Irretivit^(a). Irretivi te, Ieremie, custodi me de manibus laquei, irretiverunt¹ me, liberata fuit de laqueo venantium, Psalmiste. Et niphal irretitus es in verbis oris tui et inretientur et capientur, Isaie, ne forte irretieris² in ipso, Verba. Et nomen quia scandalum est tibi, Verba, in statera tempus scandalum. Et collectio in scandalis perforabit nasum, Iob, offendicula posuerunt mihi semper, Psalmiste, et in congregatione mulierum et offendicula operantium iniquitatem, Psalmiste. Et adiectivum offensus supra omnes vias eius, Iosue, cum holem et surec et sicut avis de manu irretientis, Proverbiorum, sicut quietare irretientes, Ieremie, in statera fortis, fortes. Et adiectivum ad captum³ irretiti filii hominum, Ecclesiastes. Et iam declaravi dicduc in capitulo quarto in ordine verborum.

. יקשתי לך ^{(יר’ נ, כד)}, שמרני מידי פח יקשו לי ^{(תה’ קמא, ט)}, נפשנו כצפור נמלטה מפח יוקשים ^{(תה’ קכד, ז)}. והנפעל נוקשת באמרי פיך ^{(מש’ ו, ב)}, ¹ ונוקשו ונלכדו ^{(יש’ ח, טו)}, פן הוקש² בו ^{(דב’ ז, כה)}. והשם כי מוקש הוא לך ^{(דב’ ז, טז)}, בפלס מועד, מוקד. והקבוץ במוקשים ינקב אף ^{(איוב מ, כד)}, מוקשים³ שתו לי סלה ^{(תה’ קמ, ו)}. ובקבוץ הנקבות ומוקשות⁴ פועלי⁵ און ^{(תה’ קמא, ט)}. והתאר לפח הלוכד פח יקוש על כל דרכיו ^{(הו’ ט, ח)}, בחלם, ובשרק וכצפור מיד יקוש ^{(מש’ ו, ה)}, ישור כשך יקושים ^{(יר’ ה, כו)}, בפלס עצום, עצומים. והתאר לנלכד יוקשים בני האדם ^{(קה’ ט, יב)}. וכבר פרשתי⁶ דקדוקו בשער הפעלים בטור הרביעי.⁷