Creavit. Homo quem creaverat^(a), In principio, quis creavit deum populus quem creavi¹ mihi, Isaie, et creans spiritum hominis in medio ipsius, Zacarie. Et iam declaravit istum passuc in radice creavit, et creans locustas, ut dicere quia Sanctus Benedictus Ipse erat creans locustas. Et sunt declarantes et creans locustas nomen et modus suus creatio locuste, et sic caldeizat Ionatan creatio locuste vel expo. congregatio ut dicere congregatio locuste. Et sic sunt declarantes et² congregavit Dominus deus de terra omne animal agri et omne volatile cęli et adduxit Adam, In principio, sicut et congregavit in ante crearem te in ventre, Ieremie, et membra mea sicut umbra omnia ipsa, Iob, ut dicere membra mea creata, vel est nomen. Et pondus aliud quia ipse novit figmentum nostrum, Psalmiste, ut dicere novit quod figmentum nostrum de pulvere, et non possibile ad dividi de omnibus desideriis corporis. Et niphal ante me non creatus, Isaie, et ext affixum quia est patha et expo. sua non creatus est de deo. Et iam declaravi ipsum in capitulo verborum de³ ordine secundo modus creationis notus. Et iam declaravimus ipsum in radice creavit⁴ et ipse etiam in opere hominis et operatione sua et cum malleis formabit ipsum, Isaie, faciet ipsum et renovabit ipsum ecce ego creans supra ipsis malum, Ieremie, renovans creans laborem supra precepto, Psalmiste, expo. malus renovans in omni die iniquitatem et laborem ac si preceptum supra ipsum ad facere sic, et sic faciens vasa crete vocatur figulus sicut declaratum et emes enophorum figuli⁵ crete, Ieremie, et clause, et descendes ad domum figuli, si sicut figulus⁶ iste, Ieremie, si dicet creta ad fingentem se, Isaie, sicut creta in manu figuli, et fictum dixit ad fingentem se non intellexit, Isaie, cum quinque⁷ punctis quia speravit fingens ad figmentum⁸ suum supra ipsum, sed proice ipsum ad domum Iozer, Zacarie, est sicut thesaurarii, et sic caldeizat Ionatan de sub manu principis. Et sapiens rabi Abraam Benezra delcaravit ipsum sicut audictio sua ut dicere ad domum Domini, et quod quod dixit domum domini ad thesaurarium ac si dixerit et ad domum suam. Et cuius non memoratus est agens suus de daggessato dies nati fuerunt, et expo. creati supra membris hominis. Et licet quod non memoravit ipsa ecce meminit in perfectionem meam viderunt oculi tui, dixit quod in principio creationis sue quod fui imperfectus ante creationem membrorum viderunt oculi tui, ut dicere quod tu vidisti quod erit creatio mea sic et supra libro tuo omnia ipsa scribentur membra⁹ futura ad creari in imperfectione mea omnia nota ante faciem tuam et in diebus multis creata fuerunt quod fuerunt creata in ipsa in perfectione die die et non fuit unum in ipsis cognitum in ipsa in perfectione in principio creationis sue. Et licet quod fuerunt omnia ipsa in ipsa gucta in potentia generationis non fuit cognita in ipsa creatio^(b) oculi et auris et aliorum si non quod creata fuerunt in ipsa post sic die post diem. Et ad istam viam exposuit ipsum rabi Abraam Abenezra, et expo. et in lamed aleph, et est sic sicut in scripto, sed quod legitur est lamed vau erit expo. ad viam et ad ipsum in libro tuo ut dicere licet quod diebus creata fuerunt ad librum tuum simul ut dicere me cum¹⁰ ante faciem tuam, totum via conclusionis. Et cuius non memoratus est agens suus de augumentato omne instrumentum fictum supra non prosperabitur, Isaie, et vocatur¹¹ desiderium cordis hominis et cogitationes eius iezer, et omnis appetitus cogitationum cordis eius, quia cogitatio cordis hominis mala a pueritia sua, In principio, cogitationem affixam custodies, Isaie, cum quinque punctis et vocatur sic quia quod est creans et operans facta in corde, quod cor desiderat supra ipsis et expo. cofitatio affixa est cogitatio bona, quia est cogitatio bona et mala et expo. passuc cogitationem iusti affixam et innixam supra te, custodies ipsum a malo, et da ipsi pacem quia in te sperans. Et in ista radice modus alius in ire te non aptabitur gressus tuus, Proverbiorum, in complere sufficientiam suam aptabitur ipse, Iob, quia nunc artaberis de habitante et timuit Iacob multum et angustiavit se pro ipso, Principium, artabuntur gressus fortitudinis sue, Iob, et angustiavit se ad Amnon¹², Samuelis, et angustiavit se ipsis multum¹³, Iudicum, et angustiavit David valde, Samuelis. Et nomen de angustia vocavi Domine, Psalmiste. Vel erit radix sua angustia omnia ipsa¹⁴ modus^(c) angustie, que est contraria latitudini et est dicere et angustiavit se pro ipso valde et angustiavit se ad Amnon erunt de radice angustia et erunt angustiavit et artavit de modo uno.

את האדם אשר יצר ^{(בר’ ב, ח)}, מי יצר אל ^{(יש’ מד, י)}, עם זו יצרתי לי ^{(יש’ מג, כא)}, ויוצר רוח אדם בקרבו ^{(זכ’ יב, א)}. ¹ יוצר גובי ^{(עמ’ ז, א)}, כלומר שהקדוש ברוך הוא יוצר גובי. ויש מפרשים יוצר גובי שם וענינו יצירה מן הארבה, ² כלומר אסיפת הארבה. וכן יש מפרשים ויצר י"י אלהים מן האדמה כל חית השדה וכל³ עוף השמים ויבא אל האדם ^{(בר’ ב, יט)}, כמו ויאסף⁴. בטרם אצרך בבטן ^{(יר’ א, ה)}, ויצורי⁵ כצל כלם ^{(איוב יז, ז)}, כלומר אברי⁶ היצורים. או הוא שם, ומשקל אחר כי הוא ידע יצרנו ^{(תה’ קג, יד)}, כלומר ידע שיצירתנו מעפר ואי אפשר להפרד מכל ⁷ מתאות הגוף. והנפעל לפני לא נוצר אל ^{(יש’ מג, י)}. והוא סמוך כי הוא פתח, ופירושו ⁸ נוצר מאל. וכבר פרשתיו⁹ בשער פעלים¹⁰ בטור השני ענין היצירה ידוע. וכבר בארנוהו¹¹ בשרש ברא. והוא גם במעשה האדם ובפעלתו¹². ובמקבות יצרהו ^{(יש’ מד יב)}, יעשהו ויחדשהו, ¹³ יוצר¹⁴ עמל עלי חק ^{(תה’ צד, כ)}, פירושו הרשע מחדש בכל יום און ועמל כאלו¹⁵ חק עליו לעשות כן. וכן עושה כלי החמר נקרא יוצר במפורש וקנית בקבוק¹⁶ יוצר חרש ^{(יר’ יט, א)}, ובסתם וירדת אל¹⁷ בית היוצר ^{(יר’ יח, ב)}, הכיוצר הזה ^{18 (יר’ יח, ו)}, היאמר חמר ליוצרו^{19 (יש’ מה, ט)}, כחמר ביד היוצר ^{(יר’ יח, ו)}. ושם למלאכת היוצר, ויצר אמר ליוצרו²⁰ לא הבין ^{(יש’ כט, טז)}, בחמש נקדות²¹, כי בטח יוצר²² יצרו עליו ^{(חב’ ב, יח)}, אבל השליכהו אל היוצר ^{(זכ’ יא, יג)}, ואשליך אותו בית י"י אל היוצר ^{(זכ’ יא, יג)}, הוא כמו אוצר מענין אוצר וכן תרגם²³ יונתן לתחות יד אמרכליא²⁴. ורבי²⁵ אברהם בן עזרא ז"ל²⁶ פרשו²⁷ כמשמעו, כלומר אל בית י"י, ומה שאמר אל בית י"י אל היוצר כאלו²⁸ אמר אל ביתו. ושלא נזכר פועלו מהדגוש ימים יוצרו^{29 (תה’ קלט, טז)}, ופירוש יצרו³⁰ על אברי³¹ האדם, ואף על פי שלא זכרם הנה זכר גלמי ראו עניך^{32 (תה’ קלט, טז)}, אמר כי בתחילת³³ יצירתי שהייתי גולם קודם יצירת האברים ראו עיניך, כלומר שאתה ראית שתהיה יצירתי כך ועל ספרך כלם יכתבו האברים³⁴ העתידים להוצר³⁵ בגלמי כלם ידועים לפניך, ובימים רבים יצרו³⁶ שהם³⁷ נוצרים באותו הגולם יום יום ולא היה אחד בהם נכר³⁸ באותו הגולם תחלת יצירתו, ואף על פי שהיו כלם באותה טפה בכח תולדת³⁹ לא היה נכר בה צורת העין והאזן והאחרים⁴⁰ אלא שיוצרו בה אחר כן יום ⁴¹ יום. על⁴² זה הדרך פרשוהו⁴³ רבי אברהם בן עזרא. ופירושו ולא בלמ"ד אל"ף והוא כן בכתוב⁴⁴, אבל הקרי הוא⁴⁵ למ"ד וא"ו⁴⁶ ויהיה פירושו על דרך הקרי ולו לספרך, כלומר אף על פי שימים יצרו⁴⁷ לספרך הוא כאחד כלומר כי⁴⁸ ידוע לפניך הכל דרך כלל. ושלא נזכר פועלו⁴⁹ מהנוסף כל כלי יוצר עליך ^{50 (יש’ נד, יז)}. ונקראת תאות לב האדם ורעיוניו יצר, וכל יצר מחשבות⁵¹ לבו ^{(בר’ ו, ה)}, כי יצר לב האדם רע מנעוריו^{52 (בר’ ח, כא)}, יצר סמוך תצר ^{(יש’ כו, ג)}, בחמש נקדות⁵³. ונקרא כן לפי שהוא יוצר ופועל הענינים בלב שהלב מתאוה אליהם. ופירוש יצר סמוך הוא היצר הטוב, כי יש יצר טוב ויצר רע. ופירוש הפסוק יצר הצדיק הסמוך ונשען עליך תצרהו מרע ותן לו שלום כי בך בטוח. ובזה השרש ענין אחר בלכתך לא יצר צעדך ^{(מש’ ד, יב)}, במלאת ספקו יצר לו ^{(איוב כ, כב)}, כי עתה תצרי מיושב ^{(יש’ מט, יט)}, ויירא יעקב מאד ויצר לו ^{(בר’ לב, ח)}, יצרו צעדי אונו ^{(איוב יח, ו)}, ויצר לאמנון ^{54 (שמ"ב יג, ב)}, ויצר להם מאד ^{(שופ’ ב, טו)}, ותצר לדוד מאד ^{(שמ"א ל, ו)}. והשם מן המצר קראתי יה ^{(תה’ קיח, ד)}. או יהיה שרשו צרר⁵⁵ כלם ענין הצר שהוא⁵⁶ הפך המרחב. ויש לומר כי ויצר להם מאד ^{(שופ' ב, טו)}, ויצר לאמנון ^{(שמ"ב יג, ב)}, ויצר לו ^{(בר' לב, ח)}, יהיו משרש צרה, ויהיה יצר וצרה בענין אחד.