Proiecit. Proiecit in mare, Nomina, quam proieci, In principio, et proiciam ipsis sortem hic ante Dominum, Iosue, et proiecerunt proicientes, Verba, ad proicere in caligine, Psalmiste, et venit cum aleph mutatione de he lamed appoal, ad proicere cum sagictis et cum lapidibus magnis, Verba, et proiecimus periit Hesbon, In deserto, et expo. et proiecimus ipsos et pugnavimus cum ipsis usque quod periit Hesbon. Et niphal vel proicere proicietur, Nomina. Et verbum grave, et proicerunt proicientes ad servos tuos, Samuelis, scriptum cum aleph quieta in loco lamed appoal, et invenerunt ipsum sagiptantes viri cum arcu, Samuelis, proiecit me in lutum, proiciam vos cum manu dei, Iob, et proiecit ipsos deus, Psalmiste, omnia ipsa modus proiectionis et de modo isto expo. dominus meus pater meus et quis sicut ipse proiciens expo. proiciens¹ et faciens descendere ad terram sicut modus quem dixit quia ipse fortificabit cum fortitudine sua. Et modus alius quod docuit ipsum Iehodia sacerdos, Regum, et docuit me et dixit mihi, Proverbiorum, docete me et ego tacebo, Iob, et non audivi ad vocem docentium me, Proverbiorum, deus suus docebit ipsum, Isaie, et ad docere filios Israel omnia ipsa modus doctrine. Et possibile ad esse de hoc de colle docente in valle, Iudicum. Vel erit nomen loci et si erit de isto modo erit expo. quia in collo erat speculator qui erat docens habitantes in valle in venire supra ipsos exercitus. Et sic caldeizat Ionatan de colle ex quo speculabatur. Et dixit rabi Iuda et non vitabitur ad esse de proprietate ista docere et loqui de corde verba mendatii, Isaie. Et iam scripsi ipsum in radice concepit et est compositum et ibi scripsi ipsum et sic quod dominus meus pater meus scripsit ipsum de ista radice et modo.Et nomen de modo isto quod est disciplina doctrine et preceptorum, Nomina, lex domini perfecta, Psalmiste, precepta et iudicia et leges, Et vocavit, et custodivit custodiam meam precepta mea mandata mea et leges meas, In principio. Et aptabitur ad esse de hoc et hec lex hominis, Samuelis. Et adhuc scribemus ipsum in radice turtur. Et lex ipsa compositio precepti, Quomodo, facies et iudicium et iudicium hominis inter virum vel sotium suum, et mandatum est res sententiata supra homine ad facere ipsum in mandato vel in consuetudine, et custodia ipsa ad custodire quod non ad transire supra mandato et ad facere sepem supra mandato. Et licet quod totum unum significatum pro semet veniet unum in loco sotii sui in locis, sicut quod declarabitur in modo unum quodque de ipsis in radice sua. Et modus alius pluvia², et pluvia serotina, Verba, et cum aleph sub he et saturans etiam ipse pluvia, Proverbiorum, et expo. facientis saturare pauperes, et ipse vocabitur pluvia sicut pluvia facit saturare terram. Et pondus aliud pluvia ad iustitiam, pluvia et serotina in primo, Ioelis, et non accolabitur ultra pluvia tua, et erunt oculi tui videntes pluvias tuas, Isaie, modus eorum pluvia. Et possibile quod erit iot pluviarum tuarum ad congregationem, quod ambo ipsa plena cum iot vel erit iot lamed appoal mutatione de he, et expo. non icaneph ultra pluvie tue non congregabitur ultra pluvia tua, quia quod fuerunt in tempore siccitatis sicut quod dicunt et dabit Dominus vobis panem angustie et aquas oppressionis, annuntiavit ipsis supra saturitate et dixit non congregabitur et non detinebitur ultra pluvia tua, et erunt oculi tui videntes pluviam tuam, ut dicere cum oculis tuis videbis quod erit homo in proximo. Et sunt declarantes preceptores tui de modo secundo, modus doctrine, ut dicere docentes te in via recta non elongabitur quod erunt in latere terre et ipsi Ezechias et principes eius. Et dominus meus pater meus scripsit deus suus docebit ipsum, Isaie, de modo tertio faciet pluere supra ipsum.

ירה בים ^{(שמ’ טו, ד)}, ¹ אשר יריתי ^{2 (בר’ לא, נא)}, ויריתי לכם גורל פה לפני י"י ^{(יהו’ יח, ו)}, וירו הירים ^{(דה"ב לה, כג)}, לירות במו אפל ^{(תה’ יא, ב)}. ובא באל"ף תמורת הה"א למ"ד הפועל³ , לירוא בחצים ובאבנים גדולות^{4 (דה"ב כו, טו)}. ונירם אבד חשבון ^{(במ’ כא, ל)}, פירושו ונירה⁵ אותם ונלחם עמם עד שאבד חשבון. והנפעל או ירה יירה ^{(שמ’ יט, יג)}. והפעל⁶ הכבד ויראו המראים⁷ אל עבדיך ^{(שמ"ב יא, כד)}, כתוב באל"ף נחה במקום למ"ד הפעל, וימצאהו המורים אנשים בקשת ^{(שמ"א לא, ג)}, הורני⁸ לחמר ^{9 (איוב ל, יט)}, אורה אתכם ביד אל ^{(איוב כז, יא)}, וירם אלהים ^{(תה’ סד, ח)}, כלם ענין השלכה. ומענין זה פירש אדני¹⁰ אבי ז"ל מי כמוהו¹¹ מורה ^{(איוב לו, כב)}, פירושו משליך ומוריד לארץ לענין¹² שאמר מי הוא ישגיב בכחו ^{(איוב לו, כב)}. וענין אחר אשר הורהו יהוידע הכהן ^{(מל"ב יב, ג)}, ויורני¹³ ויאמר לי ^{(מש’ ד, ד)}, הורוני ואני אחריש ^{(איוב ו, כד)}, ולא שמעתי לקול¹⁴ מורי ^{(מש’ ה, יג)}, אלהיו יורנו ^{(יש’ כח, כו)}, ולהורות¹⁵ נתן בלבו ^{(שמ’ לה, לד)}. כלם ענין למוד. ואפשר להיות מזה מגבעת המורה בעמק ^{(שופ’ ז, א)}. או יהיה שם מקום. ואם יהיה מזה הענין יהיה¹⁶ פרושו¹⁷ כי¹⁸ בגבעה היה צופה שהיה מורה ליושבים בעמק בבא חיל עליהם. וכן תרגם¹⁹ יונתן מגבעתא דמסתכיא. ואמר רבי יהודה ולא ימנע מהיות²⁰ מעיקר זה הורו²¹ והוגו²² מלת²³ שקר ^{(יש’ נט, יג)}. וכבר כתבתיו בשרש הרה והוא הנכון. ושם כתבתיו²⁴ גם כן, כי אדני²⁵ אבי ז"ל כתבו מזה השרש והענין. והשם מענין זה שהוא ענין²⁶ הלמוד²⁷ התורה והמצוה תורת י"י תמימה ^{(תה’ יט, ח)}, ²⁸ החקים והמשפטים^{29 30} והתורות^{31 (שמ’ יח, כ)}, וישמור³² משמרתי מצותי חקותי ותורותי^{33 (בר’ כו, ה)}. ויתכן להיות מזה וזאת תורת האדם י"י אלהים^{34 (שמ"ב ז, יט)}. ועוד נכתבנו בשרש תור. והתורה היא תכונת המצוה היאך תעשה, והמשפט הוא דין האדם בין ³⁵ לחברו³⁶ והחוק הוא הדבר הנגזר על האדם לעשותו במצוה או במנהג, והמשמרת היא לשמר³⁷ שלא לעבר³⁸ על המצוה ולעשות גדר על המצוה. ואף על פי שכל אחד יש לו³⁹ ענין בפני עצמו יבא האחד במקום חברו⁴⁰ במקומות כמו שיתבאר בענין כל אחד מהם בשרשו. וענין אחר יורה ומלקוש ^{(דב’ יא, יד)}. ובאל"ף תחת הה"א⁴¹ ומרוה גם הוא יורא ^{(מש’ יא, כה)}, ופירושו המרוה העניים גם הוא יקרא יורא⁴² כמו המטר⁴³ שמרוה⁴⁴ את הארץ. ומשקל אחר את המורה לצדקה ^{(יואל ב, כג)}, מורה ומלקוש בראשון ^{(יואל ב, כג)}, ולא יכנף עוד מוריך ^{(יש’ ל, כ)}, והיו עיניך רואות⁴⁵ את מוריך ^{(יש’ ל, כ)}, ענינם מטר. ואיפשר⁴⁶ שיהיה יו"ד מוריך לקבוץ כי שניהם מלאים ביו"ד. או יהיה ⁴⁷ למ"ד הפעל תמורת הה"א⁴⁸ ופירוש ולא יכנף עוד מוריך, לא יאסף עוד מטרך לפי שהיו בעת בצורת כמו שאמר⁴⁹ ונתן י"י לכם לחם צר ומים לחץ ^{(יש’ ל, כ)}, בשר אותם על השבע ואמר לא יאסף ולא יעכר⁵⁰ עוד מטרך והיו עיניך מ⁵¹ רואות את מטרך, כלומר בעיניך תראה שיהיה זה בקרוב. ויש מפרשים מוריך מהענין⁵² השני ענין הוראה כלומר מורים⁵³ אותך בדרך ישרה לא ירחק⁵⁴ ושיהיה⁵⁵ בכנף הארץ והם חזקיהו ושריו. ואדני⁵⁶ אבי ז"ל כתב אלהיו יורנו ^{(יש' כח, כו)}מהענין⁵⁷ השלישי ימטירנו.