Expectavit. Et expectabunt ad affirmare rem, Ezechielis, et expectabunt sicut pluviam me, Iob, expectavimus te, Psalmiste, et non expectabit filios hominis, Michee, expecta Israel ad Dominum, mone rem servum tuum supra quo fecisti expectare me, Psalmiste, transitivum ad tertium¹ vult dicere dedisti mihi spem quod dicisti² mihi quod expectabo te, et sic et expectabunt ad affirmare rem vult dicere quod dantes spem populo ad affirmare rem prophetie eorum quod ipsum vanitas et mendacium. Et expectavit ultra, In principio, iudicium suum³ et expectavit, et venit ad viam et fecit arescere⁴ ipsum. Vel erit expectavit de radice doluit sicut quod scripsimus ipsum in capitulo suo. Me audiebant et expectabant, Iob, venit sic et cum hephsec sicut benefecerunt omne quod locuti sunt, et dagges lamed ad decorem dictionis sicut desierunt ville⁵ in Israel desierunt, et quievit pe appoal et conversa est hiric in vau sicut mos litterarum servitii cum iot in plus. Et niphal et vidit quod expectata fuit periit spes eius, Ezechielis, expo. quia stetit diebus multis in expectatione et ecce periit spes sua. Et sic et expectavit ultra septem diebus, quod stetit cum expectatione septem diebus primis et adhuc septem diebus aliis. Et dominus meus pater meus exposuit et vidit quod expectata fuit in contrario expectationis ut dicere quod periit expectatio sua, et sic dixit et expectavit adhuc septem diebus non ipsum de edificio niphal, si non de edificio⁶ hitpaal, et iudicium suum et expectavit et si non het fuisset daggessata quod non erit in edificio uno res et contrarium eius, si non in duobus edificiis, radicare et disradicabitur et dixit quod niphal de isto modus eius in contrario expectationis conveniens ad esse, et expectavit de edificio hitpaal, et bonum fuisset quod dixit si iot fuisset pathissata, sed invenimus ipsam camessatam sicut iudicium futurum de edificio niphal sicut quod scripsimus in parte dicduc. Et verbum grave ecce expectavi ad verba, Verba, et expectavi quod non loquentur, Iob, non sic expectabo ante te, Samuelis, ut dicere non bonum quod elongem ante te, et expectabo quod vadas et percuties ipsum ego in persona mea ibo et cępit tres virgas, intestina mea intestina mea faciam dolere, Ieremie, possibile quod erit hoc de modo doloris sicut parturiens, et erit et doluit in modo uno, ut dicere dabo dolorem intestinis meis pre multum tristitię mee et sonitus mei, vel expo. dolebo et faciam dolere de dolore intestinorum meorum et de dolore telarum^(a) cordis mei, vel erit de modo isto radix prope⁷ ipsa et sic expo. dixi quod darem expectationem intestinis meis quia adhuc expectabunt bonum, licet quod sunt nunc in malo, et ecce parietes cordis mei sonans mihi et non potero ad facere tacere et tacere de clamore meo et sonitus mei. Et nomen expectatio tracta, Proverbiorum, ecce expectatio eius mendax.

ויחלו לקיים¹ דבר ^{(יח’ יג, ו)}, ויחלו כמטר לי ^{(איוב כט, כג)}, ² יחלנו לך ^{(תה’ לג, כב)}, ולא ייחל לבני אדם ^{(מי’ ה, ו)}, יחל ישראל אל י"י ^{(תה’ קל, ז)}. זכר דבר לעבדך על אשר יחלתני ^{(תה' קיט, מט)}, יוצא לשלישי רוצה³ לומר נתת לי תוחלת לעם לקיים⁴ שאמרת לי שאיחל לך, וכן ויחלו לקיים דבר רוצה⁵ לומר שנותנים תוחלת לעם לקיים דבר נבואתם אשר הוא שוא וכזב. ויחל עוד ^{(בר’ ח, י)}, משפטו וייחל עוד⁶. ובא על דרך ויבשהו ^{(נח’ א, ד)}. או יהיה ויחל משרש חיל כמו שכתבנו אותו בשערו. לי שמעו ויחלו ^{(איוב כט, כא)}, בא כן בהפסק כמו הטיבו כל אשר דברו ^{(דב’ ה, כה)}, ודגש הלמ"ד לתפארת המלה כמו חדלו פרזון בישראל חדלו ^{(שופ’ ה, ז)}, ונחה הפ"א⁷ הפעל והושב⁸ החרק⁹ בוא"ו¹⁰ כמנהג אותיות השמוש¹¹ עם היו"ד ברוב. והנפעל ותרא כי נוחלה אבדה תקותה ^{(יח’ יט, ח)}, פירושו ותרא¹² כי עמדה ימים רבים בתוחלת והנה אבדה תקותה. וכן וייחל^{13 14} שבעת ימים ^{(בר’ ח, יב)}, שעמד בתוחלתה¹⁵ בשבעה¹⁶ ימים ראשונים¹⁷ ועוד שבעת ימים אחרים. ואדני¹⁸ אבי ז"ל פרש¹⁹ ותרא כי נוחלה בהפך התוחלת, כלומר כי אבדה תקותה²⁰. וכן אמר כי וייחל עוד שבעת ימים אינו מבנין נפעל כי אם מבנין התפעל ומשפטו ויתיחל ולולי החי"ת היה דגש²¹, כי לא יהיה בבנין אחד ²² והפכו כי אם בשני בנינים ישרש וישרש. ואחר שהנפעל מזה ענינו בהפך התוחלת ראוי להיות ויחל²³ מבנין התפעל. וטוב היה מה שאמר אם היו"ד היתה פתוחה, אבל מצאנוה ²⁴ כמשפט האית"ן מבנין נפעל כמו שכתבנו בחלק הדקדוק. והפעל הכבד הן הוחלתי לדבריכם ^{(איוב לב, יא)}, והוחלתי כי לא ידברו ^{(שם לב, טז)}, לא כן אוחילה²⁵ לפניך ^{(שמ"ב יח, יד)}, כלומר לא טוב שאאריך לפניך ואוחיל שתלך ותכהו, אני בעצמי אלך ויקח שלשה שבטיםוגו'²⁶. מעי מעי אוחילה ^{(יר’ ד, יט)}, אפשר שאיפ²⁷שיהיה זה מענין חיל כיולדה ^{(תה’ מח, ז)}. ויהי יחל וחיל כענין²⁸ אחד כלומר אתן חיל למעי מרב²⁹ דאגתי והמייתי. ³⁰ או יהיה מענין זה השרש עצמו. וכן הפירוש אמרתי שאתן תוחלת למעי כי עדיין יקוו הטוב ואף³¹ על פי שהם³² עתה ברע והנה קורות³³ לבי הומה לי ולא אוכל להחריש ולשתוק משאגתי והמייתי. והשם תוחלת ^{34 (מש’ יג, יב)}, הן תוחלתו נכזבה ^{(איוב מא, א)}.