Marginalia
a. Stravit, extendit
Stravit(a). Et si extendam me ad infernum ecce tu, Psalmiste, et saccum et cinerem extendet, Isaie. Et cuius non memoratur agens suus de ipso sub te sternetur vermis, Isaie, saccus et cinis extendetur ad multos, Hester, et est qui dicit quia1 extendetur ad multos. Verbum preteritum et iot in ipso radix de illo cuius non memoratus est agens suus de daggessato. Et primum rectum et modus eorum modus extensionis si non quod modus extensionis de super in plus. Et modus sternere de inferius. Et nomen stratum meum ascendit, Principium, expo. lectum meum si recordatus fui tui supra stratis meis, Psalmiste. Et vocatur sic lectus supra nomen pannorum stratorum sub homine. Et pondus aliud quia breviatum est stratum, Isaie. Et nomen cadit ad rem aliam. Et edificavit supra parietem domus cameram camera inferior, Regum, camera est quam faciunt in medio domus de pariete ad parietem sicut solarium, et est sicut camera ad capere servitium in ipsa cum honestate iste est modus camere sed camera memorata in scripto erat extra murum domus sanctuarii sicut speties camerarum edificatarum circum circa ad parietem domus sanctuarii, et ipsa vocatur camera et vocatur camera et vocatur camera, hoc est quod dixit camere circum portam camera interior. Et iam declaravi modum eorum bene in radice habitavit. Et expo. dominus meus pater meus tentorium non movebitur, Isaie, et nun addita et est nomen rei vel adiectivum, et expo. tentorium quod non descendet2 et non erit extensum nunquam si non semper erit extensum.
ואציעה שאול הנך (תה’ קלט, ח), שק1 ואפר יציע (יש’ נח, ה). ושלא נזכר פועלו ממנו תחתיך יצע רמה (יש’ יד, יא), שק ואפר יצע לרבים (אס’ ד, ג). ויש מי שאומר כי יצע לרבים פעל עבר והיו"ד בו שרש ממה שלא נזכר פועלו2 מהדגוש, והראשון נכון. וענינם כענין פרישה אלא שענין פרישה מלמעלה ברוב וענין יצוע3 מלמטה. והשם יצועי עלה (בר’ מט, ד), פירושו מטתי, אם זכרתיך על יצועי (תה’ סג, ז). ונקרא4 כן המטה על הבגדים המציעין5 תחת האדם. ומשקל אחר כי קצר המצע (יש’ כח, כ). ושם נופל על דבר אחר ויבן על קיר הבית יציע סביב6 (מל"א ו, ה), היציע התחתונה7 (מל"א ו, ו), היציע הוא שעושין באמצע הבית מקיר לקיר כמו עליה והוא כמו חדר להשתמש בו בהצנע. זהו ענין מלת יציע. אבל היציע הנזכר בכתוב היה חוץ לקיר בית המקדש כמין לשכות בנויות סביב סביב לכותל בית המקדש והוא הנקרא יציע ונקרא תא ונקרא צלע. זהו8 שאמר ויעש9 צלעות סביב (מל"א ו, ה), פתח הצלע התיכונה (מל"א ו, ח), וכבר פרשתי10 ענינם היטב בשרש גרע. ופירש אדני11 אבי ז"ל מזה אהל בל יצען (יש’ לג, כ). והנו"ן נוספת, והוא שם דבר או תאר ופרושו12 אהל שלא ירד ושלא יהיה מצע13 לעולם אלא לעולם יהיה פירוש14.