Addidit. Et non addidit ultra ad scire ipsam et non addidit reverti ad ipsum ultra, In principio, et addidisti ad famam quam audivi, Verba, vox magna et non addidisti verba, expo. et non¹ addidit ultra vocem magnam sicut ipsam, et prophetaverunt et non addiderunt, In deserto, expo. et non addiderunt ultra ad prophetare, sicut quod dixerunt doctores nostri quod non prophetaverunt si non ipso die omni modo et caldeizans eduxit ea ad modum alium quod caldeizat et non incisus fuit et non incisi fuerunt si addentes nos, Verba, ecce ego addens supra dies tuos, Isaie. Et niphal et addetur etiam ipse supra odientes nos, Nomina, et addetur hereditas eorum, In deserto, est spargens et addetur ultra, Proverbiorum. Et verbum grave et duo et non addam, Iob, non addam ad audire, Verba, addet Dominus mihi filium alterum, In principio, recordari belli non addes, Iob, cum patha cum hepsec, non addetis ad dare paleam, Nomina, scripta est cum aleph in loco vau. Et sic et addidit Saul ad timere, Samuelis, non addas ad verba sua, Proverbiorum, cum duobus sevaim quia non addes vocabunt te dominam, Isaie, ambo acutisona cum passet una sola ipsa et sic est massoret et supra ipsis cum accentu acutisono modus omnium cognitus. Et rabi Iona divisit inter ipsa et non opus sed omnia modus unus.

ולא יסף עוד לדעתה ^{(בר’ לח, כו)}, ולא יספה שוב אליו עוד ^{(בר’ ח, יב)}, יספת על השמועה אשר שמעתי ^{(דה"ב ט, ו)}, קול גדול ולא יסף ^{(דב’ ה, כב)}, פירושו ולא יסף עוד קול גדול כמוהו¹. ויתנבאו ולא יספו ^{(במ’ יא, כה)2} עוד להתנבאת³ כמו שאמרו רבותינו ז"ל ^{(סנהדרין יז, ע"א)} שלא נתנבאו⁴ אלא אותו היום בלבד. והמתרגם הוציאם לענין אחר, שתרגם ולא פסק, ולא פסקן. אם יוספים⁵ אנחנו ^{(דב’ ה, כב)}, הנני יוסף על ימיך ^{(יש’ לח, ה)}, הנני יוסף להפליא את העם ^{(יש’ כט, יד)}. והנפעל ונוסף גם הוא על שונאינו^{6 (שמ’ א, י)}, ונוספה נחלתן על נחלת המטה^{7 (במ’ לו, ד)}, יש מפזר ונוסף עוד ^{(מש’ יא, כד)}. והפועל⁸ הכבד ושתים ולא אוסיף ^{(איוב מא, ה)}, לא אוסיף⁹ לשמוע^{10 (דב’ יח, טז)}, יוסף¹¹ י"י לי בן אחר ^{(בר’ ל, כד)}, זכור מלחמה אל תוסף ^{(איוב מ, לא)}, בפתח בהפסק. לא תאסיפון¹² לתת תבן לעם ^{(שמ’ ה, ז)}, ונכתב¹³ באל"ף במקום וא"ו¹⁴ וכן ויאסף שאול לירוא^{15 (שמ"א יח, כט)}. אל תוסף אל¹⁶ דבריו ^{(מש’ ל, ו)}, בשני שבאין¹⁷. כי לא תוסיפי יקראו לך רכה וענגה ^{(יש’ מז, א)}, כי לא תוסיפי יקראו לך גברת ממלכות ^{(יש’ מז, ה)}, שניהם מלרע בפשטא אחד לבד¹⁸. וכן הוא המסורת עליהם¹⁹ בטעם מלרע. ענין הכל ידוע. ורבי יונה הפריש²⁰ ביניהם. ואין צרך²¹, רק הכל ענין אחד.