Timuit. Et non timuit deum, Verba, quia timuerunt obstetrices, Samuelis, quia timuit, In principio, quia non timuimus domini, Iosue,⁽ⁱ⁾ ut timeatis dominum deum vestrum, Osee,⁽ⁱⁱ⁾ cum cames res, et non sicut ipsum. Innixum cor eius non timebit, Psalmiste, et timuit et dixit et timui quia nudus ego, In principio, et timuerunt de appropinquare ad ipsum, Nomina, ad timere a facie David, Samuelis, ad¹ timere me omnibus diebus, Verba, de timore suo ad ipsum, time Dominum fili² mi et regem, Proverbiorum, timete Dominum, Psalmiste, iudicium suum timete si non quod quievit in ipso aleph ut quod non assimiletur ad dictionem videte de vidit vidistis fractionem et timebitis, Iob, ambo ipsa scripta cum iot et de ista radice et modo. Et adiectivum beatus vir timens Dominum, Psamiste. Et cum affixo beatus omnis timens Dominum, timentes dei laudate ipsum, Psalmiste, mulier timens Dominum, Proverbiorum. Et nomen adducunt munera ad formidatum, Psalmiste, ad domum sanctuarii quod est locus timoris, et timorem suum non timebitis, Isaie, et timor vester et fractio vestra, In principio, pone Domine timorem ipsis he in loco aleph vel erit adducent munera ad timendum, adiectivum, ad nomen benedicatur, et sic ipse timor vester, Isaie. Et nomen in pondere alio timor, et timor vobis, Ezechielis, et³ timor domini, Proverbiorum, et ut sit timor suus, Nomina. Et niphal timendus multum timores cum iustitia respondebis⁴ nobis ut timearis^(a), Psalmiste, et expo. passuc dixit dominus meus pater meus quia Sanctus Benedictus Ipse dedit potestatem excelsis ad facere voluntatem eius, sed remissio^(b) non ipsis si non cum ipso quare quam non dicunt filii hominis in corde eorum si nos peccantes orabunt pro nobis angeli^(c). Et parcentur peccata nostra venit ad facere quia non in ipsis remissio ut timeant filii hominis nomen exaltetur propterea quod cum ipso remissio non cum alio sine ipso. Et sapiens rabi Abraam Abenezra expo. si non remissio non timebunt te peccatores, et facient voluntatem eorum in omni desiderio anime eorum et de populo nora^(d) et de terra nora, Isaie, expo. rabi Iona longinquum et longinquam et non ad educere ipsa de modo eorum quod audictio passuc loquens ad populum longinquum et ad terram longinquam quia semper timebit homo longinquos de ipso quorum non novit morem eorum et fortitudinem eorum magis quam propinquos, quorum novit mores eorum et fortitudinem eorum, et simile erit in oculis suis supra longinquis quod sunt fortes et robusti magis. Et verbum grave quia timuerunt me populus, Samuelis, ad pondus eiecerunt me expo. fecerunt timere me, et sic qui fuerunt timere facientes me, epistolas misit Tobia ad facere timere me ad facere timere ipsos et per/pro terrere ipsis.

ולא ירא אלהים ^{(דב’ כה, יח)}, כי יראו המילדות^{1 2 (שמ’ א, כא)}, ³ כי לא יראנו את י"י ^{(הו’ י, ג)}, ⁴ סמוך לבו לא יירא ^{(תה’ קיב, ח)}, ויירא ויאמר ^{(בר’ כח, יז)}, ואירא כי עירום⁵ אנכי ^{6 (בר’ ג, י)}, וייראו מגשת אליו ^{(שמ’ לד, ל)}, ייראו מי"י ^{7 (תה’ לג, ה)}, ותיראן המילדות^{8 9 (שמ’ א, יז)}, ¹⁰ לירוא¹¹ מפני דוד ^{(שמ"א יח, כט)}, ליראה אתי כל הימים ^{(דב’ ד, י)}, מיראתו אותי^{12 (שמ"ב ג, יא)}, ירא את י"י בני ומלך ^{(מש’ כד, כא)}, אך יראו את י"י ^{(שמ"א יב, כד)}, משפטו יראו אלא שנחה בו האל"ף כדי שלא ידמה למלת יראו מן ראה, תיראו חתת ותיראו ^{(איוב ו, כא)}, שניהם כתובים ביו"ד ומזה השרש והענין. והתאר אשרי איש ירא את י"י ^{(תה’ קיב, א)}. ובסמוך אשרי כל ירא י"י ^{(שם קכח, א)}, יראי י"י הללוהו ^{(שם כב, כד)}, אשה יראת י"י ^{(מש’ לא, ל)}. והשם יובילו שי למורא ^{(תה’ עו, יב)}, לבית המקדש שהוא מקום המורא, ואת מוראו לא תיראו לא¹³ תעריצו ^{(יש’ ח, יב)}, ומוראכם וחתכם יהיה ^{(בר’ ט, ב)}, שיתה י"י מורה להם ^{(תה’ ט, כא)}, הה"א במקום אל"ף¹⁴. או יהיה יובילו שי למורא תאר לשם יתברך¹⁵. וכן והוא מוראכם^{16 (יש’ ח, יג)}. והשם במשקל אחר יראה, ¹⁷ יראת י"י ^{18 (מש’ א, ז)}, ובעבור תהיה יראתו ^{(שמ’ כ, כ)}. והנפעל נורא מאד ^{(שופ’ יג, ו)}, נוראות בצדק תעננו ^{(תה’ סה, ו)}, למען תורא ^{(תה’ קל, ד)}. ופירש הפסוק אדני¹⁹ אבי ז"ל כן²⁰ כי הקדוש ברוך הוא נתן ממשלה לעליונים לעשות חפצו בארץ, אבל הסליחה אינה עמהם כי אם עמו, למה? שלא יאמרו בני אדם בלבם אם אנו²¹ חוטאים יתפייסו לנו המלאכים וישאו עונינו בא להודיע כי אין בהם הסליחה, למען שייראו²² בני אדם²³ את השם ²⁴ למען כי עמו הסליחה לא עם אחר זולתו. והחכם רבי אברהם בן²⁵ עזרא ז"ל פרש²⁶ שאם לא תסלח לא ייראוך החטאים²⁷ ויעשו חפצם בכל אות נפשם, ומעם נורא ^{(יש’ יח, ז)}, מארץ נוראה ^{(יש’ כא, א)} פירש רבי יונה רחוק ורחוקה. ואין צרך²⁸ להוציאם מענינם אף על פי שמשמעות הכתוב מדבר על עם רחוק ועל ארץ רחוקה, כי לעולם יירא האדם הרחוקים ממנו שלא ידע מנהגם וגבורתם מהקרובים שידע מנהגם וגבורתם. וידמה בעיניו על הרחוקים שהם גבורים וחזקים יותר. והפעל הכבד כי יראוני²⁹ העם ^{(שמ"ב יד, טו)},³⁰ גרשוני ופירושו³¹ הפחידוני. וכן אשר היו מיראים אותי ^{(נחמ’ ו, יד)}, אגרות שלח טוביה ליראני ^{(נחמ’ ו, יט)}, ליראם ולבהלם ^{(דה"ב לב, יח)}.