Stare fecit^(a). Tu fecisti stare omnes terminos terre, Psalmiste, faciet stare terminos populorum, Verba, sicut fecerunt stare destructorem, Ieremie, et ecce faciens stare ipsi locum, Samuelis, paravit arcum suum et statuit me, Quomodo, et ad facere stare stimulum, Samuelis, expo. ad acuere stimulum et facere stare ipsum in medio inter baculum. Et memminit rabi Iona cuius non memoratur agens suus de hoc et facta fuit stare captivata fuit ducta fuit, Nahum, et non ipsi ratio sed rectum in dictione ista sicut quod expo. magnus Samuel dominus quod huzab nomen regine. Et niphal stans ad litigare dominus, Isaie, astitit dextera sua sicut angustiator, Quomodo, astans non sufferet, Zaccarie¹ expo. infirma que ipsa stans in loco suo que non poterit ad ire, steterunt sicut acervus, Nomina. Et niphal et stetit angelus Domini, In deserto, stabunt reges terre, Psalmiste, et stetit soror sua, Nomina, iudicium suum et stetit. Et iam memminimus dicduc dictionis istius in parte dicduc. Et dixit rabi Iuda quod faciet stare tibi terminos populorum, Verba. Infinitum de daggessato omnia ipsa modus stationis. Et hitpaal et niphal lingua stationis. Et nomen statio Philestim, viri stationis, Samuelis, et statio sunt capientes scuta euntes ante exercitum, et ipsi sunt facientes stare populum, statio et destructores destructor ipsi exeuntes de insidiis, caldeizavit Ionatan² statio et destructor. Et sic caldeizavit statio Philestim statio incircumcisorum, Samuelis, statio et dolatum et statio, Et vocavit, statua^(b) sepulture Rahel, In principio, et mutabitur cum affixione statua idoli^(c). Et sic collectio cum affixione, et eduxerunt statuas domus Baal, Regum, et statue fortitudinis tue, ad terram descendent, Ezechielis, et statua ipsa petra quam faciunt stare ipsam ad adorare ipsam, vel ad signum sepulture, et expo. stationis Philestim acies eorum et statio eorum et sic viri stationis orrdinantes bellum, et facientes stare populum et obsidebo supra te stationem, Isaie, et turris ligni quam faciunt stare in conspectu civitatis ad capere ipsam.

אתה הצבת כל גבולות ארץ ^{(תה’ עד, טז)}, יצב גבולות¹ עמים ^{(דב’ לב, ח)}, כמו יציב, הציבו משחית ^{2 (יר’ ה, כו)}, והנה מציב לו יד ^{(שמ"א טו, יב)}, דרך קשתו ויציבני ^{(איכה ג, יג)}. ³ וזכר רבי יונה שלא נזכר פועלו⁴ מזה והצב גלתה הועלתה^{5 (נח’ ב, ח)}. ואין לו טעם רק הנכון במלה הזאת כמו שפרש⁶ רב שמואל הנגיד ז"ל כי הצב שם המלכה. והנפעל נצב לריב י"י ^{7 (יש’ ג, יג)}, נצב ימינו כצר ^{(איכה ב, ד)}, הנצבה לא יכלכל ^{(זכ’ יא, טז)}, פירושו החולה שעומדת⁸ במקומה שלא תוכל לכת⁹. נצבו כמו נד ^{(שמ’ טו, ח)}. וההתפעל ויתיצב מלאך י"י ^{10 (במ’ כב, כב)}, יתיצבו מלכי ארץ ^{(תה’ ב, ב)}, ותתצב אחותו¹¹ מרחוק^{12 (שמ’ ב, ד)}, משפטו ותתיצב, וכבר זכרנו דקדוק המלה הזאת בחלק הדקדוק. ואמר רבי יהודה כי יצב גבולות עמי ם ^{(דב’ לב, ח)}מקור מן הגדוש¹³, כלם ענין העמדה. וההתפעל והנפעל לשון עמידה. והשם מצב פלשתים ^{(שמ"א יג, כג)}, אנשי המצבה ^{(שמ"א א' יד, יב)}. והמצב הם אחזי¹⁴ הצנות ההולכים לפני החיל והם מעמידים העם. המצב והמשחית ^{(שמ"א יד, טו)}, המשחית הם היוצאים מהמארב, תרגם יונתן אסטרטיגא ומחבלא. וכן תרגום¹⁵ מצב פלשתים, מצב הערלים ^{(שמ"א יד, יא)}, אסטרטיג. ופסל ומצבה ^{(וי’ כו, א)}, מצבת קבורת¹⁶ רחל ^{(בר’ לה, כ)}. ונשתנה בסמיכות מצבת הבעל ^{(מל"ב ג, ב)}. וכן הקבוץ בסמיכות ויוציאו¹⁷ את מצבות בית הבעל ^{(מל"ב י, כו)}, ומצבות עזך לארץ תרד ^{(יח’ כו, יא)}, והמצבה היא אבן שמציבין אותה להשתחוות לה או לציון הקבר. ופירוש מצב פלשתים מערכתם ומעמדם. וכן¹⁸ אנשי המצבה עורכי המלחמה ומעמידי העם. וצרתי עליך מוצב^{19 (יש’ כט, ג)}, הוא מגדל עץ שמציבין נגד העיר ללכדה.