Placuit^(a). Et placuerunt verba eorum, In principio, et placuit puella, Hester, et placebit Domino magis quam bos taurus, Psalmiste. Et² verbum grave, placita fecerunt que locuti³ sunt, certe verba mea placebunt, Michee, quam placitam facies viam tuam, Ieremie, et vidue non benefaciet, Iob, cum motione iot, ipsi benefacientes corda eorum, Iudicum, bene facere non ipsis, Ieremie⁴, et bona faciam⁵ magis quam principia vestra, Ezechielis, expo. bonum faciam finem vestrum magis quam principia vestra, et dicduc dictiones scripsimus in parte dicduc ad bona facere tibi in fine tuo, Verba, ad malignari vel ad bona facere tibi in fine tuo, Verba, ad malignari vel ad bona facere⁶, Et vocavit, et queres bene, Verba, ut dicere multum multum et sic si bene iratum est tibi, Ione, et contrivi ipsum bene, Verba, quia placebit patri meo⁷ malum supra te, Samuelis, ut dicere si placebit in oculis patris mei et si erit bonum ante ipsum ad adducere malum supra te, et revelabo auri tue, et sic supra malo manicum ad bona facere, Michee, et sic quam placitam facies viam tuam ad querere dilectionem, Ieremie, in bonas facere ipsum candelas, Nomina, expo. in aptare ipsum ut dicere quando erit auferens cinerem lychnorum qui arserunt in nocte et erit capiens cinerem eorum cum quodam instrumento^(b) in mane et erat adaptans candelas, et erat⁸ aptans ipsas in omni mane et mane, et sic et composuit caput suum, Regum, et adaptavit⁹. Et nomen optimum agri sui, et optimum vinee sue, omnia ipsa modus bonis et sunt due radices et modus unus.

וייטבו דבריהם ^{(בר’ לד, יח)}, ותיטב הנערה ^{1 (אס’ ב, ט)}, ותיטב לי"י משור פר ^{(תה’ סט, לב)}. והפעל הכבד הטיבו אשר דברו ^{(דב’ יח, יז)2} , הלא דברי ייטיבו ^{(מי’ ב, ז)}, מה תטיבי³ דרכך ^{(יר’ ב, לג)}, ואלמנה לא ייטיב ^{(איוב כד, כא)}, בהנעת היו"ד, המה מטיבים את לבם ^{(שופ’ יט, כב)}, וגם היטב⁴ אין אותם ^{(יר’ י, ה)}, והטיבותי⁵ מראשתיכם^{6 (יח’ לו, יא)}, פירושו אטיב^{7 8} מראשתיכם⁹. ודקדוק המלה כתבנו בחלק הדקדוק. להטיבך¹⁰ באחריתך ^{(דב’ ח, טז)}, להרע או להטיב ^{(וי’ ה, ד)}, ודרשת היטב ^{(דב’ יז, ד)}, כלומר מאד מאד. וכן ההיטב חרה לך ^{(יונה ד, ט)11}, כי ייטיב¹² אל אבי את הרעה עליך ^{(שמ"א כ, יג)}, כלומר אם יישר¹³ בעיני אבי ואם יהיה טוב לפניו להביא ¹⁴ הרעה עליך וגליתי את אזנך. וכן על הרע כפים להטיב ^{(מי’ ז, ג)}, ¹⁵ . בהטיבו את הנרות^{16 (שמ’ ל, ז)}, פירושו בתקנו, כלומר כשהיה¹⁷ מדשן הפתילות שנשרפו בלילה והיה חותה אפרן במחתה בבקר והיה מתקן הנרות והיה מטיבן¹⁸ בכל בקר ובקר. וכן ותיטב את ראשה ^{(מל"ב ט, ל)}, ותתקן. והשם מיטב שדהו ומיטב כרמו ^{(שמ’ כב, ד)}, כלם ענין טוב והם שני שרשים וענין אחד.