Disposuit^(a). Et disposuit ipsum in ventre¹ una, Iob². Et niphal paratum et bonum non est paratum ad facere sic sicut diluculum preparatus egressus eius, Isaie, ad non paratum ipsi, Nehemie, ad quem alimentum non paratum et presto ipsi, et ecce veritas parata res, Verba, ut dicere parata in ore testium, sicut perquisisti et reddibitis ad me ad certitudinem, Samuelis, expo. cum certitudine ut dicere cum re veritatis, certum et veritas quod faciens scire me locum suum in veritate quia venit Saul vere in veritate, Samuelis, parata fuerunt derisoribus iudicia, Proverbiorum, et paratum fuit regnum suum, Regum. Et verbum grave disposuit cor suum, Psalmiste, ad locum quem paravi, Nomina, paravimus et sanctificavimus, Verba, quis paravit corvo cibum suum, Iob, et paraverunt manus, et macellare macellationem et parare, In principio, et non parabit ad loqui sic³ iudicium ut dicere non parabit rem in ore suo ad loqui cum rectitudine, sicut quod fuit dicens ipsi⁴, parata domus Domini. Et cuius non memoratus est agens suus de ipso et parabitur cum misericordia thronus, Isaie, patha quia est verbum preteritum reversum ad futurum propter vau, et ipse ad regem paratus fuit, Isaie, camessatum quia est verbum stans. Et grave aliud sicut quod paravit ad destruere, Isaie, paraverunt sagiptas suas supra cordam et opus manuum⁵ nostrarum para ipsum, Psalmiste, usque parabit, Isaie, et parabit ad indagationem patruum eorum, Iob, ut dicere para scientiam tuam ad indagare et querere res. Et cuius non memoratus agens suus de ipso in die creari te parata fuerunt, Ezechielis. Et cum hitpaal et cum intelligentia parabitur, Proverbiorum, omnia ipsa modus parationis, et notum. Et adiectivum de hoc non sic nos facientes, Regum, ut dicere non bonum non certe expectabo ante faciem tuam, Samuelis, si veridici nos⁶, In principio, ut dicere et veraces veritatem filię Zilpat loquentes veritatem tribus filiorum Ioseph loquentes, In deserto, et non invenerunt ipsis veritatem, Iudicum, ut dicere sicut⁷ numerus quo fuerunt ipsi, et os suum rotundum opus rectum, ut dicere rectum, et obliviscentur in civitate qua rectum fuerunt, et fortitudinem suam non veram locuti sunt, Ieremie, expo. opus rectum quod fecerunt, Ieremie, et non bonum, non fortificabunt vere arborem eorum, Isaie, non fortificabunt ipsum fortitudine bona, et proximum ad multos modos istos, omne chen quod in lectura et fecerunt sicut⁸ magi sic sicut quod fuerunt facientes ipsi sicut sic morientur, Isaie, sicut quod terra finietur sic morientur habitatores eius, et consumetur quia propterea non dedite, expo. quod propterea quod non dedite, propterea implevit cor hominis, Ecclesiastes, quod implevit ipse cor suum ad facere sic, Hester, sicut affligebant ipsum sic multiplicabitur⁹, Nomina, ut dicere quantum quod fuerunt affligentes ipsum sic erat multiplicans et crescens magis, et sicut ipsum vocaverunt vos et sic iverunt de ante ipsos, Iosue¹⁰. Et venit supra dictione ista lamed servitii propterea vigens ego dictum Domini, Sophonie, propterea iacebit tecum, Principio, et est declarans¹¹ de ipsis in veritate quod sunt principium verborum et est qui declarabit ipsa propter istud, et est quod veniet supra ipsum bet servitii et cum hoc veniam ad regem, Hester, ut dicere et cum hoc quod ieiunabitis et queretis, misericordias veniam ad regem quod non secundum legem et sperabo in misericordiis fortis^(b), et cum hoc vidi impios sepultos, Ecclesiastes. Et aptabitur ad declarare hoc et cum veritate. Et nomen veniam usque ad preparationem suam, Iob, ut dicere locum sessionis suę, qui est paratus ibi. Et pondus aliud preparatio ad sedere te, Nomina. Et cum addictione he, preparatio una, et fecit preparationes, Regum, expo. sessio pelvium. Et cum surec et dimictetur tibi supra preparatione sua, Zacarie, locus sessionis¹² suę. Et pondus aliud et supra gradus preparatio de super, Regum. Et cum absorptione absconsionis cum dagges et fecit pelvem ęris et preparationem suam ęris, Nomina, locus sessionis sue et faciet redire te ad statum tuum, In principio, locus sessionis tuę quo fuisti paratus in ipso de principio et cum he mulieris, et hortus quem plantavit dextera tua, Psalmiste, vult dicere terram Isdrael, ad viam preparatio ad sedem tuam, Nomina, et dixit in ipso lingua plantationis, sicut quod invenimus, et plantavit tentoria ornamenti sui et etiam comparavit ipsam ad vitem, in psalmo. Et iam declaraverunt dictionem istam sicut planta, sicut quod dixit post ipsum, et propter hoc fortificasti te, quod est sicut filius fructificans Ioseph ad facere dapes, ad opus cęlorum fecimus ipsi escas ad contristare ipsam, Ieremie, et esca imaginum vestrarum, Amos, expo. species escarum quas erant preparantes et appropinquantes ad opus cęlorum et imagines eorum et forte¹³ vocavit ipsas cavanim et chivun ad parare scientiam eorum et cor eorum supra ipsis ad facere ipsas et aptare ipsas bene. Et declaraverunt in ipso adhuc quod est stella Saturni. Et sic vocatur in lingua Ismael et Persie idolum. Et fecerunt similitudinem suam ad servire ipsi. Et Ionatan caldeizat cavanim vestes et caldeizat cingulum supra humeralis lini vestis lini filie regis, virgines vestes vestes.

Disposuit^(a). Et disposuit ipsum in ventre¹ una, Iob². Et niphal paratum et bonum non est paratum ad facere sic sicut diluculum preparatus egressus eius, Isaie, ad non paratum ipsi, Nehemie, ad quem alimentum non paratum et presto ipsi, et ecce veritas parata res, Verba, ut dicere parata in ore testium, sicut perquisisti et reddibitis ad me ad certitudinem, Samuelis, expo. cum certitudine ut dicere cum re veritatis, certum et veritas quod faciens scire me locum suum in veritate quia venit Saul vere in veritate, Samuelis, parata fuerunt derisoribus iudicia, Proverbiorum, et paratum fuit regnum suum, Regum. Et verbum grave disposuit cor suum, Psalmiste, ad locum quem paravi, Nomina, paravimus et sanctificavimus, Verba, quis paravit corvo cibum suum, Iob, et paraverunt manus, et macellare macellationem et parare, In principio, et non parabit ad loqui sic³ iudicium ut dicere non parabit rem in ore suo ad loqui cum rectitudine, sicut quod fuit dicens ipsi⁴, parata domus Domini. Et cuius non memoratus est agens suus de ipso et parabitur cum misericordia thronus, Isaie, patha quia est verbum preteritum reversum ad futurum propter vau, et ipse ad regem paratus fuit, Isaie, camessatum quia est verbum stans. Et grave aliud sicut quod paravit ad destruere, Isaie, paraverunt sagiptas suas supra cordam et opus manuum⁵ nostrarum para ipsum, Psalmiste, usque parabit, Isaie, et parabit ad indagationem patruum eorum, Iob, ut dicere para scientiam tuam ad indagare et querere res. Et cuius non memoratus agens suus de ipso in die creari te parata fuerunt, Ezechielis. Et cum hitpaal et cum intelligentia parabitur, Proverbiorum, omnia ipsa modus parationis, et notum. Et adiectivum de hoc non sic nos facientes, Regum, ut dicere non bonum non certe expectabo ante faciem tuam, Samuelis, si veridici nos⁶, In principio, ut dicere et veraces veritatem filię Zilpat loquentes veritatem tribus filiorum Ioseph loquentes, In deserto, et non invenerunt ipsis veritatem, Iudicum, ut dicere sicut⁷ numerus quo fuerunt ipsi, et os suum rotundum opus rectum, ut dicere rectum, et obliviscentur in civitate qua rectum fuerunt, et fortitudinem suam non veram locuti sunt, Ieremie, expo. opus rectum quod fecerunt, Ieremie, et non bonum, non fortificabunt vere arborem eorum, Isaie, non fortificabunt ipsum fortitudine bona, et proximum ad multos modos istos, omne chen quod in lectura et fecerunt sicut⁸ magi sic sicut quod fuerunt facientes ipsi sicut sic morientur, Isaie, sicut quod terra finietur sic morientur habitatores eius, et consumetur quia propterea non dedite, expo. quod propterea quod non dedite, propterea implevit cor hominis, Ecclesiastes, quod implevit ipse cor suum ad facere sic, Hester, sicut affligebant ipsum sic multiplicabitur⁹, Nomina, ut dicere quantum quod fuerunt affligentes ipsum sic erat multiplicans et crescens magis, et sicut ipsum vocaverunt vos et sic iverunt de ante ipsos, Iosue¹⁰. Et venit supra dictione ista lamed servitii propterea vigens ego dictum Domini, Sophonie, propterea iacebit tecum, Principio, et est declarans¹¹ de ipsis in veritate quod sunt principium verborum et est qui declarabit ipsa propter istud, et est quod veniet supra ipsum bet servitii et cum hoc veniam ad regem, Hester, ut dicere et cum hoc quod ieiunabitis et queretis, misericordias veniam ad regem quod non secundum legem et sperabo in misericordiis fortis^(b), et cum hoc vidi impios sepultos, Ecclesiastes. Et aptabitur ad declarare hoc et cum veritate. Et nomen veniam usque ad preparationem suam, Iob, ut dicere locum sessionis suę, qui est paratus ibi. Et pondus aliud preparatio ad sedere te, Nomina. Et cum addictione he, preparatio una, et fecit preparationes, Regum, expo. sessio pelvium. Et cum surec et dimictetur tibi supra preparatione sua, Zacarie, locus sessionis¹² suę. Et pondus aliud et supra gradus preparatio de super, Regum. Et cum absorptione absconsionis cum dagges et fecit pelvem ęris et preparationem suam ęris, Nomina, locus sessionis sue et faciet redire te ad statum tuum, In principio, locus sessionis tuę quo fuisti paratus in ipso de principio et cum he mulieris, et hortus quem plantavit dextera tua, Psalmiste, vult dicere terram Isdrael, ad viam preparatio ad sedem tuam, Nomina, et dixit in ipso lingua plantationis, sicut quod invenimus, et plantavit tentoria ornamenti sui et etiam comparavit ipsam ad vitem, in psalmo. Et iam declaraverunt dictionem istam sicut planta, sicut quod dixit post ipsum, et propter hoc fortificasti te, quod est sicut filius fructificans Ioseph ad facere dapes, ad opus cęlorum fecimus ipsi escas ad contristare ipsam, Ieremie, et esca imaginum vestrarum, Amos, expo. species escarum quas erant preparantes et appropinquantes ad opus cęlorum et imagines eorum et forte¹³ vocavit ipsas cavanim et chivun ad parare scientiam eorum et cor eorum supra ipsis ad facere ipsas et aptare ipsas bene. Et declaraverunt in ipso adhuc quod est stella Saturni. Et sic vocatur in lingua Ismael et Persie idolum. Et fecerunt similitudinem suam ad servire ipsi. Et Ionatan caldeizat cavanim vestes et caldeizat cingulum supra humeralis lini vestis lini filie regis, virgines vestes vestes.

ויכוננו ברחם אחד ^{(איוב לא, טו)}. והנפעל נכוןוטוב¹⁴, לא נכון לעשות כן ^{(שמ’ ח, כב)}, כשחר נכון מוצאו^{15 (הו' ו, ג)}. לאין נכון לו ^{(נחמ’ ח, י)}, פירושו למי שהמזון אין נכון ומזומן לו. והנה אמת נכון הדבר ^{(דב' יג, טו)}, כלומר נכון בפי העדים כאשר חקרת, ושבתם אלי אל נכון ^{(שמ"א כג, כג)}, פירושו עם נכון כלומר עם דבר ¹⁶ נכון ואמת שתודיעו לי מקומו באמת. כי בא שאול אל נכון ^{(שמ"א כו, ד)}, באמת. נכונו ללצים שפטים ^{(מש’ יט, כט)}, ותכון¹⁷ מלכותו^{18 (מל"א ב, יב)}. והפעל הכבד הכין לבו ^{(תה’ עח, ח)}, אל המקום אשר הכינותי^{19 (שמ’ כג, כ)}, הכנו והקדשנו ^{(דה"ב כט, יט)}, מי יכין לעורב²⁰ צידו ^{(איוב לח, מא)}, ויכינו את המנחה ^{(בר’ מג, כה)}, וטבח טבח והכן ^{(בר’ מג, טז)}, ולא יכין לדבר כן ^{(שופ’ יב, ו)}, כלומר לא יכין הדבר בפיו לדבר ביושר כמו²¹ שהיה אומר לו. מוכנים בית י"י^{22 (יח’ מ, מג)}. ושלא נזכר פועלו ממנו והוכן בחסד כסא ^{(יש’ טז, ה)}, פתח כי הוא פעל עבר מוסב לעתיד מפני הוא"ו²³. גם הוא למלך הוא²⁴ הוכן ^{(יש’ ל, לג)}, קמץ²⁵ כי הוא פעל עומד. וכבד אחר אשר כונן להשחית ^{(יש’ נא, יג)}, כוננו חצם על יתר ^{(תה’ יא, ב)}, ומעשה ידינו כוננה עלינו²⁶ ומעשה ידינו כוננהו ^{(תה’ צ, יז)}, עד יכונן ^{(יש’ סב, ז)}, וכונן לחקר אבותם ^{(איוב ח, ח)}, כלומר כונן דעתך לחקור ולדרש²⁷ הדברים. ושלא נזכר פועלו²⁸ ממנו ביום הבראך כוננו ^{(יח’ כח, יג)}. ועם ההתפלעל²⁹ ובתבונה יתכונן ^{(מש’ כד, ג)}, כלם ענין הכנה, וידוע. והתאר מזה לא כן אנחנו עושים ^{(מל"ב ז, ט)} כלומר לא טוב. לא כן אוחילה לפניך ^{(שמ"ב יח, יד)} לא טוב³⁰, אם כנים אתם ^{(בר’ מב, יט)}, כלומר נכונים ואמתים. כן בנות צלפחד דוברות^{31 (במ’ כז, ז)}, כן מטה בני יוסף דברים ^{(במ’ לו, ה)}, ולא מצאו להם כן ^{(שופ’ כא, יד)}, כלומר בחשבון שהיו הם. ופיה עגול³² מעשה כן ^{(מל"א ז, לא)}, כלומר מעשה ישר. וישתכחו בעיר אשר כן עשו ^{(קה’ ח, י)}, ופירוש³³ המעשה הישר שעשו³⁴. וגבורתם לא כן ^{(יר’ כג, י)}, לא³⁵ כן ידברו ^{(יר’ ח, ו)}, לא טוב. בל יחזקו כן תרגם ^{(יש’ לג, כג)}, לא יחזקוהו³⁶ חזוק³⁷ טוב וחזק³⁸. וקרוב לענין כ אלו³⁹ כל כן שבמקרא. ויעשו כן החרטמים ^{(שמ’ ח, ג)}, כן כמו שהוא הם עושים⁴⁰, וישביה⁴¹ כמו כן ימותון ^{(יש’ נא, ו)}, כמו שהארץ תבלה כן ימותו יושביה ויבלו. כי על כן לא נתתיה ^{(בר’ לח, כו)}, פירושו כי על כן שלא נתתיה. על כן מלא לב האדם ^{(קה’ ח, יא)}, אשר מלאו לבו לעשות כן ^{(אס’ ז, ה)}, וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ^{(שמ’ א, יב)}, כלומר כל כמו⁴² שהיו מענין⁴³ אתו⁴⁴ כן היה רב⁴⁵ ופורץ יותר. וכמהו קראו להם כן הלכו להם⁴⁶ מפניהם ^{(הו' יא, ב)}. ובא על המלה הזאת למ"ד השרות⁴⁷ לכן חי אני נאם י"י ^{(צפ’ ב, ט)}, לכן ישכב עמך הלילה ^{(בר’ ל, טו)}. ויש שתפרש מהם באמת שהם⁴⁸ התחלת הדברים. ויש שתפרש אותם בעבור זה. ויש שתבא עליו בי"ת השרות⁴⁹ ובכן אבא⁵⁰ אל המלך ^{(אס’ ד, טז)}, כלומר ובזה שתתענו ותבקשו רחמים אבא⁵¹ אל המלך⁵² אשר לא כדת ואבטח ברחמי הצור. ובכן ראיתי רשעים קבורים ^{(קה’ ח, י)}, ויתכן לפרש זה ובאמת. והשם אבא עד תכונתו ^{(איוב כג, ג)}, כלומר מקום מושבו שהוא נכון שם. ומשקל אחר מכון לשבתך ^{(שמ’ טו, יז)}. ובתוספת ה"א המכונה האחת ^{(מל"א ז, כז)}, ויעש את המכונות^{53 (מל"א ז, כז)}, פירושו מושב הכיורות. ובשרק והניחה שם על מכונתה^{54 (זכ’ ה, יא)}, מקום מושבה. ומשקל אחר ועל השלבים כן ממעל ^{(מל"א ז, כט)}. ובהבלע הסתר בדגש ויעש את הכיור נחשת ואת כנו נחשת ^{(שמ’ לח, ח)}, מקום מושבו. והשיבך על כנך ^{(בר’ מ, יג)}, מקום מושבך שהיית נכון בו מתחלה. ובה"א הנקבה וכנה אשר נטעה ימינך ^{(תה’ פ, טז)}, רוצה לומר ארץ ישראל על דרך מכון לשבתך פעלת י"י מקדש י"י כוננו ידיך ^{(שמ’ טו, יז)}. ואמר בו לשון נטיעה כמו שמצאנו ויטע אהלי אפדנו ^{(דנ’ יא, מה)}, ועוד שהמשיל אותה לגפן במזמור. וכבר פרשו⁵⁵ המלה ⁵⁶ כמו נטיעה כמו שאמר אחריו ועל בן אמצת לך ^{(תה’ פ, טז)}, שהוא כמו בן פרת יוסף ^{(בר’ מט, כב)}. לעשות כונים למלאכת⁵⁷ השמים ^{(יר’ ז, יח)}, עשינו לה כונים להעציבה^{58 (יר’ מד, יט)}, ואת כיון צלמיכם ^{(עמ’ ה, כו)}, פירושו מיני מאכלים שהיו מכינים ומגישים למלאכת⁵⁹ השמים ולצלמיהם. ואולי קראם כונים וכיון לכוון⁶⁰ דעתם ולבם אליהם⁶¹ לעשותם ולתקנם היטב. ופרשו⁶² בו עוד שהוא כוכב שבתי נקרא כיון⁶³, וכן נקרא בלשון ישמעאל ופרש⁶⁴ כוון⁶⁵ ועשו דמותו לעבדו. ויונתן תרגם כונים כדרוטין⁶⁶. וכן תרגום⁶⁷ חגור אפוד בד כדרוט⁶⁸ דבוץ, בנות המלך הבתולות ^{(שמ"ב, יג, יח)} מעילים כדרוטין⁶⁹.

ויכוננו ברחם אחד ^{(איוב לא, טו)}. והנפעל נכוןוטוב¹⁴, לא נכון לעשות כן ^{(שמ’ ח, כב)}, כשחר נכון מוצאו^{15 (הו' ו, ג)}. לאין נכון לו ^{(נחמ’ ח, י)}, פירושו למי שהמזון אין נכון ומזומן לו. והנה אמת נכון הדבר ^{(דב' יג, טו)}, כלומר נכון בפי העדים כאשר חקרת, ושבתם אלי אל נכון ^{(שמ"א כג, כג)}, פירושו עם נכון כלומר עם דבר ¹⁶ נכון ואמת שתודיעו לי מקומו באמת. כי בא שאול אל נכון ^{(שמ"א כו, ד)}, באמת. נכונו ללצים שפטים ^{(מש’ יט, כט)}, ותכון¹⁷ מלכותו^{18 (מל"א ב, יב)}. והפעל הכבד הכין לבו ^{(תה’ עח, ח)}, אל המקום אשר הכינותי^{19 (שמ’ כג, כ)}, הכנו והקדשנו ^{(דה"ב כט, יט)}, מי יכין לעורב²⁰ צידו ^{(איוב לח, מא)}, ויכינו את המנחה ^{(בר’ מג, כה)}, וטבח טבח והכן ^{(בר’ מג, טז)}, ולא יכין לדבר כן ^{(שופ’ יב, ו)}, כלומר לא יכין הדבר בפיו לדבר ביושר כמו²¹ שהיה אומר לו. מוכנים בית י"י^{22 (יח’ מ, מג)}. ושלא נזכר פועלו ממנו והוכן בחסד כסא ^{(יש’ טז, ה)}, פתח כי הוא פעל עבר מוסב לעתיד מפני הוא"ו²³. גם הוא למלך הוא²⁴ הוכן ^{(יש’ ל, לג)}, קמץ²⁵ כי הוא פעל עומד. וכבד אחר אשר כונן להשחית ^{(יש’ נא, יג)}, כוננו חצם על יתר ^{(תה’ יא, ב)}, ומעשה ידינו כוננה עלינו²⁶ ומעשה ידינו כוננהו ^{(תה’ צ, יז)}, עד יכונן ^{(יש’ סב, ז)}, וכונן לחקר אבותם ^{(איוב ח, ח)}, כלומר כונן דעתך לחקור ולדרש²⁷ הדברים. ושלא נזכר פועלו²⁸ ממנו ביום הבראך כוננו ^{(יח’ כח, יג)}. ועם ההתפלעל²⁹ ובתבונה יתכונן ^{(מש’ כד, ג)}, כלם ענין הכנה, וידוע. והתאר מזה לא כן אנחנו עושים ^{(מל"ב ז, ט)} כלומר לא טוב. לא כן אוחילה לפניך ^{(שמ"ב יח, יד)} לא טוב³⁰, אם כנים אתם ^{(בר’ מב, יט)}, כלומר נכונים ואמתים. כן בנות צלפחד דוברות^{31 (במ’ כז, ז)}, כן מטה בני יוסף דברים ^{(במ’ לו, ה)}, ולא מצאו להם כן ^{(שופ’ כא, יד)}, כלומר בחשבון שהיו הם. ופיה עגול³² מעשה כן ^{(מל"א ז, לא)}, כלומר מעשה ישר. וישתכחו בעיר אשר כן עשו ^{(קה’ ח, י)}, ופירוש³³ המעשה הישר שעשו³⁴. וגבורתם לא כן ^{(יר’ כג, י)}, לא³⁵ כן ידברו ^{(יר’ ח, ו)}, לא טוב. בל יחזקו כן תרגם ^{(יש’ לג, כג)}, לא יחזקוהו³⁶ חזוק³⁷ טוב וחזק³⁸. וקרוב לענין כ אלו³⁹ כל כן שבמקרא. ויעשו כן החרטמים ^{(שמ’ ח, ג)}, כן כמו שהוא הם עושים⁴⁰, וישביה⁴¹ כמו כן ימותון ^{(יש’ נא, ו)}, כמו שהארץ תבלה כן ימותו יושביה ויבלו. כי על כן לא נתתיה ^{(בר’ לח, כו)}, פירושו כי על כן שלא נתתיה. על כן מלא לב האדם ^{(קה’ ח, יא)}, אשר מלאו לבו לעשות כן ^{(אס’ ז, ה)}, וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ^{(שמ’ א, יב)}, כלומר כל כמו⁴² שהיו מענין⁴³ אתו⁴⁴ כן היה רב⁴⁵ ופורץ יותר. וכמהו קראו להם כן הלכו להם⁴⁶ מפניהם ^{(הו' יא, ב)}. ובא על המלה הזאת למ"ד השרות⁴⁷ לכן חי אני נאם י"י ^{(צפ’ ב, ט)}, לכן ישכב עמך הלילה ^{(בר’ ל, טו)}. ויש שתפרש מהם באמת שהם⁴⁸ התחלת הדברים. ויש שתפרש אותם בעבור זה. ויש שתבא עליו בי"ת השרות⁴⁹ ובכן אבא⁵⁰ אל המלך ^{(אס’ ד, טז)}, כלומר ובזה שתתענו ותבקשו רחמים אבא⁵¹ אל המלך⁵² אשר לא כדת ואבטח ברחמי הצור. ובכן ראיתי רשעים קבורים ^{(קה’ ח, י)}, ויתכן לפרש זה ובאמת. והשם אבא עד תכונתו ^{(איוב כג, ג)}, כלומר מקום מושבו שהוא נכון שם. ומשקל אחר מכון לשבתך ^{(שמ’ טו, יז)}. ובתוספת ה"א המכונה האחת ^{(מל"א ז, כז)}, ויעש את המכונות^{53 (מל"א ז, כז)}, פירושו מושב הכיורות. ובשרק והניחה שם על מכונתה^{54 (זכ’ ה, יא)}, מקום מושבה. ומשקל אחר ועל השלבים כן ממעל ^{(מל"א ז, כט)}. ובהבלע הסתר בדגש ויעש את הכיור נחשת ואת כנו נחשת ^{(שמ’ לח, ח)}, מקום מושבו. והשיבך על כנך ^{(בר’ מ, יג)}, מקום מושבך שהיית נכון בו מתחלה. ובה"א הנקבה וכנה אשר נטעה ימינך ^{(תה’ פ, טז)}, רוצה לומר ארץ ישראל על דרך מכון לשבתך פעלת י"י מקדש י"י כוננו ידיך ^{(שמ’ טו, יז)}. ואמר בו לשון נטיעה כמו שמצאנו ויטע אהלי אפדנו ^{(דנ’ יא, מה)}, ועוד שהמשיל אותה לגפן במזמור. וכבר פרשו⁵⁵ המלה ⁵⁶ כמו נטיעה כמו שאמר אחריו ועל בן אמצת לך ^{(תה’ פ, טז)}, שהוא כמו בן פרת יוסף ^{(בר’ מט, כב)}. לעשות כונים למלאכת⁵⁷ השמים ^{(יר’ ז, יח)}, עשינו לה כונים להעציבה^{58 (יר’ מד, יט)}, ואת כיון צלמיכם ^{(עמ’ ה, כו)}, פירושו מיני מאכלים שהיו מכינים ומגישים למלאכת⁵⁹ השמים ולצלמיהם. ואולי קראם כונים וכיון לכוון⁶⁰ דעתם ולבם אליהם⁶¹ לעשותם ולתקנם היטב. ופרשו⁶² בו עוד שהוא כוכב שבתי נקרא כיון⁶³, וכן נקרא בלשון ישמעאל ופרש⁶⁴ כוון⁶⁵ ועשו דמותו לעבדו. ויונתן תרגם כונים כדרוטין⁶⁶. וכן תרגום⁶⁷ חגור אפוד בד כדרוט⁶⁸ דבוץ, בנות המלך הבתולות ^{(שמ"ב, יג, יח)} מעילים כדרוטין⁶⁹.