Marginalia
a. pastorum
Clamavit. Usque Eglaim1 clamor eius, Isaie, et clamor de lectura, Sophonie, et clamor fortium(a) omnium, cum seva vau et hiric iot in lectura filii Naptali et cum hiric vau et quiete iot in lectura filii Asser et in parte notarum inveni in contrario sicut quod legit etiam sic filius Naptali in omni iot moto cum hiric et2 quod ante ipsum cum seva quod faciet quiescere iot et proiiciet hiric in quo ante ipsam sicut ad timere ad Izrel3 in Iszerel faciet quiescere iot et movens lamed et bet cum hiric clamor desolationis, Verba, modus clamoris ipse audictio vocis cum dolore cordis et vocavit nomen clamoris ad desertum quia quod locus desolatus et devastatus audietur in ipso vox ventorum sufflantium in ipso sicut vox clamoris. Et infinitum de levi isto concepit ad clamare iudicium suum ad clamare in statera ad descendere ad sedere et cecidit lamed appoal propter gravedinem lecture trium lamedin simul. Et verbo grave de hoc et faciet clamare omnes habitantes terram clamavit abies clamaverunt omnes quercus Basan, Zacarie, et ad linguam imperativi et preteritum equalia in hoc propterea clamabit Moab ad Moab omnis ipse clamabit dominantes eius clamabunt, Isaie, est verbum transiens et expo. dominantes supra Israel clamare faciunt ipsum.
עד אגלים יללתה (יש’ טו, ט), ויללה מן המשנה (צפ’ א, י), ויללת אדירי הצאן (יר’ כה, לו), בשוא הוא"ו1 וחרק2 3בקריאת בן נפתלי ובחרק4 הוא"ו5 ונח היו"ד בקריאת בן אשר. ובקצת הנסחאות מצאתי בהפך כמו שקורא גם כן בן נפתלי ביקרותיך (תה’ מה, י), בנוח היו"ד וחרק6 הבי"ת וכן קורא 7 נפתלי בכל יו"ד מונעת בחרק8 ומה שלפניה בשבא9 שמניח היו"ד ומטיל החרק10 במה שלפניה, כמו ליראה ליזרעאל, ביזרעאל מניח היו"ד ומניח11 הלמ"ד והבי"ת בחרק12. ילל ישימון13 (דב’ לב, י). ענין היללה היא השמעת הקול בכאב הלב. וקרא שם יללה למדבר לפי שהמקום החרב והשמם ישמעו בו קול הרוחות הנושבות בו כקול יללה. והמקור מן הקל מזה14 הרה ללת (שמ"א ד, יט), ומשפטו15 לללת בפלס לרדת, לשבת, ונפלה למ"ד הפעל לכובד קריאת שלשה למדין16 כאחד17. והפעל הכבד מזה והילל כל יושב הארץ (יר’ מז, ב), הילל ברוש (זכ’ יא, ב), הילילו18 כל19 אלוני בשן (זכ’ יא, ב). ולשון הצווי20 והעבר שוין21 בה22. לכן ייליל מואב למואב כלה ייליל (יש’ טז, ז). מושליו23 יהילילו (יש' נב, ה), הוא פעל יוצא. ופרושו24 הגוים המושלים על ישראל יהלילו25 אותו.
Sources rabbiniques
Apparat critique
1. הוא"ו] הו"ו BL
2. וחרק] וחירק BL
3. חסר] היו"ד BL
4. ובחרק] ובחירק BL
5. הוא"ו] הו"ו BL
6. וחרק] וחירק BL
7. חסר] בן BL
8. בחרק] בחירק BL
9. בשבא] בשוא BL
10. החרק] החירק BL
11. ומניח] ומניע BL
12. בחרק] בחירק BL
13. ישימון] ישמן BL
14. מזה] הזה BL
15. ומשפטו] משפטו BL
16. למדין] למ"דים BL
17. כאחד] כאחת BL
18. הילילו] הלילו BL
19. נוסף כל] BL
20. הצווי] הציווי BL
21. שוין] שוים BL
22. בה] בזה BL
23. מושליו] משלו BL
24. ופרושו] ופירושו BL
25. יהלילו] יהילילו BL