Marginalia
Mentitus est. Omnis homo mendax, Psalmiste, expo. passuc credidi quod loquar credulitas magna fuit mihi, quod fui loquens sicut quod afflictus fui, ut dicere quod quando fui in afflictione mea fugiens et quando fui in festinatione mea fui dicens, omnis homo mendax ut dicere etiam in tempore quo fui acceleratus et miser valde fui dicens omnis homo qui dicit quod non erit mihi regnum mendax est. Et hec ipsa credulitas magna. Et niphal ne forte arguat in te, et mendacium patiaris, Proverbiorum, speties eius mendacium passa, Iob. Et nomen vanitas. Et verbum mendacii, Proverbiorum, et docutus es ad me mendacia, Iudicum, et fecerunt errare ipsos mendacia eorum, Amos. Et nomen cum addictione de aleph eris mihi sicut mendacium, Ieremie, et expo. eris mihi in conspectu nominis extollatur quia erat lamentans se propheta supra quod fiduciavit ipsum, et dixit ipsi et dabo te ad civitatem munitam et ipsi fuerunt maledicentes et verberantes ipsum, dixit eris mihi sicut fons mendax, et sicut ipsum domus Anchzib ad mendacium, et est via elegantię quia Anchzib nomen civitatis, sicut1 quod dictum est et Ichla et Anchzib, et Maresat2 et Achzab, est mendacium in lingua. Et verbum grave, testis veritatis non mentietur, Proverbiorum, etiam in verbis que non ipsa3 testimonii, ut dicere etiam in verbis ociosis non mentietur, non vir deus et mentietur, In deserto, non mentiaris in ancilla tua Regum, quod non mentientur aque eius, Isaie, et in linguis suis mentientur ipsi, Psalmiste. Et grave aliud et si non ubi quis mentiri faciet me, Iob, ut dicere quod ponet verba mea mendacium omnia ipsa modus alius, et expo. non mentientur aque eius ad viam, et mustum mentientur in ipsis, mentitum est opus olivę.
Mentitus est. Omnis homo mendax, Psalmiste, expo. passuc credidi quod loquar credulitas magna fuit mihi, quod fui loquens sicut quod afflictus fui, ut dicere quod quando fui in afflictione mea fugiens et quando fui in festinatione mea fui dicens, omnis homo mendax ut dicere etiam in tempore quo fui acceleratus et miser valde fui dicens omnis homo qui dicit quod non erit mihi regnum mendax est. Et hec ipsa credulitas magna. Et niphal ne forte arguat in te, et mendacium patiaris, Proverbiorum, speties eius mendacium passa, Iob. Et nomen vanitas. Et verbum mendacii, Proverbiorum, et docutus es ad me mendacia, Iudicum, et fecerunt errare ipsos mendacia eorum, Amos. Et nomen cum addictione de aleph eris mihi sicut mendacium, Ieremie, et expo. eris mihi in conspectu nominis extollatur quia erat lamentans se propheta supra quod fiduciavit ipsum, et dixit ipsi et dabo te ad civitatem munitam et ipsi fuerunt maledicentes et verberantes ipsum, dixit eris mihi sicut fons mendax, et sicut ipsum domus Anchzib ad mendacium, et est via elegantię quia Anchzib nomen civitatis, sicut1 quod dictum est et Ichla et Anchzib, et Maresat2 et Achzab, est mendacium in lingua. Et verbum grave, testis veritatis non mentietur, Proverbiorum, etiam in verbis que non ipsa3 testimonii, ut dicere etiam in verbis ociosis non mentietur, non vir deus et mentietur, In deserto, non mentiaris in ancilla tua Regum, quod non mentientur aque eius, Isaie, et in linguis suis mentientur ipsi, Psalmiste. Et grave aliud et si non ubi quis mentiri faciet me, Iob, ut dicere quod ponet verba mea mendacium omnia ipsa modus alius, et expo. non mentientur aque eius ad viam, et mustum mentientur in ipsis, mentitum est opus olivę.
כל האדם כוזב4 (תה’ קטז, יא), ופירוש הפסוק האמנתי כי אדבר וגו'5 (תה' קטו, י)האמנה6 גדולה היתה לי, כי הייתי מדבר כאשר עניתי, כלומר כשהייתי7 8 בורח וכשהייתי בחפזי הייתי אומר כל האדם כוזב, כלומר אפילו בזמן שהייתי נחפז ועני מאד הייתי אומר כל האדם שאדם9שאומר שלא תהיה לי המלוכה כוזב הוא וזו היא ההאמנה10 הגדולה. והנפעל פן11 יוכיח בך ונכזבת (מש’ ל, ו), הן תוחלתו נכזבה (איוב מא, א). והשם שוא ודבר כזב (מש’ ל, ח), ותדבר אלהים12 אלי כזבים (שופ’ טז, י), ויתעום כזביהם (עמ’ ב, ד). והשם כך
כל האדם כוזב4 (תה’ קטז, יא), ופירוש הפסוק האמנתי כי אדבר וגו'5 (תה' קטו, י)האמנה6 גדולה היתה לי, כי הייתי מדבר כאשר עניתי, כלומר כשהייתי7 8 בורח וכשהייתי בחפזי הייתי אומר כל האדם כוזב, כלומר אפילו בזמן שהייתי נחפז ועני מאד הייתי אומר כל האדם שאדם9שאומר שלא תהיה לי המלוכה כוזב הוא וזו היא ההאמנה10 הגדולה. והנפעל פן11 יוכיח בך ונכזבת (מש’ ל, ו), הן תוחלתו נכזבה (איוב מא, א). והשם שוא ודבר כזב (מש’ ל, ח), ותדבר אלהים12 אלי כזבים (שופ’ טז, י), ויתעום כזביהם (עמ’ ב, ד). והשם כך