Marginalia
a. fructum seu fructicem
b. unde iobel
c. porrum quod in manibus nasci solet: struma
Duxit. Quis ducet me in civitatem fortem, Psalmiste, ducent ipsam pedes eius, Isaie, portabunt munus domino, Psalmiste. Et cuius non memoratus est agens suus de ipso portabitur munus et venit cum zacheph cum cames ad Assur ducetur modus dictionis. Et duxit ipsos Babilloniam, targum et dixit ipsos ad Babilloniam. Et porta velociter et porta velociter et iuxta rivum mittet radices suas, Ieremie, expo. rivus aquarum et sic rivi rivi aquarum, Isaie, et dixit in principio rivos et post sic expo. quod sunt rivi aquarum et sic supra fluvium Vlai1 Vlai, Danielis, et aleph mutatione iot. Et iam scripsimus ipsum in radice abal et dedit terra fructum suum, Et vocavit, et terra dabit fructum suum, Zacarie, et non fructus in vitibus, Abacuc, et cum defectu iot ad ramum arboris incurvabor, Isaie, quia fructum montium portabunt ipsi, Iob, modus eorum modus fructus(a) et expo. ad ramum arboris ad ramum fructus domus eius, Iob, expo. fructus domus eius. Et sunt declarantes trabes domus sue quia quod dixit fluentes in die furoris sui, ut dicere quod erunt currentes lapides domus eius, et vastabitur habitatio eorum ad viam et faciam currere ad vallem lapides eius. Et iam scripsimus fructicem montium ad ramum arboris in radice bul, et erit in radice trahere cum cornu arietis, cornua arietum, Isaie, dixit in ipso targum cornu sonans, de cornu arietis. Et verbis doctorum nostrorum quid intelligitur de hoc iobel lingua de ariete est(b) quod legimus dixit rabi Achiba2 quando ivi in Arabiam, fuerunt vocantes ad arietem iobel, et cornu proprie vocatur iobel, quia ipsum de ariete, intrahere cornu ipse ascendent in montem, Nomina, et sic annus quinquaginta vocatur iobel, quia fuerunt pulsantes cum cornu de ariete usque ad annum iubilei transibit, iubileus ipsa, non exibit ad iubileum vel concisus vel porrosus, est veruga in lingua. Et in Misna incidentes porrum(c) in sanctuario sed non in civitate, sed porrosus iste scriptus in lege est adiectivum ad bestiam quod est ipsi porrum sicut concisus est adiectivum, in Misna est nomen rei ad porrum proprie3.
מי יובילני עיר מצור (תה' ס, יא), יובילוה רגליה (יש' כג, ז), יובילו שי למורא (תה' עו, יב). ושלא נזכר פועלו ממנו יובל שי (יש' יח, ז), 1ענינם2 ענין הבאה. ויבא אתם בבלה (יח' יז, יב)תרגום3 ואוביל יתהון לבבל. והולך מהרה (במ' יז, יא) ואוביל בפריע4. ועל יובל ישלח שרשיו (יר' יז, ח), פירוש פלג מים. וכן פלגים יבלי מים (יש' ל, כה), ואמר בתחלה פלגים ואחר כן פרש שהן5 פלג6 מים. וכן על אובל אולי (דנ' ח, ב), והאל"ף תמורת היו"ד וכבר כתבנוהו בשרש אבל. ונתנה הארץ יבולה (וי' כו, ד), והארץ תתן יבולה (זכ' ח, יב), ואין יבול בגפנים (חב' ג, יז). ובחסרון היו"ד לבול עץ אסגוד (יש' מד, יט), כי בול הרים ישאו לו (איוב מ, כ), ענינם ענין תבואה ופרי וכל מוצא הארץ. ופירוש לבול עץ, לענף עץ7, יגל יבול ביתו (איוב כ, כח), פירושו תבואת כסף8 ביתו. ויש מפרשים קורות ביתו לפי שאמר נגרות ביום אפו (איוב כ, כח), כלומר שהיו9 נגרות אבני ביתו ויחרב משכנו10 על דרך והגרתי לגוא11 אבניה (מי' א, ו). וכבר כתבנו בול הרים (איוב מ, כ), לבול עץ (יש' מד, יט) בשרש בול. והיה במשוך בקרן היובל (יהו' ו, ה), שופרות היובלים (יהו' ו, ח), אמר בו התרגום שופריא דקרן דכריא. ובדברי רבותינו ז"ל [א] מאי משמע דהאי יובל לישנא דדיכרא הוא? דתניא אמר רבי עקיבא כשהלכתי לערביא היו קורין לדכרא יובלא. והשופר עצמו נקרא יובל לפי שהוא של איל במשוך היובל המה יעלו בהר (שמ' יט, יג). וכן שנת החמשים נקרא12 יובל לפי שהיו תוקעין בה בשופר 13, עד שנת היובל יעבד עמך (וי' כה, מ), יובל היא (וי' כה, י), לא יצא ביובל (וי' כה, ל). או חרוץ או יבלת (וי' כב, כב), הוא וְרוּגָא14 בלעז. ובמשנה [ב] חותכין יבלת במקדש אבל לא במדינה. אבל יבלת זה הכתוב בתורה הוא תאר לבהמה שיש לה יבלת כמו חרוץ שהוא תאר' והכתוב במשנה הוא שם דבר ליבלת עצמו.
Sources rabbiniques
א. בבלי, ראש השנה כו ע"א
ב. משנה עירובין י, יג