Contrivit. Et conteram a facie sua angustiatores suos, Psalmiste, et compressus et contritus, Et vocavit, sicut fractio vasis figulorum contritus, Isaie, conterite legiones vestras ad enses, Ioelis, et conteram ipsum molere verba iudicium suum conteram in statera et miserebor cui miserebor vel est sicut iudicium suum in pondere cui maledicam. Et nomen contritum ad lucernam, Et vocavit. Et declaraverunt doctores nostri quod erant contundentes¹ olivas in mortario et non erat molens ipsas in cum molis ut quod non essent in ipso faces et postquam quod eduxit guctam primam erat faciens intrare ipsas ad molas et molens ipsas, et ipsum oleum quod eduxit per manus molitionis congruens ad munera et falsum, pro candelabro quod dictum est contusum pro lucerna et quod ad debitum. Et verbum grave et percusserunt ipsos et contriverunt ipsos, In deserto. Et iam declaravi ipsum in radice contrivit. Et aptabitur ad esse adhuc de radice contrivit et sic et² conteram ipsum molere. Et cuius non memoratus est agens suus de gravi et cum tumultu conteretur porta, Isaie, expo. et cum tumultu conteretur porta et omnia dolata conterentur, Michee³. Et grave aliud et contrivit serpentem ęreum, Regum, et conterent enses eorum ad ligones, Isaie, et conterent terram, Zacarie. Et nomen et non invenietur in contritione sua testa, Isaie, modus omnium contritio et fractio. Et scripsit rabi Iona quod de radice ista tritica contrita, Verba, et est nomen ad pondus serra vult dicere tritica molita. Et dominus meus pater meus ponderavit ipsum in pondere serre de serravit, et sic contrita radix sua contrivit et targum et momorderunt et contriverunt^(a), et esca ipsa morsus. Et sic in verbis doctorum nostrorum escam faciet comedere pater meus egiptius.

Contrivit. Et conteram a facie sua angustiatores suos, Psalmiste, et compressus et contritus, Et vocavit, sicut fractio vasis figulorum contritus, Isaie, conterite legiones vestras ad enses, Ioelis, et conteram ipsum molere verba iudicium suum conteram in statera et miserebor cui miserebor vel est sicut iudicium suum in pondere cui maledicam. Et nomen contritum ad lucernam, Et vocavit. Et declaraverunt doctores nostri quod erant contundentes¹ olivas in mortario et non erat molens ipsas in cum molis ut quod non essent in ipso faces et postquam quod eduxit guctam primam erat faciens intrare ipsas ad molas et molens ipsas, et ipsum oleum quod eduxit per manus molitionis congruens ad munera et falsum, pro candelabro quod dictum est contusum pro lucerna et quod ad debitum. Et verbum grave et percusserunt ipsos et contriverunt ipsos, In deserto. Et iam declaravi ipsum in radice contrivit. Et aptabitur ad esse adhuc de radice contrivit et sic et² conteram ipsum molere. Et cuius non memoratus est agens suus de gravi et cum tumultu conteretur porta, Isaie, expo. et cum tumultu conteretur porta et omnia dolata conterentur, Michee³. Et grave aliud et contrivit serpentem ęreum, Regum, et conterent enses eorum ad ligones, Isaie, et conterent terram, Zacarie. Et nomen et non invenietur in contritione sua testa, Isaie, modus omnium contritio et fractio. Et scripsit rabi Iona quod de radice ista tritica contrita, Verba, et est nomen ad pondus serra vult dicere tritica molita. Et dominus meus pater meus ponderavit ipsum in pondere serre de serravit, et sic contrita radix sua contrivit et targum et momorderunt et contriverunt^(a), et esca ipsa morsus. Et sic in verbis doctorum nostrorum escam faciet comedere pater meus egiptius.

וכתותי מפניו צריו ^{(תה’ פט, כד)}, ומעוך וכתות ^{(וי’ כב, כד)}, כשבר נבל יוצרים כתות ^{(יש’ ל, יד)}, כותו⁴ אתיכם לחרבות ^{(יואל ד, י)}, ואכות⁵ אותו⁶ טחון ^{(דב’ ט, כא)}, משפטו אכות⁷ בפלס וחנותי⁸ את אשר אחון^{9 (שמ’ לג, יט)}. או הוא כמשפטו במשקל מה אקוב^{10 (במ’ כג, ח)}. והשם כתית למאור ^{(שמ’ כז, כ)}. ופרשו¹¹ רבותינו ז"ל ^[א] שהיה כותש הזתים במכתש ולא היה טוחנם ברחים כדי שלא יהיו בו שמרים, ואחר שהוציא טפה ראשונה היה מכניסן לרחים¹² וטוחנן, ואותו השמן שהוציא על ידי ת¹³ טחינה כשר למנחות ופסול למנורה שנאמר כתית למאור ^{(שמ' כז, כ)}. ומה שנאמר¹⁴ במנחות בשמן כתית רבע ההין ^[ב], לא נאמר לחובה. והפעל הכבד ויכום ויכתום ^{(במ’ יד, מה)}. וכבר פרשתיו¹⁵ בשרש יכת. ויתכן עוד¹⁶ להיות ¹⁷ משרש נכת. וכן ואכות¹⁸ אותו¹⁹ טחון ^{(דב’ ט, כא)}. ושלא נזכר פועלו²⁰ מהכבד ושאיה יכת שער ^{(יש’ כד, יב)}, פירושו ובשאיה יכת שער. וכל פסילים²¹ יכתו ^{(מי’ א, ז)}. וכבד אחר וכתת נחש הנחשת ^{(מל"ב יח, ד)}, וכתתו חרבותם לאתים ^{(יש’ ב, ד)}, וכתתו את הארץ ^{(זכ’ יא, ו)}. והשם ולא ימצא במכתתו חרש ^{(יש’ ל' יד)}, ענין כלם²² הרציצה והשבר. וכתב רבי יונה כי מן השרש הזה חטים מכות ^{(דה"ב ב, ט)}, והוא שם על משקל משור רצה²³ לומר חטים טחונים. ואדני²⁴ אבי ז"ל שקלו בשקל משור מן נשר וכן מכות שרשו נכת, ותרגום וינשכו ונכיתו והאכילה הוא נשיכה²⁵. וכן בדברי רבותינו ז"ל ^[ג] מנכית ואכיל אבי מיצרי²⁶.

וכתותי מפניו צריו ^{(תה’ פט, כד)}, ומעוך וכתות ^{(וי’ כב, כד)}, כשבר נבל יוצרים כתות ^{(יש’ ל, יד)}, כותו⁴ אתיכם לחרבות ^{(יואל ד, י)}, ואכות⁵ אותו⁶ טחון ^{(דב’ ט, כא)}, משפטו אכות⁷ בפלס וחנותי⁸ את אשר אחון^{9 (שמ’ לג, יט)}. או הוא כמשפטו במשקל מה אקוב^{10 (במ’ כג, ח)}. והשם כתית למאור ^{(שמ’ כז, כ)}. ופרשו¹¹ רבותינו ז"ל ^[א] שהיה כותש הזתים במכתש ולא היה טוחנם ברחים כדי שלא יהיו בו שמרים, ואחר שהוציא טפה ראשונה היה מכניסן לרחים¹² וטוחנן, ואותו השמן שהוציא על ידי ת¹³ טחינה כשר למנחות ופסול למנורה שנאמר כתית למאור ^{(שמ' כז, כ)}. ומה שנאמר¹⁴ במנחות בשמן כתית רבע ההין ^[ב], לא נאמר לחובה. והפעל הכבד ויכום ויכתום ^{(במ’ יד, מה)}. וכבר פרשתיו¹⁵ בשרש יכת. ויתכן עוד¹⁶ להיות ¹⁷ משרש נכת. וכן ואכות¹⁸ אותו¹⁹ טחון ^{(דב’ ט, כא)}. ושלא נזכר פועלו²⁰ מהכבד ושאיה יכת שער ^{(יש’ כד, יב)}, פירושו ובשאיה יכת שער. וכל פסילים²¹ יכתו ^{(מי’ א, ז)}. וכבד אחר וכתת נחש הנחשת ^{(מל"ב יח, ד)}, וכתתו חרבותם לאתים ^{(יש’ ב, ד)}, וכתתו את הארץ ^{(זכ’ יא, ו)}. והשם ולא ימצא במכתתו חרש ^{(יש’ ל' יד)}, ענין כלם²² הרציצה והשבר. וכתב רבי יונה כי מן השרש הזה חטים מכות ^{(דה"ב ב, ט)}, והוא שם על משקל משור רצה²³ לומר חטים טחונים. ואדני²⁴ אבי ז"ל שקלו בשקל משור מן נשר וכן מכות שרשו נכת, ותרגום וינשכו ונכיתו והאכילה הוא נשיכה²⁵. וכן בדברי רבותינו ז"ל ^[ג] מנכית ואכיל אבי מיצרי²⁶.