Calefecit^(a). Calescit se de me mater mea, Psalmiste, expo. calefecit¹ se de me in tempore calefacere se oves ad calefacere se cum virgis, In principio. Et iam scripsi dicduc ad calefacere se in parte dicduc in quietis pe in radice sua. Et verbum leve et calefecerunt se oves ad virgas et calefecerunt se in venire ipsas ad bibere, In principio, modus calefactionis et calefecit se et calefecit se in modo uno. Et niphal calefacientes se in quercubus, Isaie, et dicduc suum memoravimus in parte dicduc et quia² quod calefaciet se homo in tempore irę, et sic ira pre multitudine caloris hominis et vocatur ira ira, ira non mihi, Isaie, in statera scientia consilium et scripta est cum aleph et exivit cum ira magna, Danielis, in lavare pedes meos cum butyro, Iob, scripsimus in radice ira quia ipsum sicut butyrum et cum affixo ira regis nuntii mortis, Proverbiorum, et ira regis quievit, Hester. Et collectio remansionem irarum cinges, Psalmiste, in statera consilia Domini, consilia de longe. Et iam declaravi passuc remansionem irarum cinges in radice cinxit ira ipsis sicut similitudo ire serpentis, Psalmiste, quia quod in plus ira hominis similis erit quod proiiciet venenum de ore suo et de facie sua sicut serpentes quod proiicient venenum et intrasti eos ira draconum vinum eorum, Verba, quod venenum eorum biberis spiritus meus, Iob. Et rabi Iona conclusit cum istis dictionibus iungens³ venenum tuum, Abacuc. Et iam memoravimus ipsum in radice venenum de utre aquarum, In principio, et est rectum et meminit omnia ista in radice ira. Et rectum ad esse ipsa de ista radice ad rationem quam declaravimus.

יחמתני אמי ^{(תה’ נא, ו)}, פירושו יחמה ממני. בעת יחם הצאן ^{(בר’ לא, י)}, ליחמנה במקלות ^{(בר' ל, מא)}, וכבר זכרתי דקדוק ליחמנה בחלק הדקדוק בנחי הפ"א בשרשו. והפעל הקל ויחמו הצאן אל המקלות ^{(בר' ל, לט)}, ויחמנה בבאן לשתות ^{(בר' ל, לח)}, ענין חמימות ויחם וחמס בענין אחד. והנפעל הנחמים באלים ^{(יש’ נז, ה)}, ודקדוקו זכרנו בחלק הדקדוק. ולפי שיתחמם האדם בשעת¹ כעסו וכן הכעס מרוב חמימות האדם הוא נקרא כעס² חמה. חמה אין לי ^{(יש’ כז, ד)}, בפלס דעה, עצה. ונכתב באל"ף ויצא בחמא גדולה^{3 (דנ’ יא, מד)}. ברחוץ הליכי בחמה ^{(איוב כט, ו)} כתבנו בשרש חמא כי הוא כמו חמאה. ובסמוך חמת מלך מלאכי מות ^{(מש’ טז, יד)}, וחמת המלך שככה ^{(אס’ ז, י)4}. והקבוץ שארית חמות⁵ תחגר ^{(תה’ עו, יא)}, בפלסעצת י"י ^{(תה' לג, יא)6} עצות מרחוק וכבר פרשתי⁷ פסוק שארית חמת תחגר בשרש חגר. חמת למו כדמות חמת נחש ^{(תה’ נח, ה)}, לפי שברב⁸ כעס האדם ידמה כי יטיל ארס מפיו ומפניו כמו הנחשים שיטילו ארס בהתרגזם. חמת תנינם יינם ^{(דב’ לב, לג)}, אשר חמתם שותה⁹ החי^{10 (איוב ו, ד)}. ורבי יונה כלל עם אלו המלות מספח חמתך ^{(חב’ ב, טו)}. וכבר זכרנו אתו¹¹ בשרש חמת מן חמת מים ^{(בר’ כא, יד)}, והוא הנכון. וזכר¹² כל אלו בשרש חמה, והנכון להיותם מזה השרש לטעם שפרשנו¹³.