Marginalia
a. esse vel existentia
Est. Ad facere hereditare amicos meos est, est via recta ante virum, est spargens et augumentatus, Proverbiorum, et est qui erit nebula, In deserto, si est cor tuum cum corde meo, Regum1, et dixit est si estis2 vos facientes si sis tu prosperans viam meam, Principio, qui est ipse, Verba, omnia ipsa modus rei invente et de hoc vocatur lex et sapientia et opus bonum et rectum tusia magnificavit sapientiam, Isaie, abscondet rectis sapientiam, Proverbiorum, et iot lamed appoal quia quod erit inventa semper quia omnia esse(a) dannantur et revertuntur ad nihil et lex et sapientia stabit in esse suo omnibus diebus semper et non facient manus eorum opus bonum, Iob, expo. omne est et omnis res quam cogitaverunt ad facere.
להנחיל אוהבי יש (מש’ ח, כא), יש דרך ישר לפני איש (מש’ יד, יב), יש מפזר ונוסף 1 (מש’ יא, כד), ויש אשר יהיה הענן (במ’ ט, כ), היש 2 לבבך ישר עם לבבי3 4 ויאמר 5 יש (מל"ב י, טו), אם ישכם עושים6 (בר’ כד, מט), אם ישך נא מצליח דרכי (בר’ כד, מב), כי את אשר ישנו פה עמנו7 (דב’ כט, יד), כלם ענין דבר הנמצא. ומזה נקרא8 התורה והחכמה ומעשה הטוב והישר תושיה הגדיל תושיה (יש’ כח, כח), יצפן9 לישרים תושיה (מש’ ב, ז). והיו"ד למ"ד הפעל לפי שהיא נמצאת לעולם, כי כל הישים יפסרו10 ויחזרו לאין, והתורה והחכמה תעמד בישותה כל ימי עד. 11