Clavus^(a). Manum suam ad clavum extendent, Iudicum, auferetur clavus, Isaie, clavus ad suspendere supra ipsum. Et collectio in lingua mulierum, et omnes clavi ad tabernaculum et ad atrium, et omnes clavi eius et omnes clavi atrii, Nomina, non auferentur clavi eius, Isaie, expo. etiam unus de clavis eius notum, et clavi tabernaculi fuerunt ligati cum funibus ad cortinas tabernaculi et erant figentes clavos in terram in quiescere tabernaculum quod non movere faceret ventus ad funes et cortinarum et sic ad continuas atrii et sic vocatur quo involvit textor pannum ante ipsum sublium. Et venit cum he notitie cum affixione sublium textoris, Iudicum. Et iam declaravimus ipsum in radice texuit.

ידה ליתד תשלחנה ^{(שופ’ ה, כו)}, תמוש היתד התקועה ^{(יש’ כב, כה)}, יתד לתלות עליו ^{(יח’ טו, ג)}. והקבוץ בלשון נקבות וכל היתדות¹ למשכן ולחצר ^{(שמ’ לח, כ)}, וכל יתדותיו² וכל יתדות³ החצר ^{(שמ’ כז, יט)}. בל⁴ יסע יתדותיו^{5 (יש’ לג, כ)}, פירושו אפילו אחד מיתדותיו, ידוע. ויתדות המשכן היו קשורים במיתרים אל יריעות האהל והיו תוקעים⁶ היתדות בארץ בחנות המשכן כדי שלא תניע הרוח היריעות. וכן לקלעי החצר. וכן נקרא הכלי שמקפל בו האורג הבגד לפניו יתד ⁷ . עם הסמיכה⁸ את היתד הארג ^{(שופ’ טז, יד)}. וכבר פרשנוהו⁹ בשרש ארג.