Corripuit. Et corripuit Abraham¹ Abimelec et arguit vesperi, In principio, et retrocessiones tue arguent te, Ieremie, vias meas ante ipsam arguam si de timore tuo corripient te, Iob, expo. arguet tecum ut dicere ratiocinabitur tecum, arguens arguet, Et vocavit, si ad arguere verba cogitabitis, Iob. Et cuius non memoratur agens suus de ipso et arguetur cum dolore supra cubili suo, ibi recte arguemus cum ipso, Iob, et cum omnibus et arguetur, In principio, expo. sunt verba Moisi dixit quod cum omnibus istis rebus que contigerunt ipsi in dicere ipsam frater meus ipse cum Pharaone et cum Abimelec correcta Sara et castigabitur de dicere ultra frater meus ipse vau, et arguetur sicut vau et levavit Abraham oculos suos. Et hitpaal et cum Israel disputabit, Michee. Et nomen in die correctionis, Osee, in die quo argui eos, In deserto, in tribubus Isdrael quod quando fuerunt omnes ipsi simul feci scire ipsos veritatem bona correctio aperta, Proverbiorum, expo. dilectio aperta cum correctione sicut quod dixit quia quem diliget dominus corripuet corripe sapientem et amabit² te, Proverbiorum, et quando corripiet homo sotium suum, ecce dilectio³ revelabitur in corruptione⁴, et dilectio illa bona magis quam dilectio occulta quod amabit homo sotium suum in corde suo et non revelabit ipsi dilectionem. Et dominus meus et pater meus expo. bona correptio aperta, ut dicere quod quando corripiens homo fratrem suum bonum est ipsi, ut dicere correctio bona ipsa de omni modo et⁵ etiam quod ipsa aperta, sed quod quando correctio ipsa de dilectione occulta, ut dicere quando corripit amicus amicum suum, corripiet ipsum in occulto inter ipsum ad inter ipsum et non corripiet ipsum in aperto, ut quod non verecundetur. Et collectio correptiones in gentibus, Psalmiste, et cum cames magna cum correctionibus⁶ supra peccatum, Psalmiste, omnia ipsa modus preparationis verborum unius ad sotium suum cum rationibus et ostensione iudiciorum, et castigari de intus correptione⁷ et proximum ad modum istum quod arguit dominus ad filium domini mei ipsam preparasti servo tuo, In principio, expo. preparavit, preparasti.

והוכיח¹ אברהם את אבימלך ^{(בר’ כא, כה)}, ויוכח אמש ^{(בר' לא, מב)}, ומושבותיך² תוכיחוך^{3 (יר’ ב, יח)}, ⁴המיראתך יוכיחך^{5 (איוב כב, ד)}, פירושו יוכיח עמך כלומר יטעון עמך. אך דרכי אל פניו אוכיח ^{(איוב יג, טו)},⁶ הוכח תוכיח את עמיתך^{7 (וי’ יט, יז)}, הלהוכח מלים תחשבו ^{(איוב ו, כו)}. ושלא נזכר פועלו⁸ ממנו והוכח במא⁹ במכאוב על משכבו ^{(איוב לג, יט)}. והנפעל שם ישר נוכח עמו ^{(איוב כג, ז)}. ואת כל ונוכחת^{10 (בר’ כ, טז)}, פירוש את כל ונוכחת¹¹ הם דברי משה, אמר כי עם כל אלה הדברים שארעו לה באמרה אחי הוא עם פרעה ועם אבימלך נוכחה שרה ונוסרה מאמור עוד¹² אחי הוא. וא"ו¹³ ונוכחת כוא"ו¹⁴ וישא אברהם את עיניו ^{(בר’ כב, ד)}. וההתפעל ועם ישראל יתווכח^{15 (מי’ ו, ב)}. והשם תוכחה¹⁶ ביום תוכחה ^{(הו’ ה, ט)}, פירושו¹⁷ ביום שהוכחתים במדבר בשבטי ישראל כשהיו כלם כאחד הודעתי להם נאמנה. טובה תוכחת מגלה ^{(מש’ כז, ה)}, פירושו האהבה מגלה¹⁸ בתוכחת כמו שאמר כי ¹⁹ אשר יאהב י"י יוכיח ^{(מש’ ג, יב)}, ואמר²⁰ לחכם ויאהבך ^{(מש’ ט, ח)}, וכשיוכיח אדם ²¹ חברו²² הנה האהבה תגלה²³ בתוכה²⁴ והאהבה ההיא טובה מאהבה מסתרת²⁵ שיאהב אדם את חברו²⁶ בלבו ולא יגלה לו את²⁷ האהבה ולא יוכיחנו בשעה שצריך לתוכחה. ואדני²⁸ אבי ז"ל פירש²⁹ טובה תוכחת מגלה³⁰ כלומר כשמוכיח אדם את חברו³¹ טוב הוא לו כלומר התוכה³² טובה היא מכל מקום ואפילו ³³ בגלוי, אבל כשהתוכחה היא מאהבה היא מסתרת³⁴, כלומר כשיוכיח האוהב את אוהבו יוכיחנו בסתר בינו לבין עצמו³⁵ ולא יוכיחנו בגלוי כדי שלא יתבייש. והקבוץ תוכחות בלאמים ^{(תה’ קמט, ז)}. ובקמץ גדול בתוכחות על עון ^{(תה' לט, יב)}, כלם ענין הזמנת הדברים אחד לחברו³⁶ בטענות והודעת משפטים והוסר מתוך התוכחות³⁷. וקרוב לענין הזה³⁸ אשר הוכיח³⁹ י"י לבן אדני ^{(בר’ כד, מד)}, אותה⁴⁰ הוכחת⁴¹ לעבדך ליצחק ^{(בר' כד, יד)}, פירושו זמן, זמנת.