Fecit stare. Fecit stare me vasa vanitatis, Ieremie, et faciam stare ipsam, sicut dies nasci ipsam, Osee, faciam stare nunc tecum, In principio, et fecit stare me ad dominari populus, Iob, et facient stare in porta iudicum¹, Amos, et fecit stare virgas, Principio, statuere supra terram, Verba, statuens tonsionem lane, Iudicum. Et cuius non memoratus agens suus de ipso ovis vestrum, et vacca vestrum statuetur omnia ipsa modus stationis. Et possibile quod erit istud verbum de verbis nun.

הציגני כלי ריק ^{(יר’ נא, לד)}, והצגתיה כיום הולדה ^{(הו’ ב, ה)}, אציגה נא עמך ^{(בר’ לג, טו)}, והציגני למשל עמים ^{(איוב יז, ז)}, והשיגו¹ בשער משפט ^{(עמ’ ה, יט)}, ויצג את המקלות ^{2 (בר’ ל, לח)}, הצג על הארץ ^{(דב’ כח, נו)}, מציג את גזת הצמר ^{(שופ’ ו, לז)}. ושלא נזכר פועלו ממנו צאנם³ ובקרכם יצג ^{(שמ’ י, כד)}. כלם ענין העמדה. ואיפשר⁴ שיהיה זה הפועל⁵ מפעלי הנו"ן.