Iuvit. Quid iuvit dolatum^(a), Abacuc, et non ipsos iuvans, Ieremie, ista et similia¹ ipsis modus eorum ad dare iuvamen et sunt quorum modus eorum ad recipiens iuvamen quid iuvabor de peccato et quid iuvabimus quid orabimus ipsum. Et divisit rabi Iona ad iniquitatem meam negotiaמtur, Iob, ad modum alium, ut dicere negotiantur et querunt iniquitatem² meam, et non opus ad ipsum de modo suo, et expo. ad iniquitatem iuvabunt animas eorum ut dicere letantes pro iniquitate mea ac si inveniant utilitatem magnam ad iniquitatem meam, et non iuvat ipsos ut dicere ista utilitas non iuvat ipsos³, et sunt letantes ad non rem ad utilitatem quod non erit in ipsa ipsis iuvamen supra facies lapidum hyrcorum silvestrum, Samuelis, hirci petrę cerva amorum et hircus gratie, Proverbiorum. Et targum hirci sylvestris hircus, et est hircus sylvestris.

מה הועיל פסל ^{(חב’ ב, יח)}, ואין בם מועיל ^{(יר’ טז, יט)}. אלה והדומים להם ¹ התועלת. ויש שענינם לקבל התועלת מה אועיל² מחטאתי ^{(איוב לה, ג)}, ומה נועיל כי נפגע בו ^{(איוב כא, טו)}. וחלק רבי יונה להותי יועילו^{3 (איוב ל, יג)}, לענין אחר כלומר התועלת⁴ ישתדלו ויבקשו ⁵ ואין צרך⁶ להוציאו מענינו. ופירוש להותי יועילו לנפשותם, כלומר שמחים הם⁷להותי כאלו⁸ ימצאו תועלת גדולה בהותי⁹ ולא עוזר למו כלומר זה התועלת לא עוזר למו והם שמחים ללא דבר לתועלת שלא יהיה להם בו עוזר¹⁰. על פני צורי היעלים ^{(שמ"א כד, ב)}, יעלי סלע ^{(איוב לט, א)}, אילת אהבים ויעלת חן ^{(מש’ ה, ט)}. ותרגום אקו יעלא והוא תיש הבר, ¹¹