Locutus est. Et¹ loquetur ad finem, Abacuc. Et cum affixo et loquens iniquitatem, Psalmiste, expo. locutus² est et garrivit. Et hitpaal de ipso loquetur expandet manus eius, Ieremie, expo. loquetur et sonabit et et lamentabitur supra occisos. Et Ionatan caldeizat que clamat et expandit manus suas et dicet vę nunc mihi. Et possibile quod erit et loquetur ad finem de radice locus est de et loquetur sicut et loquetur mendacia testis mendacii, Proverbiorum, et modus unus.

ויפח לקץ ^{(חב’ ב, ג)}, ובסמוך ויפח חמס ^{(תה’ כז, יב)}, פירושו הוגה ומצפצף. וההתפעל ממנו תתיפח תפרש כפיה ^{(יר’ ד, לא)}, פירושו תהגה ותהמה ותקונן על הרוגיה. ¹