Marginalia
a. expulsio idest maturatio fructuum
Luna. Fecit lunam ad corpora, Psalmiste, et luna non clarum faciet lumen suum, et luna non clarum faciet lumen suum. Et luna tua non colligetur, Isaie, ipsa luna et quia quod luna renovans se in omni mense vocatur mensis, luna, in mense ficuum, Regum, cum segol quis dabit mihi sicut menses antiquitatis, Iob, et quia quod luna renovans se vicibus multis vocavit ipsam in lingua multorum, et licet quod non est nisi una, et dixit expulsio(a) lunarum, Verba, et expo. quod luna maturabit fructus.
עשה ירח למועדים (תה’ קד, יט), וירח לא יגיה אורו (יש’ יג, י), וירח לא יאיר אורו. וירחך לא יאסף (יש’ ס, כ), הוא1 הלבנה. ולפי שהלבנה מתחדשת בכל חדש וחדש2 קרא3 החדש ירח. בירח האיתנים4 (מל"א ח, ב), 5 מי יתנני כירחי קדם (איוב כט, ב). ולפי שהירח מתחדש פעמים רבות קראו בלשון רבים ואף על פי שאינו אלא אחד ואמר גרש ירחים (דב’ לג, יד), ופירושו6 כי הירח יבשל הפירות.