Mare. Sicut aque ad mare operientes, Isaie, in elevare se mare ad undas suas, Ezechielis, et mare dixit non mecum, Iob, mare vidit et fugit, Psalmiste, si mare ego si piscis, Iob, et faciam siccare mare, Ieremie, et venit mare pronominatum in lingua mulieris, et mare fecit descendere de super vaccam ęris que sub ipso, Regum. Et collectio et ad congregationem aquarum vocavit Maria, In principio, supra Maria fundavit eam, Psalmiste, tempus fractum de mari, Ezechielis, notum, et quia quod mare magnum ad angulum occidentis terre Israel vocaverunt angulum occidentis mare, occidentem austrum heredita, Verba, occidens et oriens, In principio. Et possibile quod radix maris mare et dagges pronominis. Et collectio arguet vel erit radix eius iom et erit dagges mutatione quiete et signum camessatio sua quia omne mare camessatum preter mare rubrum. Et modus alius de hoc qui invenit mulos in deserto, In principio, et ipsi muli quia ipsi de compositione duarum spetierum, equi et asini, et in dicere ipsum qui invenit expo. cum scientia sua, invenit quia fuit pastor asinorum et cogitavit cum scientia sua¹ quod faceret² equitare equum supra asinam, et ipse fuit educens istam spetiem in mundo. Et dixerunt doctores nostri ana falsus ipse adduxit falsos in mundo quia filius Zibeon fratris sui fuit qui venit supra matrem suam et genuit de ipsa ana.

כמים לים מכסים ^{(יש’ יא, ט)}, כהעלות הים לגליו ^{(יח’ כו, ג)}, וים אמר אין עמדי ^{(איוב כח, יד)}, הים ראה וינס ^{(תה’ קיד, ג)}, הים אני אם תנין ^{(איוב ז, יב)}, והחרבתי את ימה ^{(יר’ נא, לו)}. ובא ים מכנה¹ בלשון נקבה ואת הים הוריד מעלה בקר² הנחשת אשר תחתיה ^{(מל"ב טז, יז)}. והקבוץ ולמקוה המים קרא ימים ^{(בר’ א, י)}, על ימים יסדה ^{(תה’ כד, ב)}, עת נשברת מימים ^{(יח’ כז, לד)}, ידוע. ולפי שהיה גדול³ לפאת מערב ארץ ישראל קראו לפאת מערב ים ⁴ ודרום ירשה ^{(דב’ לג, כג)}, ימה וקדמה ^{(בר’ כח, יד)}. ואפשר ששרש ים ימם ודגש הכנוי⁵ והקבוץ יוכיח. או יהיה שרשו יום ויהיה הדגש תמורת הנח והראיה קמצותו כי כל ים קמוץ זולתי ים סוף. וענין אחר מזה השרש אשר מצא את הימים⁶ במדבר ^{(בר’ לו, כד)}, והם הפרדים כי הם מהרכבת שני המינים⁷ הסוס והחמור. ובאמרו אשר מצא פירושו מצא בדעתו⁸, כי היה רועה החמורים וחשב בדעתו שירכיב הסוס על החמורה והוא המציא⁹ זה המין בעולם. ואמרו רבותינו ז"ל ^[א] ענה פסול היה והביא פסולין לעולם¹⁰, כי בן צבעון אחיו היה שבא על אמו והוליד ממנה ענה.