Marginalia
a. Finivit, defecit, consumpsit, complevit, concupivit, prohibuit
b. vasa crete vel cithararum
Finivit(a). Quia non finite sunt miserationes eius, Quomodo, defecerunt oculi mei, oculi mei defecerunt ad salutare tuum, Psalmiste, et vos filii Iacob non finiti estis, Regum et consumentes ipsos, Verba, et est adiectivum, et unum de ipso quia consumptio et incisa, Isaie, quia consumptio tantum turbatio, Sophonie, simul, omnes ipsi consumentur, hydria farine non finietur, Regum, cum cames et iudicium suum cum segol in gladio et in fame usque consumi ipsos, Ieremie. Et nomen consumptiones1 tu faciens, Ezechielis, fecerunt consumptionem, In principio. Et pondus aliud consumptio incisa, Isaie. Et verbum grave et non consumpsi filios Israel, In deserto, cum hiric ad vanitatem et vanitatem fortitudinem meam2 consumpsi, Isaie, et cum sere et finiam ipsos cum furore meo, Ezechielis, et fines murmur eorum de super me, In deserto, ne forte consumam te in via, Nomina, iudicium suum consumam te cum patha et dagges lamed consumantes oculos, Et vocavit, et oculos vidue consumam, Iob, usque consumere ipsos, Samuelis, et scripta est cum aleph ad finire rebellionem, Danielis, modus omnium et similium ipsis modus consumptionis et destructionis et sunt in modo completionis et est proxima ad modum primum, complevit domum, Regum, ut dicere completa est domus et compleverunt in nihil spem, Iob, et completi fuerunt septem anni habundantie, In principio, sicut compleri fortitudinem meam non derelinquas me, Psalmiste, tempus complimenti fortitudinis meę, et est tempus senectutis, et completum est totum servitium tabernaculi tentorii congregationis, Nomina. Et nomen sicut mittere ipsum finem expellere, Nomina, sicut quod mittet vos cum complemento omnes vos mittet vos quod non relinquetur unus. Et cum additione tau ad omnem complementum vidi finem ut dicere ad complementum omnium rerum vidi finem sed mandatum tuum3 latum nimis, et non ipsi finis, quod licet quod preceptis est ipsis finis et numerus cognitus, rami de ipsis lati ad non finis, et dicens quod consumationis de incisione et mensuravit cum tertiario ad pondus de increpatione manus tue erravit in hoc et in hoc quia ambo ipsa de quietis lamed ad viam dicduc. Et adhuc exposuerunt latum mandatum tuum nimis, supra mandato cordis, sed mandatum corporis est ipsis finis, et ista expo. est veritas. Et pondus aliud fine odii odi ipsos, Psalmiste, et ad omnem finem est inquisitio, Iob. Et verbum grave et complevit deus in die septimo. Et complevit ad irrigare ipsum, In principio, et edificavit Salamon domum, et complevit ipsam, Regum, in die complere Moise, Nomina, quia finies4 ad decimare, Verba, in finire te de peccare, Ezechielis, finient in bono dies suos, Iob. Et cuius non memoratus est agens suus de ipso finite sunt orationes David, Psalmiste, et finiti sunt cęli et terra, In principio, omnia ipsa et similia ipsis modus finitionis et expo. finite sunt orationes, multiplicate sunt notitię et expo. et secundum meum scire quod iste psalmus est5 finis omnium orationum eius, et licet quod non scripsit ipsum in fine forte fuit scientia sua ad finire librum suum in libro graduum et laudum quia non psalmi regulati ad regulam operum, pro certo videbis psalmum in fugere ipsum a facie Absalon. Et post ipsum tot psalmos qui fuerunt ante negotium Absalon et in isto psalmo oravit supra Salamone, quod pararetur regnum suum, et hoc fuit in tempore senectutis sue, quando erectus Salamo ad regem et post hoc non contingit ipsi res, quod loqueretur supra ipsa, et in hoc finita fuerunt verba sua et orationes suę. Et modus alius concupivit ad salutare tuum anima mea, Psalmiste, concupivit et etiam desideravit anima mea, Psalmiste. Et verbum grave et desideravit David rex, Samuelis, et expo. et desideravit anima David. Et sapiens rabi Abraam Abenezra6 exposuit ipsum verbum transitivum, et est dicens supra matre Absalon que fuit desiderans ad David usque quo volavit ad exire de loco suo ad filium suum et non meminit scriptum sicut quod genuit ipsa ad levi, et ipsum genuit post Absalom7 modi eorum, et modus similis ipsis, modus desiderii et desiderii. Et modus alius et est sicut modus prohibuit cum aleph ab omni via mala prohibui pedes meos, Psalmiste, scriptum cum aleph et legitur sicut patroni he et filios suos carceraverunt in domo, Samuelis, non prohibebit de te, In principio, quod prohibuisti me die isto de venire in sanguinibus, Samuelis, omnia ipsa lingua prohibitionis et detentionis. Et possibile ad esse de isto modo de medio pectoris tui prohibe, Psalmiste, ut dicere prohibe manum tuam, et dexteram tuam de medio pectoris tui, et educ ad ulcisci ultionem in inimico. Et de radice ista et duos renes, Nomina, et est notum. Et sunt dicentes quod vocantur sic propterea quod est ipsis fortitudo in desiderio coitus de modo concupivit et etiam desideravit, Psalmiste, ad viam metaphore renes frumenti, Verba, quia grana tritici similia ad renes. Et de radice ista omnia arma figurata supra te, Isaie, aque vive ad vas, In deserto, et vasa tua non dabis, Verba, et vasa de vasibus mutatis, Hester, et nunc porta nunc instrumenta tua, In principio, et serviunt sibi in dictione ista in omnibus instrumentis servitii sicut et ad vias tuum et instrumenta de instrumentis et similia ipsis, vasa parvula de vasis craterum, et usque omnia vasa vasuum, Isaie, expo. vasa servitii parvula ut dicere quod ponentes in ipsis res parvas. Et ratio de vasis craterum cum affixione, quia quod sunt in vasis vocatis crateris vasa mutata ista de istis, et sicut8 vasa crete. Et Ionatan caldeizat de vasis craterum(b) sacerdotes inducentes ephot et etiam filii Levi capientes citharas et sic de hoc vasa sua mala dicens quod avarus mensure eius male et dificientes, ut dicere non necesse dicere quia est malus intentione ad dare de suo si non etiam quando quod vendet vendet cum mensura mala, et deficienti, et serviunt sibi in ipso adhuc in instrumentis armorum, omnia arma figurata supra te, Isaie, in armis ferri, In deserto, et nunc cape nunc arma tua et similia ipsis et serviunt sibi adhuc in vestibus. Et in reliquo servitiorum domus omne instrumentum quo sederit supra ipsum, Et vocavit, et sponsa aptabit instrumenta sua, Isaie, ut dicere vestes eius et ornamenta eius, et serviunt sibi in ipso etiam in indumentis in locis multis, sicut dicere ipsos portantes indumenta de domo artificis ut capitale de domo et sine hoc multa. Et pondus aliud ipsum vas auri, Verba, expo. vas auri et mem in ipso addita.
Finivit(a). Quia non finite sunt miserationes eius, Quomodo, defecerunt oculi mei, oculi mei defecerunt ad salutare tuum, Psalmiste, et vos filii Iacob non finiti estis, Regum et consumentes ipsos, Verba, et est adiectivum, et unum de ipso quia consumptio et incisa, Isaie, quia consumptio tantum turbatio, Sophonie, simul, omnes ipsi consumentur, hydria farine non finietur, Regum, cum cames et iudicium suum cum segol in gladio et in fame usque consumi ipsos, Ieremie. Et nomen consumptiones1 tu faciens, Ezechielis, fecerunt consumptionem, In principio. Et pondus aliud consumptio incisa, Isaie. Et verbum grave et non consumpsi filios Israel, In deserto, cum hiric ad vanitatem et vanitatem fortitudinem meam2 consumpsi, Isaie, et cum sere et finiam ipsos cum furore meo, Ezechielis, et fines murmur eorum de super me, In deserto, ne forte consumam te in via, Nomina, iudicium suum consumam te cum patha et dagges lamed consumantes oculos, Et vocavit, et oculos vidue consumam, Iob, usque consumere ipsos, Samuelis, et scripta est cum aleph ad finire rebellionem, Danielis, modus omnium et similium ipsis modus consumptionis et destructionis et sunt in modo completionis et est proxima ad modum primum, complevit domum, Regum, ut dicere completa est domus et compleverunt in nihil spem, Iob, et completi fuerunt septem anni habundantie, In principio, sicut compleri fortitudinem meam non derelinquas me, Psalmiste, tempus complimenti fortitudinis meę, et est tempus senectutis, et completum est totum servitium tabernaculi tentorii congregationis, Nomina. Et nomen sicut mittere ipsum finem expellere, Nomina, sicut quod mittet vos cum complemento omnes vos mittet vos quod non relinquetur unus. Et cum additione tau ad omnem complementum vidi finem ut dicere ad complementum omnium rerum vidi finem sed mandatum tuum3 latum nimis, et non ipsi finis, quod licet quod preceptis est ipsis finis et numerus cognitus, rami de ipsis lati ad non finis, et dicens quod consumationis de incisione et mensuravit cum tertiario ad pondus de increpatione manus tue erravit in hoc et in hoc quia ambo ipsa de quietis lamed ad viam dicduc. Et adhuc exposuerunt latum mandatum tuum nimis, supra mandato cordis, sed mandatum corporis est ipsis finis, et ista expo. est veritas. Et pondus aliud fine odii odi ipsos, Psalmiste, et ad omnem finem est inquisitio, Iob. Et verbum grave et complevit deus in die septimo. Et complevit ad irrigare ipsum, In principio, et edificavit Salamon domum, et complevit ipsam, Regum, in die complere Moise, Nomina, quia finies4 ad decimare, Verba, in finire te de peccare, Ezechielis, finient in bono dies suos, Iob. Et cuius non memoratus est agens suus de ipso finite sunt orationes David, Psalmiste, et finiti sunt cęli et terra, In principio, omnia ipsa et similia ipsis modus finitionis et expo. finite sunt orationes, multiplicate sunt notitię et expo. et secundum meum scire quod iste psalmus est5 finis omnium orationum eius, et licet quod non scripsit ipsum in fine forte fuit scientia sua ad finire librum suum in libro graduum et laudum quia non psalmi regulati ad regulam operum, pro certo videbis psalmum in fugere ipsum a facie Absalon. Et post ipsum tot psalmos qui fuerunt ante negotium Absalon et in isto psalmo oravit supra Salamone, quod pararetur regnum suum, et hoc fuit in tempore senectutis sue, quando erectus Salamo ad regem et post hoc non contingit ipsi res, quod loqueretur supra ipsa, et in hoc finita fuerunt verba sua et orationes suę. Et modus alius concupivit ad salutare tuum anima mea, Psalmiste, concupivit et etiam desideravit anima mea, Psalmiste. Et verbum grave et desideravit David rex, Samuelis, et expo. et desideravit anima David. Et sapiens rabi Abraam Abenezra6 exposuit ipsum verbum transitivum, et est dicens supra matre Absalon que fuit desiderans ad David usque quo volavit ad exire de loco suo ad filium suum et non meminit scriptum sicut quod genuit ipsa ad levi, et ipsum genuit post Absalom7 modi eorum, et modus similis ipsis, modus desiderii et desiderii. Et modus alius et est sicut modus prohibuit cum aleph ab omni via mala prohibui pedes meos, Psalmiste, scriptum cum aleph et legitur sicut patroni he et filios suos carceraverunt in domo, Samuelis, non prohibebit de te, In principio, quod prohibuisti me die isto de venire in sanguinibus, Samuelis, omnia ipsa lingua prohibitionis et detentionis. Et possibile ad esse de isto modo de medio pectoris tui prohibe, Psalmiste, ut dicere prohibe manum tuam, et dexteram tuam de medio pectoris tui, et educ ad ulcisci ultionem in inimico. Et de radice ista et duos renes, Nomina, et est notum. Et sunt dicentes quod vocantur sic propterea quod est ipsis fortitudo in desiderio coitus de modo concupivit et etiam desideravit, Psalmiste, ad viam metaphore renes frumenti, Verba, quia grana tritici similia ad renes. Et de radice ista omnia arma figurata supra te, Isaie, aque vive ad vas, In deserto, et vasa tua non dabis, Verba, et vasa de vasibus mutatis, Hester, et nunc porta nunc instrumenta tua, In principio, et serviunt sibi in dictione ista in omnibus instrumentis servitii sicut et ad vias tuum et instrumenta de instrumentis et similia ipsis, vasa parvula de vasis craterum, et usque omnia vasa vasuum, Isaie, expo. vasa servitii parvula ut dicere quod ponentes in ipsis res parvas. Et ratio de vasis craterum cum affixione, quia quod sunt in vasis vocatis crateris vasa mutata ista de istis, et sicut8 vasa crete. Et Ionatan caldeizat de vasis craterum(b) sacerdotes inducentes ephot et etiam filii Levi capientes citharas et sic de hoc vasa sua mala dicens quod avarus mensure eius male et dificientes, ut dicere non necesse dicere quia est malus intentione ad dare de suo si non etiam quando quod vendet vendet cum mensura mala, et deficienti, et serviunt sibi in ipso adhuc in instrumentis armorum, omnia arma figurata supra te, Isaie, in armis ferri, In deserto, et nunc cape nunc arma tua et similia ipsis et serviunt sibi adhuc in vestibus. Et in reliquo servitiorum domus omne instrumentum quo sederit supra ipsum, Et vocavit, et sponsa aptabit instrumenta sua, Isaie, ut dicere vestes eius et ornamenta eius, et serviunt sibi in ipso etiam in indumentis in locis multis, sicut dicere ipsos portantes indumenta de domo artificis ut capitale de domo et sine hoc multa. Et pondus aliud ipsum vas auri, Verba, expo. vas auri et mem in ipso addita.
כי לא כלו רחמיו (איכה ג, כב), כלו עיני מיחל (תה’ סט, ד), עיני כלו לישועתך (תה’ קיט, קכג), ואתם בני יעקב לא כליתם (מלאכי ג, ו). וכלות אליהם (דב’ כח, לב), 9 10יחדו כלם יכליון (יש’ לא, ג), כד הקמח לא תכלה (מל"א יז, יד), בקמץ. ומשפטו בסגול. 11 והשם כלה אתה עושה12 (יח’ יא, יג), עשו כלה (בר’ יח, כא). ומשקל אחר כליון חרוץ (יש’ י, כב). והפעל הכבד ולא כליתי את בני ישראל (במ’ כה, יא), בחרק13. לתהו והבל כחי כליתי (יש’ מט, ד), בצרי. ואכל אותם באפי (יח’ מג, ח), ותכל תלונותם14 מעלי (במ’ יז, כה). פן אכלך בדרך (שמ’ לג, ג), משפטו אכלך בפתח הכ"ף ודגש הלמ"ד. מכלות עינים (וי’ כו, טז), ועיני אלמנה אכלה (איוב לא, טז) 15. ונכתב באל"ף לכלא הפשע ולהתם חתת16 חטאת (דנ’ ט, כד). ענין כלם והדומה17 להם ענין כלם18 והשחתה. ויש בענין השלמה והוא קרוב לזה הענין19 כלה הבית לכל דבריו (מל"א ו, לח), כלומר נשלם הבית. ויכלו באפס תקוה (איוב ז, ו), כ20 ותכלינה שבע שני השבע (בר’ מא, נג), ככלות כחי אל תעזבני (תה’ עא, ט), זמן השלמת כחי והוא עת הזקנה. ותכל כל עבודת21 משכן אהל מועד (שמ’ לט, לב). והשם כשלחו כלה גרש יגרש אתכם מזה22 (שמ’ יא, א), כשישלחכם23 בהשלמת כלכם ישלחכם שלא ישאר אחד. ובתוספת תי"ו לכל תכלה ראיתי קץ (תה’ קיט, צו), כלומר להשלמת כל הדב’ ראיתי קץ אבל מצותך רחבה מאד ואין לה קץ שאף על פי שהמצות יש להן קץ וחשבון ידוע, הענפים היוצאים24 מהם רחבים לאין קץ. והאומר כי תכלה מגזרת וכל בשליש (יש’ מ, יב) על משקל מתגרת ידך (תה’ לט, יא), שעה25 בזה ובזה, כי שניהם מנחי הלמ"ד עך דרך הדקדוק. ועוד פרשו26 רחבה מצותך מאד על מצות הלב אבל מצות הגוף יש להם27 קץ וזה הפירוש הוא האמת. ומשקל אחר תכלית שנאה שנאתים (תה’ קלט, כב), ולכל תכלית הוא חוקר (איוב כח, ג). והפעל הכבד ויכל אלהים ביום השביעי (בר’ ב, ב), ותכל להשקותו28 (בר’ כד, יט), ויבן שלמה את הבית ויכלהו (מל"א ו, יד), ביום כלות29 משה (במ’ ז, א), כי תכלה לעשר (דב’ כו, יב), בכלותך מחטא (יח’ מג, כג), יכלו ימ30 בטוב ימיהם (איוב כא, יג)31 יכלו ימיהם בטוב (איוב לו, יא)32. ושלא נזכר פועלו33 34 כלו תפלות דוד בן ישי (תה’ עב, כ), ויכלו השמים והארץ 35 (בר’ ב, א), כלם והדומים להם ענין השלמה. ובפירוש כלו תפלות דוד בן ישי רבו דעות המפרשים. ולפי דעתי כי זה המזמור הוא תכלית כל תפלותיו ואף על פי שלא כתבו בסוף אולי היתה דעתו לכלות ספרו בספר המעלות וההלולים כי אין המזמורים מסודרים על סדר המעשים. הלא תראה מזמור בברחו מפני אבשלום בנו36 (תה’ ג, א) ואחריו כמה מזמורים שהיו טרם מעשה אבשלום. ובזה ההמזמור התפלל על שלמה שתכון מלכותו. וזה היה בעת זקנותו כשהוקם שלמה למלך ואחר זה לא קרה אותו דבר שידבר עליו ובזה כלו דבריו ותפלותיו. וענין אחר כלתה לישועתך37 נפשי (תה’ קיט, פא), נכספה וגם כלתה נפשי (תה’ פד, ג). והפעל הכבד ותכל דוד המלך (שמ"ב יג, לט), ופירושו ותכל נפש דוד. והחכם רבי אברהם בן38 עזרא ז"ל39 פרשו40 פועל יוצא והוא אומר על אם אבשלום שהיתה מאוה41 אל דוד עד שרצה לצאת ממקומו אל בנו. ולא הזכירה הכתוב כמו אשר ילדה אותה42 ללוי (במ’ כו, נט), ואותו43 ילדה אחרי אבשלום (מל"א א, ו), ענינם וענין הדומה להם ענין תאוחה
כי לא כלו רחמיו (איכה ג, כב), כלו עיני מיחל (תה’ סט, ד), עיני כלו לישועתך (תה’ קיט, קכג), ואתם בני יעקב לא כליתם (מלאכי ג, ו). וכלות אליהם (דב’ כח, לב), 9 10יחדו כלם יכליון (יש’ לא, ג), כד הקמח לא תכלה (מל"א יז, יד), בקמץ. ומשפטו בסגול. 11 והשם כלה אתה עושה12 (יח’ יא, יג), עשו כלה (בר’ יח, כא). ומשקל אחר כליון חרוץ (יש’ י, כב). והפעל הכבד ולא כליתי את בני ישראל (במ’ כה, יא), בחרק13. לתהו והבל כחי כליתי (יש’ מט, ד), בצרי. ואכל אותם באפי (יח’ מג, ח), ותכל תלונותם14 מעלי (במ’ יז, כה). פן אכלך בדרך (שמ’ לג, ג), משפטו אכלך בפתח הכ"ף ודגש הלמ"ד. מכלות עינים (וי’ כו, טז), ועיני אלמנה אכלה (איוב לא, טז) 15. ונכתב באל"ף לכלא הפשע ולהתם חתת16 חטאת (דנ’ ט, כד). ענין כלם והדומה17 להם ענין כלם18 והשחתה. ויש בענין השלמה והוא קרוב לזה הענין19 כלה הבית לכל דבריו (מל"א ו, לח), כלומר נשלם הבית. ויכלו באפס תקוה (איוב ז, ו), כ20 ותכלינה שבע שני השבע (בר’ מא, נג), ככלות כחי אל תעזבני (תה’ עא, ט), זמן השלמת כחי והוא עת הזקנה. ותכל כל עבודת21 משכן אהל מועד (שמ’ לט, לב). והשם כשלחו כלה גרש יגרש אתכם מזה22 (שמ’ יא, א), כשישלחכם23 בהשלמת כלכם ישלחכם שלא ישאר אחד. ובתוספת תי"ו לכל תכלה ראיתי קץ (תה’ קיט, צו), כלומר להשלמת כל הדב’ ראיתי קץ אבל מצותך רחבה מאד ואין לה קץ שאף על פי שהמצות יש להן קץ וחשבון ידוע, הענפים היוצאים24 מהם רחבים לאין קץ. והאומר כי תכלה מגזרת וכל בשליש (יש’ מ, יב) על משקל מתגרת ידך (תה’ לט, יא), שעה25 בזה ובזה, כי שניהם מנחי הלמ"ד עך דרך הדקדוק. ועוד פרשו26 רחבה מצותך מאד על מצות הלב אבל מצות הגוף יש להם27 קץ וזה הפירוש הוא האמת. ומשקל אחר תכלית שנאה שנאתים (תה’ קלט, כב), ולכל תכלית הוא חוקר (איוב כח, ג). והפעל הכבד ויכל אלהים ביום השביעי (בר’ ב, ב), ותכל להשקותו28 (בר’ כד, יט), ויבן שלמה את הבית ויכלהו (מל"א ו, יד), ביום כלות29 משה (במ’ ז, א), כי תכלה לעשר (דב’ כו, יב), בכלותך מחטא (יח’ מג, כג), יכלו ימ30 בטוב ימיהם (איוב כא, יג)31 יכלו ימיהם בטוב (איוב לו, יא)32. ושלא נזכר פועלו33 34 כלו תפלות דוד בן ישי (תה’ עב, כ), ויכלו השמים והארץ 35 (בר’ ב, א), כלם והדומים להם ענין השלמה. ובפירוש כלו תפלות דוד בן ישי רבו דעות המפרשים. ולפי דעתי כי זה המזמור הוא תכלית כל תפלותיו ואף על פי שלא כתבו בסוף אולי היתה דעתו לכלות ספרו בספר המעלות וההלולים כי אין המזמורים מסודרים על סדר המעשים. הלא תראה מזמור בברחו מפני אבשלום בנו36 (תה’ ג, א) ואחריו כמה מזמורים שהיו טרם מעשה אבשלום. ובזה ההמזמור התפלל על שלמה שתכון מלכותו. וזה היה בעת זקנותו כשהוקם שלמה למלך ואחר זה לא קרה אותו דבר שידבר עליו ובזה כלו דבריו ותפלותיו. וענין אחר כלתה לישועתך37 נפשי (תה’ קיט, פא), נכספה וגם כלתה נפשי (תה’ פד, ג). והפעל הכבד ותכל דוד המלך (שמ"ב יג, לט), ופירושו ותכל נפש דוד. והחכם רבי אברהם בן38 עזרא ז"ל39 פרשו40 פועל יוצא והוא אומר על אם אבשלום שהיתה מאוה41 אל דוד עד שרצה לצאת ממקומו אל בנו. ולא הזכירה הכתוב כמו אשר ילדה אותה42 ללוי (במ’ כו, נט), ואותו43 ילדה אחרי אבשלום (מל"א א, ו), ענינם וענין הדומה להם ענין תאוחה
Sources rabbiniques
א. בבלי, מועד קטן יג ע"ב. בבלי, פסחים נה ע"ב