Sedit. Abraham habitavit in terra Canaan et habitabis in terra Gosen, Principio, et Eli sacerdos sedens supra sedem, sedere sedebo cum rege, et sedit rex ad mensam ad comedere, Samuelis, sedebunt ad sedem tecum, Psalmiste, et sedit sub quercu, Iudicum, beati habitantes domum tuam, Psalmiste, ego sedebo usque redire te, ut dicere morabor, et sedistis in Cades diebus multis, Verba, morati fuistis, sedebunt supra terram quam dedi vobis et patribus vestris, Ieremie, in tuguriis sedebitis, Et vocabit, non sedebis ad semper, Isaie, ut non sedeas, sedens in cęlis, et tu sanctus sedens laudes Isdrael, Psalmiste, expo. et tu quod tu sanctus sedens semper tu laudes Israel sedere sedebitis, Ieremie, dixit rabi Iuda quia conversum est pe appoal in dictione sedere et compositum quod vau in sedere est vau attractionis et pe appoal diminuta fuit sicut via sotiorum eius quietorum pe, sedete nunc hic, In deserto, et sede ibi, Principio, gloria viro sedere de lite, Proverbiorum. Et adhuc memorabimus ipsum in radice quievit, et approximabitis sedem iniquitatis, Amos, expo. facientes elongare et facientes elongare diem malum cum verbis suis et cogitationibus eorum quod non veniet supra ipsis et facientes adherere sedem iniquitatis, propterea vocavi istam fortitudinem ipsis sedes, Isaie, expo. quia Israel ambulantes ad Egiptum et petentes auxilium de Egipto populo non iuvabunt ipsos propterea vocavi ad istam, fortitudo ipsis sedes ut dicere fortes erunt sedentes in ipsa, et sperabunt in nomine¹ et non ibunt ad querere auxilium quia sedes maior fortitudo et robur ipsis quam ambulatio, hoc sedere ipsam domi parum, Rut, sedere te in medio doli, Ieremie, et est ad declarare comburi comburentur in sede, Samuelis, ut dicere in loco sedere ipsos, et esse ipsos ibi comburentur. Et scripsit dominus meus pater meus de ista radice in sede sua Mahanaim, Samuelis, et est deficiens pe appoal et iudicium suum in sede sua. Et niphal civitates non habitate fuerunt, Ezechielis, ad terram habitatam, Nomina. Et iam declaravi modum suum in capitulo verborum in ordine secundo habitata de mari sunt exponentes sicut. Et sic caldeizat Ionatan quod est habitans intus mare et aptabitur ad declarare ipsum sicut audictio sua quia quod sedes sue erat de mercibus maris et via maris fuit veniens ad ipsam omne bonum sicut quod scriptum est in parasa alia. Et verbum grave et sedere fecerunt ipsum in capite populi, Regum, sedere fecerunt mulieres extraneas, Ezre, expo. qui sedere fecerunt, sedere faciens unicos domi, Psalmiste, et sedere fecerunt ipsos ad semper, Iob, sedere faciens sterilem domi, fac sedere patrem tuum et fratres tuos, Principio. Et dictio composita de sedit et rediit² et faciam redire ipsos quia misertus sum ipsis, Zacarie. Et cuius non memoratus est agens suus de ipso et habitabimini soli vos in medio terre, Isaie, si sedere faciet sedere me ad Ierusalem ad sedem qua sedebo ibi et serviam Domino, dicens Ierusalem habitabitur, Isaie. Et nomen ecce nunc sessio civitatis bona, Regum, patha quia quod est affixum, et sic domus sessionis civitas muri, Et vocavit, ut dicere quod vendit³ domum in medio civitatis cui est ipsis murus supra sessione sua, Samuelis. Et collectio et in omnibus habitationibus terre, Ezechielis. Et collectio in lingua mulierum habitationibus in omnibus habitationibus, Et vocavit. Et scripsit rabi Iona et omnis sessio domus Ziba servi ad Amphiboset, Samuelis. Adiectivum vult dicere omnes habitantes et habitantes in domo Ziba. Et adiectivum ad quem elongatum fuit tempus habitationis sue in loco sicut stipendiatus sicut habitans, Et vocavit, cames cum patha quia est affixum, et expo. habitantis iste emptus emptione annorum et ipse exiens in sex et habitans et stipendiatus dicti in paschate ipsi sunt gentes clause vel circumcise. Et grave aliud et habitabunt palatia eorum in te Ezechielis, modus eorum notus de ipsis, modus sessionis proprie et de ipsis modus tarditatis, licet quod est stans supra pedes suos sicut beati habitantes domum tuam, Psalmiste, et sedit sub quercu et similia ipsis. Et de ipsis modus elongationis esse hominem in loco quod erit ibi, et de ipsis modus stationis et stabilitatis.

אברם ישב בארץ כנען ^{(בר’ יג, יב)}, וישבת בארץ גשן ^{(בר’ מה, י)}, ועלי הכהן יושב¹ על הכסא ^{(שמ"א א, ט)}, ישב אשב עם המלך ^{(שמ"א כ, ה)}, וישב המלך אל² הלחם לאכול ^{(שמ"א כ, כד)}, ישבו לכסא ^{3 (תה’ קלב, יב)}, וישב תחת האלה ^{(שופ’ ו, יא)}, אשרי יושבי ביתיך^{4 (תה’ פד, ה)}, אנכי אשב עד שובך ^{(שופ’ ו, יח)}, כלומר אתעכב. ותשבו בקדש ימים רבים^{5(דב’ א, מו)}, כלומר⁶ נתעכבתם. ושבו אל האדמה אשר נתתי לכם ולאבתיכם^{7 (יר’ לה טו)}, בסכות תשבו ^{(וי’ כג, מב)}, לא תשב לנצח ^{(יש’ יג, כ)}, למען לא תשבי ^{(יח’ כו, כ)}, היושבי⁸ בשמים ^{(תה’ קכג, א)}, ואתה קדוש יושב תהלות ישראל ^{(תה’ כב, ד)}, פירושו ואתה שאתה קדוש יושב לעולם אתה תהלות ישראל. כי⁹ אם שוב תשובו^{10 (יר’ מב, י)}, אמר רבי יהודה כי נהפך פ"א הפעל לעי"ן הפעל¹¹ במלת שוב. והנכון שהוא"ו¹² בשוב הוא וא"ו¹³ המשך ופ"א הפעל נגרעה כדרך חבריו¹⁴ נחי הפ"א. שבו נא בזה ^{(במ’ כב, יט)}, ¹⁵ ושב שם ^{(בר’ לה, א)}, כבוד לאיש שבת מריב ^{(מש’ כ, ג)}. ועוד נזכרנו בשרש שבת. ותגישון שבת חמס ^{(עמ’ ו, ד)}, פירושו כי הם מנדין¹⁶ ומרחיקים יום רע בדבריהם ובמחשבתם¹⁷ שלא יבא עליהם ומגישים ישיבת החמס. לכן קראתי לזאת רהב הם שבת ^{(יש’ ל, ז)}, פירושו לפי שישראל הולכים למצרים ושואלים עזר ממצרים עם לא¹⁸ יועילו למו, לכן קראתי לזאת ירושלם רהב הם שבת, כלומר חזקים יהיו היושבים בה ויבטחו בשם ולא ילכו לבקש עזר, כי הישיבה יותר חוזק ותוקף להם מההליכה. זה שבתה הבית מעט ^{(רות ב, ז)}, ¹⁹ שבתך בתוך מרמה ^{(יר’ ט, ו)}. ויש לפרש מזה שרוף ישרפו בשבת ^{(שמ"ב כג, ז)}, כלומר במקום שבתם והיותם שם ישרפו. וכתב אדני²⁰ אבי ז"ל מזה השרש בשיבתו מחנים^{21 (שמ"ב יט, לג)}. והוא חסר פ"א הפעל ומשפטו בישיבתו. והנפעל ערים לא נושבו ^{(יר’ כב, ו)22}, אל ארץ נושבת ^{(שמ’ טז, לה)}. וכבר בארתי²³ עלתו²⁴ בשער²⁵ הפעלים בטור השני. נושבת מימים ^{(יח’ כו, יז)}, יש מפרשים כמו בימים וכן תרגם²⁶ יונתן דהוית יתבא²⁷ בגו יממיא. ויתכן לפרשו כמשמעו, לפי שישובה היה מסחורות²⁸ הים ודרך הים היה בא אליה כל הטוב כמו שכתוב²⁹ בפרשה האחרת. והפעל הכבד והושיבוהו^{30 31} בראש העם ^{(מל"א כא, ט)}, ההושיבו³² נשים נכריות ^{(עז’ י, יז)}, פירושו אשר הושיבו. מושיב יחידים ביתה ^{(תה’ סח, ז)}, ויושיבם³³ לנצח ^{(איוב לו, ז)}, מושיבי עקרת הבית ^{(תה’ קיג, ט)}, הושב את אביך ואת אחיך ^{(בר’ מז, ו)}, ומלת³⁴ מורכבת מן ישוב³⁵ ושוב והשיבותים³⁶ כי רחמתים ^{(זכ’ י, י)}. ושלא נזכר פועלו³⁷ ממנו והושבתם לבדכם בקרב הארץ ^{(יש’ ה, ח)}, ³⁸ האומר³⁹ לירושלם תושב ^{(יש’ מד, כו)}. והשם הנה נא מושב העיר טוב ^{(מל"ב ב, יט)}, פתח לפי שהוא סמוך, וכן בית מושב עיר חומה ^{(וי’ כה, כט)}, כלומר שימכר⁴⁰ בית בתוך עיר שיש לה חומה. על מושבו ^{(שמ"א כ, כה)}. והקבוץ ובכל מושבי הארץ ^{(יח’ לד, יג)}. והקבוץ בלשון נקבות מושבות. בכל משבותיכם^{41 (וי’ ג, ו)}. וכתב רבי יונה וכל מושב בית ציבא⁴² עבדים למפיבשת^{43 (שמ"ב ט, יב)}, תאר, רוצה לומר כל היושבים והשוכנים בבית ציבא. והתאר למי שארך זמן ישיבתו במקום כשכיר כתושב ^{(וי’ כה, מ)}, קמץ⁴⁴, תושב כהן ^{(וי’ כב, י)} בפתח כי הוא סמוך. ופירוש תושב זה קנוי קנין עולם והוא הנרצע. שכיר זה קנוי קנין ⁴⁵ והוא היוצא בשש. ותושב ושכיר האמורים בפסח הם גוים ערלים⁴⁶ או⁴⁷ מולים. וכבד אחר וישבו טירותיהם בך ^{(יח’ כה, ד)}. ענינם ידוע מהם ענין הישיבה ממש, ומהם ענין עכבה, ואף על פי שהוא עומד על רגליו כמו אשרי יושבי ביתיך^{48 (תה’ פד, ה)}, וישב תחת האלה אשר עם ^{49 (שופ’ ו, יא)}, והדומים להם, ומהם ענין אריכות היות האדם במקום שיהיה שם, ומהם ענין העמדה והקיום.