Subiecit. Et subicient lapidibus funde, Zacarie, declaravit ipsum rabi Iona et subicient inimicos eorum cum lapidibus funde ut dicere fundibulari capientur quod non facient evadere ipsos subiciet peccata nostra, Michee, et subiecerunt ipsos ad servos et ancillas, Ieremie, et impletete¹ terram et subicite eam, In principio, si etiam ad subicere reginam, Hester, et ecce nos subicientes filios nostros et filias nostras, Nehemie. Et niphal et subicietur terra, Verba, et sunt de filiabus nostris subiectis, Nehemie. Et grave de omnibus gentibus quas subiecit, Samuelis², modus omnium dominationis et captionis cum fortitudine. Et modus alius et gradus in auro ad sedem apprehensi, Verba, cum sex punctis et expo. sua gradus. Et sic in Misna ascendit per gradus, et non facta sicut gradus lapidum vel lignorum qui sunt iste supra istum, si non ascensus unus solus est acclivis³ et pergit et ascendit de solo usque locum quo ascendunt in ipso ad ipsum propterea fuerunt facientes ad latere gradum et erat prohibitum ad facere ipsi gradus sicut quod scriptum est, et non ascendes cum gradibus. Et gradus iste de sede erat ante gradus coniunctus ad terram, et erant ascendentes de ipso ad gradus. Et dictio apprehensi⁴ in sede et affixi in ipsa. Et modus alius cinis fornacis, Nomina, et est ubi comburunt lapides ad calcem vel ubi coquunt⁵ ibi cretam ipsum vocant fornacem et quod coquunt in ipsa panem in affixi vocabitur clibanus⁶. Et adhuc declarabimus ipsum in radice clibanus⁷.

Subiecit. Et subicient lapidibus funde, Zacarie, declaravit ipsum rabi Iona et subicient inimicos eorum cum lapidibus funde ut dicere fundibulari capientur quod non facient evadere ipsos subiciet peccata nostra, Michee, et subiecerunt ipsos ad servos et ancillas, Ieremie, et impletete¹ terram et subicite eam, In principio, si etiam ad subicere reginam, Hester, et ecce nos subicientes filios nostros et filias nostras, Nehemie. Et niphal et subicietur terra, Verba, et sunt de filiabus nostris subiectis, Nehemie. Et grave de omnibus gentibus quas subiecit, Samuelis², modus omnium dominationis et captionis cum fortitudine. Et modus alius et gradus in auro ad sedem apprehensi, Verba, cum sex punctis et expo. sua gradus. Et sic in Misna ascendit per gradus, et non facta sicut gradus lapidum vel lignorum qui sunt iste supra istum, si non ascensus unus solus est acclivis³ et pergit et ascendit de solo usque locum quo ascendunt in ipso ad ipsum propterea fuerunt facientes ad latere gradum et erat prohibitum ad facere ipsi gradus sicut quod scriptum est, et non ascendes cum gradibus. Et gradus iste de sede erat ante gradus coniunctus ad terram, et erant ascendentes de ipso ad gradus. Et dictio apprehensi⁴ in sede et affixi in ipsa. Et modus alius cinis fornacis, Nomina, et est ubi comburunt lapides ad calcem vel ubi coquunt⁵ ibi cretam ipsum vocant fornacem et quod coquunt in ipsa panem in affixi vocabitur clibanus⁶. Et adhuc declarabimus ipsum in radice clibanus⁷.

וכבשו אבני קלע ^{(זכ’ ט, טו)}, פרשו בו⁸ רבי יונה וכבשו אויביהם כאבני⁹ קלע. או יהיה פרושו¹⁰ וכבשו אנשי אבני קלע כלומר הקולעים ילכדו שלא יצילום. יכבוש עונותינו^{11 (מי’ ז, יט)}, ויכבשום לעבדים ולשפחות ^{(יר’ לד, יא)}, ומלאו את הארץ וכבשוה^{12 (בר’ א, כח)}, הגם לכבוש את המלכה עמי בבית ^{(אס’ ז, ח)}, והנה אנחנו כובשים את בנינו ואת בנותינו^{13 (נחמ’ ה, ה)}. והנפעל ונכבשה הארץ ^{(במ’ לב, כט)}, ויש מבנותינו¹⁴ נכבשות ^{(נחמ’ ה, ה)}. הכבד¹⁵ מכל הגוים אשר כבש ^{(שמ"ב ח, יא)}. ענין כלם הרדיה והתפישה בכח. וענין אחר וכבש בזהב לכסא מאחזים ^{(דה"ב ט, יח)}, בשש נקדות¹⁶ פירושו מדרגה. וכן במשנה ^[א] עלה בכבש. ואינו עשוי במעלות אבנים או עצים שהם זה על זה אלא מעלה אחת לבד הוא¹⁷ משפע¹⁸ והולך ועולה מהקרקע עד המקום שעולין בו אליו, לפיכך היו עושין למזבח כבש, והיה אסור לעשות לו מעלות כמו שכתוב ולא תעלה במעלות על מזבחי^{19 (שמ’ כ, כג)}, והכבש הזה של הכסא היה²⁰ לפני המעלות סמוך לקרקע והיו עולים²¹ ממנו למעלות. ומלת מאחזים שבה אל המעלות שהיו מאחזים בכסא ודבקים בו. וענין אחר פיח הכבשן^{22 (שמ’ ט, ח)}, כעשן הכבשן ^{(שמ’ יט, יח)}, הוא ששורפין האבנים לסיד. או אשר מבשלים²³ בו כלי החרס²⁴ הוא יקרא כבשן ושאופין בו הלחם בהדבקה יקרא תנור. ועוד נפרש²⁵ בשרש תנר.

וכבשו אבני קלע ^{(זכ’ ט, טו)}, פרשו בו⁸ רבי יונה וכבשו אויביהם כאבני⁹ קלע. או יהיה פרושו¹⁰ וכבשו אנשי אבני קלע כלומר הקולעים ילכדו שלא יצילום. יכבוש עונותינו^{11 (מי’ ז, יט)}, ויכבשום לעבדים ולשפחות ^{(יר’ לד, יא)}, ומלאו את הארץ וכבשוה^{12 (בר’ א, כח)}, הגם לכבוש את המלכה עמי בבית ^{(אס’ ז, ח)}, והנה אנחנו כובשים את בנינו ואת בנותינו^{13 (נחמ’ ה, ה)}. והנפעל ונכבשה הארץ ^{(במ’ לב, כט)}, ויש מבנותינו¹⁴ נכבשות ^{(נחמ’ ה, ה)}. הכבד¹⁵ מכל הגוים אשר כבש ^{(שמ"ב ח, יא)}. ענין כלם הרדיה והתפישה בכח. וענין אחר וכבש בזהב לכסא מאחזים ^{(דה"ב ט, יח)}, בשש נקדות¹⁶ פירושו מדרגה. וכן במשנה ^[א] עלה בכבש. ואינו עשוי במעלות אבנים או עצים שהם זה על זה אלא מעלה אחת לבד הוא¹⁷ משפע¹⁸ והולך ועולה מהקרקע עד המקום שעולין בו אליו, לפיכך היו עושין למזבח כבש, והיה אסור לעשות לו מעלות כמו שכתוב ולא תעלה במעלות על מזבחי^{19 (שמ’ כ, כג)}, והכבש הזה של הכסא היה²⁰ לפני המעלות סמוך לקרקע והיו עולים²¹ ממנו למעלות. ומלת מאחזים שבה אל המעלות שהיו מאחזים בכסא ודבקים בו. וענין אחר פיח הכבשן^{22 (שמ’ ט, ח)}, כעשן הכבשן ^{(שמ’ יט, יח)}, הוא ששורפין האבנים לסיד. או אשר מבשלים²³ בו כלי החרס²⁴ הוא יקרא כבשן ושאופין בו הלחם בהדבקה יקרא תנור. ועוד נפרש²⁵ בשרש תנר.