשוא]  BL

544 חסר]  בושו BL

545מדרכיכם]  מדרכיהם BL

546 חסר]  והקבוץ BL

547ורק]  ורוק BL

548בשרק]  בשורק BL

549הכלימו]  הכלמו BL

550ולא]  לא BL

551מכלים]  מכלם BL

552 נוסף ואין]  BL

553 חסר]  בארץ BL

554הכלם]  הכלים BL

555בהכלמה]  בהכלמם BL

556רע]  רוע BL

557כלמה]  כלימה BL

558 חסר]  והוא יותר מן הבושת, כמו שאמר בושו וגם נכלמו (יש’ מה, טז). בשתי וגם נכלמתי (יר’ לא, יט). ועוד כי כלמה לעולם מדרך גנאי והבושת פעמים מדרך השבח מצד הענוה. BL

בכשיל וכלפות559 (תה’ עד, ו), 560 בשקלואלמות561 סביב 562 (יח’ מ, ל), האחד מהם אלף563, כלף הוא564 כלי שמשברין ומשתתין565 בו האבנים.

559וכלפות]  וכילפות BL

560 חסר]  היו"ד למשך והוא BL

561ואלמות]  ואילמות BL

562 חסר]  סביב BL

563אלף]  אלם BL

564הוא]  והוא BL

565ומשתתין]  ומסתתין BL

כמה לך בשרי (תה’ סג, ב), פירושו יחשק566 ויהמה לך.

566יחשק]  יחשוק BL

טו.  בבלי, שבת סד ע"א

עגיל וכומז (במ’ לא, נ), פרשו567 רבותינו ז"ל [טו] זה דפוס של בית הרחם.

567פרשו]  פירשו BL

על כמון568 יוסב (יש’ כח, כז), הוא הנקרא כָמִין569 בלעז. במכמני זהב וכסף570 (דנ’ יא, מג), פירושו מטמוני. ודומה לו בלשון ארמית ואשר לא צדה ודלא כמן ליה.

568כמון]  כמן BL

569כָמִין]  כומין BL

570זהב וכסף]  הזהב והכסף BL

הלא הוא כמוס571 עמדי (דב’ לב, לד), פירושו גנוז.

571כמוס]  כמס BL

כי נכמרו רחמיו אל אחיו572 (בר’ מג, ל). יחד נכמרו נחומי (הו’ יא, ח), פירושו נתגלגלו והמו 573. או פירוש נתחממו. ויהיה קרוב לענינו עורנו כתנור נכמרו (איכה ה, י), שפרושו574 נשחרו. ומזה נקראו הכמרים575 והשבית את הכמרים (מל"ב כג, ה), וכמריו עליו יגילו (הו’ י, ה). ותרגום רק אדמת הכהנים לחוד ארע576 כומריא577 והם עובדי578 עבודה זרה לובשי579 שחורים. ופירוש את שם הכמרים עם הכהנים (צפ’ א, ד), עם שאר עובדי עבודה זרה שאינם לבושי שחורים. וענין אחר כתא מכמר (יש’ נא, כ), 580. ומשקל אחר יפלו במכמוריו581 רשעים (תה’ קמא, י). ומשקל אחר ופרשי מכמורת582 (יש’ יט, ח). ומשקל אחר ויאספהו במכמרתו (חב’ א, טו), הם הרשתות שצדין583 בהם584.

572אחיו]  אביו BL

573 חסר]  כתרגומו BL

574שפרושו]  שפירושו BL

575הכמרים]  הכומרים BL

576ארע]  ארעא BL

577כומריא]  דכומריא BL

578עובדי]  עובדים BL

579לובשי]  לבושי BL

580 חסר]  כתא במכמר BL

581במכמוריו]  במכמריו BL

582מכמורת]  מכמרת BL

583שצדין]  שצדים BL

584בהם]  בהן BL

טז.  בבלי, שבת יב ע"א

יז.  שמ' ח, יד

ויעשו כן החרטמים (שמ’ ח, ג), המלה הזאת כתבתיה585 בשרש כון. וכן כתבתי שם וכנה אשר נטעה ימינך (תה’ פ, טז). והיה לכנים586 (שמ’ ח, יב), היה כנים (שמ’ ח, יג). והנפרד מצאנוהו בדברי רבותינו 587 בה"א הנקבה [טז] ההורג כנה בשבת. אבל ותהי הכנם [יז] הוא על כלל588 המין.

585כתבתיה]  זכרתיה BL

586לכנים]  לכנם BL

587 חסר]  ז"ל BL

588על כלל]  כולל על BL

יח.  בבלי, סנהדרין נו ע"א

כי לא ידעתי אכנה (איוב לב, כב), אכנך ולא ידעתני (יש’ מה, ד), ואל אדם לא אכנה (איוב לב, כא). ענינם כסות והעלם השם דרך כבוד. ואמר אליהוא לאיוב לא אכסה שמך ולא אעלימנו אם אתה רשע ולא אשא פניך. ובשם ישראל יכנה (יש’ מד, ה), פירושו יכסה שמו ויאמר כי ישראל הוא. ופירוש אכנך ולא ידעתני (יש' מה, ד) אמר ואקרא לך בשמך, כלומר קראתיך בשמך והוא כרש589 וקראתיך בלא שמך אלא בכנוי והוא מלך או משיח עד590 לא ידעתני, כי אני הוא הנותן לך כח בעבור ישראל כדי שתוציאם מגלות בבל. וכן אמרו רבותינו ז"ל [יח] לשמות הקדוש ברוך הוא שהם שמות התאר בכל הכנויים חייב.

589כרש]  כורש BL

590עד]  ועוד BL

יט.  בבלי, ברכות ח ע"ב

כנסתי לי גם כסף וזהב (קה’ ב, ח), כונס591 כנד מי הים (תה’ לג, ז), לך כנוס את כל היהודים (אס’ ד, טז), ועת כנוס אבנים (קה’ ג, ה), לכנוס את הגרים (דה"א כב, ב). והפעל הכבד וכנסתים על592 אדמתם (יח’ לט, כח), נדחי ישראל יכנס (תה’ קמז, ב). וההתפעל והמסכה צרה כהתכנס (יש’ כח, כ), כלם ענין אסיפה. ומזה קראו 593 [יט] למקום בית התפלה בית הכנסת לפי שנאספים שם לתפלה. מכנסי בד (שמ’ כח, מב), מכנסי594 פשתים (יח’ מד, יח), ידוע, ונקראו מכנסים בלשון שנים והוא בגד אחד לפי שיש לו שתי כנפות.

591כונס]  כנס BL

592על]  אל BL

593 חסר]  רבותינו ז"ל BL

594מכנסי]  ומכנסי BL

הראית כי נכנע אחאב (מל"א כא, כט), ויכנע מדין לפני595 בני ישראל (שופ’ ח, כח), כהכנע מנשה אביו (דה"ב לג, כג), ובהכנעו שב ממנו אף י"י (דה"ב יב, יב). והכבד והכנעתי את כל אויביך (דה"א יז, י), הוא ישמידם והוא יכניעם לפניך (דב’ ט, ג), ויכנע אלהים ביום ההוא (שופ’ ד, כג), ויכנע בעמל לבם (תה’ קז, יב). והשם אספי מארץ כנעתך (יר’ י, ז), כלם ענין השפלה. ופירוש אספי מארץ 596 אספי מהעולם ההכנעה שהיית עושה להם כי את עתידה לשבת במצור. וענין אספי כי597כענין אסוף598 ידיך (שמ"א יד, יט). כנען בידו מאזני מרמה (הו’ יב, ז), ויביאהו אל ארץ כנען בעיר רוכלים599 שמו (יח’ יז, ד), הנו"ן נוספת. וחגור נתנה לכנעני (מש’ לא, כד). ולדעת התרגום כן וירא שם יהודה בת איש כנעני (בר’ לח, ב), יחצוהו בין כנענים (איוב ל). ובא במשקל בב600 אחר כנעניה נכבדי ארץ (יש’ כג, ח), פירושו סוחר סוחרים601. ויש לפרש מזה אספי מארץ כנעתך. וכן אומר602 התרגום כנושי603 מארעא סחורותיך604. וכן יתכן מזה כי נדמה כל עם כנען (צפ’ א יא), כלומר העשירים בעלי הסחורה כמו שאמר נכרתו כל נטילי כסף. וכן ולא605 יהיה כנעני עוד (זכ’ יד, כא), סוחר, כלומר רבים יהיו המקדישים כלים לבית המקדש עד שלא יצטרכו לסוחר שימכור להם. ואדני606 אבי ז"ל כתב כנעני ממש מגוי כנען. ולפי שהיו חוטבי עצים ושואבי מים כנענים והם החוים שנתנם יהושע607 חוטבי עצים ושואבי מים לבית המקדש אמר כי לא יהיו 608 חוטבי עצים ושואבי מים כי מגדולי האומות יבאו609 לעבודת בית המקדש, כמו שאמר וגם מהם אקח לכהנים ללוים610 (יש’ סו, כא).

595לפני]  מפני BL

596 חסר]  כנעתך BL

597 נוסף כי]  BL

598אסוף]  אסף BL

599רוכלים]  רכלים BL

600 נוסף בב]  BL

601סוחר סוחרים]  סוחריה BL

602אומר]  אמר BL

603כנושי]  כנשי BL

604סחורותיך]  סחורתך BL

605ולא]  לא BL

606ואדני]  ואדוני BL

607יהושע]  יהושע BL

608 חסר]  עוד הם BL

609יבאו]  יבואו BL

610ללוים]  וללוים BL

כ.  בבלי, יומא נא ע"א

כל בעל כנף (מש’ א, יז), כל צפור כל כנף (בר’ ז, יד), פירושו כל 611 בעל כנף. כנף רננים נעלסה (איוב לט, יג), ולהנה כנפים ככנפי החסידה (זכ’ ה, ט), יפרש כנפיו (דב’ לב, יא), כנפי יונה כנפ612 נחפה בכסף (תה’ סח, יד), ידוע. ועל דרך ההשאלה אשר באת לחסות תחת כנפיו (רות ב, יב), כלומר להסתופף בצלו, על ציצית הכנף (במ’ טו, לח), על ארבע כנפות כסותך (דב’ כב, יב), ונגע בכנפו אל הלחם (חגי ב, יב), קצת הבגד מלמטה יקרא כנף. וכן מכנף הארץ (יש’ כד, טז), לאחוז בכנפות הארץ (איוב לח, יג), בקצות הארץ. אשא כנפי שחר (תה’ קלט, ט), כלומר אם אלך לקצה המזרח. ומרפא בכנפיה (מלאכי ג, כ), דמה פרישת613 האור לפרישת614 הכנף. וכן על615 כנף שקוצים משומם616 (דנ’ ט, כז), על פרישת617 הקוצים618 יהיה חדש619 אדם משומם ותמה. ולא יכנף עוד מוריך (יש’ ל, כ), פירושו620 לא יאסף ולא יעצר. ודומה לו בלשון רבותינו ז"ל שקורין לאסיפת העם ועצירםתם621 כנופיא [כ]. ויש מפרשים לא ירחק כלומר לא יהיה בכנף הארץ. וכבר פרשתיו622 623 בשרש ירה.

611 חסר]  צפור BL

612 נוסף כנפ]  BL

613דמה פרישת]  דימה פריסת BL

614לפרישת]  לפריסת BL

615וכן על]  ועל BL

616משומם]  משמם BL

617פרישת]  פריסת BL

618הקוצים]  השקוצים BL

619 נוסף חדש]  BL

620פירושו]  BL

621ועצירםתם]  ועצירתם BL

622פרשתיו]  פירשתיו BL

623 חסר]  לך BL

כנור ועוגב (בר’ ד, כא), ויהי לאבל כנורי624 (איוב ל, לא). והקבוץ וקול כנוריך לא ישמע עוד (יח’ כו, יג). ובלשון נקבות ובכנורות625 ובנבלים (שמ"ב ו, ה), תלינו כנורותינו626 (תה’ קלז, ב), ידוע.

624כנורי]  כנרי BL

625ובכנורות]  ובכנרות BL

626כנורותינו]  כנרותינו BL

כא.  בבלי, בבא בתרא קכז ע"ב

כב.  בבלי, בבא קמא קיג ע"א

תכסו על השה (שמ’ יב, ד). והשם במכסת נפשות627 (שמ’ יב, ד), את מכסת הערכך (וי’ כז, כג). ומשקל אחר ויהי המכס לי"י (במ’ לא, לז), כלם ענינם628 מנין. ונקרא המכס על שם מנין, לפי שדרך לוקחי המכס לקחת במנין על629 העובר עליהם חמשית630 או ששית או העשירית631 לפי החק632 והמנהג. ורבותינו ז"ל נשתמשו הרבה בלשון מכס באמרם [כא] היה עובר על בית המכס וזולת זה הרבה עד שמרוב שמושם633 בו קבעו המ"ם שרשיה634 וקראו ללוקחי המכס מוכסין635 באמרם [כב] אין פורטין מתיבת המוכסין636, כמו שקבעו תי"ו תחלה ואמרו מתחיל, מתחילין, ותי"ו תרומה ואמרו תורם, תרומין637.

627נפשות]  נפשת BL

628ענינם]  ענין BL

629על]  מן BL

630חמשית]  חמישית BL

631העשירית]  עשירית BL

632החק]  החוק BL

633שמושם]  שימושם BL

634שרשיה]  שרשית BL

635מוכסין]  מוכסים BL

636המוכסין]  המוכסים BL

637תרומין]  תורמין BL

כסא כבוד (יר’ יז, יב), וישב שלמה על כסא י"י (דה"א כט, כג), כלומר למשפט האלהים638 כי המשפט לאלהים הוא. היושב639 על כסאו (שמ’ יא, ה), השמים כסאי (יש’ סו, א), ונכתבו בה"א שש מעלות לכסה (מל"א י, יט), וראש עגול לכסה (מל"א י, יט). מאחז פני כסה (איוב כו, ט), ופירושו640 כי641 הקדוש ברוך הוא מאחז פני השמים הנקראים כסא כלומר כי בכחו יעמדו ויפרש642 עליהם עננו. והקבוץ בלשון נקבות כסאות למשפט כסאות לבית דוד (תה’ קכב, ה). ונפל643 644 ממלת על כסיה (שמ’ יז, טז), מפני שנתחבר עם יה כי הוא מלה645 אחת הסמוך646 בשוא והענין ידוע. ליום הכסא יבא ביתו (מש’ ז, כ), זמן. וכן בכסה ליום חגינו647 (תה’ פא, ד). והה"א תמורת אל"ף. והם בשש נקדות648.

638 נוסף האלהים]  BL

639היושב]  הישב BL

640ופירושו]  פירושו BL

641 נוסף כי]  BL

642ויפרש]  ויפרוס BL

643ונפל]  ונפלה BL

644 חסר]  האל"ף BL

645כי הוא מלה]  והיא מלה BL

646הסמוך]  הסמ"ך BL

647חגינו]  חגנו BL

648נקדות]  נקודות BL

אדם ערום כוסה649 דעת (מש’ יב, כג), וכוסה650 קלון ערום (מש’ יב, טז). והשם כסוי עור תחש (במ’ ד, ו). ומשקל אחר ואין כסות לאבדון (איוב כו, ו), על ארבע כנפות כסותך (דב’ כב, יב) 651. ומשקל אחר ועשית מכסה לאהל (שמ’ כו, יד). וההתפעל ותקח הצעיף ותתכס (בר’ כד, סה), תכסה שנאה במשאון (מש’ כו, כו), הראוי תתכסה. והנפעל בהמון גליו והפעל652 נכסתה (יר’ נא, מב), לבלתי הכסות (יח’ כד, ח). והפעל הכבד כסה הענן (במ’ ט, טו), ועוני לא כסיתי (תה’ לב, ה), אליך כסיתי אליך653 (תה’ קמג, ט), בחרק654. ופירוש הפסוק הצילני מאויבי אלהי655, כי לא גליתי כי בי656 לבני אדם כי שוא תשועת אדם, אלא כסיתי מהם ואליך לבדך גליתי וזה טעם אליך כסיתי אליך צעקתי בסתר ובמכסה מבני אדם. ובצרי האכלתי657 כסיתי658 עליו את תהום (יח’ לא, טו), וכסיתי659 בכבותך שמים (יח’ לב, ז), ויכס הענן (שמ’ מ, לד), שמש660 בענן אכסנו (יח’ לב, ז), והוקל תהומות661 יכסיומו662 (שמ’ טו, ה). אשר תכסה בה (דב’ כב, יב). ותקחי את בגדי רקמתך ותכסים (יח’ טז, יח), פירושו ותכסי בם. או יסמך אל הכנויים663 כדרך לבישה ילבשם הכהן (שמ’ כט, ל), לבש בגדיך (דה"ב יח, כט), 664 וערם כסה בגד (יח’ יח, טז), פירושו665 בבגד. כי תראה ערום666 וכסיתו (יש’ נח, ז). והשם ולמכסה עתיק (יש’ כג, יח), כמו כסות והוא בפלס ממלא על גדותיו (דה"א יב, טו), שהוא שם התאר667 כמו מלא, 668. ושלא נזכר פועלו669 ממנו כסו הרים צלה (תה’ פ, יא), ובחשך שמו יכסה (קה’ ו, ד).

649כוסה]  כסה BL

650וכוסה]  וכסה BL

651 חסר]  , כי היא כסותה לבדה (שמ’ כב, כו) BL

652 נוסף והפעל]  BL

653 נוסף אליך]  BL

654בחרק]  בחיריק BL

655אלהי]  י"י BL

656כי בי]  ריבי BL

657 נוסף האכלתי]  BL

658כסיתי]  כסתי BL

659וכסיתי]  וכסתי BL

660 נוסף שמש]  BL

661תהומות]  תהמת BL

662יכסיומו]  יכסימו BL

663הכנויים]  הכינויים BL

664 חסר]  כלומר הבגדים שנתתי לך שתכסים לכבוד בבואך אל ביתי כסית אותם לפני הצלמים. או יהיה כנוי ותכסים לצלמי זכר שזכר כלומר כסית הצלמים בבגדי רקמה. BL

665 נוסף פירושו]  BL

666ערום]  ערם BL

667התאר]  תאר BL

668 חסר]  , וכן ימך המקרה (קה’ י, ח) הוא לקרוי הבית BL

669פועלו]  פעלו BL

שרופה670 באש כסוחה (תה’ פ, יז), קוצים כסוחים (יש’ לג, יב). והתאר לנקבה ותהי נבלתם כסוחה (יש’ ה, כה), בפלס ושכולה671 אין בהם (שה"ש ד, ב), ענין כריתה. תרגום לא תזמור לא תכסח.

670שרופה]  שרפה BL

671ושכולה]  ושכלה BL

כג.  בבלי, נדה מח ע"ב

הכסיל חובק672 את ידיו (קה’ ד, ה) 673. והפעל הקל ממנו ובאחת יבערו ויכסלו (יר’ י, ח). והשם זה דרכם כסל למו (תה’ מט, יד), בשש נקדות. ומשקל אחר אשת כסילות הומיה (מש’ ט, יג). ומשקל אחר ואל ישובו לכסלה (תה’ פה, ט), ידוע. וענין אחר וישימו באלהים כסלם (תה’ עח, ז), אם שמתי זהב כסלי (איוב לא, כד), כי י"י יהיה בכסלך (מש’ ג, כו), אשר יקוט כסלו (איוב ח, יד), הלא יראתך כסלתך (איוב ד, ו), ענינם ענין הבטחון והתקוה. ופירש רבנו674 סעדיה ז"ל675 מזה הענין676 טוב ה677 רש הולך בתומו678 מעקש שפתיו679 והוא כסיל (מש’ יט, א), 680 וכן כשושנה681 הפסוק בחלק השלשי682 מן הספר אמר והוא עשיר (מש’ כח, ו), במקום שאמר הנה והוא כסיל. עש כסיל וכימה (איוב ט, ט), כתב רבי יונה 683 הוא כוכב גדול נקרא בערבי סוהיל684 והכוכבים המתחברים אליו נקראים על שמו כסילים, כי כוכבי השמים וכסיליהם (יש’ יג, י). והחכם רבי אברהם אבן עזרא ז"ל פרש685 שהם שני כוכבים בשני הסדנים ונקרא אחד מהם כסיל והוא האדום ההורג את686 הגמלים אם יראוהו. וטעם וכסיליהם קרוב מגזרת על הכסלים (וי’ ג, ד). או מושכות כסיל תפתח (איוב לח, לא), פירשתיו בשער687 כימה. ויעש פימה עלי כסל (איוב טו, כז), את688 החלב ואת689 אשר עליהן690 אשר על הכסלים (וי’ ג, ד), ידוע. וקורין להן בלעז פְלָנְקְש691. ופירוש אשר על הכסלים חסר וא"ו692 ואשר על הכסלים. והכסלים הם סמוך לכליות תחת המתנים והם עיקרי693 היריכים694 ותרגומו גססיא695. ובדברי רבותינו ז"ל [כג] בנות עניים סימן צד שמאל ממהר לבא מפני שנושאות אחיהן על גססיהן696. ותרגום על צד תאמנה על גססין.

672חובק]  חבק BL

673 חסר]  , והכסיל בחשך הולך (קה’ ב, יד) BL

674רבנו]  רבינו BL

675 נוסף ז"ל]  BL

676 נוסף הענין]  BL

677 נוסף ה]  BL

678בתומו]  בתמו BL

679שפתיו]  דרכיו BL

680 חסר]  פירוש והוא בוטח בעשרו והוא כנגד רש, ועקש שפתיו כנגד הולך בתומו. BL

681כשושנה]  כששנה BL

682השלשי]  השלישי BL

683 חסר]  כי BL

684סוהיל]  סוהי"ל (סואל) BL

685פרש]  פירש BL

686 נוסף את]  BL

687בשער]  בשרש BL

688את]  ואת BL

689 נוסף ואת]  BL

690עליהן]  עלהן BL

691פְלָנְקְש]  פלנק"ש BL

692וא"ו]  ו"ו BL

693עיקרי]  עקרי BL

694היריכים]  הירכים BL

695גססיא]  גיססיא BL

696גססיהן]  גיססיהן BL

כד.  בבלי, סנהדרין כב ע"ב

כסום יכסמו את ראשיהם (יח’ מד, כ), אמרו רבותינו ז"ל [כד] כתספורת שלכן697 אל עשה698 ראשו של זה בצד עיקרו699 של זה בצד עיקרו של זה700. 701 החטה702 והכסמת (שמ’ ט, לב), ודחן וכסמים (יח’ ד, ט), בדגש הסמ"ך, אֶשְפֶלְטַא703 בלעז.

697שלכן]  של בן BL

698אל עשה]  אלעשא BL

699עיקרו]  עקרו BL

700 נוסף בצד עיקרו של זה]  BL

701 חסר]  ויונתן תרגם ספרא יספרון, כלומר לא יגלחו ראשם בהעברת תער ולא ישלחו גם כן פרע שלא יגלחו כלל אלא יספרו ראשיהם בדרך השוה. BL

702החטה]  והחטה BL

703אֶשְפֶלְטַא]  אישפילט"א BL

כה.  בבלי, בבא בתרא קיא ע"א

כאריה יכסוף לטרוף704 (תה’ יז, יב), למעשה ידיך705 תכסוף706 (איוב יד, טו). והנפעל נכספה וגם כלתה נפשי (תה’ פד, ג), כי נכסף נכספת707 לבית אביך (בר’ לא, ל), הגוי לא נכסף (צפ’ ב, א), ענין תאוה וחשק. ואדני708 אבי ז"ל פירש הגוי לא נכסף גוי שאין לו בשת709 מלשון התלמוד [כה] איכסיף באכסופי אפיה710. זהב וכסף (שמ’ כה, ג), בשש נקדות. והקבוץ כספים ולהשיב כספיהם איש אל שקו (בר’ מב, כה), ידוע.

704לטרוף]  לטרף BL

705ידיך]  ידך BL

706תכסוף]  תכסף BL

707נכספת]  נכספתה BL

708ואדני]  ואמר אדוני BL

709בשת]  בושת BL

710אפיה]  אפי BL

כו.  בבלי, תענית יא ע"א

כז.  משנה כלים כח, ט

כח.  משנה מקואות י, ב

הוי למתפרות כסתות (יח’ יג, יח), הנני אל כסתותיכנה (יח’ יג, כ), כסת ידוע. בדברי רבותינו ז"ל 711 [כו] וכי לא היה לו למשה כר וכסת712 לישב עליה? כסת הסבלים טמאה מדרס [כז] והוא שעושין ומשימין על ראשיהם713 שיהא להם נוח714 לסבול המשא. כסת עגולה הכדור והאמום715 [כח] פירוש כסת קטנה שעושין716 השרים והגדולים717 לשום תחת מראשותיהם וקורין לו בלעז718 אברילייר719.

711 חסר]  באמרם BL

712וכסת]  או כסת BL

713ראשיהם]  ראשיהן BL

714להם נוח]  נח להם BL

715והאמום]  והאמוס BL

716שעושין]  שעושים BL

717והגדולים]  BL

718 נוסף בלעז]  BL

719אברילייר]  אבריליי"ר BL

רשע יראה וכעס (תה’ קיב, י), קמץ כלו720. וכעס הרבה וחליו וקצף (קה’ ה, טז), חציו קמץ וחציו פתח. ויכעס אסא אל הרואה721 (דה"ב טז, י). והכבד וכעסתה צרתה. (שמ"א א, ו), כעסוני בהבליהם (דב’ לב, כא). וכבד אחר אשר הכעיס 722 י"י אלהי ישראל (מל"א טו, ל), בגוי נבל אכעיסם (דב’ לב, כא), כן תכעיסנה723 (שמ"א א, ז), להכעיסו במעשה ידיכם (דב’ לא, כט), כי הכעיסו נגד724 הבונים (נחמ’ ד, לז) 725. והשם גם כעס (שמ"א א' ו), כעס לאביו בן כסיל (מש’ יז, כה), כי מרוב שיחי וכעסי (שמ"א א, טז). ויש מהם726 שנכתבו בשי"ן כי לאויל יהרוג727 כעש (איוב ה, ב), ותכה מכעש עיני (איוב יז, ז), ותרב כעשך עמדי (איוב י, יז), לו שקול ישקל כעשי (איוב ו, ב). ורבי יונה כתב אלו השנים לו שקול ישקל כעשי, כי מרוב שיחי וכעסי, שורש728 בפני עצמו בשי"ן בענין כאב. ואין צרך729 כי כשהאדם דואג וכואב יכעס בעצמו ועוד כי מרוב שיחי וכעסי הוא בכל הספרים המדוייקים אשר ראינו בסמ"ך. והקבוץ על כל הכעסים אשר הכעיסו מנשה (מל"ב כג, כו), הכל ענין קצף וחרון אף. ורבי יונה כתב כי הכעיסו נגד730 הבונים בענין731 הלעג והבוז. ואין צרך732 כי פרושו733 כי הכעיסו אותנו נגד הבונים 734 כלומר להביא735 לב הבונים שלא לבנות.

720כלו]  כולו BL

721הרואה]  הראה BL

722 חסר]  את BL

723תכעיסנה]  תכעסנה BL

724נגד]  לנגד BL

725 חסר]  , רוצה לומר כי הכעיסונו נגד הבונים. והכעסתי לב עמים רבים (יח’ לב, ט) BL

726מהם]  מהן BL

727יהרוג]  יהרג BL

728שורש]  שרש BL

729צרך]  צורך BL

730נגד]  לנגד BL

731בענין]  ענין BL

732צרך]  צורך BL

733פרושו]  פירושו BL

734 חסר]  כמו שפירשנו BL

735להביא]  להניא BL

כט.  קוקייאר"א בלעז

כפף נפשי (תה’ נז, ז), פעל עומד וזכר נפש בלשון זכר כמו כל נפש שבעה (בר’ מו, כה), או יהיה פועל736 יוצא ופירושו כפף כל אחד מהם נפשי כרו לפני שיחה (תה’ נז, ז)737. י"י זוקף738 כפופים (תה’ קמו, ח), הלכוף739 כאגמון740 ראש741 (יש’ נח, ה). והנפעל אכף לאלהי מרום (מי’ ו, ו), משפטו אכפף. והשם לענף הנגזר מזה כפה ואגמון (יש’ ט, יג), וכפתו לא רעננה (איוב טו, לב), כפות742 תמרים (וי’ כג, מ), לפי שהוא743 כפופה. וכן פרש אדני744 אבי ז"ל מזה בעודה בכפו יבלענה (יש’ כח, ד), כלומר כאשר יראה 745 אותה בענף יבלענה בעודה בענף. ומזה נקרא עוד לתוך746 היד כף לפי שהוא747 כפופה. מלא כף קמח (מל"א יז, יב)748, וימלא כפו ממנה (וי’ ט, יז), בעודה בכפו יבלענה (יש’ כח, ד), על לא חמס בכפי (איוב טז, יז), וכפיו פרושות749 השמים (מל"א ח, נד), אפרוש750 751 כפי אל י"י (שמ’ ט, כט), וכף ישימו לפיהם (איוב כט, ט), ואכפי עליך לא יכבד (איוב לג, ז), כמו וכפי והאל"ף נוסף. וכבר כתבנוהו בשרש אכף. על כפים כסה אור (איוב לו, לב), עננים לפי שבתחלה הענף752 ככף כמו שאמר 753 קטנה ככף איש (מל"א יח, מד), או לפי754 שהם כמו כפה על בני אדם. וכן ושכותי755 כפי (שמ’ לג, כב), כלומר אשוכך756 בענני עליך עד עברי. או הוא כף ממש והוא דרך משל. וכן נשא לבבינו757 אל כפים (איכה ג, מא), עננים. ויש לפרשו מלשון כף ופירושו נשא לבבינו758 עם כפינו על דרך בנשאי ידי אל דביר קדשך (תה’ כח ב), או פירושו759 נשים לבבינו760 בכפינו ונשא אותו למשאת אל אל בשמים. וכן פירש רבינו סעדיה הגאון761 ז"ל. הן על כפים חקותיך762 (יש’ מט, טז), עננים. וכן כתבו אדני763 אבי ז"ל. ויתכן לפרשו כמשמעו כאלו764 על כפים חקותיך שאראה אותך תמיד. וכן פרשו765 766 רבי אברהם אבן עזרא ז"ל. וכן נקרא תחתית הרגל כף מכף רגלו (איוב ב, ז), מכף רגלך (דב’ כח, לה). וכן על כף הירך (בר’ לב, לג), לפי שהעצם נכנס767 בו עצם הירך כפוף. ויש מפרשים 768 נקרא כן לפי שהבשר אשר סביב עצם הקולית העליונה עשויה כמן769 כף. וכן כף אחת עשרה זהב (במ’ ז, יד), כפות זהב (במ’ ז, פד). והוא770 הבזך והוא771 כפופה קולייר בלעז772.

736פועל]  פעל BL

737 נוסף ]  BL

738זוקף]  זקף BL

739הלכוף]  הלכף BL

740כאגמון]  כאגמן BL

741ראש]  ראשו BL

742כפות]  כפת BL

743שהוא]  שהיא BL

744פרש אדני]  פירש אדוני BL

745 חסר]  הרואה BL

746לתוך]  תוך BL

747שהוא]  שהיא BL

748]  מלא כף נחת (קה’ ד, ו) BL

749פרושות]  פרשות BL

750אפרוש]  אפרש BL

751 חסר]  את BL

752הענף]  הענן BL

753 חסר]  עב BL

754או לפי]  ולפי BL

755ושכותי]  ושכתי BL

756אשוכך]  אסכך BL

757לבבינו]  לבבנו BL

758לבבינו]  לבבנו BL

759פירושו]  פירוש BL

760לבבינו]  לבבנו BL

761 נוסף הגאון]  BL

762חקותיך]  חקתיך BL

763כתבו אדני]  כתב אדוני BL

764כאלו]  כאילו BL

765פרשו]  פירשו BL

766 חסר]  החכם BL

767נכנס]  הנכנס BL

768 חסר]  כי BL

769כמן]  כמין BL

770והוא]  הוא BL

771והוא]  והיא BL

772קולייר בלעז]  [כט] BL

ל.  משנה שבת יח, ב

לא.  בבלי, קידושין נ ע"א

מתן בסתר יכפה אף (מש’ כא, יד), ישכך האף ויניחהו. ודומה לו בדברי773 רבותינו ז"ל [ל] כופין את הסל לפני האפרוחין774 שיעלו ושירדו בשבת. ענין הכפייה 775 שפני הכלי למטה וגבו למעלה. ורבי יהודה הביא בזה השרש אכף לאלהי מרום (מי’ ו, ו), ואולי מצאו בספריו קמץ776. ורבותינו ז"ל נשתמשו הרבה בזה השרש בענין ההכרח באמרם [לא] כופין אותו עד שיאמר רוצה אני, וזולת זה הרבה. וענין יכפה אף הוא יותר קרוב לזה הענין ואף על פי שענין כופין אותו וענין כופין את הסל קרובים.

773בדברי]  בלשון BL

774האפרוחין]  האפרוחים BL

775 חסר]  הוא BL

776קמץ]  קמוץ BL

וכפלת את היריעה הששית (שמ’ כו, ט), רבוע יהיה כפול (שמ’ כח, טז). והנפעל ותכפל חרב שלישיתה777 (יח’ כא, יט). והשם בכפל רסנו מי יבא (איוב מא, ה), בשש נקדות778. כפלים בכל חטאתיה (יש’ מ, ב). מערת המכפלה (בר’ כג, ט), מערה לפנים ממערה.

777שלישיתה]  שלישתה BL

778נקדות]  נקודות BL

לב.  בבלי, יומא נא ע"א

כפנה שרשיה עליו (יח’ יז, ז), אספה והוא הפוך מן הדומה לו בדברי רבותינו ז"ל [לב] שקורין לאסיפת העם כנופיא. לשד ולכפן תשחק (איוב ה, כב), תרגום רעב כפנא. ואדני779 אבי ז"ל פירשו היטב והוא חסרון הכיס כלומר אסיפת780 המעות בעת שהמעות ביוקר כי מה צורך לזכר781 רעב שני782 פעמים והלא זכרו בראש כלם ברעב פדך ממות (איוב ה, כ).

779ואדני]  ואדוני BL

780אסיפת]  אפיסת BL

781לזכר]  לזכור BL

782שני]  שתי BL

לג.  בבלי, בבא בתרא ג ע"א

וכפיס מעץ יעננה (חב’ ב, יא), אם נדמה אותו למה שאמרו רבותינו ז"ל [לג] כפסים לבני783, הוא מענין האבן 784. ולענין הפסוק ידמה כי הוא מענין העץ כי כבר זכר כי אבן מקיר תזעק. וכן תרגם785 יונתן ושפא786 מגו מרישא עני ליה787. רוצה לומר חתכה788 מהקורה.

783לבני]  אריחי BL

784 חסר]  שזכר בפסוק BL

785תרגם]  תרגום BL

786ושפא]  ושיפא BL

787ליה]  לה BL

788חתכה]  חתיכה BL

לד.  בבלי, שבת סז ע"א

לה.  בבלי, כתובות י ע"ב

לו.  בבלי, חולין ח ע"ב

לז.  בבלי, זבחים כה ע"א

לח.  בבלי, חולין ח ע"ב

וכפרת אותה789 מבית ומחוץ בכפר (בר’ ו, יד), הוא שקורין לו בערבי קפר790 והוא כמו791 חמר. ויש מפרשים זפת מדברי רבותינו ז"ל כופרא [לד]. ומזה נקראת כפרת ועשית כפרת (שמ’ כה, יז), לפי שהיתה מכסה לארון. כי אמר אכפרה פניו (בר’ לב, כא), פירושו אסיר כעסו. לא תוכל792 כפרה (יש’ מז, יא), להסירה ולבטלה. ואיש חכם יכפרנה (מש’ טז, יד), יסירנה. ושלא נזכר פועלו793 ממנו וכפר בריתכם את מות (יש’ כח, יח), כלומר יוסר ויתבטל. והשם איש כפר נפשו (שמ’ ל, יב), פירושו הסרת עון נפשו כלומר פדיונו. אם כפר יושת עליו (שמ’ כא, ל), ונתתי794 כפרך מצרים (יש’ מג, ג). וענין הכפרה כמו כן מזה הענין כי הכפרה היא הסרת העונות. וכן אמרו רבותינו ז"ל [לה], מזבח מזיח מכפר. והקשה 795 היינו מזיח היינו מכפר? ותירץ 796 מזיח גזרות797, מכפר עונות, ושניהם לשון הסרה הם, כי מזיח מן ולא יזח החשן מעל האפוד (שמ’ כח, כח). וכן שמשו הם בזה הלשון בלשון הסרה בהרבה מקומות כאמרם798 [לו] מכפר ליה בבליתא דפרסא, כלומר מסיר שמנו ומעבירו בבגד קשה שיקנחה799 בו. אולי אכפרה בעד חטאתכם (שמ’ לב, ל), אסיר עונותיכם וחטאתיכם800 בהתפלל801 בעד חטאתם802. או אסיר כעס הבורא שכעס עליהם803 בעד חטאתכם. וכפר אהרן (שמ’ ל, י), בנתינת הדם על קרנות המזבח יסיר עונות ישראל שירצה לפני המקום. לכפר על נפשותיכם804 (שמ’ ל, טז), כפר לעמך ישראל (דב’ כא, ח). ושלא נזכר פועלו אשר כפר בהם (שמ’ כט, לג), ולארץ לא יכפר (במ’ לה, לג). וההתפעל אם יתכפר עון בית עלי (שמ"א ג, יד). ועם הנפעל ונכפר להם הדם (דב’ כא, ח), משפטו ונתכפר. והשם כי805 יום כפרים הוא806 (וי’ כג, כח). וענין אחר כפר הפרזי (שמ"א ו, יח). וכפר העמונה807 (יהו’ יח, כד). ומשקל אחר נלינה בכפרים (שה"ש ז, יב). ומשקל אחר לכה ונועדה יחדו בכפירים808 (נחמ’ ו, ב), תרגום העיר ובנותיה וכפרנהא והם809 בתים חוץ לעיר לכפרים ועובדי האדמה810. אשכל הכפר (שה"ש א, יד), הוא הנקרא בערבי אלחנא811. וכן כפרים עם נרדים (שה"ש ד, יג). ויש מפרשים כפרים עם נרדים בשם812 אחד ואינו כמו אשכל הכפר. 813 כפיר ותנין (תה’ צא, יג), ופני כפיר אל התימורה814 (יח’ מא, יט), 815 הכפירים שואגים816 לטרף (תה’ קד, כא), הם עולי ימים מהאריות ומהחיות הרעות817. וכפיר גדול מגור כמו שאמר ותעל אחד818 מגוריה819 כפיר היה (יח’ יט, ג). ואמר על דרך ההשאלה כפיר גוים נדכית820 (יח’ לב, ב), כלומר גדולם ותקיפם. סוחרי821 תרשיש וכל כפיריה (יח’ לח, יג), כלומר גדוליה ותקיפיה. דק ככפור822 על הארץ (שמ’ טז, יד), כפור כאפר יפזר (תה’ קמז, טז), הוא שנופל בשחר בימי הקור וקורין לו בלעז קָנְגֵלָפִי823. ולכפורי זהב824 (דה"א כח, יז), כפות זהב. ורבותינו ז"ל פרשו825 מזרקים שאמרו [לז], ודם הסכין במאי מקנח ליה? בשפת מזרק כדכתוב826 כפורי זהב. ונקראו כן על שם שמקנח827 בהם הסכין מן הדם כמו מכפר ליה בבליתא דפרסא [לח] שענינו מקנח כמו שפרשנו828.

789אותה]  אתה BL

790קפר]  קפ"ר BL

791כמו]  כמין BL

792תוכל]  תוכלי BL

793פועלו]  פעלו BL

794ונתתי]  נתתי BL

795 חסר]  המקשה BL

796 חסר]  המתרץ BL

797גזרות]  גזירות BL

798כאמרם]  באמרם BL

799שיקנחה]  שיקנחנו BL

800וחטאתיכם]  וחטאותיכם BL

801בהתפלל]  בהתפללי BL

802חטאתם]  חטאותיכם BL

803עליהם]  עליכם BL

804נפשותיכם]  נפשתיכם BL

805 נוסף כי]  BL

806 נוסף הוא]  BL

807העמונה]  העמוני BL

808בכפירים]  בכפרים BL

809והם]  הם BL

810ועובדי האדמה]  ולעובדי אדמה BL

811אלחנא]  אלחנ"א BL

812בשם]  בושם BL

813 חסר]  והחכם רבי אברהם אבן עזרא כתב כי אשכל הכפר הוא אשכל הדקל, כי יש לדקל שמות משתנים כפי שנוי זמנו ויש לו זמן הנקרא בלשון ערבי כפ"ר ולו ריח טוב. BL

814התימורה]  התמורה מפו BL

815 חסר]  כפיר אריות (שופ’ יד, ה), BL

816שואגים]  שאגים BL

817הרעות]  רעות BL

818אחד]  אחת BL

819מגוריה]  מגריה BL

820נדכית]  נדמית BL

821סוחרי]  סחרי BL

822ככפור]  ככפר BL

823קָנְגֵלָפִי]  קונגלפ"י BL

824זהב]  הזהב BL

825פרשו]  פירשום BL

826כדכתוב]  כדכתיב BL

827שמקנח]  שמקנחים BL

828שפרשנו]  שפירשנו BL

לט.  בבלי, יבמות קז ע"ב

הכפישני באפר (איכה ג, טז), יעטני וגאלני. ואפשר לדמותו לדברי רבותינו ז"ל שאמרו [לט] הוא מדד במדה כפושה, שפרושו829 מדה גסה כלומר יתר830 מדאי, כן הכפישני שמני כלי831 באפר כלי באפר832עד שכסני בו. ויש מפרשים כפושה הפוכה כלומר בכלי833 כפוי834 על פיו כן הכפישני הפכני באפר.

829שפרושו]  שפירושו BL

830יתר]  יותר BL

831כלי]  כלו BL

832 נוסף כלי באפר]  BL

833בכלי]  ככלי BL

834כפוי]  הפוך BL

. עם חלב כרים (דב’ לב, יד), אורידם ככרים לטבח835 (יר’ נא, מ), כיקר כרים (תה’ לז, כ), רוצה לומר כמשובח שבכרים והוא החלב שהיה כלה על המזבח והכרים הם הכבשים. ועל דרך ההשאלה נקראו הנגידים והאצילים כרים כמו שנקראו גם כן אלים836 ועתודים. שלחו כר מושל ארץ (יש’ טז, א). ויקח את שרי המאות לכרי ולרצים (מל"ב יד, א), ומלת לכרי נגרעה ממנו837 מ"ם הרבים ומשפטו לכרים. וכן ויקח את שרי המאות ואת הכרי (מל"ב יא, יט), או יהיה שם כך לקבוץ הנגידים. ושים עליה כרים (יח’ ד, ב), נגידים ושרי החיילות. ואדני838 אבי ז"ל כתב ושים עליה כרים, לשום כרים (יח’ כא, כז), כבשים כמו שעושין839 אילי הברזל לנגח החומה. וכן נקרא מקום מרעה הכבשים ושאר הבהמות 840 כר נרחב (יש’ ל, כג), לבשו כרים הצאן (תה’ סה, יד). ורבי יונה פרש841 שלחו כר מושל ארץ, בן הגמל. ונקרא מושל ארץ מרוב מרוצתו וקלותו והגעתו אל המקומות אשר יכון842 אליהם. ואדני843 אבי ז"ל פירש שלחו כר כבש, ופרש844 אותו סמוך לפי שהוא פתוח. וכן פרש845 אותו הכבשים846 של מושל ארץ847 והוא חזקיהו שלחו אותם אתם מואב מסלע מדברה. והיא מערי מואב אל 848 בת ציון שלחו אותם למושל חזקיהו. ואמר זה בעבור כי היו רגילים לשלוח מה849 למלך ישראל כמו שכתוב ומישע מלך מואב היה נוקד850 והשיב למלך ישראל 851 אלף כרים וגו' (מל"ב ג, ד), ובמות אחאב פשעו ולא שלחו כמו שכתוב ויפשע מלך מואב כמלך852 ישראל וגו' (מל"ב ב' ג, ה), ועתה בהתחזק מלך ישראל אמר שישיבו 853 המס כבתחלה854. ויתכן ששרש זה כרר.

835לטבח]  לטבוח BL

836אלים]  אילים BL

837ממנו]  ממנה BL

838ואדני]  ואדוני BL

839שעושין]  שעושים BL

840 חסר]  כר BL

841פרש]  פירש BL

842יכון]  יכוין BL

843ואדני]  ואדוני BL

844ופרש]  ופירוש BL

845פרש]  פירש BL

846הכבשים]  הכבשות BL

847ארץ]  הארץ BL

848 חסר]  הר BL

849מה]  מס BL

850נוקד]  נקד BL

851 חסר]  מאה BL

852כמלך]  במלך BL

853 חסר]  לו BL

854כבתחלה]  כבתחילה BL

ככר855 לחם אחת (שמ’ כט, כג), פירושו לחם גדול, כי השאר היו חלות ורקיקים. לאגורת כסף וככר לחם (שמ"א ב, לו), כתרגומו ופתא856 דלחמא כלומר חתיכת לחם. ככר הירדן (בר’ יג, יא), תרגום857 מישר ירדנא. ככר זהב (שמ’ כה, לט), ויצר ככרים כסף (מל"ב ה, כג), הואל קח ככרים (מל"ב ה, כג), ויקח בידו עשר ככרי כסף (מל"ב ה, ה). ככר החול היה 858 ליטרין859 של860 קדש היה כפול מאה ועשרים ליטרין861.

855ככר]  וככר BL

856ופתא]  פיתא BL

857תרגום]  תרגומו BL

858 חסר]  ששים BL

859ליטרין]  לטרין BL

860של]  ושל BL

861ליטרין]  לטרין BL

מ.  משנה כלאים ט, ב

מא.  בבלי, פסחים נה ע"ב

מב.  בבלי, גיטין מז ע"א

בכר הגמל (בר’ לא, לד), הוא מרדעת הגמל. ובדברי רבותינו ז"ל [מ], כר וכסת, כרים וכסתות. והם שמו המלה בדבריהם בכפלים862 על כן שמנו בכר הגמל כפול, כמו שאמרו [מא], מביאין כלים 863 מבית הכרר. 864

862בכפלים]  בכפולים BL

863 חסר]  מבתי האומן כגון כר BL

864 חסר]  וכר בדבריהם הוא ששוכבים עליו באמרם [מב], אמר לה בתי כריסי כרי. BL

מג.  בבלי, חגיגה יג ע"ב

כרוב אחד מקצה מזה (שמ’ כה, יט), והיו הכרובים865 פורשי866 כנפים (שמ’ כה, כ). רבי867 אברהם בן868 עזרא 869 פרש870 כי כרוב כלל871 לכל צורה, כי אלו הכרובים אשר בתורה872 פרשו873 שהם צורת אדם, ופני הכרוב אשר במראות יחזקאל דומה שהוא אומר על פני השור שאמר בפסוק אחר874 ופני שור מהשמאל875 לארבעתם876 (יח’ א, י), ובפסוק אחר אמר פני האחד877 פני הכרוב (יח’ י, יד), במקום שאמר הנה פני שור. ורבותינו ז"ל שמו הכ"ף משמשת שאמרו [מג] כי פרוש878 כרוב כרוביא879. כי כדמות הנערים880 היו. והקשו אלו הפסוקים אשר ביחזקאל. ותרצו יחזקאל בקש עליו רחמים והפכו לכרוב, אמר לפניו881 רבונו של עולם אין קטיגור נעשה סניגור. והקשו עוד מה שאמר בפסוק פני האחד פני הכרוב ופני השני פני האדם והלא אדם וכרוב אחד הוא? ותרצו, אפי רברבי ואפי זוטרי. יעשה אותה882 כרובים883 (שמ’ כו, לא), פירושו יעשה הפרוכת מרוקמת בצורת כרובים. ונקרא המלך כרוב על דרך הגדולה884 את כרוב ממשח הסוכך (יח’ כח, יד).

865הכרובים]  הכרבים BL

866פורשי]  פרשי BL

867רבי]  ורבי BL

868בן]  אבן BL

869 חסר]  ז"ל BL

870פרש]  פירש BL

871כלל]  כולל BL

872אשר בתורה]  שבתורה BL

873פרשו]  פירשו BL

874אחר]  אחד BL

875מהשמאל]  מהשמאול BL

876לארבעתם]  לארבעתן BL

877האחד]  אחד BL

878פרוש]  פירוש BL

879כרוביא]  כרביא BL

880הנערים]  נערים BL

881 נוסף לפניו]  BL

882אותה]  אתה BL

883כרובים]  כרבים BL

884הגדולה]  ההשאלה בגדולה BL

מד.  בבלי, בבא מציעא מב ע"א

מה.  בבלי, סנהדרין כ ע"א

בור כרה ויחפרהו (תה’ ז, טז), אזנים כרית לי (תה’ מ, ז), פירושו כרית לי אזנים לשמוע עולה וחטאה לא שאלת (תה’ מ, ז), על דרך הנה שמע מזבח טוב (שמ"א טו, כב). בקברי אשר כריתי לי (בר’ נ, ה), כי יתכן שיעקב אבינו 885 כרה וחפר קברו בחייו. וכי886 יכרה איש בור887 (שמ’ כא, לג), כורה888 שחת (מש’ כו, כז). והשם ומכרה מלח (צפ’ ב, ט). ומשקל אחר נות כרת רעים וגדרות צאן (צפ’ ב, ו), פירושו מקום שיכרו רועים889 להיות שם מקניהם נכלאים. והנפעל עד יכרה לרשע שחת (תה’ צד, יג). כלם890 ענין חפירה. ויתכן לפרש ומכרה מלח תל מלח. ודומה לו בלשון891 רבותינו ז"ל שאמרו [מד] לתל התבואה כרי ואמרו התחיל למוד אומר ברוך השולח ברכה בכרי הזה. וענין אחר ויכרה להם כרה גדולה (מל"ב ו, כג), ותכרו על ריעכם892 (איוב ו, כז), יכרו עליו חברים (איוב מ, ל). והפעל הכבד להכרות את דוד (שמ"ב ג, לה). בכתוב893, אבל קרי הוא894 להברות. כן אמרו רבותינו ז"ל [מה], כתיב להכרות וקרינן895 להברות כתחלה896 להכרותו ולבסוף להברותו897. וכן כתב מנחם בן סרוק כי הכתוב להכרות, וכן כתב רבי יהודה. ואנחנו לא מצאנוהו כן בכל הספרים המדוייקים אשר ראינו. וכן כתב רבי יונה כי לא מצא כתוב להכרות בספר898 מדוייק ולא במסורת. ענינם ענין אכילה. וכתב אדני אבי ז"ל בספר הגלוי כי לשון כרה היא ארוחה גדולה ובבי"ת ה"א899 900 ארוחה קטנה. ופירוש מה שאמרו רבותינו ז"ל כתחלה901 להברותו ולבסוף להכרותו כתחלה902 הפצירו בו שיאכל מעט, וזהו להברותו כדרך903 ואכרה904 מידה (שמ"ב יג, ו), שהוא אוכל מעט כדרך חולה905, ולבסוף להכרותו שיאכלוהו906 הרבה אחר כן כאשר יחל לאכול מעט. וענין אחר וגם מים תכרו מאתם (דב’ ב, ו), ואכרה לי (הו’ ג, ב), ודגש הכ"ף לתפארת כדגש יקרך עון (שמ"א כח, י). והשם ונתתי מכרם (במ’ כ, יט), ורחוק907 מפנינים מכרה (מש’ לא, י), ענינם ענין קנין. ויתכן להיות מזה על מכרם בכסף צדיק (עמ’ ב, ו), כמו שאמר במקום אחר לקנות בכסף דלים (עמ’ ח, ו). ויש מפרשים מזה בקברי אשר כריתי לי (בר’ נ, ה), ואף על פי שאברהם קנה אותו הרי הוא כאלו הוא908 קנהו. או מפני שקנה חלק עשו בנזיד עדשים.

885 חסר]  עליו השלום BL

886וכי]  כי BL

887בור]  בר BL

888כורה]  כרה BL

889רועים]  הרועים BL

890כלם]  כולם BL

891בלשון]  בדברי BL

892ריעכם]  רעכם BL

893בכתוב]  כן כתוב BL

894הוא]  BL

895וקרינן]  וקרי BL

896כתחלה]  בתחלה BL

897להכרותו ולבסוף להברותו]  להברותו ולבסוף להכרותו BL

898בספר]  בשום ספר BL

899ובבי"ת ה"א]  וברה BL

900 חסר]  היא BL

901כתחלה]  בתחלה BL

902כתחלה]  בתחלה BL

903כדרך]  כמו BL

904ואכרה]  ואברה BL

905חולה]  החולה BL

906שיאכלוהו]  שיאכילוהו BL

907ורחוק]  ורחק BL

908כאלו הוא]  כאילו BL

מו.  משנה כלאים ט, ד

מז.  בבלי, ברכות ל ע"ב

מח.  בבלי, קדושין סו ע"א

ותכריך בוץ 909 (אס’ ח, טו), טלית של פשתן ונקרא תכריך לפי910 שהאדם כורך עצמו ומתעטף בו. ובדברי רבותינו ז"ל [מו], תכריכי המת. והם נשתמשו בזה השרש בפעל הקל באמרם [מז] אפלו911 נחש כרוך על עקבו לא יפסיק. כרובה912 ומונחת913 בקרן זוית914 [מח].

909 חסר]  וארגמן BL

910לפי]  על שם BL

911אפלו]  אפילו BL

912כרובה]  כרוכה BL

913ומונחת]  ומנחת BL

914זוית]  זויות BL

מט.  בבלי, בבא מציעא פז ע"ב

נ.  משנה כלאים ד, ו

ויטע כרם (בר’ ט, כ), ועד כרם זית (שופ’ טו, ה), בשש נקדות915. כרמי שלי לפני (שה"ש ח, יב). לא יפנה דרך כרמים (איוב כד, יח), ופירש916 רבנו917 סעדיה ז"ל לא 918 דרך ישוב919, 920 אלא כל ימיו יהיה במדברות. ויש מפרשים 921 הכ"ף שימוש כמו רמים. וכרמנו922 סמדר (שה"ש ב, טו). ונקראו עובדי הכרמים כורמים 923 וליוגבים924 (יר’ נב, טז), אכריכם כורמיכם925 (יש’ סא, ה). 926 ועד כרם זית, וא"ו927 ועד עומד במקום שנים ומשפטו ועד כרם וזוית928. או יהיה כרם סמוך על929 זית. ויקרא כרם זית מקום נטיעת זתים הרבה כאחד930. וכן דעת רבותינו ז"ל בזה שאמרו [מט] כרם זית איקרי כרם סתמא לא איקרי. ונקרא כרם לקבוץ931 נטיעת932 זתים הרבה במקום אחד כמו שנקרא נטיעת הגפנים הרבה כאחד כרם, כי לא תקרא הגפן כרם ולא מקום נטיעת גפן אחת ושתים כי אם נטיעות הרבה ביחד. וכן אמרו רבותינו ז"ל [נ] כי נקרא כרם גפנים נטועות שתים כנגד שתים ואחת יוצאה זנב ובפחות מכאן933 לא יקרא כרם. פירוש934 ויחל נח איש האדמה ויטע כרם. הדבור935 ידוע. כי הוא לא החל לטעת הגפנים אבל שהיו נוטעין הגפנים מתחלה936 נפרדים כשאר העצים לאכל937 פריהן 938 לעשות יין מהם והוא החל לנגוע939 הגפנים הרבה ביחד כדי לעשות מהם זין940, וזהו ויטע כרם (בר’ ט, כ). 941

915נקדות]  נקודות BL

916ופירש]  פירש BL

917רבנו]  רבינו BL

918 חסר]  יפנה BL

919ישוב]  יישוב BL

920  – חסר מחמת הדומות ]  כי הכרמים קרובים לעיר לעולם והרשע לא יפנה דרך יישוב BL

921 חסר]  כי BL

922וכרמנו]  וכרמינו BL

923 חסר]  לכרמים BL

924וליוגבים]  וליגבים BL

925כורמיכם]  וכרמיכם BL

926 חסר]  ופירוש BL

927וא"ו]  ו"ו BL

928 נוסף וזוית]  וזית BL

929על]  אל BL

930כאחד]  ביחד BL

931לקבוץ]  לקיבוץ BL

932נטיעת]  נטיעות BL

933מכאן]  מכן BL

934פירוש]  כי BL

935הדבור]  הדבר BL

936נוטעין הגפנים מתחלה]  נוטעים בתחלה הגפנים BL

937לאכל]  לאכול BL

938 חסר]  לא BL

939לנגוע]  לנטוע BL

940זין]  יין BL

941 חסר]  ויש מפרשים כן בכרמי עין גדי (שה"ש א, יד), כי אינו אומר על כרם גפנים אלא על אילנות רבים נטועים יחד. BL

כרע רבץ כאריה (בר’ מט, ט), בלתי כרע תחת אסיר (יש’ י, ד), פירש 942 רבי943 אברהם בן944 עזרא ז"ל לא ימלט אלא אותו שיכרע ויטמן תחת האסיר945 ותחת ם946 הרוגים יפלו947 להמלט. ורבי אחי רבי משה ז"ל פירש זולתי זאת הכריעה שיש להם בארצם עתה שהאומות מכניעים אותם אסירים ילכו והרגים948 יפלו949, ותחת הוא במקום כמו שביתו950 איש תחתיו (שמ’ טז, כט). כרעו על ברכיהם (שופ’ ז, ו), מכרוע951 על ברכיו (מל"א ח, נד), וברכים כורעות952 תאמץ (איוב ד, ד), וכלכם אותו953 לטבח תכרעו (יש’ סה, יב). והפעל הכבד ובחורי ישראל הכריע (תה’ עח, לא), תכריע קמי תחתי (תה’ יח, מ), הכרע954 הכרע הכרעתיני955 (שופ’ יא, לה), ענינם ענין הכנעה. ומזה נקראו רגלי הבהמה כרעים לפי שהן956 כורעות בכריעות957 הברכים, שתי כרעים או בדל אוזן958 (עמ’ ג, יב), והקרב והכרעים ירחץ במים (וי’ א, יג). אבל אשר לו כרעים ממעל לרכן959 (וי’ יא, כא), הם רגרים960 היתרות ממעל לארבע רגלים שיש לחוגב961 סמוך לראשו ובהם הוא מתחזק כשרוצה לקפוץ, וזה הוא962 שאמר לנתר בהם על הארץ (וי’ יא, כא).

942 חסר]  החכם BL

943רבי]  רבינו BL

944בן]  אבן BL

945האסיר]  אסיר BL

946 נוסף ם]  BL

947יפלו]  יפולו BL

948והרגים]  והרוגים BL

949יפלו]  יפולו BL

950 נוסף שביתו]  שבו BL

951מכרוע]  מכרע BL

952כורעות]  כרעות BL

953 נוסף אותו]  BL

954 נוסף הכרע]  BL

955 נוסף הכרעתיני]  הכרעתני BL

956שהן]  שהם BL

957בכריעות]  בכריעת BL

958אוזן]  אזן BL

959לרכן]  לרגליו BL

960רגרים]  אצבעות הרגלים BL

961לחוגב]  לחגב BL

962וזה הוא]  וזהו BL

נא.  משנה חולין ג, א

מלא כרשו מעדני (יר’ נא, לד), ידוע בדברי רבותינו ז"ל באמרם [נא], הכרש963 הפנימית שנקבה964 או שנקרע965 רוב החיצונה, וזולת זה הרבה.

963הכרש]  הכרס BL

964שנקבה]  שניקבה BL

965שנקרע]  שנקרעה BL

כרת י"י את אברם ברית לאמר (בר’ טו, יח). כרתו יערה נאם י"י (יר’ מו, כג), יש מחלוקת בקריאת המלה הזאת יש שקורין אותה בקמץ חטף ואומרים שהוא966 צווי, ויש שקוראין967 אותה בהעמדה. וכן מצאנוהו968 בספרים המדויקים969 הכ"ף מעמדת בגעיא, והוא הנכון. ויהיה עבר במקום עתיד כרתו970 יערה, כי כן דרך המקרא במקומות רבים ובדברי הנביאים971 הרבה מאד. וסמך נאם י"י972 אל פועל973 עבר אף על פי שאינו מן המנהג בדברי הנבואה. הנה בא כמהו974 ירדו לטבח נאם המלך י"י צבאות שמו (יר’ מח, טו), וכן אם975 עם פעל עבר בדברי תוכחה כלכם פשעתם בי נאם י"י (יר’ ב, כט). נכרות976 ברית לאלהינו (עז' י, ג), ויכרתו ברית בבאר שבע (בר’ כא, לב), הנה אנכי כורת977 ברית (שמ’ לד, י), כרת לנו ברית (שמ"א יא, א), אלות שוא וכרות978 ברית (הו’ י, ד) , כרתו עצה (יר’ ו, ו), בחרק פ"א הפעל979 .ויכרות980 יהונתן עם בית דוד (שמ"א כ, טז), בכרת בני עם בן ישי (שמ"א כב, ח). 981 כרות982 שפכה (דב’ כג, ב). והשם983 וכתב לה ספר כריתות984 (דב’ כד, א). והקבוץ ואתן את ספר כריתתיה אליה (יר’ ג, ח). והנפעל ונכרת מעמיו (שמ’ ל, לג), אחרית רשעים נכרתה (תה’ לז, לח), ונכרתה הנפש ההיא (וי’ ז, כ), הכרת תכרת (במ’ טו, לא). ושלא נזכר פועלו985 מהדגוש לא כרת שרך (יח’ טז, ד), והאשרה אשר עליו כרתה (שופ’ ו, כח). והפעל הכבד והכרתי לאחאב (מל"ב ט, ח), כי יכרית י"י אלהיך (דב’ יב, כט), להכרית הצפרדעים (שמ’ ח, ה). ולא נכרת986 מהבהמה (מל"א יח, ה), פירושו ולא נכרית העיר מהבהמה. ושלא נזכר פועלו987 ממנו988 הכרת מנחה ונסך (יואל א, ט), ידוע. ופירוש כרות שפכה (דב’ כג, ב) שנכרת הגיד ושוב אינו יורה כחץ קלוח זרע989 אלא שופך ושותת ואינו מוליד. והכרתי והפלתי (מל"א א, לח), שתי משפחות היו בישראל ששמם כך. ויונתן תרגם990 קשתיא וקלעיא. אבל אל991 נגב הכרתי (שמ"א ל, יד), הוא מפלשתים, כמו שנאמר עליהם גוי כרתים (צפ’ ב, ה), והכרתי את כרתים (יח’ כה, טז). כרתות992 ארזים (מל"א ו, ל), פירושו קורות ארזים כרותות וחטובות היטב.

966שהוא]  שהיא BL

967שקוראין]  שקורין BL

968מצאנוהו]  מצאנוה BL

969המדויקים]  מדוייקים BL

970כרתו]  יכרתו BL

971הנביאים]  הנבואה BL

972 נוסף י"י]  BL

973פועל]  פעל BL

974בא כמהו]  נא כמוהו BL

975 נוסף אם]  BL

976נכרות]  נכרת BL

977כורת]  כרת BL

978וכרות]  כרת BL

979 נוסף ]  BL

980ויכרות]  ויכרת BL

981 חסר]  כרתו עצה (יר’ ו, ו), בחירק פ"א הפעל. BL

982כרות]  וכרות BL

983 נוסף והשם]  BL

984כריתות]  כריתת BL

985פועלו]  פעלו BL

986נכרת]  נכרית BL

987פועלו]  פעלו BL

988 נוסף ממנו]  BL

989זרע]  הזרע BL

990תרגם]  תרגום BL

991 נוסף אל]  BL

992כרתות]  כרתת BL

אם כבש993 הוא מקריב (וי’ ג, ז), בשש נקודות. והכשבים הפריד יעקב (בר’ ל, מ), ידוע כי הוא כמו הפוך כשב994 וכבש995 אחד הוא, וכאשר הוא בן שנה יקרא כשב וכבש, ויותר מבן שנה יקרא איל.

993כבש]  כשב BL

994כשב]  כבש BL

995כבש]  כשב BL

עבית כשית (דב’ לב, טו), ענינו כמו בסמ"ך, כלומר כסית לבבך מרב996 השמן997 עד אשר לא תבין.

996מרב]  מרוב BL

997השמן]  השומן BL

כשל כח הסבל (נחמ’ ד, ד), וכשלת היום (הו’ ד, ה), כי כשלה ירושלם (יש’ ג, ח), כשלנו בצהרים כנשף (יש’ נט, י), כי כשלה ברחוב אמת (יש’ נט, יד), ובחורים כשול יכשלו (יש’ מ, ל), ואין בשבטיו כושל (תה’ קה, לז), כושל יקימון מליך (איוב ד, ד). והנפעל והיה הנכשל בהם ביום ההוא כדוד (זכ’ יב, ח), ונכשלים אזרו חיל (שמ"א ב, ד), כשל יכשלו (יש’ מ, ל)998 ובכשלו אל יגל לבך (מש’ כד, יז), משפטו ובהכשלו. והפעל הכבד הכשיל כחי (איכה א, יד), הכשלתם רבים בתורה (מל' ב, ח). והשם ולמכשול לב (שמ"א כה, לא). והקבוץ והרבה המכשולים999 (יח’ כא, כ). ומשקל אחר והמכשלה הזאת תחת ידיך1000 (יש’ ג, ו). והקבוץ והמש1001 והמכשלות את הרשעים (צפ’ א, ג). ומשקל אחר ולפני כשלון גובה1002 רוח (מש’ טז, יח), כלם1003 ענינם ענין נפילת התגבורת ורפוי1004 הכח ויש1005 בענין נגיפת הרגל במה שיפגע בו, וכשלו1006 בגויתם (נח’ ג, ג). והנפעל ל1007ואם תרוץ לא תכשל (מש’ ד, יב), יכשלו בהליכתם (נח’ ב, ו), ורשעת הרשע לא יכשל בה (יח’ לג, יב), רודפי1008 יכשלו (יר’ כ, יא). והפעל 1009 הכשלתם רבים בתורה (מל' ב, ח), ויכשילום1010 בדרכיהם (יר’ יח, טו). והשם ונתתי מכשול לפניו (יח’ ג, כ), ואף על פי שהענין הזה והענין הראשון קרובים והכל ענין אחד יש להפריש מעט ביניהם. בכשיל וכלפות1011 יהלומון1012 (תה’ עד, ו), פירושו קרדום. וכן תרגום ובקרדמות1013 באו לך וכמה דעלין בכשילין.

998 נוסף כשל יכשלו יש’ מ, ל]  BL

999המכשולים]  המכשלים BL

1000ידיך]  ידך BL

1001 נוסף והמש]  BL

1002גובה]  גבה BL

1003כלם]  כולם BL

1004ורפוי]  וריפוי BL

1005ויש]  וכן BL

1006וכשלו]  יכשלו BL

1007 נוסף ל]  BL

1008רודפי]  רדפי BL

1009 חסר]  הכבד BL

1010ויכשילום]  ויכשלום BL

1011וכלפות]  וכילפות BL

1012יהלומון]  יהלמון BL

1013ובקרדמות]  ובקרדומות BL

מעונן ומנחש ומכשף (דב’ יח, י), מכשפה לא תחיה (שמ’ כב, יז), אמר מכשפה לפי שרוב הכשפים נמצא1014 בנשים. לחרטמים ולאשפים ולמכשפים (דנ’ ב, ב), כתב החכם רבי אברהם בן1015 עזרא ז"ל כי המכשפים הם הקלים בידם האוחזים העינים1016, והכשדים הם חכמי המזלות. ונקרא1017 נבוכדנצר למכשפים, 1018 שהם יודעים 1019 העתידות כפי מלאכתם בדעתם מולד האדם לנהוג המעלות על הגבולים ועל מבטי הכוכבים1020 המשרתים ושני המאורות ותקופת1021 השנה והחדש והשבוע והיום והם יודעים מולד נבוכדנצר. והתאר ואל עונניכם ואל כשפיכם (יר’ כז, ט). והשם וכשפיה הרבים (מל"ב ט, כב).

1014נמצא]  נמצאו BL

1015בן]  אבן BL

1016הקלים בידם האוחזים העינים]  המשנים דבר התולדת למראה העין BL

1017ונקרא]  וקרא BL

1018 חסר]  לפי BL

1019  – חסר מחמת הדומות ]  השעות הראויות לעשות בהם מעשיהם אולי יסתכלו וידעו מה החלום כפי מערכות הככבים בזאת השעה. גם קרא לכשדים שהם יודעים BL

1020הכוכבים]  הככבים BL

1021ותקופת]  ותקופות BL

אי זה יכשר הזה או זה (קה’ יא, ו). והתאר וכשר הדבר לפני המלך (אס’ ח, ה). והשם ומה כשרון לבעליה (קה’ ה, י). ומהכבד ויתרון הכשר חכמה (קה’ י, י), ענינם היושר והנכונה. מוציא אסירים בכושרות (תה’ סח, ז), הם טבעות הכבלים. 1022 ידיה שלחה בכישור (מש’ לא, יט), הוא שקורין לו בלעז1023 וורטיל1024 1025 שמשימין אותו בראש הפלך כי1026 לישר המטוה. והוא נגזר מהענין הראשון.

1022 חסר]  והכ"ף כקו"ף בענין כמו קשורים כי הכ"ף והקו"ף ממוצא אחד. וכן מי תכן את רוח י"י (יש’ מ, יג) בכ"ף, ותקן משלים הרבה (קה’ יב, ט), בקו"ף והענין אחד. BL

1023 נוסף לו בלעז]  BL

1024וורטיל]  ורטי"ל BL

1025 חסר]  כלומר BL

1026כי]  כדי BL

נב.  בבלי, מנחות פו ע"א

נג.  שמ' כט, מ

נד.  בבלי, עבודה זרה לה ע"ב

וכתותי מפניו צריו (תה’ פט, כד), ומעוך וכתות (וי’ כב, כד), כשבר נבל יוצרים כתות (יש’ ל, יד), כותו1027 אתיכם לחרבות (יואל ד, י), ואכות1028 אותו1029 טחון (דב’ ט, כא), משפטו אכות1030 בפלס וחנותי1031 את אשר אחון1032 (שמ’ לג, יט). או הוא כמשפטו במשקל מה אקוב1033 (במ’ כג, ח). והשם כתית למאור (שמ’ כז, כ). ופרשו1034 רבותינו ז"ל [נב] שהיה כותש הזתים במכתש ולא היה טוחנם ברחים כדי שלא יהיו בו שמרים, ואחר שהוציא טפה ראשונה היה מכניסן לרחים1035 וטוחנן, ואותו השמן שהוציא על ידי ת1036 טחינה כשר למנחות ופסול למנורה שנאמר כתית למאור (שמ' כז, כ). ומה שנאמר1037 במנחות בשמן כתית רבע ההין [נג], לא נאמר לחובה. והפעל הכבד ויכום ויכתום (במ’ יד, מה). וכבר פרשתיו1038 בשרש יכת. ויתכן עוד1039 להיות 1040 משרש נכת. וכן ואכות1041 אותו1042 טחון (דב’ ט, כא). ושלא נזכר פועלו1043 מהכבד ושאיה יכת שער (יש’ כד, יב), פירושו ובשאיה יכת שער. וכל פסילים1044 יכתו (מי’ א, ז). וכבד אחר וכתת נחש הנחשת (מל"ב יח, ד), וכתתו חרבותם לאתים (יש’ ב, ד), וכתתו את הארץ (זכ’ יא, ו). והשם ולא ימצא במכתתו חרש (יש’ ל' יד), ענין כלם1045 הרציצה והשבר. וכתב רבי יונה כי מן השרש הזה חטים מכות (דה"ב ב, ט), והוא שם על משקל משור רצה1046 לומר חטים טחונים. ואדני1047 אבי ז"ל שקלו בשקל משור מן נשר וכן מכות שרשו נכת, ותרגום וינשכו ונכיתו והאכילה הוא נשיכה1048. וכן בדברי רבותינו ז"ל [נד] מנכית ואכיל אבי מיצרי1049.

1027כותו]  כתו BL

1028ואכות]  ואכת BL

1029אותו]  אתו BL

1030אכות]  אכת BL

1031וחנותי]  וחנתי BL

1032אחון]  אחן BL

1033אקוב]  אקב BL

1034ופרשו]  ופירשו BL

1035לרחים]  לריחים BL

1036 נוסף ת]  BL

1037שנאמר]  שאמר BL

1038פרשתיו]  פירשתיו BL

1039 נוסף עוד]  BL

1040 חסר]  עוד BL

1041ואכות]  ואכת BL

1042אותו]  אתו BL

1043פועלו]  פעלו BL

1044פסילים]  פסיליה BL

1045כלם]  כולם BL

1046רצה]  רצונו BL

1047ואדני]  ואדוני BL

1048הוא נשיכה]  היא נכיתה BL

1049מיצרי]  מצרי BL

נה.  בבלי, מכות יא ע"א

וכתב לה ספר כריתות1050 (דב’ כד, א), מספרך אשר כתבת (שמ’ לב, לב), קח לך מגלת ספר וכתבת אליה (יר’ לו, ב), 1051 וזה יכתב ידו לי"י (יש’ מד, ה), פירושו יכתב1052 בידו. ויכתוב1053 יהושע את הדברים האלה בספר תורת אלהים (יהו’ כד, כו), תרגם יונתן וכתב יהושע פתגמיא האלין ואצניעינון1054 בספר אוריתא1055 די"י. ונחלקו בו רבותינו ז"ל [נה] יש אומרים כי על שמונה1056 פסוקים מן וימת משה עד סוף התורה 1057 כי יהושע כתבם בתורה. ויש אומרים כי על פרשת ערי מקלט אמר שכתבם יהושע בספרו כמו שכתובים בתורה. ולפי פשט הפסוק יראה כי על דברי1058 הברית שכרת עם ישראל 1059, ויהיה פירושו כמו שתרגם יונתן, כי לא יתכן שכתב בדברי1060 הברית בספר התורה. כל הכתוב לחיים (יש’ ד, ג), וכתוב בספר וחתום (יר’ לב, מד), י"י יספור1061 בכתב1062 עמים (תה’ פז, ו). ועל לבם אכתבנה (יר’ לא, לג), בשוא ופתח התי"ו לבן נפתלי, ולבן אשר אכתבנה בקמץ חטף. והשם על הכתיבה עצמה הכל בכתב מיד י"י עלי השכיל (דה"א כח, יט), מדינה ומדינה ככתבה (אס’ ג, יב). ובתוספת מ"ם והמכתב מכתב אלהים 1063 (שמ’ לב, טז). והשם על הספר השלוח כי כתב אשר נכתב בשם המלך (אס’ ח, ח). ובתוספת מ"ם ויבא אליו מכתב מאליהו הנביא (דה"ב כא, יב). והנפעל בשם המלך אחשורוש נכתב (אס’ ג, יב), בארץ יכתבו (יר’ יז, יג). והפעל הכבד ומכתבים עמל כתבו (יש’ י, א). ואיפשר1064 שהוא יוצא לשלישי. וכתבת קעקע (וי’ יט, כח), פירושו שיקעקע בבשרו ויכתב1065 באותו החרות.

1050כריתות]  כריתת BL

1051 חסר]  והיא כתובה פנים ואחור (יח’ ב, י), BL

1052יכתב]  יכתוב BL

1053ויכתוב]  ויכתב BL

1054ואצניעינון]  ואצנעינון BL

1055אוריתא]  אורייתא BL

1056שמונה]  שמנה BL

1057 חסר]  אמר BL

1058דברי]  דבר BL

1059 חסר]  אמר שכתב BL

1060בדברי]  דברי BL

1061יספור]  יספר BL

1062בכתב]  בכתוב BL

1063 חסר]  הוא BL

1064ואיפשר]  ואפשר BL

1065ויכתב]  ויכתוב BL

אחר כתלנו (שה"ש ב, ט), הוא הקיר.

בכתם אופיר (תה’ מה, י), בשש נקודות. כתם פז (שה"ש ה, יא), רוצה לומר כתם ופז וחסרה הוא"ו1066 כמש1067 שמש ירח (חב’ ג, יא), וזולתו או הוא סמוך כתב1068 לפז ויחסו אליו לחשיבותו כמו זהב מופז (מל"א י, יח), ולכתם אמרתי מבטחי (איוב לא, כד), ישנא הכתם הטוב (איכה ד, א), וחלי כתם (מש’ כה, יב), הוא הזהב הטוב. ורבי יונה כתב הם1069 הפנינים. וביחסו אותו לאופיר ולפז ידמה שהוא זהב לא1070 פנינים. ומן הענין הזה מכתם לדוד (תה’ טז, א), כלומר יקר1071 היה עליו המזמור ככתם. נכתם עונך (יר’ ב, כב). כמו נרשם. ורבותינו ז"ל קראו לרושם הדבר כתם, טאקא1072 בלעז.

1066הוא"ו]  הו"ו BL

1067כמש]  כמו BL

1068כתב]  כתם BL

1069הם]  שהם BL

1070לא]  ולא BL

1071 נוסף יקר]  BL

1072טאקא]  טק"א BL

ויטבלו את הכתנת בדם (בר' לז, לא)1073, פשטתי את כתנתי (שה"ש ה, ג), ויפשיטו את יוסף את כתנתו (בר’ לז, כג). והקבוץ והלבשת אותם כתנות1074 (שמ’ מ יד), וישאום1075 בכתנתם (וי’ י, ה), התי"ו בשוא לבדו ודינו בקמץ חטף. ובספר אחר מדויק1076 מצאתי התי"ו בקמץ חטף. ומשקל אחר ויעש1077 את הכתונת1078 שם1079 (שמ’ לט, כז), כתנות עור (בר’ ג, כא). ומשקל אחר 1080, את כתונת1081 הפסים (בר’ לז, כג), ועשה לו כתנת פסים (בר’ לז, ג). ופעם יקראו הכתונת1082 והמעיל כאחד1083, שדומה כי שניהם ענין אחד כאשר כתוב ועליה כתנת פסים כי כן תלבשנה1084 בנות המלך הבתולות1085 מעילים (שמ"ב יג, יח), אבל הכתנת הכתוב1086 בבגדי כהונה אינו1087 המעיל, כי כל אחד ואחד בגד בפני עצמו.

1073 נוסף ]  BL

1074אותם כתנות]  אתם כתנת BL

1075וישאום]  וישאם BL

1076מדויק]  מדוייק BL

1077ויעש]  ויעשו BL

1078הכתונת]  הכתנת BL

1079שם]  שש BL

1080 חסר]  ויטבלו את הכתנת בדם (בר’ לז, לא) BL

1081כתונת]  כתנת BL

1082הכתונת]  הכתנת BL

1083כאחד]  כאחת BL

1084תלבשנה]  תלבשן BL

1085הבתולות]  הבתולת BL

1086הכתוב]  הכתובה BL

1087אינו]  אינה BL

בכתף ישאו (במ’ ז, ט), ויתנו כתף סוררת1088 (זכ’ ז, יא), כתפי משכמה תפול (איוב לא, כב), בכתפם במוטות1089 (דה"א טו, טו), ידוע. ומה שאמר שתי1090 כתפות חוברות1091 (שמ’ כח, ז), לפי שהיו על הכתפות נקראו כתפות. ולכתף השנית (שמ’ כז, טו), וכתפות הפתח (יח’ מא, ב), ועפו בכתף פלשתים (יש’ יא, יד), ענינם צד ופאה. ובסמוך אל כתף הבית (מל"א ו, ח), בשש נקדות1092. ופירושו ועפו בכתף פלשתים שיהיו פלשתים עיפים וחלשים בכתפם, כלומר בארצם. או יהיה מהענין הראשון ופירושו שיהיו ישראל עיפי כתף מרוב הכות בפלשתים. ויונתן תרגם ויתחברון כתף חד לממחי ית פלשתים1093.

1088סוררת]  סררת BL

1089במוטות]  במטות BL

1090 נוסף שתי]  BL

1091חוברות]  חברות BL

1092נקדות]  נקודות BL

1093פלשתים]  פלשתאי BL

נו.  נגפים הם לפנינו

נז.  כתר זעיר בלע"ז אספיט"ה או"ן פוק"ו

כתר מלכות (אס’ ב, יז), בשש נקדות1094. בי יכתירו1095 צדיקים (תה’ קמב, ח), פירושו יחשבוני עליהם לכתר. וערומים יכתירו דעת (מש’ יד, יח), ישימו הדעת ככתם1096 על ראשם. הכותרת1097 האחת (מל"א ז, טז), ושתי כותרות1098 עשה (מל"א ז, טז), נקראו כן לפי שהיו על ראש העמודים ככתר. ולפי שהכתם1099 הוא עגול סביב נשתמשו בזה הלשון בענין1100 סבוב ואמרו אבירי בשן כתרוני (תה’ כג, יג), פירושו סבבוני. כתרו את בנימין (שופ’ כ, מג), סבבו אותו עד שלא יוכל1101 לנוס הנה והנה. וכבד אחר כי רשע מכתיר את הצדיק (חב’ א, ד), מסבב אותו ומקיפו. אבל כתר לי זעיר ואחוך (איוב לו, ב), הוא ענין אחר, וענינו לפי מקומו המתן לי מעם1102 ודום עד שאחוך. ויונתן תרגם ולתורתו איים ויחלו1103 (יש' מב, ד) יכתרון וזרועי ייחלון (יש' נא, ה), יכרתון.1104 ותרגם הסור אני1105 ולילה ולא דומיה לי (תה' כב, ג) 1106 ואכתר1107 לי. ואדני1108 אבי ז"ל פירש מזה כתרו את בנימן (שופ' כ, מג), כלומר המתינו להם עד שיצאו ורדפו אחריהם, כמו שאמר עד התיקנו אותם מן העיר (יהו' ח, ו)1109 וזהו שאמר הדריכוהו1110 ואינו בענין1111 רדפוהו, אלא1112 הם עשו ברצונם ונסו כדי שירדפו אחריהם ויאמרו1113 1114 נסים הם כאשר בראשונה. וזהו מנוחה הדריכוהו בנוסם ישראל הדריכו 1115 במנוחה אחריהם ולא נחפזו עד אשר שבו עליהם. 1116

1094נקדות]  נקודות BL

1095יכתירו]  יכתרו BL

1096ככתם]  ככתר BL

1097הכותרת]  הכתרת BL

1098כותרות]  כתרות BL

1099שהכתם]  שהכתר BL

1100בענין]  כענין BL

1101יוכל]  יכול BL

1102מעם]  מעט BL

1103ויחלו]  ייחלו BL

1104]  BL

1105ותרגם הסור אני]  ותרגום BL

1106 חסר]  ולא BL

1107ואכתר]  אכתר BL

1108ואדני]  ואדוני BL

1109]  ונתקנוהו מן העיר (שופ' כ, לב) BL

1110הדריכוהו]  הרדיפהו BL

1111בענין]  אומר BL

1112אלא]  כי BL

1113ויאמרו]  ואמרו BL

1114 חסר]  [נו] BL

1115 חסר]  בנימן BL

1116 חסר]  [נז]. BL

נח.  פסיקתא רבתי ח, א

אם תכתוש את האויל במכתש (מש’ כז, כב), ענין הכתישה ידוע. ושם הכלי שכותשין 1117 בתוכו מכתש. את המכתש אשר בלחי (שופ’ טו, יט), גומא1118 שהשן1119 שוכב בה עשויה כמכתש1120. וכן תרגם1121 יונתן ית1122 בבא דבלועא. הילילו יושבי1123 המכתש (צפ’ א, יא), תרגם יונתן דיתבין בנחלא דקרדוםן1124. ובמדרש הגדה1125 [נח] שער הדגים (צפ' א, י) זה1126 עכו שנתונה בחיקם1127 של דגים, פירושו ששם כצורים1128 דגים הרבה, ויללה מן המשנה, זה לזה1129 שהוא שני לירושלם1130, ושבר גדול מהגבעות זה1131 צפורי שיושבת בראש ההרים, הלילו יושבי המכתש (צפ' א, יא) זו טבריא שהיא עמוקה מכל ארץ ישראל.

1117 חסר]  בו BL

1118גומא]  גומה BL

1119שהשן]  אשר השן BL

1120כמכתש]  במכתש BL

1121תרגם]  תרגום BL

1122 נוסף ית]  BL

1123יושבי]  ישבי BL

1124דקרדוםן]  דקדרון BL

1125הגדה]  אגדה BL

1126זה]  זו BL

1127בחיקם]  בחיקה BL

1128כצורים]  ניצודים BL

1129לזה]  לוד BL

1130לירושלם]  לירושלים BL

1131זה]  זו BL

ואשר הם בני ארבע אותיות

ושמתי כדכד שמשותיך1132 (יש’ נד, יב), נפך ספיר תרגום ירושלמי כדכרינה1133 וספרינה1134, 1135

1132שמשותיך]  שמשתיך BL

1133כדכרינה]  כדכדינא BL

1134וספרינה]  וספרינא BL

1135 חסר]  והנה נמצא בפסוק אחד שניהם בנפך ארגמן ורקמה ובוץ וראמות וכדכד (יח’ כז, טז). BL

ויכלכל יוסף 1136 (בר’ מז, יב), יכלכל דבריו במשפט (תה’ קיב, ה). כבר זכרתים והדומה1137 להם בשרש כול.

1136 חסר]  את אביו BL

1137והדומה]  עם הדומה BL

וכפתור1138 תחת שני הקנים ממנה1139 (שמ’ כה, לה), כפתוריהם1140 1141 (שמ’ כה, לו), פירושם תפוח, שהיו כמין תפוחים בולטים בגוף1142 המנורה. הך הכפתור וירעשו הספים (עמ’ ט, א), הכפתור הוא המשקוף שסמוך1143 על שתי הספים1144 שתי1145 המזוזות. וקראו כפתור לפי שעושין1146 בו ציורים1147 פרחים וכפתורים. וכן בכפתוריה ילינו (צפ’ ב, יד), ואמר בו התרגום בפתוח תרעהא.

1138וכפתור]  וכפתר BL

1139 נוסף ממנה]  BL

1140כפתוריהם]  כפתריהם BL

1141 חסר]  וקנתם BL

1142בגוף]  מגוף BL

1143שסמוך]  הסומך BL

1144הספים]  הסיפים BL

1145שתי]  שהם BL

1146שעושין]  שעושים BL

1147ציורים]  ציורי BL

מכרכר בכל עוז1148 (שמ"ב ו, יד), פירושו מרקד. ומזה נקראו הגמלים או שאר1149 הבהמות הקלות בהליכתם כרכרות, בצבים ובפרדים ובכרכרות (יש’ סו, כ). לפי שברוב קלות1150 ומהירותם דומים שמרקדין1151. ויונתן תרגם מכרכר משבח, ובכרכרות ובתשבחן1152.

1148עוז]  עז BL

1149שאר]  BL

1150קלות]  קלותם BL

1151שמרקדין]  שמרקדים BL

1152ובתשבחן]  ובתושבחן BL

ודוד מכרבל במעיל בוץ (דה"א טו, כז), פירושו מעוטף ומכוסה. וכן בארמית פטשיהון וכרבלתהון (דנ’ ג, כא).

נט.  בבלי, חולין כה ע"א

ס.  בבלי, זבחים נט ע"ב

סא.  בבלי, זבחים סב ע"א

כרכב המזבח (שמ’ כז, ה), תחת כרכבו (שמ’ לח, ד), כתרגומו סובב1153. ובדברי רבותינו ז"ל [נט], אלו הן1154 גולמי כלי עץ כל שעתיד לשוף ולכרכב, כלומר לסבב במחוגה מאד1155. והיה למזבח סובב סביב סביב1156 והיה לסוף שלש אמות של גובה המזבח, כי המזבח גבהו עשר אמות. ומה שאמר ושלש אמות קומתו (שמ’ לח, א) משפת סובב ומלמעלה. ונחלקו בזה רבותינו ז"ל [ס], כי רבי יהודה אומר דברים ככתבן, ושלש אמות היה1157קומתו 1158 לבד, ורבי יוסי אומר קומתו היה פי שנים בארכו כמזבח1159 הפנימי, ומה שאמר ושלש אמות קומתו משפת סובב1160 ולמעלה. ומכבר הנחשת היה תחתיו והיה מגיע עד חצי גובה המזבח והוא היה סימן לחצי גבהו1161 להבדיל בין המים1162 העליונה1163 לדמים התחתונים. ואמרו רבותינו ז"ל [סא] כי שני כרכוביםך1164 היו, 1165זה שאמרנו וכרכב1166 אחר היה1167 להלוך רגלי הכהנים דלא לישתרקו1168, כלומר שלא ימעדו רגליהם כשהיו משמשים במזבח.

1153סובב]  סוביבו BL

1154הן]  הם BL

1155מאד]  BL

1156 נוסף סביב]  BL

1157 נוסף היה]  BL

1158 חסר]  היה BL

1159כמזבח]  במזבח BL

1160סובב]  סביב BL

1161גבהו]  גובהו BL

1162המים]  דמים BL

1163העליונה]  העליונים BL

1164כרכוביםך]  כרכובים BL

1165 חסר]  האחד הוא BL

1166וכרכב]  וכרכוב BL

1167היה]  היו BL

1168לישתרקו]  לשתרקו BL

נרד וכרכם (שה"ש ד, יד), הוא שקורין לו בערבי זעפראן1169 וידוע הוא.

1169זעפראן]  זעפרא"ן BL

סב.  ספרא יד, ו

סג.  משנה כלאים ט, ב

סד.  בבלי, שבת י ע"ב

וכרמל בצקלונו1170 (מל"ב ד, מב), ולחם וקלי וכרמל (וי’ כג, יד), נקרא1171 כן השבלת1172 כשהיא מלאה1173 והיא לחה עדיין. ובספרא [סב] כרמל רך מלא1174 כלומר רך ומלא. דבי רבי ישמעאל תנא כרמל כר מלא כלומר שמלאה השבולת ככר שהוא מלא נוצה. 1175 ראשך עליך ככרמל (שה"ש ז, ו), הוא עין צבע ואומרין1176 שהוא עין שני. וכן ביו"ד וכרמיל עם ארגמן1177 . אל הר הכרמל (מל"א יח, יט), כי כתבור בהרים ובכרמל (יר’ מו, יח), ונאסף שמחה וגיל מן הכרמל (יש’ טז, י), ושב לבנון לכרמל והכרמל ליער יחשב (יש’ כט, יז), וכבוד יערו וכרמלו (יש’ כט, יז). הר הכרמל (יש’ י, יח), הוא1178 הר ידוע בארץ ישראל ששמו כך, ונקרא כן לפי שהיה מקום שדות ואילנות, כי כן הוא כרמל שם למקום אילנות פירות ושדות תבואה בכל מקום.ופירוש ושב לבנון לכרמל (יש' כט, יז) דרך משל, כלומר אותם שהם רמים עתה כמו ארזי לבנון הרמים והנשאים יהיו כמו עצי הכרמל שהם שפלים. והכרמל ליער יחשב (יש' כט, יז), פירושו ואותם שהם שפלים עתה כמו עצי הכרמל יהיו רמים כמו עצי יער הלבנון. וזו1179 הנבואה על מלכות חזקיהו. וכן בנבואה אחרת שאמר והיה מדבר לכרמל והכרמל ליער1180 יחשב (יש’ לב, טו), פירושו הערים שהם כמו המדבר שאין בו ל1181אילנות ולא עצים יהיו 1182 הכרמל שיש בו אילנות פירות ושדות זרע, והכרמל ליער יחשב1183 שיש בו ארזים ואילנים1184 גבוהים, רוצה1185 לומר שיעלו ישראל ממדרגה למדרגה.

1170בצקלונו]  בצקלנו BL

1171נקרא]  נקראת BL

1172השבלת]  השבולת BL

1173מלאה]  רכה BL

1174מלא]  מל BL

1175 חסר]  ואדוני אבי ז"ל כתבו מורכב כר מל, כר מלשון רבותינו ז"ל [סג] כרים וכסתות, ומל גם כן מלשון רבותינו ז"ל [סד] מילתא אלבישיה יקירא, שהיא בגד משי. BL

1176ואומרין]  ואומרים BL

1177עם ארגמן]  ותכלת (דה"ב ב, ו) BL

1178 נוסף הוא]  BL

1179וזו]  וזאת BL

1180ליער]  ליעד BL

1181 נוסף ל]  BL

1182 חסר]  כמו BL

1183 נוסף יחשב]  BL

1184ואילנים]  ואילנות BL

1185רוצה]  רצונו BL

סה.  משנה פאה ב, ז

יכרסמנה חזיר מיער (תה’ פ, יד). כי תאכלנו התולעת (דב' כח, לט)1186 תרגום ירושלמי ארי יקרסם יתיה גובא. וכן במשנה [סה] שדה שקרסמוה נמלים. והקו"ף והכ"ף ממוצא אחד הם. ויש מפרשים המלה מרכבת1187 יכרסמנה1188 יכרס מנה, כלומר ימלא כריסו1189 ממנה.

1186]  כי יחסלנו (דב' כח, לח) BL

1187מרכבת]  מורכבת BL

1188 נוסף יכרסמנה]  BL

1189כריסו]  כרסו BL

חור כרפס ותכלת (אס’ ו, א), הוא צבע מן הצבעים ואומרים שהוא ירוק.

נשלמה אות הכף


 Citer cette page

Judith Kogel (éditeur scientifique), « ספר השרשים | כף », dans Racines. Édition bilingue, hébreu-latin, du sefer ha-shorashim de David Qimḥi,  IRHT CNRS ,  2021 , #kaf_he.xml (en ligne : </sefer_ha_shorashim.xml/kaf_he.xml/כף>, consulté le 08-01-2025)

back to top