Dies. Dictio diei notum aliquando est tempus esse solem supra terram¹ solum, sicut et vocavit deus lucem diem, In principio, tota die ipsa et tota nocte, Nomina, et sic multa et aliquando concludent² diem et noctem, et fuit vespere et fuit mane dies unus, In principio, custodire diem sabati ad sanctificare ipsum, Verba, et sicut ipsa multa, et in duplicari mem ostendet supra tempus solis solius ipsius vel die et nocte, In deserto, die precipiet Dominus misericordiam suam, Psalmiste, non faciebat removere columnam nobis die, Nomina, et sic omnia ipsa vel duobus diebus expo. duobus diebus. Et collectio dies multi, Hester, et convertetur quieta que erat cum holem cames magna, et sic caput capita, sed in affigi ipsum peribit quieta, quod non sic in capitibus quia est scripta in ipso quieta, omnibus diebus quibus erat nebula, In deserto, duo anni dierum, In principio, expo. anni perfecti et sic mensis dierum, In deserto, quia non perficietur nobis mensis et annus, si non in die perfecto non in parte diei, et propterea vocatus est annus dierum, sedebit puella nobiscum diebus vel decem, In principio, expo. annus vel decem mensibus, et sic vel mensis vel annus, In deserto, annus erit redemptio eius, Et vocavit, de anno ad annum, Samuelis, de anno ad annum decem argenteum ad annum, Iudicum, ad annum. Et sunt declarantes ad tres annos decime vestre, Amos, sicut quod dictum est ab extremo trium annorum educes totam decimam fructus tui ut dicere licet quod adduxerunt sacrificia eorum sicut conveniens quid iuvabunt postquam quod multiplicaverunt ad rebellare sicut quod dictum est in loco alio ego Dominus odiens rapinam in sacrificio, quod habitavit David in agro Philestim, anno et quattuor mensibus, Samuelis, anno et quattuor mensibus sed durum³ est ad⁴ declarare hoc iamim annum, quia quomodo fuerunt omnia gesta illa quod fuit Sauli cum David per octo menses, quia duos annos regnavit Saul solum. Et est ad declarare quia quattuor mensibus et diebus de mense quinto fuit in agro Philestim. Et non meminit numerum dierum, et sic dixit targum diebus et quattuor mensibus, et adhuc relicta est questio quod quod dixit achis quod fuit mecum his diebus et ego cognosco ipsum ad bonum, ac si fuisset mecum his annis, et dixit diem supra tempus, in die percussi omnem primogenitum, In deserto, expo. in tempore⁵ die clamavi in nocte coram te et, Psalmiste, et erit in die illa radix, Isaie, que stans ad signum gentium, Isaie, et irascetur furor meus in ipso in die ipso, Verba, dies iste dies boni nuntii, Regum, et aliquando veniet supra ipsum caph veridica iura mihi sicut hodie, In principio, ut dicere tempore isto, et sic quia ipsum sicut hodie invenietis ipsum, et sic suffumigare suffumigabitis pinguedinem, Samuelis, sed et fuit sicut dies ista, et venit domum ad facere opus suum, quia fuerunt ipsi dies statuti ad facere opus in die ad numerare numeros et copulabitur dies in lingua mulierum, momento dierum semper, Verba, quia aque Noe hec mihi, Isaie, invenitur in parte librorum correctorum dictio una. Et sic caldeizat Ionatan in diebus Noe.

מלת יום ¹, פעמים הוא² זמן היות השמש על הארץ לבד, כמו ויקרא אלהים לאור יום ^{(בר’ א, ה)}, כל היום ההוא וכל הלילה ^{(שמ’ י, יג)}, וכן רבים, ופעמים כולל היום והלילה ויהי ערב ויהי בקר יום אחד ^{(בר’ א, ה)}, שמור את יום השבת ^{3 (דב’ ה, יב)}, וכמוהם רבים. ובהכפל המ"ם יורה על זמן השמש לבדו, או יומם ולילה ^{(במ’ ט, כא)}, יומם יצוה י"י חסדו ^{(תה’ מב, ט)}, לא ימיש עמוד הענן יומם ^{(שמ’ יג, כב)}, וכן כלם⁴. או יומים ^{(שמ’ כא, כא)}, פירושו שני ימים. והקבוץ ימים רבים ^{(אס’ א, ד)}. ושב הנח שהיה עם החלם עם⁵ קמץ גדול ברבים, וכן ראש ראשים. אבל בהסמכו יאבד הנח מה שאין כן בראשים ⁶, כל ימי אשר יהיה⁷ הענן ^{(במ’ ט, יח)}, שנתים ימים ^{(בר’ מא, א)}, פירושו ימים⁸ שלמים, וכן חדש ימים ^{(בר' כט, יד)}, כי לא תשלם לנו החדש והשנה כי אם ביום שלם לא במקצת היום, ולפיכך נקראת⁹ השנה ימים. תשב הנערה אתנו ימים או עשור ^{(בר' כד, נו)}, פירושו שנה או עשרה חדשים. וכן¹⁰ או חדש או ימים ^{(במ’ ט, כב)}, ימים תהיה גאלתו ^{(וי’ כה, כט)}, ¹¹ מימים ימימה ^{(שמ’ יג, י)}, משנה לשנה. עשרת כסף לימים ^{(שופ’ יז, י)}, ולשנה¹². ויש מפרשים כן לשלשת ימים מעשרותיכם^{13 (עמ’ ד, ד)}, כמו שאמר¹⁴ מקצה שלש שנים תוציא את כל מעשר תבואתך ^{(דב’ יד, כח)} כלומר אף על פי שתביאו זבחיכם כראוי מה יועילו אחר שתרבו לפשוע כמו שאמר במקום אחר אני י"י שונא גזל בעולה ^{(יש’ סא, ח)}. אשר ישב דוד בשדה פלשתים ימים וארבעה חדשים ^{(שמ"א כז, ז)}, שנה וד'¹⁵ חדשים. אבל קשה הוא הענין¹⁶ לפרש זה ימים שנה כי היאך היו כל הענינים ההם אשר היה שאול¹⁷ עם דוד בשמונה¹⁸ חדשים? ¹⁹ שתי שנים מלך שאול לבד. ²⁰ כי ארבעה חדשים וימים מן החדש החמשי היה בשדה פלשתים ולא זכר מנין הימים. וכן אמר התרגום יומין וארבעה ירחין. ועדיין נשארה שאלה מה שאמר אכיש אשר היה אתי זה ימים או זה²¹ שנים ^{(שמ"א כט, ג)}, ויש לפרשו אשר היה אתי זה ימים ואני מכירו לטובה כאלו²² היה אתי זה זה²³ שנים. ויאמר יום על העת ביום הכותי²⁴ כל בכור ^{(במ’ ח, יז)}, פירושו בעת, יום צעקתי בלילה נגדך ^{(תה’ פח, ב)}, והיה ביום ההוא שרש ישי ^{25 (יש’ יא, י)}, וחרה אפי בו ביום ההוא ^{(דב’ לא, יז)}, היום הזה יום בשורה^{26 (מל"ב ז, ט)}. ופעמים ²⁷ עליו כ"ף האמתי, השבעה לי כיום ^{(בר’ כה, לג)}, כלומר העת הזאת. וכן כי אותו²⁸ כהיום תמצאון אותו^{29 (שמ"א ט, יג)}, כלומר זאת השעה תמצאון אותו. וכן קטר יקטירון כיום ^{30 (שמ"א ב' טז)}. אבל ויהי כהיום הזה ויבא הביתה ^{(בר’ לט, יא)}, היא כ"ף הדמיון ופירושו ויהי יום אחד כהיום הזה³¹ ויבא הביתה לעשות מלאכתו כי היו לו ימים קבועים לעשות מלאכה בבית או לחשוב החשבונות³². ויתחבר יום בלשון נקבות זכור ימות עולם ^{(דב’ לב, ז)}. כימי נח זאת לי ^{(יש’ נד, ט)}, נמצא במקצת הספרים³³ מדויקים מלה אחת היא³⁴. וכן תרגם³⁵ יונתן כיומי נח.