יוד

Retour au sommaire

Citer cette page

Sources rabbiniques

Apparat critique

Notes éditoriales

אות היוד

יאב

כי למצותיך יאבתי ^{(תה' קיט, קלא)}, ענינן¹ כמו תאבתי.

1. ענינן] ענינו BL

יאל

הואיל משה באר את התורה הזאת² ^{(דב' א, ה)}, כי הואיל הלך אחרי צו ^{(הושע ה, יא)}, הנה נא הואלתי ^{(בר' יח, כז)}, ולו הואלנו ונשב ^{(הושע ז, ז)}, הואיל נא ולין ^{(שופ' יט, ו)}, ויואל ללכת כי לא נסה ^{(שמ"א יז, לט)}, ויואל משה לשבת את האיש ^{(שמ' ב, כא)}, ענין כלם הרצון והחפץ. ופירוש ויואל ללכת ^{(שמ"א יז, לט)} רצה ללכת לנסות בעבור כי לא נסה מימיו ללכת באלה וכאשר ראה כי היו כבדים עליו הסירם מעליו. וענין אחר ויואל שאול את העם ^{(שמ"א יד, כד)}, פירושו השביע אותם, ויהיה יאל ואלה בענין אחד. וענין אחר אשר נואלנו ואשר חטאנו ^{(במ' יב, יא)},³ נואלו שרי צען ^{(יש' יט, יג)}, ענין סכלות וטפשות.

2. הזאת] BL

3. חסר] חרב אל הבדים ונאלו ^{(יר' נ, לו)}, BL

יאר

על שפת היאור ^{(שמ' ב, ג)}, כל המים אשר ביאור ^{(שמ' ז, כ)}, על יאוריהם ועל אגמיהם ^{(שמ' ז, יט)}, על דעת אנקלוס כי א⁴היאור הוא נהר⁵ שתרגם יאור נהרא אבל יאוריהם תרגם בלשון אחר לפי שהוא סמוך לנהרותם, והיאור הוא⁶ המים הנגרים הנמשכים⁷ פלגים מן הנהר אל השדות. ולפי שנילוס הוא שנמשכים מימיו ונגרים על השדות להשקות נקרא יאור. וכן חדקל נקרא יאור, אחת⁸ הנה לשפת היאור ^{(דנ' יב, ה)}. ועלתה כאור כלה ^{(עמוס ח, ח)}, היו"ד נעלמת ומשפטו כיאור.

4. נוסף א] BL

5. נהר] הנהר BL

6. הוא] הם BL

7. הנמשכים] והנמשכים BL

8. אחת] אחד BL

א. בבלי, בבא מציעא כא ע"ב

ב. בבלי, בבא קמא צד ע"א

יאש

ליאש את לבי ^{(קה' ב, כ)}, להרפותו ולהעבירו מאלה הדברים שלא יזכור אותם. ורבותינו ז"ל הרגילו בזה הלשון באמרם ^[א] כל זמן שהבעלים מתיאשין מהן⁹, יאוש ושנוי רשות קני¹⁰ ^[ב] ענין יאוש ידוע. והנפעל ונואש ממני שאול ^{(שמ"א כז, א)}, ולרוח אמרי נואש ^{(איוב ו, כה)}, לא אמרת נואש ^{(יש' נז, י)}, כלומר לא אמרת נואש לבי ונפרד מלכת אחרי אלהים אחרים אבל התחזקת בהם וזכרת אותם תמיד. ותאמרי נואש לא כי אהבתי זרים ^{(יר' ב, כה)}, פירושו נואש לבי מאהבת האל¹¹ יתברך ואמרת לא אינני רוצה בו רק אהבתי זרים ואחריהם אלך. וכן ואמרו נואש כי אחרי מחשבותינו ^{(יר' יח, יב)}, כלומר נואש לבנו מהלך אחרי י"י כי אחרי מחשבותינו נלך. והמלות האלה יש עמהן¹² הסתר הענין¹³ לפיכך יתפרש כל הסתר¹⁴ מהם לפי מקומו, כי מלת נואש היא נפעל לזכר היחיד ונמצאת בזכר הנקבה והרבים¹⁵ לפיכך נראה כי ההסתר לב הכולל אותם ואיפשר שתהיה מלת נואש באלה המקומות שם היאוש.

9. מתיאשין מהן] מתיאשים מהם BL

10. קני] קנו BL

11. האל] השם BL

12. עמהן] בהם BL

13. הענין] ענין BL

14. הסתר] הנסתר BL

15. הנקבה והרבים] ובנקבה וברבים BL

יאת

כי לך יאתה ^{(יר' י, ז)}, יאותו לנו האנשים ^{(בר' לד, כב)}, ויאותו הכהנים לבלתי קחת כסף ^{(מל"ב יב, ט)}, אך בזאת נאות לכם ^{(בר' לד, טו)}, ענין המלות האלה ענין התרצות בדבר והכינו. ופירוש כי לך יאתה כאלו נתרצתה המלוכה לך כי לך נכונה ולא לאחר כי בכל חכמי הגוים וגו'¹⁶ כלומר בכל חכמתם ובכל מלכותם מודים שאין כמוך. ותרגום נאות ^{(בר' לד, טו)} נטפס ותרגום אם יפתוך חטאים אל תבא¹⁷^{(משלי א, י)} לא תטפס.

16. חסרוגו'] ובכל מלכותם BL

17. תבא] תאבה BL

ג. בבלי, ראש השנה לג ע"ב

יבב

נשקפה ותיבב ^{(שופ' ה, כח)}, תרגום תרועה ^{(וי' כג, כד)} יבבא. והלשון הזה נסתפק אצל רבותינו¹⁸ ז"ל ^[ג] אי גנוחי ¹⁹ אי ילולי ²⁰ אי גנוחי וילולי שניהם כאחד.

18. אצל רבותינו] לרבותינו BL

19. חסר] הוא BL

20. חסר] הוא BL

ד. בבלי, ראש השנה כו ע"א

ה. משנה עירובין י, יג

יבל

מי יובילני עיר מצור ^{(תה' ס, יא)}, יובילוה רגליה ^{(יש' כג, ז)}, יובילו שי למורא ^{(תה' עו, יב)}. ושלא נזכר פועלו ממנו יובל שי ^{(יש' יח, ז)}, ²¹ענינם²² ענין הבאה. ויבא אתם בבלה ^{(יח' יז, יב)}תרגום²³ ואוביל יתהון לבבל. והולך מהרה ^{(במ' יז, יא)} ואוביל בפריע²⁴. ועל יובל ישלח שרשיו ^{(יר' יז, ח)}, פירוש פלג מים. וכן פלגים יבלי מים ^{(יש' ל, כה)}, ואמר בתחלה פלגים ואחר כן פרש שהן²⁵ פלג²⁶ מים. וכן על אובל אולי ^{(דנ' ח, ב)}, והאל"ף תמורת היו"ד וכבר כתבנוהו בשרש אבל. ונתנה הארץ יבולה ^{(וי' כו, ד)}, והארץ תתן יבולה ^{(זכ' ח, יב)}, ואין יבול בגפנים ^{(חב' ג, יז)}. ובחסרון היו"ד לבול עץ אסגוד ^{(יש' מד, יט)}, כי בול הרים ישאו לו ^{(איוב מ, כ)}, ענינם ענין תבואה ופרי וכל מוצא הארץ. ופירוש לבול עץ, לענף עץ²⁷, יגל יבול ביתו ^{(איוב כ, כח)}, פירושו תבואת ~~כסף~~²⁸ ביתו. ויש מפרשים קורות ביתו לפי שאמר נגרות ביום אפו ^{(איוב כ, כח)}, כלומר שהיו²⁹ נגרות אבני ביתו ויחרב משכנו³⁰ על דרך והגרתי לגוא³¹ אבניה ^{(מי' א, ו)}. וכבר כתבנו בול הרים ^{(איוב מ, כ)}, לבול עץ ^{(יש' מד, יט)} בשרש בול. והיה במשוך בקרן היובל ^{(יהו' ו, ה)}, שופרות היובלים ^{(יהו' ו, ח)}, אמר בו התרגום שופריא דקרן דכריא. ובדברי רבותינו ז"ל ^[ד] מאי משמע דהאי יובל לישנא דדיכרא הוא? דתניא אמר רבי עקיבא כשהלכתי לערביא היו קורין לדכרא יובלא. והשופר עצמו נקרא יובל לפי שהוא של איל במשוך היובל המה יעלו בהר ^{(שמ' יט, יג)}. וכן שנת החמשים נקרא³² יובל לפי שהיו תוקעין בה בשופר ³³, עד שנת היובל יעבד עמך ^{(וי' כה, מ)}, יובל היא ^{(וי' כה, י)}, לא יצא ביובל ^{(וי' כה, ל)}. או חרוץ או יבלת ^{(וי' כב, כב)}, הוא וְרוּגָא³⁴ בלעז. ובמשנה ^[ה] חותכין יבלת במקדש אבל לא במדינה. אבל יבלת זה הכתוב בתורה הוא תאר לבהמה שיש לה יבלת כמו חרוץ שהוא תאר' והכתוב במשנה הוא שם דבר ליבלת עצמו.

21. חסר] ובא בזקף בקמץ לאשור יובל ^{(הושע י, ו)}, BL

22. נוסף ענינם] BL

23. תרגום] תרגומו BL

24. בפריע] בפתיע BL

25. שהן] שהם BL

26. פלג] פלגי BL

27. נוסף עץ] BL

28. נוסף כסף] BL

29. שהיו] שתהינה BL

30. משכנו] משכבו BL

31. לגוא] לגי BL

32. נקרא] נקראת BL

33. חסר] של איל BL

34. וְרוּגָא] ורוג"ה BL

יבם

בא אל אשת אחיך ויבם אותה ^{(בר' לח, ח)}, לא אבה יבמי ^{(דב' כה, ז)}, פירושU מי שלוקח יבמתו שהיא³⁵ אשת אחיו ³⁶ נקרא מיבם והוא נקרא יבם לה והיא יבמה לו, מאן יבמי ^{(דב' כה, ז)}, ונגשה יבמתו ^{(דב' כח, ח)}. וכן אשת היבם נקראת לה יבמה על שם בעלה הנה שבה יבמתך ^{(רות א, טו)}. ואין יבמתו, יבמתך מחבר מן יבמה כי אם מן יבמת כמו שכתבנו בחלק הדקדוק.

35. שהיא] שהוא BL

36. חסר] הוא BL

יבש

כי יבשו אפיקי מים ^{(יואל א, כ)}, יבשו עצמותינו ^{(יח' לז, יא)}, יבשה הארץ ^{(בר' ח, יד)}, וייבש הנחל ^{(מל"א יז, ז)}, וייבוש מקורו ^{(הו' יג, טו)}, על משקל יאות מן יאת, הן יעצר במים ויבשו ^{(איוב יב, טו)}. ורבי יונה כתב כי ויבשו בחרק הוא"ו³⁷ ונוח היו"ד ואנחנו לא מצאנוהו כן בספרים המדוייקים כי אם בשבא³⁸ הוא"ו³⁹ וחרק היו"ד. וחלקה אשר לא תמטיר עליה תיבש ^{(עמוס ד, ז)} ⁴⁰. והפעל הכבד אשר הוביש ⁴¹ את מי ים סוף מפניכם⁴² ^{(יהו' ב, י)}, הובשתי עץ לח ^{(יח' יז, כד)}, ⁴³הובישו כל מצולות היאור⁴⁴ ^{(זכריה י, יא)}, וגם הוא פועל יוצא. ורבי יונה שמהו בודד ואין צרך כי כן פרש⁴⁵ הפסוק ועבר בים צרה ^{(זכ' י, יא)}, פירוש ועבר בים רוח צרה, והכה בים גלים פירושו והכה הרוח ⁴⁶ גלי הים ויובישו⁴⁷ הרוחות כל מצולות יאר. וכבד אחר תיבש גרם ^{(מש' יז, כב)}, גוער בים ויבשהו ^{(נחום א, ד)}, משפטו וייבשהו והיו"ד הכתובה היא יו"ד אית"ן⁴⁸ ויו"ד השרש נעדרת וכשנעדרה נשארה תנועתה על היו"ד הנוספת. ורבי יהודה אמר בהפך זה. ויש אומרים כי משפטו וייבישהו מבנין הפעיל וכן דעת אדני אבי ז"ל. והשם ונוזלים על יבשה ^{(יש' מד, ג)}, ותראה היבשה ^{(בר' א, ט)}, או הוא תאר. ובתי"ו תמורת הה"א ויבשת ידיו יצרו ^{(תה' צה, ה)}. והתאר במשקל אחר עץ יבש ^{(יח' יז, כד)}, נפשנו יבשה ^{(במ' יא, ו)}, יבשות מאד ^{(יח' לז, ב)}, הענין הזה ידוע שהוא ענין חרב. וענין אחר לא עתה יבוש יעקב ^{(יש' כט, כב)},⁴⁹ יבושו רודפי ואל אבושה אני ^{(יר' יז, יח)}, על משקל יאות, יאותו מן יאת. והפעל הכבד הובשת היום את פני כל עבדיך ^{(שמ"ב יט, ו)}. ואשר הם פועל עומד הובישו⁵⁰ אכרים ^{(יואל א, יא)}, הגפן הובישה ^{(יואל א, יב)}, על דרך משל כאילו ⁵¹ לה בשת כשאיננה⁵² נותנת פריה כראוי.וכן הוביש תירוש ^{(יואל א, י)}, הובישו חכמים ^{(יר' ח, ט)}, כל הובאיש על עם לא יועילו למו ^{(יש' ל, ה)}, כתוב בשני נחים באל"ף וביו"ד. כי הוביש ששון מבני⁵³ אדם ^{(יואל א, יב)}, כלם ענין בשת⁵⁴.

37. הוא"ו] הו"ו BL

38. בשבא] בשוא BL

39. הוא"ו] הו"ו BL

40. חסר] , עד יבשת המים ^{(בר' ח, ז)}, מקור בפלס מבלתי יכלת י"י ^{(במ' יד, טז)}, או יהיה שם BL

41. חסר] י"י BL

42. נוסף מפניכם] BL

43. חסר] ו BL

44. היאור] יאור BL

45. פרש] פירוש BL

46. חסר] את BL

47. ויובישו] והובישו BL

48. אית"ן] האית"ן BL

49. חסר] גם בוש לא יבושו ^{(יר' ו, טו)} BL

50. הובישו] הבישו BL

51. חסר] יש BL

52. כשאיננה] כשאינה BL

53. מבני] מן בני BL

54. חסר] , ויש לפרש הגפן הובישה, הוביש תירוש, ענין יובש והפסק BL

יגב

לכורמים וליוגבים ^{(מל"ב כה, יב)}, פירושו עובדי השדות. והשם כרמים ויגבים ^{(יר' לט, י)}, וכן אמר התרגום למהוי מפלחין בחקלין ובכרמין.

יגה

אשר הוגה י"י ^{(איכה א, יב)}, כי י"י הוגה ^{(איכה א, ה)}, עד אנה תוגיון נפשי ^{(איוב יט, ב)}, ושמתיה ביד מוגיך ^{(יש' נא, כג)}. והנפעל נוגי ממועד ^{(צפ' ג, יח)}, בתולותיה נוגות ^{(איכה א, ד)}. ופעל כבד אחר ויגה בני איש ^{(איכה ג, לג)}, עקרו וייגה. ואדני אבי ז"ל כתבו מבנין הפעיל משפטו וייגה. והשם ⁵⁵ יגון ואנחה ^{(יש' לה, י)}. ומשקל אחר תוגת אמו ^{(מש' י, א)}. וענין אחר כאשר הוגה מן המסלה. ^{(שמ"ב כ, יג)}, פירושו כאשר הוסר ⁵⁶. וכבר כתבנוהו בשרש הגה.

55. חסר] ונסו BL

56. חסר] מן המסלה BL

יגע

יגעתי בקראי ^{(תה' סט, ד)}, עד כי יגעה ידו ^{(שמ"ב כג, י)}, כי יגעת בי ^{(יש' מג, כב)}, אל תיגע להעשיר ^{(מש' כג, ד)}, לא יגעו לריק ^{(יש' סה, כג)}, ויגעו עמים בדי ריק ^{(יר' נא, נח)}. ופעל כבד⁵⁷ הוגעתם י"י בדבריכם ^{(מל' ב, יז)}, הוגעתני בעונותיך ^{(יש' מג, כד)}. וכבד אחר אל תיגע שמה את כל העם ^{(יהו' ז, ג)}. והשם יגיע מצרים ^{(יש' מה, יד)}, וכל יגיעך ^{(דב' כח, לג)}. ומשקל אחר משיב יגע ולא יבלע ^{(איוב כ, יח)}, כי הוא כלו קמוץ. ושם תאר⁵⁸ עיף ויגע ^{(דב' כה, יח)}, כל הדברים יגעים ^{(קה' א, ח)}, תארם בלשון יגיעה לפי שיש עמל ויגיעה לכל המתעסק בהם. ומשקל אחר ושם ינוחו יגיעי כח ^{(איוב ג, יז)}, יאמר האחד ממנו יגיע, ענין היגיעה ידוע ב⁵⁹ענין העיפות.

57. כבד] הכבד BL

58. תאר] התאר BL

59. ב] כ BL

יגר

יגרתי כל עצבותי ^{(איוב ט, כח)}, אשר אתה יגור מפניהם ^{(יר' כב, כה)}, ⁶⁰ ענין יראתי, ירא.

60. חסר] ענינם BL

ו. בבלי, נדה סא ע"א

יד

ויתן יד ^{(בר' לח, כח)}, וישלח ידו ^{(בר' ח, ט)}. ויתכן ששרש יד ידה, וממנו ידו אליה ^{(יר' נ, יד)}, כלומר השליכו ביד, וכל בני דוד⁶¹ נתנו יד תחת שלמה ^{(דה"א כט, כד)}, כלומר נתנו ידם תחתיו להיותם⁶² ברשותו. וכן שים נא ידך תחת ירכי ^{(בר' כד, ב)}, כי כן מנהג לנכנס ברשות אחר ובעבודתו. את ראש⁶³ אנשי המלחמה אשר בידינו ^{(במ' לא, מט)}, ברשותינו, ⁶⁴ ולקחת בידך עשרה לחם ונקודים ^{(מל"א יד, ג)}, כלומר ולקחת אותם עמך וברשותך. וכן ויקח את כל ארצו מידו ^{(דב' כא, כו)}, מרשותו. וכל טוב אדניו בידו ^{(בר' כד, י)}, ברשותו, בידם יוציאו ^{(דה"ב א, יז)}, ברשותם. ⁶⁵ וכלי הקדש וחצצרות התרועה בידו ^{(במ' לא, ו)}, ברשותו, מצרים נתנו יד ^{(איכה ה, ו)}, כלומר הושטנו ידנו למצרים להחזיק בידינו ולעזרנו. וכן ומטה ידו עמך והחזקת בו ^{(וי' כה, לה)}. תנה את ידך ויתן ידו ^{(מל"ב י, טו)}, לקיום הברית, כי כן מנהג לקיים⁶⁶ כל דבר יתן⁶⁷ אדם ידו על ידו של חברו על דרך תקעת לזר כפך ^{(מש' ו, א)}. ואפשר להיות פירוש תנה את ידך ^{(מל"ב י, טו)} להעלותו אל המרכבה אחר שאמר לו כי לבו ישר עמו אמר לו שיתן יד ויעלהו אל⁶⁸ המרכבה עמו. היד יואב אתך בכל זאת ^{(שמ"ב יד, יט)}, כלומר אם שם ידו ועצתו בדבר הזה⁶⁹ לצוותך. וכן אשר הכה ביד גדליהו ^{(יר' מא, ט)}, כלומר כאלו⁷⁰ על ידו ובעצתו ⁷¹נהרגו, כיון שהיה לו לחוש לדבר יוחנן בן קורח ולא חש מעלה עליו הכתוב כאלו נהרגו על ידו. ולא היה בהם ידים לנוס הנה והנה ^{(יהו' ח, כ)}, כלומר לא היה בהם כח ועצה לנוס. ופעלך אין ידים לו ^{(יש' מה, ט)}, אין לו כח והעמדה. מלאו ידכם היום ^{(שמ' לב, כט)}, ומלאת יד אהרן ויד בניו ^{(שמ' כט, ט)}, כמשמעו שימלא ידיהם מן הקרבנות. ⁷² וכמו שהיד מוכנת לאדם לכל צרכיו כן נקרא המקום המוכן יד! ויד תהיה לך מחוץ למחנה ^{(דב' כג, יג)}, איש על ידו לדגליהם ^{(במ' ב, יז)}, רחבת ידים לפניהם⁷³ ^{(בר' לד, כא)}, והאתונות רועות על ידיהם ^{(איוב א, יד)}, ורעו איש על⁷⁴ ידו ^{(יר' ו, ג)}, וידות מזה ומזה אל מקום השבת ^{(מל"א י, יט)}, הידות האלה⁷⁵ היו מקום סמיכת הזרועות מזה ⁷⁶ כשהיה יושב בכסא. ראו נא חלקת יואב על⁷⁷ ידי ^{(שמ"ב יד, ל)}, כלומר סמוך לגבולי ולמקומי, אשר על ידי ארנון ^{(שופ' יא, כו)}, בלכתו להשיב ידו בנהר פרת ^{(שמ"ב ח, ג)}, ⁷⁸ עם ארבות ידיו ^{(יש' כה, יא)}, מקומותיו. וכבר פרשתיו בשרש ארב ידיו ⁽ⁱ⁾⁷⁹. יד חזית ^{(יש' נז, ח)}, כלומר במקום שראית ושבחרת אהבת משכבם. ויקרא לה יד אבשלום ^{(שמ"ב יח, יח)}, כלומר מקום⁸⁰ אבשלום⁸¹ ומצבתו שהציב על ⁸². והנה מציב לו יד ^{(שמ"א טו, יב)}, כלומר שמה מציב לו מקום⁸³ למערכותיו. וכן נקרא ה⁸⁴ ציר הדלת יד שתי ידות לקרש האחד ^{(שמ' כו, יז)}, לשתי ידותיו ^{(שמ' כו, יט)}, לפי שהיא⁸⁵ מקום לעמידת הדלת. וכן נקרא החלק יד שהוא מקום מוכן לאדם חלקו וארבע הידות יהיה לכם ^{(בר' מז, כד)}, ממשאות כלם חמש ידות ^{(בר' מג, לד)}, עשר ידות לי במלך ^{(שמ"ב יט, מד)}. וידיו לא שטף במים ^{(וי' טו, יא)}, כל גופו רוצה לומר אלא לפי שנאמר ורחץ את כל בשרו יכול אף בית הסתרים כן תלמוד לומר וידיו מה ידיו בנראה אף כל ⁸⁶ בנראה פרט לבית הסתרים. ולפי שהכח והגבורה ביד אמר ⁸⁷ המכה הנה יד י"י הויה ^{(שמ' ט, ג)}, מפניך⁸⁸ ידך בדד ישבתי ^{(יר' טו, יז)}, ידי לילה נגרה ^{(תה' עז, ג)}, היד י"י תקצר ^{(במ' יא, כג)},⁸⁹, וירא ישראל את היד הגדולה ^{(שמ' יד, לא)}, כבדה מאד יד האלהים שם ^{(שמ"א ה, יא)}, והיתה יד י"י בכם ובאבתיכם ^{(שמ"א יב, טו)}. וכל שאחריו בי"ת השמוש הוא מורה על המכה. וכן הנבואה כשבאה⁹⁰ בכח ובחזק⁹¹ , היתה עלי יד י"י ^{(יח' לז, א)}, בחזקת היד ^{(יש' ח, יב)}, ותהי עליו שם יד י"י ^{(יח' א, ג)}, על ידי דוד מלך ישראל ^{(עז' ג, י)}, כלומר במצותו ובשליחותו. והיד מצאנוה בלשון נקבה ברוב ופעמים לשון זכר. והנה יד שלוחה ⁹² הנה⁹³ בו מגלת ספר ^{(יח' ב, ט)}, ⁹⁴, יכתוב ידו לי"י ^{(יש' מד, ה)}. ויש אומרים כי ידו חסר בי"ת השמוש⁹⁵ ופירושו יכתוב בידו לי"י.

61. נוסף וכל בני דוד] BL

62. להיותם] להיות BL

63. את ראש] BL

64. חסר] וכן BL

65. חסר] כי מי שהיה רוצה להוציא סוסים ממצרים, על ידי סוחרי המלך שלמה היה מוציא ולהם היו נותנים מחיר ההוצאת כי פרעה נתן אותו המוצא לשלמה. BL

66. לקיים] לקיום BL

67. יתן] נותן BL

68. אל] על BL

69. הזה] זה BL

70. כאלו] האנשים אשר היו BL

71. – חסר מחמת הדומות ] בארץ. ורבותינו ז"ל פירשוהו ^[ו] כאילו על ידו ועצתו BL

72. חסר] וכן מלאו ידכם היום, כאילו תקריבו קרבן בהרגכם איש בנו ואחיו. BL

73. נוסף לפניהם] BL

74. על] את BL

75. האלה] האלו BL

76. חסר] ומזה BL

77. על] אל BL

78. – חסר מחמת הדומות ] להשיב מקומו וגבולו. וכן תרגום יונתן כד אזל לאשואה תחומיה בנהר פרת. BL

79. חסר] ממש BL

80. מקום] מקומו BL

81. נוסף אבשלום] BL

82. חסר] שמו BL

83. מקום] יד BL

84. נוסף ה] BL

85. שהיא] שהוא BL

86. חסר] גופו BL

87. חסר] על BL

88. מפניך] מפני BL

89. חסר] כחו ויכלתו BL

90. כשבאה] שבאה BL

91. בכח ובחזק] בחזק ובכח BL

92. חסר] אלי BL

93. הנה] והנה BL

94. חסר] אל ירפו ידיך ^{(צפניה ג, טז)} BL

95. השמוש] השירות BL

i. Le copiste n'a pas réussi à lire le mot et a laissé un espace.

ידד

ידו גורל ^{(יואל ד, ג)}, בפלס רבו משערות ראשי ^{(תה' סט, ה)}, רכו דבריו משמן ^{(תה' נה, כב)}, ופירושו השליכו. כן כתבוהו רבי יהודה ורבי יונה ⁹⁶ כי שרשו ידד בשקל קלו מנשרים ^{(יר' ד, יג)}, רכו דבריו משמן ^{(תה' נה, כב)}. ואדני אבי ז"ל כתב ששרשו ידה מבנין הפעיל כמו וידו אבן בי ^{(איכה ג, נב)}. ידיד י"י ^{(דב' לג, יב)}, אפשר שגזרתו כך⁹⁷ בסמוך ובמוכרת כמו גביר. מה לידידי בביתי ^{(יר' יא, טו)}, פירושו אהוב, אהובי. מה ידידות משכנותיך ^{(תה' פד, ב)}, אהובות. והשם ונתתי⁹⁸ את ידידות נפשי ^{(יר' יב, ז)}, ⁹⁹ אהבת נפשי.

96. חסר] ז"ל BL

97. כך] כן BL

98. ונתתי] נתתי BL

99. חסר] את BL

ז. משנה שבועות ב,א

ח. בבלי, שבועות טו ע"א

ידה

ידו אליה ^{(יר’ ג, יד)}, פירושו השליכו. ורבי יהודה אמר כי מעיקר זה גמול ידו הדה ^{(יש’ יא, ח)}, בתמורת היו"ד בה"א. והפעל הכבד לידות את קרנות הגוים ^{(זכ’ ב, ד)}, להשליך. וידו אבן בי ^{(איכה ג, נג)}, משפטו ויידו¹⁰⁰. ובהעדר פ"א הפעל נשארה תנועתה על יו"ד ¹⁰¹אית"ן. ולדעת אדני¹⁰² אבי ז"ל הוא מבנין הפעיל, משפטו¹⁰³ ויידוופירושו וישליכו¹⁰⁴. והפעל הכבד הנוסף הוא בענין אחר הודינו לך אלהים ^{(תה’ עה, ב)}, גם אני אודך בכלי נבל ^{(תה’ עא, כב)}, יודו שמך י"י¹⁰⁵^{(תה’ צט, ג)}, הודו לי"י כי טוב ^{(תה’ קו, א)}, ¹⁰⁶ומשירי אהודנו ^{(תה’ כח, ז)}, על כן עמים יהודוך ^{(תה’ מה, יח)}, יהודה לתפלה ^{(נחמ’ יא, יז)}, ענין השבח וההודאה. והשם או מקור על הידות הוא ואחיו ^{(נחמ’ יב, ח)}, ובא דגש תמורת הנח¹⁰⁷ הודות כמו דגש אל נולדו להרפה¹⁰⁸ ^{(דה"א כ, ח)}, יום הולדת את פרעה ^{(בר' מ, כ)}¹⁰⁹ , ואף על פי שנכתבה היו"ד ¹¹⁰ כי כן נכתבה וא"ו¹¹¹ בנולדו להרפה¹¹² שהיא הפ"א¹¹³ הפעל ואף על פי כן נדגשה הלמ"ד לחסרון פ"א הפעל. וטוב מזה שנאמר כי דגשיוד¹¹⁴ הידות להדגיש היו"ד ולפאר קריאתה כי אינה דומה לוא"ו¹¹⁵ נולדו כי הוא"ו¹¹⁶ אף על פי שהיא נכתבה¹¹⁷ אינה נקראת והיא כאלו¹¹⁸ אינה ולפיכך נדגשה הלמ"ד לחסרונה אבל יו"ד הידות היא נקראת אבל לא היתה קריאתה נכרת על הבאור¹¹⁹ אם לא נדגשה. ומשקל אחר תודה וקול זמרה ^{(יש’ נא, ג)}. ולקח¹²⁰ השם ממנו, הפעם¹²¹ אודה את י"י על כן קראה¹²² שמו יהודה ^{(בר’ כט, לה)}. ולפי שעקר מלכות ישראל וקרנם החזק יהודה נקראו כל ישראל יהודים. ואל היהודים ככתבםוכלשונם¹²³ ^{(אס’ ח, ט)}, והחזיקו בכנף איש יהודי ^{(זכ’ ח, כג)}. וכן נתיחש¹²⁴ לשון הקדש בו ואל תדבר אלינו יהודית ^{(יש’ לו, יא)}. ונבנה פועל ממנו בשוב מהאומת¹²⁵ לדת היהודים ורבים מעמי הארץ מתיהדים ^{(אס’ ח, יז)}. וענין אחר ומודה ועוזב¹²⁶ ירוחם¹²⁷ ^{(מש’ כח, יג)}, וגם אני אודך ^{(איוב מ, יד)}, או יהיה אודך מענין השני. יודוך אחיך ^{(בר’ מט, ח)}, פירושו יודו ¹²⁸ שאתה ראוי למלוך עליהם. וההתפעל והתודה אשר חטא עליה ^{(וי’ ה, ה)}, והתודו את חטאתם אשר עשו ^{(במ’ ה, ז)}, לשון הודוי¹²⁹ ידוע. ומזה הענין זבח לאלהים תודה ^{(תה’ נ, יד)}, הזבח שמתודה עליו עונותיו נקרא תודה, אבל לא היה לו תורת חטאת ואשם אלא תורת שלמים אלא¹³⁰שהתודה לא היתה נאכלת אלא ליום ולילה. ואף על פי שהיה בא הזבח הזה על עונות לא היה לו תורת חטאת ואשם לפי שהחטאת והאשם באין¹³¹ על עון מיוחד וזה הזבח היה אדם מביא ¹³² על כל עונותיו כשהיה רוצה להתודות ולשוב לדרך הטובה. ויש אומרים כי היה אדם מביא אותו הקרבן כשנעשה לו נס ולכן נקראת תודה שהיה מודה לשם¹³³ על הנס שעשה¹³⁴ לו. אם על תודה יקריבנו והקריב על זבח התודה ^{(וי’ ז, יב)}. שתי תודות¹³⁵ גדולות¹³⁶ ^{(נחמ’ יב, לא)}, פירושו שני לחמי תודה שהיו¹³⁷ חמץ כמו שכתוב על חלות¹³⁸ לחם חמץ יקריב קרבנו ^{(וי’ ז, יג)}. ואמר גדולות כי במצה היו שלשת¹³⁹ מינין¹⁴⁰ חלות, רקיקין ורביכה. ובחמץ¹⁴¹ לא היה כי אם מין אחד, הנה מן¹⁴² החמץ כנגד שלשת¹⁴³ מיני מצה לפיכך קורא אותם גדולות. ורבי יהודה ורבי יונה אמרו¹⁴⁴ בענין אחר שתי תודות¹⁴⁵ גדולות¹⁴⁶ והתודה השנית ^{(נחמ’ יב, לח)} ופרש¹⁴⁷ רבי יונה לשון קהלה וקהלות. ורבותינו ז"ל פרשו¹⁴⁸ כמו שכתבתי, שאמרו במשנה פרק שני דשבועות ^[ז] אין מוסיפין על העיר ועל העזרות אלא בבית דין של שבעים ואחד ובשתי תודות ובשיר ובית דין מהלכין ושתי תודות אחריהן הפנימית נאכלת והחיצונה נשרפת וכו'. וקאמר בגמרא ^[ח] תנא שתי תודות שאמרו בלחמן ולא בבשרן. מנא הני מילי? דאמר קרא ואעמידה שתי תודות גדולות ^{(נחמ' יב, לא)}.

100. חסר] , פירושו וישליכו BL

101. חסר] ה BL

102. אדני] אדוני BL

103. משפטו] ומשפטו BL

104. נוסף ופירושו וישליכו] BL

105. י"י] גדול ונורא BL

106. חסר] ויעלז לבי BL

107. הנח] נח BL

108. להרפה] להרפא BL

109. ] אותך ^{(יח’ טז, ד)} BL

110. חסר] בהידות BL

111. וא"ו] הו"ו BL

112. להרפה] להרפא BL

113. הפ"א] פ"א BL

114. נוסף יוד] BL

115. לוא"ו] לו"ו BL

116. הוא"ו] הו"ו BL

117. נכתבה] נכתבת BL

118. כאלו] כאילו BL

119. הבאור] הביאור BL

120. ולקח] ולוקח BL

121. נוסף הפעם] BL

122. קראה] קראו BL

123. נוסף וכלשונם] BL

124. נתיחש] נתיחס BL

125. מהאומת] מהאומות BL

126. ועוזב] ועזב BL

127. ירוחם] ירחם BL

128. חסר] לך BL

129. הודוי] הוידוי BL

130. נוסף אלא] BL

131. באין] באים BL

132. חסר] אותו BL

133. לשם] לאל BL

134. שעשה] שנעשה BL

135. תודות] תודת BL

136. גדולות] גדולת BL

137. שהיו] שיהיו BL

138. חלות] חלת BL

139. שלשת] שלשה BL

140. מינין] מינים BL

141. ובחמץ] והחמץ BL

142. מן] מין BL

143. שלשת] שלשה BL

144. אמרו] שמו BL

145. תודות] תודת BL

146. גדולות] גדולת BL

147. ופרש] ופירשם BL

148. פרשו] פירשו BL

ט. בבלי, בבא מציעא פה ע"ב

י. בבלי, סנהדרין סה ע"ב

ידע

¹⁴⁹ טרם ידע את י"י ^{(שמ"א ג, ז)}, ולא ידע יעקב ^{(בר’ לא, לב)}, לא ידעתי את י"י ^{(שמ’ ה, ב)}, המעתיק הרים ולא ידעו ^{(איוב ט, ה)}, והאדם ידע את חוהאשתו¹⁵⁰ ^{(בר’ ד, א)}, וכל אשה יודעת¹⁵¹ איש ^{(במ’ לא, יז)}, אשר לא ידעו איש ^{(בר’ יט, ח)}, ידעתי כי כל תוכל ^{(איוב מב, ב)}, ¹⁵² ידעתיך בשם ^{(שמ’ לג, יב)}. ואדעך למען אמצא חן בעיניך ^{(שמ' לג, יג)}. לא ידעתי נפשי שמתתני¹⁵³ ^{(שה"ש ו, יב)}, פירוש לא הרגשתי בעצמך¹⁵⁴ עד ששמתני נפשי¹⁵⁵מרכבות עמי נדיב ^{(שה"ש ו, יב)}, וכן המעתיק ¹⁵⁶ ולא ידעו ^{(איוב ט, ה)} לא הרגישו עד שהעתיקם. וכן תבואה¹⁵⁷ שואה לא ידע ^{(תה’ לה, ח)}, מה אדם ותדעהו ^{(תה’ קמד, ג)}, כלומר שאתה משגיח עליו ופונה אל¹⁵⁸ ענינו¹⁵⁹. והשם כי מלאה הארץ דעה את י"י ^{(יש’ יא, ט)}, ¹⁶⁰ והקבוץ תמים דעות עמך ^{(איוב לו, ד)}, ובלא ה"א הנקבה דע, אשא דעי למרחוק ^{(איוב לו, ג)}, והקבוץ מפלאות תמים דעים ^{(איוב לז, טז)}. ומשקל אחר ודעת לנפשך ינעם ^{(מש’ ב, י)}, ודעת מחרוץ נבחר ^{(מש' ח, י)}, ודעת שפתי ברור מללו ^{(איוב לג, ג)}, ופרושו¹⁶¹ ודעת ברור שפתי מללו. וכבר כתבנו הדומים לו בחלק הדקדוק. ובא בלשון נקבה ישוטטו רבים ותרבה הדעת ^{(דנ’ יב, ד)}, פליאה דעת ממני נשגבה לא אוכל לה¹⁶²^{(תה’ קלט, ו)}. ומשקל אחר מדע והשכל ^{(דנ’ א, יז)}, ויתכן ששרשו נדע בראית הארמית מנדע, תנדע, או יהיה שרשו ידע בפלס מצב, מצע¹⁶³ ואמרו במלת מדוע שהוא מורכב ¹⁶⁴ מה דוע ונבלעה הה"א ודוע בשקל בול הרים ^{(איוב מ, כ)}, שהוא כמו מן¹⁶⁵ יבול, ועוד נזכרהו¹⁶⁶ בשרש מדע. והנפעל לא נודע מי הכהו ^{(דב’ כא, א)}, ולא נודע כחו ^{(שופ’ טז, ט)}, ונודע י"י למצרים ^{(יש’ יט, כא)}, ושמי י"י לא נודעתי להם¹⁶⁷^{(שמ’ ו, ג)}, פירושו ובשמי י"י לא נודעתי להם¹⁶⁸. כי נודע דוד ואנשים אשר אתו ^{(שמ"א כב, ו)}, כלומר נודע ונתפרסם באיזה¹⁶⁹ מקום היו. יודע לי"י ^{(זכ’ יד, ז)}, יודע כמביא למעלה ^{(תה’ עד, ה)}. ופירש הפסוק אומר בנין ביתך שנבנה להוד ולתפארת כי כל מי שהיה מביא קרדום ¹⁷⁰ בעצי הלבנון לחטוב הארזים ולהביאם לבנין הבית הזה¹⁷¹ היה נודע כאלו¹⁷² מביאם למעלה לפני כסא הכבוד, ועתה פתוחי הזהב שעל הקירות בכשיל וכלפות יהלמון¹⁷³ הצרים ומחללים משכן כבודך¹⁷⁴ בחרות אפך על עמך. כן פרשו¹⁷⁵ אדני¹⁷⁶ אבי ז"ל. ומעקש דרכיו יודע ^{(מש’ י, ט)}, ואחרי הודעי ספקתי על ירך ^{(יר’ לא, יט)}, פירושו אחרי שהכרתי בעצמי והכרתי המעשים הרעים שעשיתי נחמתי בי וספקתי על ירך. וההתפעל בהתודע יוסף ^{(בר’ מה, א)}, במראה אליו אתודע ^{(במ’ יב, ו)}. והפעל הכבד ואתה לא הודעתני ^{(שמ’ לג, יב)}, הודיעו בעמים ^{(תה’ קה, א)}, הודע את ירושלם ^{(יח’ טז, ב)}, למנות ימינו כן הודע ^{(תה’ צ, יב)}, וגבוה ממרחק יידע ^{(תה’ קלח, ו)}. וכבר כתבנו דקדוקו בחלק הדקדוק בשרשו ובשרש יטב. ופירשו אדני¹⁷⁷ אבי ז"ל כך כי רם י"י ושפל יראה כלומר רם הוא הבשמים¹⁷⁸ ויראה השפל בארץ וגבוה הוא וממרחק¹⁷⁹ מהשמים ידע הנסתרות ויודיעם למי שירצה. ואת הנערים יודעתי ^{(שמ"א כא, ג)}, כמו הודעתי או יהיה מבנין פעלפועל¹⁸⁰ הכבד¹⁸¹. ושלא נזכר פועלו¹⁸² מבנין הפעיל או הודע אליו חטאתו ^{(וי’ ד, כג)}, והפלס¹⁸³ תמורת שרק¹⁸⁴. והפעל הדגוש ידעת השחר¹⁸⁵ ממקומו¹⁸⁶ ^{(איוב לח, יב)}, אלופי ומיודעי¹⁸⁷ ^{(תה’ נה, יד)}, כלומר שידעו¹⁸⁸ אותו סודי ומצפוני. וכן ומיודעיו¹⁸⁹ וכהניו ^{(מל"ב י, יא)}, כלם ענין ידיעה וידוע הוא. ובהם בענין הכרה¹⁹⁰ וההרגשה. וכן אשר הם בענין המשגל, והכל ענין אחד עיקר דיעה¹⁹¹. ולפי שקרוב האדם ואשר הוא ממשפחתו יודעו ומכירו נקרא בן המשפחה מודע, ולנעמי מודע לאישה¹⁹² ^{(רות ב, א)}, ומודע¹⁹³ לבינה תקרא ^{(מש’ ז, ד)}, הלא בעז מודעתנו¹⁹⁴ ^{(רות ג, ב)}, חסר מ"ם הקשר¹⁹⁵ ומשפטנו¹⁹⁶ ממודעתנו, כלומר ממשפחתנו¹⁹⁷, וקמץ התי"ו מקום צרי¹⁹⁸. ויהיה שם המשפחה מודעת בפלס¹⁹⁹ מולדת. ושם רבי יהודה בענין אחר וידע בהם את אנשי סכות ^{(שופ’ ח, טז)}. וכן רבי יונה כתבו בענין אחר. וכתב בו עוד בקרב²⁰⁰ כסילים תודע ^{(מש’ יד, לג)}, והוא מענין²⁰¹ שמפרשים בהם²⁰² מענין שבירה ואבוד²⁰³. וכן מפרשים מזה וידוע חולי ^{(יש’ נג, ג)}, שבור החולי. וכן וידע אלמנותיו ועריהם החריב ^{(יח’ יט, ז)}. וכן תרגם יונתן²⁰⁴ ואצדי בירניתיה²⁰⁵. ומעקש דרכיו יודע ^{(מש’ י, ט)}. וכן פרש²⁰⁶ רבי יונה מזה למנות ימינו כן הודע ^{(תה’ צ, יב)}, כלומר לפי ימי חיינו יסרנו. אמר דרך בקשה אלהי אל תרבה מוסרנו²⁰⁷ כי ימי חיינו מעטים²⁰⁸ אך יסרנו לפי ימי חיינו. ואין צרך²⁰⁹ להוציא אלו המלות מענינם, כי פירוש וידע בהם ^{(שופ’ ח, טז)} שהודיע להם פשעם וכנונם²¹⁰ בהם ועל שם סוכות שהיתה שם העיר שבטחו בה שהיתה בצורה יסרם בקוצים ששמם סכות כמו התמלא בשכות עורו יופי²¹¹ ^{(איוב מ, לא)}, ופירוש²¹² ובקרב כסילים תודע ^{(משלי יד, לג)} הפך בלב נבון תנוח חכמה, כי החכמה שהיא בלב אדם נבון ומשכיל תנוח בו ולא יודיע עצמו בה²¹³ שהוא חכם ואינו מדבר בה ומוציאה בכל מקום שהוא כי אם לעת הצורך, אבל ²¹⁴ חכמה בקרב כסילים יודיעו אותה לכל אדם כלומר שהם יודעים כך וכך. וזה דומה למה שאמרו רבותינו ז"ל ^[ט], אסתירא בלגינא קש²¹⁵ קריא. ופירוש למנות ימינו כן הודע ^{(תה' צ, יב)} למנין ימינו שהם קצרים ושבו ומעטו מאלף שנים עד שבעים, כמו שכתוב ימי שנותינו בהם שבעים שנה וגו'²¹⁶^{(תה’ צ, י)} עזרנו בלמוד²¹⁷ החכמה והודיענו דרכיה ואז נביא ונקנה לבב חכמה בעזרתך, כמו שאמר דרכיך י"י הודיעני ^{(תה' כה, ד)}. ופירוש יודע כמביא למעלה ^{(תה' עד, ה)} כמו שפרשנו²¹⁸. ופירוש וידע אלמנותיו ועריהם החריב ^{(יח' יט, ז)} כתב אדני²¹⁹ אבי ז"ל כן כמו²²⁰ וידע אדם עוד את חוה²²¹ אשתו ^{(בר’ ד, כה)}, כלומר היה הורג האנשים ושוכב א²²²עם אלמנותיהם, וזהו ועריהם החריב כי לא החריב הוא ועריו²²³ בידים אך זה שהיה עושה היה חרבן²²⁴ עולם. וכן נאמר עליו בדברי הימים ותועבותיו אשר עשה ^{(דה"ב לו, ח)}. וכן וידוע חולי ^{(יש' נג, ג)} שהוא ידוע ומוחזק לכל כי הוא איש²²⁵ חליים. ופירוש ומעקש דרכיו יודע ^{(משלי י, ט)} אמר הולך²²⁶ בתם ילך בטח מי שהולך תמים ילך בטח ולא יפחד מבני אדם אך מעקש דרכיו יודע ויתפרסם לבני אדם ולא יוכל להתכסות מהם במעשיו הרעים ולא יוכל להיות בטח.וכן המודיעים²²⁷ להלל ^{(דה"ב כג, יג)}, פירושו שהיו יודעים לשורר ולהלל²²⁸ היטב ומודיעים לשאר אחיהם הלוים. אוב או ידעוני²²⁹ ^{(וי’ כ, כז)}, פרשו רבותינו ז"ל ^[י], ידעוני זה²³⁰ המניח עצם ידוע בפיו ומדבר מאליו. ופירוש ידוע עוף ששמו²³¹ ידוע.

149. חסר] ושמואל BL

150. נוסף אשתו] BL

151. יודעת] ידעת BL

152. חסר] ואתה אמרת BL

153. שמתתני] שמתני BL

154. בעצמך] בעצמי BL

155. נוסף נפשי] BL

156. חסר] הרים BL

157. תבואה] תבואהו BL

158. אל] על BL

159. ענינו] עונו BL

160. חסר] או הוא מקור והוא הנכון מפני מלת את. וכן לדעה מה יעשה לו ^{(שמ’ ב, ד)}, מקור. ורעו אתכם דעה והשכל ^{(יר’ ג, טו)}, שם. BL

161. ופרושו] ופירושו BL

162. נוסף נשגבה לא אוכל לה] BL

163. חסר] , ופירוש ומביני מדע ^{(דנ' א, ד)}, מחשבה שהיו מבינים מה שבלב האדם במעט רמז. וכן גם במדעך מלך אל תקלל ^{(קה’ י, כ)}, במחשבתך. BL

164. חסר] מן BL

165. נוסף כמו מן] BL

166. נזכרהו] נזכרנו BL

167. להם] BL

168. להם] BL

169. באיזה] באי זה BL

170. חסר] בסבך עץ BL

171. חסרהזה] BL

172. כאלו] כאילו BL

173. יהלמון] יהלומון BL

174. כבודך] שמך BL

175. פרשו] פירש BL

176. אדני] אדוני BL

177. אדני] אדוני BL

178. הבשמים] בשמים BL

179. נוסף ] יידע BL

180. פועל] BL

181. הכבד] כבד BL

182. פועלו] פעלו BL

183. והפלס] והחלם BL

184. שרק] שורק BL

185. השחר] שחר BL

186. ממקומו] מקומו BL

187. ומיודעי] ומידעי BL

188. שידעו] שהודעתי BL

189. ומיודעיו] ומידעיו BL

190. הכרה] ההכרה BL

191. עיקר דיעה] ענין ידיעה BL

192. לאישה] לאשה BL

193. ומודע] ומדע BL

194. בעז מודעתנו] בועז מדעתנו BL

195. הקשר] הקשור BL

196. ומשפטנו] ומשפטו BL

197. ממשפחתנו] ממשפחתינו BL

198. צרי] צירי BL

199. בפלס] בשקל BL

200. בקרב] ובקרב BL

201. מענין] ענין BL

202. בהם] בהן BL

203. ואבוד] ואיבוד BL

204. וכן תרגם יונתן] ותרגום יונת BL

205. בירניתיה] ברניתיה BL

206. פרש] פירש BL

207. מוסרנו] מוסרינו BL

208. מעטים] מועטים BL

209. צרך] צורך BL

210. וכנונם] ועונם BL

211. נוסף יופי] BL

212. חסרופירוש] וכן BL

213. נוסף בה] BL

214. חסר] דבר BL

215. קש] קיש קיש BL

216. וגו'] BL

217. בלמוד] בלימוד BL

218. שפרשנו] שפירשנו BL

219. אדני] אדוני BL

220. כן כמו] בו BL

221. נוסף חוה] BL

222. א] BL

223. ועריו] עריהם BL

224. חרבן] חורבן BL

225. איש] בעל BL

226. הולך] הלך BL

227. המודיעים] ומודיעים BL

228. ולהלל] ולהתהלל BL

229. ידעוני] ידעני BL

230. ידעוני זה] וזה BL

231. עוף ששמו] חיה ששמה BL

יא. בבלי, ראש השנה כו ע"ב

יהב

השלך על יי יהבך ^{(תה’ נה, כג)}, פירוש אשר יהבך²³² כלומר אשר נתן לך עד היום השלך עליו צרכך והוא יכלכלך כמו שכלכלך עד הנה. או יהבך שם כלומר מתנותיך השלך על²³³ י"י כי הוא יתנם לך²³⁴ והוא יכלכלך. ורבותינו ז"ל פירשוהו לשון משא וטעינה. ²³⁵ כאמרם²³⁶^[יא] לא הוו ידעי רבנן מאי השלך על י"י יהבך שמעוה לההוא ²³⁷ דקאמר ²³⁸שקול יהביך ושדי אגמלאי. הבה נרדה ²³⁹^{(בר’ יא, ז)}, הבה נלבנה לבנים ^{(בר’ יא, ג)}, הבה נא אבא אליך ^{(בר’ לח, טז)}, כלומר א²⁴⁰תן 0עצה או עזר²⁴¹. ונסמכה המלה הזאת לנקבה ולרבים אף²⁴² על פי שהיא²⁴³ לשון זכר לפי שאינה צווי ממש על נתינת הדבר לפיכך שמו המלה במקום מקור או שם כאלו²⁴⁴ אמר צריך הדבר הזה לתת בו עצה או נתינת עצה או עזר כי הרגילו²⁴⁵ המלה על ענין הזמנה וזרוז²⁴⁶ אחד לחבירו על המעשה. וכן לשון הליכה בזה הענין כמו לכה נא אנסכה בשמחה ^{(קה’ ב, א)}, לכו ונמכרנו לישמעאלים ^{(בר’ לז, כז)}, לכה נשקה את אבינו ²⁴⁷ ^{(בר’ יט, לב)}, לכו ונחשבה על ירמיהו מחשבות ^{(יר’ יח, יח)}, לכו ונכהו בלשון ^{(יר’ יח, יח)}. ²⁴⁸ אהבו הבו ^{(הו’ ד, יח)}, פירושו אהבו תמיד לומר תנו, הבי המטפחת אשר עליך ^{(רות ג, טו)}, כלומר הבי אותה לאחד שיאחז עמך בה כדי לשום בה את²⁴⁹ השעורים.

232. נוסף פירוש אשר יהבך] BL

233. על] אל BL

234. נוסף כי הוא יתנם לך] BL

235. חסר] לקחוהו מלשון ארמי BL

236. כאמרם] באמרם BL

237. חסר] טייעא BL

238. חסר] לההוא גברא BL

239. חסר] ונבלה שם שפתם BL

240. נוסף א] BL

241. עצה או עזר] עזור או עצה BL

242. אף] ואף BL

243. שהיא] שהוא BL

244. כאלו] כאילו BL

245. כי הרגילו] והרגילו BL

246. וזרוז] וזירוז BL

247. חסר] יין BL

248. חסר] ולפי שההליכה זירוז והישיבה עצלה נאמר הזירוז בלשון הליכה. BL

249. נוסף את] BL

יב. בבלי, סנהדרין צח ע"א

יהר

זד יהיר לץ שמו ^{(מש’ כא, כד)}, גבר יהיר ולא ינוה ^{(חב’ ב ה)}, פירושו גם רוח כי הוא יודע ועושה הרע בזדון בגסות הרוח. וכן בדברי רבותינו ז"ל ^[יב] אי בטלי יהירי בטלי אמגושי.

יום

מלת יום ²⁵⁰, פעמים הוא²⁵¹ זמן היות השמש על הארץ לבד, כמו ויקרא אלהים לאור יום ^{(בר’ א, ה)}, כל היום ההוא וכל הלילה ^{(שמ’ י, יג)}, וכן רבים, ופעמים כולל היום והלילה ויהי ערב ויהי בקר יום אחד ^{(בר’ א, ה)}, שמור את יום השבת ²⁵² ^{(דב’ ה, יב)}, וכמוהם רבים. ובהכפל המ"ם יורה על זמן השמש לבדו, או יומם ולילה ^{(במ’ ט, כא)}, יומם יצוה י"י חסדו ^{(תה’ מב, ט)}, לא ימיש עמוד הענן יומם ^{(שמ’ יג, כב)}, וכן כלם²⁵³. או יומים ^{(שמ’ כא, כא)}, פירושו שני ימים. והקבוץ ימים רבים ^{(אס’ א, ד)}. ושב הנח שהיה עם החלם עם²⁵⁴ קמץ גדול ברבים, וכן ראש ראשים. אבל בהסמכו יאבד הנח מה שאין כן בראשים ²⁵⁵, כל ימי אשר יהיה²⁵⁶ הענן ^{(במ’ ט, יח)}, שנתים ימים ^{(בר’ מא, א)}, פירושו ימים²⁵⁷ שלמים, וכן חדש ימים ^{(בר' כט, יד)}, כי לא תשלם לנו החדש והשנה כי אם ביום שלם לא במקצת היום, ולפיכך נקראת²⁵⁸ השנה ימים. תשב הנערה אתנו ימים או עשור ^{(בר' כד, נו)}, פירושו שנה או עשרה חדשים. וכן²⁵⁹ או חדש או ימים ^{(במ’ ט, כב)}, ימים תהיה גאלתו ^{(וי’ כה, כט)}, ²⁶⁰ מימים ימימה ^{(שמ’ יג, י)}, משנה לשנה. עשרת כסף לימים ^{(שופ’ יז, י)}, ולשנה²⁶¹. ויש מפרשים כן לשלשת ימים מעשרותיכם²⁶² ^{(עמ’ ד, ד)}, כמו שאמר²⁶³ מקצה שלש שנים תוציא את כל מעשר תבואתך ^{(דב’ יד, כח)} כלומר אף על פי שתביאו זבחיכם כראוי מה יועילו אחר שתרבו לפשוע כמו שאמר במקום אחר אני י"י שונא גזל בעולה ^{(יש’ סא, ח)}. אשר ישב דוד בשדה פלשתים ימים וארבעה חדשים ^{(שמ"א כז, ז)}, שנה וד'²⁶⁴ חדשים. אבל קשה הוא הענין²⁶⁵ לפרש זה ימים שנה כי היאך היו כל הענינים ההם אשר היה שאול²⁶⁶ עם דוד בשמונה²⁶⁷ חדשים? ²⁶⁸ שתי שנים מלך שאול לבד. ²⁶⁹ כי ארבעה חדשים וימים מן החדש החמשי היה בשדה פלשתים ולא זכר מנין הימים. וכן אמר התרגום יומין וארבעה ירחין. ועדיין נשארה שאלה מה שאמר אכיש אשר היה אתי זה ימים או זה²⁷⁰ שנים ^{(שמ"א כט, ג)}, ויש לפרשו אשר היה אתי זה ימים ואני מכירו לטובה כאלו²⁷¹ היה אתי זה זה²⁷² שנים. ויאמר יום על העת ביום הכותי²⁷³ כל בכור ^{(במ’ ח, יז)}, פירושו בעת, יום צעקתי בלילה נגדך ^{(תה’ פח, ב)}, והיה ביום ההוא שרש ישי ²⁷⁴ ^{(יש’ יא, י)}, וחרה אפי בו ביום ההוא ^{(דב’ לא, יז)}, היום הזה יום בשורה²⁷⁵ ^{(מל"ב ז, ט)}. ופעמים ²⁷⁶ עליו כ"ף האמתי, השבעה לי כיום ^{(בר’ כה, לג)}, כלומר העת הזאת. וכן כי אותו²⁷⁷ כהיום תמצאון אותו²⁷⁸ ^{(שמ"א ט, יג)}, כלומר זאת השעה תמצאון אותו. וכן קטר יקטירון כיום ²⁷⁹ ^{(שמ"א ב' טז)}. אבל ויהי כהיום הזה ויבא הביתה ^{(בר’ לט, יא)}, היא כ"ף הדמיון ופירושו ויהי יום אחד כהיום הזה²⁸⁰ ויבא הביתה לעשות מלאכתו כי היו לו ימים קבועים לעשות מלאכה בבית או לחשוב החשבונות²⁸¹. ויתחבר יום בלשון נקבות זכור ימות עולם ^{(דב’ לב, ז)}. כימי נח זאת לי ^{(יש’ נד, ט)}, נמצא במקצת הספרים²⁸² מדויקים מלה אחת היא²⁸³. וכן תרגם²⁸⁴ יונתן כיומי נח.

250. חסר] ידוע BL

251. הוא] היא BL

252. חסר] לקדשו BL

253. כלם] כולם BL

254. עם] במלת יום BL

255. חסר] כי הוא נכתב בו הנח BL

256. יהיה] ישכון BL

257. ימים] שנים BL

258. נקראת] נקראה BL

259. חסר] או יומים BL

260. חסר] למועדה BL

261. ולשנה] לשנה BL

262. מעשרותיכם] מעשרתיכם BL

263. שאמר] שנאמר BL

264. וד'] וארבעה BL

265. נוסף הענין] BL

266. שאול] לשאול BL

267. בשמונה] בח' BL

268. חסר] כי BL

269. חסר] ויש לפרש BL

270. או זה] וזה BL

271. כאלו] כאילו BL

272. נוסף זה] BL

273. הכותי] הכתי BL

274. חסר] אשר עמד לנס עמים BL

275. בשורה] בשרה BL

276. חסר] יבא BL

277. אותו] אתו BL

278. אותו] אתו BL

279. חסר] החלב BL

280. הזה] BL

281. החשבונות] חשבונות BL

282. הספרים] ספרים BL

283. נוסף היא] BL

284. תרגם] תרגום BL

יון

מטיט היון ^{(תה’ מ, ג)}, ²⁸⁵ טבעתי ביון מצולה ^{(תה’ סט, ג)}, ענינו כמו טיט אף²⁸⁶ על פי שנסמך אליו. וכן אדמת עפר ^{(דנ’ יב, ב)}.

285. חסר] בשקל עקב. ובסמוך BL

286. אף] ואף BL

יג. בבלי, סנהדרין כה ע"א

יון

בוא"ו²⁸⁷ נעלמת בקריאה, ענינו²⁸⁸ כיונים על אפיקים²⁸⁹ מים ^{(שה"ש ה, יב)}, פירושו כעיני יונים, עיניך יונים ^{(שה"ש א, טו)}, פירושו עיניך עיני²⁹⁰ יונים, וכיונים אל ארבותיהם²⁹¹ ^{(יש’ ס, ח)}, כיוני הגאיות הומות כלם²⁹² ^{(יח’ ז, טז)}, וכיונים הגה נהגה ^{(יש’ נט, יא)}. הנפרד לא מצאנו הזכר. והנקבה בני יונה ^{(וי’ יב, ח)}, יונתי בחגוי הסלע ^{(שה"ש ב, יד)}. ואמר בני יונה לפי שהקטנים מהיונים²⁹³ הם הכשרים לקרבן. אבל הנפרד להזכר²⁹⁴ נאמר מן יונים יון, כמו מן תורים תר. וכן מצאנוהו²⁹⁵ בדברי רבותינו ז"ל ^[יג] אי תקדמיה יונך ליון.

287. בוא"ו] בו"ו BL

288. ענינו] עיניו BL

289. אפיקים] אפיקי BL

290. עיני] כעיני BL

291. ארבותיהם] ארבתיהם BL

292. הומות כלם] כלם המות BL

293. מהיונים] מן היונים BL

294. להזכר] הזכר BL

295. מצאנוהו] מצאנו BL

יזם

כל אשר יזמו לעשות ^{(בר’ יא, ו)}, פירושו כל אשר חשבולעשות²⁹⁶. וענין יזם וזמם אחד ²⁹⁷.

296. לעשות] BL

297. חסר] הם BL

יזן

סוסים מיוזנים²⁹⁸ ^{(יר’ ה, ח)}, ענינו ²⁹⁹ מזוינים³⁰⁰ מן כלי זין. ורבי יעקב בן אלעזר כתבו בענין מזון.

298. נוסף מיוזנים] מיזנים BL

299. חסר] כמו BL

300. מזוינים] מזויינים BL

יד. בבלי, זבחים יח ע"ב

יזע

לא יחגרו³⁰¹ ביזע ^{(יח’ מד, יח)}, במקום הזיעה. ולשון הזיעה³⁰² ידוע בדברי רבותינו ז"ל. ואמרו ^[יד] מאי לא יחגרו ביזע. אמר אביי לא יחגרו במקום שמזיעין. כדתניא כשהן חוגרין אין חוגרין ³⁰³ למטה ממתניהם ולא למעלה מאציליהם אלא כנגד אצילי ידיהם³⁰⁴. וכן תרגם³⁰⁵ יונתן ולא יסרון על חרציהון על לבהון יסרון. בזעת אפך³⁰⁶ תאכל לחם ^{(בר’ ג, יט)}, כלומר בעמל גדול, כי ביגיעה תצא זיעת הפנים.

301. יחגרו] יחגר BL

302. הזיעה] זיעה BL

303. חסר] לא BL

304. ידיהם] ידיהן BL

305. תרגם] תרגום BL

306. אפך] אפיך BL

יחד

ובקהלם³⁰⁷ אל תחד כבודי ^{(בר’ מט, ו)}, זכרתי אותו בשער אחד. רך ויחיד לבני³⁰⁸ אמי ^{(מש’ ד, ג)}, רק³⁰⁹ היא יחידה לו³¹⁰ ^{(שופ’ יא, לד)}, ידוע. והם מענין אחד. ³¹¹ יחד יבאו גדודיו ^{(איוב יט, יב)}, ויחדיו³¹² יהיו תמים אל ראשו ^{(שמ’ לו, כט)}, וגם זה מענין אחד כי כשיתחברו רבים נראים כאחד. ועל דעתי כי וא"ו³¹³ יחדו ³¹⁴ סימן הרבים על יחיד כמו עליו, אליו. ואף על פי שאין בו יו"ד ברוב הרי מצאנו עלו בשמים ירעם ^{(שמ"א ב, י)} בלא יו"ד. וכן יחדו³¹⁵ נמצאו ביו"ד שלשה, יחדיו נפלו שניהם ^{(יר’ מו, יב)}, כי גם המה הפנו נסו יחדיו³¹⁶ ^{(יר' מו, כא)}, כי מלכם בגולה³¹⁷ ילך כהניו ושריו יחדיו ^{(יר' מט, ג)}, ולפי שנתקבץ בו היחדות³¹⁸ והרבוי נאמר כן. והפעל הכבד יחד לבבי ליראה שמך ^{(תה’ פו, יא)}. ברזל בברזל יחד ^{(מש’ כז, יז)} כתבנוהו³¹⁹ בשרש חדה.

307. ובקהלם] בקהלם BL

308. לבני] לפני BL

309. רק] ורק BL

310. נוסף לו] BL

311. חסר] ונקראת הנשמה יחידה, מיד כלב יחידתי ^{(תה’ כב, כא)}, לפי שהיא יחידה כנגד חלקי הגוף וכחותיו שהם רבים ואינם ממינה. BL

312. ויחדיו] ויחדו BL

313. וא"ו] ו"ו BL

314. חסר] הוא BL

315. יחדו] יחדיו BL

316. יחדיו] יחדיו BL

317. בגולה] בגלה BL

318. היחדות] היחידות BL

319. כתבנוהו] כתבנוה BL

יחל

ויחלו לקיים³²⁰ דבר ^{(יח’ יג, ו)}, ויחלו כמטר לי ^{(איוב כט, כג)}, ³²¹ יחלנו לך ^{(תה’ לג, כב)}, ולא ייחל לבני אדם ^{(מי’ ה, ו)}, יחל ישראל אל י"י ^{(תה’ קל, ז)}. זכר דבר לעבדך על אשר יחלתני ^{(תה' קיט, מט)}, יוצא לשלישי רוצה³²² לומר נתת לי תוחלת ~~לעם לקיים~~³²³ שאמרת לי שאיחל לך, וכן ויחלו לקיים דבר רוצה³²⁴ לומר שנותנים תוחלת לעם לקיים דבר נבואתם אשר הוא שוא וכזב. ויחל עוד ^{(בר’ ח, י)}, משפטו וייחל עוד³²⁵. ובא על דרך ויבשהו ^{(נח’ א, ד)}. או יהיה ויחל משרש חיל כמו שכתבנו אותו בשערו. לי שמעו ויחלו ^{(איוב כט, כא)}, בא כן בהפסק כמו הטיבו כל אשר דברו ^{(דב’ ה, כה)}, ודגש הלמ"ד לתפארת המלה כמו חדלו פרזון בישראל חדלו ^{(שופ’ ה, ז)}, ונחה הפ"א³²⁶ הפעל והושב³²⁷ החרק³²⁸ בוא"ו³²⁹ כמנהג אותיות השמוש³³⁰ עם היו"ד ברוב. והנפעל ותרא כי נוחלה אבדה תקותה ^{(יח’ יט, ח)}, פירושו ותרא³³¹ כי עמדה ימים רבים בתוחלת והנה אבדה תקותה. וכן וייחל³³² ³³³ שבעת ימים ^{(בר’ ח, יב)}, שעמד בתוחלתה³³⁴ בשבעה³³⁵ ימים ראשונים³³⁶ ועוד שבעת ימים אחרים. ואדני³³⁷ אבי ז"ל פרש³³⁸ ותרא כי נוחלה בהפך התוחלת, כלומר כי אבדה תקותה³³⁹. וכן אמר כי וייחל עוד שבעת ימים אינו מבנין נפעל כי אם מבנין התפעל ומשפטו ויתיחל ולולי החי"ת היה דגש³⁴⁰, כי לא יהיה בבנין אחד ³⁴¹ והפכו כי אם בשני בנינים ישרש וישרש. ואחר שהנפעל מזה ענינו בהפך התוחלת ראוי להיות ויחל³⁴² מבנין התפעל. וטוב היה מה שאמר אם היו"ד היתה פתוחה, אבל מצאנוה ³⁴³ כמשפט האית"ן מבנין נפעל כמו שכתבנו בחלק הדקדוק. והפעל הכבד הן הוחלתי לדבריכם ^{(איוב לב, יא)}, והוחלתי כי לא ידברו ^{(שם לב, טז)}, לא כן אוחילה³⁴⁴ לפניך ^{(שמ"ב יח, יד)}, כלומר לא טוב שאאריך לפניך ואוחיל שתלך ותכהו, אני בעצמי אלך ויקח שלשה שבטיםוגו'³⁴⁵. מעי מעי אוחילה ^{(יר’ ד, יט)}, אפשר ~~שאיפ~~³⁴⁶שיהיה זה מענין חיל כיולדה ^{(תה’ מח, ז)}. ויהי יחל וחיל כענין³⁴⁷ אחד כלומר אתן חיל למעי מרב³⁴⁸ דאגתי והמייתי. ³⁴⁹ או יהיה מענין זה השרש עצמו. וכן הפירוש אמרתי שאתן תוחלת למעי כי עדיין יקוו הטוב ואף³⁵⁰ על פי שהם³⁵¹ עתה ברע והנה קורות³⁵² לבי הומה לי ולא אוכל להחריש ולשתוק משאגתי והמייתי. והשם תוחלת ³⁵³ ^{(מש’ יג, יב)}, הן תוחלתו נכזבה ^{(איוב מא, א)}.

320. לקיים] לקים BL

321. חסר] כאשר BL

322. רוצה] רצה BL

323. נוסף לעם לקיים] BL

324. רוצה] רצה BL

325. נוסף עוד] BL

326. הפ"א] פ"א BL

327. והושב] והוסב BL

328. החרק] החירק BL

329. בוא"ו] בו"ו BL

330. השמוש] השימוש BL

331. נוסף ותרא] BL

332. וייחל] וייחיל BL

333. חסר] עוד BL

334. בתוחלתה] בתוחלת BL

335. בשבעה] השבעה BL

336. ראשונים] הראשונים BL

337. ואדני] ואדוני BL

338. פרש] פירוש BL

339. תקותה] תוחלתה BL

340. דגש] נדגש BL

341. חסר] דבר BL

342. ויחל] וייחל BL

343. חסר] קמוצה BL

344. אוחילה] אחילה BL

345. וגו'] BL

346. נוסף שאיפ] BL

347. כענין] בענין BL

348. מרב] מרוב BL

349. – חסר מחמת הדומות ] או פירושו אכאב ואחיל מכאב מעי ומכאב קירות לבי. BL

350. ואף] אף BL

351. שהם] שהן BL

352. קורות] קירות BL

353. חסר] ממושכה BL

יחם

יחמתני אמי ^{(תה’ נא, ו)}, פירושו יחמה ממני. בעת יחם הצאן ^{(בר’ לא, י)}, ליחמנה במקלות ^{(בר' ל, מא)}, וכבר זכרתי דקדוק ליחמנה בחלק הדקדוק בנחי הפ"א בשרשו. והפעל הקל ויחמו הצאן אל המקלות ^{(בר' ל, לט)}, ויחמנה בבאן לשתות ^{(בר' ל, לח)}, ענין חמימות ויחם וחמס בענין אחד. והנפעל הנחמים באלים ^{(יש’ נז, ה)}, ודקדוקו זכרנו בחלק הדקדוק. ולפי שיתחמם האדם בשעת³⁵⁴ כעסו וכן הכעס מרוב חמימות האדם הוא נקרא כעס³⁵⁵ חמה. חמה אין לי ^{(יש’ כז, ד)}, בפלס דעה, עצה. ונכתב באל"ף ויצא בחמא גדולה³⁵⁶ ^{(דנ’ יא, מד)}. ברחוץ הליכי בחמה ^{(איוב כט, ו)} כתבנו בשרש חמא כי הוא כמו חמאה. ובסמוך חמת מלך מלאכי מות ^{(מש’ טז, יד)}, וחמת המלך שככה ^{(אס’ ז, י)}³⁵⁷. והקבוץ שארית חמות³⁵⁸ תחגר ^{(תה’ עו, יא)}, בפלסעצת י"י ^{(תה' לג, יא)}³⁵⁹ עצות מרחוק וכבר פרשתי³⁶⁰ פסוק שארית חמת תחגר בשרש חגר. חמת למו כדמות חמת נחש ^{(תה’ נח, ה)}, לפי שברב³⁶¹ כעס האדם ידמה כי יטיל ארס מפיו ומפניו כמו הנחשים שיטילו ארס בהתרגזם. חמת תנינם יינם ^{(דב’ לב, לג)}, אשר חמתם שותה³⁶² החי³⁶³ ^{(איוב ו, ד)}. ורבי יונה כלל עם אלו המלות מספח חמתך ^{(חב’ ב, טו)}. וכבר זכרנו אתו³⁶⁴ בשרש חמת מן חמת מים ^{(בר’ כא, יד)}, והוא הנכון. וזכר³⁶⁵ כל אלו בשרש חמה, והנכון להיותם מזה השרש לטעם שפרשנו³⁶⁶.

354. בשעת] בעת BL

355. כעס] הכעס BL

356. גדולה] גדלה BL

357. חסר] , בפלס עצת י"י ^{(תה' לג, יא)} BL

358. חמות] חמת BL

359. נוסף ] BL

360. פרשתי] פירשנו BL

361. שברב] שברוב BL

362. שותה] שתה BL

363. החי] רוחי BL

364. אתו] אותו BL

365. וזכר] וזכרנו BL

366. שפרשנו] שפירשנו BL

יחף

והוא הולך יחף ^{(שמ"ב טו, ל)}, תאר. וכן מנעי רגלך מיחף ^{(יר’ ב, כה)}, ופרושו³⁶⁷ מהלוך יחף או הוא שם. יחף נקרא מי שאין לו מנעלים ברגליו.

367. ופרושו] ופירושו BL

יחש

ולא להתיחש לבכורה³⁶⁸ ^{(דה"א ה, א)}, כלם התיחשו ^{(דה"א ה, יז)}, המתיחשים ולא נמצאו ^{(עז’ ב, סב)}. והשם ואמצא ספר היחש ^{(נחמ’ ז, ה)}, ענין ידיעת ³⁶⁹משפחה מאבות.

368. לבכורה] לבכרה BL

369. חסר] ה BL

יטב

וייטבו דבריהם ^{(בר’ לד, יח)}, ותיטב הנערה ³⁷⁰ ^{(אס’ ב, ט)}, ותיטב לי"י משור פר ^{(תה’ סט, לב)}. והפעל הכבד הטיבו אשר דברו ^{(דב’ יח, יז)}³⁷¹ , הלא דברי ייטיבו ^{(מי’ ב, ז)}, מה תטיבי³⁷² דרכך ^{(יר’ ב, לג)}, ואלמנה לא ייטיב ^{(איוב כד, כא)}, בהנעת היו"ד, המה מטיבים את לבם ^{(שופ’ יט, כב)}, וגם היטב³⁷³ אין אותם ^{(יר’ י, ה)}, והטיבותי³⁷⁴ מראשתיכם³⁷⁵ ^{(יח’ לו, יא)}, פירושו אטיב³⁷⁶ ³⁷⁷ מראשתיכם³⁷⁸. ודקדוק המלה כתבנו בחלק הדקדוק. להטיבך³⁷⁹ באחריתך ^{(דב’ ח, טז)}, להרע או להטיב ^{(וי’ ה, ד)}, ודרשת היטב ^{(דב’ יז, ד)}, כלומר מאד מאד. וכן ההיטב חרה לך ^{(יונה ד, ט)}³⁸⁰, כי ייטיב³⁸¹ אל אבי את הרעה עליך ^{(שמ"א כ, יג)}, כלומר אם יישר³⁸² בעיני אבי ואם יהיה טוב לפניו להביא ³⁸³ הרעה עליך וגליתי את אזנך. וכן על הרע כפים להטיב ^{(מי’ ז, ג)}, ³⁸⁴ . בהטיבו את הנרות³⁸⁵ ^{(שמ’ ל, ז)}, פירושו בתקנו, כלומר כשהיה³⁸⁶ מדשן הפתילות שנשרפו בלילה והיה חותה אפרן במחתה בבקר והיה מתקן הנרות והיה מטיבן³⁸⁷ בכל בקר ובקר. וכן ותיטב את ראשה ^{(מל"ב ט, ל)}, ותתקן. והשם מיטב שדהו ומיטב כרמו ^{(שמ’ כב, ד)}, כלם ענין טוב והם שני שרשים וענין אחד.

370. חסר] בעיניו BL

371. חסר] כל אשר דברו ^{(דב’ ה, כה)} BL

372. תטיבי] תיטבי BL

373. היטב] היטיב BL

374. והטיבותי] והטבתי BL

375. מראשתיכם] מראשותיכם BL

376. אטיב] איטיב BL

377. חסר] אחריתכם BL

378. מראשתיכם] מראשיתכם BL

379. להטיבך] להטבך BL

380. חסר] , ואכת אתו טחון היטב ^{(דב’ ט, כא)} BL

381. ייטיב] ייטב BL

382. יישר] ישר BL

383. חסר] את BL

384. חסר] וכן מה תיטבי דרכך ^{(יר’ ב, לג)} BL

385. הנרות] הנרת BL

386. כשהיה] כשיהיה BL

387. מטיבן] מיטיבן BL

טו. משנה שקלים ד, ג

יין

ויין לנסך ³⁸⁸ ^{(במ’ טו, ה)}. ובסמוך ישתו יין נסיכם ^{(דב’ לב, לח)}, חמת תנינם יינם ^{(דב’ לב, לג)}, ³⁸⁹ מיין הרקח ^{(שה"ש ח, ב)}, את כוס היין החמה ^{(יר’ כה, טו)}, השקיתנו יין תרעלה ^{(תה’ ס, ה)}, בכלם חסר הנסמך מיין יין הרקח, היין יין החמה, יין יין תרעלה³⁹⁰. כיין הטוב ^{(שה"ש ז, י)}, נסמך אל התאר עצמו כמו אל המלך חזקיהו בחיל כבד ^{(יש’ לו, ב)}, אל מי המרים ^{(במ’ ה, כג)}. ויתכן לפרש מיין הרקח כי הרקח³⁹¹תאר ולא יהיה חסר הנסמך. וקבוץ יין מצאנו בלשון נקבות בדברי רבותינו ז"ל ^[טו], יינות, שמנים וסלתות, ידוע.

388. חסר] רביעית ההין BL

389. חסר] אשקך BL

390. תרעלה] התרעלה BL

391. נוסף כי הרקח] BL

יכח

והוכיח³⁹² אברהם את אבימלך ^{(בר’ כא, כה)}, ויוכח אמש ^{(בר' לא, מב)}, ומושבותיך³⁹³ תוכיחוך³⁹⁴ ^{(יר’ ב, יח)}, ³⁹⁵המיראתך יוכיחך³⁹⁶ ^{(איוב כב, ד)}, פירושו יוכיח עמך כלומר יטעון עמך. אך דרכי אל פניו אוכיח ^{(איוב יג, טו)},³⁹⁷ הוכח תוכיח את עמיתך³⁹⁸ ^{(וי’ יט, יז)}, הלהוכח מלים תחשבו ^{(איוב ו, כו)}. ושלא נזכר פועלו³⁹⁹ ממנו והוכח ~~במא~~⁴⁰⁰ במכאוב על משכבו ^{(איוב לג, יט)}. והנפעל שם ישר נוכח עמו ^{(איוב כג, ז)}. ואת כל ונוכחת⁴⁰¹ ^{(בר’ כ, טז)}, פירוש את כל ונוכחת⁴⁰² הם דברי משה, אמר כי עם כל אלה הדברים שארעו לה באמרה אחי הוא עם פרעה ועם אבימלך נוכחה שרה ונוסרה מאמור עוד⁴⁰³ אחי הוא. וא"ו⁴⁰⁴ ונוכחת כוא"ו⁴⁰⁵ וישא אברהם את עיניו ^{(בר’ כב, ד)}. וההתפעל ועם ישראל יתווכח⁴⁰⁶ ^{(מי’ ו, ב)}. והשם תוכחה⁴⁰⁷ ביום תוכחה ^{(הו’ ה, ט)}, פירושו⁴⁰⁸ ביום שהוכחתים במדבר בשבטי ישראל כשהיו כלם כאחד הודעתי להם נאמנה. טובה תוכחת מגלה ^{(מש’ כז, ה)}, פירושו האהבה מגלה⁴⁰⁹ בתוכחת כמו שאמר כי ⁴¹⁰ אשר יאהב י"י יוכיח ^{(מש’ ג, יב)}, ואמר⁴¹¹ לחכם ויאהבך ^{(מש’ ט, ח)}, וכשיוכיח אדם ⁴¹² חברו⁴¹³ הנה האהבה תגלה⁴¹⁴ בתוכה⁴¹⁵ והאהבה ההיא טובה מאהבה מסתרת⁴¹⁶ שיאהב אדם את חברו⁴¹⁷ בלבו ולא יגלה לו את⁴¹⁸ האהבה ולא יוכיחנו בשעה שצריך לתוכחה. ואדני⁴¹⁹ אבי ז"ל פירש⁴²⁰ טובה תוכחת מגלה⁴²¹ כלומר כשמוכיח אדם את חברו⁴²² טוב הוא לו כלומר התוכה⁴²³ טובה היא מכל מקום ואפילו ⁴²⁴ בגלוי, אבל כשהתוכחה היא מאהבה היא מסתרת⁴²⁵, כלומר כשיוכיח האוהב את אוהבו יוכיחנו בסתר בינו לבין עצמו⁴²⁶ ולא יוכיחנו בגלוי כדי שלא יתבייש. והקבוץ תוכחות בלאמים ^{(תה’ קמט, ז)}. ובקמץ גדול בתוכחות על עון ^{(תה' לט, יב)}, כלם ענין הזמנת הדברים אחד לחברו⁴²⁷ בטענות והודעת משפטים והוסר מתוך התוכחות⁴²⁸. וקרוב לענין הזה⁴²⁹ אשר הוכיח⁴³⁰ י"י לבן אדני ^{(בר’ כד, מד)}, אותה⁴³¹ הוכחת⁴³² לעבדך ליצחק ^{(בר' כד, יד)}, פירושו זמן, זמנת.

392. והוכיח] והוכח BL

393. ומושבותיך] ומשבותיך BL

394. תוכיחוך] תוכחך BL

395. חסר] דרכי אל פניו אוכיח ^{(איוב יג, טו)}, BL

396. יוכיחך] יכיחך BL

397. נוסף ] BL

398. תוכיח את עמיתך] תוכיח BL

399. פועלו] פעלו BL

400. נוסף במא] BL

401. ונוכחת] ונכחת BL

402. נוסף את כל ונוכחת] BL

403. נוסף עוד] BL

404. וא"ו] וו"ו BL

405. כוא"ו] כו"ו BL

406. יתווכח] יתוכח BL

407. נוסף תוכחה] BL

408. נוסף פירושו] BL

409. מגלה] מגולה BL

410. חסר] את BL

411. ואמר] הוכח BL

412. חסר] את BL

413. חברו] חבירו BL

414. תגלה] תגולה BL

415. בתוכה] בתוכחת BL

416. מסתרת] מסותרת BL

417. חברו] חבירו BL

418. נוסף את] BL

419. ואדני] ואדוני BL

420. פירש] פירוש BL

421. מגלה] מגולה BL

422. חברו] חבירו BL

423. התוכה] התוכחת BL

424. חסר] היא BL

425. מסתרת] מסותרת BL

426. לבין עצמו] לבינו BL

427. לחברו] לחבירו BL

428. התוכחות] התוכחת BL

429. הזה] זה BL

430. הוכיח] הכיח BL

431. אותה] אתה BL

432. הוכחת] הכחת BL

יכל

הפועל⁴³³ העובר מעיקר זה ⁴³⁴ על משקל פעול⁴³⁵ ולא יכול⁴³⁶ יוסף ^{(בר’ מה, א)}, להוציא את הבנים ולא יכולו⁴³⁷ ^{(שמ’ ח, יד)}, ⁴³⁸מה יכלתי עשות ^{(שופ’ ח, ג)}. ובקמץ חטף תחת החולם⁴³⁹ ויכלת עמוד⁴⁴⁰ ^{(שמ’ יח, כג)}, פן יאמר ⁴⁴¹ יכלתיו ^{(תה’ יג, ה)} ⁴⁴². ובמשקל פעל ולא יכלה עוד הצפינו ^{(שמ’ ב, ג)}, ולא יכלו לעשות⁴⁴³ הפסח ^{(במ’ ט, ו)}, לא אוכל אנכי לבדי ^{(שמ' יא, יד)}, לא יוכל לבכר ^{(דב’ כא, טז)}, לא תוכלי⁴⁴⁴ כפרה ^{(יש’ מז, יא)}, כאשר יוכלון שאת ^{(בר’ מד, א)}, השרק בהם תמורת חלם שלא יתחלף עם ששרשם אכל. והמקור בחסרון הפ"א ידעתי כי כל תוכל ^{(איוב מב, ב)}, כמו יכול. ומזה השרש עברו את מיכל המים ^{(שמ"ב יז, כ)}, ענינו פלג מים.

433. הפועל] הפעל BL

434. חסר] הוא BL

435. פעול] פעל BL

436. יכול] יכל BL

437. יכולו] יכלו BL

438. חסר] ו BL

439. החולם] החלם BL

440. עמוד] עמד BL

441. חסר] אויבי BL

442. חסר] , פירוש יכולתי לו או ממנו BL

443. לעשות] לעשת BL

444. תוכלי] תוכלו BL

יכת

ויכום ויכתום ^{(במ’ יד, מה)}, כתבו רבי יונה בזה השרש, וכן אמר רבי יהודה שאינו משרש כתת. ולפי דעתי שהנכון במלה הזאת לשומה משרש כתת עם חברותיה, וכתותי מפניו ^{(תה’ פט, כד)}, ואכת אתו טחון ^{(דב’ ט, כא)}, ומעוך וכתות ^{(וי’ כב, כג)} ולא יהיה ערירי בזה השרש. ואל יקשה בעיניך שהוסב הדגש בפ"א הפעל, כי כן קרה למלת הזילוה ^{(איכה א, ח)}, שהיא משרש זלל, וכן ויתמו ימי בכי אבל משה ^{(דב’ לד, ח)}, ידמו כאבן ^{(שמ’ טו, טז)}, שרשם תמם, דמם. ויתכן לומר כי שרש ויכתום נכת.

ילל

עד אגלים יללתה ^{(יש’ טו, ט)}, ויללה מן המשנה ^{(צפ’ א, י)}, ויללת אדירי הצאן ^{(יר’ כה, לו)}, בשוא הוא"ו⁴⁴⁵ וחרק⁴⁴⁶ ⁴⁴⁷בקריאת בן נפתלי ובחרק⁴⁴⁸ הוא"ו⁴⁴⁹ ונח היו"ד בקריאת בן אשר. ובקצת הנסחאות מצאתי בהפך כמו שקורא גם כן בן נפתלי ביקרותיך ^{(תה’ מה, י)}, בנוח היו"ד וחרק⁴⁵⁰ הבי"ת וכן קורא ⁴⁵¹ נפתלי בכל יו"ד מונעת בחרק⁴⁵² ומה שלפניה בשבא⁴⁵³ שמניח היו"ד ומטיל החרק⁴⁵⁴ במה שלפניה, כמו ליראה ליזרעאל, ביזרעאל מניח היו"ד ומניח⁴⁵⁵ הלמ"ד והבי"ת בחרק⁴⁵⁶. ילל ישימון⁴⁵⁷ ^{(דב’ לב, י)}. ענין היללה היא השמעת הקול בכאב הלב. וקרא שם יללה למדבר לפי שהמקום החרב והשמם ישמעו בו קול הרוחות הנושבות בו כקול יללה. והמקור מן הקל מזה⁴⁵⁸ הרה ללת ^{(שמ"א ד, יט)}, ומשפטו⁴⁵⁹ לללת בפלס לרדת, לשבת, ונפלה למ"ד הפעל לכובד קריאת שלשה למדין⁴⁶⁰ כאחד⁴⁶¹. והפעל הכבד מזה והילל כל יושב הארץ ^{(יר’ מז, ב)}, הילל ברוש ^{(זכ’ יא, ב)}, הילילו⁴⁶² כל⁴⁶³ אלוני בשן ^{(זכ’ יא, ב)}. ולשון הצווי⁴⁶⁴ והעבר שוין⁴⁶⁵ בה⁴⁶⁶. לכן ייליל מואב למואב כלה ייליל ^{(יש’ טז, ז)}. מושליו⁴⁶⁷ יהילילו ^{(יש' נב, ה)}, הוא פעל יוצא. ופרושו⁴⁶⁸ הגוים המושלים על ישראל יהלילו⁴⁶⁹ אותו.

445. הוא"ו] הו"ו BL

446. וחרק] וחירק BL

447. חסר] היו"ד BL

448. ובחרק] ובחירק BL

449. הוא"ו] הו"ו BL

450. וחרק] וחירק BL

451. חסר] בן BL

452. בחרק] בחירק BL

453. בשבא] בשוא BL

454. החרק] החירק BL

455. ומניח] ומניע BL

456. בחרק] בחירק BL

457. ישימון] ישמן BL

458. מזה] הזה BL

459. ומשפטו] משפטו BL

460. למדין] למ"דים BL

461. כאחד] כאחת BL

462. הילילו] הלילו BL

463. נוסף כל] BL

464. הצווי] הציווי BL

465. שוין] שוים BL

466. בה] בזה BL

467. מושליו] משלו BL

468. ופרושו] ופירושו BL

469. יהלילו] יהילילו BL

טז. בבלי, יבמות כג ע"א

ילד

⁴⁷⁰לא חלתי ולא ילדתי ^{(יש’ כג, ד)}, וילדו לו בנים ⁴⁷¹ ^{(דב’ כא, טו)},~~וילדו לו בנים,~~⁴⁷² וילדה לו בנים או בנות ^{(שמ’ כא, ד)}. אני היום ילדתיך ^{(תה’ ב, ז)}, כלומר כאלו ⁴⁷³ ילדתיך למלך. ⁴⁷⁴ תלדי בנים ^{(בר’ ג, טז)}, גם כי ילדון ^{(הו’ ט, טז)}, הנך הרה ויולדת⁴⁷⁵ בן ^{(שופ’ יג, ה)}, אמרו שהיא מלה מורכבת מן יולדת⁴⁷⁶ וילדת או יהיה מבנין פועל על משקל שופטת מן למשופטי⁴⁷⁷ אתחנן ^{(איוב ט, טו)}. יולד חכם ^{(מש’ כג. כד)}, הרה ויולדת יחדו ^{(יר’ לא, ח)}, ⁴⁷⁸ כצירי יולדה ^{(יש’ כא, ג)}, את הילוד החי ^{(מל"א ג, כו)}, אדם ילוד אשה ^{(איוב יד, א)}, ואלה שמות הילודים אשר היו לו בירושלם ^{(דה"א יד, ד)}, הרה עמל וילד און ^{(איוב טו, לה)}, לדת חק ^{(צפ’ ב, ב)}, וימלאו ימיה ללדת ^{(בר’ כה, כד)}. והשם מלדה ומבטן ומהריון ^{(הו’ ט, יא)}. וכח אין ללדה ^{(יש’ לז, ג)}, תאר בפלס עדה⁴⁷⁹ וכן כמו אשת לדה ^{(יר’ יג, כא)}, ויהיה אשת מוכרת כמו אשת יפת תאר ^{(דב’ כא, יא)}. והפעל הכבד ותקח המילדת ^{(בר’ לח, כח)}, ונקראת מילדת לפי שמסייעת היולדת לילד⁴⁸⁰. ושלא נזכר פועלו⁴⁸¹ מזה אשר ילד לו ^{(בר' מו, כז)}, ילדו על ברכי יוסף ^{(בר’ נ, כג)}. בטרם הרים ילדו ^{(תה’ צ, ב)}, כלומר שיצאו בכח היצירה. ונכתבו בוא"ו⁴⁸² עם הדגש אשר יולד לישראל ^{(שופ’ יח, כט)}, ⁴⁸³ לעמל יולד ^{(איוב ה, ז)}, ⁴⁸⁴ לנער היולד ^{(שופ’ יג, ח)}. וכבד אחר והוליד בן פריץ ^{(יח’ יח, י)}, אם אני המוליד ^{(יש’ סו, ט)}, הרו⁴⁸⁵ עמל והוליד און ^{(יש' נט, ד)}, בצרי וביו"ד, ויולד בנים ובנות ^{(בר' ה, יג)}. והבנין הזה על הזכר והקל על הנקבה ברוב, ופעמים על הזכר ⁴⁸⁶ והמקור ממה שלא נזכר ⁴⁸⁷ פעלו ממנו יום הלדת את פרעה ^{(בר’ מ, כ)}, והדגש תמורת הנח. ופרושו⁴⁸⁸ יום הלדת לפרעה שיולד⁴⁸⁹ לו בן. או פרושו⁴⁹⁰ יום⁴⁹¹שנולד הוא עצמו שהיה עושה משתה בכל שנה באותו יום. ונכתב בוא"ו⁴⁹² עם⁴⁹³ הדגש ביום הלדת⁴⁹⁴ אותך ^{(יח’ טו, ד)}, הראשון. והשם מולדת בית או מולדת חוץ ^{(וי’ יח, ט)}, או הוא תאר והוא הנכון. ולפי פשט הפסוק הוא פירוש מה שאמר בת אביך או בת אמך, כלומר בין שנולדה לאביך מאשה אחרת וזו היא מולדת בית ובין שנולדה לאמך מאיש אחר וזו היא מולדת חוץ. וכן תרגם אנקלוס. ויהיה מולדת שם תואר על משקל מחמצת בשלמים ומודעת בנחים כמו שכתבנו בחלק הדקדוק. ורבותינו ז"ל דרשו ^[טז], בין שאומרים לאביך קים⁴⁹⁵ את אמה, וזו היא מולדת חוץ⁴⁹⁶, ⁴⁹⁷ ומולדתך אשר הולדת אחריהם ^{(בר’ מח, ו)}, ופירושו⁴⁹⁸ בנים שתוליד אחריהם. בארץ מולדתו ^{(בר’ יא, כח)}, מכורותיך ומולדותיך⁴⁹⁹ ^{(יח’ טז, ג)}. וההתפעל ויתילדו על משפחותם ^{(במ’ א, יח)} ⁵⁰⁰, ⁵⁰¹פירושו הראו ממי נולדו, כלומר ש⁵⁰²הראו ⁵⁰³ יחסם⁵⁰⁴ מאי זה שבט הם. והנפעל הנולדים לך ^{(בר’ מח, ח)}, אם יולד גוי ^{(יש’ סו, ח)}, ובא דגש תמורת הנח במלת אל נולדו להרפא ^{(דה"א כ, ח)}. וכן ואלה נולדו לו בירושלם ^{(דה"א ג, ה)}. ונכתבו שניהם בוא"ו⁵⁰⁵ עם הדגש. ושם לזכר הנולד לו⁵⁰⁶. הילד איננו ^{(בר’ לז, ל)}, בשש נקדות, לא היה לה ילד ^{(שמ"ב ו, כג)}, נקמצה היו"ד מפני ההפסק. ויצאו ילדיה ^{(שמ’ כא, כב)}, תכרענה⁵⁰⁷ ילדיהן תפלחנה ^{(איוב לט, ג)}. ובא בחרק⁵⁰⁸ היו"ד הלא אתם ילדי פשע ^{(יש’ נז, ד)}, ולנקבה קח לי את הילדה הזאת ^{(בר’ לד, ד)}, בפתח היו"ד. ובוא"ו⁵⁰⁹ תמורת היו"ד אין לה ולד ^{(בר’ יא, ל)}, בפלס חכם. ומשקל אחר יליד בית ^{(בר’ יז, יב)}, ויליד ביתו ^{(וי’ כב, יא)}. ומשקל אחר את הילוד החי ^{(מל"א ג, כו)}, וכבר זכרנוהו פעול. ושם לימי הנערות כי הילדות והשחרות הבל ^{(קה’ יא, י)}, שמח בחור בילדותיך⁵¹⁰ ^{(קה’ יא, ט)}. ולפי שהזמן מוליד הקורות נקרא⁵¹¹ קורות הזמן ילד, כי לא תדע מה ילד יום ^{(מש’ כז, א)}. ומשקל אחר אלה תולדות⁵¹² יעקב יוסף⁵¹³ ^{(בר’ לו, ב)}, הקורות אשר קרוהו בדבר יוסף וסבת ירידתו למצרים. אלה תולדות⁵¹⁴ נח ^{(בר’ ו, ט)}, כולל ⁵¹⁵ לידתו וקורותיו, לפי שזכר ויולד נח שלשה בנים ואחר כן ספר קורותיו וכן בכל מקום שתמצא לשון תולדת⁵¹⁶ מקומו יורה עליו אם ללידה עצמה אם למקרים. ולפי שהלב מוליד המחשבות והעצות נקראו מחשבות הלב ועצותיו ילדים ובילדי נכרים ישפיקו ^{(יש’ ב, ו)}. ויש מפרשים ובילדי נכרים ובספר נכרים⁵¹⁷ כלומר שישפיקו⁵¹⁸ בחכמות החיצונות שיתעסקו בהם ולא יתעסקו בחקי האלהים ובתורותיו. ויש מפרשים עוד בצלמים שמחדשין⁵¹⁹ בכל יום.והתאר⁵²⁰ לנולד לנער היולד ^{(שופ’ יג, ח)}. ומשקל אחר כל הבן הילוד ^{(שמ’ א, כב)}, ואלה שמות הילודים⁵²¹ לו בירושלם ^{(שמ"ב ה, יד)}, הילדים במקום הזה ^{(יר’ טז, ג)}.

470. חסר] והרה עמל וילד שקר ^{(תה’ ז, טו)}, BL

471. חסר] האהובה והשנואה BL

472. נוסף וילדו לו בנים,] BL

473. חסר] היום BL

474. חסר] בעצב BL

475. ויולדת] וילדת BL

476. יולדת] ילדת BL

477. למשופטי] למשפטי BL

478. חסר] צירים אחזוני BL

479. עדה] דעה BL

480. לילד] ללדת BL

481. פועלו] פעלו BL

482. בוא"ו] בו"ו BL

483. חסר] כי אדם BL

484. חסר] מה נעשה BL

485. הרו] הרה BL

486. חסר] כמו וכוש ילד ^{(בר’ י, ח)}, וארפכשר ילד את שלח ^{(בר' י, כד)}, שמע לאביך זה ילדך ^{(מש’ כג, כב)}, והדומים להם. BL

487. חסר] שם BL

488. ופרושו] ופירושו BL

489. שיולד] שנולד BL

490. פרושו] פירושו BL

491. נוסף יום] BL

492. בוא"ו] בו"ו BL

493. עם] אם BL

494. הלדת] הולדת BL

495. קים] קיים BL

496. חוץ] בית BL

497. – חסר מחמת הדומות ] בין שאומרים לאביך הוצא את אמה כגון בת ממזרת או בת נתינה, וזו היא מולדת חוץ. BL

498. ופירושו] פירוש BL

499. מכורותיך ומולדותיך] מכרתיך ומלדתיך BL

500. חסר] , הלמ"ד איננה דגושה והיו"ד פתוחה מעמדת בגעיא BL

501. חסר] ו BL

502. נוסף ש] BL

503. חסר] ספרי BL

504. יחסם] יחשם BL

505. בוא"ו] בו"ו BL

506. לו] ילד BL

507. נוסף תכרענה] BL

508. בחרק] בחירק BL

509. ובוא"ו] ובו"ו BL

510. בילדותיך] בילדותך BL

511. חסר] ו BL

512. חסרתולדות] תלדות BL

513. נוסף יוסף] BL

514. תולדות] תולדת BL

515. חסר] כל BL

516. תולדת] תולדות BL

517. נוסף ובספר נכרים] BL

518. שישפיקו] שיספיקו BL

519. שמחדשין] שמחדשים BL

520. והתאר] והתואר BL

521. הילודים] הילדים BL

ילך

וילך משה ^{(דב’ לא, א)}, ילך נא י"י בקרבנו ^{(שמ’ לד, ט)}, ונכתב פ"א הפעל במלת אילכה שולל וערום ^{(מי’ א, ח)}. ⁵²² לכו ונחשבה על ירמיהו מחשבות ^{(יר’ יח, יח)}, לכה נא אנסכה בשמחה ^{(קה’ ב, א)}, לכו נא ונוכחה ^{(יש’ א, יח)}, לכו ונמכרנו ⁵²³ ^{(בר’ לז, כז)}, לכו ונכהו בלשון ^{(יר’ יח, יח)}. באלו המקומות אין ענינם הליכה ממש אלא זרוז⁵²⁴ המעשה כמו שכתבנו בשרש יהב. ⁵²⁵ והפעל הנוסף היליכי את הילד הזה ^{(שמ’ ב, ט)}, והולך מהרה ⁵²⁶ ^{(במ’ יז, יא)}, והולכתי עורים ⁵²⁷ ^{(יש’ מב, טז)}, ויולך י"י את הים ^{(שמ’ יד, כא)}, אותי נהג ויולך⁵²⁸ ^{(איכה ג, ב)}, פתח מפני ההעמדה.

522. חסר] והגבעות תלכנה חלב ^{(יואל ד, יח)}, לרוב התמדת הגרת החלב כנה ההליכה לגבעות ואף על פי שהחלב הוא ההולך והנגר. וכן ילכו מים ^{(יואל ד, יח)}, כנה ההליכה לאפיקים ואף על פי שהמים הם ההולכים והנגרים. ועל דרך הזה תרדנה עינינו דמעה ^{(יר’ ט, יז)}. BL

523. חסר] לישמעאלים BL

524. זרוז] זירוז BL

525. חסר] ונכתב לשון הליכה בלא ה"א בשלשה מקומות לך נא אתי אל מקום אחר ^{(במ’ כג, יג)}, לך ונקרבה באחד המקומות ^{(שופ’ יט, יג)}, לך נתראה פנים ^{(דה"ב כה, יז)}. BL

526. חסר] אל העדה BL

527. חסר] בדרך לא ידעו BL

528. ויולך] וילך BL

יז. בבלי, בכורות מא ע"א

ילף

או גרב או ילפת ^{(וי’ כב, כב)}, פרשו רבותינו ז"ל ^[יז] זו חזזית מצרית⁵²⁹ שמלפפתו עד יום המיתה.

529. מצרית] המצרית BL

ילק

ילק פשט ויעף ^{(נח’ ג, טו)}, בשש נקדות. אכל הילק ^{(יואל א, ד)}, הוא מין ממיני הארבה.

יח. בבלי, פסחים נד ע"א

ים

כמים לים מכסים ^{(יש’ יא, ט)}, כהעלות הים לגליו ^{(יח’ כו, ג)}, וים אמר אין עמדי ^{(איוב כח, יד)}, הים ראה וינס ^{(תה’ קיד, ג)}, הים אני אם תנין ^{(איוב ז, יב)}, והחרבתי את ימה ^{(יר’ נא, לו)}. ובא ים מכנה⁵³⁰ בלשון נקבה ואת הים הוריד מעלה בקר⁵³¹ הנחשת אשר תחתיה ^{(מל"ב טז, יז)}. והקבוץ ולמקוה המים קרא ימים ^{(בר’ א, י)}, על ימים יסדה ^{(תה’ כד, ב)}, עת נשברת מימים ^{(יח’ כז, לד)}, ידוע. ולפי שהיה גדול⁵³² לפאת מערב ארץ ישראל קראו לפאת מערב ים ⁵³³ ודרום ירשה ^{(דב’ לג, כג)}, ימה וקדמה ^{(בר’ כח, יד)}. ואפשר ששרש ים ימם ודגש הכנוי⁵³⁴ והקבוץ יוכיח. או יהיה שרשו יום ויהיה הדגש תמורת הנח והראיה קמצותו כי כל ים קמוץ זולתי ים סוף. וענין אחר מזה השרש אשר מצא את הימים⁵³⁵ במדבר ^{(בר’ לו, כד)}, והם הפרדים כי הם מהרכבת שני המינים⁵³⁶ הסוס והחמור. ובאמרו אשר מצא פירושו מצא בדעתו⁵³⁷, כי היה רועה החמורים וחשב בדעתו שירכיב הסוס על החמורה והוא המציא⁵³⁸ זה המין בעולם. ואמרו רבותינו ז"ל ^[יח] ענה פסול היה והביא פסולין לעולם⁵³⁹, כי בן צבעון אחיו היה שבא על אמו והוליד ממנה ענה.

530. מכנה] מכונה BL

531. מעלה בקר] מעל הבקר BL

532. שהיה גדול] שהים הגדול BL

533. חסר] ים BL

534. הכנוי] הכינוי BL

535. הימים] הימם BL

536. המינים] מינים BL

537. מצא בדעתו] בדעתו מצא BL

538. המציא] הוציא BL

539. לעולם] בעולם BL

יט. משנה פרה א, א

ימן

אם השמאל ואמינה⁵⁴⁰ ^{(בר’ יג, ט)}, בנח היו"ד. פירושו אלך אני לצד ימין. מימינים ומשמאלים ^{(דה"א יב, ב)}, בנוע היו"ד. התאחדי המיני⁵⁴¹ ^{(יח’ כא, כא)}, נחה היו"ד. ובאה אל"ף נעה תמורת היו"ד במלת כי תאמיני⁵⁴² וכי תשמאילו ^{(יש’ ל, כא)}. והתאר ופני⁵⁴³ אריה אל הימין ^{(יח’ א, י)}, ואפנה על ימין או על שמאל ^{(בר’ כד, מט)}, כלומר אל⁵⁴⁴צד הימין. וכן חותם על יד ימיני ^{(יר’ כב, כד)}, כי ישית אביו יד ימינו ^{(בר’ מח, יז)}, ⁵⁴⁵ יד ימין יואב ^{(שמ"ב כ, ט)}, יד צדו הימין. ועין ימינו כהה תכהה ^{(זכ’ יא, יז)}, בנקר⁵⁴⁶לכם כל עין ימין ^{(שמ"א יא, ב)}, עין הצד הימין. על ירך ימינו ^{(שופ’ ג, טז)} ירך צדו הימין. שוק ~~צדו~~⁵⁴⁷ הימין ^{(וי’ ז, לב)}, שוק צדו הימין או הימין תאר לשוק. וכן שים ימינך על ראשו ^{(בר’ מח, יח)}, היד הימין. וכנה היד בלשון זכר כמו והנה יד שלוחה אלי והנה בו מגלת ספר ^{(יח’ ב, ט)}, יכתב⁵⁴⁸ ידו לי"י ^{(יש’ מד, ה)}, וכן נצב ימינו כצר ^{(איכה ב, ד)}. או ירצה לומר יד ימינך כלומר יד צדך הימין כמו יד ימינו. ושמן ימינו יקרא ^{(מש’ כז, טז)}, נפרשנו עוד בשרש צפן. ולפי שהכח הוא בצד הימין⁵⁴⁹ כנה הכח בימין וימינם ימין שקר ^{(תה’ קמד, יא)}, כוחם⁵⁵⁰ וגבורתם שקר. ורבי אדנים⁵⁵¹ פרש⁵⁵² אותו לשון שבועה מן הערבי לפי שאמר אשר פיהם גדבר⁵⁵³ שוא אמר ושבועתם שבועת שקר. והתאר עוד והמ"ם⁵⁵⁴ קמוצה ויקרא שם הימני יכין ^{(דה"ב ג, יז)}, את אצבעו הימנית ^{(וי’ יד, טז)}, ועל בהן רגלו⁵⁵⁵ הימנית ^{(וי’ יד, יד)}, וכתב רבי יהודה⁵⁵⁶ כי בא כן קמוץ להבדיל בינו ובין המתיחש אל שבט בנימן⁵⁵⁷ איש ימני⁵⁵⁸ ^{(אס’ ב, ה)}. וכן כתב רבי יונה⁵⁵⁹ ונהגו במנהגו⁵⁶⁰ מן שמאל שמאלי בקמץ המ"ם גם כן מפני שזה לעומת זה, ואף על פי שבשמאלי אין צריך הבדלה. ויפה כתבו. וכן מצאנו במשנה כענין זו ההבדלה בן שני⁵⁶¹ ענינים כאמרם⁵⁶² במשנת פרה ^[יט] אמר רבי יהושע לא שמעתי אלא שלשית. אמרו לו מה הלשון שלישית⁵⁶³? אמר להם כך שמעתי סתם. אמר בן עזאי אני אפרש, אם אתה אומר שלישית⁵⁶⁴, שלישית לאחרות במנין, וכשאתה אומר שלשית בת שלש שנים. כיוצא בו כרם רבעי אמרו לו מה הלשון רבעי? אמר להם כך שמעתי סתם. אמר בן עזאי אני אפרש, אם אתה אומר רביעי, רביעי לאחרים במנין, וכשאתה אומר רבעי בן⁵⁶⁵ ארבע שנים. ונתחבר⁵⁶⁶ שם העצם ממנו ואביו קרא לו בנימין ^{(בר’ לה, יח)}, פירושו בן ימין. ולפי שהימין נכבד וחביב על האדם מהשמאל והקטן שבבנים חביב על האדם יותר קראו בנימין, כלומר בן ימיני, חביב ונכבד עלי. ונתיחשו בני שבטו אליו פעם עם⁵⁶⁷ השם המלא כמו לבן⁵⁶⁸ ימיני ^{(שמ"א ט, כא)}, ועם הימין לבדו כמו איש ימיני ^{(שמ"א ט, ב)}. ונקראת פעם⁵⁶⁹ הדרום ימין כי היא לימין האדם בעת פניו למזרח, כי פאת המזרח תקרא פנים כמו שנקרא המערב אחור. ימין וצפון⁵⁷⁰ אתה בראתם ^{(תה’ פט, יג)}. וכן בתוספת תי"ו תימן, אלוה מתימן יבוא ^{(חב’ ג, ג)}, תימנה ומזרחה ^{(דב’ ג, כז)}. וכן נקרא⁵⁷¹ דרום ⁵⁷² ונסמך⁵⁷³ אל תימנה נגבה תימנה ^{(שמ’ כו, יח)}. ואף על פי שהכל אחד כמו אדמת עפר ^{(דנ’ יב, ב)}. ⁵⁷⁴

540. ואמינה] ואימנה BL

541. התאחדי המיני] אתאחדי הימיני BL

542. תאמיני] תאמינו BL

543. ופני] ופנה BL

544. נוסף אל] BL

545. חסר] ותחז BL

546. בנקר] בנקור BL

547. נוסף צדו] BL

548. יכתב] יכתוב BL

549. הימין] ימין BL

550. כוחם] כחם BL

551. אדנים] אדונים BL

552. פרש] פירש BL

553. גדבר] דבר BL

554. והמ"ם] במ"ם BL

555. רגלו] ידו BL

556. יהודה] יונה BL

557. בנימן] בנימין BL

558. ימני] ימיני BL

559. יונה] יהודה BL

560. במנהגו] כמנהג BL

561. שני] שתי BL

562. כאמרם] באמרם BL

563. שלישית] שלשית BL

564. שלישית] שלשית BL

565. בן] מן BL

566. ונתחבר] ונתחרב BL

567. עם] אם BL

568. לבן] בן BL

569. פעם] פאת BL

570. ימין וצפון] צפון וימין BL

571. נקרא] נקראת BL

572. חסר] נגב BL

573. ונסמך] ונסמכה BL

574. חסר] מטיט היון ^{(תה’ מ, ג)}, או לתוספת ביאור כי תימנה יותר לשון מבואר מנגבה. וכן קדמה מזרחה ^{(יהו’ יט, יג)}, והצפיר השעיר ^{(דנ’ ח, כא)}. BL

ימר

ובכבודם תתימרו ^{(יש’ סא, ו)}, אמר בו התרגום תתפנקון. ויתכן בו ⁵⁷⁵ תמורת אל"ף אמר מענין וי"י האמירך היום ^{(דב’ כו, יח)}, יתאמרו כל ⁵⁷⁶ און ^{(תה’ צד, ד)}. ופירוש תתאמרו⁵⁷⁷ ⁵⁷⁸ וותרומו⁵⁷⁹. וכן יתאמרו.

575. חסר] שהיו"ד BL

576. חסר] פועלי BL

577. תתאמרו] תתימרו BL

578. חסר] תתגדלו BL

579. וותרומו] ותתרוממו BL

כ. בבלי, בבא מציעא נח ע"ב

ינה

לא⁵⁸⁰ תונו איש את עמיתו ^{(וי’ כה, יז)}, הונו בך ^{(יח’ כב, ז)}, והאכלתי את מוניך את בשרם⁵⁸¹ ^{(יש’ מט, כו)}. ומן הפעל הקל העיר היונה ^{(צפ’ ג, א)}, ⁵⁸² חרב היונה ^{(יר’ מו, טז)}, ⁵⁸³ חרון היונה ^{(יר' כה, לח)}. ועל דעת רבי יונה נינם יחד ^{(תה’ עד, ח)} על משקל נירם ענין ~~האנחה~~⁵⁸⁴ ידוע והוא עיןנין⁵⁸⁵ קחת ממון אחרים בדרך מקח ~~מקור וממקור~~⁵⁸⁶ או בזולתו שלא מדעת או מדעת. כמו ולא יונו עוד נשיאי את עמי ^{(יח’ מה, ח)}, כלומר שלא יקחו נחלתם בחזקה, וכן להונותם⁵⁸⁷ מאחזתם ^{(יח' מו, יח)}. וכן תרגם יונתן⁵⁸⁸ ולא⁵⁸⁹ ינסון למינסהון⁵⁹⁰ מאחפסנתהון⁵⁹¹. וכן והאכלתי את מוניך ⁵⁹², וכן נינם יחד⁵⁹³. ואמרו רבותינו ז"ל ^[כ] כי יש אונאה בדברים וזהו שאמר הכתוב וגר לא תונה ^{(שמ’ כב, כ)}, ⁵⁹⁴ ולא תלחצנו בממון, שלא יאמר לגר זכור מעשיך הראשונים. וכן אם היה בן גרים לא יאמר לו זכור מעשה אבתיך⁵⁹⁵. וכן אם היה ישראל בעל תשובה לא יאמר לו זכור מעשיך הראשונים. והביא רבי יהודה בזה השרש ובזה הענין ואחריתו יהיה מנון ^{(מש’ כט, כ)}. והנכון יותר שיהיה משרש נון⁵⁹⁶.

580. לא] ולא BL

581. את בשרם] BL

582. חסר] מפני BL

583. חסר] מפני BL

584. האנחה] ההונאה BL

585. עיןנין] ענין BL

586. מקור וממקור] וממכר BL

587. להונותם] להונתם BL

588. יונתן] יונתן BL

589. ולא] לא BL

590. למינסהון] למסבהון BL

591. מאחפסנתהון] מאחסנתהון BL

592. חסר] תרגם ית מנסייך BL

593. חסר] , חרב היונה, העיר היונה BL

594. חסר] לא תונה בדברים, BL

595. אבתיך] אבותיך BL

596. נון] נין BL

ינח

לא הניח לאיש לעשקם ^{(דה"א טז, כא)}, ויניחהו⁵⁹⁷ בגן עדן ^{(בר’ ב, טו)}, הניחו לכם למשמרת ^{(שמ’ טז, כג)}, וינח לפני י"י ^{(שמ"א י, כה)}, ותנח בגדו אצלה עד בא אדניו ^{(בר’ לט, טז)}, והנחתים⁵⁹⁸ על אדמתם⁵⁹⁹ ^{(יר’ כז, יא)}, ועתה הניחה לי ^{(שמ’ לב, י)}, אפרים הנח לו ^{(הו’ ד, יז)}, להניחו במדבר ^{(במ’ לב, טו)}. ושלא נזכר פועלו ממנו⁶⁰⁰ יגענו ולא⁶⁰¹ הונח לנו ^{(איכה ה, ה)}, והניחה שם על מכונתה⁶⁰² ^{(זכ’ ה, יא)}. והשם ורחב מקום המנח חמש אמות סביב סביב⁶⁰³^{(יח’ מא, יא)}, פירושו המקום המונח מלבנותו כלומר שהניחו אותו אויר שיהיה חצר חמש אמות סביב. ולפי שמ"ם מקום בשבא⁶⁰⁴ כדרך הסמוכים אמרנו כי המנח⁶⁰⁵ שם כלומר מקום ההנחה, ענין הכל עזיבה והוא קרוב לענין מנוחה כי העוזב הדבר והמניחו⁶⁰⁶ מלהתעסק בו הנה⁶⁰⁷הוא נח מהדבר. וכן הדבר המונח הנה הוא נח במקום שיניחוהו ולא יניעוהו. אם כן יהיה מזה השרש והענין הטוב⁶⁰⁸ מלא כף נחת ^{(קה’ ד, ו)}, דברי חכמים בנחת נשמעים ^{(קה’ ט, יז)}, ויהיה נחת מן ינח בשקל שחת מן ישח, דעת מן ידע. וכן ונחת שלחן⁶⁰⁹ מלא דשן ^{(איוב לו, יז)}, מזה השרש ופירושו מה שמונח בשלחנך. וכן אם יחד על עפר נחת ^{(איוב יז, טז)}, רוצה לומר שיהיו איבריו מונחים על עפר. או יהיה כמו נרד מהתרגום⁶¹⁰ וירד ונחת, ופירושו כולנו יחד נרד על עפר.

597. ויניחהו] וינחהו BL

598. והנחתים] והנחתיו BL

599. אדמתם] אדמתו BL

600. נוסף ממנו] BL

601. ולא] לא BL

602. מכונתה] מכנתה BL

603. נוסף סביב] BL

604. בשבא] בשוא BL

605. המנח] המונח BL

606. והמניחו] ומניחו BL

607. נוסף הנה] BL

608. הטוב] טוב BL

609. שלחן] שלחנך BL

610. מהתרגום] מתרגום BL

ינק

וינקת חלב גוים ^{(יש’ ס, טז)}, ראש פתנים יינק ^{(איוב כ, טז)}, כאשר ישא האומן⁶¹¹ את היונק⁶¹² ^{(במ’ יא, יב)}. והפעל הכבד ויניקהו⁶¹³ דבש מסלע ^{(דב’ לב, יג)}, ותניק⁶¹⁴ לך את הילד ^{(שמ’ ב, ח)}, להניק⁶¹⁵ את בני ^{(מל"א ג, כא)}, והניקיהו⁶¹⁶ לי ^{(שמ’ ב, ט)}, אשה מיניקת⁶¹⁷ ^{(שמ’ ב, ז)}. ידוע. ונקראו הנטיעות הילדות הרכות יונקות כמו שנקרא הילד יונק, ויעל כיונק לפניו ^{(יש’ נג, ב)}, ילכו יונקותיו ^{(הו’ יד, ז)}. ומשקל אחר את ראש יניקותיו קטף ^{(יח’ יז, ד)}.

611. האומן] האמן BL

612. היונק] הינק BL

613. ויניקהו] וינקהו BL

614. ותניק] ותינק BL

615. להניק] להיניק BL

616. והניקיהו] והינקהו BL

617. מיניקת] מינקת BL

יסד

יסד ארץ על מכוניה ^{(תה’ קד, ה)}, ויסדתיך בספירים ^{(יש’ נד, יא)}, וצור להוכיח יסדתו ^{(חב’ א, יב)}, כי הוא על ימים יסדה ^{(תה’ כד, ב)}, החלו הערמות ליסוד ^{(דה"ב לא, ז)}, בדגש וביו"ד. והנפעל והיכל תוסד ^{(יש’ מד, כח)}, למן היום הוסדה ^{(שמ’ ט, יח)} ⁶¹⁸. והפעל הכבד יסדת עז ^{(תה’ ח, ג)}, כי כן יסד המלך ^{(אס’ א, ח)}, ידי זרובבל⁶¹⁹ יסדו את⁶²⁰ הבית הזה ^{(זכ’ ד, ט)}, בבכורו⁶²¹ ייסדנה ^{(יהו’ ו, כו)}, מיסד⁶²² אבנים יקרות ^{(מל"א ז, י)}. והתאר הנני יסד בציון אבן ^{(יש’ כח, טז)}, והוא פתח. ושלא נזכר פועלו⁶²³ והיכל י"י לא יסד ^{(עז’ ג, ו)}. והפעל⁶²⁴ מהפעל הנוסף מסד מסד⁶²⁵ ^{(יש’ כח, טז)}, הראשון רפה והוא שם והשני פעול והוא דגוש, או יהיה הראשון פעול והשני הדגוש שם כמו שכתב רבי יהודה. ואין טעם למה שהשיג אליו⁶²⁶ רבי יונה לומר ששניהם פעולים ומה טעם לשני פעולים כאחד? רק הנכון כי האחד פעול והשני שם. וכן פני הלוט הלוט ^{(יש' כה, ז)}, האחד שם והשני פעול. ושלא נזכר פועלו ממנו הוסד בית י"י ^{(עז’ ג, יא)}. והשם אל יסוד המזבח ^{(שמ’ כט, יב)}, ערות יסוד ^{(חב’ ג, יג)}. ובשרק⁶²⁷ הוא יסוד⁶²⁸ המעלה מבבל ^{(עז’ ו, ט)}, ובה"א הנקבה יסודתו בהררי קדש ^{(תה’ פז, א)}. ומשקל אחר מן המסד⁶²⁹ עד הטפחות ^{(מל"א ז, ט)}. ומשקל אחר מטה מוסדה ^{(יש’ ל, לב)}, מוסדות הצלעות ^{(יח’ מא, ח)}. ובחלם⁶³⁰ ותלהט מוסדי הרים ^{(דב’ לב, כב)}, ובקבוץ הנקבות ואבן למוסדות ^{(יר’ נא, כו)}, ומוסדות⁶³¹ השמים ^{(שמ"ב כב, ח)}. והנפעל נוסדו יחד ^{(תה’ ב, ב)}, בהוסדם יחד עלי ^{(תה' לא, יד)}. ואף על פי שאלו קרובים בענין העצה והסוד גם כן כמוהם יסדת עז ^{(תה' ח, ג)}, כי כן יסד המלך ^{(אס' א, ח)}. וכן ואלה הוסד שלמה ^{(דה"ב ג, ג)}, פירושו ואלה התכונות והמדות אשר נתיעץ שלמה לבנות בהם את בית האלהים והעצה והסוד לקח מאביו כמו שכתוב ויתן דוד לשלמה בנו את תבנית האולם וגו'⁶³² ^{(דה"א כח, יא)} ולא ימלטו מענין⁶³³ הראשון כי בכללו הם, כי העצה והסוד למעשה כיסוד לבנין.

618. חסר] הה"א רפה BL

619. זרובבל] זרבבל BL

620. נוסף את] BL

621. בבכורו] בבכרו BL

622. מיסד] ומיסד BL

623. פועלו] פעלו BL

624. והפעל] והפעול BL

625. מסד מסד] מוסד מוסד BL

626. אליו] עליו BL

627. ובשרק] ובשורק BL

628. יסוד] יסד BL

629. מן המסד] וממסד BL

630. ובחלם] ובחולם BL

631. ומוסדות] מוסדות BL

632. נוסף וגו'] BL

633. מענין] מהענין BL

יסך

על בשר אדם לא ייסך ^{(שמ’ ל, לב)}, חסר הפועל כלומר הסך ⁶³⁴שמן על בשרו לא ייסך מזה השמן, וכן ~~וייסך~~⁶³⁵ ויישם בארון ^{(בר’ נ, כו)} חסר המשים. ויהיה יסך וסוך בענין אחד. ועוד אמרו המדקדקים שהוא כמו יוסך והוא שלא נזכר פועלו משרש סוך, וכן פרשו⁶³⁶ ויישם ⁶³⁷ כמו ויושם י"י⁶³⁸.

634. חסר] ה BL

635. נוסף וייסך] BL

636. פרשו] פירושו BL

637. חסר] בארון BL

638. נוסף י"י] BL

יסף

ולא יסף עוד לדעתה ^{(בר’ לח, כו)}, ולא יספה שוב אליו עוד ^{(בר’ ח, יב)}, יספת על השמועה אשר שמעתי ^{(דה"ב ט, ו)}, קול גדול ולא יסף ^{(דב’ ה, כב)}, פירושו ולא יסף עוד קול גדול כמוהו⁶³⁹. ויתנבאו ולא יספו ^{(במ’ יא, כה)}⁶⁴⁰ עוד להתנבאת⁶⁴¹ כמו שאמרו רבותינו ז"ל ^{(סנהדרין יז, ע"א)} שלא נתנבאו⁶⁴² אלא אותו היום בלבד. והמתרגם הוציאם לענין אחר, שתרגם ולא פסק, ולא פסקן. אם יוספים⁶⁴³ אנחנו ^{(דב’ ה, כב)}, הנני יוסף על ימיך ^{(יש’ לח, ה)}, הנני יוסף להפליא את העם ^{(יש’ כט, יד)}. והנפעל ונוסף גם הוא על שונאינו⁶⁴⁴ ^{(שמ’ א, י)}, ונוספה נחלתן על נחלת המטה⁶⁴⁵ ^{(במ’ לו, ד)}, יש מפזר ונוסף עוד ^{(מש’ יא, כד)}. והפועל⁶⁴⁶ הכבד ושתים ולא אוסיף ^{(איוב מא, ה)}, לא אוסיף⁶⁴⁷ לשמוע⁶⁴⁸ ^{(דב’ יח, טז)}, יוסף⁶⁴⁹ י"י לי בן אחר ^{(בר’ ל, כד)}, זכור מלחמה אל תוסף ^{(איוב מ, לא)}, בפתח בהפסק. לא תאסיפון⁶⁵⁰ לתת תבן לעם ^{(שמ’ ה, ז)}, ונכתב⁶⁵¹ באל"ף במקום וא"ו⁶⁵² וכן ויאסף שאול לירוא⁶⁵³ ^{(שמ"א יח, כט)}. אל תוסף אל⁶⁵⁴ דבריו ^{(מש’ ל, ו)}, בשני שבאין⁶⁵⁵. כי לא תוסיפי יקראו לך רכה וענגה ^{(יש’ מז, א)}, כי לא תוסיפי יקראו לך גברת ממלכות ^{(יש’ מז, ה)}, שניהם מלרע בפשטא אחד לבד⁶⁵⁶. וכן הוא המסורת עליהם⁶⁵⁷ בטעם מלרע. ענין הכל ידוע. ורבי יונה הפריש⁶⁵⁸ ביניהם. ואין צרך⁶⁵⁹, רק הכל ענין אחד.

639. כמוהו] כמהו BL

640. – חסר מחמת הדומות ] , פירוש ולא יספו BL

641. להתנבאת] להתנבאות BL

642. נתנבאו] התנבאו BL

643. יוספים] יספים BL

644. שונאינו] שנאינו BL

645. נוסף על נחלת המטה] BL

646. והפועל] והפעל BL

647. אוסיף] אסף BL

648. לשמוע] לשמע BL

649. יוסף] יסף BL

650. תאסיפון] תאספון BL

651. ונכתב] נכתב BL

652. וא"ו] ו"ו BL

653. לירוא] לרא BL

654. אל] על BL

655. שבאין] שוואין BL

656. לבד] לבדו BL

657. חסר] ב' BL

658. הפריש] הפריד BL

659. צרך] צורך BL

יסר

יוסר⁶⁶⁰ לץ ^{(מש’ ט, ז)}, באותי ואסרם ^{(הו’ י, י)}. והנפעל הוסרי ירושלם ^{(יר’ ו, ח)}, הוסרו שופטי⁶⁶¹ ארץ ^{(תה’ ב, י)}, בדברים לא יוסר עבד ^{(מש’ כט, יט)}. והפעל הכבד יסור⁶⁶² יסרני יה ^{(תה’ קיח, יח)}, ויסרתי אתכם ⁶⁶³ ^{(וי’ כו, יח)}, כאשר ייסר איש את בנו י"י אלהיך מיסרך⁶⁶⁴ ^{(דב’ ח, ה)}, ⁶⁶⁵, ויספתי ליסרה אתכם ^{(וי’ כו, יח)}. הרב עם שדי יסור ^{(איוב מ, ב)}, מקום⁶⁶⁶, ואף על פי שהיו"ד בחרק⁶⁶⁷, ויסרני מלכת ^{(יש’ ח, יא)}, ובא למ"ד הפעל⁶⁶⁸ בצרי שלא כדרך חביריו. ואיפשר⁶⁶⁹ שיהיה ויסרני מהקל ויו"ד הכתובה יו"ד אית"ן והיו"ד⁶⁷⁰ פ"א⁶⁷¹ הפעל נבלעת בדגש הסמ"ך כמו ובמקבות יצרהו ^{(יש' מד, יב)}. והשם מוסר י"י בני אל תמאס ^{(מש’ ג, יא)}, מוסר שלומנו עליו ^{(יש’ נג, ה)}, מוסר הבלים עץ הוא ^{(יר’ י, ח)}. ואדני⁶⁷² אבי ז"ל פירש הרוב עם שדי יסור ⁶⁷³ כמו מוסר וכן פרשו⁶⁷⁴ המדרך המוסר הוא שיריב האדם עם שדי. והנפעל מורכב עם התפעל ונוסרו כל הנשים ^{(יח’ כג, מח)}, משפטו ונתוסרו כלם ענין מוסר יש בדברים ויש במכות. ומזה ויסרו למשפט ^{(יש’ כח, כו)}, ענין הכות אגרופי החרישה כמשפט הזריעה. וענין אחר איסירם כשמע לעדתם ^{(הו’ ז, יב)}. וכבד אחר ואני יסרתי חזקתי זרועותם ^{(הו' ז, טו)}. והשם מוסר מלכים פתח ^{(איוב יב, יח)}. ובחלם תמורת השרק ובמוסרם⁶⁷⁵ יחתם ^{(איוב לג, טז)}. ובצרי פתחת למוסרי ^{(תה’ קטז, טז)}. ובשוא עי"ן הפעל פן יחזקו מוסריכם ^{(יש’ כח, כב)}, מוסרי צוארך ^{(יש' נב, ב)}. ובקבוץ⁶⁷⁶ הנקבות נתקו מוסרות ^{(יר’ ה, ה)}, ננקתה את מוסרותימו ^{(תה’ ב, ג)}, ומוסרות⁶⁷⁷ ערוד מי פתח ^{(איוב לט, ה)}, ענין הכל ענין קשירה.

660. יוסר] יסר BL

661. שופטי] שפטי BL

662. נוסף יסור] BL

663. חסר] אף אני BL

664. נוסף י"י אלהיך מיסרך] BL

665. חסר] ויסרו למשפט ^{(יש’ כח, כו)} BL

666. מקום] מקור BL

667. בחרק] בחירק BL

668. הפעל] הפועל BL

669. ואיפשר] ואפשר BL

670. והיו"ד] ויו"ד BL

671. נוסף פ"א] BL

672. ואדני] ואדוני BL

673. חסר] שם BL

674. פרשו] פירושו BL

675. ובמוסרם] ובמסרם BL

676. ובקבוץ] וקבוץ BL

677. ומוסרות] ומסרות BL

יעד

מן המועד אשר יעידו⁶⁷⁸ ^{(שמ"ב כ, ה)}, אשר לא יעדה ^{(שמ’ כא, ח)}, ואם לבנו ייעדנה ^{(שמ' כא, ט)}. והנפעל ונועדתי לך שם ^{(שמ' כה, כב)}, כי הנה המלכים נועדו ^{(תה’ מח, ה)}, אשר אועד לכם⁶⁷⁹ שמה ^{(שמ’ ל, ו)}. והפעל הכבד כי מי כמוני ומי יועידני⁶⁸⁰ ^{(יר’ מט, יט)}, והנו"ן⁶⁸¹ דגושה בזה ובאחר אשר בספר ⁶⁸² ^{(יר' נ, מד)}, אבל ואם למשפט מי יועידני ^{(איוב ט, יט)}, הנו"ן רפיא⁶⁸³. מועדים לפני היכל י"י ^{(יר’ כד, א)}, אנה פניך מועדות⁶⁸⁴ ^{(יח’ כא, כא)}, ענין הכל ענין⁶⁸⁵ זמון⁶⁸⁶. ורבי יהודה חלק לענין אחר יועידני ואין צרך⁶⁸⁷ כי הם מענין זמון⁶⁸⁸. ופירש⁶⁸⁹ מי כמוני ומי יועידני מי יזמין לי כמוני. ⁶⁹⁰ ואם למשפט מי יועידני מי יזמינני למשפט עם השם יתברך. והשם במועד⁶⁹¹ שנת השמטה ^{(דב’ לא, י)}, כי אקח מועד ^{(תה’ עה, ג)}, מהבקר ועד עת מועד ^{(שמ"ב כד, טו)}, ויאכלו את המועד שבעת ימים ^{(דה"ב ל, כב)}, פירושו זבחי המועד. מועד ושבת ^{(איכה ב, ו)}, ובחגים ובמועדים ^{(יח’ מו, יא)}, והיו לאותות ולמועדים ^{(בר' א, יד)}⁶⁹². ומשקל אחר אין⁶⁹³ בודד במועדיו ^{(יש’ יד, לא)}, בקמץ העי"ן ובוא"ו⁶⁹⁴ תי"ו הנקבות לשבתות ולחדשים ולמועדות ^{(דה"ב ח, יג)}, פירושו הכל זמן, זמנים. ופירוש ועד עת מועד מועד הקרבן ⁶⁹⁵ תמיד השחר והוא ארבע שעות. וכן תרגם יונתן מדאיתנכם⁶⁹⁶ תמידא עד דאתסק⁶⁹⁷. ונקרא מקום הקבוץ לזמן ידוע ⁶⁹⁸. שאגו צורריך בקרב מועדיך⁶⁹⁹ ^{(תה’ עד, ד)}, רוצה⁷⁰⁰ לומר בקרב בית המקדש שהיו נועדים שם כל ישראל. וכן שרפו כל מועדי אל ^{(תה' עד, ח)}, שחת מועדו ^{(איכה ב, ו)}, וכן נקרא אהל מועד לפי שהיו ישראל נועדים ונקבצים שם. ועוד לפי שנועד השם יתברך⁷⁰¹ שם עם משה כמו שאמר ונועדתי לך שם ^{(שמ’ כה, כב)}, קריאי⁷⁰² מועד ^{(במ’ טז, ב)}, כשהיו נועדים הגדולים על ⁷⁰³ זה דבר שיהיה היו הם קרואים כי היו אנשים גדולים אנשי שם⁷⁰⁴. ⁷⁰⁵ בהר מועד בירכתי צפון ^{(יש’ יד, יג)}, מקום שיתקבצו ויועדו שם כל ~~חי בבא קצם~~⁷⁰⁶ המלכים אליו בירכתי צפון והוא בבל. ובית מועד לכל חי ^{(איוב ל, כג)}, הקבר שיועדו שם כל חי בבא קצם. והשם במשקל אחר ערי המועדה ^{(יהו’ כ, ט)}, פירושו שהיו אלה הערים להועד שם כל מכה נפש בשגגה. וכן נקרא הקהל עדה. קריאי העדה ^{(במ’ כו, ט)}, עדת י"י ^{(במ' כז, יז)}, לפי שהם נזמנים בקהלם יחד. וכן אסיפת הדבורים⁷⁰⁷ והנה עדת דבורים⁷⁰⁸ ^{(שופ’ יד, ח)}, בהאספם יחד כאילו הם נזמנים זה אצל זה לבא בהתקבצם⁷⁰⁹ יחד.

678. יעידו] יעדו BL

679. לכם] לך BL

680. יועידני] יעידני BL

681. והנו"ן] הנו"ן BL

682. חסר] יועדני BL

683. רפיא] רפויה BL

684. מועדות] מעדות BL

685. נוסף ענין] BL

686. זמון] זימון BL

687. צרך] צורך BL

688. זמון] זימון BL

689. ופירש] ופירוש BL

690. חסר] ופירש BL

691. במועד] במעד BL

692. נוסף ] BL

693. אין] ואין BL

694. ובוא"ו] ובו"ו BL

695. חסר] שהוא BL

696. מדאיתנכם] מדאתנכים BL

697. דאתסק] דמיתסק BL

698. חסר] מועד BL

699. מועדיך] מועדך BL

700. רוצה] רצה BL

701. נוסף השם יתברך] BL

702. קריאי] קראי BL

703. חסר] אי BL

704. נוסף אנשי שם] BL

705. חסר] ואשב BL

706. נוסף חי בבא קצם] BL

707. הדבורים] דבורים BL

708. דבורים] דברים BL

709. בהתקבצם] בהקבצם BL

יעה

ויעה ברד מחסה כזב ^{(יש’ כח, יז)}, יעביר⁷¹⁰ ויסיר. ומזה נאמר ואת היעים ^{(שמ’ לח, ג)}, שהיו מסירין⁷¹¹ בהם הדשן כתרגומו ומגרופיתא, שהיה גורף בהן⁷¹² הדשן מהמזבח.

710. יעביר] יעבור BL

711. מסירין] מסירים BL

712. בהן] בהם BL

יעז

את עם נועז ^{(יש’ לג, יט)}, כמו עז ויהיה יעז ועזז בענין אחד.⁷¹³

713. חסר] וכן תרגם יונתן ית מרוות עם תקיף. ויש מפרש כמו לועז בחלוף למ"ד בנו"ן כמו לשכה ^{(דה"א טו, כו)} ונשכה ^{(נחמ’ ג, ל)} ענינו כמו מעם לעז ^{(תהלים קיד, א)}. BL

יעט

מעיל צדקה יעטני ^{(יש’ סא, י)}, מענין⁷¹⁴עוטה⁷¹⁵ אור כשלמה ^{(תה’ קד, ב)}, ויעט ועטה בענין אחד.

714. נוסף מענין] BL

715. עוטה] עטה BL

יעל

מה הועיל פסל ^{(חב’ ב, יח)}, ואין בם מועיל ^{(יר’ טז, יט)}. אלה והדומים להם ⁷¹⁶ התועלת. ויש שענינם לקבל התועלת מה אועיל⁷¹⁷ מחטאתי ^{(איוב לה, ג)}, ומה נועיל כי נפגע בו ^{(איוב כא, טו)}. וחלק רבי יונה להותי יועילו⁷¹⁸ ^{(איוב ל, יג)}, לענין אחר כלומר ~~התועלת~~⁷¹⁹ ישתדלו ויבקשו ⁷²⁰ ואין צרך⁷²¹ להוציאו מענינו. ופירוש להותי יועילו לנפשותם, כלומר שמחים הם⁷²²להותי כאלו⁷²³ ימצאו תועלת גדולה בהותי⁷²⁴ ולא עוזר למו כלומר זה התועלת לא עוזר למו והם שמחים ללא דבר לתועלת שלא יהיה להם בו עוזר⁷²⁵. על פני צורי היעלים ^{(שמ"א כד, ב)}, יעלי סלע ^{(איוב לט, א)}, אילת אהבים ויעלת חן ^{(מש’ ה, ט)}. ותרגום אקו יעלא והוא תיש הבר, ⁷²⁶

716. חסר] ענינם לתת BL

717. אועיל] אעיל BL

718. יועילו] יעילו BL

719. נוסף התועלת] BL

720. חסר] להותי BL

721. צרך] צריך BL

722. נוסף הם] BL

723. כאלו] כאילו BL

724. בהותי] להותי BL

725. להם בו עוזר] בה להם עזר BL

726. חסר] קאמוצ"ה בלעז. BL

יען

יען אשר עשית ^{(בר’ כב, טז)}, יען אשר לא יראה לעין הוא את ארץ⁷²⁷ ^{(יח’ יב, יב)}, ⁷²⁸יען וביען בחקותי⁷²⁹ מאסו ^{(וי’ כו, מג)}. כלם פירושם בעבור. ונכפל יען וביען להודיע כי הרבה טעמים יש לטלטולם ולגלותם בעבור כך ובעבור כך. ואת בת היענה ^{(וי’ יא, טז)}, לבנות יענה ^{(איוב ל, כט)}, כיעינים⁷³⁰ במדבר ^{(איכה ד, ג)}, הם עופות שוכני מדבר ומשמיעים קול יללה.

727. ארץ] הארץ BL

728. – חסר מחמת הדומות ] יען משח י"י אתי ^{(יש’ סא, א)}, BL

729. בחקותי] במשפטי BL

730. כיעינים] כיענים BL

יעף

ולאמים בדי אש ויעפו ^{(יר’ נא, נח)}, לא ייעף ולא ייגע ^{(יש’ מ, כח)}, ויעפו נערים ויגעו ^{(יש’ מ, ל)}, ולאמים בדי ריק ייעפו⁷³¹ ^{(חב’ ב, יג)}. והתאר לשתות היעף ^{(שמ"ב טז, ב)}, ענין העיפות ידוע. וכן לעות את יעף דבר ^{(יש’ נ, ד)}, והוא הצמא לשמוע דבר י"י. מועף⁷³² ביעף ^{(דנ’ ט, כא)}, מענין עוף. ומועף⁷³³ פעול בפלס מוצק וביעף שם בפלס ביקר. ופירוש הפסוק גבריאל שראיתי בחזון בתחלה שהיה עף⁷³⁴ למעלה למעלה⁷³⁵ עתה ראיתיו שהיה נוגע אלי. וענין אחר ותועפות הרים לו ^{(תה’ צה, ד)}, ותועפות⁷³⁶ ראם לו ^{(במ’ כג, כב)}, וכסף תועפות לך ^{(איוב כב, כה)}. ענינם ענין חוזק.

731. ייעפו] יעפו BL

732. מועף] מעף BL

733. ומועף] מועף BL

734. עף] עוף BL

735. נוסף למעלה] BL

736. ותועפות] כתועפת BL

יעץ

כי י"י צבאות יעץ ומי יפר ^{(יש’ יד, כז)}, אשר יעצני ^{(תה’ טז, ז)}, איעצך נא עצה ^{(מל"א א, יב)}, איעצה עליך עיני ^{(תה’ לב, ח)}, רוצה לומר בעיני, ופירושו שאשים השגחתי ועני⁷³⁷ עליך ואיעצך. וכן נפשי אויתיך ^{(יש’ כו, ט)}בנפשי⁷³⁸. וכבר הרחבנו על הענין הזה בשרש אוה. עוצו⁷³⁹ עצה ^{(יש’ ח, יא)}, יועץ⁷⁴⁰ בליעל ^{(נח’ א, יא)}. והשם עצה. ובסמוך עצת⁷⁴¹ י"י ^{(מש’ יט, כא)}. ובקבוץ עצות מרחוק ^{(יש’ כה, א)}. ועם ~~הקבוץ~~⁷⁴² הכנוי ברבוי הזכרים לבד נלאית ברב עצתיך ^{(יש’ מז, יג)}. ומשקל אחר מועצה. והקבוץ וילכו במועצות⁷⁴³ ^{(יר’ ז, כד)}, וממועצותיהם⁷⁴⁴ ישבעו ^{(מש’ א, לא)}. והנפעל את מי נועץ ^{(יש’ מ, יד)}, מה אתם נועצים ^{(מל"א יב, ט)}, ואת נועצים חכמה ^{(מש’ יג, י)}, ונועצה יחדו ^{(נחמ’ ו, ז)}, ויועץ המלך ^{(מל"א יב, ו)}. וההתפעל ויתיעצו על צפוניך ^{(תה’ פג, ד)}, ידוע.

737. ועני] ועיני BL

738. נוסף בנפשי] BL

739. עוצו] עצו BL

740. יועץ] יעץ BL

741. עצת] ועצת BL

742. נוסף הקבוץ] BL

743. במועצות] במעצות BL

744. וממועצותיהם] וממעצתיהם BL

יער

יער וכל עץ בו ^{(יש’ מד, כג)}, בעצי היער ^{(שה"ש ב, ג)}, וישנו ביערים ^{(יח’ לד, כה)}. והקבוץ בלשון נקבות ויחשף יערות ^{(תה’ כט, ט)}, ידוע. וענין אחר אכלתי יערי עם דבשי ^{(שה"ש ה, א)}, ביערת הדבש ^{(שמ"א, יד, כז)}. היא חלת הדבש קודם שיוציאו ממנה הדבש ברשקא⁷⁴⁵ בלעז.

745. ברשקא] ברישק"א BL

יפה

מה יפית ומה נעמת ^{(שה"ש ז, ז)}, מה יפו פעמיך ^{(שה"ש ז, ב)}, ויף⁷⁴⁶ בגדלו ^{(יח’ לא, ז)}, בחרק⁷⁴⁷ היו"ד הראשונה ונוח השניה בקריאת בן נפתלי, ובקריאת בן אשר ויף⁷⁴⁸ בשוא הראשונה וחרק⁷⁴⁹ השניה. ובמקצת הספרים מצאתי בחרק⁷⁵⁰ הראשונה ושוא השנייה⁷⁵¹ לבן אשר, וזו היא קריאה⁷⁵² נכונה⁷⁵³ על משקל וישב. ותיפי במאד מאד ^{(יח’ טז, יג)}, בקריאת בן אשר מלעיל בשני פשטין, ובקריאת בן נפתלי מלרע בפשט אחד לבד. ובהכפל היו"ד והפ"א יפיפית מבני אדם ^{(תה’ מה, ג)}, ופ"א הפעל חטף קמץ. והשם מציון⁷⁵⁴ מכלל יפי ^{(תה’ נ, ב)}, על יפי חכמתך ^{(יח’ כח, ז)}, בשוא לבדו⁷⁵⁵, והראוי בקמץ חטף, מה טובו ומה יפיו ^{(זכ’ ט, יז)}. והתאר יפה עשיתיו ^{(יח’ לא, ט)}, יפה את רעיתי ^{(שה"ש ו, ד)}, ובהכפל העי"ן והלמ"ד עגלה יפיפיה⁷⁵⁶ מצרים ^{(יר’ מו, כ)}, ואף על פי שנכתב בשתי מלות ענינו מלה אחת וכמוהו פקח קוח ^{(יש’ סא, א)}, והבוז לגאיונים ^{(תה’ קכג, ד)}, והוא ינהגנו עלמות ^{(יש’ מח, טו)}. וההתפעל לשוא תתיפי ^{(יר’ ד, ל)}, כלומר תתקשטי ותראי עצמך שאת יפה בעיני העוגבים, והפעל הכבד בכסף ובזהב תייפהו⁷⁵⁷ ^{(יר’ י, ד)}.

746. ויף] וייף BL

747. בחרק] בחירק BL

748. ויף] וייף BL

749. וחרק] וחירק BL

750. בחרק] בחירק BL

751. השנייה] השניה BL

752. קריאה] הקריאה BL

753. נכונה] הנכונה BL

754. נוסף מציון] BL

755. לבדו] לבד BL

756. יפיפיה] יפה פיה BL

757. תייפהו] ייפהו BL

יפח

ויפח לקץ ^{(חב’ ב, ג)}, ובסמוך ויפח חמס ^{(תה’ כז, יב)}, פירושו הוגה ומצפצף. וההתפעל ממנו תתיפח תפרש כפיה ^{(יר’ ד, לא)}, פירושו תהגה ותהמה ותקונן על הרוגיה. ⁷⁵⁸

758. חסר] ויונתן תרגם דמשתטחא ופרסא ידהא ואמרה ווי כען לי. ואפשר שהיה ויפח לקץ משרש פיח מן ויפיח כמו ויפיח כזבים עד שקר ^{(מש’ יד, ה)}, והענין אחד. BL

יפע

וחללו יפעתך ^{(יח’ כח, ז)}, שחת חכמתך על יפעתך ^{(יח’ כח, יז)}, פירושו זהרך. הופיע מהר פארן ^{(דב’ לג, ב)}, נגלה בזהרו ובכבודו, ועל עצת רשעים הופעת ^{(איוב י, ג)}, הזהרת על עצתם כלומר שתשלים עצתם ושיגיע אליהם בעצתם זהרך ורצונך. ובהפך זה הענין ותפע כמו אפל ^{(איוב י, כב)}, ⁷⁵⁹

759. חסר] ותחשך. ואמר בלשון אורה לכינוי. ויש לפרשו כמשמעו ופירושו המקום המופע והנאור שבה הוא כמו אופל. BL

יפת

. תנו לכם מופת ^{(שמ’ ז, ט)}, אני מופתכם ^{(יח’ יב, יא)}, את כל המופתים⁷⁶⁰ האלה ^{(שמ’ יא, י)}, ענינו כמו אות אלא שמלת אות נופלת במקומות שלא תפול מלת מופת כמו איש על דגלו באותות⁷⁶¹ ^{(במ’ ב, ב)}, והיתה לאות ברית ^{(בר’ ט, יג)}, ולא תפול באלה⁷⁶² המקומות ובדומיהם מופת, כי המופת הוא דבר נראה להאמין בו ⁷⁶³ כיוצא בו שעתיד להראות ומלת אות תבא⁷⁶⁴ גם כן בזה הענין אלא שפעמים תבא לסימן לבד ולא כן מלת מופת.

760. המופתים] המפתים BL

761. באותות] באתת BL

762. באלה] באותם BL

763. חסר] דבר BL

764. תבא] תבוא BL

יצא

יצאת לישע עמך ^{(חב’ ג, יג)}. ע⁷⁶⁵ובא ערום⁷⁶⁶ יצאתי⁷⁶⁷ ^{(איוב א, כא)}, חסר האל"ף⁷⁶⁸. וכן היוצת מבין רגליה ^{(דב’ כח, נז)}, בשגגה⁷⁶⁹ שיצא ^{(קה’ י, ה)}, משפטו שיוצאה. אך יצא יצא יעקב ^{(בר’ כז, ל)}, לא יצא בצבא ^{(דב’ כד, ה)}. יצא נא אבי ואמי אתכם ^{(שמ"א כב, ג)}, כלומר יצא ממקומו ממערות⁷⁷⁰ עדלם⁷⁷¹ שירדו שמה בעבורי ויעמד⁷⁷² אתכם עד אשר אדע מה יעשה לי אלהים כי שמא שאול היה שונא אותם לשנאת דוד בנם. טוב בתי כי תצאי עם נערותיו⁷⁷³ ^{(רות ב, כב)}, פירושו כי תצאי לשדה עם נערותיו. היוצא⁷⁷⁴ השדה ^{(דב’ יד, כב)}, ⁷⁷⁵ היוצא מן השדה. או הוא ⁷⁷⁶ כבד ופרושו⁷⁷⁷ אשר יוציא השדה. העיר היצאת אלף ^{(עמ’ ה, ג)}, איננו פועל⁷⁷⁸ יוצא כאשר חשבו אנשים, כי יוצאת על כנסת העם לא על העיר עצמה, כי כן דרך הלשון לאמר⁷⁷⁹ ענין אנשי העיר בלשון העיר כמו ותבא העיר במצור ^{(מל"ב כד, י)}, ועשתה עמך מלחמה ^{(דב’ כ, יב)}, ואם לא תשלים עמך ^{(דב’ כ, יב)}, ארץ כי תחטא לי ^{(יח’ יד, יב)}, וזולתם רבים. והשם ומיציאי מעיו ^{(דה"ב לב, כא)}. ויתכן היותו תאר. ומשקל אחר השם בגללי צאת האדם ^{(יח’ ד, יב)}, וכסית את צאתך ^{(דב’ כג, יד)}. ומשקל אחר צואת⁷⁸⁰ בנות ציון ^{(יש’ ד, ד)}, ומצואתו⁷⁸¹ לא רחץ ^{(מש’ ל, יב)}. ומשקל אחר צא תאמר לו ^{(יש’ ל, כב)}. והמסורת עליו לית לשון טנוף⁷⁸². ולפי שצואה היא לכלוך אמר לבגדים המלוכלכים הבגדים הצואים⁷⁸³ ^{(זכ’ ג, ד)}, ובתשלומו צואים⁷⁸⁴, ובהכפל העי"ן והלמ"ד הצאצאים והצפיעות⁷⁸⁵ ^{(יש’ כב, כד)},⁷⁸⁶ וצאצאי מעיך ^{(יש’ מח, יט)}. וצאצאי ישרשו ^{(איוב לא, ח)}, כלומר יציאות הזרעים. והפעל הכבד כי הוציא י"י ^{(שמ’ יח, א)}, והוצאתי אתכם ^{(שמ’ ו, ו)}, ויוצא אתו החוצה ^{(בר’ טו, ה)}, ויוציאהו לחרשי העץ ^{(מל"ב יב, יב)} ⁷⁸⁷ .ויוצא⁷⁸⁸ מנחם ⁷⁸⁹ הכסף על ישראל ^{(מל"ב ב טו, כ)}, כלומר הוציא⁷⁹⁰ עליהם שהם פרעו אותם⁷⁹¹. והצווי בהראות היו"ד היצא אתך ^{(בר’ ח, יז)}, היא מוצאת ^{(בר’ לח, כה)}. ושלא נזכר פועלו⁷⁹² ⁷⁹³ מעמים הוצאה ^{(יח’ לח, ח)}. והשם ומוצא הסוסים ^{(מל"א י, כח)} כי לא ממוצא וממערב ^{(תה’ עה, ז)}, פירושו ממוצא השמש. וכמוצא מים ^{(יש’ נח, יא)}, וישרים למוצאי⁷⁹⁴ דעת ^{(מש’ ח, ט)}, בשבא⁷⁹⁵. ובקמץ⁷⁹⁶ מוצאי בקר וערב תרנין ^{(תה’ סה, ט)}, ⁷⁹⁷, ויכתב משה את מוצאיהם ^{(במ’ לג, ב)}, ויתכן להיות למוצאי דעת משרש מצא לפי שהוא בשוא, ושם נכתבנו עם כי חיים הם למוצאיהם⁷⁹⁸ ^{(מש’ ד, כב)}. ומשקל אחר ולמות⁷⁹⁹ תוצאות ^{(תה’ סח, כא)} ⁸⁰⁰.

765. נוסף ע] BL

766. ערום] ערם BL

767. יצאתי] יצתי BL

768. האל"ף] אל"ף BL

769. בשגגה] כשגגה BL

770. ממערות] ממערת BL

771. עדלם] עדולם BL

772. ויעמד] ויעמדו BL

773. נערותיו] נערתיו BL

774. היוצא] היצא BL

775. חסר] פירושו BL

776. חסר] פעל BL

777. ופרושו] ופירושו BL

778. פועל] פעל BL

779. לאמר] לומר BL

780. צואת] צאת BL

781. ומצואתו] ומצאתו BL

782. טנוף] טינוף BL

783. הצואים] הצאים BL

784. צואים] יצואים BL

785. והצפיעות] והצפעות BL

786. חסר] הבנים והבנות, BL

787. – חסר מחמת הדומות ] , הוציאו את הכסף לשכר חרשי העץ BL

788. ויוצא] ויצא BL

789. חסר] את BL

790. הוציא] הוציאו BL

791. אותם] אותו BL

792. פועלו] פעלו BL

793. חסר] והיא BL

794. למוצאי] למצאי BL

795. בשבא] בשוא BL

796. ובקמץ] ובקבוץ BL

797. חסר] כמוצאי גולה ^{(יח’ יב, ד)} BL

798. למוצאיהם] למצאיהם BL

799. ולמות] למות BL

800. חסר] , כי ממנו תוצאות חיים ^{(מש’ ד, כג)} BL

יצב

אתה הצבת כל גבולות ארץ ^{(תה’ עד, טז)}, יצב גבולות⁸⁰¹ עמים ^{(דב’ לב, ח)}, כמו יציב, הציבו משחית ⁸⁰² ^{(יר’ ה, כו)}, והנה מציב לו יד ^{(שמ"א טו, יב)}, דרך קשתו ויציבני ^{(איכה ג, יג)}. ⁸⁰³ וזכר רבי יונה שלא נזכר פועלו⁸⁰⁴ מזה והצב גלתה הועלתה⁸⁰⁵ ^{(נח’ ב, ח)}. ואין לו טעם רק הנכון במלה הזאת כמו שפרש⁸⁰⁶ רב שמואל הנגיד ז"ל כי הצב שם המלכה. והנפעל נצב לריב י"י ⁸⁰⁷ ^{(יש’ ג, יג)}, נצב ימינו כצר ^{(איכה ב, ד)}, הנצבה לא יכלכל ^{(זכ’ יא, טז)}, פירושו החולה שעומדת⁸⁰⁸ במקומה שלא תוכל לכת⁸⁰⁹. נצבו כמו נד ^{(שמ’ טו, ח)}. וההתפעל ויתיצב מלאך י"י ⁸¹⁰ ^{(במ’ כב, כב)}, יתיצבו מלכי ארץ ^{(תה’ ב, ב)}, ותתצב אחותו⁸¹¹ מרחוק⁸¹² ^{(שמ’ ב, ד)}, משפטו ותתיצב, וכבר זכרנו דקדוק המלה הזאת בחלק הדקדוק. ואמר רבי יהודה כי יצב גבולות עמי ם ^{(דב’ לב, ח)}מקור מן הגדוש⁸¹³, כלם ענין העמדה. וההתפעל והנפעל לשון עמידה. והשם מצב פלשתים ^{(שמ"א יג, כג)}, אנשי המצבה ^{(שמ"א א' יד, יב)}. והמצב הם אחזי⁸¹⁴ הצנות ההולכים לפני החיל והם מעמידים העם. המצב והמשחית ^{(שמ"א יד, טו)}, המשחית הם היוצאים מהמארב, תרגם יונתן אסטרטיגא ומחבלא. וכן תרגום⁸¹⁵ מצב פלשתים, מצב הערלים ^{(שמ"א יד, יא)}, אסטרטיג. ופסל ומצבה ^{(וי’ כו, א)}, מצבת קבורת⁸¹⁶ רחל ^{(בר’ לה, כ)}. ונשתנה בסמיכות מצבת הבעל ^{(מל"ב ג, ב)}. וכן הקבוץ בסמיכות ויוציאו⁸¹⁷ את מצבות בית הבעל ^{(מל"ב י, כו)}, ומצבות עזך לארץ תרד ^{(יח’ כו, יא)}, והמצבה היא אבן שמציבין אותה להשתחוות לה או לציון הקבר. ופירוש מצב פלשתים מערכתם ומעמדם. וכן⁸¹⁸ אנשי המצבה עורכי המלחמה ומעמידי העם. וצרתי עליך מוצב⁸¹⁹ ^{(יש’ כט, ג)}, הוא מגדל עץ שמציבין נגד העיר ללכדה.

801. גבולות] גבלת BL

802. חסר] אנשים ילכדו BL

803. חסר] ולהציב הדרבן ^{(שמ"א יג, כא)}, פירוש לחדד הדרבן ולהעמידו בתוך המלמד. BL

804. פועלו] פעלו BL

805. הועלתה] העלתה BL

806. שפרש] שפירש BL

807. חסר] ועמד לדין עמים BL

808. שעומדת] שהיא עומדת BL

809. לכת] ללכת BL

810. חסר] בדרך לשטן לו BL

811. אחותו] אחתו BL

812. נוסף מרחוק] BL

813. הגדוש] הדגוש BL

814. אחזי] אוחזי BL

815. תרגום] תרגם BL

816. קבורת] קברת BL

817. ויוציאו] ויצאו BL

818. וכן] כן BL

819. מוצב] מצב BL

יצג

הציגני כלי ריק ^{(יר’ נא, לד)}, והצגתיה כיום הולדה ^{(הו’ ב, ה)}, אציגה נא עמך ^{(בר’ לג, טו)}, והציגני למשל עמים ^{(איוב יז, ז)}, והשיגו⁸²⁰ בשער משפט ^{(עמ’ ה, יט)}, ויצג את המקלות ⁸²¹ ^{(בר’ ל, לח)}, הצג על הארץ ^{(דב’ כח, נו)}, מציג את גזת הצמר ^{(שופ’ ו, לז)}. ושלא נזכר פועלו ממנו צאנם⁸²² ובקרכם יצג ^{(שמ’ י, כד)}. כלם ענין העמדה. ואיפשר⁸²³ שיהיה זה הפועל⁸²⁴ מפעלי הנו"ן.

820. והשיגו] והציגו BL

821. חסר] אשר פצל BL

822. צאנם] צאנכם BL

823. ואיפשר] ואפשר BL

824. הפועל] הפעל BL

יצע

ואציעה שאול הנך ^{(תה’ קלט, ח)}, שק⁸²⁵ ואפר יציע ^{(יש’ נח, ה)}. ושלא נזכר פועלו ממנו תחתיך יצע רמה ^{(יש’ יד, יא)}, שק ואפר יצע לרבים ^{(אס’ ד, ג)}. ויש מי שאומר כי יצע לרבים פעל עבר והיו"ד בו שרש ממה שלא נזכר פועלו⁸²⁶ מהדגוש, והראשון נכון. וענינם כענין פרישה אלא שענין פרישה מלמעלה ברוב וענין יצוע⁸²⁷ מלמטה. והשם יצועי עלה ^{(בר’ מט, ד)}, פירושו מטתי, אם זכרתיך על יצועי ^{(תה’ סג, ז)}. ונקרא⁸²⁸ כן המטה על הבגדים המציעין⁸²⁹ תחת האדם. ומשקל אחר כי קצר המצע ^{(יש’ כח, כ)}. ושם נופל על דבר אחר ויבן על קיר הבית יציע סביב⁸³⁰ ^{(מל"א ו, ה)}, היציע התחתונה⁸³¹ ^{(מל"א ו, ו)}, היציע הוא שעושין באמצע הבית מקיר לקיר כמו עליה והוא כמו חדר להשתמש בו בהצנע. זהו ענין מלת יציע. אבל היציע הנזכר בכתוב היה חוץ לקיר בית המקדש כמין לשכות בנויות סביב סביב לכותל בית המקדש והוא הנקרא יציע ונקרא תא ונקרא צלע. זהו⁸³² שאמר ויעש⁸³³ צלעות סביב ^{(מל"א ו, ה)}, פתח הצלע התיכונה ^{(מל"א ו, ח)}, וכבר פרשתי⁸³⁴ ענינם היטב בשרש גרע. ופירש אדני⁸³⁵ אבי ז"ל מזה אהל בל יצען ^{(יש’ לג, כ)}. והנו"ן נוספת, והוא שם דבר או תאר ופרושו⁸³⁶ אהל שלא ירד ושלא יהיה מצע⁸³⁷ לעולם אלא לעולם יהיה פירוש⁸³⁸.

825. שק] ושק BL

826. פועלו] פעלו BL

827. יצוע] יציע BL

828. ונקרא] ונקראת BL

829. המציעין] המוצעים BL

830. נוסף סביב] BL

831. התחתונה] התחתנה BL

832. זהו] והוא BL

833. נוסף ויעש] BL

834. פרשתי] פירשתי BL

835. אדני] אדוני BL

836. ופרושו] ופירושו BL

837. מצע] מוצע BL

838. פירוש] פרוש BL

יצק

ויצק עליה שמן ^{(וי’ ב, א)}, צקון לחש ^{(יש’ כו, טז)}, בחסרון הפ"א והנו"ן נוספת ועוד נכתבנו נח העי"ן. ויצקו על העלה ^{(מל"א יח, לד)}, אמר רבי יהודה כי הוא עתיד והיו"ד יו"ד אית"ן ויו"ד השרש מעמדת בגעיא ונכון הוא אין⁸³⁹ להשיב עליו. ורבי יונה אמר שהוא צווי⁸⁴⁰ והיו"ד יו"ד השרש ובא מעמד בגעיא כמו משכו וקחו לכם צאן ^{(שמ’ יב, כא)}, וגם זה נכון. צק לעם ויאכלו ^{(מל"ב ד, מא)}, פירושו צק התבשיל בקערות לעם. וגם יצוק⁸⁴¹ בו מים ^{(יח’ כד, ג)}, כלם פעלים יוצאים. אבל ויצק דם המכה אל חיק הרכב ^{(מל"א כב, לה)}, פועל⁸⁴² עומד. ויתכן להיות מן השרש הזה וצור יצוק עמדי פלגי שמן ^{(איוב כט, ו)}, אמר זה להפלגת הרבוי⁸⁴³ כאלו⁸⁴⁴ הצור כלו היה⁸⁴⁵ מתך⁸⁴⁶ בשמן. או יהיה פרושו⁸⁴⁷ מן הצור היו יצוקים פלגי שמן. וכן ואבן יצוק נחושה ^{(איוב כח, ב)}, כלומר מן האבן מותך הנחשת. או יהיו שניהם פעלים עתידים⁸⁴⁸ מנחי העי"ן כמו שאנו עתידים לזכרם. והפעל הכבד הם מגישים אליה⁸⁴⁹ והיא מוצקת ^{(מל"ב ד, ה)}. ושלא נזכר פועלו ממנו הוצק חן בשפתותיך ^{(תה’ מה, ג)}, נהר יוצק יסודם ^{(איוב כב, טז)}, פירושו ביסודם, כלם ענין יציקה. ואין לחלק ענין התכה מענין יציקה כמו שחלקם רבי יונה כי היציקה וההתכה אחד הוא. והוא חלק לענין אחר ההתכה. יצקים ביצקתו ^{(מל"א ז, כד)}, ובדברי הימים במשקל אחר יצקים⁸⁵⁰ במוצקתו⁸⁵¹ ^{(דה"ב ד, ג)}, והנפרד מוצקת בחלם⁸⁵² או בשרק, והקבוץ שבעה⁸⁵³ ושבעה מוצקות ^{(זכ’ ד, ב)}, בצקת עפר למוצק ^{(איוב לח, לח)}, ויעש את הים מוצק ^{(דה"ב ד, ב)}, כלומר עשאו מותך⁸⁵⁴. מוצק⁸⁵⁵ נחשת ^{(מל"א ז, טז)} סמוך, לפיכך הוא פתח ולית כותיה פתח. יצקם המלך ^{(דה"ב ד, יז)} לצקת את אדני הקדש ^{(שמ’ לח, כז)}. ורבי יהודה כתב הכל ענין אחד ויפה כתב. ויתכן להיות ⁸⁵⁶ עפר למוצק ^{(איוב לח, לח)}, ענינו חזק כלומר בהתיך⁸⁵⁷ העפר להיותו חזק וקבוע. וכן אמר אחריו ורגבים ידבקו. וכן לבו יצוק כמו אבן ^{(איוב מא, טז)}, ויצוק כפלח תחתיה⁸⁵⁸ ^{(איוב מא, טז)}, כלומר חזק וקבוע⁸⁵⁹. וכן דבר בליעל יצוק בו ^{(תה’ מא, ט)}, וכן והיית מוצק ^{(איוב יא, טו)} חזק. וכמוהם חזקים כראי מוצק ^{(איוב לז, יח)}, כלומר חזק, ואף על פי שבזה יש לנו טעם טוב מזה שיהיה מהענין הראשון. וכן פירושו אומר על השמים כי הם חזקים וברורים ומזהירים כמראה המותך⁸⁶⁰ כי כן עושין⁸⁶¹ מראות מהנחשת המותך⁸⁶² יפה שהוא זך ובהיר ומזהיר כמו ויעש את הכיור נחשת ואת כנו נחשת במראות⁸⁶³ הצבאות ^{(שמ’ לח, ח)}. ויש לפרש ראי⁸⁶⁴ ⁸⁶⁵ שלא יהיה מענין במראות הצבאות⁸⁶⁶ אבל יהיה ראי מראה ממש ופירוש בהירים וזהירים⁸⁶⁷ כמראה הדבר המותך שהוא זהיר⁸⁶⁸ בשעת התכתו אבל לאחר ימים הוא מעלה חלודה אבל השמים הם בהירים בכל יום כבהרת⁸⁶⁹ הדבר המוצק בשעת יציקתו, אבל ויציקום⁸⁷⁰ לפני י"י ^{(יהו’ ז, כג)}, אף על פי שידמה מן השרש ⁸⁷¹ בפלס ויציבום טוב הוא לשומו משרש ציק ומענין מצוקי⁸⁷² ארץ ^{(שמ"א ב, ח)}. ובא דגש הצד"י תמורת הנח כמו וילינו⁸⁷³ עליו ^{(במ’ יד, לו)}.

839. אין] ואין BL

840. צווי] ציווי BL

841. יצוק] יצק BL

842. פועל] פעל BL

843. הרבוי] הריבוי BL

844. כאלו] כאילו BL

845. נוסף היה] BL

846. מתך] מותך BL

847. פרושו] פירושו BL

848. עתידים] עומדים BL

849. הם מגישים אליה] BL

850. יצקים] יצוקים BL

851. במוצקתו] במצקתו BL

852. בחלם] בחולם BL

853. נוסף שבעה] BL

854. מותך] מתך BL

855. מוצק] מצק BL

856. חסר] בצקת BL

857. בהתיך] בהתוך BL

858. תחתיה] תחתית BL

859. וקבוע] קבוע BL

860. המותך] המתך BL

861. עושין] עושים BL

862. המותך] המתך BL

863. במראות] במראת BL

864. ראי] כראי BL

865. חסר] שם BL

866. הצבאות] הצובאות BL

867. וזהירים] ומזהירים BL

868. זהיר] מזהיר BL

869. כבהרת] כבהירת BL

870. ויציקום] ויצקם BL

871. חסר] הזה BL

872. מצוקי] מצקי BL

873. וילינו] וילנו BL

יצר

את האדם אשר יצר ^{(בר’ ב, ח)}, מי יצר אל ^{(יש’ מד, י)}, עם זו יצרתי לי ^{(יש’ מג, כא)}, ויוצר רוח אדם בקרבו ^{(זכ’ יב, א)}. ⁸⁷⁴ יוצר גובי ^{(עמ’ ז, א)}, כלומר שהקדוש ברוך הוא יוצר גובי. ויש מפרשים יוצר גובי שם וענינו יצירה מן הארבה, ⁸⁷⁵ כלומר אסיפת הארבה. וכן יש מפרשים ויצר י"י אלהים מן האדמה כל חית השדה וכל⁸⁷⁶ עוף השמים ויבא אל האדם ^{(בר’ ב, יט)}, כמו ויאסף⁸⁷⁷. בטרם אצרך בבטן ^{(יר’ א, ה)}, ויצורי⁸⁷⁸ כצל כלם ^{(איוב יז, ז)}, כלומר אברי⁸⁷⁹ היצורים. או הוא שם, ומשקל אחר כי הוא ידע יצרנו ^{(תה’ קג, יד)}, כלומר ידע שיצירתנו מעפר ואי אפשר להפרד מכל ⁸⁸⁰ מתאות הגוף. והנפעל לפני לא נוצר אל ^{(יש’ מג, י)}. והוא סמוך כי הוא פתח, ופירושו ⁸⁸¹ נוצר מאל. וכבר פרשתיו⁸⁸² בשער פעלים⁸⁸³ בטור השני ענין היצירה ידוע. וכבר בארנוהו⁸⁸⁴ בשרש ברא. והוא גם במעשה האדם ובפעלתו⁸⁸⁵. ובמקבות יצרהו ^{(יש’ מד יב)}, יעשהו ויחדשהו, ⁸⁸⁶ יוצר⁸⁸⁷ עמל עלי חק ^{(תה’ צד, כ)}, פירושו הרשע מחדש בכל יום און ועמל כאלו⁸⁸⁸ חק עליו לעשות כן. וכן עושה כלי החמר נקרא יוצר במפורש וקנית בקבוק⁸⁸⁹ יוצר חרש ^{(יר’ יט, א)}, ובסתם וירדת אל⁸⁹⁰ בית היוצר ^{(יר’ יח, ב)}, הכיוצר הזה ⁸⁹¹ ^{(יר’ יח, ו)}, היאמר חמר ליוצרו⁸⁹² ^{(יש’ מה, ט)}, כחמר ביד היוצר ^{(יר’ יח, ו)}. ושם למלאכת היוצר, ויצר אמר ליוצרו⁸⁹³ לא הבין ^{(יש’ כט, טז)}, בחמש נקדות⁸⁹⁴, כי בטח יוצר⁸⁹⁵ יצרו עליו ^{(חב’ ב, יח)}, אבל השליכהו אל היוצר ^{(זכ’ יא, יג)}, ואשליך אותו בית י"י אל היוצר ^{(זכ’ יא, יג)}, הוא כמו אוצר מענין אוצר וכן תרגם⁸⁹⁶ יונתן לתחות יד אמרכליא⁸⁹⁷. ורבי⁸⁹⁸ אברהם בן עזרא ז"ל⁸⁹⁹ פרשו⁹⁰⁰ כמשמעו, כלומר אל בית י"י, ומה שאמר אל בית י"י אל היוצר כאלו⁹⁰¹ אמר אל ביתו. ושלא נזכר פועלו מהדגוש ימים יוצרו⁹⁰² ^{(תה’ קלט, טז)}, ופירוש יצרו⁹⁰³ על אברי⁹⁰⁴ האדם, ואף על פי שלא זכרם הנה זכר גלמי ראו עניך⁹⁰⁵ ^{(תה’ קלט, טז)}, אמר כי בתחילת⁹⁰⁶ יצירתי שהייתי גולם קודם יצירת האברים ראו עיניך, כלומר שאתה ראית שתהיה יצירתי כך ועל ספרך כלם יכתבו האברים⁹⁰⁷ העתידים להוצר⁹⁰⁸ בגלמי כלם ידועים לפניך, ובימים רבים יצרו⁹⁰⁹ שהם⁹¹⁰ נוצרים באותו הגולם יום יום ולא היה אחד בהם נכר⁹¹¹ באותו הגולם תחלת יצירתו, ואף על פי שהיו כלם באותה טפה בכח תולדת⁹¹² לא היה נכר בה צורת העין והאזן והאחרים⁹¹³ אלא שיוצרו בה אחר כן יום ⁹¹⁴ יום. על⁹¹⁵ זה הדרך פרשוהו⁹¹⁶ רבי אברהם בן עזרא. ופירושו ולא בלמ"ד אל"ף והוא כן בכתוב⁹¹⁷, אבל הקרי הוא⁹¹⁸ למ"ד וא"ו⁹¹⁹ ויהיה פירושו על דרך הקרי ולו לספרך, כלומר אף על פי שימים יצרו⁹²⁰ לספרך הוא כאחד כלומר כי⁹²¹ ידוע לפניך הכל דרך כלל. ושלא נזכר פועלו⁹²² מהנוסף כל כלי יוצר עליך ⁹²³ ^{(יש’ נד, יז)}. ונקראת תאות לב האדם ורעיוניו יצר, וכל יצר מחשבות⁹²⁴ לבו ^{(בר’ ו, ה)}, כי יצר לב האדם רע מנעוריו⁹²⁵ ^{(בר’ ח, כא)}, יצר סמוך תצר ^{(יש’ כו, ג)}, בחמש נקדות⁹²⁶. ונקרא כן לפי שהוא יוצר ופועל הענינים בלב שהלב מתאוה אליהם. ופירוש יצר סמוך הוא היצר הטוב, כי יש יצר טוב ויצר רע. ופירוש הפסוק יצר הצדיק הסמוך ונשען עליך תצרהו מרע ותן לו שלום כי בך בטוח. ובזה השרש ענין אחר בלכתך לא יצר צעדך ^{(מש’ ד, יב)}, במלאת ספקו יצר לו ^{(איוב כ, כב)}, כי עתה תצרי מיושב ^{(יש’ מט, יט)}, ויירא יעקב מאד ויצר לו ^{(בר’ לב, ח)}, יצרו צעדי אונו ^{(איוב יח, ו)}, ויצר לאמנון ⁹²⁷ ^{(שמ"ב יג, ב)}, ויצר להם מאד ^{(שופ’ ב, טו)}, ותצר לדוד מאד ^{(שמ"א ל, ו)}. והשם מן המצר קראתי יה ^{(תה’ קיח, ד)}. או יהיה שרשו צרר⁹²⁸ כלם ענין הצר שהוא⁹²⁹ הפך המרחב. ויש לומר כי ויצר להם מאד ^{(שופ' ב, טו)}, ויצר לאמנון ^{(שמ"ב יג, ב)}, ויצר לו ^{(בר' לב, ח)}, יהיו משרש צרה, ויהיה יצר וצרה בענין אחד.

874. חסר] וכבר פירשנו זה הפסוק בשרש ברא, BL

875. חסר] וכן תרגום יונתן ברית גובא. או פירושו אסיפה BL

876. וכל] ואת כל BL

877. ויאסף] ויאסוף BL

878. ויצורי] ויצרי BL

879. אברי] איברי BL

880. חסר] וכל BL

881. חסר] לא BL

882. פרשתיו] פירשתיו BL

883. פעלים] פעלי הנפעל BL

884. בארנוהו] ביארנוהו BL

885. ובפעלתו] ובפעולתו BL

886. חסר] הנה אנכי יוצר עליכם רעה ^{(יר’ יח, יא)}, מחדש, BL

887. יוצר] יצר BL

888. כאלו] כאילו BL

889. בקבוק] בקבק BL

890. חסראל] BL

891. חסר] לא אוכל לעשות לכם BL

892. ליוצרו] ליצרו BL

893. ליוצרו] ליצרו BL

894. נקדות] נקודות BL

895. יוצר] יצר BL

896. תרגם] תרגום BL

897. אמרכליא] אמרכלא BL

898. ורבי] והחכם רבי BL

899. נוסף ז"ל] BL

900. פרשו] פירשו BL

901. כאלו] כאילו BL

902. יוצרו] יצרו BL

903. יצרו] יוצרו BL

904. אברי] איברי BL

905. עניך] עיניך BL

906. בתחילת] בתחלת BL

907. האברים] האיברים BL

908. להוצר] להוסד BL

909. יצרו] יוצרו BL

910. שהם] שהיו BL

911. נכר] ניכר BL

912. תולדת] התולדת BL

913. והאחרים] והאברים האחרים BL

914. חסר] אחר BL

915. על] ועל BL

916. פרשוהו] פירשו BL

917. בכתוב] בכתיב BL

918. נוסף הוא] BL

919. וא"ו] ו"ו BL

920. יצרו] יוצרו BL

921. נוסף כי] BL

922. פועלו] פעלו BL

923. חסר] לא יצלח BL

924. מחשבות] מחשבת BL

925. מנעוריו] מנעריו BL

926. נקדות] נקודות BL

927. חסר] להתחלות בעבור תמר אחתו BL

928. צרר] ציר BL

929. הצר שהוא] צרה שהיא BL

יצת

ותצת בסבכי היער ^{(יש’ ט, יז)}, באש יצתו ^{(יש’ לג, יב)}. והנפעל ונצתה חמתי במקום הזה ולא תכבה ^{(מל"ב כב, יז)}, אשר ⁹³⁰ נצתה בנו ^{(מל"ב כב, יג)}, עריו נצתו⁹³¹ ⁹³² ^{(יר’ ב, טו)}, נצתה כמדבר ^{(יר’ ט, יא)}. והפעל הכבד למה הציתו עבדיך ^{(שמ"ב יד, לא)}, הנני מצית ⁹³³ ^{(יח’ כא, ג)}, ויצת אש בציון ^{(איכה ד, יא)}. ואשר שיהיה הציתו משכנותיה⁹³⁴ ^{(יר’ נא, ל)} פעל עומד. או יהיה יוצא והוא חסר המציתים. כלם ענין הבערה והדלקיוה⁹³⁵, אבל אציתנה יחד ^{(יש’ כז, ד)}, אף על פי שהוא מזה הענין אינו מזה השרש, כי הוא משרש צית. ויש לפרש עריו נצתו⁹³⁶^{(יר’ ב, טו)}, נצתה כמדבר ^{(יר’ ט, יא)}, ענין שממה. וכן תרגם יונתן קרווהי צדיין.

930. חסר] היא BL

931. נצתו] נצתה BL

932. חסר] מבלי ישב BL

933. חסר] בך אש BL

934. משכנותיה] משכנתיה BL

935. והדלקיוה] והדלקה BL

936. נצתו] נצתה BL

יקב

גרן ויקב לא ירעם ^{(הו’ ט, ב)}, בשש נקדות⁹³⁷, המן הגורן⁹³⁸ או מן היקב ^{(מל"ב ו, כז)}, וגם יקב חצב בו ^{(יש’ ה, ב)}, ידוע.

937. נקדות] נקודות BL

938. הגורן] הגרן BL

יקד

ותיקד עד שאול תחתית ^{(דב’ לב, כב)}, יקוד⁹³⁹ יקד ^{(יש’ י, טז)}, אש יוקדת⁹⁴⁰ ^{(יש’ סה, ו)}. והשם יקוד⁹⁴¹ כיקוד אש ^{(יש’ י, טז)}. ומשקל אחר כמוקד נחרו ^{(תה’ קב, ד)}, על מוקדה על המזבח ^{(וי’, ו, ב)}. ושם⁹⁴² למקום שיוקדת בו האש לחתות אש מיקוד ^{(יש’ ל, יד)}, פוגייר⁹⁴³ בלעז. ושלא נזכר פועלו מהפעל הנוסף והאש על המזבח תוקד בו ^{(וי’ ו, ה)}, ענינם ענין הבערה.

939. יקוד] יקד BL

940. יוקדת] יקדת BL

941. יקוד] יקד BL

942. ושם] והשם BL

943. פוגייר] פוגולר"ו BL

יקה

ולו יקהת עמים ^{(בר’ מט, י)}, שם בפלס דברת בני האדם ^{(קה’ ג, יח)}, ודגש הקו"ף לתפארת כדגש מקדש י"י ^{(שמ’ טו, יז)}, וכן ותבוזו⁹⁴⁴ ליקהת אם ^{(מש’ ל, יז)}, והקו"ף דגושה והונחה יו"ד ליקהת אם והוטלה תנועתה על הלמ"ד ומשפטו ליקהת אם. ופירוש שניהם משמעת וקבול⁹⁴⁵ המצוה. ופירוש ולו יקהת עמים ^{(בר’ מט, י)} אליו ישמעון העמים לקבל עליהם מה שיצום. ופירוש ליקהת אם ^{(מש’ ל, יז)} ⁹⁴⁶ עין שתבוז למשמעתה ולמה שתצוה עליו יקרוה ערבי נחל. ודמה רבי יונה המלה הזאת לערבי בזה הענין.

944. ותבוזו] ותבז BL

945. וקבול] וקיבול BL

946. חסר] למשמעת אם, כלומר BL

יקע

והוקענום לי"י ^{(שמ"ב כא, ו)}, ויוקיעום⁹⁴⁷ בהר לפני י"י ^{(שמ"ב כא, ט)}, והוקע אותם לי"י נגד השמש ^{(במ’ כה, ד)}, את עצמות המוקעים ^{(שמ"ב כא, יג)}, ענין התליה⁹⁴⁸ על העץ. ולא זכר רבי יהודה בזה השרש פן תקע נפשי ממך ^{(יר’ ו, ח)}, ותקע נפשה מהם ^{(יח’ כג, יז)}, ותקע נפשי מעליה ^{(יח’ כג, יח)}, ותקע כף ירך יעקב ^{(בר’ לב, כו)}. ובאמרו כי לא מצא מזה השרש כי אם הפעל הכבד אשר נהפכה בו היו"ד ליו"ד⁹⁴⁹ נחה נראה כי אינם בדעתו מזה השרש. ואולי דעתו שהם משרש קעע עם כאשר נקעה נפשי מעל אחותה ^{(יח’ כג, יח)}, אשר נקעה נפשך⁹⁵⁰ מהם ^{(יח’ כג, כב)}, ויהיה נקעה בפלס ~~נקבה~~⁹⁵¹ ⁹⁵² נסבה⁹⁵³ ^{(יח’ מא, ז)}, נבקה⁹⁵⁴ ^{(יש’ יט, ג)}. וגם יתכן להיות ותקע כף ירך יעקב, פן תקע נפשי מזה השרש, ונקעה שרש אחר ושיהיה הנו"ן בו שרש ואף על פי שהם ענין אחד. וגם יתכן עוד להיות שרש כלם נקע ובא הנח במלת ותקע תמורת הדגש כמו שבא במלת ויזד יעקב נזיד ^{(בר’ כה, כט)}, והם ענין הסרת הדבר ממקומו דשלוגר⁹⁵⁵ בלעז.

947. ויוקיעום] ויקיעם BL

948. התליה] התליאה BL

949. ליו"ד] לו"ו BL

950. נפשך] נפשי BL

951. נוסף נקבה] BL

952. חסר] ורחבה BL

953. נסבה] ונסבה BL

954. נבקה] ונבקה BL

955. דשלוגר] דיזלג"ר BL

כא. בבלי, מכות כ ע"ב

יקף

ויהי⁹⁵⁶כי הקיפו ימי המשתה ^{(איוב א, ה)}, עדת מרעים הקיפוני ^{(תה’ כב, יז)}, כי הקיפה הזעקה ^{(יש’ טו, ח)}, הקף⁹⁵⁷ את העיר ^{(יהו’ ו, ג)}, ⁹⁵⁸ לא תקיפו⁹⁵⁹ פאת ראשכם ^{(וי’ יט, כז)}, אויבי בנפש יקיפו עלי ^{(תה’ יז, ט)}, ענינם ענין סבוב⁹⁶⁰. ותרגום ונסב את הר שעיר⁹⁶¹ ואקפנא. ואמרו רבותינו ז"ל ^[כא] לא תקיפו⁹⁶² פאת ראשכם זה המשוה ⁹⁶³ לאחורי אזנו ולפחדתו. ואיפשר⁹⁶⁴ שיהיה זה הפעל מפעלי הנו"ן.

956. נוסף ויהי] BL

957. הקף] הקיף BL

958. חסר] בצרי וביו"ד, BL

959. תקיפו] תקפו BL

960. סבוב] סיבוב BL

961. שעיר] עשו BL

962. תקיפו] תקפו BL

963. חסר] צדעיו BL

964. ואיפשר] ואפשר BL

יקץ

וייקץ יעקב משנתו ^{(בר’ כח, טז)}, ויקץ⁹⁶⁵ נח מיינו ^{(בר’ ט, כד)}. ויקצו מזעזעיך ^{(חב’ ב, ז)}, היו"ד מעמדת בגעיא לחסרון היו"ד פ"א הפעל, ידוע.

965. ויקץ] וייקץ BL

יקר

זכר רבי יהודה מה יקר חסדך י"י⁹⁶⁶ ^{(תה’ לו, ח)} פעל עבר. ואולי מצאו בספריו⁹⁶⁷ הקו"ף פתוחה. ומאשר מצאנוהו אנחנו בספרינו קמוץ כלו⁹⁶⁸ נכון להיות תאר השם. ולי מה יקרו רעיך אל ^{(תה’ קלט, יז)}, כלומר יקרו וגדלו מהשיגם, מאשר יקרת בעיני ^{(יש’ מג, ד)}, אשר יקרתי מעליהם ^{(זכ’ יא, יג)}, כלומר יקרתי בעצמי וסרתי מעליהם כי לא הייתי יקר ביניהם⁹⁶⁹. תיקר נא נפשי בעיניך⁹⁷⁰ ^{(מל"ב א, יג)}, ויקר⁹⁷¹ שמו מאד ^{(שמ"א יח, ל)}, היו"ד בחירק. ובצרי ויקר⁹⁷² דמם בעיניו ^{(תה’ עב, יד)}. והוא מלא עם פ"א הפעל, ויקר פדיון נפשם ^{(תה’ מט, ט)}, פ"א הפעל נעלמת ⁹⁷³ כמנהג. והפעל הכבד ⁹⁷⁴ אוקיר אנוש מפז ^{(יש’ יג, יב)}. והתאר יקר מחכמה ומכבוד⁹⁷⁵ ^{(קה’ י, א)}, וירח יקר הולך⁹⁷⁶ ^{(איוב לא, כו)}. ובסמוך יקר רוח ^{(מש’ יז, כז)}. והקבוץ בני ציון היקרים ^{(איכה ד, ב)}. ולנקבה יקרה היא מפנינים ^{(מש’ ג, טו)}. ובסמוך פנת יקרת ^{(יש’ כח, טז)}, רוצה⁹⁷⁷ לומר יקרת פנת מוסד. או יהיה סמוך על סמוך ⁹⁷⁸ או יהיה יקרת שם בלתי סמוך, ואף על פי שהוא פתוח כמו עגלה⁹⁷⁹ שלישיה ^{(יש’ טו, ה)}, אל תתני פוגת לך ^{(איכה ב, יח)}, והדומים להם. או יהיה סמוך אל מוסד.⁹⁸⁰ ומשקל אחר הבן יקיר לי אפרים ^{(יר’ לא, כ)}. והשם אדר היקר ^{(זכ’ יא, יג)}. יתנו יקר לבעליהן ^{(אס’ א, כ)}, קמוץ, ובסמוך פתח⁹⁸¹ כיקר כרים ^{(תה’ לז, כ)}, ופרושו⁹⁸² כמשובח שבכבשים⁹⁸³, והוא החלב שהיה כלה על המזבח. ואת יקר תפארת גדולתו⁹⁸⁴ ^{(אס’ א, ד)}, כתב רבי יהודה שהוא פתוח, ורבי יונה כתב שהוא קמוץ. ואנחנו מצאנוהו במקצת ספרים⁹⁸⁵ המדויקים⁹⁸⁶ קמוץ, ובמקצתם פתוח. ואפשר שהוא סמוך ואף⁹⁸⁷ על פי שהוא קמץ⁹⁸⁸ כמו כתב שהוא קמוץ בין בסמוך בין במוכרת כמו ובכתב בית ישראל ^{(יח’ יג, ט)}. או יהיה מוכרת וא"ו⁹⁸⁹ ⁹⁹⁰ עומדת במקום שנים ומשפטו ואת יקר תפארת⁹⁹¹ גדלתו⁹⁹². והקבוץ⁹⁹³ התאר בלשון נקבות אבנים יקרות ליסד ~~המזבח~~⁹⁹⁴ הבית ^{(מל"א ה, לא)}, ופרושו⁹⁹⁵ כבדות. וכמו שמשתמשין בע⁹⁹⁶ בכבד⁹⁹⁷בענין כבדות ובענין כבוד כן⁹⁹⁸ משתמשין ביקר בענין כבדות ובענין כבוד כי ענינם שוה. וקבוץ השם בלשון נקבות לא יהיה אור יקרות וקפאון ^{(זכ’ יד, ו)}, פירושו לא יהיה אור יקרות והוא⁹⁹⁹ האור¹⁰⁰⁰ הבהיר ולא אור קפאון שהוא אור עבות, אלא ¹⁰⁰¹ בינוני כמו שאמר לא יום ולא לילה ^{(זכ’ ו, ז)} והוא משל על הישועה והצרות¹⁰⁰² שיהיו¹⁰⁰³ בתחלת הישועה. ויונתן תרגם לא¹⁰⁰⁴ יהא נהורא אלא¹⁰⁰⁵ עדי וגליד יהא נהורא¹⁰⁰⁶. בנות מלכים ביקרותיך ^{(תה’ מה, י)}, נבלעה היוד¹⁰⁰⁷ פ"א הפעל בדגש הקו"ף ואף על פי שהוא¹⁰⁰⁸ כתובה. או הדגש לתפארת הקריאה כמו שכתבנו בחלק הדקדוק ~~והוא~~¹⁰⁰⁹ והונחה היו"ד והוטלה תנועתה בבי"ת השרות¹⁰¹⁰ ומשפטו ביקרותיך. כן¹⁰¹¹ היא קריאת בן נפתלי וקריאת בן אשר הבי"ת בשוא והיו"ד בחרק¹⁰¹² כמשפט¹⁰¹³ והוא תאר ופירושו בנכבדות שלך, כלומר בנשים הנכבדות שלך יהיו¹⁰¹⁴ בהם¹⁰¹⁵ בנות מלכים.

966. י"י] אלהים BL

967. בספריו] בספרו BL

968. כלו] כולו BL

969. ביניהם] בעיניהם BL

970. בעיניך] BL

971. ויקר] וייקר BL

972. ויקר] וייקר BL

973. חסר] מהמכתב BL

974. חסר] הקר רגלך ^{(מש’ כה, יז)}, BL

975. ומכבוד] מכבוד BL

976. הולך] הלך BL

977. רוצה] רצונו BL

978. חסר] ושניהם סמוכים אל מוסד כמו נהרי נחלי דבש ^{(איוב כ, יז)}, BL

979. עגלה] עגלת BL

980. נוסף או יהיה סמוך אל מוסד.] BL

981. פתח] פתוח BL

982. ופרושו] פירוש BL

983. שבכבשים] שבכשבים BL

984. גדולתו] גדלתו BL

985. ספרים] הספרים BL

986. המדויקים] המדוייקים BL

987. ואף] אף BL

988. קמץ] קמוץ BL

989. וא"ו] ווי"ו BL

990. חסר] ואת BL

991. תפארת] ותפארת BL

992. גדלתו] גדולתו BL

993. והקבוץ] וקיבוץ BL

994. נוסף המזבח] BL

995. ופרושו] ופירושו BL

996. נוסף בע] BL

997. נוסף בכבד] BL

998. כן] כך BL

999. והוא] שהוא BL

1000. האור] אור BL

1001. חסר] כך BL

1002. והצרות] ועל הצרות BL

1003. שיהיו] שתהינה BL

1004. לא] ולא BL

1005. אלא] אלהין BL

1006. נוסף יהא נהורא] BL

1007. נוסף היוד] BL

1008. שהוא] שהיא BL

1009. נוסף והוא] BL

1010. השרות] השירות BL

1011. כן] כך BL

1012. בחרק] בחירק BL

1013. כמשפט] כמשפטו BL

1014. יהיו] היו BL

1015. בהם] בהן BL

יקש

. יקשתי לך ^{(יר’ נ, כד)}, שמרני מידי פח יקשו לי ^{(תה’ קמא, ט)}, נפשנו כצפור נמלטה מפח יוקשים ^{(תה’ קכד, ז)}. והנפעל נוקשת באמרי פיך ^{(מש’ ו, ב)}, ¹⁰¹⁶ ונוקשו ונלכדו ^{(יש’ ח, טו)}, פן הוקש¹⁰¹⁷ בו ^{(דב’ ז, כה)}. והשם כי מוקש הוא לך ^{(דב’ ז, טז)}, בפלס מועד, מוקד. והקבוץ במוקשים ינקב אף ^{(איוב מ, כד)}, מוקשים¹⁰¹⁸ שתו לי סלה ^{(תה’ קמ, ו)}. ובקבוץ הנקבות ומוקשות¹⁰¹⁹ פועלי¹⁰²⁰ און ^{(תה’ קמא, ט)}. והתאר לפח הלוכד פח יקוש על כל דרכיו ^{(הו’ ט, ח)}, בחלם, ובשרק וכצפור מיד יקוש ^{(מש’ ו, ה)}, ישור כשך יקושים ^{(יר’ ה, כו)}, בפלס עצום, עצומים. והתאר לנלכד יוקשים בני האדם ^{(קה’ ט, יב)}. וכבר פרשתי¹⁰²¹ דקדוקו בשער הפעלים בטור הרביעי.¹⁰²²

1016. חסר] ונפלו ונשברו BL

1017. הוקש] תוקש BL

1018. מוקשים] מקשים BL

1019. ומוקשות] ומקשות BL

1020. פועלי] פעלי BL

1021. פרשתי] פירשתי BL

1022. בשער הפעלים בטור הרביעי.] בשער הרביעי בטור הפעלים. BL

ירא

ולא ירא אלהים ^{(דב’ כה, יח)}, כי יראו המילדות¹⁰²³ ¹⁰²⁴ ^{(שמ’ א, כא)}, ¹⁰²⁵ כי לא יראנו את י"י ^{(הו’ י, ג)}, ¹⁰²⁶ סמוך לבו לא יירא ^{(תה’ קיב, ח)}, ויירא ויאמר ^{(בר’ כח, יז)}, ואירא כי עירום¹⁰²⁷ אנכי ¹⁰²⁸ ^{(בר’ ג, י)}, וייראו מגשת אליו ^{(שמ’ לד, ל)}, ייראו מי"י ¹⁰²⁹ ^{(תה’ לג, ה)}, ותיראן המילדות¹⁰³⁰ ¹⁰³¹ ^{(שמ’ א, יז)}, ¹⁰³² לירוא¹⁰³³ מפני דוד ^{(שמ"א יח, כט)}, ליראה אתי כל הימים ^{(דב’ ד, י)}, מיראתו אותי¹⁰³⁴ ^{(שמ"ב ג, יא)}, ירא את י"י בני ומלך ^{(מש’ כד, כא)}, אך יראו את י"י ^{(שמ"א יב, כד)}, משפטו יראו אלא שנחה בו האל"ף כדי שלא ידמה למלת יראו מן ראה, תיראו חתת ותיראו ^{(איוב ו, כא)}, שניהם כתובים ביו"ד ומזה השרש והענין. והתאר אשרי איש ירא את י"י ^{(תה’ קיב, א)}. ובסמוך אשרי כל ירא י"י ^{(שם קכח, א)}, יראי י"י הללוהו ^{(שם כב, כד)}, אשה יראת י"י ^{(מש’ לא, ל)}. והשם יובילו שי למורא ^{(תה’ עו, יב)}, לבית המקדש שהוא מקום המורא, ואת מוראו לא תיראו לא¹⁰³⁵ תעריצו ^{(יש’ ח, יב)}, ומוראכם וחתכם יהיה ^{(בר’ ט, ב)}, שיתה י"י מורה להם ^{(תה’ ט, כא)}, הה"א במקום אל"ף¹⁰³⁶. או יהיה יובילו שי למורא תאר לשם יתברך¹⁰³⁷. וכן והוא מוראכם¹⁰³⁸ ^{(יש’ ח, יג)}. והשם במשקל אחר יראה, ¹⁰³⁹ יראת י"י ¹⁰⁴⁰ ^{(מש’ א, ז)}, ובעבור תהיה יראתו ^{(שמ’ כ, כ)}. והנפעל נורא מאד ^{(שופ’ יג, ו)}, נוראות בצדק תעננו ^{(תה’ סה, ו)}, למען תורא ^{(תה’ קל, ד)}. ופירש הפסוק אדני¹⁰⁴¹ אבי ז"ל כן¹⁰⁴² כי הקדוש ברוך הוא נתן ממשלה לעליונים לעשות חפצו בארץ, אבל הסליחה אינה עמהם כי אם עמו, למה? שלא יאמרו בני אדם בלבם אם אנו¹⁰⁴³ חוטאים יתפייסו לנו המלאכים וישאו עונינו בא להודיע כי אין בהם הסליחה, למען שייראו¹⁰⁴⁴ בני אדם¹⁰⁴⁵ את השם ¹⁰⁴⁶ למען כי עמו הסליחה לא עם אחר זולתו. והחכם רבי אברהם בן¹⁰⁴⁷ עזרא ז"ל פרש¹⁰⁴⁸ שאם לא תסלח לא ייראוך החטאים¹⁰⁴⁹ ויעשו חפצם בכל אות נפשם, ומעם נורא ^{(יש’ יח, ז)}, מארץ נוראה ^{(יש’ כא, א)} פירש רבי יונה רחוק ורחוקה. ואין צרך¹⁰⁵⁰ להוציאם מענינם אף על פי שמשמעות הכתוב מדבר על עם רחוק ועל ארץ רחוקה, כי לעולם יירא האדם הרחוקים ממנו שלא ידע מנהגם וגבורתם מהקרובים שידע מנהגם וגבורתם. וידמה בעיניו על הרחוקים שהם גבורים וחזקים יותר. והפעל הכבד כי יראוני¹⁰⁵¹ העם ^{(שמ"ב יד, טו)},¹⁰⁵² גרשוני ופירושו¹⁰⁵³ הפחידוני. וכן אשר היו מיראים אותי ^{(נחמ’ ו, יד)}, אגרות שלח טוביה ליראני ^{(נחמ’ ו, יט)}, ליראם ולבהלם ^{(דה"ב לב, יח)}.

1023. המילדות] המילדת BL

1024. חסר] את האלהים BL

1025. חסר] לא צחקתי כי יראה ^{(בר’ יח, טו)}, BL

1026. חסר] למען יראתם את י"י אלהיכם ^{(יהו’ ד, כד)}, בקמץ הרי"ש ולית כוותיה. BL

1027. עירום] עירם BL

1028. חסר] ואחבא BL

1029. חסר] כל הארץ BL

1030. המילדות] המילדת BL

1031. חסר] את האלהים BL

1032. חסר] ויאסף שאול BL

1033. לירוא] לרא BL

1034. אותי] אתו BL

1035. לא] ולא BL

1036. אל"ף] האל"ף BL

1037. יתברך] יתעלה BL

1038. מוראכם] מראכם BL

1039. חסר] ויראה להם ^{(יח’ א, יח)}, BL

1040. חסר] ראשית דעת BL

1041. אדני] אדוני BL

1042. חסרכן] BL

1043. אנו] אנחנו BL

1044. שייראו] שיראו BL

1045. אדם] האדם BL

1046. חסר] יתעלה BL

1047. בן] אבן BL

1048. פרש] פירש BL

1049. החטאים] החוטאים BL

1050. נוסף צרך] BL

1051. יראוני] יראני BL

1052. חסר] על משקל BL

1053. ופירושו] פירושו BL

ירד

ירד ירדנו בתחלה לשבר אכל¹⁰⁵⁴ ^{(בר’ מג, כ)}, והיום רד מאד ^{(שופ’ יט, יא)}, חסר הפ"א. וירדתי עמך ^{(במ' יא, יז)},¹⁰⁵⁵ ¹⁰⁵⁶ וירדתי על ההרים ^{(שופ’ יא, לז)}, ויגידו¹⁰⁵⁷ לדוד וירד הסלע ^{(שמ"א כג, כה)}, ולא ירד עמנו במלחמה ^{(שמ"א כט, ד)}, או במלחמה ירד ונספה ^{(שמ"א כו, י)}, כבהמה בבקעה תרד ^{(יש’ סג, יד)}, וירדו אחי יוסף עשרה ^{(בר’ מב, ג)}, רדו שמה ושברו לנו משם ^{(בר’ מב, ב)}, מירדי בור ^{(תה’ ל, ד)}, נמשך הקמץ¹⁰⁵⁸ בטעם. עד רדת חומותיך¹⁰⁵⁹ ^{(דב’ כח, נב)}, עד רדתה ^{(דב’ כ, כ)}, עיני עיני יורדה¹⁰⁶⁰ מים ^{(איכה א, טז)}, פירושו יורדה במים. ¹⁰⁶¹ כלו¹⁰⁶² ייליל יורד¹⁰⁶³ בבכי ^{(יש’ טו, ג)} פירושו עינו יורד בבכי¹⁰⁶⁴. ויש מפרשים אותו מענין אריד בשיחי ^{(תה’ נה, ג)}. וכן וירדתי על ההרים ^{(שופ’ יט, יא)}. והפעל הכבד הורדנו בידנו ^{(בר’ מג, כב)}, והורדתם את אבי הנה ^{(בר’ מה, יג)}, ¹⁰⁶⁵ יורידו אותו¹⁰⁶⁶ הלוים ^{(במ’ א, נא)}, ויורד כנהרות מים ^{(תה’ עח, טז)}, ויורד רירו על¹⁰⁶⁷ זקנו ^{(שמ"א כא, יד)}, נחה על המון מצרים והורידהו¹⁰⁶⁸ ^{(יח’ לב, יח)}, פירושו לפניו¹⁰⁶⁹ אל ארץ תחתיות ^{(יח’ לב, יח)}. ויש מפרשים אותו מענין אריד בשיחי ואין לו טעם. והשם הם במורד בית חורון¹⁰⁷⁰ ^{(יהו’ י, יא)}, ויכום במורד ^{(יהו’ ז, ה)}. ויש לפרש מזה המה היו במרדי אור ^{(איוב כד, יג)}. והנני עתיד לפרשו בשורש¹⁰⁷¹ מרד. ושלא נזכר פועלו¹⁰⁷² ממנו אך אל שאול תורד ^{(יש’ יד, טו)}, והורד המשכן ^{(במ’ י, יז)}. ויש מפרשים אפוד ירד בידו ^{(שמ"א כג, ו)}, כמו הוריד. וקשה הוא לפרש זה שיהיה פועל¹⁰⁷³ הקל מזה השרש ¹⁰⁷⁴ כי לא מצאנוהו כי אם עומד. ויתכן לפרש כשירד אביתר באפוד בידו ירד. ויש לפרש עוד¹⁰⁷⁵ כי אביתר כשברח ולקח עמו כליו ובגדיו היתה סבה מאת י"י שלקח האפוד בתוך כליו והוא לא הרגיש בדבר ולא ידע עד באו¹⁰⁷⁶ אל דוד, לפיכך לא אמר הוריד כי הוא לא¹⁰⁷⁷הורידו בדעתו, רק ירד האפוד בידו בדרך מקרה והוא הנכון. ופירש רבי יונה וירדתי על ההרים, ועליתי. וכן לא¹⁰⁷⁸ ירד עמנו במלחמה. ואין טעם לפרושו¹⁰⁷⁹, כי העליה הפך הירידה היא. וכן לא ירד עמנו ¹⁰⁸⁰ אינו כי אם כמשמעו, כי דרך המלחמה להיות בעמק, לא¹⁰⁸¹ בהר. וכן תמצא לעולם לשון ירידה במלחמה. ומה שאמר לא יעלה עמנו במלחמה כנגד המקום שעלו להלחם, כמו שאמר ופלשתים עלו יזרעאל ^{(שמ"א כט, יא)}. ופירוש וירדתי על ההרים, וירדתי מהמצפה ללכת על ההרים, כי בית יפתח במצפה היה והמצפה היתה גבוהה על ההרים ואמרה בתו ארד מהמצפה ואלכה לי אל ההרים ואפרד מבני אדם ואתבודד שם ואבכה על בתולי. וכן וירד הסלע ^{(שמ"א כג, כה)}, נראה שהיה עמק בין העריבה¹⁰⁸² שהיה שם דוד ובין הסלע. ואמר וירד ¹⁰⁸³ העמק לעלות הסלע. מעשה מורד ^{(מל"א ז, כט)}, ענינו¹⁰⁸⁴ רקוע והוא קרוב לענין ירידה. ויונתן תרגם עובד כביש¹⁰⁸⁵ כמו שתרגם אנקלוס עד רדת חומותיך, עד רדתה. והכל נכנס תחת ענין אחד. ואפשר שיהיה מעשה מורד משרש רדד על משקל מוסך השבת ^{(מל"ב טז, יח)}, ואף על פי שזה בחלם¹⁰⁸⁶ וזה בשרק¹⁰⁸⁷, ואז יהיה דבק אל ענינו היטב מן וירד על הכרובים ^{(מל"א ו, לב)}, ומתרגום¹⁰⁸⁸ וירקעו ורדידו.

1054. נוסף לשבר אכל] BL

1055. נוסף ] BL

1056. חסר] ואלכה BL

1057. ויגידו] ויגדו BL

1058. הקמץ] בקמץ BL

1059. חומותיך] חמתיך BL

1060. יורדה] ירדה BL

1061. חסר] וכן ותרדנה עינינו דמעה ^{(יר’ ט, יז)}, תרדנה בדמעה. ויתכן לפרשו בלא חסרון בי"ת כי לרוב הזלת הדמעה שתרד מן העינים כנה הירידה לעינים. ועל דרך הזה והגבעות תלכנה חלב ^{(יואל ד, יח)}, ילכו מים ^{(יואל ד, יח)}, BL

1062. כלו] כלה BL

1063. יורד] ירד BL

1064. נוסף פירושו עינו יורד בבכי] BL

1065. חסר] ובנסע המשכן BL

1066. אותו] אתו BL

1067. על] אל BL

1068. והורידהו] והורדהו BL

1069. לפניו] אחריו BL

1070. חורון] חורן BL

1071. בשורש] בשרש BL

1072. פועלו] פעלו BL

1073. פועל] פעל BL

1074. חסר] יוצא BL

1075. נוסף עוד] BL

1076. באו] בואו BL

1077. נוסף הוריד כי הוא לא] BL

1078. לא] ולא BL

1079. לפרושו] לפירושו BL

1080. חסר] במלחמה BL

1081. לא] ולא BL

1082. העריבה] הערבה BL

1083. חסר] ירד BL

1084. ענינו] ענין BL

1085. כביש] כבוש BL

1086. בחלם] חולם BL

1087. בשרק] שרק BL

1088. ומתרגום] ותרגום BL

ירה

ירה בים ^{(שמ’ טו, ד)}, ¹⁰⁸⁹ אשר יריתי ¹⁰⁹⁰ ^{(בר’ לא, נא)}, ויריתי לכם גורל פה לפני י"י ^{(יהו’ יח, ו)}, וירו הירים ^{(דה"ב לה, כג)}, לירות במו אפל ^{(תה’ יא, ב)}. ובא באל"ף תמורת הה"א למ"ד הפועל¹⁰⁹¹ , לירוא בחצים ובאבנים גדולות¹⁰⁹² ^{(דה"ב כו, טו)}. ונירם אבד חשבון ^{(במ’ כא, ל)}, פירושו ונירה¹⁰⁹³ אותם ונלחם עמם עד שאבד חשבון. והנפעל או ירה יירה ^{(שמ’ יט, יג)}. והפעל¹⁰⁹⁴ הכבד ויראו המראים¹⁰⁹⁵ אל עבדיך ^{(שמ"ב יא, כד)}, כתוב באל"ף נחה במקום למ"ד הפעל, וימצאהו המורים אנשים בקשת ^{(שמ"א לא, ג)}, הורני¹⁰⁹⁶ לחמר ¹⁰⁹⁷ ^{(איוב ל, יט)}, אורה אתכם ביד אל ^{(איוב כז, יא)}, וירם אלהים ^{(תה’ סד, ח)}, כלם ענין השלכה. ומענין זה פירש אדני¹⁰⁹⁸ אבי ז"ל מי כמוהו¹⁰⁹⁹ מורה ^{(איוב לו, כב)}, פירושו משליך ומוריד לארץ לענין¹¹⁰⁰ שאמר מי הוא ישגיב בכחו ^{(איוב לו, כב)}. וענין אחר אשר הורהו יהוידע הכהן ^{(מל"ב יב, ג)}, ויורני¹¹⁰¹ ויאמר לי ^{(מש’ ד, ד)}, הורוני ואני אחריש ^{(איוב ו, כד)}, ולא שמעתי לקול¹¹⁰² מורי ^{(מש’ ה, יג)}, אלהיו יורנו ^{(יש’ כח, כו)}, ולהורות¹¹⁰³ נתן בלבו ^{(שמ’ לה, לד)}. כלם ענין למוד. ואפשר להיות מזה מגבעת המורה בעמק ^{(שופ’ ז, א)}. או יהיה שם מקום. ואם יהיה מזה הענין יהיה¹¹⁰⁴ פרושו¹¹⁰⁵ כי¹¹⁰⁶ בגבעה היה צופה שהיה מורה ליושבים בעמק בבא חיל עליהם. וכן תרגם¹¹⁰⁷ יונתן מגבעתא דמסתכיא. ואמר רבי יהודה ולא ימנע מהיות¹¹⁰⁸ מעיקר זה הורו¹¹⁰⁹ והוגו¹¹¹⁰ מלת¹¹¹¹ שקר ^{(יש’ נט, יג)}. וכבר כתבתיו בשרש הרה והוא הנכון. ושם כתבתיו¹¹¹² גם כן, כי אדני¹¹¹³ אבי ז"ל כתבו מזה השרש והענין. והשם מענין זה שהוא ענין¹¹¹⁴ הלמוד¹¹¹⁵ התורה והמצוה תורת י"י תמימה ^{(תה’ יט, ח)}, ¹¹¹⁶ החקים והמשפטים¹¹¹⁷ ¹¹¹⁸ והתורות¹¹¹⁹ ^{(שמ’ יח, כ)}, וישמור¹¹²⁰ משמרתי מצותי חקותי ותורותי¹¹²¹ ^{(בר’ כו, ה)}. ויתכן להיות מזה וזאת תורת האדם י"י אלהים¹¹²² ^{(שמ"ב ז, יט)}. ועוד נכתבנו בשרש תור. והתורה היא תכונת המצוה היאך תעשה, והמשפט הוא דין האדם בין ¹¹²³ לחברו¹¹²⁴ והחוק הוא הדבר הנגזר על האדם לעשותו במצוה או במנהג, והמשמרת היא לשמר¹¹²⁵ שלא לעבר¹¹²⁶ על המצוה ולעשות גדר על המצוה. ואף על פי שכל אחד יש לו¹¹²⁷ ענין בפני עצמו יבא האחד במקום חברו¹¹²⁸ במקומות כמו שיתבאר בענין כל אחד מהם בשרשו. וענין אחר יורה ומלקוש ^{(דב’ יא, יד)}. ובאל"ף תחת הה"א¹¹²⁹ ומרוה גם הוא יורא ^{(מש’ יא, כה)}, ופירושו המרוה העניים גם הוא יקרא יורא¹¹³⁰ כמו המטר¹¹³¹ שמרוה¹¹³² את הארץ. ומשקל אחר את המורה לצדקה ^{(יואל ב, כג)}, מורה ומלקוש בראשון ^{(יואל ב, כג)}, ולא יכנף עוד מוריך ^{(יש’ ל, כ)}, והיו עיניך רואות¹¹³³ את מוריך ^{(יש’ ל, כ)}, ענינם מטר. ואיפשר¹¹³⁴ שיהיה יו"ד מוריך לקבוץ כי שניהם מלאים ביו"ד. או יהיה ¹¹³⁵ למ"ד הפעל תמורת הה"א¹¹³⁶ ופירוש ולא יכנף עוד מוריך, לא יאסף עוד מטרך לפי שהיו בעת בצורת כמו שאמר¹¹³⁷ ונתן י"י לכם לחם צר ומים לחץ ^{(יש’ ל, כ)}, בשר אותם על השבע ואמר לא יאסף ולא יעכר¹¹³⁸ עוד מטרך והיו עיניך מ¹¹³⁹ רואות את מטרך, כלומר בעיניך תראה שיהיה זה בקרוב. ויש מפרשים מוריך מהענין¹¹⁴⁰ השני ענין הוראה כלומר מורים¹¹⁴¹ אותך בדרך ישרה לא ירחק¹¹⁴² ושיהיה¹¹⁴³ בכנף הארץ והם חזקיהו ושריו. ואדני¹¹⁴⁴ אבי ז"ל כתב אלהיו יורנו ^{(יש' כח, כו)}מהענין¹¹⁴⁵ השלישי ימטירנו.

1089. חסר] המצבה BL

1090. חסר] ביני ובינך BL

1091. הפועל] הפעל BL

1092. גדולות] גדלות BL

1093. ונירה] נירה BL

1094. והפעל] ופעל BL

1095. המראים] המוראים BL

1096. הורני] הרני BL

1097. חסר] ואתמשל כעפר BL

1098. אדני] אדוני BL

1099. כמוהו] כמהו BL

1100. לענין] כענין BL

1101. ויורני] וירני BL

1102. לקול] בקול BL

1103. ולהורות] ולהורת BL

1104. נוסף יהיה] BL

1105. פרושו] פירושו BL

1106. נוסף כי] BL

1107. תרגם] תרגום BL

1108. מהיות] להיות BL

1109. הורו] הרו BL

1110. והוגו] והגו BL

1111. מלת] מלב דברי BL

1112. כתבתיו] כתבתי BL

1113. אדני] אדוני BL

1114. נוסף ענין] BL

1115. הלמוד] למוד BL

1116. חסר] את BL

1117. נוסף והמשפטים] BL

1118. חסר] ואת BL

1119. והתורות] התורת BL

1120. וישמור] וישמר BL

1121. ותורותי] ותורתי BL

1122. נוסף י"י אלהים] BL

1123. חסר] איש BL

1124. לחברו] לחבירו BL

1125. לשמר] לשמור BL

1126. לעבר] לעבור BL

1127. נוסף יש לו] BL

1128. חברו] חבירו BL

1129. הה"א] ה"א BL

1130. יורא] יורה BL

1131. כמו המטר] כמטר BL

1132. שמרוה] המרוה BL

1133. רואות] ראות BL

1134. ואיפשר] ואפשר BL

1135. חסר] יו"ד BL

1136. הה"א] ה"א BL

1137. שאמר] שאומר BL

1138. יעכר] יעצר BL

1139. נוסף מ] BL

1140. מהענין] מענין BL

1141. מורים] המורים BL

1142. ירחק] ירחקו BL

1143. ושיהיה] שיהיו BL

1144. ואדני] ואדוני BL

1145. מהענין] מענין BL

ירח

עשה ירח למועדים ^{(תה’ קד, יט)}, וירח לא יגיה אורו ^{(יש’ יג, י)}, וירח לא יאיר אורו. וירחך לא יאסף ^{(יש’ ס, כ)}, הוא¹¹⁴⁶ הלבנה. ולפי שהלבנה מתחדשת בכל חדש וחדש¹¹⁴⁷ קרא¹¹⁴⁸ החדש ירח. בירח האיתנים¹¹⁴⁹ ^{(מל"א ח, ב)}, ¹¹⁵⁰ מי יתנני כירחי קדם ^{(איוב כט, ב)}. ולפי שהירח מתחדש פעמים רבות קראו בלשון רבים ואף על פי שאינו אלא אחד ואמר גרש ירחים ^{(דב’ לג, יד)}, ופירושו¹¹⁵¹ כי הירח יבשל הפירות.

1146. הוא] היא BL

1147. נוסף וחדש] BL

1148. קרא] נקרא BL

1149. האיתנים] האתנים BL

1150. חסר] בסגול, BL

1151. ופירושו] פירוש BL

ירט

כי¹¹⁵²ירט הדרך לנגדי ^{(במ’ כב, לב)}, פירושו שטה. ופירוש הפסוק כן אמר המלאך הנה אנכי יצאתי לשטן, כי אמרתי האיש הזה ירט הדרך ובלבו לקלל ואינו הולך דרך ישרה. ומלת לנגדי לפני. כן פרשו¹¹⁵³ אדני¹¹⁵⁴ אבי ז"ל. וכן ועל ידי רשעים ירטני ^{(איוב טז, יא)}, ולולי הרי"ש היה דגש¹¹⁵⁵ כמו יתנני. ויש אומרים כי שרש ירטני רטה.

1152. נוסף כי] BL

1153. פרשו] פירשו BL

1154. אדני] אדוני BL

1155. דגש] נדגש BL

ירך

ירך וכתף ^{(יח’ כד, ד)}, אשר על כף הירך ^{(בר’ לב, לב)}. ובסמוך ירך יעקב ^{(בר’ לב, לב)}, בשש נקדות¹¹⁵⁶. תחת ירכי ^{(בר' כד, ב)}, ממתנים ועד ירכים ^{(שמ’ כח, מב)}, ידוע. ומזה ¹¹⁵⁷ ירכה וקנה ^{(שמ’ לז, יז)}, שהוא רגל המנורה. ירך המזבח ^{(וי’ א, יא)}, פאת המזבח. ובתי"ו הנקבה וירכתו על צידון¹¹⁵⁸ ^{(בר’ מט, יג)}, כלומר פאת ארצו יהיה צדון¹¹⁵⁹. ולירכתי המשכן ¹¹⁶⁰ ^{(שמ’ כו, כב)}, ¹¹⁶¹ ירכתי לבנון ^{(מל"ב יט, כג)}, לירכתים ימה ^{(שמ’ כו, כז)}, נתחבר בהם¹¹⁶² סימן הזכרים והנקבה¹¹⁶³ וענינם פאות.

1156. נקדות] נקודות BL

1157. חסר] הענין BL

1158. צידון] צידן BL

1159. צדון] צידון BL

1160. חסר] ימה BL

1161. חסר] ירכתי צפון ^{(תה’ מח, ג)}, BL

1162. בהם] להם BL

1163. והנקבה] והנקבות BL

ירע

ונפשו¹¹⁶⁴ ירעה לו ^{(יש’ טו, ד)}, ולא ירע לבבך בתתך לו ^{(דב’ טו, י)}, וירע בעיני י"י אשר ¹¹⁶⁵ ^{(בר’ לח, י)}, וירע למשה בעבורם ^{(תה’ קו, לב)}, מדוע לא ירעו פני ^{(נחמ’ ב, ג)}, תרע בעינו ~~י"י~~¹¹⁶⁶ באחיו ^{(דב’ נח, נה)}, עתה ירע לנו שבע בן בכרי ^{(שמ"ב כ, ו)}, פירושו ירע לנו דבר שבע בן בכרי והוא מלעיל. וכן ירע שריד באהלו ^{(איוב כ, כו)}, כלם ענין רע וירע וריע¹¹⁶⁷ בענין אחד. ורבי יהודה לא הביא בזה השרש כי אם ונפשו¹¹⁶⁸ ירעה לו ^{(יש' טו, ד)}. ודעתו באלו להיותם משרש ריע¹¹⁶⁹ בדרך זכות¹¹⁷⁰. והנכון לשומם מזה¹¹⁷¹ השרש וגם¹¹⁷² ונפשו לא¹¹⁷³ ירעה לו ^{(יש' טו, ד)} וכלם ענין אחד. ויש לפרש ונפשו ירעה לו ענין תרועה פירוש ירע¹¹⁷⁴ בעבורו כמו שאמר על כן¹¹⁷⁵ חלוצי¹¹⁷⁶ מואב יריעו ^{(יש’ טו, ד)}, נוטה שמים כיריעה ^{(תה’ קד, ב)}, יריעות¹¹⁷⁷ עזים ^{(שמ’ כו, ז)}, וידוע¹¹⁷⁸.

1164. ונפשו] נפשו BL

1165. חסר] עשה BL

1166. נוסף בעינו י"י] עינו BL

1167. וריע] ורוע BL

1168. ונפשו] נפשו BL

1169. ריע] רוע BL

1170. זכות] זרות BL

1171. מזה] בזה BL

1172. וגם] עם BL

1173. נוסף לא] BL

1174. ירע] יריע BL

1175. נוסף על כן] BL

1176. חלוצי] חלצי BL

1177. יריעות] יריעת BL

1178. וידוע] ידוע BL

ירק

ירק ירק בפניה ^{(במ’ יב, יד)}, וירקה בפניו ^{(דב’ כה, ט)}, ידוע. אבל ומפני לא חשכו רוק¹¹⁷⁹ ^{(איוב ל, י)}, עד בלעי רקי ^{(איוב ז, יט)}, וכי ירוק¹¹⁸⁰ הזב בטהור¹¹⁸¹ ^{(וי’ טו, ח)}, משרש רקק ואם הם ענין אחד. וענין אחר כל ירק עשב ^{(בר’ א, ל)}, בשש נקדות¹¹⁸², כל ירק בעץ ^{(שמ’ י, טו)}. ומשקל אחר וירק דשא ^{(יש’ לז, כז)}. והתאר ואחר כל ירוק ידרוש ^{(איוב לט, ח)}, רוצה לומר כל עשב ירוק¹¹⁸³. לגן ירק ^{(מל"א כא, ב)}, כגן הירק ^{(דב’ יא, י)}, ארחת ירק ^{(מש’ טו, יז)}, הוא תאר לעשב שהוא מאכל אדם. וכן פירשו¹¹⁸⁴ רבותינו ז"ל ¹¹⁸⁵ למאכל¹¹⁸⁶ אדם ירק, והקבוץ ירקות. ובהכפל העי"ן והלמ"ד לרוב הירק¹¹⁸⁷ ירקרק או אדמדם ^{(וי’ יג, מט)}, ירקרקות או אדמדמות¹¹⁸⁸ ^{(וי’ יד, לז)}. ופירוש בירקרק חרוץ ^{(תה’ סח, יד)}, כי יש זהב שנוטה מעט גוונו לגוון הירק. ¹¹⁸⁹ ושם במשקל אחר ונהפכו כל פנים לירקון ^{(יר’ ל, ו)}. והוא ¹¹⁹⁰בהבהל האדם ובבא אליו הצרה פתאום ישובו פניו ירוקות.

1179. רוק] רק BL

1180. ירוק] ירק BL

1181. נוסף בטהור] BL

1182. נקדות] נקודות BL

1183. ירוק] ירק BL

1184. פירשו] קראו BL

1185. חסר] לעשב שהוא BL

1186. למאכל] מאכל BL

1187. הירק] הירוק BL

1188. ירקרקות או אדמדמות] ירקרקת או אדמדמת BL

1189. חסר] או ירקרק שם לגוון המכורכם. BL

1190. חסר] כי BL

ירש

וירש ישראל את יורשיו¹¹⁹¹ ^{(יר’ מט, ב)}, וירשנו אתה ^{(במ’ יג, ל)}. וירשתם אותה¹¹⁹² וישבתם בה ^{(דב’ יא, לא)}, ¹¹⁹³כי הגוים אשר אתה יורש אותם ^{(דב’ יח, יד)}, ¹¹⁹⁴ כי לא יירש בן האמה הזאת ^{(בר’ כא, י)}, ¹¹⁹⁵ הוא יירשך ^{(בר’ טו, ד)}, ¹¹⁹⁶ אותו תירש ^{(שופ’ יא, כד)}, וירשו אותה ¹¹⁹⁷ ^{(יהו’ יט, מז)}, ובני עשו יירשום ^{(דב’ ב, יב)}, כלומר לקחו ירושתם. ואין צריך¹¹⁹⁸ להוציאו¹¹⁹⁹ מענין ירושה כאשר כתב רבי יונה שפרשו¹²⁰⁰ בענין השלוח. וכן הארץ¹²⁰¹ נשארה הרבה מאד לרשתה ^{(יהו’ יג, א)}. והצווי¹²⁰² השלם ים ודרום ירשה ^{(דב’ לג, כג)}, ובחסרון היו"ד החל רש ^{(דב’ ב, כד)}, ובצרי עלה¹²⁰³עלה רש ^{(דב’ א, כא)}, קום רש את כרם נבות ^{(מל"א כא, טו)}, באו ורשו את הארץ ^{(דב’ א, ח)}. הלירשנו קראתם לנו ^{(שופ’ יד, טו)}, ¹²⁰⁴ מעמדת בגעיא במקצת ספרים¹²⁰⁵. ופרושו¹²⁰⁶ וכי¹²⁰⁷ וקראתם לנו לירש ממונו¹²⁰⁸ ואם לא בעבור מה קראתם לנו, כי כן נראה כי לקחת ממננו¹²⁰⁹ קראתם לנו. והתאר והיה אדום ירשה והיה ירשה שעיר אויביו¹²¹⁰ ^{(במ’ כד, יח)}, פירושו יהיה ירושה שעיר לאויביו. והשם כי ירושה¹²¹¹ לעשו ^{(דב’ ב, ה)}, נתת ירשת יראי שמך¹²¹² ^{(תה’ סא, ו)}, פירושו נתת לי שאגור באהלך שהיא¹²¹³ ירשת¹²¹⁴ יראי שמך. והפעל הכבד והורשתם לבניך¹²¹⁵ ^{(עז’ ט, יב)}, את אשר יורישך כמוש אלהיך ^{(שופ’ יא, כד)}, ותורישני עונות נעורי ^{(איוב יג, כו)}, וזרעו יורישנה¹²¹⁶ ^{(במ’ יד, כד)}, פירושו לזרעו¹²¹⁷ יורישנה. והשם למורש קפוד¹²¹⁸ ^{(יש’ יד, כג)}, את מורשיהם ^{(עו’ א, יז)}. מורשי לבבי ^{(איוב יז, יב)}, סעפי¹²¹⁹ לבבי, כלומר מה שמוריש הלב ומנחיל כאלו¹²²⁰ הסעיפים והמחשבות¹²²¹ הלב נחלה בהיותם מובנים¹²²² לאדם ומזומנים. ועם ה"א הנקבה מורשה קהלת יעקב ^{(דב’ לג, ד)}, ¹²²³כלם¹²²⁴ ענין אחד ענין ירשה¹²²⁵, יש מהם ירשת¹²²⁶ הבן מהאב ויש מהם לקיחת הדבר מיד אחר ורוצה¹²²⁷ לומר שלוקח ירושתו מה¹²²⁸ שהיה בחזקתו, כמו שהבן לוקח נכסי אביו. ובענין הגרוש והשלוח¹²²⁹ י"י אלהיך מוריש אותם מפניך ^{(דב’ יח, יב)}, ואת ¹²³⁰ אשר יוריש¹²³¹ י"י אלהינו מפנינו ^{(שופ’ יא, כד)}, הנה י"י יורישנה¹²³² והכה בים חילה ^{(זכ’ ט, ד)}, אכנו בדבר ואורישנו¹²³³ ^{(במ’ יד, יב)}, ואם לא תורישו את יושבי¹²³⁴ הארץ ¹²³⁵ ^{(במ’ לג, נה)}, והורשתם את העיר ^{(יהו’ ח, ח)}, פירושו ¹²³⁶ יושבי העיר. מבטנו יורישנו¹²³⁷ אל ^{(איוב כ, טו)}. ומן הקל בזה הענין לרשת אותם מפניך ^{(דב’ יב, כט)}. והכלל כל שהוא קשור עם מ"ם הוא¹²³⁸ לשון גרוש ושלוח¹²³⁹. ויתכן לפרש לרשת אותם מפניך לשון ירושה ויהיה מפניך דבק¹²⁴⁰ עם כי יכרית ^{(דב’ יב, כט)}, לא עם לרשת. ויהיה אם כן כל בנין הקל בענין ירושה לא יהיה אחד בענין¹²⁴¹ גרוש ושלוח¹²⁴². והפעל הדגש¹²⁴³ בזה הענין יירש הצלצל ^{(דב’ כח, מב)}. וענין אחר קרוב לזה י"י מוריש ומעשיר ^{(שמ"א ב, ז)}, תורישמו ידי ^{(שמ’ טו, י)}, או יהיה תורישמו ידי¹²⁴⁴ מענין גרוש¹²⁴⁵. והנפעל פן תורש ^{(בר’ מה, יא)}, ופן אורש וגנבתי ^{(מש’ ל, ט)}, ענין הרשות והמסכנות. ומענין ¹²⁴⁶ תרגם¹²⁴⁷ יונתן הלירשנו קראתם לנו ^{(שופ’ יד, טו)} הלמסכנותא¹²⁴⁸ קריתון לנא. ומזה העיקר שם ¹²⁴⁹ איננו מהענינים¹²⁵⁰ האלה תירוש ויצהר ^{(יואל ב, יט)}, כאשר ימצא התירוש באשכל¹²⁵¹ ^{(יש’ סה, ח)}, בפלס תינוק מן ינק אלא שתינוק תאר וזה שם. והוא היין החדש.

1191. יורשיו] ירשיו BL

1192. אותה] אתה BL

1193. חסר] וירשוה בחירי ^{(יש’ סה, ט)}, לגזרת פעל בצרי. וכן וירשוה קאת וקפוד ^{(יש’ לד, יא)}. BL

1194. חסר] במה אדע כי אירשנה ^{(בר’ טו, ח)}, BL

1195. חסר] אשר יצא ממעיך BL

1196. חסר] כמוש אלהיך BL

1197. חסר] וישבו בה BL

1198. צריך] צורך BL

1199. להוציאו] להוציאם BL

1200. שפרשו] שפירשם BL

1201. נוסף הארץ] BL

1202. והצווי] והציווי BL

1203. נוסף עלה] BL

1204. חסר] היו"ד BL

1205. ספרים] הספרים BL

1206. ופרושו] ופירושו BL

1207. נוסף וכי] BL

1208. ממונו] ממונינו BL

1209. ממננו] ממונינו BL

1210. אויביו] איביו BL

1211. ירושה] ירשה BL

1212. שמך] שמיך BL

1213. שהיא] שהוא BL

1214. ירשת] ירושת BL

1215. לבניך] לבניכם BL

1216. יורישנה] יורשנה BL

1217. לזרעו] ולזרעו BL

1218. קפוד] קפד BL

1219. סעפי] סעיפי BL

1220. כאלו] כאילו BL

1221. והמחשבות] ומחשבות BL

1222. מובנים] מוכנים BL

1223. חסר] לנו היא נתנה הארץ למורשה ^{(יח’ יא, טו)}, BL

1224. כלם] כולם BL

1225. ירשה] ירושה BL

1226. ירשת] ירושת BL

1227. ורוצה] רצוני BL

1228. מה] ומה BL

1229. הגרוש והשלוח] הגירוש והשילוח BL

1230. חסר] כל BL

1231. יוריש] הוריש BL

1232. יורישנה] יורשנה BL

1233. ואורישנו] ואורשנו BL

1234. יושבי] ישבי BL

1235. חסר] מפניכם BL

1236. חסר] את BL

1237. יורישנו] ירשנו BL

1238. הוא] היא BL

1239. גרוש ושלוח] גירוש ושילוח BL

1240. דבק] דבוק BL

1241. בענין] מהם לשון BL

1242. גרוש ושלוח] גירוש ושילוח BL

1243. הדגש] הדגוש BL

1244. נוסף ידי] BL

1245. גרוש] הגירוש BL

1246. חסר] זה BL

1247. תרגם] תרגום BL

1248. הלמסכנותא] הלמסכנותנא BL

1249. חסר] אשר BL

1250. מהענינים] מן הענינים BL

1251. באשכל] באשכול BL

ישש

זקן וישש ^{(דה"ב לו, יז)}, בצרי. ובחרק¹²⁵² , גם שב גם ישיש בנו ^{(איוב טו, י)}, בישישים חכמה ^{(איוב יב, יב)}. הם הזקנים ¹²⁵³ ונכון הוא להיותם מענין יש, וישה וישש בענין אחד. ונקרא הזקן ישיש לפי שעמד הישות בו ימים רבים.

1252. ובחרק] ובחירק BL

1253. חסר] רבי הימים, כי הישיש רב ימים מהזקן ומהשב. BL

ישב

אברם ישב בארץ כנען ^{(בר’ יג, יב)}, וישבת בארץ גשן ^{(בר’ מה, י)}, ועלי הכהן יושב¹²⁵⁴ על הכסא ^{(שמ"א א, ט)}, ישב אשב עם המלך ^{(שמ"א כ, ה)}, וישב המלך אל¹²⁵⁵ הלחם לאכול ^{(שמ"א כ, כד)}, ישבו לכסא ¹²⁵⁶ ^{(תה’ קלב, יב)}, וישב תחת האלה ^{(שופ’ ו, יא)}, אשרי יושבי ביתיך¹²⁵⁷ ^{(תה’ פד, ה)}, אנכי אשב עד שובך ^{(שופ’ ו, יח)}, כלומר אתעכב. ותשבו בקדש ימים רבים¹²⁵⁸^{(דב’ א, מו)}, כלומר¹²⁵⁹ נתעכבתם. ושבו אל האדמה אשר נתתי לכם ולאבתיכם¹²⁶⁰ ^{(יר’ לה טו)}, בסכות תשבו ^{(וי’ כג, מב)}, לא תשב לנצח ^{(יש’ יג, כ)}, למען לא תשבי ^{(יח’ כו, כ)}, היושבי¹²⁶¹ בשמים ^{(תה’ קכג, א)}, ואתה קדוש יושב תהלות ישראל ^{(תה’ כב, ד)}, פירושו ואתה שאתה קדוש יושב לעולם אתה תהלות ישראל. כי¹²⁶² אם שוב תשובו¹²⁶³ ^{(יר’ מב, י)}, אמר רבי יהודה כי נהפך פ"א הפעל לעי"ן הפעל¹²⁶⁴ במלת שוב. והנכון שהוא"ו¹²⁶⁵ בשוב הוא וא"ו¹²⁶⁶ המשך ופ"א הפעל נגרעה כדרך חבריו¹²⁶⁷ נחי הפ"א. שבו נא בזה ^{(במ’ כב, יט)}, ¹²⁶⁸ ושב שם ^{(בר’ לה, א)}, כבוד לאיש שבת מריב ^{(מש’ כ, ג)}. ועוד נזכרנו בשרש שבת. ותגישון שבת חמס ^{(עמ’ ו, ד)}, פירושו כי הם מנדין¹²⁶⁹ ומרחיקים יום רע בדבריהם ובמחשבתם¹²⁷⁰ שלא יבא עליהם ומגישים ישיבת החמס. לכן קראתי לזאת רהב הם שבת ^{(יש’ ל, ז)}, פירושו לפי שישראל הולכים למצרים ושואלים עזר ממצרים עם לא¹²⁷¹ יועילו למו, לכן קראתי לזאת ירושלם רהב הם שבת, כלומר חזקים יהיו היושבים בה ויבטחו בשם ולא ילכו לבקש עזר, כי הישיבה יותר חוזק ותוקף להם מההליכה. זה שבתה הבית מעט ^{(רות ב, ז)}, ¹²⁷² שבתך בתוך מרמה ^{(יר’ ט, ו)}. ויש לפרש מזה שרוף ישרפו בשבת ^{(שמ"ב כג, ז)}, כלומר במקום שבתם והיותם שם ישרפו. וכתב אדני¹²⁷³ אבי ז"ל מזה השרש בשיבתו מחנים¹²⁷⁴ ^{(שמ"ב יט, לג)}. והוא חסר פ"א הפעל ומשפטו בישיבתו. והנפעל ערים לא נושבו ^{(יר’ כב, ו)}¹²⁷⁵, אל ארץ נושבת ^{(שמ’ טז, לה)}. וכבר בארתי¹²⁷⁶ עלתו¹²⁷⁷ בשער¹²⁷⁸ הפעלים בטור השני. נושבת מימים ^{(יח’ כו, יז)}, יש מפרשים כמו בימים וכן תרגם¹²⁷⁹ יונתן דהוית יתבא¹²⁸⁰ בגו יממיא. ויתכן לפרשו כמשמעו, לפי שישובה היה מסחורות¹²⁸¹ הים ודרך הים היה בא אליה כל הטוב כמו שכתוב¹²⁸² בפרשה האחרת. והפעל הכבד והושיבוהו¹²⁸³ ¹²⁸⁴ בראש העם ^{(מל"א כא, ט)}, ההושיבו¹²⁸⁵ נשים נכריות ^{(עז’ י, יז)}, פירושו אשר הושיבו. מושיב יחידים ביתה ^{(תה’ סח, ז)}, ויושיבם¹²⁸⁶ לנצח ^{(איוב לו, ז)}, מושיבי עקרת הבית ^{(תה’ קיג, ט)}, הושב את אביך ואת אחיך ^{(בר’ מז, ו)}, ומלת¹²⁸⁷ מורכבת מן ישוב¹²⁸⁸ ושוב והשיבותים¹²⁸⁹ כי רחמתים ^{(זכ’ י, י)}. ושלא נזכר פועלו¹²⁹⁰ ממנו והושבתם לבדכם בקרב הארץ ^{(יש’ ה, ח)}, ¹²⁹¹ האומר¹²⁹² לירושלם תושב ^{(יש’ מד, כו)}. והשם הנה נא מושב העיר טוב ^{(מל"ב ב, יט)}, פתח לפי שהוא סמוך, וכן בית מושב עיר חומה ^{(וי’ כה, כט)}, כלומר שימכר¹²⁹³ בית בתוך עיר שיש לה חומה. על מושבו ^{(שמ"א כ, כה)}. והקבוץ ובכל מושבי הארץ ^{(יח’ לד, יג)}. והקבוץ בלשון נקבות מושבות. בכל משבותיכם¹²⁹⁴ ^{(וי’ ג, ו)}. וכתב רבי יונה וכל מושב בית ציבא¹²⁹⁵ עבדים למפיבשת¹²⁹⁶ ^{(שמ"ב ט, יב)}, תאר, רוצה לומר כל היושבים והשוכנים בבית ציבא. והתאר למי שארך זמן ישיבתו במקום כשכיר כתושב ^{(וי’ כה, מ)}, קמץ¹²⁹⁷, תושב כהן ^{(וי’ כב, י)} בפתח כי הוא סמוך. ופירוש תושב זה קנוי קנין עולם והוא הנרצע. שכיר זה קנוי קנין ¹²⁹⁸ והוא היוצא בשש. ותושב ושכיר האמורים בפסח הם גוים ערלים¹²⁹⁹ או¹³⁰⁰ מולים. וכבד אחר וישבו טירותיהם בך ^{(יח’ כה, ד)}. ענינם ידוע מהם ענין הישיבה ממש, ומהם ענין עכבה, ואף על פי שהוא עומד על רגליו כמו אשרי יושבי ביתיך¹³⁰¹ ^{(תה’ פד, ה)}, וישב תחת האלה אשר עם ¹³⁰² ^{(שופ’ ו, יא)}, והדומים להם, ומהם ענין אריכות היות האדם במקום שיהיה שם, ומהם ענין העמדה והקיום.

1254. יושב] ישב BL

1255. אל] על BL

1256. חסר] לך BL

1257. ביתיך] ביתך BL

1258. נוסף רבים] BL

1259. נוסף כלומר] BL

1260. נוסף ולאבתיכם] BL

1261. היושבי] הישבי BL

1262. נוסף כי] BL

1263. תשובו] תשבו BL

1264. הפעל] BL

1265. שהוא"ו] שהוי"ו BL

1266. וא"ו] וי"ו BL

1267. חבריו] חביריו BL

1268. חסר] קום עלה בית אל BL

1269. מנדין] מנדים BL

1270. ובמחשבתם] ובמחשבותם BL

1271. עם לא] ללא BL

1272. חסר] זה BL

1273. אדני] אדוני BL

1274. מחנים] במחנים BL

1275. ] כערים אשר לא נושבו ^{(יח’ כו, יט)} BL

1276. בארתי] ביארתי BL

1277. עלתו] ענינו BL

1278. בשער] בשאר BL

1279. וכן תרגם] ובתרגום BL

1280. דהוית יתבא] דהות יתיבא BL

1281. מסחורות] מסחורת BL

1282. שכתוב] שכתב BL

1283. והושיבוהו] והשיבו BL

1284. חסר] את נבות BL

1285. ההושיבו] ההשיבו BL

1286. ויושיבם] וישיבם BL

1287. ומלת] ומלה BL

1288. ישוב] ישב BL

1289. והשיבותים] והושבותים BL

1290. פועלו] פעלו BL

1291. חסר] אם ישוב ישבני ^{(שמ"ב טו, ח)}, ישוב מקור מזה השרש רוצה לומר אם ישיבני לירושלם לישיבה שאשב שם ועבדתי את י"י. BL

1292. האומר] האמר BL

1293. שימכר] שימכור BL

1294. משבותיכם] מושבותיכם BL

1295. ציבא] ציבה BL

1296. נוסף למפיבשת] BL

1297. קמץ] קמוץ BL

1298. חסר] שנים BL

1299. ערלים] וערלים BL

1300. או] לא BL

1301. ביתיך] ביתך BL

1302. נוסף אשר עם ] BL

ישה

להנחיל אוהבי יש ^{(מש’ ח, כא)}, יש דרך ישר לפני איש ^{(מש’ יד, יב)}, יש מפזר ונוסף ¹³⁰³ ^{(מש’ יא, כד)}, ויש אשר יהיה הענן ^{(במ’ ט, כ)}, היש ¹³⁰⁴ לבבך ישר עם לבבי¹³⁰⁵ ¹³⁰⁶ ויאמר ¹³⁰⁷ יש ^{(מל"ב י, טו)}, אם ישכם עושים¹³⁰⁸ ^{(בר’ כד, מט)}, אם ישך נא מצליח דרכי ^{(בר’ כד, מב)}, כי את אשר ישנו פה עמנו¹³⁰⁹ ^{(דב’ כט, יד)}, כלם ענין דבר הנמצא. ומזה נקרא¹³¹⁰ התורה והחכמה ומעשה הטוב והישר תושיה הגדיל תושיה ^{(יש’ כח, כח)}, יצפן¹³¹¹ לישרים תושיה ^{(מש’ ב, ז)}. והיו"ד למ"ד הפעל לפי שהיא נמצאת לעולם, כי כל הישים יפסרו¹³¹² ויחזרו לאין, והתורה והחכמה תעמד בישותה כל ימי עד. ¹³¹³

1303. חסר] עוד BL

1304. חסר] את BL

1305. נוסף ישר עם לבבי] BL

1306. חסר] כאשר לבבי עם לבבך BL

1307. חסר] יהונדב BL

1308. עושים] עשים BL

1309. נוסף עמנו] BL

1310. נקרא] נקראת BL

1311. יצפן] יצפון BL

1312. יפסרו] יחסרו BL

1313. חסר] ולא תעשנה ידיהם תשיה ^{(איוב ה, יב)}, פירוש כל יש וכל דבר שחשבו לעשות. BL

ישח

וישחך בקרבך ^{(מי’ ו, יד)}, שם בפלס וישעך תתן לנו ^{(תה’ פה, ח)}, וענינו והכנעתך. ¹³¹⁴ והפעל ממנו שחי ונעברה ^{(יש’ נא, כג)}, ענינו הכנעי. ויש אומרים כי שרש אלו שחה וישחך פעל ולא שם ומשפטו וישחך בפלס ויפרך. ויתכן להיות מהשרש הזה והענין הזה שחת, עד יכרה לרשע שחת ^{(תה’ צד, יג)}, בשחתם נתפס¹³¹⁵ ^{(יח’ יט, ד)}. ועוד נכתבם¹³¹⁶ בשרש שוח ובשרש שחת.

1314. חסר] ויונתן תרגם ויהא למרע במעך. BL

1315. נתפס] נתפש BL

1316. נכתבם] נפרשנו BL

ישט

מאשר יושיט לו המלך ^{(אס’ ד, יא)}, ויושט המלך לאסתר ^{(אס’ ה, ב)}. ותרגום וישלח ידו ויקחה, ואושיט ידיה ונסביה¹³¹⁷.

1317. ונסביה] ונסבה BL

ישם

והאדמה לא תשם ^{(בר’ מז, יט)}, ותשם ארץ ^{(יח’ יט, ז)}, למען תשם ארצה ^{(יח’ יב, יט)}, והבמות תישמנה ^{(יח’ ו, ו)}. והשם ¹³¹⁸ על פני הישימון¹³¹⁹ ^{(במ’ כג, כח)}, ילל ישימון¹³²⁰ ^{(דב’ לב, י)}, תעו במדבר בישימון דרך ^{(תה’ קז, ד)}. ואיפשר¹³²¹ שיהיה מזה השרש ונשים עד נופח¹³²² ^{(במ’ כא, לא)}, אם לא ישים עליהם נויהם ^{(יר’ מט, כ)}, בפלס יציב דלתיה ^{(יהו’ ו, כו)}. וכן כתב אדני¹³²³ אבי ז"ל. כלם ענין שממה.

1318. חסר] הנשקף BL

1319. הישימון] הישימן BL

1320. ישימון] ישמן BL

1321. ואיפשר] ואפשר BL

1322. נופח] נפח BL

1323. אדני] אדוני BL

ישן

ישנתי אז ינוח לי ^{(איוב ג, יב)}, ¹³²⁴ וישנו ביערים ^{(יח’ לד, כה)}, וישנו שנת עולם ולא יקיצו ^{(יר’ נא, לט)}, ויישן ויחלום¹³²⁵ שנית ^{(בר’ מא, ה)}, כי לא ישנו אם לא ירעו ^{(מש’ ד, טז)}, היו"ד מעמדת בגעיא. עורה למה תישן י"י ^{(תה’ מד, כד)}, איננו מניח לו לישון ^{(קה’ ה, יא)}, ¹³²⁶ ויקץ כישן י"י ^{(תה’ עח, סה)}, אני ישנה ולבי ער ^{(שה"ש ה, ב)}. והשם אל תאהב שנה פן תורש ^{(מש’ כ, יג)}, כן יתן לידידו שנא ^{(תה’ קכז, ב)}, האל"ף תמורת ה"א. מתוקה שנת העובד ^{(קה’ ה, יא)}, שנת עולם ^{(יר’ נא, לט)}. ובלי סמיכות עם התי"ו אם אתן שנת לעיני ^{(תה’ קלב, ד)}, ושנתו נהיתה עליו¹³²⁷ ^{(דנ’ ב, א)}. והפעל הכבד ותישנהו על ברכיה ^{(שופ’ טז, יט)}, ידוע. וענין אחר ואכלתם ישן נושן¹³²⁸ ^{(וי’ כו, י)}, חדשים גם ישנים ^{(שה"ש ז, יד)}. והנפעל ממנו ונושנתם בארץ ^{(דב’ ד, כה)}. ישן נושן ^{(וי’ כו, י)}, רוצה לומר ישן מאד, ישן של אשתקד, נושן של שלש שנים. צרעת נושנת היא ^{(וי’ יג, יא)}, ידוע.

1324. חסר] לבטח BL

1325. ויחלום] ויחלם BL

1326. חסר] והתאר, BL

1327. עליו] לו BL

1328. חסרנושן] BL

ישע

יצאת לישע עמך ^{(חב’ ג, יב)}, בצרי. ויש עוד בצרי ויש בסגול, וכתבנו אותם בחלק הדקדוק. כי כל ישעי וכל חפץ כי לא יצמיח ^{(שמ"ב כג, ה)}, ¹³²⁹ וישעך תתן לנו ^{(תה’ פה, ח)}. ומשקל אחר ויהי לי לישועה ^{(שמ’ טו, ב)}, אומר¹³³⁰ לנפשי ישועתך¹³³¹ אני ^{(תה’ לה, ג)}. ובתוספת תי"ו וכפל¹³³² פ"א הפעל ויעש י"י תשועה ¹³³³ ^{(שמ"א יט, ה)}, הנותן תשועה למלכים ^{(תה’ קמד, י)}, ולי"י התשועה ^{(מש’ כא, לא)}, ותשועה ברוב¹³³⁴ יועץ ^{(מש’ יא, יד)}, שקר הסוס לתשועה ^{(תה’ לג, יז)}. ועוד נזכרם בשרש שוע. ואדני¹³³⁵ אבי ז"ל פרש¹³³⁶ מזה הענין אם בפידו להן שוע ^{(איוב ל, כד)}, פירושו בפיד שהוא יום המיתה להן תשועה לאותן שהן יגיעי כח בחיים כמו שאמר שמה¹³³⁷ ינוחו יגיעי כח ^{(איוב ג, יז)}. ויהיה שוע מן ישע בחסרון הפ"א כמו בול הרים ^{(איוב מ, כ)}, שהוא כמו יבול חסר הפ"א. והפעל הכבד ממנו כי הושיע י"י משיחו ^{(תה’ כ, ז)}, ויהי להם למושיע ^{(יש’ סג, ח)}, הושע י"י את עמך ^{(יר’ לא, ז)}, הושיענו אלהי ישענו ^{(דה"א טז, לה)}. והשם מושעה. והקבוץ האל לנו ¹³³⁸ למושעות ^{(תה’ סח, כא)}. והנפעל ישראל נושע בי"י ^{(יש’ מה, יז)}, עם נושע בי"י ^{(דב’ לג, כט)}, פתח כי הם פעל¹³³⁹ עבר. אין המלך נושע ברב חיל ^{(תה’ לג, ט)}, קמץ כי הוא עומד. ונושעתם מאויביכם¹³⁴⁰ ^{(במ’ י, ט)}, נושעים בי"י אלהיכם.¹³⁴¹

1329. חסר] בחירק היו"ד. ובסגול BL

1330. אומר] אמר BL

1331. ישועתך] ישעתך BL

1332. וכפל] ונפל BL

1333. חסר] גדולה BL

1334. ברוב] ברב BL

1335. ואדני] ואדוני BL

1336. פרש] פירש BL

1337. שמה] ושם BL

1338. חסר] אל BL

1339. פעל] פועל BL

1340. מאויביכם] מאיביכם BL

1341. נוסף נושעים בי"י אלהיכם.] BL

ישף

תרשיש שהם וישפה ^{(שמ’ כח, כ)}. ועוד נכתבנו בשרש שפה.

ישר

לאשר ישר בעיני ^{(יר’ כז, ד)}, כאשר ישר בעיני היצר¹³⁴² ^{(יר’ יח, ד)}, כי ישר הדבר בעיני כל העם ^{(דה"א יג, ד)}, שלשתם פעל עבר כי עיניהםעי"ניהם פתוחות¹³⁴³. ולא ישרו בעיני¹³⁴⁴ ^{(מל"א ט, יב)}, כי היא ישרה בעיני ^{(שופ’ יד, ג)}, אולי יישר בעיני האלהים ^{(במ’ כג, כז)}, ותישר בעיני שמשון ^{(שופ’ יד, ז)}, וישרנה הפרות ^{(שמ"א ו, יב)}, דגש השי"ן להבלעת היו"ד פ"א הפעל. והתאר שם ישר נוכח עמו¹³⁴⁵ ^{(איוב כג, ז)}. ובסמוך ותועבת ¹³⁴⁶ ישר דרך ^{(מש’ כט, כז)}, כי ישרים דרכי י"י ^{(הו’ יד, י)}, וירדו בם ישרים לבקר ^{(תה’ מט, טו)}, פירושו הישרים יש להם ממשלה וגדולה על העשירים הכסילים¹³⁴⁷ אוהב¹³⁴⁸ העולם הזה. והוא שאמר עליהם נמשל כבהמות ¹³⁴⁹ ^{(שם מט, יג)}, ואף על פי שבעולם הזה הכסילים רודים בישרים כמו שאמר עשיר ברשים ימשל¹³⁵⁰ ^{(מש’ כב, ז)} לעולם הבא הישרים הם המושלים והרודים, כלומר יש לכם¹³⁵¹ מעלה יתרה¹³⁵² בעולם הבא והוא בקר להם וערבת כסילים¹³⁵³ וצרת¹³⁵⁴ העשירים לבלות שאול כלומר סופה¹³⁵⁵ לבלות שאול בסורו במותו¹³⁵⁶ מהזבול והמדור שהיה לו¹³⁵⁷, ולא כן צורת הישרים, אף על פי שתשרת¹³⁵⁸ הצורה הגופנית צורת נפשם קיימת לעד. והשם ישר לבי אמרי ^{(איוב לג, ג)}. ומשקל אחר ודבר ישרים יאהב ^{(מש’ טז, יג)}, ואפשר שיהיה מחבר¹³⁵⁹ מן ישר לבי ומפני כבד¹³⁶⁰ הקריאה בא בשוא לבדו ולא בא עם קמץ¹³⁶¹ חטף כמשפט ¹³⁶². ומשקל אחר בתוספת מ"ם והיה העקוב¹³⁶³ למישור ^{(יש’ מ, ד)}. ובקמץ, מישר. והקבוץ הולך לדודי למישרים ^{(שה"ש ז, י)}, כי היין הטוב יישר ויערב לאדם מאד. וכן יתהלך למישרים¹³⁶⁴ ^{(מש’ כג, לא)}. ומשקל אחר ובישרת לבב ^{(מל"א ג, ו)}. והפעל הכבד ¹³⁶⁵ כל ישרתי ^{(תה’ קיט, קכח)}, המישרים ארחותם ^{(מש’ ט, טו)}, מישר על המחקה ^{(מל"א ו, לה)}, ישרו בערבה מסלה לאלהינו ^{(יש’ מ, ג)}, והדורים איישר¹³⁶⁶ ^{(יש’ מה, ב)}, וישרם¹³⁶⁷ למטה מערבה ^{(דה"ב לב, ל)}, ¹³⁶⁸ משפטו ויישרם בהנעת שתי היו"דין¹³⁶⁹, ובנוח היו"ד פ"א הפעל הוטלה תנועתה על היו"ד הנוספת. וכבד אחר והוא¹³⁷⁰ בהראות פ"א הפעל בקריאה שלא כמנהג, ועפעפיך יישירו נגדך ^{(מש’ ד, כה)}, הישר לפני דרכך ^{(תה’ ה, ח)}.

1342. היצר] היוצר BL

1343. עיניהםעי"ניהם פתוחות] עיי"ניהם פתוחה BL

1344. בעיני] בעיניו BL

1345. נוסף נוכח עמו] BL

1346. חסר] רשע BL

1347. הכסילים] הכסילים BL

1348. אוהב] אוהבי BL

1349. חסר] נדמו BL

1350. ימשל] ימשול BL

1351. לכם] להם BL

1352. יתרה] יתירה BL

1353. וערבת כסילים] וערב לעשירים BL

1354. וצרת] וצורת BL

1355. סופה] סופם BL

1356. בסורו במותו] במותם בסורם BL

1357. לו] להם BL

1358. שתשרת] שתשחת BL

1359. מחבר] מחובר BL

1360. כבד] כובד BL

1361. עם קמץ] בקמץ BL

1362. חסר] כמו שבא בקרים מן בקר להקל BL

1363. העקוב] העקב BL

1364. למישרים] במישרים BL

1365. חסר] כל פקודי BL

1366. איישר] אישר BL

1367. וישרם] ויישרם BL

1368. חסר] כתוב בשני יודי"ן הראשונה נקראת בפתח והשניה נחה BL

1369. היו"דין] יודי"ן BL

1370. נוסף והוא] BL

יתד

ידה ליתד תשלחנה ^{(שופ’ ה, כו)}, תמוש היתד התקועה ^{(יש’ כב, כה)}, יתד לתלות עליו ^{(יח’ טו, ג)}. והקבוץ בלשון נקבות וכל היתדות¹³⁷¹ למשכן ולחצר ^{(שמ’ לח, כ)}, וכל יתדותיו¹³⁷² וכל יתדות¹³⁷³ החצר ^{(שמ’ כז, יט)}. בל¹³⁷⁴ יסע יתדותיו¹³⁷⁵ ^{(יש’ לג, כ)}, פירושו אפילו אחד מיתדותיו, ידוע. ויתדות המשכן היו קשורים במיתרים אל יריעות האהל והיו תוקעים¹³⁷⁶ היתדות בארץ בחנות המשכן כדי שלא תניע הרוח היריעות. וכן לקלעי החצר. וכן נקרא הכלי שמקפל בו האורג הבגד לפניו יתד ¹³⁷⁷ . עם הסמיכה¹³⁷⁸ את היתד הארג ^{(שופ’ טז, יד)}. וכבר פרשנוהו¹³⁷⁹ בשרש ארג.

1371. היתדות] היתדת BL

1372. יתדותיו] יתדתיו BL

1373. יתדות] יתדת BL

1374. נוסף בל] BL

1375. יתדותיו] יתדתיו BL

1376. תוקעים] תקועים BL

1377. חסר] , ובא בה"א הידיעה BL

1378. הסמיכה] הסמיכות BL

1379. פרשנוהו] פירשנוהו BL

יתם

כל אלמנה ויתום ¹³⁸⁰ ^{(שמ’ כב, כא)}. יתומים היינו ואין אב ^{(איכה ה, ג)}, פירושו אף על פי שאבינו חי יתומים היינו כאלו¹³⁸¹ אין אב לנו¹³⁸². וזה הוא¹³⁸³ שאמר אחריו ואמותינו¹³⁸⁴ כאלמנות, ולא אמר אלמנות.

1380. חסר] לא תענון BL

1381. כאלו] כאילו BL

1382. אב לנו] לנו אב BL

1383. וזה הוא] וזהו BL

1384. ואמותינו] אמותינו BL

כב. בבלי, חולין מו ע"ב

כג. אפדי"ש

יתר

יתר מרעהו צדיק ^{(מש’ יב, כו)}, תאר וענינו יתר ומשובח. ופירוש¹³⁸⁵ הפסוק אמר החכם באמת כי הצדיק יתר ומשובח מרעהו שאיננו¹³⁸⁶ צדיק ויש לו שכר מעשיו בעולם הבא. ודרך רשעים תתעם ^{(מש’ יב, כו)}, פירושו¹³⁸⁷ ואם תאמר אחר שהצדיק יתר מרעהו למה אין הולכים בני העולם בדרכיו? לפי שדרך הרשעים¹³⁸⁸ צלחה בעולם הזה והיא תתעה אותם לאחוז דרך הרשעים ולהניח דרך הצדיקים. וכתב רבי יהודה כי ויותר¹³⁸⁹ לרואי השמש ^{(קה’ ז, יב)}, ויותר¹³⁹⁰ מהמה בני הזהר¹³⁹¹ ^{(קה’ יב, יב)}, תאר. ויתכן לומר שהם¹³⁹² שמות כמו יתרון, ואף על פי שרוב השמות במשקל הזה מלעיל באו אלו¹³⁹³ מלרע. וכן ואת היותר החרמנו ^{(שמ"א טו, יד)}. וכן יוצר גובי ^{(עמ’ ז, א)}. והשם יתר שאת ויתר עז ^{(בר’ מט, ג)} ¹³⁹⁴ , והוא בשש נקודות¹³⁹⁵. ויש בחמש נקדות גדול יתר מאד ^{(יש’ נו, יב)}. וכתב רבי יונה כי גדול יתר מאד תאר. ויתכן היותו שם כחבריו¹³⁹⁶. והחכם רבי אברהם ¹³⁹⁷ פירש יתר שאת¹³⁹⁸ ויתר עז תאר. ומשלם על יתר עושה גאוה ^{(תה' לא, כד)}, פירושו הקדוש ברוך הוא משלם גמול על היתר והגאות שמתגאה על העניים מי שרגיל לעשות הגאוה¹³⁹⁹ ומשקל אחר מה יתרון לאדם ^{(קה’ א, ג)}. ומשקל אחר ומותר האדם¹⁴⁰⁰ מן הבהמה ¹⁴⁰¹ ^{(קה’ ג, יט)}. ומשקל אחר על כן יתרה עשה ^{(יש’ טו, ז)}, ופירושו הממון שקבץ, ופקדתם¹⁴⁰² על נחל הערבים ישאום ^{(יש’ טו, ז)}. ובתי"ו תמורת הה"א על כן יתרת עשה¹⁴⁰³ אבדו ^{(יר’ מח, לו)}, קמוץ על משקל ¹⁴⁰⁴ וזמרת יה ^{(שמ’ טו, ב)}. והפעל הכבד ממנו¹⁴⁰⁵ הותר בני תמותה ^{(תה’ עט, יא)}, פחז כמים אל תותר ^{(בר’ מט, ד)}, או יהיה אל תותר משלא¹⁴⁰⁶ נזכר פועלו ממנו ובא החלם¹⁴⁰⁷ תמורת השרק¹⁴⁰⁸, כלם בענין¹⁴⁰⁹ השבח והמעלה. וכתב רבי אדנים מזה הענין יתור הרים מרעהו ^{(איוב לט, ה)}, כלומר המשובח שבהרים. ועוד נכתבנו בשרש תור. ובענין השאר ואת היותר החרמתי¹⁴¹⁰. והשם יתר הגזם ¹⁴¹¹ ^{(יואל א, ד)}, ומיתר השמן ^{(וי’ יד, יז)}, והניחו יתרם לעולליהם ^{(תה’ יז, יד)}. והנפעל לא¹⁴¹² נותר מהם איש ^{(במ’ כו, סה)}, והנותר בשמן ¹⁴¹³ ^{(במ’ יד, יח)}, אני נותרתי נביא לי"י לבדוי ^{(מל"א יח, כב)}, ואם יותר מבשר המלואים¹⁴¹⁴ ^{(שמ’ כט, לד)}, לא יותר דבר ^{(יש’ לט, ו)}. והפעל הכבד אשר הותיר הברד ^{(שמ’ י, טו)}, הותיר לנו שריד ¹⁴¹⁵ ^{(יש’ א, ט)}, ויותירו¹⁴¹⁶ אנשים ממנו ^{(שמ’ טז, כ)}, כלם ענין השאר. ¹⁴¹⁷ כוננו חצם על יתר ^{(תה’ יא, ב)}. הלא נסע יתרם בם ^{(איוב ד, כא)}, שהם חושבים שהם נקשרים בעולם הזה. ואת מיתריהם ^{(שמ’ לה, יח)}, ענינם חבלים. אבל יתרים לחים ^{(שופ’ טז, ז)}, ענינו¹⁴¹⁸ שבטים כי מה טעם ליתרים העושים¹⁴¹⁹ מפשתן או מקנבס להיותם לחים או יבשים? אבל רצונו לומר על שבטים. ובאמרו יתרים כי ¹⁴²⁰ עושים מן השבטים חבלים בעודם ~~חיים~~¹⁴²¹ לחים שיוכלו לקפל אותם. כי יתרי פתח ^{(איוב ל, יא)}, פירושו יתר יראתי שהייתי אוסר אותם בו פתח אותו השם עד שלא יראו ולא נענו מפני ואתו¹⁴²² ענה. ¹⁴²³ ויש מפרשים מזה הותר בני תמותה, כלומר הסר¹⁴²⁴ יתרם וקשורם לפי שאמר ^{(איוב ל, יא)} אנקת אסיר אמר שיתירם מן המאסר. ואת היותרת¹⁴²⁵ על הכבד ^{(שמ’ כט, יג)}, הוא הנקרא בדברי¹⁴²⁶ רבותינו ז"ל ^[כב] טרפשא¹⁴²⁷ ובלעז איבדש¹⁴²⁸. ואמר על הכבד ופירושו עם הכבד, כי מעט מן הכבד היה נוטל עם היותרת.

1385. ופירוש] ופירש BL

1386. שאיננו] שאינו BL

1387. נוסף פירושו] BL

1388. הרשעים] רשעים BL

1389. ויותר] ויתר BL

1390. ויותר] ויתר BL

1391. בני הזהר] BL

1392. שהם] שהן BL

1393. נוסף אלו] BL

1394. חסר] , ומשלם על יתר עשה גאוה ^{(תה’ לא, כד)}, פירש ומשלם גמול על היתר ועל הגאות שמתגאה על הענוים מי שרגיל לעשות הגאוה BL

1395. נקודות] נקדות BL

1396. כחבריו] כחביריו BL

1397. חסר] אבן עזרא BL

1398. יתר שאת] BL

1399. נוסף ] BL

1400. האדם] אדם BL

1401. חסר] אין BL

1402. ופקדתם] ופקודתם BL

1403. עשה] עשו BL

1404. חסר] עזי BL

1405. נוסף ממנו] BL

1406. משלא] מן שלא BL

1407. החלם] החולם BL

1408. השרק] שורק BL

1409. בענין] ענין BL

1410. החרמתי] החרמנו BL

1411. חסר] אכל הארבה BL

1412. לא] ולא BL

1413. חסר] אשר על כף הכהן BL

1414. המלואים] המלאים BL

1415. חסר] כמעט BL

1416. ויותירו] ויותרו BL

1417. חסר] וענין אחר BL

1418. ענינו] ענינם BL

1419. העושים] העשויים BL

1420. חסר] כן BL

1421. נוסף חיים] BL

1422. ואתו] ואותי BL

1423. – חסר מחמת הדומות ] ויש מפרשים הלא נסע יתרם בם על מיתרי הגוף אשר קיום העצבים בהם אמר כי ינתקו ויפרדו ויאבדו. וכן כי יתרי פתח פירוש נתק עצבי והרפה מיתרי כאשר ירפה מיתר הקשת. BL

1424. הסר] התר BL

1425. היותרת] היתרת BL

1426. בדברי] בלשון BL

1427. טרפשא] טרפ"ש BL

1428. איבדש] אבר"ש ^[כג] BL

נשלמה אות היוד

Citer cette page

Judith Kogel (éditeur scientifique), « ספר השרשים | יוד », dans Racines. Édition bilingue, hébreu-latin, du sefer ha-shorashim de David Qimḥi, IRHT CNRS , 2021 , #yod_he.xml (en ligne : </sefer_ha_shorashim.xml/yod_he.xml/יוד>, consulté le 08-01-2025)