Gravescit. Gravis valde¹ manus dei, Samuelis, et peccatum eorum quia grave fuit multum, Principio. Et grave factum est bellum ad Saulem, Samuelis, multiplicabunt filii eius non sciet, Iob, ut dicere erunt multi vel erunt ipsis divitie multe et graves, quia contrarium suum et minorabuntur et non intelliget ipsos. Et sic implevisti te et gravis facta es valde in corde maris, Ezechielis, propter nomen meum gravescet, ut dicere gravia facta sunt super nos verba sua et ad onus ipsa supra² nos. Et ipse erit visus et manifestus in letitia vestra et ipsi verecundiabuntur³, et sic non graves erimus supra te, Samuelis, non erimus supra te ad onus et ad laborem gravescet servitus. Et grave factum est cor Pharaonis, et oculi Israel graves facti sunt a senectute, Principio, et non gravis facta est auris eius de audire, Isaie. Et adiectivum grave cor Pharaonis, Nomina, sicut onus grave gravescent plusquam ego, Psalmiste, quod grave supra ipsum et tondebat ipsum, Samuelis, et Abraham⁴ gravis valde quia gravis fames planctus magnus et gravis, Principio, sicut umbra lapidis gravis in terra sicca, Isaie, ut dicere lapis magnus quod est ipsi umbra magna et invenerunt in ipsa quietem ambulantes in terra sicca, gravis multum ante ipsum, et manus Moisi graves quia gravis supra te res. Et cum affixo gravis oris et gravis lingua ego, Nomina. Et pondus alius populus gravis peccato, Isaie, cum sex punctis. Et nomen gravitas lapidis, et onus harene⁵, Proverbiorum. Et pondus aliud et est adiectivum in statera rubea, et suppellex ante ipsos, Iudicum, et est scriptum cum⁶ dagges. Et iam scripsimus similia ipsi in parte dicduc vult dicere pecora eorum et reliquum divitiarum. Et pondus aliud et duxit ipsum cum gravitate, Nomina. Et verbum grave fecit grave iugum nostrum, Verba, et faciam gravescere ipsos et non minorabuntur, Ieremie, expo. quod erunt ipsis divitie multe et graves et extulit cor tuum ad facere gravescere feci gravescere cor suum, et gravescere fecit Pharao cor suum, Nomina, et aures eius fac gravescere, Isaie, et gravescere facias cor suum, Nomina. Et grave aliud et quare gravescere facietis cor⁷ vestrum, sicut graves facti sunt Egiptus et Pharao, Samuelis. Et niphal in non fontes gravitates aquarum, Proverbiorum, ut dicere ante non abyssi et ante non aque multe creata sum. Et hitpaal gravis fias in locusta gravis fias locusta, Nahum, omnia ipsa modus gravitatis et multiplicationis. Et totum modus unus, quia multiplicatio omnis rei est gravis. Et sunt declarantes gravis fias in locusta, gravis in locusta sicut modus et scopabo te cum scopa destructionis de lingua Misna scopantes inter cubilia scope de palma et sunt scope quibus scopant in ipsis domum. Et sunt declarantes adhuc honorem omnis vasis desiderii, Nahum, et in modo honoris est proximum ad modum quem antecipavimus et honorabo ipsum de facere⁸ vias tuas, Isaie, quia veniet verbum tuum et honorabimus te, Iudicum, expo. quod veniet verbum tuum quod verificabitur res quam annuntiasti vobis et honorabimus te propterea annuntia nunc nomen tuum. Et sunt declarantes quia veniet verbum tuum expo. si sciemus nomen^(a) tuum quod quando veniet penes nos verbum tuum et opera tua et honorabimus te honorare⁹ honorabo te valde, In deserto, quia honorantes me honorabo, Samuelis, et ad sanctum domini honoratum, Isaie. Et cuius non memoratus est agens suus de ipso et custodiens correctionem honorabitur, Proverbiorum. Et verbum quam honoratus¹⁰ fuit rex Isdrael, Samuelis, verbum preteritum quia est patha et vir honoratus, Samuelis, verbum stans quia est cames multi honorati, In deserto, et honorati sui in compedibus ferri honores dicti in te, Psalmiste, expo.¹¹ excellentie mores honorati dicti sunt et est deficiens adiectivatum¹² sicut et locutus est cum eis dura, parvula vel magna quia quis contempsit diem parvulorum eis dura, parvula vel magna quia quis contempsit diem parvulorum¹³ et similia ipsis, et ad faciem totius populi honorabor, Et vocavit, cum ipsis honorabor, Samuelis, et honorabor in Pharaone, Nomina, aleph cum hiric. Et¹⁴ hitpaal magis quam honorans se et deficiens panis, Proverbiorum. Et nomen totus honor iste, Principio, et post honorem capies¹⁵ me, Psalmiste, date Domino deo vestro honorem, Ieremie, ut dicere quod honorabitis ipsum cum laude vestra et in manifestate vos peccata vestra ante ipsum, et sic pone nunc honorem Domino deo Isdrael, et da ipsi laudem, Iosue, et in templo suo omnis dicens honorem laudem, et laudem quia est honor creatori benedicatur. Et adiectivum et mulierem honorata filia regis intus supra lectum honoratum et vocatur anima alta gloria quia est gloria corporis et honor suus cantem tibi gloriam et fecit letari honorem meum, et gloriam meam ad pulverem faciet habitare semper, et in congregatione eorum non unietur honor meus, In principio, expo. et gloriam meam in pulvere faciet habitare, Psalmiste, ad viam exempli quia anima non habitabit in pulvere, sed est ad viam exempli sicut adhesit ad pulverem anima mea et expo. et post gloriam capies me, Psalmiste, dixit in principio, cum consilio tuo duces me ut dicere omnibus diebus esse me duces me cum consilio tuo et post sic cum honore capies me vel ad gloriam dixit capies me, et expo. post gloriam miste me, Zacarie, post omnes prophetias istas ad gloriam et ad magnitudinem mitte me quia tanges in ipsis quia tangetis¹⁶ in pupilli oculi sui caruncula iecoris, Et vocavit, usque dividat sagicta iecur suum notum.

Gravescit. Gravis valde¹ manus dei, Samuelis, et peccatum eorum quia grave fuit multum, Principio. Et grave factum est bellum ad Saulem, Samuelis, multiplicabunt filii eius non sciet, Iob, ut dicere erunt multi vel erunt ipsis divitie multe et graves, quia contrarium suum et minorabuntur et non intelliget ipsos. Et sic implevisti te et gravis facta es valde in corde maris, Ezechielis, propter nomen meum gravescet, ut dicere gravia facta sunt super nos verba sua et ad onus ipsa supra² nos. Et ipse erit visus et manifestus in letitia vestra et ipsi verecundiabuntur³, et sic non graves erimus supra te, Samuelis, non erimus supra te ad onus et ad laborem gravescet servitus. Et grave factum est cor Pharaonis, et oculi Israel graves facti sunt a senectute, Principio, et non gravis facta est auris eius de audire, Isaie. Et adiectivum grave cor Pharaonis, Nomina, sicut onus grave gravescent plusquam ego, Psalmiste, quod grave supra ipsum et tondebat ipsum, Samuelis, et Abraham⁴ gravis valde quia gravis fames planctus magnus et gravis, Principio, sicut umbra lapidis gravis in terra sicca, Isaie, ut dicere lapis magnus quod est ipsi umbra magna et invenerunt in ipsa quietem ambulantes in terra sicca, gravis multum ante ipsum, et manus Moisi graves quia gravis supra te res. Et cum affixo gravis oris et gravis lingua ego, Nomina. Et pondus alius populus gravis peccato, Isaie, cum sex punctis. Et nomen gravitas lapidis, et onus harene⁵, Proverbiorum. Et pondus aliud et est adiectivum in statera rubea, et suppellex ante ipsos, Iudicum, et est scriptum cum⁶ dagges. Et iam scripsimus similia ipsi in parte dicduc vult dicere pecora eorum et reliquum divitiarum. Et pondus aliud et duxit ipsum cum gravitate, Nomina. Et verbum grave fecit grave iugum nostrum, Verba, et faciam gravescere ipsos et non minorabuntur, Ieremie, expo. quod erunt ipsis divitie multe et graves et extulit cor tuum ad facere gravescere feci gravescere cor suum, et gravescere fecit Pharao cor suum, Nomina, et aures eius fac gravescere, Isaie, et gravescere facias cor suum, Nomina. Et grave aliud et quare gravescere facietis cor⁷ vestrum, sicut graves facti sunt Egiptus et Pharao, Samuelis. Et niphal in non fontes gravitates aquarum, Proverbiorum, ut dicere ante non abyssi et ante non aque multe creata sum. Et hitpaal gravis fias in locusta gravis fias locusta, Nahum, omnia ipsa modus gravitatis et multiplicationis. Et totum modus unus, quia multiplicatio omnis rei est gravis. Et sunt declarantes gravis fias in locusta, gravis in locusta sicut modus et scopabo te cum scopa destructionis de lingua Misna scopantes inter cubilia scope de palma et sunt scope quibus scopant in ipsis domum. Et sunt declarantes adhuc honorem omnis vasis desiderii, Nahum, et in modo honoris est proximum ad modum quem antecipavimus et honorabo ipsum de facere⁸ vias tuas, Isaie, quia veniet verbum tuum et honorabimus te, Iudicum, expo. quod veniet verbum tuum quod verificabitur res quam annuntiasti vobis et honorabimus te propterea annuntia nunc nomen tuum. Et sunt declarantes quia veniet verbum tuum expo. si sciemus nomen^(a) tuum quod quando veniet penes nos verbum tuum et opera tua et honorabimus te honorare⁹ honorabo te valde, In deserto, quia honorantes me honorabo, Samuelis, et ad sanctum domini honoratum, Isaie. Et cuius non memoratus est agens suus de ipso et custodiens correctionem honorabitur, Proverbiorum. Et verbum quam honoratus¹⁰ fuit rex Isdrael, Samuelis, verbum preteritum quia est patha et vir honoratus, Samuelis, verbum stans quia est cames multi honorati, In deserto, et honorati sui in compedibus ferri honores dicti in te, Psalmiste, expo.¹¹ excellentie mores honorati dicti sunt et est deficiens adiectivatum¹² sicut et locutus est cum eis dura, parvula vel magna quia quis contempsit diem parvulorum eis dura, parvula vel magna quia quis contempsit diem parvulorum¹³ et similia ipsis, et ad faciem totius populi honorabor, Et vocavit, cum ipsis honorabor, Samuelis, et honorabor in Pharaone, Nomina, aleph cum hiric. Et¹⁴ hitpaal magis quam honorans se et deficiens panis, Proverbiorum. Et nomen totus honor iste, Principio, et post honorem capies¹⁵ me, Psalmiste, date Domino deo vestro honorem, Ieremie, ut dicere quod honorabitis ipsum cum laude vestra et in manifestate vos peccata vestra ante ipsum, et sic pone nunc honorem Domino deo Isdrael, et da ipsi laudem, Iosue, et in templo suo omnis dicens honorem laudem, et laudem quia est honor creatori benedicatur. Et adiectivum et mulierem honorata filia regis intus supra lectum honoratum et vocatur anima alta gloria quia est gloria corporis et honor suus cantem tibi gloriam et fecit letari honorem meum, et gloriam meam ad pulverem faciet habitare semper, et in congregatione eorum non unietur honor meus, In principio, expo. et gloriam meam in pulvere faciet habitare, Psalmiste, ad viam exempli quia anima non habitabit in pulvere, sed est ad viam exempli sicut adhesit ad pulverem anima mea et expo. et post gloriam capies me, Psalmiste, dixit in principio, cum consilio tuo duces me ut dicere omnibus diebus esse me duces me cum consilio tuo et post sic cum honore capies me vel ad gloriam dixit capies me, et expo. post gloriam miste me, Zacarie, post omnes prophetias istas ad gloriam et ad magnitudinem mitte me quia tanges in ipsis quia tangetis¹⁶ in pupilli oculi sui caruncula iecoris, Et vocavit, usque dividat sagicta iecur suum notum.

כבדה מאד יד האלהים שם ^{(שמ"א ה, יא)}, וחטאתם כי כבדה מאד ^{(בר’ יח, כ)}, ותכבד המלחמה אל שאול ^{(שמ"א לא, ג)}, יכבדו בניו ולא ידע ^{(איוב יד, כא)}, כלומר יהיו רבים או יהיה להם ממון רב וכבד כי הפכו ויצערו ולא יבין למו ^{(איוב יד, כא)}. וכן ותמלאי ותכבדי מאד בלב ימים ^{(יח’ כז, כה)}, למען שמי יכבד י"י ^{(יש’ סו, ה)}, פירושו אחיכם שונאיכם¹⁷ אומרים בעבור שמי יכבד י"י, כלומר כבדו עלינו דבריו ולמשא הם עלינו, והוא יהיה נראה ונגלה בשמחתכם והם יבשו¹⁸. וכן ¹⁹לא נכבד עליך ^{(שמ"ב יג, כה)}, כלומר לא נהיה עליך לטורח ומשא²⁰. תכבד העבודה²¹ על האנשים ^{(שמ’ ה, ט)}, ויכבד לב פרעה ^{(שמ' ט, ז)}, ועיני ישראל כבדו מזוקן^{22 (בר’ מח, י)}, ולא כבדה אזנו משמוע ^{(יש’ נט, א)}. והתאר כבד לב פרעה ^{(שמ’ ז, יד)}, כמשא כבד יכבדו ממני ^{(תה’ לח, ה)}, כי כבד עליו וגלחו ^{(שמ"ב יד, כו)}, ואברם כבד מאד ^{23 (בר’ יג, ב)}, כי כבד הרעב ^{(בר’ מז, יג)}, מספד גדול וכבד ^{24 (בר’ נ, י)}, כצל סלע כבד בארץ עיפה ^{(יש’ לב, ב)} כלומר סלע גדול שיש לו צל גדול וימצאו בו מנוחה ההולכים בארץ עיפה. עמך הכבד הזה ^{(מל"א ג, ט)}, הגדול. כבד מאד לפניו לא היה כן ארבה כמוהו^{25 (שמ’ י, יד)}, וידי משה כבדים ^{(שמ’ יז, יב)}, כי כבד ממך הדבר ^{(שמ’ יח, יח)}. ובסמוך כבד פה וכבד לשון אנכי ^{(שמ’ ד, י)}. ומשקל אחר עם כבד עון ^{(יש’ א, ד)}, בשש נקדות²⁶. והשם כבד אבן ונטל החול ^{(מש’ כז, ג)}. ומשקל אחר והוא תאר בפלס אדמה, ואת הכבודה לפניהם ^{(שופ’ יח, כא)}, והוא תאר²⁷ כתוב בוא"ו²⁸ עם הדגש. וכבר כתבנו הדומים לו בחלק הדקדוק רוצה לומר מקניהם ושאר ממונם. ומשקל אחר וינהגהו בכבדות^{29 (שמ’ יד, כה)}. והפעל הכבד הכביד את עלנו^{30 (דה"ב י, י)}, והכבדתים ולא יצערו ^{(יר’ ל, יט)}, פירושו שיהיה להם ממון רב וכבד. ונשאך לבך להכביד ^{(דה"ב כה, יט)}, להרבות עוד מלחמה. הכבדתי את לבו ^{(שמ’ י, א)}, ויכבד פרעה את לבו ^{(שמ' ח, כח)}, ואזניו הכבד ^{31 (יש’ ו, י)}, והכבד את לבו ^{(שמ’ ח, יא)}. וכבד אחר ולמה תכבדו את לבבכם ^{(שמ"א ו, ו)}, כאשר כבדו מצרים ופרעה ^{(שמ"א ו, ו)}. והנפעל באין מעינות נכבדי מים ^{(מש’ ח, כד)}, פירושו באין מעינות ובאין נכבדי מים³² כלומר עד לא תהומות ועד לא ³³ מים רבים³⁴חוללתי. וההתפעל התכבד כילק ^{(נח’ ג, טו)}, התכבדי כארבה ^{(נח’ ג, טו)}, כלם ענין התכבדות³⁵ והרבוי והכל ענין אחד, כי רבוי כל דבר הוא כבדות. ויש מפרשים התכבד כילק התכבדי כארבה כענין וטאטתיה^{36 (יש’ יד, כג)}, מלשון רבותינו ז"ל ^[א], מכבדין בין המטות, ^[ב] מכבדות של תמרה, והם היעים שמכבדין בהן את הבית. ומפרשים עוד מזה כבד מכל כלי חמדה ^{(נח’ ב, י)}. ובענין הכבוד והוא קרוב לזה³⁷ וכבדתו מעשות דרכיך ^{(יש’ נח, יג)}, כי יבא דברך וכבדנוך ^{(שופ’ יג, יז)}, פירושו כי יבא דברך שיתאמת הדבר שבשרתנו וכבדנוך, לכן הגידה לי³⁸ שמך. ויש מפרשים כי יבא דברך פירושו אם נדע שמך כשיבא אצלנו דברך ועניניך וכבדנוך. כי כבד אכבדך מאד ^{(במ’ כב, יז)}, כי מכבדי אכבד ^{39 (שמ"א ב, ל)}, לקדוש י"י מכבד ^{(יש’ נח, יג)}. ושלא נזכר פועלו⁴⁰ ממנו ושומר⁴¹ תוכחת יכבד ^{(מש’ יג, יח)}, ושומר אדניו יכבד ^{(מש' כז, יח)42}. והנפעל מה - נכבד היום מלך ישראל ^{(שמ"ב ו, כ)}, פעל עבר כי⁴³ הוא פתח, והאיש נכבד ^{(שמ"א ט, ו)}, פועל⁴⁴ עומד כי הוא קמוץ, רבים ונכבדים ^{(במ’ כב, טו)}, ונכבדיהם בכבלי ברזל ^{(תה’ קמט, ח)}, נכבדות מדבר בך ^{(תה’ פז, ג)}, פירוש מעלות מדות⁴⁵ נכבדות מדבר⁴⁶ בך והוא חסר המתואר כמו וידבר אתם קשות ^{(בר’ מב, ז)}, קטנה או גדולה ^{(במ’ כב, יח)}, כי מי בז ליום קטנות ^{(זכ’ ד, י)}, והדומים להם. ועל פני כל העם אכבד ^{(וי’ י, ג)}, ⁴⁷ ואכבדה בפרעה ^{(שמ’ יד, ד)}, ⁴⁸. וההתפעל ממתכבד וחסר לחם ^{(מש’ יב ט)}. והשם את כל הכבוד⁴⁹ הזה^{50 (בר’ לא, א)}, ואחר כבוד תקחני ^{(תה’ עג, כד)}, תנו לי"י אלהיכם כבוד ^{(יר’ יג, טז)}, כלומר שתכבדוהו בתהלתכם ובהתודותכם עונותיכם לפניו. וכן שים נא כבוד לי"י אלהי ישראל ותן לו תודה ^{(יהו’ ז, יט)}, ובהיכלו כלו אומר כבוד ^{(תה’ כט, ט)}, השבח והתהלה כי הוא הכבוד לבורא יתברך. והתאר לנקבה כל כבודה בת מלך פנימה ^{(תה’ מה, יד)}, וישבת על מטה כבודה ^{(יח’ כג, מא)}, שניהם כתובים בוא"ו⁵¹ עם הדגש. וכבר כתבנו הדומים להם בחלק הדקדוק ונקראת הנשמה העליונה כבוד לפני⁵² שהוא⁵³ כבוד הגוף ויקרו למען יזמרך כבוד ^{(תה’ ל, יג)}, ⁵⁴ ויגל כבודי ^{(תה’ טו, ט)}, וכבודי לעפר ישכן סלה ^{(תה’ ז, ו)}, ובקהלם⁵⁵ אל תחד כבודי^{56 (בר’ מט, ו)}. ופירוש וכבדי⁵⁷ לעפר ישכן ⁵⁸ על דרך משל כי הנשמה לא תשכן⁵⁹ בעפר אבל הוא על דרך משל כמו דבקה לעפר נפשי ^{(תה’ קיט, כה)}. ופירוש ואחר כבוד תקחני ^{(תה’ עג, כד)}, אמר בתחלה בעצתך תנחני כלומר כל ימי חיותי תנחני בעצתך ואחר כן⁶⁰ בכבוד תקחני. או אל הכבוד אמר תקחני. ופירוש אחר כבוד שלחני ^{(זכ’ ב, יב)}, את⁶¹ כל הנבואות האלה⁶² לכבוד וגדולה⁶³ שלחני כי הנוגע בכם כנוגע⁶⁴ בבת⁶⁵ עינו. יתרת הכבד ^{(וי’ ח, טז)}, עד יפלח חץ כבדו ^{(מש’ ז, כג)} ידוע.

כבדה מאד יד האלהים שם ^{(שמ"א ה, יא)}, וחטאתם כי כבדה מאד ^{(בר’ יח, כ)}, ותכבד המלחמה אל שאול ^{(שמ"א לא, ג)}, יכבדו בניו ולא ידע ^{(איוב יד, כא)}, כלומר יהיו רבים או יהיה להם ממון רב וכבד כי הפכו ויצערו ולא יבין למו ^{(איוב יד, כא)}. וכן ותמלאי ותכבדי מאד בלב ימים ^{(יח’ כז, כה)}, למען שמי יכבד י"י ^{(יש’ סו, ה)}, פירושו אחיכם שונאיכם¹⁷ אומרים בעבור שמי יכבד י"י, כלומר כבדו עלינו דבריו ולמשא הם עלינו, והוא יהיה נראה ונגלה בשמחתכם והם יבשו¹⁸. וכן ¹⁹לא נכבד עליך ^{(שמ"ב יג, כה)}, כלומר לא נהיה עליך לטורח ומשא²⁰. תכבד העבודה²¹ על האנשים ^{(שמ’ ה, ט)}, ויכבד לב פרעה ^{(שמ' ט, ז)}, ועיני ישראל כבדו מזוקן^{22 (בר’ מח, י)}, ולא כבדה אזנו משמוע ^{(יש’ נט, א)}. והתאר כבד לב פרעה ^{(שמ’ ז, יד)}, כמשא כבד יכבדו ממני ^{(תה’ לח, ה)}, כי כבד עליו וגלחו ^{(שמ"ב יד, כו)}, ואברם כבד מאד ^{23 (בר’ יג, ב)}, כי כבד הרעב ^{(בר’ מז, יג)}, מספד גדול וכבד ^{24 (בר’ נ, י)}, כצל סלע כבד בארץ עיפה ^{(יש’ לב, ב)} כלומר סלע גדול שיש לו צל גדול וימצאו בו מנוחה ההולכים בארץ עיפה. עמך הכבד הזה ^{(מל"א ג, ט)}, הגדול. כבד מאד לפניו לא היה כן ארבה כמוהו^{25 (שמ’ י, יד)}, וידי משה כבדים ^{(שמ’ יז, יב)}, כי כבד ממך הדבר ^{(שמ’ יח, יח)}. ובסמוך כבד פה וכבד לשון אנכי ^{(שמ’ ד, י)}. ומשקל אחר עם כבד עון ^{(יש’ א, ד)}, בשש נקדות²⁶. והשם כבד אבן ונטל החול ^{(מש’ כז, ג)}. ומשקל אחר והוא תאר בפלס אדמה, ואת הכבודה לפניהם ^{(שופ’ יח, כא)}, והוא תאר²⁷ כתוב בוא"ו²⁸ עם הדגש. וכבר כתבנו הדומים לו בחלק הדקדוק רוצה לומר מקניהם ושאר ממונם. ומשקל אחר וינהגהו בכבדות^{29 (שמ’ יד, כה)}. והפעל הכבד הכביד את עלנו^{30 (דה"ב י, י)}, והכבדתים ולא יצערו ^{(יר’ ל, יט)}, פירושו שיהיה להם ממון רב וכבד. ונשאך לבך להכביד ^{(דה"ב כה, יט)}, להרבות עוד מלחמה. הכבדתי את לבו ^{(שמ’ י, א)}, ויכבד פרעה את לבו ^{(שמ' ח, כח)}, ואזניו הכבד ^{31 (יש’ ו, י)}, והכבד את לבו ^{(שמ’ ח, יא)}. וכבד אחר ולמה תכבדו את לבבכם ^{(שמ"א ו, ו)}, כאשר כבדו מצרים ופרעה ^{(שמ"א ו, ו)}. והנפעל באין מעינות נכבדי מים ^{(מש’ ח, כד)}, פירושו באין מעינות ובאין נכבדי מים³² כלומר עד לא תהומות ועד לא ³³ מים רבים³⁴חוללתי. וההתפעל התכבד כילק ^{(נח’ ג, טו)}, התכבדי כארבה ^{(נח’ ג, טו)}, כלם ענין התכבדות³⁵ והרבוי והכל ענין אחד, כי רבוי כל דבר הוא כבדות. ויש מפרשים התכבד כילק התכבדי כארבה כענין וטאטתיה^{36 (יש’ יד, כג)}, מלשון רבותינו ז"ל ^[א], מכבדין בין המטות, ^[ב] מכבדות של תמרה, והם היעים שמכבדין בהן את הבית. ומפרשים עוד מזה כבד מכל כלי חמדה ^{(נח’ ב, י)}. ובענין הכבוד והוא קרוב לזה³⁷ וכבדתו מעשות דרכיך ^{(יש’ נח, יג)}, כי יבא דברך וכבדנוך ^{(שופ’ יג, יז)}, פירושו כי יבא דברך שיתאמת הדבר שבשרתנו וכבדנוך, לכן הגידה לי³⁸ שמך. ויש מפרשים כי יבא דברך פירושו אם נדע שמך כשיבא אצלנו דברך ועניניך וכבדנוך. כי כבד אכבדך מאד ^{(במ’ כב, יז)}, כי מכבדי אכבד ^{39 (שמ"א ב, ל)}, לקדוש י"י מכבד ^{(יש’ נח, יג)}. ושלא נזכר פועלו⁴⁰ ממנו ושומר⁴¹ תוכחת יכבד ^{(מש’ יג, יח)}, ושומר אדניו יכבד ^{(מש' כז, יח)42}. והנפעל מה - נכבד היום מלך ישראל ^{(שמ"ב ו, כ)}, פעל עבר כי⁴³ הוא פתח, והאיש נכבד ^{(שמ"א ט, ו)}, פועל⁴⁴ עומד כי הוא קמוץ, רבים ונכבדים ^{(במ’ כב, טו)}, ונכבדיהם בכבלי ברזל ^{(תה’ קמט, ח)}, נכבדות מדבר בך ^{(תה’ פז, ג)}, פירוש מעלות מדות⁴⁵ נכבדות מדבר⁴⁶ בך והוא חסר המתואר כמו וידבר אתם קשות ^{(בר’ מב, ז)}, קטנה או גדולה ^{(במ’ כב, יח)}, כי מי בז ליום קטנות ^{(זכ’ ד, י)}, והדומים להם. ועל פני כל העם אכבד ^{(וי’ י, ג)}, ⁴⁷ ואכבדה בפרעה ^{(שמ’ יד, ד)}, ⁴⁸. וההתפעל ממתכבד וחסר לחם ^{(מש’ יב ט)}. והשם את כל הכבוד⁴⁹ הזה^{50 (בר’ לא, א)}, ואחר כבוד תקחני ^{(תה’ עג, כד)}, תנו לי"י אלהיכם כבוד ^{(יר’ יג, טז)}, כלומר שתכבדוהו בתהלתכם ובהתודותכם עונותיכם לפניו. וכן שים נא כבוד לי"י אלהי ישראל ותן לו תודה ^{(יהו’ ז, יט)}, ובהיכלו כלו אומר כבוד ^{(תה’ כט, ט)}, השבח והתהלה כי הוא הכבוד לבורא יתברך. והתאר לנקבה כל כבודה בת מלך פנימה ^{(תה’ מה, יד)}, וישבת על מטה כבודה ^{(יח’ כג, מא)}, שניהם כתובים בוא"ו⁵¹ עם הדגש. וכבר כתבנו הדומים להם בחלק הדקדוק ונקראת הנשמה העליונה כבוד לפני⁵² שהוא⁵³ כבוד הגוף ויקרו למען יזמרך כבוד ^{(תה’ ל, יג)}, ⁵⁴ ויגל כבודי ^{(תה’ טו, ט)}, וכבודי לעפר ישכן סלה ^{(תה’ ז, ו)}, ובקהלם⁵⁵ אל תחד כבודי^{56 (בר’ מט, ו)}. ופירוש וכבדי⁵⁷ לעפר ישכן ⁵⁸ על דרך משל כי הנשמה לא תשכן⁵⁹ בעפר אבל הוא על דרך משל כמו דבקה לעפר נפשי ^{(תה’ קיט, כה)}. ופירוש ואחר כבוד תקחני ^{(תה’ עג, כד)}, אמר בתחלה בעצתך תנחני כלומר כל ימי חיותי תנחני בעצתך ואחר כן⁶⁰ בכבוד תקחני. או אל הכבוד אמר תקחני. ופירוש אחר כבוד שלחני ^{(זכ’ ב, יב)}, את⁶¹ כל הנבואות האלה⁶² לכבוד וגדולה⁶³ שלחני כי הנוגע בכם כנוגע⁶⁴ בבת⁶⁵ עינו. יתרת הכבד ^{(וי’ ח, טז)}, עד יפלח חץ כבדו ^{(מש’ ז, כג)} ידוע.