Perfecit^(a). Perfecta pulchritudine, Psalmiste. Adiectivum, vult dicere quod tota pulchritudo perfectio pulchritudinis, Ecclesiastes. Nomen vult dicere quod Sion ipsa perfectio pulchritudinis¹ quod ipsa pulchritudo omnium terrarum. Et pondus aliud ad indutos varietate omnia ipsa cum holem et surec, ipsi mercatores tui in varietatibus rerum, Ezechielis. Et verbum de ipso perfecerunt pulchritudinem tuam, Ezechielis. Et de isto modo adhuc amor disponsionum² tuarum, Ieremie, sponsa ligature eius quia mulier in diebus thalami omnis pulchritudo sua et omnia ornamenta sua tunc sunt et vocatur etiam post thalamum nurus ad socerum suum et socrum suam denudatio nurus tue, Et vocavit, et nurus sua uxor Pinhas³, Samuelis, nurus in socra sua, Michee, sicut quod vocatur gener omnibus diebus suis ad socrum suum et socrum suam supra diebus thalami sui quo erat genere in veritate sicut quod declaravi ipsum in radice sua. Et verbum cuius non memoratus est agens suus in duplicari pe et filii Israel numerati sunt calculati fuerunt expo. numerati fuerunt et fuerunt in ipsa omnes ipsi sicut quod fuerunt in bello primo septem milia, quia non defecit de ipsis vir in bello et idola omnia incidet, Isaie, omnia ipsa incidet ipsa totum suffumigatum expo. tota ipsa suffumigata, et totum supra altari tuo holocaustum quod ipsum totum ipsum combustum, fumus civitatis, Iudicum, expo. fumus combustionis totius civitatis, et sic tota preda combusta tota domino et sic dixit targum totum et sic expo. totum coloris cęli, In deserto, quod totum coloris cęli, omnia operatus est Dominus pro ipso, Proverbiorum, et totum hoc non ipsum iuvans, Hester. In omni loco dictio omnis de ista radice et est defectio geminationis, et copulatio sua ad pronomina ostendet sicut dicere te totus ipse totus tu omnes ipsi cum dagges a defectu⁴ littere geminationis. Et venit pronomen occultorum cum he et mem⁵ et iniquus sicut spina motus omnes ipsi, Samuelis, et sic pronomen occultorum cum he et mem, incisio una omnibus ipsis, Regum, et est dictio concludens speties, et aliquando veniet ad viam superlationis multiplicationis sicut et tota terra venerunt Egiptum et omne bonum Domini sui in manu sua, Principio, et omne bonum Damasci, Regum, et similia ipsis et puperi⁶ non nihil, Samuelis, expo. nihil et sic non ancille tue nihil in domo, Regum, non facies omne opus, Nomina, nullam pinguedinem et nullum sanguinem non comedetis, Et vocavit, anima nostra arida non nihil, In deserto, quia non in morte sua capies⁷ nihil et vult dicere in locis istis etiam unum de omni.

Perfecit^(a). Perfecta pulchritudine, Psalmiste. Adiectivum, vult dicere quod tota pulchritudo perfectio pulchritudinis, Ecclesiastes. Nomen vult dicere quod Sion ipsa perfectio pulchritudinis¹ quod ipsa pulchritudo omnium terrarum. Et pondus aliud ad indutos varietate omnia ipsa cum holem et surec, ipsi mercatores tui in varietatibus rerum, Ezechielis. Et verbum de ipso perfecerunt pulchritudinem tuam, Ezechielis. Et de isto modo adhuc amor disponsionum² tuarum, Ieremie, sponsa ligature eius quia mulier in diebus thalami omnis pulchritudo sua et omnia ornamenta sua tunc sunt et vocatur etiam post thalamum nurus ad socerum suum et socrum suam denudatio nurus tue, Et vocavit, et nurus sua uxor Pinhas³, Samuelis, nurus in socra sua, Michee, sicut quod vocatur gener omnibus diebus suis ad socrum suum et socrum suam supra diebus thalami sui quo erat genere in veritate sicut quod declaravi ipsum in radice sua. Et verbum cuius non memoratus est agens suus in duplicari pe et filii Israel numerati sunt calculati fuerunt expo. numerati fuerunt et fuerunt in ipsa omnes ipsi sicut quod fuerunt in bello primo septem milia, quia non defecit de ipsis vir in bello et idola omnia incidet, Isaie, omnia ipsa incidet ipsa totum suffumigatum expo. tota ipsa suffumigata, et totum supra altari tuo holocaustum quod ipsum totum ipsum combustum, fumus civitatis, Iudicum, expo. fumus combustionis totius civitatis, et sic tota preda combusta tota domino et sic dixit targum totum et sic expo. totum coloris cęli, In deserto, quod totum coloris cęli, omnia operatus est Dominus pro ipso, Proverbiorum, et totum hoc non ipsum iuvans, Hester. In omni loco dictio omnis de ista radice et est defectio geminationis, et copulatio sua ad pronomina ostendet sicut dicere te totus ipse totus tu omnes ipsi cum dagges a defectu⁴ littere geminationis. Et venit pronomen occultorum cum he et mem⁵ et iniquus sicut spina motus omnes ipsi, Samuelis, et sic pronomen occultorum cum he et mem, incisio una omnibus ipsis, Regum, et est dictio concludens speties, et aliquando veniet ad viam superlationis multiplicationis sicut et tota terra venerunt Egiptum et omne bonum Domini sui in manu sua, Principio, et omne bonum Damasci, Regum, et similia ipsis et puperi⁶ non nihil, Samuelis, expo. nihil et sic non ancille tue nihil in domo, Regum, non facies omne opus, Nomina, nullam pinguedinem et nullum sanguinem non comedetis, Et vocavit, anima nostra arida non nihil, In deserto, quia non in morte sua capies⁷ nihil et vult dicere in locis istis etiam unum de omni.

כלילת יופי^{8 (איכה ב, טו)}, תאר רוצה⁹ לומר שכולה יופי. מכלל יופי^{10 (תה’ נ, ב)}, שם רוצה¹¹ לומר שציון הוא¹² מכלל היופי שהוא¹³ יפי¹⁴ ל¹⁵כל הארצות. ומשקל אחר לבושי¹⁶ מכלול כלם ^{(יח’ כג, יב)}, בחלם¹⁷. ובשרק המה רוכליך במכללים ^{(יח’ כז, כד)}. והפעל ממנו כלו¹⁸ יפיך ^{(יח’ כז, יא)}. ומזה הענין עוד אהבת כלולותיך^{19 (יר’ ב, ב)}. כלה קשוריה^{20 (יר’ ב, לב)}, כי האשה בימי חפתה²¹ כל יפיה וכל תכשיטיה אז הם. ונקראת אפלו²² אחר החפה²³ כלה לחמיה ולחמותה ערות כלתך ^{(וי’ יח, טו)}, וכלתו אשת פנחס ^{(שמ"א ד, יט)}, כלה בחמותה ^{(מי’ ז, ו)}, כמו שנקרא חתן כל ימיו לחמיו ולחמותו על ימי²⁴ חפתו²⁵ שהיה חתן באמת כמו שפרשתיו²⁶ בשרשו. והפעל שלא נזכר פועלו²⁷ בהכפל הפ"א ובני ישראל התפקדו וכלכלו ^{(מל"א כ, כז)}, פירושו נמנו והיו בם²⁸ כלם כמו שהיו²⁹ במלחמה הראשונה שבעת אלפים כי לא נפקד מהם איש במלחמה. והאלילים כליל יחלף ^{(יש’ ב, יח)}, פירושו³⁰ כלם יכרת³¹ אותם. כליל תקטר ^{(וי’ ו, טו)} , פירושו כלו תקטר³². וכליל על מזבחך ^{(דב' לג, י)}, העולה שהיא כלה נשרפת. כליל העיר ^{(שופ’ כ, מ)}, פירושו עשן שריפת כל העיר. וכן ואת כל שללה כליל לי"י אלהיך ^{(דב' יג, טז)}, וכן אמר התרגום גמיר. וכן פירוש כליל תכלת ^{(שמ’ כח, לא)}, שכלו תכלת. כל פעל י"י למענהו ^{(מש’ טז, ד)}, וכל זה איננו שוה לי ^{(אס’ ה, יג)} ותמו כל ^{(יר' יד, יב)33}. בכל³⁴ מקום מלת כל מזה השרש היא והיא חסרת הכפל וחבורו³⁵ לכנויים³⁶ יוכיח כ³⁷אמרך כלו, כלך, כלי, כלם בדגש לחסרון אות הכפל. ובא כנוי הנסתרים בה"א מ"ם³⁸ ובליעל כקוץ מנד כלהם ^{(שמ"ב כג, ו)}. וכן כנוי הנסתרות בה"א נו"ן³⁹ קצב אחד לכלהנה ^{(מל"א ז, לז)}, והיא מלת⁴⁰ כוללת הפרטים. ופעמים יבא⁴¹ על דרך הפלגת הרבוי כמו וכל הארץ באו מצרים^{42 (בר’ מא, נז)}, וכל טוב אדניו בידו ^{(בר’ כד, י)}, וכל טוב דמשק ^{(מל"ב ח, ט)}, והדומים להם. ולרש אין כל ^{(שמ"ב יב, ג)}, פירושו מאומה. וכן אין לשפחתך כל בבית ^{(מל"ב ד, ב)}, לא תעשה כל מלאכה ^{(שמ’ כ, י)}, כל חלב וכל דם לא תאכלו ^{(וי’ ג, יז)}, נפשנו יבשה אין כל ^{(במ’ יא, ו)}, כי לא במותו יקח הכל ^{(תה’ מט, יח)}. ורוצה לומר במקומות אלה אפלו⁴³ אחד מהכל.

כלילת יופי^{8 (איכה ב, טו)}, תאר רוצה⁹ לומר שכולה יופי. מכלל יופי^{10 (תה’ נ, ב)}, שם רוצה¹¹ לומר שציון הוא¹² מכלל היופי שהוא¹³ יפי¹⁴ ל¹⁵כל הארצות. ומשקל אחר לבושי¹⁶ מכלול כלם ^{(יח’ כג, יב)}, בחלם¹⁷. ובשרק המה רוכליך במכללים ^{(יח’ כז, כד)}. והפעל ממנו כלו¹⁸ יפיך ^{(יח’ כז, יא)}. ומזה הענין עוד אהבת כלולותיך^{19 (יר’ ב, ב)}. כלה קשוריה^{20 (יר’ ב, לב)}, כי האשה בימי חפתה²¹ כל יפיה וכל תכשיטיה אז הם. ונקראת אפלו²² אחר החפה²³ כלה לחמיה ולחמותה ערות כלתך ^{(וי’ יח, טו)}, וכלתו אשת פנחס ^{(שמ"א ד, יט)}, כלה בחמותה ^{(מי’ ז, ו)}, כמו שנקרא חתן כל ימיו לחמיו ולחמותו על ימי²⁴ חפתו²⁵ שהיה חתן באמת כמו שפרשתיו²⁶ בשרשו. והפעל שלא נזכר פועלו²⁷ בהכפל הפ"א ובני ישראל התפקדו וכלכלו ^{(מל"א כ, כז)}, פירושו נמנו והיו בם²⁸ כלם כמו שהיו²⁹ במלחמה הראשונה שבעת אלפים כי לא נפקד מהם איש במלחמה. והאלילים כליל יחלף ^{(יש’ ב, יח)}, פירושו³⁰ כלם יכרת³¹ אותם. כליל תקטר ^{(וי’ ו, טו)} , פירושו כלו תקטר³². וכליל על מזבחך ^{(דב' לג, י)}, העולה שהיא כלה נשרפת. כליל העיר ^{(שופ’ כ, מ)}, פירושו עשן שריפת כל העיר. וכן ואת כל שללה כליל לי"י אלהיך ^{(דב' יג, טז)}, וכן אמר התרגום גמיר. וכן פירוש כליל תכלת ^{(שמ’ כח, לא)}, שכלו תכלת. כל פעל י"י למענהו ^{(מש’ טז, ד)}, וכל זה איננו שוה לי ^{(אס’ ה, יג)} ותמו כל ^{(יר' יד, יב)33}. בכל³⁴ מקום מלת כל מזה השרש היא והיא חסרת הכפל וחבורו³⁵ לכנויים³⁶ יוכיח כ³⁷אמרך כלו, כלך, כלי, כלם בדגש לחסרון אות הכפל. ובא כנוי הנסתרים בה"א מ"ם³⁸ ובליעל כקוץ מנד כלהם ^{(שמ"ב כג, ו)}. וכן כנוי הנסתרות בה"א נו"ן³⁹ קצב אחד לכלהנה ^{(מל"א ז, לז)}, והיא מלת⁴⁰ כוללת הפרטים. ופעמים יבא⁴¹ על דרך הפלגת הרבוי כמו וכל הארץ באו מצרים^{42 (בר’ מא, נז)}, וכל טוב אדניו בידו ^{(בר’ כד, י)}, וכל טוב דמשק ^{(מל"ב ח, ט)}, והדומים להם. ולרש אין כל ^{(שמ"ב יב, ג)}, פירושו מאומה. וכן אין לשפחתך כל בבית ^{(מל"ב ד, ב)}, לא תעשה כל מלאכה ^{(שמ’ כ, י)}, כל חלב וכל דם לא תאכלו ^{(וי’ ג, יז)}, נפשנו יבשה אין כל ^{(במ’ יא, ו)}, כי לא במותו יקח הכל ^{(תה’ מט, יח)}. ורוצה לומר במקומות אלה אפלו⁴³ אחד מהכל.