Congruit^(a). Quod istud congruet hoc vel hoc, Ecclesiastes. Et adiectivum et congruens res, Hester. Et nomen et que convenientia ad patronos suos, Ecclesiastes, et de gravi et habundans congruentia sapientia, Ecclesiastes, modus eorum rectitudo et rectitudo educens carceratos cum vinculis, sunt anuli compedum et caph in modo coph, sicut vincula quia caph et coph de prolatione una. Et sic quis aptavit spiritum Domini cum caph et aptavit proverbia multa, cum coph. Et modus unus manus suas misit ad vertillum^(b), Proverbiorum, est quod appellant verticho est quem ponunt ipsum in capite fusi, ut ad dirigere filium et hoc excisum¹ est de modo primo.

אי זה יכשר הזה או זה ^{(קה’ יא, ו)}. והתאר וכשר הדבר¹ לפני המלך ^{(אס’ ח, ה)}. והשם ומה כשרון לבעליה ^{(קה’ ה, י)}. ומהכבד ויתרון² הכשר חכמה ^{(קה’ י, י)}, ענינם היושר והנכונה³. מוציא אסירים בכושרות ^{(תה’ סח, ז)}, הם טבעות הכבלים. ⁴ ידיה⁸ שלחה בכישור ^{(מש’ לא, יט)}, הוא שקורין לו בלעז⁹ וורטיל^{10 11} שמשימין אותו בראש הפלך כי¹² לישר המטוה. והוא נגזר מהענין הראשון.