כף

Sources rabbiniques

Apparat critique

Notes éditoriales

אות הכף

כאב

ואני עני וכואב ^{(תה’ סט ל)}, בהיותם כואבים¹ ^{(בר’ לד, כה)}, אך בשרו עליו יכאב ^{(איוב יד, כב)}. והשם כי גדל הכאב ^{(איוב ב, יג)}, ואתם תצעקו מכאב לב ^{(יש’ סה, יד)}. ומשקל אחר אם יש מכאוב כמכאובי² ^{(איכה א, יב)}. והפעל³ הכבד כי הוא יכאיב ויחבש ^{(איוב ה, יח)}, וקוץ מכאיב⁴ ^{(יח’ כח, כד)}, ידוע. ונאמר על דרך ההשאלה וכל החלקה הטובה תכאיבו⁵ באבנים ^{(מל"ב ג, יט)}. ועל זה טעם⁶ אך בשרו עליו יכאב ^{(איוב יד, כב)}, כלומר שישחת גופו כי אין המת כואב ומרגיש, ופירוש עליו על⁷ עצמו.

1. כואבים] כאבים BL

2. כמכאובי] כמכאבי BL

3. והפעל] והפועל BL

4. מכאיב] מכאב BL

5. תכאיבו] תכאבו BL

6. טעם] הטעם BL

7. נוסף על] BL

כאה

יען הכאות לב צדיק ^{(יח’ יג, כב)}. והנפעל ובאו בו ציים כתים ונכאה ^{(דנ’ יא, ל)}, ונכאה לבב למותת ^{(תה’ קט, טז)}. והתאר ונפל בעצומיו חלכאים ^{(תה’ י, י)}, כי הם שתי מלות ⁸ רוצה לומר מחנה העניים והכאים. וכאים בפלס דוים, בלים וענינם ענין כאב ומדוה.

8. חסר] בקריאה BL

ככב

כוכב אלהיכם ^{(עמ’ ה, כו)}, ואת הכוכבים ^{(בר’ א, טז)}, ידוע. ודמה המלך לרוב גדולתו ומעלתו ⁹ לכוכב דרך, כוכב מיעקב ^{(במ’ כד, יז)}.

9. חסר] הרמה BL

א. משנה ביצה ב, ז

ב. בבלי, סוכה יג ע"ב

כבד

כבדה מאד יד האלהים שם ^{(שמ"א ה, יא)}, וחטאתם כי כבדה מאד ^{(בר’ יח, כ)}, ותכבד המלחמה אל שאול ^{(שמ"א לא, ג)}, יכבדו בניו ולא ידע ^{(איוב יד, כא)}, כלומר יהיו רבים או יהיה להם ממון רב וכבד כי הפכו ויצערו ולא יבין למו ^{(איוב יד, כא)}. וכן ותמלאי ותכבדי מאד בלב ימים ^{(יח’ כז, כה)}, למען שמי יכבד י"י ^{(יש’ סו, ה)}, פירושו אחיכם שונאיכם¹⁰ אומרים בעבור שמי יכבד י"י, כלומר כבדו עלינו דבריו ולמשא הם עלינו, והוא יהיה נראה ונגלה בשמחתכם והם יבשו¹¹. וכן ¹²לא נכבד עליך ^{(שמ"ב יג, כה)}, כלומר לא נהיה עליך לטורח ומשא¹³. תכבד העבודה¹⁴ על האנשים ^{(שמ’ ה, ט)}, ויכבד לב פרעה ^{(שמ' ט, ז)}, ועיני ישראל כבדו מזוקן¹⁵ ^{(בר’ מח, י)}, ולא כבדה אזנו משמוע ^{(יש’ נט, א)}. והתאר כבד לב פרעה ^{(שמ’ ז, יד)}, כמשא כבד יכבדו ממני ^{(תה’ לח, ה)}, כי כבד עליו וגלחו ^{(שמ"ב יד, כו)}, ואברם כבד מאד ¹⁶ ^{(בר’ יג, ב)}, כי כבד הרעב ^{(בר’ מז, יג)}, מספד גדול וכבד ¹⁷ ^{(בר’ נ, י)}, כצל סלע כבד בארץ עיפה ^{(יש’ לב, ב)} כלומר סלע גדול שיש לו צל גדול וימצאו בו מנוחה ההולכים בארץ עיפה. עמך הכבד הזה ^{(מל"א ג, ט)}, הגדול. כבד מאד לפניו לא היה כן ארבה כמוהו¹⁸ ^{(שמ’ י, יד)}, וידי משה כבדים ^{(שמ’ יז, יב)}, כי כבד ממך הדבר ^{(שמ’ יח, יח)}. ובסמוך כבד פה וכבד לשון אנכי ^{(שמ’ ד, י)}. ומשקל אחר עם כבד עון ^{(יש’ א, ד)}, בשש נקדות¹⁹. והשם כבד אבן ונטל החול ^{(מש’ כז, ג)}. ומשקל אחר והוא תאר בפלס אדמה, ואת הכבודה לפניהם ^{(שופ’ יח, כא)}, והוא ~~תאר~~²⁰ כתוב בוא"ו²¹ עם הדגש. וכבר כתבנו הדומים לו בחלק הדקדוק רוצה לומר מקניהם ושאר ממונם. ומשקל אחר וינהגהו בכבדות²² ^{(שמ’ יד, כה)}. והפעל הכבד הכביד את עלנו²³ ^{(דה"ב י, י)}, והכבדתים ולא יצערו ^{(יר’ ל, יט)}, פירושו שיהיה להם ממון רב וכבד. ונשאך לבך להכביד ^{(דה"ב כה, יט)}, להרבות עוד מלחמה. הכבדתי את לבו ^{(שמ’ י, א)}, ויכבד פרעה את לבו ^{(שמ' ח, כח)}, ואזניו הכבד ²⁴ ^{(יש’ ו, י)}, והכבד את לבו ^{(שמ’ ח, יא)}. וכבד אחר ולמה תכבדו את לבבכם ^{(שמ"א ו, ו)}, כאשר כבדו מצרים ופרעה ^{(שמ"א ו, ו)}. והנפעל באין מעינות נכבדי מים ^{(מש’ ח, כד)}, פירושו באין מעינות ובאין נכבדי מים²⁵ כלומר עד לא תהומות ועד לא ²⁶ מים רבים²⁷חוללתי. וההתפעל התכבד כילק ^{(נח’ ג, טו)}, התכבדי כארבה ^{(נח’ ג, טו)}, כלם ענין התכבדות²⁸ והרבוי והכל ענין אחד, כי רבוי כל דבר הוא כבדות. ויש מפרשים התכבד כילק התכבדי כארבה כענין וטאטתיה²⁹ ^{(יש’ יד, כג)}, מלשון רבותינו ז"ל ^[א], מכבדין בין המטות, ^[ב] מכבדות של תמרה, והם היעים שמכבדין בהן את הבית. ומפרשים עוד מזה כבד מכל כלי חמדה ^{(נח’ ב, י)}. ובענין הכבוד והוא קרוב לזה³⁰ וכבדתו מעשות דרכיך ^{(יש’ נח, יג)}, כי יבא דברך וכבדנוך ^{(שופ’ יג, יז)}, פירושו כי יבא דברך שיתאמת הדבר שבשרתנו וכבדנוך, לכן הגידה לי³¹ שמך. ויש מפרשים כי יבא דברך פירושו אם נדע שמך כשיבא אצלנו דברך ועניניך וכבדנוך. כי כבד אכבדך מאד ^{(במ’ כב, יז)}, כי מכבדי אכבד ³² ^{(שמ"א ב, ל)}, לקדוש י"י מכבד ^{(יש’ נח, יג)}. ושלא נזכר פועלו³³ ממנו ושומר³⁴ תוכחת יכבד ^{(מש’ יג, יח)}, ושומר אדניו יכבד ^{(מש' כז, יח)}³⁵. והנפעל מה - נכבד היום מלך ישראל ^{(שמ"ב ו, כ)}, פעל עבר כי³⁶ הוא פתח, והאיש נכבד ^{(שמ"א ט, ו)}, פועל³⁷ עומד כי הוא קמוץ, רבים ונכבדים ^{(במ’ כב, טו)}, ונכבדיהם בכבלי ברזל ^{(תה’ קמט, ח)}, נכבדות מדבר בך ^{(תה’ פז, ג)}, פירוש מעלות מדות³⁸ נכבדות מדבר³⁹ בך והוא חסר המתואר כמו וידבר אתם קשות ^{(בר’ מב, ז)}, קטנה או גדולה ^{(במ’ כב, יח)}, כי מי בז ליום קטנות ^{(זכ’ ד, י)}, והדומים להם. ועל פני כל העם אכבד ^{(וי’ י, ג)}, ⁴⁰ ואכבדה בפרעה ^{(שמ’ יד, ד)}, ⁴¹. וההתפעל ממתכבד וחסר לחם ^{(מש’ יב ט)}. והשם את כל הכבוד⁴² הזה⁴³ ^{(בר’ לא, א)}, ואחר כבוד תקחני ^{(תה’ עג, כד)}, תנו לי"י אלהיכם כבוד ^{(יר’ יג, טז)}, כלומר שתכבדוהו בתהלתכם ובהתודותכם עונותיכם לפניו. וכן שים נא כבוד לי"י אלהי ישראל ותן לו תודה ^{(יהו’ ז, יט)}, ובהיכלו כלו אומר כבוד ^{(תה’ כט, ט)}, השבח והתהלה כי הוא הכבוד לבורא יתברך. והתאר לנקבה כל כבודה בת מלך פנימה ^{(תה’ מה, יד)}, וישבת על מטה כבודה ^{(יח’ כג, מא)}, שניהם כתובים בוא"ו⁴⁴ עם הדגש. וכבר כתבנו הדומים להם בחלק הדקדוק ונקראת הנשמה העליונה כבוד לפני⁴⁵ שהוא⁴⁶ כבוד הגוף ויקרו למען יזמרך כבוד ^{(תה’ ל, יג)}, ⁴⁷ ויגל כבודי ^{(תה’ טו, ט)}, וכבודי לעפר ישכן סלה ^{(תה’ ז, ו)}, ובקהלם⁴⁸ אל תחד כבודי⁴⁹ ^{(בר’ מט, ו)}. ופירוש וכבדי⁵⁰ לעפר ישכן ⁵¹ על דרך משל כי הנשמה לא תשכן⁵² בעפר אבל הוא על דרך משל כמו דבקה לעפר נפשי ^{(תה’ קיט, כה)}. ופירוש ואחר כבוד תקחני ^{(תה’ עג, כד)}, אמר בתחלה בעצתך תנחני כלומר כל ימי חיותי תנחני בעצתך ואחר כן⁵³ בכבוד תקחני. או אל הכבוד אמר תקחני. ופירוש אחר כבוד שלחני ^{(זכ’ ב, יב)}, את⁵⁴ כל הנבואות האלה⁵⁵ לכבוד וגדולה⁵⁶ שלחני כי הנוגע בכם כנוגע⁵⁷ בבת⁵⁸ עינו. יתרת הכבד ^{(וי’ ח, טז)}, עד יפלח חץ כבדו ^{(מש’ ז, כג)} ידוע.

10. שונאיכם] שנאיכם BL

11. יבשו] יבושו BL

12. חסר] ו BL

13. ומשא] ולמשא BL

14. העבודה] העבדה BL

15. מזוקן] מזקן BL

16. חסר] במקנה בכסף ובזהב BL

17. חסר] מאד BL

18. כמוהו] כמהו BL

19. נקדות] נקודות BL

20. נוסף תאר] BL

21. בוא"ו] בו"ו BL

22. בכבדות] בכבדת BL

23. עלנו] עלינו BL

24. חסר] ועיניו השע BL

25. נוסף פירושו באין מעינות ובאין נכבדי מים] BL

26. חסר] מעייני BL

27. רבים] BL

28. התכבדות] הכבדות BL

29. וטאטתיה] וטאטאתיה BL

30. לזה] לענין שהקדמנו BL

31. לי] נא BL

32. חסר] ובזי יקלו BL

33. פועלו] פעלו BL

34. ושומר] ושמר BL

35. נוסף ] BL

36. כי] בי BL

37. פועל] פעל BL

38. מדות] ומדות BL

39. מדבר] מדובר BL

40. חסר] אשר אמרת עמם אכבדה ^{(שמ"ב ו, כב)}, BL

41. חסר] האל"ף בחירק BL

42. הכבוד] הכבד BL

43. נוסף הזה] BL

44. בוא"ו] בו"ו BL

45. לפני] לפי BL

46. שהוא] שהיא BL

47. חסר] שמח לבי BL

48. ובקהלם] בקהלם BL

49. כבודי] כבדי BL

50. וכבדי] וכבודי BL

51. חסר] סלה BL

52. תשכן] תשכון BL

53. כן] כך BL

54. את] אחר BL

55. האלה] האלו BL

56. וגדולה] ולגדולה BL

57. כנוגע] נוגע BL

58. בבת] בבבת BL

כבה

כפשתה כבו ^{(יש’ מג, יז)}, לא תכבה ^{(וי’ ו, ה)}. והפעל הכבד ולא תכבה את נר ישראל ^{(שמ"ב כא, יז)}, ופשתה כהה לא יכבנה ^{(יש’ מב, ג)}, וכבו את גחלתי ^{(שמ"ב יד, ז)}, לא יוכלו לכבות את האהבה ^{(שה"ש ח, ז)}, ידוע.

ג. בבלי, שבת נד ע"א

כבל

ענו בכבל רגלו ^{(תה’ קה, יח)}, בשש נקדות⁵⁹. בכבלי ברזל ^{(תה’ קמט, ח)}, הם שלשלאות של ברזל. ארץ כבול ^{(מל"א ט, יג)}, פרשו⁶⁰ בו שנקראת כן הארץ⁶¹ לפי שהרגל משתקעת בו⁶² ונכבלת ⁶³ מרוב הטיט שבה, או שהיתה חול. וכן אמרו רבותינו ז"ל ^[ג] ארץ כבול ארץ שאינה עושה פירות, רב נחמן בר יצחק אמר ארץ חמטון היתה, אמאי קרי ליה⁶⁴ כבול? דמשתקעא כרעא בגווה⁶⁵ כי כבלא. פירושו חומטון⁶⁶ חול.

59. נקדות] נקודות BL

60. פרשו] פירשו BL

61. כן הארץ] הארץ כן BL

62. נוסף בו] BL

63. חסר] בה BL

64. ליה] לה BL

65. בגווה] בגוה BL

66. חומטון] חמטון BL

ד. בבלי, כתובות קג ע"ב

כבס

אל מסלת שדה כובס ^{(יש’ ז, ג)}, שם תאר למכבס הבגדים. וכן רבותינו ז"ל נשתמשו בתאר הזה ^[ד] בקל אשתייר ההוא כובס . ופירוש שדה כובס שדה שהיו שוטחין שם הכובסים בגדיהם לשמש. וכן תרגם יונתן חקל משטח קצריא. והפעל הכבד כבס ביין לבושו⁶⁷ ^{(בר’ מט, יא)}, וכבסתם בגדיכם ^{(במ’ לא, כד)}, כבסי מרעה לבך ^{(יר’ ד, יד)}, כבסני מעוני ^{(תה’ נא, ד)}. ושלא נזכר פועלו⁶⁸ ממנו וכבס שנית וטהר ^{(וי’ יג, נח)}. ומקום⁶⁹ מורכב מההתפעל⁷⁰ וממה שלא נזכר פועלו⁷¹ מהנוסף אחרי הכבס את הנגע ^{(וי’ יג, נה)}. ידוע.

67. לבושו] לבשו BL

68. פועלו] פעלו BL

69. ומקום] ומקור BL

70. מההתפעל] מהתפעל BL

71. פועלו] פעלו BL

ה. קפיל"ו בלעז

כבע

. וכובע ישועה בראשו ^{(יש’ נט, יז)}, וכובע נחשת על ראשו ^{(שמ"א יז, ה)}, מלעיל. ומלרע מגן וכובע תלו בך ^{(יח’ כז, י)}, כלם מגן וכובע ^{(יח’ לח, ה)}, והתיצבו בכובעים ^{(יר’ מו, ד)}. הוא כלי מגן על הראש קופא בלעז⁷².

72. קופא בלעז] קופא ^[ה] BL

כבר

הן אל כביר ⁷³ ^{(איוב לו, ה)}, כביר כח לב ^{(איוב לו, ה)}, כביר מאביך ימים ^{(איוב טו, י)}, ושאר מעט מזעיר⁷⁴ לא כביר ^{(יש’ טז, יד)}. ואוריד כאביר יושבים ^{(יש’ י, יג)}, האל"ף נוספת או המלה מורכבת מן כביר ואביר, וזה להגדלה. ירוע⁷⁵ כבירים לא חקר ^{(איוב לד, כד)}, כשאון מים כבירים ^{(יש’ יז, יב)}. והשם בתוספת מ"ם יתן אכל למכביר ^{(איוב לו, לא)}, כלומר לרוב. ענין כלם העצם⁷⁶ והגדולה⁷⁷, ⁷⁸ והפעל הכבד ממנו לבלי⁷⁹ דעת מלים⁸⁰ יכביר⁸¹ ^{(איוב לה, טז)}, כלומר ירבה ויגדיל. כאשר ינוע בכברה ^{(עמ’ ט, ט)}, פירושו בנפה. וכן במשקל אחר ועשית לו מכבר ^{(שמ’ כז, ד)}. כביר העזים ^{(שמ"א יט, יג)}, פירושו כר של צמר עזים. וכן במשקל אחר ויקח המכבר ויטבול⁸² במים ^{(מל"ב ח, טו)}, פירושו כר. ויונתן תרגם גוונא⁸³ וכן תרגם ותכסהו בשמיכה⁸⁴ ^{(שופ’ ד, יח)} והוא בגד עב. וילך מאתו כברת ארץ ^{(מל"ב ה, יט)}, בעוד כברת ארץ לבא אפרתה ^{(בר’ מח, ז)}, פירשו בו מיל, כי אומרין⁸⁵ שכן מהלך מקבורת רחל לאפרת מיל. וכבר פרשתיו⁸⁶ בשרש ברה, כי דעתי בו שהכ"ף בו שמוש ולא שרש. מה שיהיה⁸⁷ כבר הוא ואשר להיות כבר היה ^{(קה’ ג, טו)}, שכבר מתו ^{(קה’ ד, ב)}, בשכבר הימים הבאים הכל נשכח ^{(קה’ ב, טז)}, פירושו לא באשר היה כבר ולא בימים הבאים אין זכרון לחכם עם הכסיל, אף⁸⁸ על פי שלארך⁸⁹ הימים⁹⁰ הכל נשכח. מה שהיה כבר נקרא שמו ^{(קה’ ו, י)}, כבר היה לעולמים⁹¹ ^{(קה' א, י)}, כי כבר רצה האלהים את מעשיך ^{(קה' ט, ז)}, בכל מקום שהיא המלה הוא⁹² לזמן שעבר יָא⁹³ בלעז. ופירוש מה שהיה כבר הוא מה שהיה כבר בימים קדמונים עכשו הוא. ויש מפרשים בשכבר הימים הבאים במה שהיה כבר ומה שיהיה בימים הבאים הכל נשכח זכרון הכסיל.

73. חסר] לא ימאס BL

74. מזעיר] מזער BL

75. ירוע] ירע BL

76. העצם] העוצם BL

77. והגדולה] וההגדלה BL

78. חסר] הן בענין הכמות, הן בענין האיכות. BL

79. לבלי] בבלי BL

80. מלים] מלין BL

81. יכביר] יכבר BL

82. ויטבול] ויטבל BL

83. גוונא] גונבא BL

84. בשמיכה] בשמי’ BL

85. אומרין] אומרים BL

86. פרשתיו] פירשתיו BL

87. שיהיה] שהיה BL

88. אף] ואף BL

89. שלארך] שלאורך BL

90. הימים] ימים BL

91. לעולמים] לעלמים BL

92. הוא] הזאת היא BL

93. יָא] יי"א BL

ו. משנה זבחים ה, ב

כבש

וכבשו אבני קלע ^{(זכ’ ט, טו)}, פרשו בו⁹⁴ רבי יונה וכבשו אויביהם כאבני⁹⁵ קלע. או יהיה פרושו⁹⁶ וכבשו אנשי אבני קלע כלומר הקולעים ילכדו שלא יצילום. יכבוש עונותינו⁹⁷ ^{(מי’ ז, יט)}, ויכבשום לעבדים ולשפחות ^{(יר’ לד, יא)}, ומלאו את הארץ וכבשוה⁹⁸ ^{(בר’ א, כח)}, הגם לכבוש את המלכה עמי בבית ^{(אס’ ז, ח)}, והנה אנחנו כובשים את בנינו ואת בנותינו⁹⁹ ^{(נחמ’ ה, ה)}. והנפעל ונכבשה הארץ ^{(במ’ לב, כט)}, ויש מבנותינו¹⁰⁰ נכבשות ^{(נחמ’ ה, ה)}. הכבד¹⁰¹ מכל הגוים אשר כבש ^{(שמ"ב ח, יא)}. ענין כלם הרדיה והתפישה בכח. וענין אחר וכבש בזהב לכסא מאחזים ^{(דה"ב ט, יח)}, בשש נקדות¹⁰² פירושו מדרגה. וכן במשנה ^[ו] עלה בכבש. ואינו עשוי במעלות אבנים או עצים שהם זה על זה אלא מעלה אחת לבד הוא¹⁰³ משפע¹⁰⁴ והולך ועולה מהקרקע עד המקום שעולין בו אליו, לפיכך היו עושין למזבח כבש, והיה אסור לעשות לו מעלות כמו שכתוב ולא תעלה במעלות על מזבחי¹⁰⁵ ^{(שמ’ כ, כג)}, והכבש הזה של הכסא היה¹⁰⁶ לפני המעלות סמוך לקרקע והיו עולים¹⁰⁷ ממנו למעלות. ומלת מאחזים שבה אל המעלות שהיו מאחזים בכסא ודבקים בו. וענין אחר פיח הכבשן¹⁰⁸ ^{(שמ’ ט, ח)}, כעשן הכבשן ^{(שמ’ יט, יח)}, הוא ששורפין האבנים לסיד. או אשר מבשלים¹⁰⁹ בו כלי החרס¹¹⁰ הוא יקרא כבשן ושאופין בו הלחם בהדבקה יקרא תנור. ועוד נפרש¹¹¹ בשרש תנר.

94. פרשו בו] פירש BL

95. כאבני] באבני BL

96. פרושו] פירושו BL

97. עונותינו] עונתינו BL

98. וכבשוה] וכבשה BL

99. בנותינו] בנתינו BL

100. מבנותינו] מבנתינו BL

101. הכבד] והכבד BL

102. נקדות] נקודות BL

103. הוא] והוא BL

104. משפע] משופע BL

105. נוסף על מזבחי] BL

106. היה] היו BL

107. עולים] עולין BL

108. הכבשן] כבשן BL

109. מבשלים] מבשלין BL

110. החרס] החרש BL

111. נפרש] נפרשנו BL

כבש

כבש אחד בן שנתו לעולה¹¹² ^{(במ’ ז, טו)}, בשש נקדות¹¹³. כבשים בני שנה ^{(במ’ ז, יז)}, וכבשה אחת בת שנתה ^{(במ’ ו, יד)}, בפתח הכ"ף. כי אם כבשה אחת קטנה ^{(שמ"ב יב, ג)}, בחרק¹¹⁴. והקבוץ שבע כבשות¹¹⁵ הצאן לבדהן ^{(בר’ כא, כח)}. ונקרא כבש מבן¹¹⁶ שנה, כי הגדול משנה יקרא איל.

112. לעולה] BL

113. נקדות] נקודות BL

114. בחרק] בחירק BL

115. כבשות] כבשת BL

116. מבן] בן BL

כדד

כידודי אש ^{(איוב מא, יא)}, פירושו ניצוצי אש. ומהשרש הזה כד הקמח לא כלתה ^{(מל"א יז, טז)}, וכדה על שכמה ^{(בר’ כד, טו)}, והדגש לחסרון הכפל ידוע. ועל דרך ההשאלה ותשבר כד על המבוע ^{(קה’ יב, ו)}. והוא רומז בו על הכרס שתבקע, ואמר על המבוע רמז לקבר, כמו שאמר ^{(קה’ יב, ו)} ונרוץ הגלגל אל הבור. ורוצה לומר, כי¹¹⁷ כמו שדרך הכד להוליך אותו אל המבוע כי הוא מקומה¹¹⁸ כן מקום האדם בקבר ושם תבקע כרסו¹¹⁹.

117. כי] BL

118. מקומה] מקומו BL

119. כרסו] כריסו BL

ז. משנה כלים כג, א

כדר

כמלך עתיד לכידור ^{(איוב טו, כד)}. ובא במשקל אחר כדור אל ארץ רחבת ידים ^{(יש’ כב, יח)}, ונחסר ממנו כ"ף הדמיון ופרושו¹²⁰ ככדור. והכדור הוא ידוע במשנה ^[ז] הכדור והאימום, והוא שקורין לו בלעז פילוטא¹²¹. ופירש¹²² רבינו סעדיה ז"ל כמלך עתיד לכידור על הגלגל. ופירוש כגלגל ¹²³ העתיד לסיבוב¹²⁴ הכידור, כלומר כי הצרות האלה יסבוהו¹²⁵ ויקיפוהו תמיד ¹²⁶ לסבוב¹²⁷ בלי הפסק. ויש מפרשים אותו כמשמעו כמלך שהוא עתיד לכידור המלחמה, כלומר לסבוב המלחמה כי אז יאסף¹²⁸ גדודיו כן תתקפהו הבלהה¹²⁹ לנצח. ומערכת המלחמה והמחנה¹³⁰ הוא בסבוב ובהקף¹³¹ מכל צד. וכן קורין בלעז¹³² למערכת המלחמה טורניי¹³³ ¹³⁴. וכן אמר ויבא המעגלה ^{(שמ"א יז, כ)}, שוכב כמעגל¹³⁵ ^{(שמ"א כו, ה)}, לפי שהמחנה הוא עגול. וכן וחניתי כדור עליך ^{(יש’ כט, ג)}, ונחסר ממנו כ"ף הדמיון ככדור, או בי"ת השרות¹³⁶ בכדור.

120. ופרושו] ופירושו BL

121. פילוטא] פל"א BL

122. ופירש] ופירוש BL

123. חסר] זה BL

124. לסיבוב] לסוב BL

125. יסבוהו] יסובבוהו BL

126. חסר] כמו שהגלגל עתיד תמיד BL

127. לסבוב] לסוב BL

128. יאסף] יאסוף BL

129. הבלהה] בלהות BL

130. והמחנה] BL

131. ובהקף] והקף BL

132. נוסף בלעז] BL

133. טורניי] טורניימנט"ו BL

134. חסר] בלעז BL

135. כמעגל] במעגל BL

136. השרות] השירות BL

כהה

לא כהתה עינו ^{(דב' לד, ז)}, ותכהין עיניו מראות ^{(בר’ כז, א)}, ותכה מכעס¹³⁷ עיני ^{(איוב יז, ח)}, לא יכהה ולא ירוץ ^{(יש’ מב, ד)}. והתאר ¹³⁸ כהה הנגע ^{(וי’ יג, ו)}, ¹³⁹ והיא כהה ^{(וי’ יג, כב)}, תחת רוח כהה ^{(יש’ סא, ג)}, ¹⁴⁰ כהות לבנות¹⁴¹ ^{(וי’ יג, לט)}, ועיניו החלו כהות ^{(שמ"א ג, ב)}, פירושו החלו להיות כהות. או יהיה כהות מקור ויהיה קמץ קטן תחת קמץ גדול והיה משפטו כהות בפלס אלות שוא ^{(הו' י, ד)}, ראות רבות ^{(יש’ מב, כ)}. והשם אין כהה לשברך ^{(נח’ ג' יט)}. והפעל הכבד ולא כהה בם ^{(שמ"א ג, יג)}, וכן וכהתה כל רוח ^{(יח’ כא, יב)}. והוא פעל¹⁴² עומד. ויתכן להיות כהה הנגע פועל עובר מזה הכבד אלא שאין מנהג מאשר עיניהjם ה"א מהדגוש להיות פ"א הפעל בצרי כי אם בחרק¹⁴³ כמשפטו בלא אות גרונית¹⁴⁴ נהג, מהר, טהר, להט, כהן, וכן מזה השרש לא¹⁴⁵ כהה בם ^{(שמ"א ג, יג)}, אם כן טוב הוא שיהיה כהה הנגע תאר אחר¹⁴⁶ מן כהות לבנות כאשר כתבנו. ¹⁴⁷אף על פי שמלת נגע לשון זכר אפשר שתמצא לשון נקבה ¹⁴⁸ בנגע¹⁴⁹ צרעת כי תהיה באדם ^{(וי’ יג, ט)}, או תשוב תהיה אל צרעת¹⁵⁰. וכן ופשתה כהה לא יכבנה ^{(יש’ מב, ג)}, תאר, ופרושו¹⁵¹ הפשתה הקרובה לכבות לא יכבנה כמו שאמר קנה ל¹⁵² רצוץ לא ישבור ^{(יש’ מב, ג)} כלומר כל כך יהיו דבריו והנהגת מלכותו בנחת, כי אפלו¹⁵³ החלושים לא ירגישו בו. ענין הכהה הוא הקמוט והעצור, וכשהנגע או השבר קרוב לרפואה יתקמט הבשר. והפכו פשה הנגע ^{(וי’ יג, נא)}. ופירוש הענין הזה בעינים, כי ידוע הוא כי הזקנים יתקמטו עיניהם ויכנסו בחוריהם לפי שיתקמטו יתרי העינים¹⁵⁴ כי יגבר עליו היובש ותחלש הראות. ופירוש וכהתה כל רוח ^{(יח’ כא, יב)}, כי תעצר ותקצר¹⁵⁵ רוחם ותחלש. ופירוש לא יכהה ולא ירוץ ^{(יש’ מב, ד)}, לא יחלש ולא ישבר, כלומר לא יתרפה מלעשות המשפט, לפי שאמר קנה רצוץ לא ישבר¹⁵⁶ ופשתה כהה לא יכבנה ידמה כי יהיה רפה וחלש ולא יעשה משפט לפיכך אמר לאמת יוציא יוציא¹⁵⁷משפט ולא יתרשל ולא יחלש בדבר המשפט עד ישים בארץ משפט. ופרוש¹⁵⁸ ולא כהה בם, לא עצר בהם ולא מנעם מלכת בדרכיהם הרעים.

137. מכעס] מכעש BL

138. חסר] והנה BL

139. חסר] ושפלה איננה מן העור BL

140. חסר] בעור בשרם בהרות BL

141. לבנות] לבנת BL

142. פעל] פועל BL

143. בחרק] בחירק BL

144. גרונית] גרונות BL

145. לא] ולא BL

146. נוסף אחר] BL

147. חסר] ו BL

148. חסר] כמו BL

149. בנגע] נגע BL

150. צרעת] הצרעת BL

151. ופרושו] ופירושו BL

152. נוסף ל] BL

153. אפלו] אפילו BL

154. העינים] העין BL

155. ותקצר] ותקצור BL

156. ישבר] ישבור BL

157. נוסף יוציא] BL

158. ופרוש] ופירוש BL

כהן

הוא אשר כהן בבית אשר בנה שלמה ^{(דה"א ו, לו)}, וכהנו לי ^{(שמ’ מ, טו)}, ויכהן אלעזר בנו ¹⁵⁹ ^{(דב' י, ו)}, לכהן לי ^{(שמ’ כט, א)}. לכהנו לי ^{(שמ’ כח, ד)}, אין הוא"ו¹⁶⁰ נוספת אך נופלת על הפעול שהוא הפועל¹⁶¹ והתאר מבנין הקל והוא כהן לאל עליון ^{(בר’ יד, יח)}, וגם הכהנים הנגשים אל י"י ^{(שמ’ יט, כב)}, אהרן הכהן ^{(שמ’ לח, כא)}, אמור¹⁶² אל הכהנים ^{(וי’ כא, א)}. והשם כהנה, כהנת עולם ^{(במ’ כה, יג)}, כלם בענין עבודה בגדולה כי הכהנים היו עובדי השם וראשי העם. וגם הכהנים הנגשים אל י"י אינו אומר על בני אהרן כי אם על הבכורות כי אז היתה עבודה בבכורי ישראל וכל עובד יקרא כהן. וכן עבד¹⁶³ עבודה זרה כמו כהן מדין ^{(שמ’ יח, א)}, רק אדמת הכהנים לא קנה ^{(בר’ מז, כו)}. היה כהן לדוד ^{(שמ"ב כ, כו)}, עובדו ונשמע אליו ובעל עצתו¹⁶⁴ בראש כלם, כי האוהב¹⁶⁵ הנאמן עובד לאהובו¹⁶⁶ בעצותיו הנכונות. וכן ואתה¹⁶⁷ כהן לעולם ^{(תה’ קי, ד)}, כלומר עבד השם¹⁶⁸ וראש ישראל על דבר שאתה מלך צדק כמו שהכהן הוא ראש לעם. וכן ומידעיו וכהניו ^{(מל"ב י, יא)}, ראשיו, וכן מוליך כהנים שולל¹⁶⁹ ^{(איוב יב, יט)}, ראשים, וכן חבר כהנים ^{(הו' ו, ט)}, ראשים¹⁷⁰. וכן¹⁷¹ יכהן פאר ^{(יש’ סא, י)}, יגדל פארו בלבושים נאים. וכן ובני דוד כהנים היו ^{(שמ"ב ח, יח)}. וכן אומר בדברי הימים במקומו ובני דוד הראשונים¹⁷² ליד המלך ^{(דה"א יח, יז)}, או פירוש ובני דוד כהנים היו¹⁷³ שהיו עובדי השם¹⁷⁴ ויריאיו¹⁷⁵. ויונתן תרגם רברבין הוו. אבל למה שכתוב בדברי הימים במקומו הפירוש הראשון הוא האמת.

159. חסר] תחתיו BL

160. הוא"ו] הו"ו BL

161. הפועל] פועל BL

162. אמור] אמר BL

163. עבד] עובד BL

164. עובדו ונשמע אליו ובעל עצתו] עובדו ובעל עצתו ונשמע אליו BL

165. האוהב] האהוב BL

166. לאהובו] לאוהבו BL

167. ואתה] אתה BL

168. השם] י"י BL

169. שולל] שלל BL

170. , ראשים] BL

171. נוסף וכן] BL

172. הראשונים] הראשנים BL

173. נוסף היו] BL

174. נוסף השם] י"י BL

175. ויריאיו] ויראיו BL

כה

כה אמר י"י ^{(שמ’ ט, א)}, כה עשו אבתיכם¹⁷⁶ ^{(במ’ לב, ח)}, אף על פי שנכתבה זאת המלה בה"א קריאתה בוא"ו¹⁷⁷. ובכפל ~~הפ"א~~¹⁷⁸ הכ"ף במשקל אחר במבטא הה"א ועשית לאהרן ולבניו ככה ^{(שמ’ כט, לה)}, אם¹⁷⁹ ככה את עושה¹⁸⁰ לי ^{(במ’ יא, טו)}, שככה השבעתנו ^{(שה"ש ה, ט)}, ככה לא תדע את מעשה אלהים ^{(קה’ יא, ה)}. ויתכן ששרש ככה כך והה"א נוספת כמו אן אנה. וכן כתב רבי יעקב בן אלעזר ז"ל. וכתב המסורת ¹⁸¹ וככה תאכלו אותו¹⁸² ^{(שמ’ יב, יא)} לית כותיה מלרע ואם כן הוא ששרש ככה כך, היה ראוי לכתבו ראשון בזה האות ואחריו כוכב¹⁸³ וככד אלא שאני כתבתים כסדר שכתבם רבי יונה. ואף על פי כן נכון הוא יותר מדרך הדקדוק כמו שכתבם רבי יעקב בן אלעזר ז"ל¹⁸⁴. ועוד שרבותינו¹⁸⁵ נשתמשו הרבה בלשון כך בלא ה"א כי כן השרש והעיקר. רוב¹⁸⁶ המלה הזאת ענינה כמו כן. ויש שענינם¹⁸⁷ ¹⁸⁸ הנה שים כה נגד אחי ואחיך ^{(בר’ לא, לז)}, כדרך יום כה וכדרך כה יום¹⁸⁹ כה ^{(במ’ יא, לא)}, נלכה עד כה ונשתחוה ^{(בר’ כב, ה)}, עד הנה. והנה לא שמעת עד כה ^{(שמ’ ז, טז)}, עד עתה. ויהי עד כה ועד כה והשמים התקדרו עבים ורוח ^{(מל"א יח, מה)}, בין כך ובין כך. ורבי יונה פירש¹⁹⁰ איכה ואיככה מלות מורכבות מן אי וכה. וכבר כתבתי אותם בשרש איך.

176. אבתיכם] אבותיכם BL

177. בוא"ו] בו"ו BL

178. נוסף הפ"א] BL

179. אם] ואם BL

180. עושה] עשה BL

181. חסר] על BL

182. אותו] אתו BL

183. כוכב] ככב BL

184. נוסף ז"ל] BL

185. שרבותינו] כי רבותינו BL

186. רוב] ורוב BL

187. שענינם] שענינה BL

188. חסר] כמו BL

189. וכדרך כה יום] BL

190. פירש] פירוש BL

ח. בבלי, שבת סב ע"ב

כוה

כי תלך במו אש לא תכוה ^{(יש’ מג, ב)}, ורגליו לא תכוינה ^{(מש’ ו, כח)}. והשם ¹⁹¹ מחית המכוה ^{(וי’ יג, כד)}, מכות אש ^{(וי’ יג, כד)}, ומשקל אחר¹⁹² כויה תחת כויה ^{(שמ’ כא, כה)}. ופרשו¹⁹³ מזה הענין והשרש כי תחת יופי¹⁹⁴ ^{(יש’ ג, כד)}. וכן בדברי רבותינו ז"ל ^[ח], כי תחת יופי אמר רבא היינו דאמרי אינשי חלופי שופרא כואה. ויהיה כי מן כוה בפלס רי מן רוה אף ברי יטריח עב ^{(איוב לז, יא)}. או יהיה כמשמעו, ופרושו¹⁹⁵ כי כל זה שספר המק והנקפה יהיה להם תחת יופי¹⁹⁶.

191. חסר] והיתה BL

192. נוסף ומשקל אחר] BL

193. ופרשו] ופירשו BL

194. יופי] יפי BL

195. ופרושו] ופירושו BL

196. יופי] היופי BL

כוח

גם כח ידיהם למה לי ^{(איוב ל, ב)}, כחי וראשית אני¹⁹⁷ ^{(בר’ מט, ג)}, יבש כחרש כחי ^{(תה’ כב, טז)}. כתב החכם רבי אברהם בן¹⁹⁸ עזרה¹⁹⁹ ז"ל בעבור היות חיי האדם לחת התולדת הקושרת²⁰⁰ הכל, המעמדת הגוף כנה הלחה בשם כח לפיכך אמר יבש כחרש כחי. אם כחה אכלתי בלי כסף ^{(איוב לא, לט)}, בכחו רגע הים ^{(איוב כו, יב)}, ידוע. והאנקה והכח ^{(וי’ יא, ל)}, כתב רבי יונה כי הוא הנקרא בערבי חרדון והוא ממין הצב. ורבנו²⁰¹ שלמה ז"ל כתב ²⁰²הוא שקורין לו בלעז לוזירט.

197. אני] אוני BL

198. בן] אבן BL

199. ה] א BL

200. הקושרת] הקושרה BL

201. ורבנו] ורבינו BL

202. חסר] ש BL

כול

וכל בשליש²⁰³ ^{(יש’ מ, יב)}, פירושו ומדד. והפעל הכבד אלפים בת יכיל ^{(מל"א ז, כו)}, פירושו כך היתה מדתו, כלומר כך היה מחזיק. קטן מהכיל ²⁰⁴ העולה²⁰⁵ ^{(מל"א ח, סד)}, מהחזיק כל כך כלומר שלא היתה מדתו גדולתו²⁰⁶ לכל העולות והשלמים. אשר לא יכילו²⁰⁷ המים ^{(יר’ ב, יג)}, לא יחזיקו המים אלא יצאו מהם כי הם נשברים. מרבה להכיל ^{(יח’ כג, לב)}, פירושו הכוס היא גדולה להחזיק הרבה כמו שאמר העמקה²⁰⁸ והרחבה²⁰⁹ ^{(יח’ כג, לב)}. להכיל למען ברק ^{(יח’ כא, לג)}, פירושו החרב הוחדה להחזיק ולסבול ההרג ולמען הראות²¹⁰ ברקה להפחיד העמים. ואדני²¹¹ אבי ז"ל פירש להכיל כמו להאכיל. וכבר כתבנוהו בשרש אכל. ונורא מאד ומי יכילנו ^{(יואל ב, יא)}, ומי יסבלנו. ומן הענין הזה והשרש הזה בהכפל הפ"א והלמ"ד הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך ^{(מל"א ח, כז)}, כלומר לא יחזיקוך ולא יסבלוך. ונלאיתי²¹² כלכל ^{(יר’ כ, ט)}, להחזיק ולסבול. ומי יכלכל²¹³ ²¹⁴ יום בואו ^{(מלאכי ג, ב)}, מי יוכל להחזיק ולסבול. הנצבה לא יכלכל ^{(זכ’ יא, טז)}, החולה שעומדת במקום אחד לא יסבול אותה ולא יחזקנה. רוח איש יכלכל מחלהו ורוח נכאה מי ישאנה ^{(מש’ יח, יד)}, כלומר יותר כקל²¹⁵ לסבול חלי הגוף מחלי הנפש. וענין אחר קרוב לזה והוא כלכל את המלך ^{(שמ"ב יט, לג)}, וכלכלתי אותך²¹⁶ שם ^{(בר’ מה, יא)}, וכלכלם לחם ומים ^{(מל"א יח, ד)}, ²¹⁷ ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו ^{(בר’ מז, יב)}, ענין זה הוא ענין המזון לספק הצרך²¹⁸ כמדת כל אחד ²¹⁹ ואיננו יוצא א²²⁰מן הענין²²¹ הראשון אבל הוא נכלל בו. וכן יכלכל דבריו במשפט ^{(תה’ קיב, ה)}, כלומר שיוציאם במשפט וביושר ובמדה ולא ירבה בדברים. או פירוש דבריו עניניו כלומר שמסדר הוצאותיו ומתנותיו בסדר ובמשפט. ומזה השרש והענין ולכילי לא יאמר שוע ^{(יש’ לב, ה)}. ועוד נכתבנו בשרש כיל.

203. בשליש] בשלש BL

204. חסר] את BL

205. העולה] העלה BL

206. גדולתו] גדולה BL

207. יכילו] יכלו BL

208. העמקה] העמוקה BL

209. והרחבה] והחרבה BL

210. הראות] הרבות BL

211. ואדני] ואדוני BL

212. ונלאיתי] ונלאתי BL

213. יכלכל] מכלכל BL

214. חסר] את BL

215. כקל] נקל BL

216. אותך] אתך BL

217. חסר] ואכלכלם לחם ומים ^{(מל"א יח, יג)}, BL

218. הצרך] הצורך BL

219. חסר] ואחד BL

220. נוסף א] BL

221. מן הענין] מהענין BL

כון

ויכוננו ברחם אחד ^{(איוב לא, טו)}. והנפעל נכוןוטוב²²², לא נכון לעשות כן ^{(שמ’ ח, כב)}, כשחר נכון מוצאו²²³ ^{(הו' ו, ג)}. לאין נכון לו ^{(נחמ’ ח, י)}, פירושו למי שהמזון אין נכון ומזומן לו. והנה אמת נכון הדבר ^{(דב' יג, טו)}, כלומר נכון בפי העדים כאשר חקרת, ושבתם אלי אל נכון ^{(שמ"א כג, כג)}, פירושו עם נכון כלומר עם דבר ²²⁴ נכון ואמת שתודיעו לי מקומו באמת. כי בא שאול אל נכון ^{(שמ"א כו, ד)}, באמת. נכונו ללצים שפטים ^{(מש’ יט, כט)}, ותכון²²⁵ מלכותו²²⁶ ^{(מל"א ב, יב)}. והפעל הכבד הכין לבו ^{(תה’ עח, ח)}, אל המקום אשר הכינותי²²⁷ ^{(שמ’ כג, כ)}, הכנו והקדשנו ^{(דה"ב כט, יט)}, מי יכין לעורב²²⁸ צידו ^{(איוב לח, מא)}, ויכינו את המנחה ^{(בר’ מג, כה)}, וטבח טבח והכן ^{(בר’ מג, טז)}, ולא יכין לדבר כן ^{(שופ’ יב, ו)}, כלומר לא יכין הדבר בפיו לדבר ביושר כמו²²⁹ שהיה אומר לו. מוכנים בית י"י²³⁰ ^{(יח’ מ, מג)}. ושלא נזכר פועלו ממנו והוכן בחסד כסא ^{(יש’ טז, ה)}, פתח כי הוא פעל עבר מוסב לעתיד מפני הוא"ו²³¹. גם הוא למלך ~~הוא~~²³² הוכן ^{(יש’ ל, לג)}, קמץ²³³ כי הוא פעל עומד. וכבד אחר אשר כונן להשחית ^{(יש’ נא, יג)}, כוננו חצם על יתר ^{(תה’ יא, ב)}, ומעשה ידינו כוננה עלינו²³⁴ ומעשה ידינו כוננהו ^{(תה’ צ, יז)}, עד יכונן ^{(יש’ סב, ז)}, וכונן לחקר אבותם ^{(איוב ח, ח)}, כלומר כונן דעתך לחקור ולדרש²³⁵ הדברים. ושלא נזכר פועלו²³⁶ ממנו ביום הבראך כוננו ^{(יח’ כח, יג)}. ועם ההתפלעל²³⁷ ובתבונה יתכונן ^{(מש’ כד, ג)}, כלם ענין הכנה, וידוע. והתאר מזה לא כן אנחנו עושים ^{(מל"ב ז, ט)} כלומר לא טוב. לא כן אוחילה לפניך ^{(שמ"ב יח, יד)} לא טוב²³⁸, אם כנים אתם ^{(בר’ מב, יט)}, כלומר נכונים ואמתים. כן בנות צלפחד דוברות²³⁹ ^{(במ’ כז, ז)}, כן מטה בני יוסף דברים ^{(במ’ לו, ה)}, ולא מצאו להם כן ^{(שופ’ כא, יד)}, כלומר בחשבון שהיו הם. ופיה עגול²⁴⁰ מעשה כן ^{(מל"א ז, לא)}, כלומר מעשה ישר. וישתכחו בעיר אשר כן עשו ^{(קה’ ח, י)}, ופירוש²⁴¹ המעשה הישר שעשו²⁴². וגבורתם לא כן ^{(יר’ כג, י)}, לא²⁴³ כן ידברו ^{(יר’ ח, ו)}, לא טוב. בל יחזקו כן תרגם ^{(יש’ לג, כג)}, לא יחזקוהו²⁴⁴ חזוק²⁴⁵ טוב וחזק²⁴⁶. וקרוב לענין כ אלו²⁴⁷ כל כן שבמקרא. ויעשו כן החרטמים ^{(שמ’ ח, ג)}, כן כמו שהוא הם עושים²⁴⁸, וישביה²⁴⁹ כמו כן ימותון ^{(יש’ נא, ו)}, כמו שהארץ תבלה כן ימותו יושביה ויבלו. כי על כן לא נתתיה ^{(בר’ לח, כו)}, פירושו כי על כן שלא נתתיה. על כן מלא לב האדם ^{(קה’ ח, יא)}, אשר מלאו לבו לעשות כן ^{(אס’ ז, ה)}, וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ^{(שמ’ א, יב)}, כלומר כל כמו²⁵⁰ שהיו מענין²⁵¹ אתו²⁵² כן היה רב²⁵³ ופורץ יותר. וכמהו קראו להם כן הלכו ~~להם~~²⁵⁴ מפניהם ^{(הו' יא, ב)}. ובא על המלה הזאת למ"ד השרות²⁵⁵ לכן חי אני נאם י"י ^{(צפ’ ב, ט)}, לכן ישכב עמך הלילה ^{(בר’ ל, טו)}. ויש שתפרש מהם באמת שהם²⁵⁶ התחלת הדברים. ויש שתפרש אותם בעבור זה. ויש שתבא עליו בי"ת השרות²⁵⁷ ובכן אבא²⁵⁸ אל המלך ^{(אס’ ד, טז)}, כלומר ובזה שתתענו ותבקשו רחמים אבא²⁵⁹ אל המלך²⁶⁰ אשר לא כדת ואבטח ברחמי הצור. ובכן ראיתי רשעים קבורים ^{(קה’ ח, י)}, ויתכן לפרש זה ובאמת. והשם אבא עד תכונתו ^{(איוב כג, ג)}, כלומר מקום מושבו שהוא נכון שם. ומשקל אחר מכון לשבתך ^{(שמ’ טו, יז)}. ובתוספת ה"א המכונה האחת ^{(מל"א ז, כז)}, ויעש את המכונות²⁶¹ ^{(מל"א ז, כז)}, פירושו מושב הכיורות. ובשרק והניחה שם על מכונתה²⁶² ^{(זכ’ ה, יא)}, מקום מושבה. ומשקל אחר ועל השלבים כן ממעל ^{(מל"א ז, כט)}. ובהבלע הסתר בדגש ויעש את הכיור נחשת ואת כנו נחשת ^{(שמ’ לח, ח)}, מקום מושבו. והשיבך על כנך ^{(בר’ מ, יג)}, מקום מושבך שהיית נכון בו מתחלה. ובה"א הנקבה וכנה אשר נטעה ימינך ^{(תה’ פ, טז)}, רוצה לומר ארץ ישראל על דרך מכון לשבתך פעלת י"י מקדש י"י כוננו ידיך ^{(שמ’ טו, יז)}. ואמר בו לשון נטיעה כמו שמצאנו ויטע אהלי אפדנו ^{(דנ’ יא, מה)}, ועוד שהמשיל אותה לגפן במזמור. וכבר פרשו²⁶³ המלה ²⁶⁴ כמו נטיעה כמו שאמר אחריו ועל בן אמצת לך ^{(תה’ פ, טז)}, שהוא כמו בן פרת יוסף ^{(בר’ מט, כב)}. לעשות כונים למלאכת²⁶⁵ השמים ^{(יר’ ז, יח)}, עשינו לה כונים להעציבה²⁶⁶ ^{(יר’ מד, יט)}, ואת כיון צלמיכם ^{(עמ’ ה, כו)}, פירושו מיני מאכלים שהיו מכינים ומגישים למלאכת²⁶⁷ השמים ולצלמיהם. ואולי קראם כונים וכיון לכוון²⁶⁸ דעתם ולבם אליהם²⁶⁹ לעשותם ולתקנם היטב. ופרשו²⁷⁰ בו עוד שהוא כוכב שבתי נקרא כיון²⁷¹, וכן נקרא בלשון ישמעאל ופרש²⁷² כוון²⁷³ ועשו דמותו לעבדו. ויונתן תרגם כונים כדרוטין²⁷⁴. וכן תרגום²⁷⁵ חגור אפוד בד כדרוט²⁷⁶ דבוץ, בנות המלך הבתולות ^{(שמ"ב, יג, יח)} מעילים כדרוטין²⁷⁷.

222. וטוב] BL

223. מוצאו] מצאו BL

224. חסר] אמת BL

225. ותכון] ותכן BL

226. מלכותו] מלכתו BL

227. הכינותי] הכנתי BL

228. לעורב] לערב BL

229. כמו] מה BL

230. בית י"י] בבית סביב BL

231. הוא"ו] הו"ו BL

232. נוסף הוא] BL

233. קמץ] קמוץ BL

234. נוסף ומעשה ידינו כוננה עלינו] BL

235. ולדרש] ולדרוש BL

236. פועלו] פעלו BL

237. ההתפלעל] ההתפעל BL

238. נוסף לא טוב] BL

239. דוברות] דברת BL

240. עגול] עגל BL

241. ופירוש] פירוש BL

242. שעשו] אשר עשו BL

243. לא] לוא BL

244. יחזקוהו] יחזקו BL

245. חזוק] חוזק BL

246. נוסף וחזק] BL

247. כ אלו] אלו BL

248. שהוא הם עושים] שהיו עושים הם BL

249. וישביה] ויושביה BL

250. כמו] מה BL

251. מענין] מענים BL

252. אתו] אותו BL

253. רב] רבה BL

254. נוסף להם] BL

255. השרות] השירות BL

256. שהם] שהיא BL

257. השרות] השירות BL

258. אבא] אבוא BL

259. אבא] אבוא BL

260. אל המלך] למלך BL

261. המכונות] המכנות BL

262. מכונתה] מכנתה BL

263. פרשו] פירשו BL

264. חסר] הזאת BL

265. למלאכת] למלכת BL

266. להעציבה] להעצבה BL

267. למלאכת] למלכת BL

268. לכוון] לכיון BL

269. אליהם] עליהם BL

270. ופרשו] ופירושו BL

271. נוסף נקרא כיון] BL

272. ופרש] ופרס BL

273. כוון] כיו"ן BL

274. כדרוטין] כרדוטין BL

275. וכן תרגום] ותרגום BL

276. כדרוט] כרדוט BL

277. כדרוטין] כרדוטין BL

כוס

וכוס פרעה בידי ^{(בר’ מ, יא)}, כוסי רויה ^{(תה’ כג, ה)}, כי כוס ביד ²⁷⁸ ויין חמר מלא מסך ^{(תה’ עה, ט)}, גביעים²⁷⁹ מלאים יין וכוסות²⁸⁰ ^{(יר’ לה, ה)}, ידוע. מנת חלקי וכוסי ^{(תה’ טז, ה)}, מנת כוסם ^{(תה’ יא, ו)}, הוא החלק. ויש אומרים כי זה הלשון הוא על החלק הגדול. את²⁸¹ הכוס ואת השלך ^{(וי’ יא, יז)}, ככוס חרבות ^{(תה’ קב, ז)}, שם עוף טמא לא נודע אצלנו. ורבנו²⁸² שלמה ז"ל פרש²⁸³ פלקו²⁸⁴ בלעז. ואותו שקורין פלקו²⁸⁵ הוא נמצא בישוב²⁸⁶ וצדין בו בני אדם²⁸⁷ שאר העופות, ואחר שאמר הכתוב ככוס חרבות ידמה שהוא עוף²⁸⁸ מדברי.

278. חסר] י"י BL

279. גביעים] גבעים BL

280. וכוסות] וכסות BL

281. את] ואת BL

282. ורבנו] ורבינו BL

283. פרש] פירש BL

284. פלקו] פלקו"ן BL

285. פלקו] פלקו"ן BL

286. בישוב] ביישוב BL

287. אדם] האדם BL

288. נוסף עוף] BL

כור

מכור הברזל ^{(דב' ד, כ)}, כהתוך כסף בתוך כור ^{(יח’ כב, כב)}, מצרף לכסף וכור לזהב ^{(מש’ יז, ג)}, הוא הכלי שמתיך בו הצורף הזהב והכסף²⁸⁹. ועשרים אלף כור חטים ^{(מל"א, ה, כה)}²⁹⁰, הכור הוא החמר²⁹¹ והוא שלשים סאין²⁹². מכורותיך²⁹³ומלדותיך²⁹⁴ ^{(יח’ טז, ג)}, בחלם²⁹⁵. ובשרק הכ"ף בארץ מכרותיך ^{(יח’ כא, לה)}, פירושו²⁹⁶כמו מגורותיך. וכן על ארץ מכורתם ^{(יח’ כט, יד)}.

289. הזהב והכסף] הכסף והזהב BL

290. ] כרים עשרים אלף ^{(דה"ב ב, ט)} BL

291. החמר] החומר BL

292. סאין] סאים BL

293. מכורותיך] מכרתיך BL

294. ומלדותיך] ומלדתיך BL

295. בחלם] בחולם BL

296. נוסף פירושו] BL

כוש

עבד מלך הכושי ^{(יר’ לח, ז)}, תרגם יונתן עבדא דמלכא צדקיהו. ולפי דעתי כי הכושי שב אל עבד כלומר שזה היה כושי שהיה עבד המלך. זרח הכושי ^{(דה"ב יד, ח)}, הכושים והלובים ^{(דה"ב טז, ח)}, ובהראות היו"ד הלא כבני כושיים²⁹⁷ אתם לי בני ישראל ^{(עמ’ ט, ז)}, הם בני כוש בן חם. ופירוש הלא כבני כושיים ²⁹⁸ לי על דרך היהפוך כושי עורו ^{(יר’ יג, כג)}, כלומר כמו שהכושי לא ישתנה עורו כן אתם לא תשתנותם²⁹⁹ ולא שבתם ממעשיכם הרעים. וכן לזה הענין נקרא שאול כוש כמו שכתוב על דברי כוש בן ימים³⁰⁰ ^{(תה’ ז, א)}, כי לא נשתנה לבו משנאת דוד אף על פי שהיה אומר שוב בני דוד כי לא ארע לך עוד. על אודות³⁰¹ האשה הכושית³⁰² ^{(במ’ יב, א)}, לפי שהיתה מדינית קראה כן, והכושים והמדינים והישמעלים³⁰³ כלם אחדים ושוכנים יחד כמו שאמר³⁰⁴ והנה ארחת ישמעאלים ^{(בר’ לז, כה)}, ואחר כך אמר והמדנים או³⁰⁵ מכרו אותו ^{(בר’ לז, לו)}, וכן במלחמת גדעון עם מדין אמר כי ישמעאלים הם ^{(שופ’ ח, כד)}, ודברו רע על משה על שלקח אשה ממדינים והוא משתרר עליהם ואם ישתרר³⁰⁶ על הנבואה הלא גם בנו דבר ³⁰⁷.

297. כושיים] כשיים BL

298. חסר] אתם BL

299. תשתנותם] השתניתם BL

300. ימים] ימיני BL

301. אודות] אדות BL

302. הכושית] הכשית BL

303. והישמעלים] והישמעאלים BL

304. שאמר] שאומר BL

305. נוסף או] BL

306. ישתרר] משתרר BL

307. חסר] י"י BL

כזב

כל האדם כוזב³⁰⁸ ^{(תה’ קטז, יא)}, ופירוש הפסוק האמנתי כי אדבר וגו'³⁰⁹ ^{(תה' קטו, י)}האמנה³¹⁰ גדולה היתה לי, כי הייתי מדבר כאשר עניתי, כלומר כשהייתי³¹¹ ³¹² בורח וכשהייתי בחפזי הייתי אומר כל האדם כוזב, כלומר אפילו בזמן שהייתי נחפז ועני מאד הייתי אומר כל האדם שאדם³¹³שאומר שלא תהיה לי המלוכה כוזב הוא וזו היא ההאמנה³¹⁴ הגדולה. והנפעל פן³¹⁵ יוכיח בך ונכזבת ^{(מש’ ל, ו)}, הן תוחלתו נכזבה ^{(איוב מא, א)}. והשם שוא ודבר כזב ^{(מש’ ל, ח)}, ותדבר אלהים³¹⁶ אלי כזבים ^{(שופ’ טז, י)}, ויתעום כזביהם ^{(עמ’ ב, ד)}. והשם בתוספת אל"ף היו³¹⁷ תהיה ³¹⁸ כמו אכזב ^{(יר’ טו, יח)}, ופירושו תהיה ³¹⁹ כנגד השם יתברך³²⁰ כי היה מתרעם הנביא על שהבטיחו ואמר לו ונתתיך³²¹ ³²² לעיר מבצר ^{(יר’ א, יח)}, והם היו מקללים ומכים אותו. ³²³ אמר תהיה לי במקום אכזב ^{(יר' טו, יח)}.³²⁴³²⁵ וכמהו³²⁶ בתי אכזיב לאכזב ^{(מי’ א, יד)}, והוא על³²⁷ דרך צחות, כי אכזיס³²⁸ שם עיר כמו שאמר³²⁹ וקעילה ואכזיב וכירשה³³⁰ ^{(יהו’ טו, מד)}. ואכזב הוא כזב פלימנט³³¹ בלעז. והפעל הכבד עד אמונים לא יכזב ^{(מש’ יד, ה)}, ³³². לא איש אל ויכזב ^{(במ’ כג, יט)}, אל תכזב בשפחתך³³³ ^{(מל"ב ד, טז)}, אשר לא יכזבו מימיו ^{(יש’ נח, יא)}, ובלשונם יכזבו לו ^{(תה’ עח, לו)}. וכבד אחד ואם לא איפא³³⁴ מי יכזיבני ^{(איוב כד, כה)}, כלומר שישים דברי ³³⁵כזב. כלם ענין אחד. ופירוש לא יכזבו מימיו על דרכך³³⁶ ותירוש יכחש בה ^{(הו' ט, ב)}, כחש מעשה זית ^{(חב’ ג, יז)}.

308. כוזב] כזב BL

309. נוסף וגו'] BL

310. האמנה] אמונה BL

311. כשהייתי] כאשר הייתי BL

312. חסר] בעניי BL

313. נוסף שאדם] BL

314. ההאמנה] האמונה BL

315. והנפעל פן] והנפעל BL

316. נוסף אלהים] BL

317. נוסף היו] BL

318. חסר] לי BL

319. חסר] לי BL

320. יתברך] יתעלה BL

321. ונתתיך] נתתיך BL

322. חסר] היום BL

323. חסר] ופירוש כמו אכזב כמו מקור כזב. BL

324. נוסף ] BL

325. חסר] ואמר אכזב BL

326. וכמהו] וכמוהו BL

327. נוסף על] BL

328. ס] ב BL

329. שאמר] שנאמר BL

330. וכירשה] ומראשה BL

331. פלימנט] פלימנ"ט BL

332. – חסר מחמת הדומות ] אפילו בדברים שאינם עדות כלומר אפילו בדברי הבאי לא יכזב BL

333. בשפחתך] בשפחתיך BL

334. איפא] אפו BL

335. חסר] ל BL

336. דרכך] דרך BL

כזר

לא אכזר כי יעורנו ^{(איוב מא, ב)}, מוסר אכזרי ^{(יר’ ל, יד)}, פירושו³³⁷ מוסר אדם אכזרי כי מוסר סמוך כי הוא פתוח³³⁸, וכן אמר³³⁹ מכת אויב ^{(יר’ ל, יד)} אכזרי. אכזרי המה לא³⁴⁰ ירחמו ^{(יר’ נ, מב)}, ורחמי רשעים אכזרי ^{(מש’ יב, י)}. והשם אכזריות חמה ^{(מש’ כז, ד)}. אכזריות הוא הפך הרחמנות.

337. פירושו] ופירושו BL

338. פתוח] פתח BL

339. אמר] אומר BL

340. לא] ולא BL

כחד

לא נכחד עצמי ^{(תה’ קלט, טו)}, וכל דבר לא יכחד מן המלך ^{(שמ"ב יח, יג)}. והפעל הכבד לא כחדתי אמרי קדוש ^{(איוב ו, י)}, ולא כחדו מאבותם ^{(איוב טו, יח)}, פירושו ולא כחדו מה ששמעו מאבותם. אל תכחד ממני ^{(יר’ לח, יד)}, לא נכחד מאדני ^{(בר’ מז, יח)}. וכבד אחר יכחידנה תחת לשונו ^{(איוב כ, יב)}. כלם ענין ההסתר וההעלמה. ואיפה ישרים נכחדו ^{(איוב ד, ז)}, נשמדו ונכרתו. וישכן³⁴¹ ערים נכחדות ^{(איוב טו, כח)}, נגזרות מישוב³⁴². ופירושו וישכון ערים שסופם³⁴³ להיות נכחדות. והפעל הכבד והכחדתיו ^{(שמ’ כג, כג)}, לכו ונכחידם מגוי ^{(תה’ פג, ה)}, ואכחיד³⁴⁴ את שלשת הרועים³⁴⁵ בירח אחד ^{(זכ’ יא, ח)}, ויכחד כל גבור חיל ונגיד ושר ^{(דה"ב לב, כא)}. כלם ענין כריתה והסרה.

341. וישכן] וישכון BL

342. מישוב] מאין יושב BL

343. שסופם] שסופן BL

344. ואכחיד] ואכחד BL

345. הרועים] הרעים BL

כחל

כחלת עיניך ^{(יח’ כג, מ)}, פירושו תקנת עיניך בכחול³⁴⁶ והוא הפוך. וכן קורין לו בערבי אל כחול³⁴⁷.

346. בכחול] בכוחל BL

347. כחול] כחו"ל BL

ט. בבלי, בבא קמא סה ע"ב

כחש

וכחש בעמיתו ^{(וי’ ה, כא)}, כחש לו ^{(מל"א יג, יח)}, כחשו בי"י ^{(יר’ ה, יב)}, בני הנכר³⁴⁸ יכחשו לו³⁴⁹ ^{(תה’ יח, מה)}, ותכחש שרה ^{(בר’ יח, טו)}. אלה וכחש ^{(הו’ ד, ב)}. וההתפעל בני נכר יתכחשו לו³⁵⁰ ^{(שמ"ב כב, מה)}. והתאר בנים כחשים ^{(יש’ ל, ט)}. והשם סבבוני בכחש ^{(הו’ יב, א)}, מאלה³⁵¹ ומכחש יספרו ^{(תה’ נט, יג)}. והקבוץ ובכחשיהם שרים ^{(הו’ ז, ג)}, כלם ענין כפירה וכזב. ועל דרך ההשאלה כחש מעשה זית ^{(חב’ ג, יז)}, פירושו כזב תוחלת המיחלים אליו. ותירוש יכחש בה ^{(הו’ ט, ב)}, כלומר יכזיב תוחלתם. ובה מן ארבעה³⁵² דסבירין בם וקורין בה על פי המסורת. וענין אחר ובשרי כחש משמן ^{(תה’ קט, כד)}, פירושו רזה. וכן בדברי רבותינו ז"ל ^[ט] בהמה כחושה. והשם ויקם בי כחשי ^{(איוב טז, ח)}. והנפעל ויכחשו אויביך³⁵³ לך ^{(דב' לג, כט)}, כלומר שיהיו כחושים ודלים ונכנעים לך. וההתפעל בני נכר יתכחשו לו³⁵⁴ ^{(שמ"ב כב, מה)}. או יהיה³⁵⁵ מהענין הראשון כמו שכתבנו ופירושו שיכפרו על מה שיעשו³⁵⁶ והרעו יכפרו עתה מרוב מורא ויאמרו שלא עשו.

348. הנכר] נכר BL

349. לו] לי BL

350. לו] לי BL

351. מאלה] ומאלה BL

352. ארבעה] ב' BL

353. אויביך] איביך BL

354. לו] לי BL

355. יהיה] יהיו BL

356. שיעשו] שעשו BL

כי

המלה הזאת חלקה רבי יונה על פנים רבים ופירש רבם³⁵⁷ כלשון אף על פי. וכן עשו רוב המפרשים. והנכון כי היא לעולם מלת טעם. והנה אפרש לך מקצתם ותבין השאר. כי עם קשה ערף הוא וסלחת ^{(שמ’ לד, ט)}, פירושו לפי שאמר הקדוש ברוך הוא הנה אנכי שולח מלאך לפניך ^{(שמ’ כג, כ)}, אל תמר בו כי לא ישא לפשעכם ^{(שמ’ כג, כא)} אמר משה רבנו³⁵⁸ ³⁵⁹ ילך נא י"י בקרבנו כי עם קשה ערף³⁶⁰ הוא ותמידים³⁶¹ הם לחטא³⁶² ואם תשלח מלאך לפנינו והוא לא ישא לפשענו³⁶³ כרגע נהיה כלים, אבל צריך שתלך אתה ואם יחטאו לך וסלחת לעונינו ולחטאתינו. כי תוריש את הכנעני כי רכב ברזל לו וכי³⁶⁴ חזק הוא ^{(יהו’ יז, יח)}, פירושו לפיכך צריך שהוריש³⁶⁵ את הכנעני הזה³⁶⁶ לפי שהוא חזק ורכב ברזל ³⁶⁷ ואם לא תורישנו תזיק³⁶⁸ לך שכונתו אצלך ויהיה לצנינים בצדיך³⁶⁹. שכל את ידיו כי מנשה הבכור ^{(בר’ מח, יד)}, ³⁷⁰ והיה לו לתת ימינו על ראשו אם לא ששכל והבין ברוח הקדש כי הקטן יגדל ממנו. וזה טעם שכל כי מנשה הבכור, כי אם היה נותן³⁷¹ ימינו על ראש מנשה לא היה שכל בזה אלא כמנהג העולם. לי"י אלהינו הרחמים והסליחות כי חטאנו לו ^{(דנ’ ט, יא)}³⁷², פירושו לפי שחטאנו לך³⁷³ צריך שיהיו לו הרחמים והסליחות לרחם עלינו ולסלוח עלינו³⁷⁴ על כל פשעינו. והנה הראיתי לך הדרך במקצת אותם שמפרשים אותם במקום אף על פי ותבין ותדע לנשארים. והכלל לך כי היא מלת הטעם ואתה תבין כל אחד ואחד לפי מקומו. יש שהוא במקום לפי עם ש"ין השרות³⁷⁵ והם הרוב כמו כי יחטיאו אותך לי ^{(שמות כג, לג)}³⁷⁶, לפי שיחטיאו³⁷⁷. ועם שי"ן השרות³⁷⁸ לבדה כי נתן לצבאך לחם ^{(שופ’ ח, ו)}. ויש במקום כ"ף שי"ן³⁷⁹ השרות³⁸⁰ כי תוליד בנים ^{(דב' ד, כה)}. כאשר תוליד³⁸¹. ובהיותה קשורה עם מלת אם כמו כן. ויש מהם למעט והם הרוב כמו כי אם אל המקום ^{(דב' טז, ו)}, כי אם עונותיכם ^{(יש’ נט, ב)}. ויש מהם להרבות³⁸² כי אם הכיתם את³⁸³הכל³⁸⁴ חיל כשדים הנלחמים אתכם ^{(יר’ לז, י)}, כי אם ישנו ביהונתן³⁸⁵ בני ^{(שמ"א יד, לט)}, כי אם תכבסי בנתר ^{(יר’ ב, כב)}. ופעמים עם ה"א התמיהה³⁸⁶ הכי אחי אתה ^{(בר’ כ, טו)}.והיא פעמים לאמתת הדבר. וכן פרשו³⁸⁷ הכי קרא שמו יעקב ^{(בר’ כז, לו)}. מן השלשה הכי נכבד ^{(שמ"ב כג, יט)}.

357. רבם] רובם BL

358. רבנו] רבינו BL

359. חסר] עליו השלום BL

360. ערף] עורף BL

361. ותמידים] ומתמידים BL

362. לחטא] לחטוא BL

363. לפשענו] לפשעינו BL

364. וכי] כי BL

365. שהוריש] שתוריש BL

366. נוסף הזה] BL

367. חסר] לו BL

368. תזיק] יזיק BL

369. בצדיך] בצדך BL

370. – חסר מחמת הדומות ] פירוש נתן ידיו בשכל כי מנשה הבכור BL

371. נותן] משים BL

372. ] כי מרדנו בו ^{(דנ’ ט, ט)} BL

373. שחטאנו לך] שמרדנו בו BL

374. עלינו] לנו BL

375. השרות] השירות BL

376. ] חטאנו לו ^{(דנ’ ט, יא)} BL

377. שיחטיאו] שחטאנו לו BL

378. השרות] השירות BL

379. שי"ן] ושי"ן BL

380. השרות] השירות BL

381. כאשר תוליד] כשתוליד בנים BL

382. להרבות] לרבות BL

383. נוסף את] BL

384. הכל] כל BL

385. ביהונתן] ביונתן BL

386. התמיהה] התמיה BL

387. פרשו] פירוש BL

כיד

יראו עיניו כידו ^{(איוב כא, כ)}, כמו אידו. נטה בכידון אשר בידך ^{(יהו’ ח, יח)}, הוא הרומח שבו הנס. וכ"ף³⁸⁸ וישחק לרעש כידון ^{(איוב מא, כא)}. ואיפשר³⁸⁹ שיהיה זה הרומח לבדו בלא הנס, ואמר רעש כידון רעש הרומח בהליכתו כשמשליכין³⁹⁰ אותו. וכמו הם³⁹¹ עוד להב חנית וכידון ^{(איוב לט, כג)}, פירושו להב חנית ולהב כידון. אבל וכידון נחשת בין כתפיו ^{(שמ"א יז, ו)}, אינו רומח כי הוא כלי ממגן³⁹² לכתפיו ואמר בו התרגום ומצחפא³⁹³ דנחשא. קשת וכידון יחזיקו ^{(יר’ ו, כג)}, אמר בו התרגום קשתן ותריסין.

388. וכ"ף] וכן BL

389. ואיפשר] ואפשר BL

390. כשמשליכין] שמוליכין BL

391. וכמו הם] וכמוהם BL

392. ממגן] מגן BL

393. ומצחפא] ומחצפא BL

י. אוואר"ו

כיל

ולכילי לא יאמר שוע ^{(יש’ לב, ה)}, בחרק³⁹⁴. ובצרי וכלי כליו רעים ^{(יש’ לב, ז)}, והיו"ד יו"ד היחש³⁹⁵ כיו"ד מוכיח אדם אחרי ^{(מש’ כח, כג)}, הוא ההיכל לפני ^{(מל"א ו, יז)}. כלי³⁹⁶ הוא כנגד השוע כי השוע הוא³⁹⁷ יותר מהנדיב והכילי טוב מהנבל. ולפי דעתי כי מלת כילי נגזרה מענין וכל בשליש ^{(יש’ מ, יב)} ומשרשו ולפיכך נקרא כילי שהוא עושה ענינו³⁹⁸ ומוציא הוצאותיו במדה קצובה שלא יותר כלום, וכליו רעים שם הכילות. האחד ממנו כל בפלס גרבן³⁹⁹, ולרבים כלים. ורוצה לומר כי המדות שלו רעים הם, כי המדה הקצובה והשוה טובה ברוב הדברים אבל מדות הכילי רעים בכל הדברים כי לא יוסיף דבר על המדה הקצובה לא בהוצאת ביתו ולא במתן העניים ועינו צרה בכל אשר יוציא. ועוד נפרשנו בשרש כלה מענין כלי, כלים ⁴⁰⁰.

394. בחרק] בחירק BL

395. היחש] היחס BL

396. כלי] כילי BL

397. נוסף הוא] BL

398. ענינו] עניניו BL

399. גרבן] גר, כן BL

400. חסר] ^[י] BL

יא. בבלי, ברכות נח ע"ב

יב. בבלי, ברכות נח ע"ב

כים

כסיל וכימה ^{(איוב ט, ט)}, כתב רבי יונה כי הוא חבור הכוכבים הנקרא בערבי אל תוריא⁴⁰¹. והחכם רבי אברהם בן⁴⁰² עזרא ז"ל כתב כי הקדמונים אמרו כימה הם⁴⁰³ שבעה כוכבים והם בסוף מול טלה והנראים הם ששה. וכתב כי הנכון בעיניו שהוא⁴⁰⁴ כוכב אחד והוא כוכב גדול יקרא עין השור השמאלי וכסיל הוא כוכב גדול הוא⁴⁰⁵ לב מזל עקרב. התקשר מעדנות כימה ^{(איוב לח, לא)}, אמרו רבותינו ז"ל ^[יא] כימה יש בו צנה גדולה ומקטרא לפירי וכימה יש בו חמימות⁴⁰⁶ גדולה ומכבשא לפירי, לפיכך אמר או מושכות כסיל תפתח ^[יב] שהוא מפתח הפירות ומוציאם. והנני עתיד לבארו⁴⁰⁷ עוד בשרש קשר.

401. תוריא] תורי"א BL

402. בן] אבן BL

403. נוסף הם] BL

404. שהוא] כי הוא BL

405. הוא] והוא BL

406. וכימה יש בו חמימות] וכסיל יש בו חמות BL

407. לבארו] לפרשם BL

כיס

כיס אחד ⁴⁰⁸ לכלנו ^{(מש’ א, יד)}, ומעשהו⁴⁰⁹ כל אבני כיס ^{(מש’ טז, יא)}, לא יהיה לך בכיסך ^{(דב' כה, יג)}, ידוע.

408. חסר] יהיה BL

409. ומעשהו] מעשהו BL

כיף

ובכפים עלו ^{(יר’ ד, כט)}, חרי עפר וכפים ^{(איוב ל, ו)}, תרגום צלע⁴¹⁰ כיפא.

410. צלע] סלע BL

יג. בבלי, זבחים יט ע"ב

כיר

כיור נחשת ^{(שמ’ ל, יח)}, כלי שהיה⁴¹¹ בו מים תמיד. וכמוהו והנה⁴¹² בכיור או בדוד ^{(שמ"א ב, יד)}, אבל הוא שהיו רוחצין בו הבשר ולא שהיה⁴¹³ בו מים תמיד. וכמהו⁴¹⁴ ויעש כיורים עשרה ויתן חמשה מימין וחמשה משמאל לרחצה בהם אם⁴¹⁵ מעשה העולה ^{(דה"ב ד, ו)}. ואף על פי כן ⁴¹⁶ זה הכיור ואותו כלי אחר⁴¹⁷ והוא דומה⁴¹⁸ כעין אותו כלי⁴¹⁹ שקורין לו בלעז קונקא⁴²⁰ . אבל אותו של משכן היו לו פיות שיוצאין מהם⁴²¹ המים כשהיו רוחצין⁴²² הכהנים ממנו את ידיהם ⁴²³ שנאמר ממנו ^{(שמ’ ל, יט)} ולא בתוכו. ואמרו רבותינו ז"ל ^[יג] כי בבת אחת היה הכהן רוחץ ממנו ידיו ורגליו. הא כיצד? מניח ידו הימנית על גבי רגלו הימנית ואת ידו השמאלית על גבי רגלו השמאלית ורוחץ בבת אחת. ככיור אש בעצים ^{(זכ’ יב, ו)}, פירושו לפיד אש. תנור וכירים ^{(וי’ יא, לה)}, כירים הוא מקום שפיתת שתי קדרות⁴²⁴ לכך נקרא בלשון שנים. והמלה נגזרה⁴²⁵ ממלת ככיור אש בעצים לפי שמדלקין⁴²⁶ בו האש תמיד לבשל נקרא כן.

411. שהיה] שהיו BL

412. והנה] והכה BL

413. שהיה] שהיו BL

414. וכמהו] וכמוהו BL

415. אם] את BL

416. חסר] מעשה BL

417. אחר] אחד BL

418. והוא דומה] הוא, ודומה BL

419. כלי] הכלי BL

420. בלעז קונקא] קונק"א בלעז BL

421. מהם] מהן BL

422. רוחצין] רוחצים BL

423. חסר] ואת רגליהם BL

424. קדרות] קדירות BL

425. נגזרה] נגזרת BL

426. שמדלקין] שמדליקין BL

כלל

כלילת יופי⁴²⁷ ^{(איכה ב, טו)}, תאר רוצה⁴²⁸ לומר שכולה יופי. מכלל יופי⁴²⁹ ^{(תה’ נ, ב)}, שם רוצה⁴³⁰ לומר שציון הוא⁴³¹ מכלל היופי שהוא⁴³² יפי⁴³³ ל⁴³⁴כל הארצות. ומשקל אחר לבושי⁴³⁵ מכלול כלם ^{(יח’ כג, יב)}, בחלם⁴³⁶. ובשרק המה רוכליך במכללים ^{(יח’ כז, כד)}. והפעל ממנו כלו⁴³⁷ יפיך ^{(יח’ כז, יא)}. ומזה הענין עוד אהבת כלולותיך⁴³⁸ ^{(יר’ ב, ב)}. כלה קשוריה⁴³⁹ ^{(יר’ ב, לב)}, כי האשה בימי חפתה⁴⁴⁰ כל יפיה וכל תכשיטיה אז הם. ונקראת אפלו⁴⁴¹ אחר החפה⁴⁴² כלה לחמיה ולחמותה ערות כלתך ^{(וי’ יח, טו)}, וכלתו אשת פנחס ^{(שמ"א ד, יט)}, כלה בחמותה ^{(מי’ ז, ו)}, כמו שנקרא חתן כל ימיו לחמיו ולחמותו על ימי⁴⁴³ חפתו⁴⁴⁴ שהיה חתן באמת כמו שפרשתיו⁴⁴⁵ בשרשו. והפעל שלא נזכר פועלו⁴⁴⁶ בהכפל הפ"א ובני ישראל התפקדו וכלכלו ^{(מל"א כ, כז)}, פירושו נמנו והיו בם⁴⁴⁷ כלם כמו שהיו⁴⁴⁸ במלחמה הראשונה שבעת אלפים כי לא נפקד מהם איש במלחמה. והאלילים כליל יחלף ^{(יש’ ב, יח)}, פירושו⁴⁴⁹ כלם יכרת⁴⁵⁰ אותם. כליל תקטר ^{(וי’ ו, טו)} , פירושו כלו תקטר⁴⁵¹. וכליל על מזבחך ^{(דב' לג, י)}, העולה שהיא כלה נשרפת. כליל העיר ^{(שופ’ כ, מ)}, פירושו עשן שריפת כל העיר. וכן ואת כל שללה כליל לי"י אלהיך ^{(דב' יג, טז)}, וכן אמר התרגום גמיר. וכן פירוש כליל תכלת ^{(שמ’ כח, לא)}, שכלו תכלת. כל פעל י"י למענהו ^{(מש’ טז, ד)}, וכל זה איננו שוה לי ^{(אס’ ה, יג)} ותמו כל ^{(יר' יד, יב)}⁴⁵². בכל⁴⁵³ מקום מלת כל מזה השרש היא והיא חסרת הכפל וחבורו⁴⁵⁴ לכנויים⁴⁵⁵ יוכיח כ⁴⁵⁶אמרך כלו, כלך, כלי, כלם בדגש לחסרון אות הכפל. ובא כנוי הנסתרים בה"א מ"ם⁴⁵⁷ ובליעל כקוץ מנד כלהם ^{(שמ"ב כג, ו)}. וכן כנוי הנסתרות בה"א נו"ן⁴⁵⁸ קצב אחד לכלהנה ^{(מל"א ז, לז)}, והיא מלת⁴⁵⁹ כוללת הפרטים. ופעמים יבא⁴⁶⁰ על דרך הפלגת הרבוי כמו וכל הארץ באו מצרים⁴⁶¹ ^{(בר’ מא, נז)}, וכל טוב אדניו בידו ^{(בר’ כד, י)}, וכל טוב דמשק ^{(מל"ב ח, ט)}, והדומים להם. ולרש אין כל ^{(שמ"ב יב, ג)}, פירושו מאומה. וכן אין לשפחתך כל בבית ^{(מל"ב ד, ב)}, לא תעשה כל מלאכה ^{(שמ’ כ, י)}, כל חלב וכל דם לא תאכלו ^{(וי’ ג, יז)}, נפשנו יבשה אין כל ^{(במ’ יא, ו)}, כי לא במותו יקח הכל ^{(תה’ מט, יח)}. ורוצה לומר במקומות אלה אפלו⁴⁶² אחד מהכל.

427. יופי] יפי BL

428. רוצה] רצונו BL

429. יופי] יפי BL

430. רוצה] רצונו BL

431. הוא] היא BL

432. שהוא] שהיא BL

433. יפי] יופי BL

434. נוסף ל] BL

435. לבושי] לבשי BL

436. בחלם] בחולם BL

437. כלו] כללו BL

438. כלולותיך] כלולתיך BL

439. קשוריה] קשריה BL

440. חפתה] חופתה BL

441. אפלו] אפילו BL

442. החפה] החופה BL

443. ימי] ידי BL

444. חפתו] חופתו BL

445. שפרשתיו] שפירשתיו BL

446. פועלו] פעלו BL

447. בם] בה BL

448. שהיו] שהיה BL

449. נוסף פירושו] BL

450. יכרת] יכרות BL

451. נוסף , פירושו כלו תקטר] BL

452. נוסף ] BL

453. בכל] ובכל BL

454. וחבורו] וחבורה BL

455. לכנויים] לכינויים BL

456. כ] ב BL

457. מ"ם] ומ"ם BL

458. נו"ן] ונו"ן BL

459. מלת] מלה BL

460. יבא] תבא BL

461. מצרים] מצרימה BL

462. אפלו] אפילו BL

כלא

כלאו שמים מטל והארץ כלאה יבולה ^{(חגי א, י)}, כלא ולא אצא ^{(תה’ פח, ט)}, אדני משה כלאם ^{(במ’ יא, כח)}, לא תכלא רחמיך ^{(תה’ מ, יב)}, הנה שפתי לא אכלא ^{(תה’ מ, י)}. והנפעל ויכלא העם מהביא ^{(שמ’ לו, ו)}, ויכלא הגשם ^{(בר’ ח, ב)}⁴⁶³. והשם כי נתתם אותי אל בית הכלא ^{(יר’ לז, יח)}, כי אותו⁴⁶⁴ עשו לבית הכלא ^{(יר’ לז, טו)}, מבית כלא ^{(מל"ב כה, כז)}, בשש נקדות⁴⁶⁵. את בגדי כלאו ^{(יר’ נב, לג)}, ובבתי כלאים ⁴⁶⁶ ^{(יש’ מב, כב)}. ו⁴⁶⁷משקל אחר ולא נתנו אותו⁴⁶⁸ בבית⁴⁶⁹ הכלוא ^{(יר’ לז, ד)}, ויוצא אותו מבית הכלוא ^{(יר’ כב, לא)}. ומשקל אחר גזר ממכלה צאן ^{(חחב’ ג, יז)}, הה"א תמורת אל"ף⁴⁷⁰ וחבורו יוכיח, ממכלאות⁴⁷¹ צאן ^{(תה’ עח, ע)}. כלם ענין ~~מסירה~~⁴⁷² מניעה ועצירה. ופירוש מכלה⁴⁷³ צאן מקום שהצאן נעצרות⁴⁷⁴ שם בתוך הגדרות אשר סביב המקום ההוא שלא יוכלו ללכת הצאן משם כי אם דרך הפתח. ובגד כלאים ^{(וי’ יט, יט)}, ⁴⁷⁵ מעורב מצמר ומפשתים⁴⁷⁶. לא תזרע כרמך כלאים ^{(דב’ כב, ט)}, ⁴⁷⁷ מיני זרעים עם החרצן. שדך לא תזרע כלאים ^{(וי’ יט, יט)}, שני מיני זרעים, וכן הרכבת האילן בכלל.

463. ] ויכלא הגשם ^{(בר’ ח, ב)}, ויכלא העם מהביא ^{(שמ’ לו, ו)} BL

464. אותו] אתו BL

465. נקדות] נקודות BL

466. חסר] החבאו BL

467. חסר] ב BL

468. אותו] אתו BL

469. בבית] בית BL

470. אל"ף] האל"ף BL

471. ממכלאות] ממכלאת BL

472. נוסף מסירה] BL

473. מכלה] ממכלה BL

474. נעצרות] נעצרים BL

475. חסר] פירוש BL

476. ומפשתים] ופשתים BL

477. חסר] שני BL

כלב

הראש כלב אנכי ^{(שמ"ב ג, ח)}, לא יחרץ כלב לשונו ^{(שמ’ יא, ז)}, בשש נקדות⁴⁷⁸. והכלבים עזי נפש ^{(יש’ נו, יא)}, ידוע. כלוב קיץ ^{(עמ’ ח, א)}, פירושו סל, ודומה לו ככלוב מלא עוף ^{(יר’ ה, כז)}, והוא כלי עשוי משבטים מעשה שבכה שמגדלין שם העופות. והוא כלבי ^{(שמ"א כה, ג)}, מיוחס אל כלב כלומר ⁴⁷⁹ ממשפחת כלב היה. וכן תרגם יונתן והוא מדבית כלב.

478. נקדות] נקודות BL

479. חסר] כי BL

יד. בבלי, מועד קטן יג ע"ב. בבלי, פסחים נה ע"ב

כלה

כי לא כלו רחמיו ^{(איכה ג, כב)}, כלו עיני מיחל ^{(תה’ סט, ד)}, עיני כלו לישועתך ^{(תה’ קיט, קכג)}, ואתם בני יעקב לא כליתם ^{(מלאכי ג, ו)}. וכלות אליהם ^{(דב’ כח, לב)}, ⁴⁸⁰ ⁴⁸¹יחדו כלם יכליון ^{(יש’ לא, ג)}, כד הקמח לא תכלה ^{(מל"א יז, יד)}, בקמץ. ומשפטו בסגול. ⁴⁸² והשם כלה אתה עושה⁴⁸³ ^{(יח’ יא, יג)}, עשו כלה ^{(בר’ יח, כא)}. ומשקל אחר כליון חרוץ ^{(יש’ י, כב)}. והפעל הכבד ולא כליתי את בני ישראל ^{(במ’ כה, יא)}, בחרק⁴⁸⁴. לתהו והבל כחי כליתי ^{(יש’ מט, ד)}, בצרי. ואכל אותם באפי ^{(יח’ מג, ח)}, ותכל תלונותם⁴⁸⁵ מעלי ^{(במ’ יז, כה)}. פן אכלך בדרך ^{(שמ’ לג, ג)}, משפטו אכלך בפתח הכ"ף ודגש הלמ"ד. מכלות עינים ^{(וי’ כו, טז)}, ועיני אלמנה אכלה ^{(איוב לא, טז)} ⁴⁸⁶. ונכתב באל"ף לכלא הפשע ולהתם ~~חתת~~⁴⁸⁷ חטאת ^{(דנ’ ט, כד)}. ענין כלם והדומה⁴⁸⁸ להם ענין כלם⁴⁸⁹ והשחתה. ויש בענין השלמה והוא קרוב לזה הענין⁴⁹⁰ כלה הבית לכל דבריו ^{(מל"א ו, לח)}, כלומר נשלם הבית. ויכלו באפס תקוה ^{(איוב ז, ו)}, כ⁴⁹¹ ותכלינה שבע שני השבע ^{(בר’ מא, נג)}, ככלות כחי אל תעזבני ^{(תה’ עא, ט)}, זמן השלמת כחי והוא עת הזקנה. ותכל כל עבודת⁴⁹² משכן אהל מועד ^{(שמ’ לט, לב)}. והשם כשלחו כלה גרש יגרש אתכם מזה⁴⁹³ ^{(שמ’ יא, א)}, כשישלחכם⁴⁹⁴ בהשלמת כלכם ישלחכם שלא ישאר אחד. ובתוספת תי"ו לכל תכלה ראיתי קץ ^{(תה’ קיט, צו)}, כלומר להשלמת כל הדב’ ראיתי קץ אבל מצותך רחבה מאד ואין לה קץ שאף על פי שהמצות יש להן קץ וחשבון ידוע, הענפים היוצאים⁴⁹⁵ מהם רחבים לאין קץ. והאומר כי תכלה מגזרת וכל בשליש ^{(יש’ מ, יב)} על משקל מתגרת ידך ^{(תה’ לט, יא)}, שעה⁴⁹⁶ בזה ובזה, כי שניהם מנחי הלמ"ד עך דרך הדקדוק. ועוד פרשו⁴⁹⁷ רחבה מצותך מאד על מצות הלב אבל מצות הגוף יש להם⁴⁹⁸ קץ וזה הפירוש הוא האמת. ומשקל אחר תכלית שנאה שנאתים ^{(תה’ קלט, כב)}, ולכל תכלית הוא חוקר ^{(איוב כח, ג)}. והפעל הכבד ויכל אלהים ביום השביעי ^{(בר’ ב, ב)}, ותכל להשקותו⁴⁹⁹ ^{(בר’ כד, יט)}, ויבן שלמה את הבית ויכלהו ^{(מל"א ו, יד)}, ביום כלות⁵⁰⁰ משה ^{(במ’ ז, א)}, כי תכלה לעשר ^{(דב’ כו, יב)}, בכלותך מחטא ^{(יח’ מג, כג)}, יכלו ימ⁵⁰¹ בטוב ימיהם ^{(איוב כא, יג)}⁵⁰² יכלו ימיהם בטוב ^{(איוב לו, יא)}⁵⁰³. ושלא נזכר פועלו⁵⁰⁴ ⁵⁰⁵ כלו תפלות דוד בן ישי ^{(תה’ עב, כ)}, ויכלו השמים והארץ ⁵⁰⁶ ^{(בר’ ב, א)}, כלם והדומים להם ענין השלמה. ובפירוש כלו תפלות דוד בן ישי רבו דעות המפרשים. ולפי דעתי כי זה המזמור הוא תכלית כל תפלותיו ואף על פי שלא כתבו בסוף אולי היתה דעתו לכלות ספרו בספר המעלות וההלולים כי אין המזמורים מסודרים על סדר המעשים. הלא תראה מזמור בברחו מפני אבשלום בנו⁵⁰⁷ ^{(תה’ ג, א)} ואחריו כמה מזמורים שהיו טרם מעשה אבשלום. ובזה ההמזמור התפלל על שלמה שתכון מלכותו. וזה היה בעת זקנותו כשהוקם שלמה למלך ואחר זה לא קרה אותו דבר שידבר עליו ובזה כלו דבריו ותפלותיו. וענין אחר כלתה לישועתך⁵⁰⁸ נפשי ^{(תה’ קיט, פא)}, נכספה וגם כלתה נפשי ^{(תה’ פד, ג)}. והפעל הכבד ותכל דוד המלך ^{(שמ"ב יג, לט)}, ופירושו ותכל נפש דוד. והחכם רבי אברהם בן⁵⁰⁹ עזרא ז"ל⁵¹⁰ פרשו⁵¹¹ פועל יוצא והוא אומר על אם אבשלום שהיתה מאוה⁵¹² אל דוד עד שרצה לצאת ממקומו אל בנו. ולא הזכירה הכתוב כמו אשר ילדה אותה⁵¹³ ללוי ^{(במ’ כו, נט)}, ואותו⁵¹⁴ ילדה אחרי אבשלום ^{(מל"א א, ו)}, ענינם וענין הדומה להם ענין תאוחה⁵¹⁵ וחשק. וענין אחר והוא כענין כלא⁵¹⁶ באל"ף מכל ארח רע כלאתי רגלי ^{(תה’ קיט, קא)}. כתוב אל"ף⁵¹⁷ ונקרא כבעלי הה"א. ואת בניהם כלו בבית ^{(שמ"א ו, י)}, לא יכלה ממך ^{(בר’ כג, ו)}, אשר כליתני היום הזה מבא⁵¹⁸ בדמים ^{(שמ"א כה, לג)}, כלומר⁵¹⁹ לשון מניעה ועצירה. ואפשר להיות מזה הענין מקרב חיקך כלה ^{(תה’ עד, יא)}, כלומר מנע ידך וימינך מקרב חיקיך⁵²⁰ והוציאה לנקום נקמה באויב. ומן השרש הזה ואת שתי הכליות⁵²¹ ^{(וי’ ג, ד)}, והוא ידוע. ויש אומרים כי נקראו כן בעבור שיש להם כח בתאות המשגל מענין נכספה וגם כלתה ⁵²² ^{(תה’ פד, ג)}, ועל דרך ההשאלה כליות חטה ^{(דב’ לב יד)}, כי גרגרי החטה דומים⁵²³ לכליות. ומן השרש הזה כל כלי יוצר עליך ^{(יש’ נד, יז)}, מים חיים אל כלי ^{(במ’ יט, יז)}, ואל כליך לא תתן ^{(דב’ כג, כה)}, וכלים מכלים שונים ^{(אס’ א, ז)}, ועתה שא נא כליך ^{(בר’ כז, ג)}. משתמשים⁵²⁴ במלה הזאת בכל כלי תשמיש כמו ואל כליך ⁵²⁵, וכלים מכלים שונים, והדומים להם. כל⁵²⁶כלי הקטן מכלי האגנות ועד כל כלי הנבלים ^{(יש’ כב, כד)}, פירושו כלי התשמיש הקטן, כלומר שמשמשים⁵²⁷ בהם הדברים הקטנים. וטעם מכלי האגנות בסמיכות לפי שיש בכלים הנקראים אגנות כלים שונים אלה מאלה. וכן כלי הנבלים. ותרגם יונתן⁵²⁸ מכלי האגנות מכהני לבשי⁵²⁹ אפודא ועד בני לוי אחדי נבלין. וכן מזה כליו רעים ^{(יש’ לב, ז)}, אומר כי הכילי מדותיו רעים וחסרים, כלומר אין צריך לומר כי הוא רע הדעת לתת משלו אלא אפילו כשימכור ימכור במדה רעה וחסרה. ומשתמשין⁵³⁰ עוד במלה הזאת בכלי זין⁵³¹, כמו כל כלי יוצר עליך לא יצלח⁵³²^{(יש' נד, יז)}. אם⁵³³ בכלי ברזל ^{(במ’ לה, טז)}, ועתה שא נא כליך, והדומים⁵³⁴ להם. ומשתמשין⁵³⁵ בה⁵³⁶ עוד בבגדים ובשאר תשמישי הבית כל כלי⁵³⁷ אשר תשב ^{(וי’ טו, כו)}, וכן וככלה תעדה כליה ^{(יש’ סא, י)}, כלומר בגדיה ותכשיטיה. ⁵³⁸ ורבותינו ז"ל נשתמשו בבגדים במקומות רבים כאמרם⁵³⁹ ^[יד] מביאין כלים מבית האומן כגון כר מבית הכרר. וזולת זה הרבה. ומשקל אחר הוא מכלות זהב ^{(דה"ב ד, כא)}, פירושו כלי הזהב והמ"ם נוספת בו⁵⁴⁰.

480. חסר] והוא תאר. והאחד ממנו כי כלה ונחרצה ^{(יש’ כח, כב)}, כי כלה אך נבהלה ^{(צפ’ א, יח)}. BL

481. חסר] ו BL

482. חסר] בחרב וברעב עד כלותם ^{(יר’ מד, כז)}. BL

483. עושה] עשה BL

484. בחרק] בחירק BL

485. תלונותם] תלונתם BL

486. חסר] , עד כלותם ^{(שמ"א טו, יח)} BL

487. נוסף חתת] BL

488. והדומה] והדומים BL

489. כלם] כליון BL

490. לזה הענין] לענין הראשון BL

491. נוסף כ] BL

492. עבודת] עבדת BL

493. נוסף אתכם מזה] BL

494. כשישלחכם] כשישלחם BL

495. נוסף היוצאים] BL

496. שעה] טעה BL

497. פרשו] פירשו BL

498. להם] לה BL

499. להשקותו] להשקתו BL

500. כלות] כלת BL

501. נוסף ימ] BL

502. ] ימיהם בטוב ^{(איוב לו, יא)}, BL

503. נוסף ] BL

504. פועלו] פעלו BL

505. חסר] ממנו BL

506. חסר] וכל צבאם BL

507. נוסף בנו] BL

508. לישועתך] לתשועתך BL

509. בן] אבן BL

510. נוסף ז"ל] BL

511. פרשו] פירשו BL

512. מאוה] מתאוה BL

513. אותה] אתה BL

514. ואותו] ואתו BL

515. חה] ה BL

516. כלא] כלה BL

517. אל"ף] באל"ף BL

518. מבא] מבוא BL

519. כלומר] כלם BL

520. חיקיך] חיקך BL

521. הכליות] הכלית BL

522. חסר] נפשי BL

523. דומים] דומות BL

524. משתמשים] ומשתמשים BL

525. חסר] לא תתן BL

526. נוסף כל] BL

527. שמשמשים] שמשימין BL

528. ותרגם יונתן] ויונתן תרגם BL

529. מכהני לבשי] מכהניא לבושי BL

530. ומשתמשין] ומשתמשים BL

531. זין] זיין BL

532. לא יצלח] BL

533. אם] ואם BL

534. והדומים] והדומה BL

535. ומשתמשין] ומשתמשים BL

536. נוסף בה] BL

537. כל כלי] וכל הכלי BL

538. חסר] ומשתמשים בו עוד בבגדים בכלי מלאכת איש וכליו כל כלי ברזל ^{(מל"א ו, ז)}. BL

539. כאמרם] באמרם BL

540. נוספת בו] בו נוספת BL

כלח

תבא בכלח אלי קבר ^{(איוב ה, כו)}, הכ"ף בסגול, עלימו אבד כלח ^{(איוב ל, ב)}, הוא עת הזקנה.

כלם

אל ישוב⁵⁴¹ דך נכלם ^{(תה’ עד, כא)}, נכלמים שם⁵⁴² , הלא תכלם שבעת ימים ^{(במ’ יב, יד)}, מאנת הכלם ^{(יר’ ג, ג)}, ~~בשוא~~⁵⁴³ ⁵⁴⁴ והכלמו מדרכיכם⁵⁴⁵ ^{(יח’ לו, לב)}. והשם כסתה כלמה פני ^{(תה’ סט, ח)}. ⁵⁴⁶ מכלמות ורק⁵⁴⁷ ^{(יש’ נ, ו)}. ומשקל אחר וכלמות עולם אשר לא תשכח ^{(יר’ כג, מ)}, בשרק⁵⁴⁸. והפעל הכבד כי הכלימו⁵⁴⁹ אביו ^{(שמ"א כ, לד)}. ובסגול הה"א ולא⁵⁵⁰ הכלמנום ^{(שמ"א כה, ז)}, ותלעג ואין מכלים⁵⁵¹ ^{(איוב יא, ג)}, ואין⁵⁵²מכלים דבר ⁵⁵³ ^{(שופ’ יח, ז)}. גם הכלם⁵⁵⁴ לא ידעו ^{(יר’ ו, טו)}, פירושו לא הרגישו בהכלמה⁵⁵⁵ שיכלימם אדם על רע⁵⁵⁶ מעשיהם. ושלא נזכר פועלו ממנו בשו והכלמו וחפו ראשם ^{(יר’ יד, ג)}, ולא הכלמנו ^{(שמ"א כה, טו)}. כלם ענין כלמה⁵⁵⁷. וידוע. ⁵⁵⁸

541. ישוב] ישב BL

542. נכלמים שם] נכלמים מאד ^{(שמ"ב י, ה)} BL

543. נוסף בשוא] BL

544. חסר] בושו BL

545. מדרכיכם] מדרכיהם BL

546. חסר] והקבוץ BL

547. ורק] ורוק BL

548. בשרק] בשורק BL

549. הכלימו] הכלמו BL

550. ולא] לא BL

551. מכלים] מכלם BL

552. נוסף ואין] BL

553. חסר] בארץ BL

554. הכלם] הכלים BL

555. בהכלמה] בהכלמם BL

556. רע] רוע BL

557. כלמה] כלימה BL

558. חסר] והוא יותר מן הבושת, כמו שאמר בושו וגם נכלמו ^{(יש’ מה, טז)}. בשתי וגם נכלמתי ^{(יר’ לא, יט)}. ועוד כי כלמה לעולם מדרך גנאי והבושת פעמים מדרך השבח מצד הענוה. BL

כלף

בכשיל וכלפות⁵⁵⁹ ^{(תה’ עד, ו)}, ⁵⁶⁰ בשקלואלמות⁵⁶¹ סביב ⁵⁶² ^{(יח’ מ, ל)}, האחד מהם אלף⁵⁶³, כלף הוא⁵⁶⁴ כלי שמשברין ומשתתין⁵⁶⁵ בו האבנים.

559. וכלפות] וכילפות BL

560. חסר] היו"ד למשך והוא BL

561. ואלמות] ואילמות BL

562. חסר] סביב BL

563. אלף] אלם BL

564. הוא] והוא BL

565. ומשתתין] ומסתתין BL

כמה

כמה לך בשרי ^{(תה’ סג, ב)}, פירושו יחשק⁵⁶⁶ ויהמה לך.

566. יחשק] יחשוק BL

טו. בבלי, שבת סד ע"א

כמז

עגיל וכומז ^{(במ’ לא, נ)}, פרשו⁵⁶⁷ רבותינו ז"ל ^[טו] זה דפוס של בית הרחם.

567. פרשו] פירשו BL

כמן

על כמון⁵⁶⁸ יוסב ^{(יש’ כח, כז)}, הוא הנקרא כָמִין⁵⁶⁹ בלעז. במכמני זהב וכסף⁵⁷⁰ ^{(דנ’ יא, מג)}, פירושו מטמוני. ודומה לו בלשון ארמית ואשר לא צדה ודלא כמן ליה.

568. כמון] כמן BL

569. כָמִין] כומין BL

570. זהב וכסף] הזהב והכסף BL

כמס

הלא הוא כמוס⁵⁷¹ עמדי ^{(דב’ לב, לד)}, פירושו גנוז.

571. כמוס] כמס BL

כמר

כי נכמרו רחמיו אל אחיו⁵⁷² ^{(בר’ מג, ל)}. יחד נכמרו נחומי ^{(הו’ יא, ח)}, פירושו נתגלגלו והמו ⁵⁷³. או פירוש נתחממו. ויהיה קרוב לענינו עורנו כתנור נכמרו ^{(איכה ה, י)}, שפרושו⁵⁷⁴ נשחרו. ומזה נקראו הכמרים⁵⁷⁵ והשבית את הכמרים ^{(מל"ב כג, ה)}, וכמריו עליו יגילו ^{(הו’ י, ה)}. ותרגום רק אדמת הכהנים לחוד ארע⁵⁷⁶ כומריא⁵⁷⁷ והם עובדי⁵⁷⁸ עבודה זרה לובשי⁵⁷⁹ שחורים. ופירוש את שם הכמרים עם הכהנים ^{(צפ’ א, ד)}, עם שאר עובדי עבודה זרה שאינם לבושי שחורים. וענין אחר כתא מכמר ^{(יש’ נא, כ)}, ⁵⁸⁰. ומשקל אחר יפלו במכמוריו⁵⁸¹ רשעים ^{(תה’ קמא, י)}. ומשקל אחר ופרשי מכמורת⁵⁸² ^{(יש’ יט, ח)}. ומשקל אחר ויאספהו במכמרתו ^{(חב’ א, טו)}, הם הרשתות שצדין⁵⁸³ בהם⁵⁸⁴.

572. אחיו] אביו BL

573. חסר] כתרגומו BL

574. שפרושו] שפירושו BL

575. הכמרים] הכומרים BL

576. ארע] ארעא BL

577. כומריא] דכומריא BL

578. עובדי] עובדים BL

579. לובשי] לבושי BL

580. חסר] כתא במכמר BL

581. במכמוריו] במכמריו BL

582. מכמורת] מכמרת BL

583. שצדין] שצדים BL

584. בהם] בהן BL

טז. בבלי, שבת יב ע"א

יז. שמ' ח, יד

כן

ויעשו כן החרטמים ^{(שמ’ ח, ג)}, המלה הזאת כתבתיה⁵⁸⁵ בשרש כון. וכן כתבתי שם וכנה אשר נטעה ימינך ^{(תה’ פ, טז)}. והיה לכנים⁵⁸⁶ ^{(שמ’ ח, יב)}, היה כנים ^{(שמ’ ח, יג)}. והנפרד מצאנוהו בדברי רבותינו ⁵⁸⁷ בה"א הנקבה ^[טז] ההורג כנה בשבת. אבל ותהי הכנם ^[יז] הוא על כלל⁵⁸⁸ המין.

585. כתבתיה] זכרתיה BL

586. לכנים] לכנם BL

587. חסר] ז"ל BL

588. על כלל] כולל על BL

יח. בבלי, סנהדרין נו ע"א

כנה

כי לא ידעתי אכנה ^{(איוב לב, כב)}, אכנך ולא ידעתני ^{(יש’ מה, ד)}, ואל אדם לא אכנה ^{(איוב לב, כא)}. ענינם כסות והעלם השם דרך כבוד. ואמר אליהוא לאיוב לא אכסה שמך ולא אעלימנו אם אתה רשע ולא אשא פניך. ובשם ישראל יכנה ^{(יש’ מד, ה)}, פירושו יכסה שמו ויאמר כי ישראל הוא. ופירוש אכנך ולא ידעתני ^{(יש' מה, ד)} אמר ואקרא לך בשמך, כלומר קראתיך בשמך והוא כרש⁵⁸⁹ וקראתיך בלא שמך אלא בכנוי והוא מלך או משיח עד⁵⁹⁰ לא ידעתני, כי אני הוא הנותן לך כח בעבור ישראל כדי שתוציאם מגלות בבל. וכן אמרו רבותינו ז"ל ^[יח] לשמות הקדוש ברוך הוא שהם שמות התאר בכל הכנויים חייב.

589. כרש] כורש BL

590. עד] ועוד BL

יט. בבלי, ברכות ח ע"ב

כנס

כנסתי לי גם כסף וזהב ^{(קה’ ב, ח)}, כונס⁵⁹¹ כנד מי הים ^{(תה’ לג, ז)}, לך כנוס את כל היהודים ^{(אס’ ד, טז)}, ועת כנוס אבנים ^{(קה’ ג, ה)}, לכנוס את הגרים ^{(דה"א כב, ב)}. והפעל הכבד וכנסתים על⁵⁹² אדמתם ^{(יח’ לט, כח)}, נדחי ישראל יכנס ^{(תה’ קמז, ב)}. וההתפעל והמסכה צרה כהתכנס ^{(יש’ כח, כ)}, כלם ענין אסיפה. ומזה קראו ⁵⁹³ ^[יט] למקום בית התפלה בית הכנסת לפי שנאספים שם לתפלה. מכנסי בד ^{(שמ’ כח, מב)}, מכנסי⁵⁹⁴ פשתים ^{(יח’ מד, יח)}, ידוע, ונקראו מכנסים בלשון שנים והוא בגד אחד לפי שיש לו שתי כנפות.

591. כונס] כנס BL

592. על] אל BL

593. חסר] רבותינו ז"ל BL

594. מכנסי] ומכנסי BL

כנע

הראית כי נכנע אחאב ^{(מל"א כא, כט)}, ויכנע מדין לפני⁵⁹⁵ בני ישראל ^{(שופ’ ח, כח)}, כהכנע מנשה אביו ^{(דה"ב לג, כג)}, ובהכנעו שב ממנו אף י"י ^{(דה"ב יב, יב)}. והכבד והכנעתי את כל אויביך ^{(דה"א יז, י)}, הוא ישמידם והוא יכניעם לפניך ^{(דב’ ט, ג)}, ויכנע אלהים ביום ההוא ^{(שופ’ ד, כג)}, ויכנע בעמל לבם ^{(תה’ קז, יב)}. והשם אספי מארץ כנעתך ^{(יר’ י, ז)}, כלם ענין השפלה. ופירוש אספי מארץ ⁵⁹⁶ אספי מהעולם ההכנעה שהיית עושה להם כי את עתידה לשבת במצור. וענין אספי כי⁵⁹⁷כענין אסוף⁵⁹⁸ ידיך ^{(שמ"א יד, יט)}. כנען בידו מאזני מרמה ^{(הו’ יב, ז)}, ויביאהו אל ארץ כנען בעיר רוכלים⁵⁹⁹ שמו ^{(יח’ יז, ד)}, הנו"ן נוספת. וחגור נתנה לכנעני ^{(מש’ לא, כד)}. ולדעת התרגום כן וירא שם יהודה בת איש כנעני ^{(בר’ לח, ב)}, יחצוהו בין כנענים ^{(איוב ל)}. ובא במשקל בב⁶⁰⁰ אחר כנעניה נכבדי ארץ ^{(יש’ כג, ח)}, פירושו סוחר סוחרים⁶⁰¹. ויש לפרש מזה אספי מארץ כנעתך. וכן אומר⁶⁰² התרגום כנושי⁶⁰³ מארעא סחורותיך⁶⁰⁴. וכן יתכן מזה כי נדמה כל עם כנען ^{(צפ’ א יא)}, כלומר העשירים בעלי הסחורה כמו שאמר נכרתו כל נטילי כסף. וכן ולא⁶⁰⁵ יהיה כנעני עוד ^{(זכ’ יד, כא)}, סוחר, כלומר רבים יהיו המקדישים כלים לבית המקדש עד שלא יצטרכו לסוחר שימכור להם. ואדני⁶⁰⁶ אבי ז"ל כתב כנעני ממש מגוי כנען. ולפי שהיו חוטבי עצים ושואבי מים כנענים והם החוים שנתנם יהושע⁶⁰⁷ חוטבי עצים ושואבי מים לבית המקדש אמר כי לא יהיו ⁶⁰⁸ חוטבי עצים ושואבי מים כי מגדולי האומות יבאו⁶⁰⁹ לעבודת בית המקדש, כמו שאמר וגם מהם אקח לכהנים ללוים⁶¹⁰ ^{(יש’ סו, כא)}.

595. לפני] מפני BL

596. חסר] כנעתך BL

597. נוסף כי] BL

598. אסוף] אסף BL

599. רוכלים] רכלים BL

600. נוסף בב] BL

601. סוחר סוחרים] סוחריה BL

602. אומר] אמר BL

603. כנושי] כנשי BL

604. סחורותיך] סחורתך BL

605. ולא] לא BL

606. ואדני] ואדוני BL

607. יהושע] יהושע BL

608. חסר] עוד הם BL

609. יבאו] יבואו BL

610. ללוים] וללוים BL

כ. בבלי, יומא נא ע"א

כנף

כל בעל כנף ^{(מש’ א, יז)}, כל צפור כל כנף ^{(בר’ ז, יד)}, פירושו כל ⁶¹¹ בעל כנף. כנף רננים נעלסה ^{(איוב לט, יג)}, ולהנה כנפים ככנפי החסידה ^{(זכ’ ה, ט)}, יפרש כנפיו ^{(דב’ לב, יא)}, כנפי יונה ~~כנפ~~⁶¹² נחפה בכסף ^{(תה’ סח, יד)}, ידוע. ועל דרך ההשאלה אשר באת לחסות תחת כנפיו ^{(רות ב, יב)}, כלומר להסתופף בצלו, על ציצית הכנף ^{(במ’ טו, לח)}, על ארבע כנפות כסותך ^{(דב’ כב, יב)}, ונגע בכנפו אל הלחם ^{(חגי ב, יב)}, קצת הבגד מלמטה יקרא כנף. וכן מכנף הארץ ^{(יש’ כד, טז)}, לאחוז בכנפות הארץ ^{(איוב לח, יג)}, בקצות הארץ. אשא כנפי שחר ^{(תה’ קלט, ט)}, כלומר אם אלך לקצה המזרח. ומרפא בכנפיה ^{(מלאכי ג, כ)}, דמה פרישת⁶¹³ האור לפרישת⁶¹⁴ הכנף. וכן על⁶¹⁵ כנף שקוצים משומם⁶¹⁶ ^{(דנ’ ט, כז)}, על פרישת⁶¹⁷ הקוצים⁶¹⁸ יהיה ~~חדש~~⁶¹⁹ אדם משומם ותמה. ולא יכנף עוד מוריך ^{(יש’ ל, כ)}, פירושו⁶²⁰ לא יאסף ולא יעצר. ודומה לו בלשון רבותינו ז"ל שקורין לאסיפת העם ועצירםתם⁶²¹ כנופיא ^[כ]. ויש מפרשים לא ירחק כלומר לא יהיה בכנף הארץ. וכבר פרשתיו⁶²² ⁶²³ בשרש ירה.

611. חסר] צפור BL

612. נוסף כנפ] BL

613. דמה פרישת] דימה פריסת BL

614. לפרישת] לפריסת BL

615. וכן על] ועל BL

616. משומם] משמם BL

617. פרישת] פריסת BL

618. הקוצים] השקוצים BL

619. נוסף חדש] BL

620. פירושו] BL

621. ועצירםתם] ועצירתם BL

622. פרשתיו] פירשתיו BL

623. חסר] לך BL

כנר

כנור ועוגב ^{(בר’ ד, כא)}, ויהי לאבל כנורי⁶²⁴ ^{(איוב ל, לא)}. והקבוץ וקול כנוריך לא ישמע עוד ^{(יח’ כו, יג)}. ובלשון נקבות ובכנורות⁶²⁵ ובנבלים ^{(שמ"ב ו, ה)}, תלינו כנורותינו⁶²⁶ ^{(תה’ קלז, ב)}, ידוע.

624. כנורי] כנרי BL

625. ובכנורות] ובכנרות BL

626. כנורותינו] כנרותינו BL

כא. בבלי, בבא בתרא קכז ע"ב

כב. בבלי, בבא קמא קיג ע"א

כסס

תכסו על השה ^{(שמ’ יב, ד)}. והשם במכסת נפשות⁶²⁷ ^{(שמ’ יב, ד)}, את מכסת הערכך ^{(וי’ כז, כג)}. ומשקל אחר ויהי המכס לי"י ^{(במ’ לא, לז)}, כלם ענינם⁶²⁸ מנין. ונקרא המכס על שם מנין, לפי שדרך לוקחי המכס לקחת במנין על⁶²⁹ העובר עליהם חמשית⁶³⁰ או ששית או העשירית⁶³¹ לפי החק⁶³² והמנהג. ורבותינו ז"ל נשתמשו הרבה בלשון מכס באמרם ^[כא] היה עובר על בית המכס וזולת זה הרבה עד שמרוב שמושם⁶³³ בו קבעו המ"ם שרשיה⁶³⁴ וקראו ללוקחי המכס מוכסין⁶³⁵ באמרם ^[כב] אין פורטין מתיבת המוכסין⁶³⁶, כמו שקבעו תי"ו תחלה ואמרו מתחיל, מתחילין, ותי"ו תרומה ואמרו תורם, תרומין⁶³⁷.

627. נפשות] נפשת BL

628. ענינם] ענין BL

629. על] מן BL

630. חמשית] חמישית BL

631. העשירית] עשירית BL

632. החק] החוק BL

633. שמושם] שימושם BL

634. שרשיה] שרשית BL

635. מוכסין] מוכסים BL

636. המוכסין] המוכסים BL

637. תרומין] תורמין BL

כסא

כסא כבוד ^{(יר’ יז, יב)}, וישב שלמה על כסא י"י ^{(דה"א כט, כג)}, כלומר למשפט האלהים⁶³⁸ כי המשפט לאלהים הוא. היושב⁶³⁹ על כסאו ^{(שמ’ יא, ה)}, השמים כסאי ^{(יש’ סו, א)}, ונכתבו בה"א שש מעלות לכסה ^{(מל"א י, יט)}, וראש עגול לכסה ^{(מל"א י, יט)}. מאחז פני כסה ^{(איוב כו, ט)}, ופירושו⁶⁴⁰ כי⁶⁴¹ הקדוש ברוך הוא מאחז פני השמים הנקראים כסא כלומר כי בכחו יעמדו ויפרש⁶⁴² עליהם עננו. והקבוץ בלשון נקבות כסאות למשפט כסאות לבית דוד ^{(תה’ קכב, ה)}. ונפל⁶⁴³ ⁶⁴⁴ ממלת על כסיה ^{(שמ’ יז, טז)}, מפני שנתחבר עם יה כי הוא מלה⁶⁴⁵ אחת הסמוך⁶⁴⁶ בשוא והענין ידוע. ליום הכסא יבא ביתו ^{(מש’ ז, כ)}, זמן. וכן בכסה ליום חגינו⁶⁴⁷ ^{(תה’ פא, ד)}. והה"א תמורת אל"ף. והם בשש נקדות⁶⁴⁸.

638. נוסף האלהים] BL

639. היושב] הישב BL

640. ופירושו] פירושו BL

641. נוסף כי] BL

642. ויפרש] ויפרוס BL

643. ונפל] ונפלה BL

644. חסר] האל"ף BL

645. כי הוא מלה] והיא מלה BL

646. הסמוך] הסמ"ך BL

647. חגינו] חגנו BL

648. נקדות] נקודות BL

כסה

אדם ערום כוסה⁶⁴⁹ דעת ^{(מש’ יב, כג)}, וכוסה⁶⁵⁰ קלון ערום ^{(מש’ יב, טז)}. והשם כסוי עור תחש ^{(במ’ ד, ו)}. ומשקל אחר ואין כסות לאבדון ^{(איוב כו, ו)}, על ארבע כנפות כסותך ^{(דב’ כב, יב)} ⁶⁵¹. ומשקל אחר ועשית מכסה לאהל ^{(שמ’ כו, יד)}. וההתפעל ותקח הצעיף ותתכס ^{(בר’ כד, סה)}, תכסה שנאה במשאון ^{(מש’ כו, כו)}, הראוי תתכסה. והנפעל בהמון גליו ~~והפעל~~⁶⁵² נכסתה ^{(יר’ נא, מב)}, לבלתי הכסות ^{(יח’ כד, ח)}. והפעל הכבד כסה הענן ^{(במ’ ט, טו)}, ועוני לא כסיתי ^{(תה’ לב, ה)}, אליך כסיתי ~~אליך~~⁶⁵³ ^{(תה’ קמג, ט)}, בחרק⁶⁵⁴. ופירוש הפסוק הצילני מאויבי אלהי⁶⁵⁵, כי לא גליתי כי בי⁶⁵⁶ לבני אדם כי שוא תשועת אדם, אלא כסיתי מהם ואליך לבדך גליתי וזה טעם אליך כסיתי אליך צעקתי בסתר ובמכסה מבני אדם. ובצרי האכלתי⁶⁵⁷ כסיתי⁶⁵⁸ עליו את תהום ^{(יח’ לא, טו)}, וכסיתי⁶⁵⁹ בכבותך שמים ^{(יח’ לב, ז)}, ויכס הענן ^{(שמ’ מ, לד)}, שמש⁶⁶⁰ בענן אכסנו ^{(יח’ לב, ז)}, והוקל תהומות⁶⁶¹ יכסיומו⁶⁶² ^{(שמ’ טו, ה)}. אשר תכסה בה ^{(דב’ כב, יב)}. ותקחי את בגדי רקמתך ותכסים ^{(יח’ טז, יח)}, פירושו ותכסי בם. או יסמך אל הכנויים⁶⁶³ כדרך לבישה ילבשם הכהן ^{(שמ’ כט, ל)}, לבש בגדיך ^{(דה"ב יח, כט)}, ⁶⁶⁴ וערם כסה בגד ^{(יח’ יח, טז)}, פירושו⁶⁶⁵ בבגד. כי תראה ערום⁶⁶⁶ וכסיתו ^{(יש’ נח, ז)}. והשם ולמכסה עתיק ^{(יש’ כג, יח)}, כמו כסות והוא בפלס ממלא על גדותיו ^{(דה"א יב, טו)}, שהוא שם התאר⁶⁶⁷ כמו מלא, ⁶⁶⁸. ושלא נזכר פועלו⁶⁶⁹ ממנו כסו הרים צלה ^{(תה’ פ, יא)}, ובחשך שמו יכסה ^{(קה’ ו, ד)}.

649. כוסה] כסה BL

650. וכוסה] וכסה BL

651. חסר] , כי היא כסותה לבדה ^{(שמ’ כב, כו)} BL

652. נוסף והפעל] BL

653. נוסף אליך] BL

654. בחרק] בחיריק BL

655. אלהי] י"י BL

656. כי בי] ריבי BL

657. נוסף האכלתי] BL

658. כסיתי] כסתי BL

659. וכסיתי] וכסתי BL

660. נוסף שמש] BL

661. תהומות] תהמת BL

662. יכסיומו] יכסימו BL

663. הכנויים] הכינויים BL

664. חסר] כלומר הבגדים שנתתי לך שתכסים לכבוד בבואך אל ביתי כסית אותם לפני הצלמים. או יהיה כנוי ותכסים לצלמי זכר שזכר כלומר כסית הצלמים בבגדי רקמה. BL

665. נוסף פירושו] BL

666. ערום] ערם BL

667. התאר] תאר BL

668. חסר] , וכן ימך המקרה ^{(קה’ י, ח)} הוא לקרוי הבית BL

669. פועלו] פעלו BL

כסח

שרופה⁶⁷⁰ באש כסוחה ^{(תה’ פ, יז)}, קוצים כסוחים ^{(יש’ לג, יב)}. והתאר לנקבה ותהי נבלתם כסוחה ^{(יש’ ה, כה)}, בפלס ושכולה⁶⁷¹ אין בהם ^{(שה"ש ד, ב)}, ענין כריתה. תרגום לא תזמור לא תכסח.

670. שרופה] שרפה BL

671. ושכולה] ושכלה BL

כג. בבלי, נדה מח ע"ב

כסל

הכסיל חובק⁶⁷² את ידיו ^{(קה’ ד, ה)} ⁶⁷³. והפעל הקל ממנו ובאחת יבערו ויכסלו ^{(יר’ י, ח)}. והשם זה דרכם כסל למו ^{(תה’ מט, יד)}, בשש נקדות. ומשקל אחר אשת כסילות הומיה ^{(מש’ ט, יג)}. ומשקל אחר ואל ישובו לכסלה ^{(תה’ פה, ט)}, ידוע. וענין אחר וישימו באלהים כסלם ^{(תה’ עח, ז)}, אם שמתי זהב כסלי ^{(איוב לא, כד)}, כי י"י יהיה בכסלך ^{(מש’ ג, כו)}, אשר יקוט כסלו ^{(איוב ח, יד)}, הלא יראתך כסלתך ^{(איוב ד, ו)}, ענינם ענין הבטחון והתקוה. ופירש רבנו⁶⁷⁴ סעדיה ז"ל⁶⁷⁵ מזה הענין⁶⁷⁶ טוב ה⁶⁷⁷ רש הולך בתומו⁶⁷⁸ מעקש שפתיו⁶⁷⁹ והוא כסיל ^{(מש’ יט, א)}, ⁶⁸⁰ וכן כשושנה⁶⁸¹ הפסוק בחלק השלשי⁶⁸² מן הספר אמר והוא עשיר ^{(מש’ כח, ו)}, במקום שאמר הנה והוא כסיל. עש כסיל וכימה ^{(איוב ט, ט)}, כתב רבי יונה ⁶⁸³ הוא כוכב גדול נקרא בערבי סוהיל⁶⁸⁴ והכוכבים המתחברים אליו נקראים על שמו כסילים, כי כוכבי השמים וכסיליהם ^{(יש’ יג, י)}. והחכם רבי אברהם אבן עזרא ז"ל פרש⁶⁸⁵ שהם שני כוכבים בשני הסדנים ונקרא אחד מהם כסיל והוא האדום ההורג את⁶⁸⁶ הגמלים אם יראוהו. וטעם וכסיליהם קרוב מגזרת על הכסלים ^{(וי’ ג, ד)}. או מושכות כסיל תפתח ^{(איוב לח, לא)}, פירשתיו בשער⁶⁸⁷ כימה. ויעש פימה עלי כסל ^{(איוב טו, כז)}, את⁶⁸⁸ החלב ~~ואת~~⁶⁸⁹ אשר עליהן⁶⁹⁰ אשר על הכסלים ^{(וי’ ג, ד)}, ידוע. וקורין להן בלעז פְלָנְקְש⁶⁹¹. ופירוש אשר על הכסלים חסר וא"ו⁶⁹² ואשר על הכסלים. והכסלים הם סמוך לכליות תחת המתנים והם עיקרי⁶⁹³ היריכים⁶⁹⁴ ותרגומו גססיא⁶⁹⁵. ובדברי רבותינו ז"ל ^[כג] בנות עניים סימן צד שמאל ממהר לבא מפני שנושאות אחיהן על גססיהן⁶⁹⁶. ותרגום על צד תאמנה על גססין.

672. חובק] חבק BL

673. חסר] , והכסיל בחשך הולך ^{(קה’ ב, יד)} BL

674. רבנו] רבינו BL

675. נוסף ז"ל] BL

676. נוסף הענין] BL

677. נוסף ה] BL

678. בתומו] בתמו BL

679. שפתיו] דרכיו BL

680. חסר] פירוש והוא בוטח בעשרו והוא כנגד רש, ועקש שפתיו כנגד הולך בתומו. BL

681. כשושנה] כששנה BL

682. השלשי] השלישי BL

683. חסר] כי BL

684. סוהיל] סוהי"ל ^(סואל) BL

685. פרש] פירש BL

686. נוסף את] BL

687. בשער] בשרש BL

688. את] ואת BL

689. נוסף ואת] BL

690. עליהן] עלהן BL

691. פְלָנְקְש] פלנק"ש BL

692. וא"ו] ו"ו BL

693. עיקרי] עקרי BL

694. היריכים] הירכים BL

695. גססיא] גיססיא BL

696. גססיהן] גיססיהן BL

כד. בבלי, סנהדרין כב ע"ב

כסם

כסום יכסמו את ראשיהם ^{(יח’ מד, כ)}, אמרו רבותינו ז"ל ^[כד] כתספורת שלכן⁶⁹⁷ אל עשה⁶⁹⁸ ראשו של זה בצד עיקרו⁶⁹⁹ של זה בצד עיקרו של זה⁷⁰⁰. ⁷⁰¹ החטה⁷⁰² והכסמת ^{(שמ’ ט, לב)}, ודחן וכסמים ^{(יח’ ד, ט)}, בדגש הסמ"ך, אֶשְפֶלְטַא⁷⁰³ בלעז.

697. שלכן] של בן BL

698. אל עשה] אלעשא BL

699. עיקרו] עקרו BL

700. נוסף בצד עיקרו של זה] BL

701. חסר] ויונתן תרגם ספרא יספרון, כלומר לא יגלחו ראשם בהעברת תער ולא ישלחו גם כן פרע שלא יגלחו כלל אלא יספרו ראשיהם בדרך השוה. BL

702. החטה] והחטה BL

703. אֶשְפֶלְטַא] אישפילט"א BL

כה. בבלי, בבא בתרא קיא ע"א

כסף

כאריה יכסוף לטרוף⁷⁰⁴ ^{(תה’ יז, יב)}, למעשה ידיך⁷⁰⁵ תכסוף⁷⁰⁶ ^{(איוב יד, טו)}. והנפעל נכספה וגם כלתה נפשי ^{(תה’ פד, ג)}, כי נכסף נכספת⁷⁰⁷ לבית אביך ^{(בר’ לא, ל)}, הגוי לא נכסף ^{(צפ’ ב, א)}, ענין תאוה וחשק. ואדני⁷⁰⁸ אבי ז"ל פירש הגוי לא נכסף גוי שאין לו בשת⁷⁰⁹ מלשון התלמוד ^[כה] איכסיף באכסופי אפיה⁷¹⁰. זהב וכסף ^{(שמ’ כה, ג)}, בשש נקדות. והקבוץ כספים ולהשיב כספיהם איש אל שקו ^{(בר’ מב, כה)}, ידוע.

704. לטרוף] לטרף BL

705. ידיך] ידך BL

706. תכסוף] תכסף BL

707. נכספת] נכספתה BL

708. ואדני] ואמר אדוני BL

709. בשת] בושת BL

710. אפיה] אפי BL

כו. בבלי, תענית יא ע"א

כז. משנה כלים כח, ט

כח. משנה מקואות י, ב

כסת

הוי למתפרות כסתות ^{(יח’ יג, יח)}, הנני אל כסתותיכנה ^{(יח’ יג, כ)}, כסת ידוע. בדברי רבותינו ז"ל ⁷¹¹ ^[כו] וכי לא היה לו למשה כר וכסת⁷¹² לישב עליה? כסת הסבלים טמאה מדרס ^[כז] והוא שעושין ומשימין על ראשיהם⁷¹³ שיהא להם נוח⁷¹⁴ לסבול המשא. כסת עגולה הכדור והאמום⁷¹⁵ ^[כח] פירוש כסת קטנה שעושין⁷¹⁶ השרים והגדולים⁷¹⁷ לשום תחת מראשותיהם וקורין לו בלעז⁷¹⁸ אברילייר⁷¹⁹.

711. חסר] באמרם BL

712. וכסת] או כסת BL

713. ראשיהם] ראשיהן BL

714. להם נוח] נח להם BL

715. והאמום] והאמוס BL

716. שעושין] שעושים BL

717. והגדולים] BL

718. נוסף בלעז] BL

719. אברילייר] אבריליי"ר BL

כעס

רשע יראה וכעס ^{(תה’ קיב, י)}, קמץ כלו⁷²⁰. וכעס הרבה וחליו וקצף ^{(קה’ ה, טז)}, חציו קמץ וחציו פתח. ויכעס אסא אל הרואה⁷²¹ ^{(דה"ב טז, י)}. והכבד וכעסתה צרתה. ^{(שמ"א א, ו)}, כעסוני בהבליהם ^{(דב’ לב, כא)}. וכבד אחר אשר הכעיס ⁷²² י"י אלהי ישראל ^{(מל"א טו, ל)}, בגוי נבל אכעיסם ^{(דב’ לב, כא)}, כן תכעיסנה⁷²³ ^{(שמ"א א, ז)}, להכעיסו במעשה ידיכם ^{(דב’ לא, כט)}, כי הכעיסו נגד⁷²⁴ הבונים ^{(נחמ’ ד, לז)} ⁷²⁵. והשם גם כעס ^{(שמ"א א' ו)}, כעס לאביו בן כסיל ^{(מש’ יז, כה)}, כי מרוב שיחי וכעסי ^{(שמ"א א, טז)}. ויש מהם⁷²⁶ שנכתבו בשי"ן כי לאויל יהרוג⁷²⁷ כעש ^{(איוב ה, ב)}, ותכה מכעש עיני ^{(איוב יז, ז)}, ותרב כעשך עמדי ^{(איוב י, יז)}, לו שקול ישקל כעשי ^{(איוב ו, ב)}. ורבי יונה כתב אלו השנים לו שקול ישקל כעשי, כי מרוב שיחי וכעסי, שורש⁷²⁸ בפני עצמו בשי"ן בענין כאב. ואין צרך⁷²⁹ כי כשהאדם דואג וכואב יכעס בעצמו ועוד כי מרוב שיחי וכעסי הוא בכל הספרים המדוייקים אשר ראינו בסמ"ך. והקבוץ על כל הכעסים אשר הכעיסו מנשה ^{(מל"ב כג, כו)}, הכל ענין קצף וחרון אף. ורבי יונה כתב כי הכעיסו נגד⁷³⁰ הבונים בענין⁷³¹ הלעג והבוז. ואין צרך⁷³² כי פרושו⁷³³ כי הכעיסו אותנו נגד הבונים ⁷³⁴ כלומר להביא⁷³⁵ לב הבונים שלא לבנות.

720. כלו] כולו BL

721. הרואה] הראה BL

722. חסר] את BL

723. תכעיסנה] תכעסנה BL

724. נגד] לנגד BL

725. חסר] , רוצה לומר כי הכעיסונו נגד הבונים. והכעסתי לב עמים רבים ^{(יח’ לב, ט)} BL

726. מהם] מהן BL

727. יהרוג] יהרג BL

728. שורש] שרש BL

729. צרך] צורך BL

730. נגד] לנגד BL

731. בענין] ענין BL

732. צרך] צורך BL

733. פרושו] פירושו BL

734. חסר] כמו שפירשנו BL

735. להביא] להניא BL

כט. קוקייאר"א בלעז

כפף

כפף נפשי ^{(תה’ נז, ז)}, פעל עומד וזכר נפש בלשון זכר כמו כל נפש שבעה ^{(בר’ מו, כה)}, או יהיה פועל⁷³⁶ יוצא ופירושו כפף כל אחד מהם נפשי כרו לפני שיחה ^{(תה’ נז, ז)}⁷³⁷. י"י זוקף⁷³⁸ כפופים ^{(תה’ קמו, ח)}, הלכוף⁷³⁹ כאגמון⁷⁴⁰ ראש⁷⁴¹ ^{(יש’ נח, ה)}. והנפעל אכף לאלהי מרום ^{(מי’ ו, ו)}, משפטו אכפף. והשם לענף הנגזר מזה כפה ואגמון ^{(יש’ ט, יג)}, וכפתו לא רעננה ^{(איוב טו, לב)}, כפות⁷⁴² תמרים ^{(וי’ כג, מ)}, לפי שהוא⁷⁴³ כפופה. וכן פרש אדני⁷⁴⁴ אבי ז"ל מזה בעודה בכפו יבלענה ^{(יש’ כח, ד)}, כלומר כאשר יראה ⁷⁴⁵ אותה בענף יבלענה בעודה בענף. ומזה נקרא עוד לתוך⁷⁴⁶ היד כף לפי שהוא⁷⁴⁷ כפופה. מלא כף קמח ^{(מל"א יז, יב)}⁷⁴⁸, וימלא כפו ממנה ^{(וי’ ט, יז)}, בעודה בכפו יבלענה ^{(יש’ כח, ד)}, על לא חמס בכפי ^{(איוב טז, יז)}, וכפיו פרושות⁷⁴⁹ השמים ^{(מל"א ח, נד)}, אפרוש⁷⁵⁰ ⁷⁵¹ כפי אל י"י ^{(שמ’ ט, כט)}, וכף ישימו לפיהם ^{(איוב כט, ט)}, ואכפי עליך לא יכבד ^{(איוב לג, ז)}, כמו וכפי והאל"ף נוסף. וכבר כתבנוהו בשרש אכף. על כפים כסה אור ^{(איוב לו, לב)}, עננים לפי שבתחלה הענף⁷⁵² ככף כמו שאמר ⁷⁵³ קטנה ככף איש ^{(מל"א יח, מד)}, או לפי⁷⁵⁴ שהם כמו כפה על בני אדם. וכן ושכותי⁷⁵⁵ כפי ^{(שמ’ לג, כב)}, כלומר אשוכך⁷⁵⁶ בענני עליך עד עברי. או הוא כף ממש והוא דרך משל. וכן נשא לבבינו⁷⁵⁷ אל כפים ^{(איכה ג, מא)}, עננים. ויש לפרשו מלשון כף ופירושו נשא לבבינו⁷⁵⁸ עם כפינו על דרך בנשאי ידי אל דביר קדשך ^{(תה’ כח ב)}, או פירושו⁷⁵⁹ נשים לבבינו⁷⁶⁰ בכפינו ונשא אותו למשאת אל אל בשמים. וכן פירש רבינו סעדיה הגאון⁷⁶¹ ז"ל. הן על כפים חקותיך⁷⁶² ^{(יש’ מט, טז)}, עננים. וכן כתבו אדני⁷⁶³ אבי ז"ל. ויתכן לפרשו כמשמעו כאלו⁷⁶⁴ על כפים חקותיך שאראה אותך תמיד. וכן פרשו⁷⁶⁵ ⁷⁶⁶ רבי אברהם אבן עזרא ז"ל. וכן נקרא תחתית הרגל כף מכף רגלו ^{(איוב ב, ז)}, מכף רגלך ^{(דב’ כח, לה)}. וכן על כף הירך ^{(בר’ לב, לג)}, לפי שהעצם נכנס⁷⁶⁷ בו עצם הירך כפוף. ויש מפרשים ⁷⁶⁸ נקרא כן לפי שהבשר אשר סביב עצם הקולית העליונה עשויה כמן⁷⁶⁹ כף. וכן כף אחת עשרה זהב ^{(במ’ ז, יד)}, כפות זהב ^{(במ’ ז, פד)}. והוא⁷⁷⁰ הבזך והוא⁷⁷¹ כפופה קולייר בלעז⁷⁷².

736. פועל] פעל BL

737. נוסף ] BL

738. זוקף] זקף BL

739. הלכוף] הלכף BL

740. כאגמון] כאגמן BL

741. ראש] ראשו BL

742. כפות] כפת BL

743. שהוא] שהיא BL

744. פרש אדני] פירש אדוני BL

745. חסר] הרואה BL

746. לתוך] תוך BL

747. שהוא] שהיא BL

748. ] מלא כף נחת ^{(קה’ ד, ו)} BL

749. פרושות] פרשות BL

750. אפרוש] אפרש BL

751. חסר] את BL

752. הענף] הענן BL

753. חסר] עב BL

754. או לפי] ולפי BL

755. ושכותי] ושכתי BL

756. אשוכך] אסכך BL

757. לבבינו] לבבנו BL

758. לבבינו] לבבנו BL

759. פירושו] פירוש BL

760. לבבינו] לבבנו BL

761. נוסף הגאון] BL

762. חקותיך] חקתיך BL

763. כתבו אדני] כתב אדוני BL

764. כאלו] כאילו BL

765. פרשו] פירשו BL

766. חסר] החכם BL

767. נכנס] הנכנס BL

768. חסר] כי BL

769. כמן] כמין BL

770. והוא] הוא BL

771. והוא] והיא BL

772. קולייר בלעז] ^[כט] BL

ל. משנה שבת יח, ב

לא. בבלי, קידושין נ ע"א

כפה

מתן בסתר יכפה אף ^{(מש’ כא, יד)}, ישכך האף ויניחהו. ודומה לו בדברי⁷⁷³ רבותינו ז"ל ^[ל] כופין את הסל לפני האפרוחין⁷⁷⁴ שיעלו ושירדו בשבת. ענין הכפייה ⁷⁷⁵ שפני הכלי למטה וגבו למעלה. ורבי יהודה הביא בזה השרש אכף לאלהי מרום ^{(מי’ ו, ו)}, ואולי מצאו בספריו קמץ⁷⁷⁶. ורבותינו ז"ל נשתמשו הרבה בזה השרש בענין ההכרח באמרם ^[לא] כופין אותו עד שיאמר רוצה אני, וזולת זה הרבה. וענין יכפה אף הוא יותר קרוב לזה הענין ואף על פי שענין כופין אותו וענין כופין את הסל קרובים.

773. בדברי] בלשון BL

774. האפרוחין] האפרוחים BL

775. חסר] הוא BL

776. קמץ] קמוץ BL

כפל

וכפלת את היריעה הששית ^{(שמ’ כו, ט)}, רבוע יהיה כפול ^{(שמ’ כח, טז)}. והנפעל ותכפל חרב שלישיתה⁷⁷⁷ ^{(יח’ כא, יט)}. והשם בכפל רסנו מי יבא ^{(איוב מא, ה)}, בשש נקדות⁷⁷⁸. כפלים בכל חטאתיה ^{(יש’ מ, ב)}. מערת המכפלה ^{(בר’ כג, ט)}, מערה לפנים ממערה.

777. שלישיתה] שלישתה BL

778. נקדות] נקודות BL

לב. בבלי, יומא נא ע"א

כפן

כפנה שרשיה עליו ^{(יח’ יז, ז)}, אספה והוא הפוך מן הדומה לו בדברי רבותינו ז"ל ^[לב] שקורין לאסיפת העם כנופיא. לשד ולכפן תשחק ^{(איוב ה, כב)}, תרגום רעב כפנא. ואדני⁷⁷⁹ אבי ז"ל פירשו היטב והוא חסרון הכיס כלומר אסיפת⁷⁸⁰ המעות בעת שהמעות ביוקר כי מה צורך לזכר⁷⁸¹ רעב שני⁷⁸² פעמים והלא זכרו בראש כלם ברעב פדך ממות ^{(איוב ה, כ)}.

779. ואדני] ואדוני BL

780. אסיפת] אפיסת BL

781. לזכר] לזכור BL

782. שני] שתי BL

לג. בבלי, בבא בתרא ג ע"א

כפס

וכפיס מעץ יעננה ^{(חב’ ב, יא)}, אם נדמה אותו למה שאמרו רבותינו ז"ל ^[לג] כפסים לבני⁷⁸³, הוא מענין האבן ⁷⁸⁴. ולענין הפסוק ידמה כי הוא מענין העץ כי כבר זכר כי אבן מקיר תזעק. וכן תרגם⁷⁸⁵ יונתן ושפא⁷⁸⁶ מגו מרישא עני ליה⁷⁸⁷. רוצה לומר חתכה⁷⁸⁸ מהקורה.

783. לבני] אריחי BL

784. חסר] שזכר בפסוק BL

785. תרגם] תרגום BL

786. ושפא] ושיפא BL

787. ליה] לה BL

788. חתכה] חתיכה BL

לד. בבלי, שבת סז ע"א

לה. בבלי, כתובות י ע"ב

לו. בבלי, חולין ח ע"ב

לז. בבלי, זבחים כה ע"א

לח. בבלי, חולין ח ע"ב

כפר

וכפרת אותה⁷⁸⁹ מבית ומחוץ בכפר ^{(בר’ ו, יד)}, הוא שקורין לו בערבי קפר⁷⁹⁰ והוא כמו⁷⁹¹ חמר. ויש מפרשים זפת מדברי רבותינו ז"ל כופרא ^[לד]. ומזה נקראת כפרת ועשית כפרת ^{(שמ’ כה, יז)}, לפי שהיתה מכסה לארון. כי אמר אכפרה פניו ^{(בר’ לב, כא)}, פירושו אסיר כעסו. לא תוכל⁷⁹² כפרה ^{(יש’ מז, יא)}, להסירה ולבטלה. ואיש חכם יכפרנה ^{(מש’ טז, יד)}, יסירנה. ושלא נזכר פועלו⁷⁹³ ממנו וכפר בריתכם את מות ^{(יש’ כח, יח)}, כלומר יוסר ויתבטל. והשם איש כפר נפשו ^{(שמ’ ל, יב)}, פירושו הסרת עון נפשו כלומר פדיונו. אם כפר יושת עליו ^{(שמ’ כא, ל)}, ונתתי⁷⁹⁴ כפרך מצרים ^{(יש’ מג, ג)}. וענין הכפרה כמו כן מזה הענין כי הכפרה היא הסרת העונות. וכן אמרו רבותינו ז"ל ^[לה], מזבח מזיח מכפר. והקשה ⁷⁹⁵ היינו מזיח היינו מכפר? ותירץ ⁷⁹⁶ מזיח גזרות⁷⁹⁷, מכפר עונות, ושניהם לשון הסרה הם, כי מזיח מן ולא יזח החשן מעל האפוד ^{(שמ’ כח, כח)}. וכן שמשו הם בזה הלשון בלשון הסרה בהרבה מקומות כאמרם⁷⁹⁸ ^[לו] מכפר ליה בבליתא דפרסא, כלומר מסיר שמנו ומעבירו בבגד קשה שיקנחה⁷⁹⁹ בו. אולי אכפרה בעד חטאתכם ^{(שמ’ לב, ל)}, אסיר עונותיכם וחטאתיכם⁸⁰⁰ בהתפלל⁸⁰¹ בעד חטאתם⁸⁰². או אסיר כעס הבורא שכעס עליהם⁸⁰³ בעד חטאתכם. וכפר אהרן ^{(שמ’ ל, י)}, בנתינת הדם על קרנות המזבח יסיר עונות ישראל שירצה לפני המקום. לכפר על נפשותיכם⁸⁰⁴ ^{(שמ’ ל, טז)}, כפר לעמך ישראל ^{(דב’ כא, ח)}. ושלא נזכר פועלו אשר כפר בהם ^{(שמ’ כט, לג)}, ולארץ לא יכפר ^{(במ’ לה, לג)}. וההתפעל אם יתכפר עון בית עלי ^{(שמ"א ג, יד)}. ועם הנפעל ונכפר להם הדם ^{(דב’ כא, ח)}, משפטו ונתכפר. והשם כי⁸⁰⁵ יום כפרים הוא⁸⁰⁶ ^{(וי’ כג, כח)}. וענין אחר כפר הפרזי ^{(שמ"א ו, יח)}. וכפר העמונה⁸⁰⁷ ^{(יהו’ יח, כד)}. ומשקל אחר נלינה בכפרים ^{(שה"ש ז, יב)}. ומשקל אחר לכה ונועדה יחדו בכפירים⁸⁰⁸ ^{(נחמ’ ו, ב)}, תרגום העיר ובנותיה וכפרנהא והם⁸⁰⁹ בתים חוץ לעיר לכפרים ועובדי האדמה⁸¹⁰. אשכל הכפר ^{(שה"ש א, יד)}, הוא הנקרא בערבי אלחנא⁸¹¹. וכן כפרים עם נרדים ^{(שה"ש ד, יג)}. ויש מפרשים כפרים עם נרדים בשם⁸¹² אחד ואינו כמו אשכל הכפר. ⁸¹³ כפיר ותנין ^{(תה’ צא, יג)}, ופני כפיר אל התימורה⁸¹⁴ ^{(יח’ מא, יט)}, ⁸¹⁵ הכפירים שואגים⁸¹⁶ לטרף ^{(תה’ קד, כא)}, הם עולי ימים מהאריות ומהחיות הרעות⁸¹⁷. וכפיר גדול מגור כמו שאמר ותעל אחד⁸¹⁸ מגוריה⁸¹⁹ כפיר היה ^{(יח’ יט, ג)}. ואמר על דרך ההשאלה כפיר גוים נדכית⁸²⁰ ^{(יח’ לב, ב)}, כלומר גדולם ותקיפם. סוחרי⁸²¹ תרשיש וכל כפיריה ^{(יח’ לח, יג)}, כלומר גדוליה ותקיפיה. דק ככפור⁸²² על הארץ ^{(שמ’ טז, יד)}, כפור כאפר יפזר ^{(תה’ קמז, טז)}, הוא שנופל בשחר בימי הקור וקורין לו בלעז קָנְגֵלָפִי⁸²³. ולכפורי זהב⁸²⁴ ^{(דה"א כח, יז)}, כפות זהב. ורבותינו ז"ל פרשו⁸²⁵ מזרקים שאמרו ^[לז], ודם הסכין במאי מקנח ליה? בשפת מזרק כדכתוב⁸²⁶ כפורי זהב. ונקראו כן על שם שמקנח⁸²⁷ בהם הסכין מן הדם כמו מכפר ליה בבליתא דפרסא ^[לח] שענינו מקנח כמו שפרשנו⁸²⁸.

789. אותה] אתה BL

790. קפר] קפ"ר BL

791. כמו] כמין BL

792. תוכל] תוכלי BL

793. פועלו] פעלו BL

794. ונתתי] נתתי BL

795. חסר] המקשה BL

796. חסר] המתרץ BL

797. גזרות] גזירות BL

798. כאמרם] באמרם BL

799. שיקנחה] שיקנחנו BL

800. וחטאתיכם] וחטאותיכם BL

801. בהתפלל] בהתפללי BL

802. חטאתם] חטאותיכם BL

803. עליהם] עליכם BL

804. נפשותיכם] נפשתיכם BL

805. נוסף כי] BL

806. נוסף הוא] BL

807. העמונה] העמוני BL

808. בכפירים] בכפרים BL

809. והם] הם BL

810. ועובדי האדמה] ולעובדי אדמה BL

811. אלחנא] אלחנ"א BL

812. בשם] בושם BL

813. חסר] והחכם רבי אברהם אבן עזרא כתב כי אשכל הכפר הוא אשכל הדקל, כי יש לדקל שמות משתנים כפי שנוי זמנו ויש לו זמן הנקרא בלשון ערבי כפ"ר ולו ריח טוב. BL

814. התימורה] התמורה מפו BL

815. חסר] כפיר אריות ^{(שופ’ יד, ה)}, BL

816. שואגים] שאגים BL

817. הרעות] רעות BL

818. אחד] אחת BL

819. מגוריה] מגריה BL

820. נדכית] נדמית BL

821. סוחרי] סחרי BL

822. ככפור] ככפר BL

823. קָנְגֵלָפִי] קונגלפ"י BL

824. זהב] הזהב BL

825. פרשו] פירשום BL

826. כדכתוב] כדכתיב BL

827. שמקנח] שמקנחים BL

828. שפרשנו] שפירשנו BL

לט. בבלי, יבמות קז ע"ב

כפש

הכפישני באפר ^{(איכה ג, טז)}, יעטני וגאלני. ואפשר לדמותו לדברי רבותינו ז"ל שאמרו ^[לט] הוא מדד במדה כפושה, שפרושו⁸²⁹ מדה גסה כלומר יתר⁸³⁰ מדאי, כן הכפישני שמני כלי⁸³¹ באפר כלי באפר⁸³²עד שכסני בו. ויש מפרשים כפושה הפוכה כלומר בכלי⁸³³ כפוי⁸³⁴ על פיו כן הכפישני הפכני באפר.

829. שפרושו] שפירושו BL

830. יתר] יותר BL

831. כלי] כלו BL

832. נוסף כלי באפר] BL

833. בכלי] ככלי BL

834. כפוי] הפוך BL

כר

. עם חלב כרים ^{(דב’ לב, יד)}, אורידם ככרים לטבח⁸³⁵ ^{(יר’ נא, מ)}, כיקר כרים ^{(תה’ לז, כ)}, רוצה לומר כמשובח שבכרים והוא החלב שהיה כלה על המזבח והכרים הם הכבשים. ועל דרך ההשאלה נקראו הנגידים והאצילים כרים כמו שנקראו גם כן אלים⁸³⁶ ועתודים. שלחו כר מושל ארץ ^{(יש’ טז, א)}. ויקח את שרי המאות לכרי ולרצים ^{(מל"ב יד, א)}, ומלת לכרי נגרעה ממנו⁸³⁷ מ"ם הרבים ומשפטו לכרים. וכן ויקח את שרי המאות ואת הכרי ^{(מל"ב יא, יט)}, או יהיה שם כך לקבוץ הנגידים. ושים עליה כרים ^{(יח’ ד, ב)}, נגידים ושרי החיילות. ואדני⁸³⁸ אבי ז"ל כתב ושים עליה כרים, לשום כרים ^{(יח’ כא, כז)}, כבשים כמו שעושין⁸³⁹ אילי הברזל לנגח החומה. וכן נקרא מקום מרעה הכבשים ושאר הבהמות ⁸⁴⁰ כר נרחב ^{(יש’ ל, כג)}, לבשו כרים הצאן ^{(תה’ סה, יד)}. ורבי יונה פרש⁸⁴¹ שלחו כר מושל ארץ, בן הגמל. ונקרא מושל ארץ מרוב מרוצתו וקלותו והגעתו אל המקומות אשר יכון⁸⁴² אליהם. ואדני⁸⁴³ אבי ז"ל פירש שלחו כר כבש, ופרש⁸⁴⁴ אותו סמוך לפי שהוא פתוח. וכן פרש⁸⁴⁵ אותו הכבשים⁸⁴⁶ של מושל ארץ⁸⁴⁷ והוא חזקיהו שלחו אותם אתם מואב מסלע מדברה. והיא מערי מואב אל ⁸⁴⁸ בת ציון שלחו אותם למושל חזקיהו. ואמר זה בעבור כי היו רגילים לשלוח מה⁸⁴⁹ למלך ישראל כמו שכתוב ומישע מלך מואב היה נוקד⁸⁵⁰ והשיב למלך ישראל ⁸⁵¹ אלף כרים וגו' ^{(מל"ב ג, ד)}, ובמות אחאב פשעו ולא שלחו כמו שכתוב ויפשע מלך מואב כמלך⁸⁵² ישראל וגו' ^{(מל"ב ב' ג, ה)}, ועתה בהתחזק מלך ישראל אמר שישיבו ⁸⁵³ המס כבתחלה⁸⁵⁴. ויתכן ששרש זה כרר.

835. לטבח] לטבוח BL

836. אלים] אילים BL

837. ממנו] ממנה BL

838. ואדני] ואדוני BL

839. שעושין] שעושים BL

840. חסר] כר BL

841. פרש] פירש BL

842. יכון] יכוין BL

843. ואדני] ואדוני BL

844. ופרש] ופירוש BL

845. פרש] פירש BL

846. הכבשים] הכבשות BL

847. ארץ] הארץ BL

848. חסר] הר BL

849. מה] מס BL

850. נוקד] נקד BL

851. חסר] מאה BL

852. כמלך] במלך BL

853. חסר] לו BL

854. כבתחלה] כבתחילה BL

ככר

ככר⁸⁵⁵ לחם אחת ^{(שמ’ כט, כג)}, פירושו לחם גדול, כי השאר היו חלות ורקיקים. לאגורת כסף וככר לחם ^{(שמ"א ב, לו)}, כתרגומו ופתא⁸⁵⁶ דלחמא כלומר חתיכת לחם. ככר הירדן ^{(בר’ יג, יא)}, תרגום⁸⁵⁷ מישר ירדנא. ככר זהב ^{(שמ’ כה, לט)}, ויצר ככרים כסף ^{(מל"ב ה, כג)}, הואל קח ככרים ^{(מל"ב ה, כג)}, ויקח בידו עשר ככרי כסף ^{(מל"ב ה, ה)}. ככר החול היה ⁸⁵⁸ ליטרין⁸⁵⁹ של⁸⁶⁰ קדש היה כפול מאה ועשרים ליטרין⁸⁶¹.

855. ככר] וככר BL

856. ופתא] פיתא BL

857. תרגום] תרגומו BL

858. חסר] ששים BL

859. ליטרין] לטרין BL

860. של] ושל BL

861. ליטרין] לטרין BL

מ. משנה כלאים ט, ב

מא. בבלי, פסחים נה ע"ב

מב. בבלי, גיטין מז ע"א

כרר

בכר הגמל ^{(בר’ לא, לד)}, הוא מרדעת הגמל. ובדברי רבותינו ז"ל ^[מ], כר וכסת, כרים וכסתות. והם שמו המלה בדבריהם בכפלים⁸⁶² על כן שמנו בכר הגמל כפול, כמו שאמרו ^[מא], מביאין כלים ⁸⁶³ מבית הכרר. ⁸⁶⁴

862. בכפלים] בכפולים BL

863. חסר] מבתי האומן כגון כר BL

864. חסר] וכר בדבריהם הוא ששוכבים עליו באמרם ^[מב], אמר לה בתי כריסי כרי. BL

מג. בבלי, חגיגה יג ע"ב

כרב

כרוב אחד מקצה מזה ^{(שמ’ כה, יט)}, והיו הכרובים⁸⁶⁵ פורשי⁸⁶⁶ כנפים ^{(שמ’ כה, כ)}. רבי⁸⁶⁷ אברהם בן⁸⁶⁸ עזרא ⁸⁶⁹ פרש⁸⁷⁰ כי כרוב כלל⁸⁷¹ לכל צורה, כי אלו הכרובים אשר בתורה⁸⁷² פרשו⁸⁷³ שהם צורת אדם, ופני הכרוב אשר במראות יחזקאל דומה שהוא אומר על פני השור שאמר בפסוק אחר⁸⁷⁴ ופני שור מהשמאל⁸⁷⁵ לארבעתם⁸⁷⁶ ^{(יח’ א, י)}, ובפסוק אחר אמר פני האחד⁸⁷⁷ פני הכרוב ^{(יח’ י, יד)}, במקום שאמר הנה פני שור. ורבותינו ז"ל שמו הכ"ף משמשת שאמרו ^[מג] כי פרוש⁸⁷⁸ כרוב כרוביא⁸⁷⁹. כי כדמות הנערים⁸⁸⁰ היו. והקשו אלו הפסוקים אשר ביחזקאל. ותרצו יחזקאל בקש עליו רחמים והפכו לכרוב, אמר לפניו⁸⁸¹ רבונו של עולם אין קטיגור נעשה סניגור. והקשו עוד מה שאמר בפסוק פני האחד פני הכרוב ופני השני פני האדם והלא אדם וכרוב אחד הוא? ותרצו, אפי רברבי ואפי זוטרי. יעשה אותה⁸⁸² כרובים⁸⁸³ ^{(שמ’ כו, לא)}, פירושו יעשה הפרוכת מרוקמת בצורת כרובים. ונקרא המלך כרוב על דרך הגדולה⁸⁸⁴ את כרוב ממשח הסוכך ^{(יח’ כח, יד)}.

865. הכרובים] הכרבים BL

866. פורשי] פרשי BL

867. רבי] ורבי BL

868. בן] אבן BL

869. חסר] ז"ל BL

870. פרש] פירש BL

871. כלל] כולל BL

872. אשר בתורה] שבתורה BL

873. פרשו] פירשו BL

874. אחר] אחד BL

875. מהשמאל] מהשמאול BL

876. לארבעתם] לארבעתן BL

877. האחד] אחד BL

878. פרוש] פירוש BL

879. כרוביא] כרביא BL

880. הנערים] נערים BL

881. נוסף לפניו] BL

882. אותה] אתה BL

883. כרובים] כרבים BL

884. הגדולה] ההשאלה בגדולה BL

מד. בבלי, בבא מציעא מב ע"א

מה. בבלי, סנהדרין כ ע"א

כרה

בור כרה ויחפרהו ^{(תה’ ז, טז)}, אזנים כרית לי ^{(תה’ מ, ז)}, פירושו כרית לי אזנים לשמוע עולה וחטאה לא שאלת ^{(תה’ מ, ז)}, על דרך הנה שמע מזבח טוב ^{(שמ"א טו, כב)}. בקברי אשר כריתי לי ^{(בר’ נ, ה)}, כי יתכן שיעקב אבינו ⁸⁸⁵ כרה וחפר קברו בחייו. וכי⁸⁸⁶ יכרה איש בור⁸⁸⁷ ^{(שמ’ כא, לג)}, כורה⁸⁸⁸ שחת ^{(מש’ כו, כז)}. והשם ומכרה מלח ^{(צפ’ ב, ט)}. ומשקל אחר נות כרת רעים וגדרות צאן ^{(צפ’ ב, ו)}, פירושו מקום שיכרו רועים⁸⁸⁹ להיות שם מקניהם נכלאים. והנפעל עד יכרה לרשע שחת ^{(תה’ צד, יג)}. כלם⁸⁹⁰ ענין חפירה. ויתכן לפרש ומכרה מלח תל מלח. ודומה לו בלשון⁸⁹¹ רבותינו ז"ל שאמרו ^[מד] לתל התבואה כרי ואמרו התחיל למוד אומר ברוך השולח ברכה בכרי הזה. וענין אחר ויכרה להם כרה גדולה ^{(מל"ב ו, כג)}, ותכרו על ריעכם⁸⁹² ^{(איוב ו, כז)}, יכרו עליו חברים ^{(איוב מ, ל)}. והפעל הכבד להכרות את דוד ^{(שמ"ב ג, לה)}. בכתוב⁸⁹³, אבל קרי הוא⁸⁹⁴ להברות. כן אמרו רבותינו ז"ל ^[מה], כתיב להכרות וקרינן⁸⁹⁵ להברות כתחלה⁸⁹⁶ להכרותו ולבסוף להברותו⁸⁹⁷. וכן כתב מנחם בן סרוק כי הכתוב להכרות, וכן כתב רבי יהודה. ואנחנו לא מצאנוהו כן בכל הספרים המדוייקים אשר ראינו. וכן כתב רבי יונה כי לא מצא כתוב להכרות בספר⁸⁹⁸ מדוייק ולא במסורת. ענינם ענין אכילה. וכתב אדני אבי ז"ל בספר הגלוי כי לשון כרה היא ארוחה גדולה ובבי"ת ה"א⁸⁹⁹ ⁹⁰⁰ ארוחה קטנה. ופירוש מה שאמרו רבותינו ז"ל כתחלה⁹⁰¹ להברותו ולבסוף להכרותו כתחלה⁹⁰² הפצירו בו שיאכל מעט, וזהו להברותו כדרך⁹⁰³ ואכרה⁹⁰⁴ מידה ^{(שמ"ב יג, ו)}, שהוא אוכל מעט כדרך חולה⁹⁰⁵, ולבסוף להכרותו שיאכלוהו⁹⁰⁶ הרבה אחר כן כאשר יחל לאכול מעט. וענין אחר וגם מים תכרו מאתם ^{(דב’ ב, ו)}, ואכרה לי ^{(הו’ ג, ב)}, ודגש הכ"ף לתפארת כדגש יקרך עון ^{(שמ"א כח, י)}. והשם ונתתי מכרם ^{(במ’ כ, יט)}, ורחוק⁹⁰⁷ מפנינים מכרה ^{(מש’ לא, י)}, ענינם ענין קנין. ויתכן להיות מזה על מכרם בכסף צדיק ^{(עמ’ ב, ו)}, כמו שאמר במקום אחר לקנות בכסף דלים ^{(עמ’ ח, ו)}. ויש מפרשים מזה בקברי אשר כריתי לי ^{(בר’ נ, ה)}, ואף על פי שאברהם קנה אותו הרי הוא כאלו הוא⁹⁰⁸ קנהו. או מפני שקנה חלק עשו בנזיד עדשים.

885. חסר] עליו השלום BL

886. וכי] כי BL

887. בור] בר BL

888. כורה] כרה BL

889. רועים] הרועים BL

890. כלם] כולם BL

891. בלשון] בדברי BL

892. ריעכם] רעכם BL

893. בכתוב] כן כתוב BL

894. הוא] BL

895. וקרינן] וקרי BL

896. כתחלה] בתחלה BL

897. להכרותו ולבסוף להברותו] להברותו ולבסוף להכרותו BL

898. בספר] בשום ספר BL

899. ובבי"ת ה"א] וברה BL

900. חסר] היא BL

901. כתחלה] בתחלה BL

902. כתחלה] בתחלה BL

903. כדרך] כמו BL

904. ואכרה] ואברה BL

905. חולה] החולה BL

906. שיאכלוהו] שיאכילוהו BL

907. ורחוק] ורחק BL

908. כאלו הוא] כאילו BL

מו. משנה כלאים ט, ד

מז. בבלי, ברכות ל ע"ב

מח. בבלי, קדושין סו ע"א

כרך

ותכריך בוץ ⁹⁰⁹ ^{(אס’ ח, טו)}, טלית של פשתן ונקרא תכריך לפי⁹¹⁰ שהאדם כורך עצמו ומתעטף בו. ובדברי רבותינו ז"ל ^[מו], תכריכי המת. והם נשתמשו בזה השרש בפעל הקל באמרם ^[מז] אפלו⁹¹¹ נחש כרוך על עקבו לא יפסיק. כרובה⁹¹² ומונחת⁹¹³ בקרן זוית⁹¹⁴ ^[מח].

909. חסר] וארגמן BL

910. לפי] על שם BL

911. אפלו] אפילו BL

912. כרובה] כרוכה BL

913. ומונחת] ומנחת BL

914. זוית] זויות BL

מט. בבלי, בבא מציעא פז ע"ב

נ. משנה כלאים ד, ו

כרם

ויטע כרם ^{(בר’ ט, כ)}, ועד כרם זית ^{(שופ’ טו, ה)}, בשש נקדות⁹¹⁵. כרמי שלי לפני ^{(שה"ש ח, יב)}. לא יפנה דרך כרמים ^{(איוב כד, יח)}, ופירש⁹¹⁶ רבנו⁹¹⁷ סעדיה ז"ל לא ⁹¹⁸ דרך ישוב⁹¹⁹, ⁹²⁰ אלא כל ימיו יהיה במדברות. ויש מפרשים ⁹²¹ הכ"ף שימוש כמו רמים. וכרמנו⁹²² סמדר ^{(שה"ש ב, טו)}. ונקראו עובדי הכרמים כורמים ⁹²³ וליוגבים⁹²⁴ ^{(יר’ נב, טז)}, אכריכם כורמיכם⁹²⁵ ^{(יש’ סא, ה)}. ⁹²⁶ ועד כרם זית, וא"ו⁹²⁷ ועד עומד במקום שנים ומשפטו ועד כרם וזוית⁹²⁸. או יהיה כרם סמוך על⁹²⁹ זית. ויקרא כרם זית מקום נטיעת זתים הרבה כאחד⁹³⁰. וכן דעת רבותינו ז"ל בזה שאמרו ^[מט] כרם זית איקרי כרם סתמא לא איקרי. ונקרא כרם לקבוץ⁹³¹ נטיעת⁹³² זתים הרבה במקום אחד כמו שנקרא נטיעת הגפנים הרבה כאחד כרם, כי לא תקרא הגפן כרם ולא מקום נטיעת גפן אחת ושתים כי אם נטיעות הרבה ביחד. וכן אמרו רבותינו ז"ל ^[נ] כי נקרא כרם גפנים נטועות שתים כנגד שתים ואחת יוצאה זנב ובפחות מכאן⁹³³ לא יקרא כרם. פירוש⁹³⁴ ויחל נח איש האדמה ויטע כרם. הדבור⁹³⁵ ידוע. כי הוא לא החל לטעת הגפנים אבל שהיו נוטעין הגפנים מתחלה⁹³⁶ נפרדים כשאר העצים לאכל⁹³⁷ פריהן ⁹³⁸ לעשות יין מהם והוא החל לנגוע⁹³⁹ הגפנים הרבה ביחד כדי לעשות מהם זין⁹⁴⁰, וזהו ויטע כרם ^{(בר’ ט, כ)}. ⁹⁴¹

915. נקדות] נקודות BL

916. ופירש] פירש BL

917. רבנו] רבינו BL

918. חסר] יפנה BL

919. ישוב] יישוב BL

920. – חסר מחמת הדומות ] כי הכרמים קרובים לעיר לעולם והרשע לא יפנה דרך יישוב BL

921. חסר] כי BL

922. וכרמנו] וכרמינו BL

923. חסר] לכרמים BL

924. וליוגבים] וליגבים BL

925. כורמיכם] וכרמיכם BL

926. חסר] ופירוש BL

927. וא"ו] ו"ו BL

928. נוסף וזוית] וזית BL

929. על] אל BL

930. כאחד] ביחד BL

931. לקבוץ] לקיבוץ BL

932. נטיעת] נטיעות BL

933. מכאן] מכן BL

934. פירוש] כי BL

935. הדבור] הדבר BL

936. נוטעין הגפנים מתחלה] נוטעים בתחלה הגפנים BL

937. לאכל] לאכול BL

938. חסר] לא BL

939. לנגוע] לנטוע BL

940. זין] יין BL

941. חסר] ויש מפרשים כן בכרמי עין גדי ^{(שה"ש א, יד)}, כי אינו אומר על כרם גפנים אלא על אילנות רבים נטועים יחד. BL

כרע

כרע רבץ כאריה ^{(בר’ מט, ט)}, בלתי כרע תחת אסיר ^{(יש’ י, ד)}, פירש ⁹⁴² רבי⁹⁴³ אברהם בן⁹⁴⁴ עזרא ז"ל לא ימלט אלא אותו שיכרע ויטמן תחת האסיר⁹⁴⁵ ותחת ם⁹⁴⁶ הרוגים יפלו⁹⁴⁷ להמלט. ורבי אחי רבי משה ז"ל פירש זולתי זאת הכריעה שיש להם בארצם עתה שהאומות מכניעים אותם אסירים ילכו והרגים⁹⁴⁸ יפלו⁹⁴⁹, ותחת הוא במקום כמו שביתו⁹⁵⁰ איש תחתיו ^{(שמ’ טז, כט)}. כרעו על ברכיהם ^{(שופ’ ז, ו)}, מכרוע⁹⁵¹ על ברכיו ^{(מל"א ח, נד)}, וברכים כורעות⁹⁵² תאמץ ^{(איוב ד, ד)}, וכלכם ~~אותו~~⁹⁵³ לטבח תכרעו ^{(יש’ סה, יב)}. והפעל הכבד ובחורי ישראל הכריע ^{(תה’ עח, לא)}, תכריע קמי תחתי ^{(תה’ יח, מ)}, הכרע⁹⁵⁴ הכרע הכרעתיני⁹⁵⁵ ^{(שופ’ יא, לה)}, ענינם ענין הכנעה. ומזה נקראו רגלי הבהמה כרעים לפי שהן⁹⁵⁶ כורעות בכריעות⁹⁵⁷ הברכים, שתי כרעים או בדל אוזן⁹⁵⁸ ^{(עמ’ ג, יב)}, והקרב והכרעים ירחץ במים ^{(וי’ א, יג)}. אבל אשר לו כרעים ממעל לרכן⁹⁵⁹ ^{(וי’ יא, כא)}, הם רגרים⁹⁶⁰ היתרות ממעל לארבע רגלים שיש לחוגב⁹⁶¹ סמוך לראשו ובהם הוא מתחזק כשרוצה לקפוץ, וזה הוא⁹⁶² שאמר לנתר בהם על הארץ ^{(וי’ יא, כא)}.

942. חסר] החכם BL

943. רבי] רבינו BL

944. בן] אבן BL

945. האסיר] אסיר BL

946. נוסף ם] BL

947. יפלו] יפולו BL

948. והרגים] והרוגים BL

949. יפלו] יפולו BL

950. נוסף שביתו] שבו BL

951. מכרוע] מכרע BL

952. כורעות] כרעות BL

953. נוסף אותו] BL

954. נוסף הכרע] BL

955. נוסף הכרעתיני] הכרעתני BL

956. שהן] שהם BL

957. בכריעות] בכריעת BL

958. אוזן] אזן BL

959. לרכן] לרגליו BL

960. רגרים] אצבעות הרגלים BL

961. לחוגב] לחגב BL

962. וזה הוא] וזהו BL

נא. משנה חולין ג, א

כרש

מלא כרשו מעדני ^{(יר’ נא, לד)}, ידוע בדברי רבותינו ז"ל באמרם ^[נא], הכרש⁹⁶³ הפנימית שנקבה⁹⁶⁴ או שנקרע⁹⁶⁵ רוב החיצונה, וזולת זה הרבה.

963. הכרש] הכרס BL

964. שנקבה] שניקבה BL

965. שנקרע] שנקרעה BL

כרת

כרת י"י את אברם ברית לאמר ^{(בר’ טו, יח)}. כרתו יערה נאם י"י ^{(יר’ מו, כג)}, יש מחלוקת בקריאת המלה הזאת יש שקורין אותה בקמץ חטף ואומרים שהוא⁹⁶⁶ צווי, ויש שקוראין⁹⁶⁷ אותה בהעמדה. וכן מצאנוהו⁹⁶⁸ בספרים המדויקים⁹⁶⁹ הכ"ף מעמדת בגעיא, והוא הנכון. ויהיה עבר במקום עתיד כרתו⁹⁷⁰ יערה, כי כן דרך המקרא במקומות רבים ובדברי הנביאים⁹⁷¹ הרבה מאד. וסמך נאם י"י⁹⁷² אל פועל⁹⁷³ עבר אף על פי שאינו מן המנהג בדברי הנבואה. הנה בא כמהו⁹⁷⁴ ירדו לטבח נאם המלך י"י צבאות שמו ^{(יר’ מח, טו)}, וכן אם⁹⁷⁵ עם פעל עבר בדברי תוכחה כלכם פשעתם בי נאם י"י ^{(יר’ ב, כט)}. נכרות⁹⁷⁶ ברית לאלהינו ^{(עז' י, ג)}, ויכרתו ברית בבאר שבע ^{(בר’ כא, לב)}, הנה אנכי כורת⁹⁷⁷ ברית ^{(שמ’ לד, י)}, כרת לנו ברית ^{(שמ"א יא, א)}, אלות שוא וכרות⁹⁷⁸ ברית ^{(הו’ י, ד)} , כרתו עצה ^{(יר’ ו, ו)}, בחרק פ"א הפעל⁹⁷⁹ .ויכרות⁹⁸⁰ יהונתן עם בית דוד ^{(שמ"א כ, טז)}, בכרת בני עם בן ישי ^{(שמ"א כב, ח)}. ⁹⁸¹ כרות⁹⁸² שפכה ^{(דב’ כג, ב)}. והשם⁹⁸³ וכתב לה ספר כריתות⁹⁸⁴ ^{(דב’ כד, א)}. והקבוץ ואתן את ספר כריתתיה אליה ^{(יר’ ג, ח)}. והנפעל ונכרת מעמיו ^{(שמ’ ל, לג)}, אחרית רשעים נכרתה ^{(תה’ לז, לח)}, ונכרתה הנפש ההיא ^{(וי’ ז, כ)}, הכרת תכרת ^{(במ’ טו, לא)}. ושלא נזכר פועלו⁹⁸⁵ מהדגוש לא כרת שרך ^{(יח’ טז, ד)}, והאשרה אשר עליו כרתה ^{(שופ’ ו, כח)}. והפעל הכבד והכרתי לאחאב ^{(מל"ב ט, ח)}, כי יכרית י"י אלהיך ^{(דב’ יב, כט)}, להכרית הצפרדעים ^{(שמ’ ח, ה)}. ולא נכרת⁹⁸⁶ מהבהמה ^{(מל"א יח, ה)}, פירושו ולא נכרית העיר מהבהמה. ושלא נזכר פועלו⁹⁸⁷ ממנו⁹⁸⁸ הכרת מנחה ונסך ^{(יואל א, ט)}, ידוע. ופירוש כרות שפכה ^{(דב’ כג, ב)} שנכרת הגיד ושוב אינו יורה כחץ קלוח זרע⁹⁸⁹ אלא שופך ושותת ואינו מוליד. והכרתי והפלתי ^{(מל"א א, לח)}, שתי משפחות היו בישראל ששמם כך. ויונתן תרגם⁹⁹⁰ קשתיא וקלעיא. אבל אל⁹⁹¹ נגב הכרתי ^{(שמ"א ל, יד)}, הוא מפלשתים, כמו שנאמר עליהם גוי כרתים ^{(צפ’ ב, ה)}, והכרתי את כרתים ^{(יח’ כה, טז)}. כרתות⁹⁹² ארזים ^{(מל"א ו, ל)}, פירושו קורות ארזים כרותות וחטובות היטב.

966. שהוא] שהיא BL

967. שקוראין] שקורין BL

968. מצאנוהו] מצאנוה BL

969. המדויקים] מדוייקים BL

970. כרתו] יכרתו BL

971. הנביאים] הנבואה BL

972. נוסף י"י] BL

973. פועל] פעל BL

974. בא כמהו] נא כמוהו BL

975. נוסף אם] BL

976. נכרות] נכרת BL

977. כורת] כרת BL

978. וכרות] כרת BL

979. נוסף ] BL

980. ויכרות] ויכרת BL

981. חסר] כרתו עצה ^{(יר’ ו, ו)}, בחירק פ"א הפעל. BL

982. כרות] וכרות BL

983. נוסף והשם] BL

984. כריתות] כריתת BL

985. פועלו] פעלו BL

986. נכרת] נכרית BL

987. פועלו] פעלו BL

988. נוסף ממנו] BL

989. זרע] הזרע BL

990. תרגם] תרגום BL

991. נוסף אל] BL

992. כרתות] כרתת BL

כשב

אם כבש⁹⁹³ הוא מקריב ^{(וי’ ג, ז)}, בשש נקודות. והכשבים הפריד יעקב ^{(בר’ ל, מ)}, ידוע כי הוא כמו הפוך כשב⁹⁹⁴ וכבש⁹⁹⁵ אחד הוא, וכאשר הוא בן שנה יקרא כשב וכבש, ויותר מבן שנה יקרא איל.

993. כבש] כשב BL

994. כשב] כבש BL

995. כבש] כשב BL

כשה

עבית כשית ^{(דב’ לב, טו)}, ענינו כמו בסמ"ך, כלומר כסית לבבך מרב⁹⁹⁶ השמן⁹⁹⁷ עד אשר לא תבין.

996. מרב] מרוב BL

997. השמן] השומן BL

כשל

כשל כח הסבל ^{(נחמ’ ד, ד)}, וכשלת היום ^{(הו’ ד, ה)}, כי כשלה ירושלם ^{(יש’ ג, ח)}, כשלנו בצהרים כנשף ^{(יש’ נט, י)}, כי כשלה ברחוב אמת ^{(יש’ נט, יד)}, ובחורים כשול יכשלו ^{(יש’ מ, ל)}, ואין בשבטיו כושל ^{(תה’ קה, לז)}, כושל יקימון מליך ^{(איוב ד, ד)}. והנפעל והיה הנכשל בהם ביום ההוא כדוד ^{(זכ’ יב, ח)}, ונכשלים אזרו חיל ^{(שמ"א ב, ד)}, כשל יכשלו ^{(יש’ מ, ל)}⁹⁹⁸ ובכשלו אל יגל לבך ^{(מש’ כד, יז)}, משפטו ובהכשלו. והפעל הכבד הכשיל כחי ^{(איכה א, יד)}, הכשלתם רבים בתורה ^{(מל' ב, ח)}. והשם ולמכשול לב ^{(שמ"א כה, לא)}. והקבוץ והרבה המכשולים⁹⁹⁹ ^{(יח’ כא, כ)}. ומשקל אחר והמכשלה הזאת תחת ידיך¹⁰⁰⁰ ^{(יש’ ג, ו)}. והקבוץ ~~והמש~~¹⁰⁰¹ והמכשלות את הרשעים ^{(צפ’ א, ג)}. ומשקל אחר ולפני כשלון גובה¹⁰⁰² רוח ^{(מש’ טז, יח)}, כלם¹⁰⁰³ ענינם ענין נפילת התגבורת ורפוי¹⁰⁰⁴ הכח ויש¹⁰⁰⁵ בענין נגיפת הרגל במה שיפגע בו, וכשלו¹⁰⁰⁶ בגויתם ^{(נח’ ג, ג)}. והנפעל ל¹⁰⁰⁷ואם תרוץ לא תכשל ^{(מש’ ד, יב)}, יכשלו בהליכתם ^{(נח’ ב, ו)}, ורשעת הרשע לא יכשל בה ^{(יח’ לג, יב)}, רודפי¹⁰⁰⁸ יכשלו ^{(יר’ כ, יא)}. והפעל ¹⁰⁰⁹ הכשלתם רבים בתורה ^{(מל' ב, ח)}, ויכשילום¹⁰¹⁰ בדרכיהם ^{(יר’ יח, טו)}. והשם ונתתי מכשול לפניו ^{(יח’ ג, כ)}, ואף על פי שהענין הזה והענין הראשון קרובים והכל ענין אחד יש להפריש מעט ביניהם. בכשיל וכלפות¹⁰¹¹ יהלומון¹⁰¹² ^{(תה’ עד, ו)}, פירושו קרדום. וכן תרגום ובקרדמות¹⁰¹³ באו לך וכמה דעלין בכשילין.

998. נוסף כשל יכשלו יש’ מ, ל] BL

999. המכשולים] המכשלים BL

1000. ידיך] ידך BL

1001. נוסף והמש] BL

1002. גובה] גבה BL

1003. כלם] כולם BL

1004. ורפוי] וריפוי BL

1005. ויש] וכן BL

1006. וכשלו] יכשלו BL

1007. נוסף ל] BL

1008. רודפי] רדפי BL

1009. חסר] הכבד BL

1010. ויכשילום] ויכשלום BL

1011. וכלפות] וכילפות BL

1012. יהלומון] יהלמון BL

1013. ובקרדמות] ובקרדומות BL

כשף

מעונן ומנחש ומכשף ^{(דב’ יח, י)}, מכשפה לא תחיה ^{(שמ’ כב, יז)}, אמר מכשפה לפי שרוב הכשפים נמצא¹⁰¹⁴ בנשים. לחרטמים ולאשפים ולמכשפים ^{(דנ’ ב, ב)}, כתב החכם רבי אברהם בן¹⁰¹⁵ עזרא ז"ל כי המכשפים הם הקלים בידם האוחזים העינים¹⁰¹⁶, והכשדים הם חכמי המזלות. ונקרא¹⁰¹⁷ נבוכדנצר למכשפים, ¹⁰¹⁸ שהם יודעים ¹⁰¹⁹ העתידות כפי מלאכתם בדעתם מולד האדם לנהוג המעלות על הגבולים ועל מבטי הכוכבים¹⁰²⁰ המשרתים ושני המאורות ותקופת¹⁰²¹ השנה והחדש והשבוע והיום והם יודעים מולד נבוכדנצר. והתאר ואל עונניכם ואל כשפיכם ^{(יר’ כז, ט)}. והשם וכשפיה הרבים ^{(מל"ב ט, כב)}.

1014. נמצא] נמצאו BL

1015. בן] אבן BL

1016. הקלים בידם האוחזים העינים] המשנים דבר התולדת למראה העין BL

1017. ונקרא] וקרא BL

1018. חסר] לפי BL

1019. – חסר מחמת הדומות ] השעות הראויות לעשות בהם מעשיהם אולי יסתכלו וידעו מה החלום כפי מערכות הככבים בזאת השעה. גם קרא לכשדים שהם יודעים BL

1020. הכוכבים] הככבים BL

1021. ותקופת] ותקופות BL

כשר

אי זה יכשר הזה או זה ^{(קה’ יא, ו)}. והתאר וכשר הדבר לפני המלך ^{(אס’ ח, ה)}. והשם ומה כשרון לבעליה ^{(קה’ ה, י)}. ומהכבד ויתרון הכשר חכמה ^{(קה’ י, י)}, ענינם היושר והנכונה. מוציא אסירים בכושרות ^{(תה’ סח, ז)}, הם טבעות הכבלים. ¹⁰²² ידיה שלחה בכישור ^{(מש’ לא, יט)}, הוא שקורין לו בלעז¹⁰²³ וורטיל¹⁰²⁴ ¹⁰²⁵ שמשימין אותו בראש הפלך כי¹⁰²⁶ לישר המטוה. והוא נגזר מהענין הראשון.

1022. חסר] והכ"ף כקו"ף בענין כמו קשורים כי הכ"ף והקו"ף ממוצא אחד. וכן מי תכן את רוח י"י ^{(יש’ מ, יג)} בכ"ף, ותקן משלים הרבה ^{(קה’ יב, ט)}, בקו"ף והענין אחד. BL

1023. נוסף לו בלעז] BL

1024. וורטיל] ורטי"ל BL

1025. חסר] כלומר BL

1026. כי] כדי BL

נב. בבלי, מנחות פו ע"א

נג. שמ' כט, מ

נד. בבלי, עבודה זרה לה ע"ב

כתת

וכתותי מפניו צריו ^{(תה’ פט, כד)}, ומעוך וכתות ^{(וי’ כב, כד)}, כשבר נבל יוצרים כתות ^{(יש’ ל, יד)}, כותו¹⁰²⁷ אתיכם לחרבות ^{(יואל ד, י)}, ואכות¹⁰²⁸ אותו¹⁰²⁹ טחון ^{(דב’ ט, כא)}, משפטו אכות¹⁰³⁰ בפלס וחנותי¹⁰³¹ את אשר אחון¹⁰³² ^{(שמ’ לג, יט)}. או הוא כמשפטו במשקל מה אקוב¹⁰³³ ^{(במ’ כג, ח)}. והשם כתית למאור ^{(שמ’ כז, כ)}. ופרשו¹⁰³⁴ רבותינו ז"ל ^[נב] שהיה כותש הזתים במכתש ולא היה טוחנם ברחים כדי שלא יהיו בו שמרים, ואחר שהוציא טפה ראשונה היה מכניסן לרחים¹⁰³⁵ וטוחנן, ואותו השמן שהוציא על ידי ת¹⁰³⁶ טחינה כשר למנחות ופסול למנורה שנאמר כתית למאור ^{(שמ' כז, כ)}. ומה שנאמר¹⁰³⁷ במנחות בשמן כתית רבע ההין ^[נג], לא נאמר לחובה. והפעל הכבד ויכום ויכתום ^{(במ’ יד, מה)}. וכבר פרשתיו¹⁰³⁸ בשרש יכת. ויתכן עוד¹⁰³⁹ להיות ¹⁰⁴⁰ משרש נכת. וכן ואכות¹⁰⁴¹ אותו¹⁰⁴² טחון ^{(דב’ ט, כא)}. ושלא נזכר פועלו¹⁰⁴³ מהכבד ושאיה יכת שער ^{(יש’ כד, יב)}, פירושו ובשאיה יכת שער. וכל פסילים¹⁰⁴⁴ יכתו ^{(מי’ א, ז)}. וכבד אחר וכתת נחש הנחשת ^{(מל"ב יח, ד)}, וכתתו חרבותם לאתים ^{(יש’ ב, ד)}, וכתתו את הארץ ^{(זכ’ יא, ו)}. והשם ולא ימצא במכתתו חרש ^{(יש’ ל' יד)}, ענין כלם¹⁰⁴⁵ הרציצה והשבר. וכתב רבי יונה כי מן השרש הזה חטים מכות ^{(דה"ב ב, ט)}, והוא שם על משקל משור רצה¹⁰⁴⁶ לומר חטים טחונים. ואדני¹⁰⁴⁷ אבי ז"ל שקלו בשקל משור מן נשר וכן מכות שרשו נכת, ותרגום וינשכו ונכיתו והאכילה הוא נשיכה¹⁰⁴⁸. וכן בדברי רבותינו ז"ל ^[נד] מנכית ואכיל אבי מיצרי¹⁰⁴⁹.

1027. כותו] כתו BL

1028. ואכות] ואכת BL

1029. אותו] אתו BL

1030. אכות] אכת BL

1031. וחנותי] וחנתי BL

1032. אחון] אחן BL

1033. אקוב] אקב BL

1034. ופרשו] ופירשו BL

1035. לרחים] לריחים BL

1036. נוסף ת] BL

1037. שנאמר] שאמר BL

1038. פרשתיו] פירשתיו BL

1039. נוסף עוד] BL

1040. חסר] עוד BL

1041. ואכות] ואכת BL

1042. אותו] אתו BL

1043. פועלו] פעלו BL

1044. פסילים] פסיליה BL

1045. כלם] כולם BL

1046. רצה] רצונו BL

1047. ואדני] ואדוני BL

1048. הוא נשיכה] היא נכיתה BL

1049. מיצרי] מצרי BL

נה. בבלי, מכות יא ע"א

כתב

וכתב לה ספר כריתות¹⁰⁵⁰ ^{(דב’ כד, א)}, מספרך אשר כתבת ^{(שמ’ לב, לב)}, קח לך מגלת ספר וכתבת אליה ^{(יר’ לו, ב)}, ¹⁰⁵¹ וזה יכתב ידו לי"י ^{(יש’ מד, ה)}, פירושו יכתב¹⁰⁵² בידו. ויכתוב¹⁰⁵³ יהושע את הדברים האלה בספר תורת אלהים ^{(יהו’ כד, כו)}, תרגם יונתן וכתב יהושע פתגמיא האלין ואצניעינון¹⁰⁵⁴ בספר אוריתא¹⁰⁵⁵ די"י. ונחלקו בו רבותינו ז"ל ^[נה] יש אומרים כי על שמונה¹⁰⁵⁶ פסוקים מן וימת משה עד סוף התורה ¹⁰⁵⁷ כי יהושע כתבם בתורה. ויש אומרים כי על פרשת ערי מקלט אמר שכתבם יהושע בספרו כמו שכתובים בתורה. ולפי פשט הפסוק יראה כי על דברי¹⁰⁵⁸ הברית שכרת עם ישראל ¹⁰⁵⁹, ויהיה פירושו כמו שתרגם יונתן, כי לא יתכן שכתב בדברי¹⁰⁶⁰ הברית בספר התורה. כל הכתוב לחיים ^{(יש’ ד, ג)}, וכתוב בספר וחתום ^{(יר’ לב, מד)}, י"י יספור¹⁰⁶¹ בכתב¹⁰⁶² עמים ^{(תה’ פז, ו)}. ועל לבם אכתבנה ^{(יר’ לא, לג)}, בשוא ופתח התי"ו לבן נפתלי, ולבן אשר אכתבנה בקמץ חטף. והשם על הכתיבה עצמה הכל בכתב מיד י"י עלי השכיל ^{(דה"א כח, יט)}, מדינה ומדינה ככתבה ^{(אס’ ג, יב)}. ובתוספת מ"ם והמכתב מכתב אלהים ¹⁰⁶³ ^{(שמ’ לב, טז)}. והשם על הספר השלוח כי כתב אשר נכתב בשם המלך ^{(אס’ ח, ח)}. ובתוספת מ"ם ויבא אליו מכתב מאליהו הנביא ^{(דה"ב כא, יב)}. והנפעל בשם המלך אחשורוש נכתב ^{(אס’ ג, יב)}, בארץ יכתבו ^{(יר’ יז, יג)}. והפעל הכבד ומכתבים עמל כתבו ^{(יש’ י, א)}. ואיפשר¹⁰⁶⁴ שהוא יוצא לשלישי. וכתבת קעקע ^{(וי’ יט, כח)}, פירושו שיקעקע בבשרו ויכתב¹⁰⁶⁵ באותו החרות.

1050. כריתות] כריתת BL

1051. חסר] והיא כתובה פנים ואחור ^{(יח’ ב, י)}, BL

1052. יכתב] יכתוב BL

1053. ויכתוב] ויכתב BL

1054. ואצניעינון] ואצנעינון BL

1055. אוריתא] אורייתא BL

1056. שמונה] שמנה BL

1057. חסר] אמר BL

1058. דברי] דבר BL

1059. חסר] אמר שכתב BL

1060. בדברי] דברי BL

1061. יספור] יספר BL

1062. בכתב] בכתוב BL

1063. חסר] הוא BL

1064. ואיפשר] ואפשר BL

1065. ויכתב] ויכתוב BL

כתל

אחר כתלנו ^{(שה"ש ב, ט)}, הוא הקיר.

כתם

בכתם אופיר ^{(תה’ מה, י)}, בשש נקודות. כתם פז ^{(שה"ש ה, יא)}, רוצה לומר כתם ופז וחסרה הוא"ו¹⁰⁶⁶ כמש¹⁰⁶⁷ שמש ירח ^{(חב’ ג, יא)}, וזולתו או הוא סמוך כתב¹⁰⁶⁸ לפז ויחסו אליו לחשיבותו כמו זהב מופז ^{(מל"א י, יח)}, ולכתם אמרתי מבטחי ^{(איוב לא, כד)}, ישנא הכתם הטוב ^{(איכה ד, א)}, וחלי כתם ^{(מש’ כה, יב)}, הוא הזהב הטוב. ורבי יונה כתב הם¹⁰⁶⁹ הפנינים. וביחסו אותו לאופיר ולפז ידמה שהוא זהב לא¹⁰⁷⁰ פנינים. ומן הענין הזה מכתם לדוד ^{(תה’ טז, א)}, כלומר יקר¹⁰⁷¹ היה עליו המזמור ככתם. נכתם עונך ^{(יר’ ב, כב)}. כמו נרשם. ורבותינו ז"ל קראו לרושם הדבר כתם, טאקא¹⁰⁷² בלעז.

1066. הוא"ו] הו"ו BL

1067. כמש] כמו BL

1068. כתב] כתם BL

1069. הם] שהם BL

1070. לא] ולא BL

1071. נוסף יקר] BL

1072. טאקא] טק"א BL

כתן

ויטבלו את הכתנת בדם ^{(בר' לז, לא)}¹⁰⁷³, פשטתי את כתנתי ^{(שה"ש ה, ג)}, ויפשיטו את יוסף את כתנתו ^{(בר’ לז, כג)}. והקבוץ והלבשת אותם כתנות¹⁰⁷⁴ ^{(שמ’ מ יד)}, וישאום¹⁰⁷⁵ בכתנתם ^{(וי’ י, ה)}, התי"ו בשוא לבדו ודינו בקמץ חטף. ובספר אחר מדויק¹⁰⁷⁶ מצאתי התי"ו בקמץ חטף. ומשקל אחר ויעש¹⁰⁷⁷ את הכתונת¹⁰⁷⁸ שם¹⁰⁷⁹ ^{(שמ’ לט, כז)}, כתנות עור ^{(בר’ ג, כא)}. ומשקל אחר ¹⁰⁸⁰, את כתונת¹⁰⁸¹ הפסים ^{(בר’ לז, כג)}, ועשה לו כתנת פסים ^{(בר’ לז, ג)}. ופעם יקראו הכתונת¹⁰⁸² והמעיל כאחד¹⁰⁸³, שדומה כי שניהם ענין אחד כאשר כתוב ועליה כתנת פסים כי כן תלבשנה¹⁰⁸⁴ בנות המלך הבתולות¹⁰⁸⁵ מעילים ^{(שמ"ב יג, יח)}, אבל הכתנת הכתוב¹⁰⁸⁶ בבגדי כהונה אינו¹⁰⁸⁷ המעיל, כי כל אחד ואחד בגד בפני עצמו.

1073. נוסף ] BL

1074. אותם כתנות] אתם כתנת BL

1075. וישאום] וישאם BL

1076. מדויק] מדוייק BL

1077. ויעש] ויעשו BL

1078. הכתונת] הכתנת BL

1079. שם] שש BL

1080. חסר] ויטבלו את הכתנת בדם ^{(בר’ לז, לא)} BL

1081. כתונת] כתנת BL

1082. הכתונת] הכתנת BL

1083. כאחד] כאחת BL

1084. תלבשנה] תלבשן BL

1085. הבתולות] הבתולת BL

1086. הכתוב] הכתובה BL

1087. אינו] אינה BL

כתף

בכתף ישאו ^{(במ’ ז, ט)}, ויתנו כתף סוררת¹⁰⁸⁸ ^{(זכ’ ז, יא)}, כתפי משכמה תפול ^{(איוב לא, כב)}, בכתפם במוטות¹⁰⁸⁹ ^{(דה"א טו, טו)}, ידוע. ומה שאמר שתי¹⁰⁹⁰ כתפות חוברות¹⁰⁹¹ ^{(שמ’ כח, ז)}, לפי שהיו על הכתפות נקראו כתפות. ולכתף השנית ^{(שמ’ כז, טו)}, וכתפות הפתח ^{(יח’ מא, ב)}, ועפו בכתף פלשתים ^{(יש’ יא, יד)}, ענינם צד ופאה. ובסמוך אל כתף הבית ^{(מל"א ו, ח)}, בשש נקדות¹⁰⁹². ופירושו ועפו בכתף פלשתים שיהיו פלשתים עיפים וחלשים בכתפם, כלומר בארצם. או יהיה מהענין הראשון ופירושו שיהיו ישראל עיפי כתף מרוב הכות בפלשתים. ויונתן תרגם ויתחברון כתף חד לממחי ית פלשתים¹⁰⁹³.

1088. סוררת] סררת BL

1089. במוטות] במטות BL

1090. נוסף שתי] BL

1091. חוברות] חברות BL

1092. נקדות] נקודות BL

1093. פלשתים] פלשתאי BL

נו. נגפים הם לפנינו

נז. כתר זעיר בלע"ז אספיט"ה או"ן פוק"ו

כתר

כתר מלכות ^{(אס’ ב, יז)}, בשש נקדות¹⁰⁹⁴. בי יכתירו¹⁰⁹⁵ צדיקים ^{(תה’ קמב, ח)}, פירושו יחשבוני עליהם לכתר. וערומים יכתירו דעת ^{(מש’ יד, יח)}, ישימו הדעת ככתם¹⁰⁹⁶ על ראשם. הכותרת¹⁰⁹⁷ האחת ^{(מל"א ז, טז)}, ושתי כותרות¹⁰⁹⁸ עשה ^{(מל"א ז, טז)}, נקראו כן לפי שהיו על ראש העמודים ככתר. ולפי שהכתם¹⁰⁹⁹ הוא עגול סביב נשתמשו בזה הלשון בענין¹¹⁰⁰ סבוב ואמרו אבירי בשן כתרוני ^{(תה’ כג, יג)}, פירושו סבבוני. כתרו את בנימין ^{(שופ’ כ, מג)}, סבבו אותו עד שלא יוכל¹¹⁰¹ לנוס הנה והנה. וכבד אחר כי רשע מכתיר את הצדיק ^{(חב’ א, ד)}, מסבב אותו ומקיפו. אבל כתר לי זעיר ואחוך ^{(איוב לו, ב)}, הוא ענין אחר, וענינו לפי מקומו המתן לי מעם¹¹⁰² ודום עד שאחוך. ויונתן תרגם ולתורתו איים ויחלו¹¹⁰³ ^{(יש' מב, ד)} יכתרון וזרועי ייחלון ^{(יש' נא, ה)}, יכרתון.¹¹⁰⁴ ותרגם הסור אני¹¹⁰⁵ ולילה ולא דומיה לי ^{(תה' כב, ג)} ¹¹⁰⁶ ואכתר¹¹⁰⁷ לי. ואדני¹¹⁰⁸ אבי ז"ל פירש מזה כתרו את בנימן ^{(שופ' כ, מג)}, כלומר המתינו להם עד שיצאו ורדפו אחריהם, כמו שאמר עד התיקנו אותם מן העיר ^{(יהו' ח, ו)}¹¹⁰⁹ וזהו שאמר הדריכוהו¹¹¹⁰ ואינו בענין¹¹¹¹ רדפוהו, אלא¹¹¹² הם עשו ברצונם ונסו כדי שירדפו אחריהם ויאמרו¹¹¹³ ¹¹¹⁴ נסים הם כאשר בראשונה. וזהו מנוחה הדריכוהו בנוסם ישראל הדריכו ¹¹¹⁵ במנוחה אחריהם ולא נחפזו עד אשר שבו עליהם. ¹¹¹⁶

1094. נקדות] נקודות BL

1095. יכתירו] יכתרו BL

1096. ככתם] ככתר BL

1097. הכותרת] הכתרת BL

1098. כותרות] כתרות BL

1099. שהכתם] שהכתר BL

1100. בענין] כענין BL

1101. יוכל] יכול BL

1102. מעם] מעט BL

1103. ויחלו] ייחלו BL

1104. ] BL

1105. ותרגם הסור אני] ותרגום BL

1106. חסר] ולא BL

1107. ואכתר] אכתר BL

1108. ואדני] ואדוני BL

1109. ] ונתקנוהו מן העיר ^{(שופ' כ, לב)} BL

1110. הדריכוהו] הרדיפהו BL

1111. בענין] אומר BL

1112. אלא] כי BL

1113. ויאמרו] ואמרו BL

1114. חסר] ^[נו] BL

1115. חסר] בנימן BL

1116. חסר] ^[נז]. BL

נח. פסיקתא רבתי ח, א

כתש

אם תכתוש את האויל במכתש ^{(מש’ כז, כב)}, ענין הכתישה ידוע. ושם הכלי שכותשין ¹¹¹⁷ בתוכו מכתש. את המכתש אשר בלחי ^{(שופ’ טו, יט)}, גומא¹¹¹⁸ שהשן¹¹¹⁹ שוכב בה עשויה כמכתש¹¹²⁰. וכן תרגם¹¹²¹ יונתן ית¹¹²² בבא דבלועא. הילילו יושבי¹¹²³ המכתש ^{(צפ’ א, יא)}, תרגם יונתן דיתבין בנחלא דקרדוםן¹¹²⁴. ובמדרש הגדה¹¹²⁵ ^[נח] שער הדגים ^{(צפ' א, י)} זה¹¹²⁶ עכו שנתונה בחיקם¹¹²⁷ של דגים, פירושו ששם כצורים¹¹²⁸ דגים הרבה, ויללה מן המשנה, זה לזה¹¹²⁹ שהוא שני לירושלם¹¹³⁰, ושבר גדול מהגבעות זה¹¹³¹ צפורי שיושבת בראש ההרים, הלילו יושבי המכתש ^{(צפ' א, יא)} זו טבריא שהיא עמוקה מכל ארץ ישראל.

1117. חסר] בו BL

1118. גומא] גומה BL

1119. שהשן] אשר השן BL

1120. כמכתש] במכתש BL

1121. תרגם] תרגום BL

1122. נוסף ית] BL

1123. יושבי] ישבי BL

1124. דקרדוםן] דקדרון BL

1125. הגדה] אגדה BL

1126. זה] זו BL

1127. בחיקם] בחיקה BL

1128. כצורים] ניצודים BL

1129. לזה] לוד BL

1130. לירושלם] לירושלים BL

1131. זה] זו BL

ואשר הם בני ארבע אותיות

כדכד

ושמתי כדכד שמשותיך¹¹³² ^{(יש’ נד, יב)}, נפך ספיר תרגום ירושלמי כדכרינה¹¹³³ וספרינה¹¹³⁴, ¹¹³⁵

1132. שמשותיך] שמשתיך BL

1133. כדכרינה] כדכדינא BL

1134. וספרינה] וספרינא BL

1135. חסר] והנה נמצא בפסוק אחד שניהם בנפך ארגמן ורקמה ובוץ וראמות וכדכד ^{(יח’ כז, טז)}. BL

כלכל

ויכלכל יוסף ¹¹³⁶ ^{(בר’ מז, יב)}, יכלכל דבריו במשפט ^{(תה’ קיב, ה)}. כבר זכרתים והדומה¹¹³⁷ להם בשרש כול.

1136. חסר] את אביו BL

1137. והדומה] עם הדומה BL

כפתר

וכפתור¹¹³⁸ תחת שני הקנים ממנה¹¹³⁹ ^{(שמ’ כה, לה)}, כפתוריהם¹¹⁴⁰ ¹¹⁴¹ ^{(שמ’ כה, לו)}, פירושם תפוח, שהיו כמין תפוחים בולטים בגוף¹¹⁴² המנורה. הך הכפתור וירעשו הספים ^{(עמ’ ט, א)}, הכפתור הוא המשקוף שסמוך¹¹⁴³ על שתי הספים¹¹⁴⁴ שתי¹¹⁴⁵ המזוזות. וקראו כפתור לפי שעושין¹¹⁴⁶ בו ציורים¹¹⁴⁷ פרחים וכפתורים. וכן בכפתוריה ילינו ^{(צפ’ ב, יד)}, ואמר בו התרגום בפתוח תרעהא.

1138. וכפתור] וכפתר BL

1139. נוסף ממנה] BL

1140. כפתוריהם] כפתריהם BL

1141. חסר] וקנתם BL

1142. בגוף] מגוף BL

1143. שסמוך] הסומך BL

1144. הספים] הסיפים BL

1145. שתי] שהם BL

1146. שעושין] שעושים BL

1147. ציורים] ציורי BL

כרכר

מכרכר בכל עוז¹¹⁴⁸ ^{(שמ"ב ו, יד)}, פירושו מרקד. ומזה נקראו הגמלים או שאר¹¹⁴⁹ הבהמות הקלות בהליכתם כרכרות, בצבים ובפרדים ובכרכרות ^{(יש’ סו, כ)}. לפי שברוב קלות¹¹⁵⁰ ומהירותם דומים שמרקדין¹¹⁵¹. ויונתן תרגם מכרכר משבח, ובכרכרות ובתשבחן¹¹⁵².

1148. עוז] עז BL

1149. שאר] BL

1150. קלות] קלותם BL

1151. שמרקדין] שמרקדים BL

1152. ובתשבחן] ובתושבחן BL

כרבל

ודוד מכרבל במעיל בוץ ^{(דה"א טו, כז)}, פירושו מעוטף ומכוסה. וכן בארמית פטשיהון וכרבלתהון ^{(דנ’ ג, כא)}.

נט. בבלי, חולין כה ע"א

ס. בבלי, זבחים נט ע"ב

סא. בבלי, זבחים סב ע"א

כרכב

כרכב המזבח ^{(שמ’ כז, ה)}, תחת כרכבו ^{(שמ’ לח, ד)}, כתרגומו סובב¹¹⁵³. ובדברי רבותינו ז"ל ^[נט], אלו הן¹¹⁵⁴ גולמי כלי עץ כל שעתיד לשוף ולכרכב, כלומר לסבב במחוגה ~~מאד~~¹¹⁵⁵. והיה למזבח סובב סביב סביב¹¹⁵⁶ והיה לסוף שלש אמות של גובה המזבח, כי המזבח גבהו עשר אמות. ומה שאמר ושלש אמות קומתו ^{(שמ’ לח, א)} משפת סובב ומלמעלה. ונחלקו בזה רבותינו ז"ל ^[ס], כי רבי יהודה אומר דברים ככתבן, ושלש אמות היה¹¹⁵⁷קומתו ¹¹⁵⁸ לבד, ורבי יוסי אומר קומתו היה פי שנים בארכו כמזבח¹¹⁵⁹ הפנימי, ומה שאמר ושלש אמות קומתו משפת סובב¹¹⁶⁰ ולמעלה. ומכבר הנחשת היה תחתיו והיה מגיע עד חצי גובה המזבח והוא היה סימן לחצי גבהו¹¹⁶¹ להבדיל בין המים¹¹⁶² העליונה¹¹⁶³ לדמים התחתונים. ואמרו רבותינו ז"ל ^[סא] כי שני כרכוביםך¹¹⁶⁴ היו, ¹¹⁶⁵זה שאמרנו וכרכב¹¹⁶⁶ אחר היה¹¹⁶⁷ להלוך רגלי הכהנים דלא לישתרקו¹¹⁶⁸, כלומר שלא ימעדו רגליהם כשהיו משמשים במזבח.

1153. סובב] סוביבו BL

1154. הן] הם BL

1155. מאד] BL

1156. נוסף סביב] BL

1157. נוסף היה] BL

1158. חסר] היה BL

1159. כמזבח] במזבח BL

1160. סובב] סביב BL

1161. גבהו] גובהו BL

1162. המים] דמים BL

1163. העליונה] העליונים BL

1164. כרכוביםך] כרכובים BL

1165. חסר] האחד הוא BL

1166. וכרכב] וכרכוב BL

1167. היה] היו BL

1168. לישתרקו] לשתרקו BL

כרכם

נרד וכרכם ^{(שה"ש ד, יד)}, הוא שקורין לו בערבי זעפראן¹¹⁶⁹ וידוע הוא.

1169. זעפראן] זעפרא"ן BL

סב. ספרא יד, ו

סג. משנה כלאים ט, ב

סד. בבלי, שבת י ע"ב

כרמל

וכרמל בצקלונו¹¹⁷⁰ ^{(מל"ב ד, מב)}, ולחם וקלי וכרמל ^{(וי’ כג, יד)}, נקרא¹¹⁷¹ כן השבלת¹¹⁷² כשהיא מלאה¹¹⁷³ והיא לחה עדיין. ובספרא ^[סב] כרמל רך מלא¹¹⁷⁴ כלומר רך ומלא. דבי רבי ישמעאל תנא כרמל כר מלא כלומר שמלאה השבולת ככר שהוא מלא נוצה. ¹¹⁷⁵ ראשך עליך ככרמל ^{(שה"ש ז, ו)}, הוא עין צבע ואומרין¹¹⁷⁶ שהוא עין שני. וכן ביו"ד וכרמיל עם ארגמן¹¹⁷⁷ . אל הר הכרמל ^{(מל"א יח, יט)}, כי כתבור בהרים ובכרמל ^{(יר’ מו, יח)}, ונאסף שמחה וגיל מן הכרמל ^{(יש’ טז, י)}, ושב לבנון לכרמל והכרמל ליער יחשב ^{(יש’ כט, יז)}, וכבוד יערו וכרמלו ^{(יש’ כט, יז)}. הר הכרמל ^{(יש’ י, יח)}, הוא¹¹⁷⁸ הר ידוע בארץ ישראל ששמו כך, ונקרא כן לפי שהיה מקום שדות ואילנות, כי כן הוא כרמל שם למקום אילנות פירות ושדות תבואה בכל מקום.ופירוש ושב לבנון לכרמל ^{(יש' כט, יז)} דרך משל, כלומר אותם שהם רמים עתה כמו ארזי לבנון הרמים והנשאים יהיו כמו עצי הכרמל שהם שפלים. והכרמל ליער יחשב ^{(יש' כט, יז)}, פירושו ואותם שהם שפלים עתה כמו עצי הכרמל יהיו רמים כמו עצי יער הלבנון. וזו¹¹⁷⁹ הנבואה על מלכות חזקיהו. וכן בנבואה אחרת שאמר והיה מדבר לכרמל והכרמל ליער¹¹⁸⁰ יחשב ^{(יש’ לב, טו)}, פירושו הערים שהם כמו המדבר שאין בו ל¹¹⁸¹אילנות ולא עצים יהיו ¹¹⁸² הכרמל שיש בו אילנות פירות ושדות זרע, והכרמל ליער יחשב¹¹⁸³ שיש בו ארזים ואילנים¹¹⁸⁴ גבוהים, רוצה¹¹⁸⁵ לומר שיעלו ישראל ממדרגה למדרגה.

1170. בצקלונו] בצקלנו BL

1171. נקרא] נקראת BL

1172. השבלת] השבולת BL

1173. מלאה] רכה BL

1174. מלא] מל BL

1175. חסר] ואדוני אבי ז"ל כתבו מורכב כר מל, כר מלשון רבותינו ז"ל ^[סג] כרים וכסתות, ומל גם כן מלשון רבותינו ז"ל ^[סד] מילתא אלבישיה יקירא, שהיא בגד משי. BL

1176. ואומרין] ואומרים BL

1177. עם ארגמן] ותכלת ^{(דה"ב ב, ו)} BL

1178. נוסף הוא] BL

1179. וזו] וזאת BL

1180. ליער] ליעד BL

1181. נוסף ל] BL

1182. חסר] כמו BL

1183. נוסף יחשב] BL

1184. ואילנים] ואילנות BL

1185. רוצה] רצונו BL

סה. משנה פאה ב, ז

כרסם

יכרסמנה חזיר מיער ^{(תה’ פ, יד)}. כי תאכלנו התולעת ^{(דב' כח, לט)}¹¹⁸⁶ תרגום ירושלמי ארי יקרסם יתיה גובא. וכן במשנה ^[סה] שדה שקרסמוה נמלים. והקו"ף והכ"ף ממוצא אחד הם. ויש מפרשים המלה מרכבת¹¹⁸⁷ יכרסמנה¹¹⁸⁸ יכרס מנה, כלומר ימלא כריסו¹¹⁸⁹ ממנה.

1186. ] כי יחסלנו ^{(דב' כח, לח)} BL

1187. מרכבת] מורכבת BL

1188. נוסף יכרסמנה] BL

1189. כריסו] כרסו BL

כרפס

חור כרפס ותכלת ^{(אס’ ו, א)}, הוא צבע מן הצבעים ואומרים שהוא ירוק.

נשלמה אות הכף

Citer cette page

Judith Kogel (éditeur scientifique), « ספר השרשים | כף », dans Racines. Édition bilingue, hébreu-latin, du sefer ha-shorashim de David Qimḥi, IRHT CNRS , 2021 , #kaf_he.xml (en ligne : </sefer_ha_shorashim.xml/kaf_he.xml/כף>, consulté le 08-01-2025)