פה \ פא
Sources rabbiniques
Apparat critique
Notes éditoriales
א. בבלי, מכות כ ע"ב
לפאה האחת (שמ’ כז, ט), על ארבע הפאות1 (שמ’ כה, כו). ומחץ פאתי מואב (במ’ כד, יז), קצה כל דבר וסופו יקרא פאה. קצוצי פאה (יר’ ט, כה), רוצה לומר מקצצים2 ומפזרים3 לפאה. והפעל הכבד מזה אמרתי אפאיהם (דב’ לב, כו), פירושו אפזרם בכל פאה. לא תקיפו4 פאת ראשכם (וי’ יט, כז), פרשוהו5 רבותינו ז"ל [א] סוף הראש וזהו6 המשוה ויעין7צדעיו לאחורי אזניו ולפדחתו. פאת זקנך, הוא שבלת8 הזקן.9
ב. בבלי, חולין קלא ע"א
התפאר עלי (שמ’ ח, ה), פן יתפאר עלי ישראל (שופ’ ז, ב), היתפאר הגרזן על החוצב10 בו (יש’ י, טו), אשר בך אתפאר (יש’ מט, ג). והשם כי תפארת עוזמו11 אתה (תה’ פט, יח), לכבוד ולתפארת (שמ’ כח, ב). והפעל הדגוש ולקדוש ישראל כי פארך (יש’ נה, ה), ובית תפארתי אפאר (יש’ ס, ז), לפאר מקום מקדשי (יש’ ס, יג). והשם עוד לתת להם פאר תחת אפר (יש’ סא, ג). ואת פארי המגבעות12 (שמ’ לט, כח), פארי פשתים יהיו על ראשם (יח’ מד, יח), הפארים והצעדים13 (יש’ ג, כ), הם המגבעות שהם פאר האדם14 כשהם על ראשו. ופאריכם15 על ראשיכם16 (יח’ כד, כג), חסר יו"ד הרבים ענין כלם17 השבח והיופי. ויתחפש באפר (מל"א כ, לח), כתבנו בשרש אפר כי הוא הפוך ואת18 פארי המגבעות. ופירוש התפאר עלי (שמ’ ח, ה) יתן19 תפארת ושבח לעצמך עלי שתאמר למתי אעתיר לך וכן אעשה. כל פנים קבצו פארור (יואל ב, ו), שם כפול הלמ"ד ופירושו קבצו פאר שלא נשאר להם, על דרך וכוכבים20 אספו נגהם (יואל ב, י). כן פרשו21 מנחם ודונוש22 פירוש לשון ובשלו בפרור (במ’ יא, ח), ואל"ף23 נוספת ופירושו קבצו כל שחרות הפרור. ואדני24 אבי ז"ל עזר לדונוש25 בפירושו ואמר כי לא יתכן כדברי מנחם, כי הפרש יש בין אסיפה וקבוץ26, כי לשון קבוץ27 לא יתכן אלא על אסיפת דברים המפוזרים שיקבצם למקום אחד, לפיכך לא יתכן כל פנים קבצו פארם שלא נראה, אך לשון אסיפה יתכן בזה הענין כמו ויאסוף רגליו (בר' מט, לג), ויאסף אל עמיו (בר' כה, ח), אסוף ידך28(שמ"א יד, יט), ולא יתכן לומר קבוץ ידיך, ויקבוץ את29רגליו. ויתכן להיות מזה השרש מסעף פארה (יש’ י, לג), בשרק30. ותארכנה פארותיו31 (יח’ לא, ה), בחלם32 כמו סעיף, סעפותיו. והפעל ממנו לא תפאר אחריך (דב’ כד, כ). והוא פתח להבדל33 הענין, כלומר שלא תטול מה שנשאר בפארות. ורבותינו ז"ל פרשוהו34 לשון פאר שאמרו [ב] שלא תטול תפארתו ממנו. ואפשר שנקרא הסעיף הגדול והגבוה פארה לפי שהוא פאר האילן ויפה35. ואפשר כי שרש פארה, פארותיו פרה כמו שכתב רבי יהודה, ותהיה האל"ף הקודמת לרי"ש כמו וא"ו36 המשך ויהיה37 פארה שם מנחי הלמ"ד בשקל ולדבר על38 י"י תועה (יש' לב, ו), ואף39על פי שבא מסעף פארה בשרק, השרק והחלם אחדים במשקל. ואין ראיה שהיו40 מזה השרש מפני האל"ף הקודמת לרי"ש כי במעטים מהם יבא זה, כי הנה נכתב ותשלח פראות (יח’ יז, ו), הרי"ש קודם41 לאל"ף וכן פראתיו הרוב נכתבו הרי"ש קודם ק42לאל"ף43. והמסרה תבא עליהם כי שנים נכתבו אל"ף קודם לרי"ש, ותארכנה פארותיו44, ותחת פארותיו45 ילדו (יח’ לא, ו), ושארא רי"ש קודם לאל"ף.
10. החוצב] החצב BL
11. עוזמו] עזמו BL
12. המגבעות] המגבעת BL
13. והצעדים] והצעדות BL
14. האדם] לאדם BL
15. ופאריכם] ופארכם BL
16. ראשיכם] ראשכם BL
17. כלם] כולם BL
18. ואת] מן BL
19. יתן] תן BL
20. וכוכבים] וככבים BL
21. פרשו] פירוש BL
22. ודונוש] ודונש BL
23. ואל"ף] והאל"ף BL
24. ואדני] ואדוני BL
25. לדונוש] לדונש BL
26. וקבוץ] לקיבוץ BL
27. קבוץ] קיבוץ BL
28. ידך] ידיך BL
29. נוסף את] BL
30. בשרק] בשורק BL
31. פארותיו] פארתיו BL
32. בחלם] בחלום BL
33. להבדל] להבדיל BL
34. פרשוהו] פירשו BL
35. ויפה] ויופיו BL
36. וא"ו] ו"ו BL
37. ויהיה] ותהיה BL
38. על] אל BL
39. ואף] אף BL
40. שהיו] שיהיו BL
41. קודם] קודמת BL
42. נוסף ק] BL
43. לאל"ף] האל"ף BL
44. פארותיו] פארתיו BL
45. פארותיו] פארתיו BL
ג. משנה שביעית ד, ז
ד. בבלי, שבת קכג ע"א
ה. בבלי, פסחים פב ע"ב
ו. עיבור
ויפגעו בו מלאכי אלהים (בר’ לב, ב), ויפגע במקום (בר’ כח, יא), בפגעו בו (במ’ לה, יט), כי תפגע שור אויבך51 (שמ’ כג, ד), ופגעו הדוב52 (עמ’ ה, יט), פן יפגעו בכם (יהו’ ב, טז), ענין פגישה. ומזה הענין ופגע53 הגבול בתבור (יהו’ יט, כב), ובאשר יפגעון מצפון (יהו’ יז, י), ופגע אל הנחל (יהו’ יט, יא). ומזה עוד לפי דעתי פגעת את שש ועושה54 צדק (יש’ סד, ד), רוצה55 לומר כי מתחלת56 פגעת 57מי שהיה שש ושמח במצותיך ועושה צדק, הוא58 רמז לאברהם אבינו ושאר הצדיקים אחריו שהיו זוכרים אותך בעת הכעס במדותיך הידועות שהם חנון ורחום ארך אפים. והפעל הכבד אם לא הפגעתי בך בעת רעה ובעת צרה את האויב59 (יר’ טו, יא), וכנגד ישראל ידבר כמו שאמר אחריו60חילך ואוצרותיך לבז אתן (יר’ טו, יג). והשם ואין פגע רע (מל"א ה, יח), בסגול הפ"א. ובתוספת פ"א61מ"ם למה שמתני למפגע לך (איוב ז, כ). גש פגע בו (שמ"ב א, טו), לפגוע62 בכהני י"י (שמ"א כב, יז), פן יפגענו בדבר או בחרב63(שמ’ ה, ג), פן תפגעון בי אתם64(שופ’ טו, יב), ענין פגיעה בחרב באדם להמיתו. ויתכן להיות מענין זה נקם אקח ולא אפגע אדם (יש’ מז, ג), בחסרון כ"ף הדמיון רוצה לומר לא אפגעם כשאר אדם לא65 שאקח נקמתי שלמה מהם. והביא רבי יונה 66בענין זה פגעת את שש (יש' סד, ד). וענין אחר ואל תפגע בי (יר’ ז, טז), 67יפגעו נא בי"י צבאות (יר’ כז, יח)ומה נועיל כי נפגע בו (איוב כא, טו), ופגעו לי בעפרון בן צחר (בר’ כג, ח)68. והפעל הכבד הפגיעו69 במלך לבלתי ל70שרף את המגלה (יר’ לו, כה), וישתומם כין71 אין מפגיע (יש’ נט, טז), ויצו עליה במפגיע (איוב לו, לב), כלומר יצוה על עב המטר שתמטיר בתפלה שמתפללין בני אדם. וכבר פרשתי72 בו פירוש אחר בשרש אור. ולפושעים73 יפגיע (יש’ נג, יב), ענין תחנה ובקשה. והביא רבי יונה בענין זה אם לא הפגעתי בך, כלומר שאשימנו שיבקש ויתחנן לך. וכן דעת רוב המפרשים וכנגד הנביא ידבר. וכן אני עתיד לפרש הפסוק בשרש שאר. ואמר מזה ולא אפגע אדם, כלומר לא אקח בקשת אדם ותחנתו עליהם. וכן מפרשים פגעת את שש ועושה צדק, כלומר היית מקבל פיוס הצדיקים ובקשתם. ואומר כי העותר בלשון פגיעה הוא קשור עם בי"ת בנעתר כמו ואל תפגע בי (יר' ז, טז), וחבריו74, או בלא קשר והוא חסר הנעתר כמו כי אין מפגיע (יש’ נט, טז), ולפושעים יפגיע וחבירהם75, אבל כשהוא קשור בלא בי"ת הוא נופל על הנעתר כמו ולא אפגע אדם (יש' מז, ג).
51. אויבך] איבך BL
52. הדוב] הדב BL
53. ופגע] ופגע BL
54. ועושה] ועשה BL
55. רוצה] רצה BL
56. מתחלת] מתחלה BL
57. חסר] ומצאת BL
58. הוא] והוא BL
59. האויב] האיב BL
60. נוסף אחריו] BL
61. נוסף פ"א] BL
62. לפגוע] לפגע BL
63. או בחרב] BL
64. אתם] BL
65. לא] אלא BL
66. חסר] ז"ל BL
67. חסר] ומה נועיל כי נפגע בו (איוב כא, טו), ופגעו לי בעפרון בן צחר (בר’ כג, ח), BL
68. נוסף ] BL
69. הפגיעו] הפגעו BL
70. נוסף ל] BL
71. כין] כי BL
72. פרשתי] פירשנו BL
73. ולפושעים] ולפשעים BL
74. וחבריו] וחביריו BL
75. וחבירהם] וחביריהם BL
ז. בבלי, שבת קכט ע"ב
רב הפגר (עמ’ ח, ג), בשש נקדות76. כפגר מובס (יש’ יד, כ), וכבד פגר (נח’ ג, ג), פגרים מתים (יש’ לז, לו), ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה (במ’ יד, לב)77, 78ידוע. ופירושו ופגריכם79 אתם אמר אתם לבאר, כי אם אמר פגריכם80 לבדו יובן ממנו פגרי בניהם לפיכך אמר אתם. הפגר הוא הגוף בלא רוח. אשר פגרו מלכת אחרי דוד (שמ"א ל, כא), פירושו נחלשו והיו יגעים ולא יכלו ללכת, ויהיה פגרו כמו ופתחו שערך81 תמיד82(יש' ס, יא), שהחרק83 במקום שרק. או יהיה בנין פעל בעצמו ויהיה עומד. או יהיה יוצא ופירושו פגרו עצמם כלומר הראו עצמם נחלשים84 ואף על פי שלא היו, כדי שלא ילכו כי היו יראים ובחרו לשבת על הכלים יותר מלכת. ודומה לו בדברי רבותינו ז"ל [ז] יומא דמפגרי רבנן אמרי האידנ
פדה בשלום נפשי (תה’ נה, יט), והוא יפדה את ישראל (תה’ קל, ח). והשם פדות שלח לעמו (תה’ קיא, ט). ומשקל אחר וייקר92 פדיון נפשם (תה’ מט, ט). ובמ"ם את כסף הפדיום (במ’ ג, מט), בפלס שלשום93. ומשקל אחר ואת פדויי השלשה (במ’ ג, מו), שהאחד ממנו פדויי94 בפלס95 כסוי עור תחש (במ' ד, ו). והנפעל והפדה96לא נפדתה (וי’ יט, כ). והפעל הכבד והפד97אשר לא יעדה והפדה (שמ’ כא, ח). ופירושו והפדה שהוא יסייע בפדיונה כלומר שמגרע פדיונה מספר השנים שהיתה אצלו98 ותתן לו השאר ויוצאה. והמקור מבנין שלא נזכר פועלו99 ממנו והפדה לא נפדתה (וי’ יט, כ). ופירושו ושמתי פדות100 בין עמי ובין עמך (שמ’ ח, יט), שהפדות 101שיפדו וינצלו 102מן הערוב הוא103 הפרש והכרה בין עמי ובין עמך.
ח. בבלי, בבא מציעא לה ע"א
ט. בבלי, בבא קמא צו ע"ב
ויטע אהלי אפדנו (דנ’ יא, כה), האל"ף נוספת ופירושו ארמונו. ובדברי רבותינו ז"ל [ח] נקרא הארמון אפדנא. ואדני104 אבי ז"ל כתב כי האל"ף שרש והנו"ן נוספת מענין ואפדת לו (שמ’ כט, ה). מפדן ארם (בר’ כה, כ), פדנה ארם (בר’ כח, ב), נקרא כן 105שהיו שני מקומות שהיו נקראים ארם, ארם נהרים וארם צובה. ולשון פדן שנים106בדברי רבותינו ז"ל [ט] 107 ההוא גברא דגזל פדנא דתורא108 מחבריה פירושו צמד בקר. ותרגום ויקח צמד בקר (שמ"א יא, ז) פדן דתורא109. ואף על פי שיש גם כן ארם דמשק וארם בית רחוב, שנים מאלה קרובים זה לזה לפיכך מזויג110 אותם שנים111. וארם אשר מעבר הנהר זה הוא112 ארם נהרים. ויש מפרשים פדן ארם שדה ארם. וכן יקרא בלשון ישמעאל השדה פאדן113. וכן כתב אדני114 אבי ז"ל. וכתב115 אפדנו בשרש אפד מן ואפדת לו (שמ' כט, ה).
י. בבלי, חולין כז ע"ב
ואת הפדר (וי’ א, ח), ואת ראשו ואת פדרו (וי’ א, יב), פירושו חלבו116 וכן אמר התרגום וית תרביה. ואמרו רבותינו ז"ל [י] מלמד שהיה חופה הפדר את בית השחיטה ומעלהו וזהו דרך כבוד של מעלה.
116. חלבו] חלב BL
יא. בבלי, שבת מח ע"א
מי שם פה לאדם (שמ’ ד, יא), ידוע. ופירוש להלחם עם יהושע ועם ישראל פה אחד (יהו’ ט, ב), בעצה אחת ובהסכמה אחת. ובסמוך117כי פי י"י דבר (יש’ נח, יד), וישם פי כחרב חדה (יש’ מט, ב), היו"ד למדבר בעדו ויו"ד השרש נפקדת שלא יתכן בלשון לקבץ שני נחים רפים ושניהם אות אחת. ולומר פיי בהנעת היו"ד הראשונה גם כן כבד118 על הלשון. ואמרו119 על הדבר ועל המאמר פה אשר ימרה את פיך (יהו’ א, יח), על פי י"י יחנו (במ’ ט, כ). הן אני כפיך לאל (איוב לג, ו), כלומר הנני נשפט עמך בעבור האל כמאמרך שאמרת כי לא איש כמוני אעננו נבא יחדו למשפט120 (איוב ט, לב), והנני איש כמוך מחמר קרצתי121 גם אני. וקראו122 כן123 לשפת הבגד העליונה מקום שמכניס ראשו בה הנקרא בדברי רבותינו ז"ל [יא] בית הצואר. על פי מדותיו (תה’ קלג, ב), שפה לפיו סביב (שמ' לט, כג)124, כפי תחרא (שמ’ כח, לב). וכן קראו לחודו של חרב לפי חרב (יהו’ י, כח), ולה שני פיות (שופ’ ג, טז), הפ"א בצרי125 שהיו126 לה שני חדים127 מזה ומזה. והבליעו הנח בדגש והפ"א בחרק חד128ואמרו129 חדה כחרב פיות (מש’ ה, ד), ובהכפל הפ"א חרב130 פיפיות (תה’ קמט, ו), בעל פיפיות (יש' מא, טו)131. ובא הקבוץ בלשון זכר132 והיתה הפצירה פים (שמ"א יג, כא), פירושו פצירה שיש לה פים133 רבים. ותרגום134 שופינא לימא בלעז. ואדני135 אבי ז"ל פירוש פצירה לשון רבוי, פצירה פים רבת הפיות מלשון ויפצר בו (בר' לג, יא) שהוא רבוי דברים ותחנונים. ונשתמשו בו עוד על שעור136 הדברים לחם לפי הטף (בר’ מז, יב), איש כפי137 אכלו (שמ’ יב, ד), כשעור138 הטף כמו שיאכלו. איש כפי עבודתו139 (במ’ ז, ה), ולפי העלות הענן (במ’ ט, יז), על פי הדבריםהאלה140(בר’ מג, ז), לפי דברי (מל"א יז, א), לפי שכלו (מש’ יב, ח), ויהי נא פי שנים ברוחך אלי (מל"ב ב, ט), שני141שעור142 שני חלקי רוחם143. לתת לו פי שנים (דב’ כא, יז), בכל אשר ימצא לו144 שיעור שני חלקים. פה145 אשליך לכם גורל (יהו’ יח, ח), ואתה פה עמדעמדי146(שמ"ב כ, ד), הנה. ואומר147 עד פה תבא (איוב לח, יא), עד הנה. ונכתב באל"ף ופא ישית בגאון גליך (איוב לח, יא). ואדני148 אבי ז"ל פירש כי149אחר שאמר לים עד זה הגבול תבא קרא לשפת הים פה ואמר ופא ישית וילחם בגאון גליך, ויפה פירש. ונכתבו מהם רבים בוא"ו150 שנים שלחנות מפו (יח’ מ, לט), ואתיקיהא מפו ומפו (יח’ מא, טו), וזולתם. ומלת איפה פרשתיו151 בשרש איף.
117. חסר] הומרה הה"א ביו"ד BL
118. גם כן כבד] כבד גם כן BL
119. ואמרו] ואמר BL
120. למשפט] במשפט BL
121. קרצתי] קורצתי BL
122. חסר] גם BL
123. חסר] פה BL
124. ] שפה יהיה לפיו (שמ’ כח, לב) BL
125. חסר] רוצה לומר BL
126. שהיו] שהיה BL
127. חדים] חודים BL
128. נוסף חד] BL
129. נוסף ו] BL
130. חרב] וחרב BL
131. נוסף ] BL
132. זכר] זכרים BL
133. פים] פיים BL
134. ותרגום] ותרגומו BL
135. ואדני] ואדוני BL
136. שעור] שיעור BL
137. כפי] לפי BL
138. כשעור] כשיעור BL
139. עבודתו] עבדתו BL
140. נוסף האלה] BL
141. נוסף שני] BL
142. שעור] שיעור BL
143. רוחם] רוחך BL
144. נוסף בכל אשר ימצא לו] BL
145. פה] ופה BL
146. נוסף עמדי] BL
147. ואומר] ואמר BL
148. ואדני] ואדוני BL
149. נוסף כי] BL
150. בוא"ו] בו"ו BL
151. פרשתיו] פירשתיה BL
יב. בבלי, מגילה כה ע"ב
יג. בבלי, בבא בתרא י ע"א
על כן תפוג תורה (חב’ א, ד), ויפג לבו (בר’ מה, כו). והנפעל נפוגותי152 ונדכיתי (תה’ לח, ט). והשם אל תתני פוגת לך (איכה ב, יח), ונסמכה המלה על למ"ד השרות כמו השכוני באהלים (שופ' ח, יא). והשם עוד בתוספת ה"א מאין הפוגות153 (איכה ג, מט), ענין רפיון וחלישות. ובדברי רבותינו ז"ל [יב] ו154ניחוש דילמא פייגא דעתיהו155 דצבורא, כלומר שמא תחלש דעת הצבור156. ועוד אמרו [יג] גוף קשה יין מפיגו כלומר מחלישו ומסיר כחו. ותרגום וריחו לא נמר (יר' מח, יא) וריחיה לא פג כלומר שלא נחלש כח157 היין.
יד. בבלי, פסחים עה ע"ב
עד שיפוח היום (שה"ש ב, יז). והפעל הכבד158 הפיחי גני יזלו בשמיו (שה"ש ד, טז), ענין נפיחה. ויש לפרש מזה הענין כל צורריו159 יפיח בהם (תה’ י, ה), כלומר שלא יחשב160 אותם לכלום. באש עברתי אפיח עליך (יח’ כא, לו)161. ומזה הענין פיח הכבשן (שמ’ ט, ח), כלומר נפיחת הכבשן והוא הנקרא בלשון רבותינו162 רמץ [יד] רשקליב בלעז. ומזה נקרה
158. והפעל הכבד] והפעל הכבד BL
159. צורריו] צרריו BL
160. יחשב] יחשוב BL
161. חסר] , כמו שנופחים באש כדי שתבער BL
162. חסר] ז"ל BL
163. נקרה] נקרא BL
164. בדברים] בדברי BL
165. בעולם] העולם BL
166. חסר] ואפשר מזה השרש ויפח לקץ (חב’ ב, ג), וכבר כתבנוהו בשרש יפח והענין אחד. BL
167. על דרך] בדרך BL
168. יבא] יביא BL
169. שורש] שרש BL
170. והוא] והיא BL
171. חסר] אף BL
172. החורים] חחורים BL
173. רקועי] רקעי BL
174. נוסף לפי] BL
175. שהוא] שהם BL
כי תקרעי בפוך עיניך (יר’ ד, ל), ותשם בפוך עיניה (מל"ב ט, ל), הוא הכחול השחור. מרביץ בפוך אבניך (יש’ נד, יא), אבני פוך (דה"א כט, ב), אבן יקרה שעינהכמו176 כעין הפוך ואומרים שהוא שקורין לה177 קרבוקלי178. או רוצה לומר על הפוך עצמו כי גם הוא אבן.
נשאתי אימיך179 אפונה (תה’ פח, טז), הנכון והישר במלה הזאת שהיא גזורה ממלת פן ומענינה, רוצה לומר הכבדת180 עלי אימיך181 שאני מפחד תמיד182 ואומר פן יקראני כך וכך על העונות, כי כל אדם מפחד אומר בלבו פן יהיה זה וזה, ושמא183 יהיה כך וכך. ואפונה בלעז דובטי184. פן בחרב אצא לקראתך185(במ’ כ, יח), ארח חיים פן תפלס (מש’ ה, ו), פן יפקד עליה (יש’ כז, ג),186 כלם ענינם שמא. ופירוש פן תפלס בתמיהה187, כומר תחשוב שמא תפלס ארח חיים לא188 אלא נעו במעגלותיך189 לא תדע כלומר לא תדבר190 כדבר191 עד שנעו192 מעגלותיה אל מות.193
179. אימיך] אמיך BL
180. הכבדת] הכבדתי BL
181. אימיך] אמים BL
182. חסר] ממך BL
183. ושמא] או שמא BL
184. בלעז דובטי] דוביט"ו בלעז BL
185. נוסף לקראתך] BL
186. חסר] פן ישלח ידו (בר’ ג, כב), BL
187. בתמיהה] בתמיה BL
188. חסר] תעשה BL
189. במעגלותיך] מעגלותיה BL
190. תדבר] תרגיש BL
191. כדבר] בדבר BL
192. שנעו] שינועו BL
193. חסר] ויש שפירושם שלא פן תשיב את בני שמה (בר’ כד, ו), שלא תשיב את בני, פן תמותון (בר’ ג, ז), שלא תמותון. BL
פן נפוץ (בר’ יא, ד), יפוצו194 מעינותיך195 חוצה (מש’ ה, טז), ותפוצינה מבלי רועה196 (יח’ לד, ה), הך את הרועה197 ותפוצין הצאן (זכ’ יג, ז), עוד תפוצינה198 ערי מטוב (זכ’ א, יז), פוצו199 בעם (שמ"א ד, לד). והנפעל אשר נפוצותם בהם200 (יח’ כ, לד). והוא בחלם. והפעל הכבד מאבדים ומפיצים201 (יר’ כג, א), עלה מפץ202 על פניך (נח’ ב, ב), מפיץ וחרב (מש’ כה, יח), הפץ עברות אפך (איוב מ, יא), ויפץ י"י אותם203 (בר’ יא, ח), יפיץ ענן אורו (איוב לז, יא). וכן ויפץ העם בכל ארץ מצרים (שמ’ ה, יב), פועל204 יוצא. והמפיץ הוא פרעה שהכריחם לפוץ לקושש קש. ואפשר שהוא פועל205 עומד. וכן ויפץ העם מעליו (שמ"א יג, ח). והפעל המרובע וכפטיש יפוצץ206 סלע (יר’ כג, כט). והתפעל207 ממנו ויתפוצצו208 הררי עד (חב’ ג, ו). ואמרו כי מפיץ וחרב הוא שם הפטיש שיפוצץ הסלעים. והשם תפוצה בפלס תקומה, תשובה. והקבוץ תפוצות. ובא בחלם209 ותפוצותיכם ונפלתם ככלי חמדה (יר’ כה, לד), ואם210התי"ו בחרק211 שלא כמנהג. ובא כמוהו212 בחרק התי"ו אם לא שריתיך לטוב (יר’ טו, יא), שהיה ראוי שריתיך213. ופירושו למה שאמר כי מלאו ימיכם לטבוח ומלאו גם כן ימיכם לבא תפוצותיכם, כלומר באו ימים214 לטבוח ולגלות. כלם ענין פזור. ואמר בשבירת הסלעים וכפטיש יפוצץ סלע (יר' כג, כט), שבשבירת הסלעים יתפוצצו שברי הסלעים הנה והנה. ופעל כבד ממנו כפול215 הפ"א והלמ"ד ואחז בערפי ויפצפצני (איוב טז, יב). העצב נבזה נפוץ (יר’ כב, כח), נפוצים216 אל ההרים (מל"א כב, יז), כתבנו217 בשרש נפץ.
194. יפוצו] יפצו BL
195. מעינותיך] מעינתיך BL
196. רועה] רעה BL
197. הרועה] הרעה BL
198. תפוצינה] תפוצנה BL
199. פוצו] פצו BL
200. בהם] בם BL
201. ומפיצים] ומפצים BL
202. מפץ] מפיץ BL
203. אותם] אתם BL
204. פועל] פעל BL
205. פועל] פעל BL
206. יפוצץ] יפצץ BL
207. והתפעל] וההתפעל BL
208. ויתפוצצו] ויתפצצו BL
209. בחלם] בחולם BL
210. נוסף ואם] BL
211. בחרק] בחירק BL
212. נוסף ובא כמוהו] וכמהו BL
213. שריתיך] שריתך BL
214. ימים] ימיכם BL
215. כפול] כפל BL
216. נפוצים] נפצים BL
217. כתבנו] כתבנום BL
פקו פליליה (יש’ כח, ז). והשם לפוקה ולמכשול לב (שמ"א כה, לא). והפעל הכבד יחזקום ולא יפיק (יר’ י, ד). והשם לפוק ולמכשול לב218ופיק ברכים (נח’ ב, יא), ענינם ענינם219 מכשול. ופירוש פקו פליליה בפליליה (יש’ כח, ז) כלומר כשלו במשפט. וענין אחר הפעל הכבד ותפק לרעב נפשך (יש’ נח, י), פירושו תוציא אליו נפשך ורצונך. זממו אל תפק (תה’ קמ, ט), אל תוציא מחשבתו ואל תשלימנה220. ויפק רצון מי"י (מש’ ח, לה)221. מפיקים מזן אל זן (תה’ קמד, יג), מוציאים ממין זה אל המין האחר222 כלומר לרב223 מלא הזויות ומיני224 התבואה וזולתה פורצים ומוציאין225 מין זה אל המין האחר ומערבים זה על226 זה.227
הפעל הכבד י"י הפיר עצת גוים (תה’ לג, י), את בריתי הפר (בר’ יז, יד), מפר אותות228 בדים (יש’ מד, כה), לך הפרה את בריתך (מל"א טו, יט), וחסדי לא אפיר מעמו (תה’ פט, לד), ואם הפר יפר (במ’ ל, יג), ואישה יפרנו (במ’ ל, יד). ושלא נזכר פועלו229 ממנו גם בריתי תופר230 את דוד עבדי (יר’ לג, כא), ענינם הבטל231. וענין אחר בפועל232 כבד אחר אתה פוררת בעזך ים (תה’ עד, יג). וההתפעל פור התפוררה ארץ (יש’ כד, יט). והפעל הכבד ממנו כפול הפ"א והלמ"ד שלו הייתי ויפרפרני (איוב טז, יב), ענין הרצוץ233 והשבר. ויש מפרשים מזה לחפר פרות ולעטלפים (יש’ ב, כ), כלומר234 לחפר235 בקעים וחפירות. וכבר פרשנו236 הפסוק בשרש חפר. ומזה הענין נקרא הגת פורה. פורה דרכתי לבדי (יש’ סג, ג), לחשף חמשים פורה (חגי ב, טו), לפי שדורכים ורוצצים הענבים או הזתים בתוכה. ויונתן תרגם פורה דרכתי לכביעוט237 דמיתבעיט238 במעצרתא. ותרגם חמשים פאו
טו. בבלי, בכורות נה ע"ב
ופשו פרשיו (חב’ א, ח), כי תפושו כעגלה דשא (יר’ נ, יא), ויצאתם ופשתם כעגלי מרבק (מל' ג, כ), ענין רבוי. ואפשר שיהיה מהענין הזה פישון (בר’ ב, יא). נקרא242 הנהר ההוא כן לפי שמימיו רבים או מרבים ומגדלים יותר משאר הנהרים. ובענין זה אמרו רבותינו ז"ל [טו] למה נקרא שמו פרת? שמימיו פרים ורבים. חדקל? שמימיו חדים וקלים. והנפעל נפושו243 עמך על ההרים (נח’ ג, יח). ויונתן תרגם ענין פזור244 אתבדרו עמך. והשם לא245 ידע בפש מאד (איוב לה, טו), ואף על פי שהוא פתח ימצאו כמוהו מנחי העי"ן כמו שכתבנו בחלק הדקדוק. וענינו לא ידע איוב לרב מאד בדרכי השם246 ובמשפטיו, לפיכך הוא מתקצף ומכביר מלין.
טז. משנה כלים יא, ב
והפותרת247 לדלתות הבית (מל"א ז, נ), הוא כמין כיס קטן של ברזל שיסוב ציר הדלת עליה, כמו שאמרו במשנה248[טז] הפותה שתחת הציר. ומזה פתהן יערה (יש’ ג, יז), כי הנפרד ממנו פות249 ובהסמכו לכנוי פתהן. והוא כנוי לערוה.
ויפזו זרועי250 זהב251 (בר’ מט, כד), ויתחזקו. מפזז ומכרכר (שמ"ב ו, טז), מתחזק ורוקד. כי כן דרך הרוקדים לחזק אזור מתניהם בעת רקידתם. תשית לראשו עטרת פז (תה’ כא, ד), הוא הזהב הטוב המזוקק כי יותר הוא חזק המזוקק. והפעל ממנו זהב מופז (מל"א י, יח), כלומר מחוזק ומזוקק252. ובאל"ף נוספת ומתניו חגורים253 בכתם אופז (דנ’ י, ה). ויש לפרש מזה ויפזו זרועי254 ידיו.
ופחד ורחב לבבך (יש’ ס, ה), פחדו בציון חטאים (יש’ לג, יד), שם פחדו פחד (תה’ יד, ה). ופחדו אל י"י ואל טובו (הו’ ג, ה), פרושו259 שיפחדו ויראו ממנו וינהרו אליו ואל טובו. ועל זה הדרך ופחדו ורגזו על כל הטובה ועל כל השלום אשר אנכי עושה260 לה (יר’ לג, יט). והשם שם261פחדו פחד (תה’ נג, ז), 262לא היה פחד כמהו263. ופחד יצחק היה לי (בר’ לא, מב), מי שמפחד יצחק ממנו היה עמי. וזהו שאמר וישבע יעקב בפחד אביו יצחק (בר’ לא, נג), במי שמפחד יצחק ממנו. ואמר ענין זה ביצחק לפי שפחד מהשם ומסר עצמו בדבר העקדה. וקבוץ השם קול פחדים באזניו (איוב טו, כא) והשם בה"א הנקבה פחדה ולא פחדתי אליך (יר’ ב, יט). והפעל הכבד אשרי אדם מפחד תמיד (מש’ כח, יד), ותפחד תמיד כל היום264 (יש’ נא, יג). וכבד אחר והוא יוצא ורב265 עצמותי הפחיד (איוב ד, יד). וענין אחר גידי פחדיו ישורגו266 (איוב מ, יז) והם אשכיו. ותרגום מרוח אשך (וי' כא, כ) מריס פחדין.
לחם הפחה (נחמ’ ה, יד), הפ"א בסגול והוא מן הדגושים לולא267 החי"ת העלולה לקבל דגש והה"א לנקבה והה"א למ"ד הפועל268 נגרעה. ובא בה"א הנקבה ואף על פי שהשם לזכר והנה כמוהו במשקלו בשם269 המספר ששה ובשמות בני אדם נמצא נזכר270 שם עם הה"א כמו לבנה (עז' ב, מה), חגבה (עז' ב, מה), חוסה271(דה"א טז, לח), חפה (דה"א כד, יג), בלגה (נחמ' יב, ה), וזולתם. והה"א באלה השמות היא272 נוספת לא שהיא סימן לנקבה. ובסמוך נפתח כלו273פחת יהודה (חגי א, א), והוא מלרע. ובא כן בתי"ו גם בלי סמיכות ואיך תשיב את פני פחת אחד עבדי אדני הקטנים (יש’ לו, ט). ובא אחד מלעיל אמר אל זרובבל פחת יהודה (חגי ב, ב). והכנוי הקריבהו נא לפחתך (מל' א, ח). והקבוץ פחות וסגנים כלם (יח’ כג, ו), חסר ממנו למ"ד הפעל ועקרו כמו שאמר במקום אחר על פחוות עבר הנהר (נחמ’ ב, ז), להיות פחם בארץ יהודה (נחמ’ ה, יד), משפטו פחתם כמו וצורם לבלות שאול (תה' מט, טו) שמשפטו וצורתם. וענין פחה כמו נגיד.
אנשים רקים ופוחזים274 (שופ’ ט, ד), פירושו קלים, כלומר קלי דעת275. וכן נביאיה פוחזים (צפ’ ג, ד). והשם פחז כמים276 (בר’ מט, ד), כלומר תנועה וקלות היצר היה לך כמים הקלים הנגרים לפיכך אל תותר לא יהיה לך יתרון. והשם במשקל אחר בשקריהם ובפחזותם (יר’ כג, לב). ויונתן תרגם רקים ופוחזין277 סריקין ובסירין, פירוש נבזים. תרגום כי278דבר י"י בזה (במ' טו, לא)פתגמא די"י279בסר.
יז. משנה ביצה ד, ד
יח. משנה מגילה א, א
אל הפחת הגדול (שמ"ב יח, יז), והוא280 שם ממשקל281 ארץ ונפתח מפני החי"ת. והקבוץ באחת הפחתים (שמ"ב יז, ט), חפירה ושוחה. ותרגום כי כרו שוחה ללכדני (יר' יח, כב) ארי כרו פחית. פחתת היא (וי’ יג, נה), חסרון. ורבותינו ז"ל נשתמשו הרבה בזה הלשון באמרם [יז] אין פוחתין את הנר מפני שהיא282 עושה כלי. ואמרם283 עוד [יח] לא פחות ולא יתר.
אדם פטדה וברקת (שמ’ כח, יז), פטדת כוש (איוב כח, יט), אבן מהאבנים היקרות284. וכתב רבי יונה כי הוא הנקרא285 בלשן286 ערבי זמריד.
ויפטר מפני שאול (שמ"א יט, י), עומד. והפעל העובר כי לא פטר יהוידע הכהן את המחלקות (דה"ב כג, ח), פירושו לא שלחם ולא התירם ללכת אבל עכבם כמו שנאמר באי השבת עם יוצאי השבת (דה"ב כג, ח). והלשון הזה מורגל במשנה פטור, ותמורתו חייב. וכן יתפרש פטורים כי יומם ולילה עליהם במלאכה (דה"א ט, לג), פירושו פטורים משאר מלכות287, כי במלאכת השיר היו מתעסקין288 יומם ולילה והיו יושבים289 בלשכות. פוטר מים ראשית מדון (מש’ יז, יד). והפעל הכבד יפטירו בשפה (תה’ כב, ח). והשם פטר290 רחם (שמ’ יג, ב), בשש נקדות291. ובה"א הנקבה פטרה, ובסמוך פטרת כל רחם (במ’ ח, טז), ענין השלוח והפתיחה. ותרגום האנשים292 שלחו (בר' מד, ג) וגבריא אתפטרו. ותרגום ושלח רצוצים חפשי293 (יש' נח, ו)ופטרו294 דאניסין בני חורין. פירוש295 פוטר מים כמו המשלח המים והפותח אותם תחלה והם נגרים שלא יוכל אדם להשיבם כן ראשית המדון. ופירוש יפטירו בשפה ישלחו296 הדברים בשפה297ויפתחו אותם. ולפי שהבכור הוא שלוח הרחם ופתיחתו והבקעו תחלה נקרא כן. וכן ופטורי צצים (מל"א ו, יט), שפתחו בהם הציצים והפרחים.
והנה מים מפכים (יח’ מז, ב), יוצאים. ומזה הענין301נקרא הצלוחית פך השמן לפי שמוציאין302 ומריקין ממנו השמן303תמיד304.
בני פכרת הצביים (עז’ ב, נז), הביאו רבי יונה ולא ידעתי למה כי הוא305 משמותבני עבדי שלמה306 נקרא כן307על ענין ידוע אצלם, כמו שנקראו כלם308 איש על שמו בענין309 מן המקרים אצלם.
ראה פניך לא פללתי (בר’ מח, יא), לא עשיתי משפט ודין בעצמי שאוכל עוד ראה פניך. ויעמד פניך310פנחס ויפלל (תה’ קו, ל), עשה המשפט שדקר זמרי וכזבי בת צור. ופללו אלהים (שמ"א ב, כה). אשר פללת לאחותך (יח’ טז, נב). והנפעל לדעת רבי יהודה ונפלל חלל (יח’ כח, כג). והתאר עם יו"ד היחש גם הוא עון פלילי (איוב לא, כח). והקבוץ בנפול יו"ד היחש והוא עון פלילים (איוב לא, יא), ונתן בפלילים311 (שמ’ כא, כב). והשם עשו312 פלילה (יש’ טז, ג), וביו"ד היחש פקו פליליה (יש’ כח, ז), ענין הכל המשפט והדין. ופירוש ופללו אלהים (שמ"א ב, כה), אמר אם יחטא איש לאיש ופללו אלהים, כלומר ישפטנו הדין313 ויוציאנו נקי מיד חברו בצוותו לו314מה שיתכן לו לעשות, או יעשה פשרה ביניהם, אבל אם לי"י יחטא איש מי יתפללו315 לו, כלומר מי יהיה נזקק להשפט עמו ולומר נעשה ביניכם דין כך וכך. ואמר לשופט בלשון התפעל שהוא הפעול. וכן אמר ונשפטתי אותו316 בחרב317ובדם (יח' לח, כב) בהשפטי אתכם לעיניכם, למי318 שהשופט חוזר הטענות ומראה טענת כל אחד לחברו כאלו319 הוא נשפט באמרו דברי הנשפטים. ופירוש אשר פללת לאחותך, אמר גם את שאי כלמתך כי את שפטת לאחותך בתחלה כשהחלה להרע היית שופטת אותה על חטאתיה320 ועתה הרעת לעשות ממנה ותצדקי321 אותה בחטאתיך322 אשר הרבית ממנה. ואמרו323 על התחנה והבקשה בבנין התפעל ויתפלל אברהם אל האלהים (בר’ כ, יז), והתפלל אל הבית הזה324(מל"א ח, מב), ויתפלל בעדך וחיה (בר’ כ, ז), והשם תפלה למשה (תה’ צ, א), שמעתי את תפלתך (מל"א ט, ג), למי325 שהמתפלל יבקש ממנו שישפטנו ברחמיו ולא יפנה לרוב הרעות שעושה326 כי המשפט הוא שיעזוב לו מעונותיו ולא יזכרם לו כלם327 כמו שאמר הנביא יסרני י"י אך במשפט אל באפך פן תמעיטני328(יר' י, כד).
310. נוסף פניך] BL
311. בפלילים] בפללים BL
312. עשו] עשי BL
313. הדין] הדיין BL
314. נוסף לו] BL
315. יתפללו] יתפלל BL
316. אותו] אתו BL
317. בחרב] בדבר BL
318. למי] לפי BL
319. כאלו] כאילו BL
320. חטאתיה] חטאותיה BL
321. נוסף י] BL
322. בחטאתיך] בחטאותיך BL
323. ואמרו] ואמר BL
324. נוסף הזה] BL
325. למי] לפי BL
326. שעושה] שעשה BL
327. כלם] כלום BL
328. תמעיטני] תמעטני BL
כי יפלא ממך דבר (דב’ יז, ח), לא נפלאת היא ממך (דב’ ל, יא), נפלאתה אהבתך לי (שמ"ב א, כו=), והוא329בשני סימני נקבה330 כמו331 החבאתה (יהו' ו, יז). נפלאים מעשיך (תה’ קלט, יד), ולא הלכתי332בגדולות333 ובנפלאות ממני (תה’ קלא, ב), שיחו בכל נפלאותיו334 (תה’ קה, ב). ונכתב כבעלי הה"א אודך על כי נוראות נפליתי (תה’ קלט, יד). והשם עושה335 פלא (שמ’ טו, יא), בשש נקדות336, כי עשית פלא (יש' כה, א)337. ותרד פלאים (איכה א, ט). והקבוץ בלשון נקבות פלאות עדותיך (תה’ קיט, קכט), קץ הפלאות (דנ’ יב, ו). ובתוספת מ"ם מפלאות תמים דעים (איוב לז, טז). והתאר פליאה דעת ממני (תה’ קלט, ו), כמו שאמר338 מן שריד שרידה ומן פליט פליטה. ומשקלאחר339 פלא יועץ (יש’ ט, ה), והוא בחמש340נקדות341. והפעל הכבד הפליא342 עצה (יש’ כח, כט), כי הפליא חסדו לי (תה’ לא, כב), אשר עשה עמכם להפליא (יואל ב, כו), הפלא ופלא (יש’ כט, יד). וההתפעל ותשוב343 תתפלא בי (איוב י, טז), ענין פלא ידוע. ומזה הענין והוא פלאי (שופ’ יג, יח), והוא שם תאר לשם הנפלא כלומר שמי נפלא ונשגב מלהודיעו344 לך. וכן ליעקב אבינו שלא רצה המלאך להודיע לו שמו ואמר לו למה זה תשאל לשמי (בר' לב, כ), ו
329. נוסף והוא] BL
330. נקבה] הנקבה BL
331. חסר] בי BL
332. נוסף ולא הלכתי] BL
333. בגדולות] בגדלות BL
334. נפלאותיו] נפלאתיו BL
335. עושה] עשה BL
336. נקדות] נקודות BL
337. נוסף ] BL
338. שאמר] שיאמר BL
339. אחר] התאר BL
340. בחמש] בשש BL
341. נקדות] נקודות BL
342. הפליא] הפלא BL
343. ותשוב] ותשב BL
344. מלהודיעו] מלהודיע BL
345. והיה] והיה BL
346. כדמות] בדמות BL
347. אל] אצל BL
348. אתו] אותו BL
349. לקראו] לקרותו BL
350. וכענין] ובענין BL
351. שרש] שרשו BL
352. פלא] פלה BL
כי בימיו נפלגה הארץ (בר’ י, כה), כלומר נחלקה הארץ353למחלקות הלשון ומסבת מחלקות הלשון נחלקנחלקה354 גם כן ביישוב355. לפלגות ראובן גדולים חקרי לב (שופ’ ה, טז), פירושו למחלקות ראובן שנחלק356 מאחיו ולא יצא357 למלחמה הזאת גדולים חקרי לב, כלומר דברים רבים לבי חוקר וחוקק עליהם. לפלגות בית האבות (דה"ב לה, ה), למחלקות בית האבות שהיו המחלקות לכהנים וללוים על משמרותם. וכן במשקל אחר למפלגות לבית אבות (דה"ב לה, יב). ומשקל358אחר פלג אלהים מלא מים (תה’ סה, י), בשש נקדות359. והקבוץ פלגים יבלי מים (יש’ ל, כה), על פלגי מים (תה’ א, ג). ומשקל אחר אל ירא בפלגות נהרי נחלי דבש וחמאה (איוב כ, יז), הפלג הוא חלק המים שנחלקים המים הנגרים לפלגים קטנים רייל בלעז. והפעל הכבד מי פלג לשטף תעלה (איוב לח, כה), פלג לשונם (תה’ נה, י).
והפלה י"י בין מקנה ישראל (שמ’ ט, ד), כי הפלה י"י חסיד לו (תה’ ד, ה). ונכתב באל"ף והפלא י"י את מכותיך361 (דב’ כח, נט), כלומר יפריש מכותך ויבדילם ממכות אחרות שיהיו גדולות ונאמנות מזולתם. והפליתי ביום ההוא (שמ’ ח, יח), כלומר אפריש ארץ גשן362 משאר ארץ מצרים שלא יהיה שם ערוב. אשר יפלה י"י (שמ’ יא, ז), הפלה חסדיך מושיע חוסים ממתקוממים בימינך (תה’ יז, ז)363. והנפעל ונפלינו אני ועמך (שמ’ לג, טז), כלומר נהיה נפרשים מכל העמים בבא שכינתך וכבודך בינינו.
כמו פולח364 ובוקע365 (תה’ קמא, ז). והפעל הכבד ויפלח אל סיר הנזיד (מל"ב ד, לט), יפלח כליותי (איוב טז, יג), ענין בקוע. והשם כפלח תחתית (איוב מא, טז), בסגול הפ"א, היא התחתונה מן הרחים שידמו הרחים כאלו366 נבקעה אחת מחברתה. פלח רכב (שופ’ ט, נג), חתיכה העליונה367 מן הרחים הנקראת רכב. פלח דבלה (שמ"א ל, יב), בקע368וחתכת369 דבלה. כפלח הרמון (שה"ש ד, ג), בקע הרמון.
יט. משנה ברכות ג, ו
ופלטו פליטיהם (יח’ ז, טז). והתאר ויבא הפליט (בר’ יד, יג), ופלטו פליטיהם (יח' ז, טז)370פליטי הגוים (יש’ מה, כ)371. כי אמרו פליטי אפרים (שופ’ יב, ד), פירושו הפחותים שבאפרים היו אומרים אתם גלעד מה אתם חשובים בתוך אפרים ובתוך מנשה? ונקראו הפחותים פליטים372 כי הם כמו פליטי הגדולים והחשובים.373 להכרית את פליטיו (עו' יד), אלה בחרק. ובצרי ושלחתי מהם פליטים374 (יש’ סו, יט), בניו פלטים375 (במ’ כא, כט), פירושו שהיו בורחים להמלט אם יוכלו. והפעל הכבד תפלטני מריבי עם (תה’ יח, מד), פלטה נפשי מרשע חרבך (תה’ יז, יג). ומפלטי לי (תה’ קמד, יח), והוא קל. רני פלט תסובבני סלה (תה’ לב, ז). והשם והיה המחנה הנשאר לפלטה376 (בר’ לב, ט). ופעל כבד אחר ויפליט ואין מציל (יש’ ה, כט). הכל ענין הצלה והמלטה. ופירוש רני פלט שבח וההודאות377 וההצלה378, כלומר כשאנצל מן האויב ארנן ואודה לך. ופירוש ויפליט ואין מציל ישלול379 ויבוז ואין מציל מידו. וענין אחר קרוב לזה ותסג ולא תפליט ואשר תפלט לחרב אתן (מי’ ו, יד), ענין השלכת העובר בלידה. וכן על און פלט למו (תה’ נו, ח), כלומר השלכה והרחקה להם. ודומה לו בלשון380 רבותינו ז"ל [יט] נדה שפלטה שכבת זרע. ותרגום ויקא את יונה (יונה ב, יא)381. והנכון בעיני לפרש על און פלט382 למו (תה' נו, ח) מהענין הראשון והוא בדרך התמיהה.
370. נוסף ] BL
371. חסר] , וזכרו פליטיכם (יח’ ו, ט) BL
372. פליטים] פלטים BL
373. חסר] וכן לפי דעתי פליטי הגוים הפחותים. BL
374. פליטים] פלטים BL
375. פלטים] פלטם BL
376. לפלטה] לפליטה BL
377. וההודאות] והודאת BL
378. וההצלה] ההצלה BL
379. ישלול] וישלול BL
380. בלשון] בדברי BL
381. – חסר מחמת הדומות ] ופליט ית יונה BL
382. פלט] יפלט BL
ישר מעגל צדיק תפלס (יש’ כו, ז), פלס מעגל רגלך (מש’ ד, כו), יפלס נתיב לאפו (תה’ עח, נ). ענינם יושר המעגל והנתיב. ומזה ושקל בפלס הרים (יש’ מ, יב),386 והוא יושר המאזנים והוא מה שתופס387 בידו השוקל שלשון המאזנים בתוכו. ויש מפרשים388 כי נקרא פלס מטה הברזל ששוקלין בו והוא מסומן בסימנין389 לדעת המשקלים ותולין390 על נקדות391 הסימנין392 אבן המשקלין393 וידוע הוא.
ועמודיה יתפלצון (איוב ט, ו). והשם פלצות בעתוני394 (יש’ כא, ד), ענין אימה ורעדה. ובדרך כנוי395 ללעג אשר עשה396מפלצת לאשרה (מל"א טו, יג), ויכרות397 אסא את מפלצתה (מל"א טו, יג). תפלצתך השיא אותך (יר’ מט, טז), כמו עצבים שהוא כנוי ללעג לפסילים398. וכן ובאימים יתהוללו399 (יר' נ, לח). או פירוש תפלצתך השיא אותך400 גאותך. וכנה הגאוה בלשון אימה ורעד401 ללעג כי הפך הגאוה האימה והיראה.
עפר התפלשי (מי’ א, י), פירושו בעפר. והתפלשו אדירי הצאן (יר’ כה, לד), ענין התגלגל והתכסות בעפר ובאפר.
מפלשי עב (איוב לז, טז), כמו מפרשי עב (איוב לו, כט). ויש מפרשים 402 משקלי מן ושקל בפלס הרים (יש' מ, יב).
402. חסר] כמו BL
פן בחרב אצא לקראתך (במ’ כ, יח), פן אמות עליה (בר’ כו, ט), כבר זכרתים בשרש פין403. אצל404 כל פנה תארב (מש’ ז, יב), על ארבע פנותיו405 (שמ’ כז, ב). עובר406 בשוק אצל פנה (מש’ ז, ח),407 עקרו פנתה. או יהיה משקל אחר בלא ה"א פן. והמקובץ408 ממנו עד שער הפנים (זכ’ יד, י). היתה לראש פנה (תה’ קיח, כב), ענין זוית. ולפי שחוזק הבית הפנות אמר על המגדלים החזקים פנות על הערים הבצורות409 ועל הפנות הגבוהות410 (צפ’ א, טז). ולפי שפנות הבית מן האבנים הגדולות כנה האנשים הגדולים והאצילים בפנות, גשו הלום411 כל פנות העם (שמ"א יד, לח), ויתיצבו כל פנות412 העם (שופ’ כ, ב). ויתכן היות פנה, פנות משרש פנן413.
ורחוק מפנינים מכרה (מש’ לא, י). אדמו עצם מפנינים (איכה ד, ז), כלומר שעצמם אדום414 מפנינים. והם אבנים יקרות.
414. חסר] יותר BL
כ. בבלי, עירובין כח ע"ב
כא. בבלי, עירובין כח ע"ב
כי פנה אל אלהים אחרים (דב’ לא, יח), כי פנו אלי ערף ולא פנים (יר’ ב, כז), ובכל אשר יפנה ירשיע (שמ"א יד, מז), הואילו פנו בי (איוב ו, כח), פנה אלי וחנני (תה’ כה, טז), אשר לבבו פונה422 היום (דב’ כט, יז), ויפן וירד משה מן423(שמ’ לב, טו), ויפן בנימין אחריו (שופ’ כ, מ), פנו לכם צפונה424 (דב’ ב, ג). לפנות ערב (בר’ כד, סג), כשהערב פונה ובא. לפנות בקר (שמ’ יד, כז), כשהבקר פונה ובא. והשם ומעלותהו425 פנות קדים (יח’ מג, יז), בשקל למנות ימינוכן הודע426 (תה' צ, יב). והפעל הכבד הפנה עורף427 מואב בוש (יר’ מח, לט), לא הפנו אבות אל בנים מרפיון ידים (יר’ מז, ג)428, אשר מפנה צפונה (יח’ ט, ב), כהפנותו429 שכמו ללכת (שמ"א י, ט), ויפן זנב אל זנב (שופ’ טו, ד). ושלא נזכר פועלו430 ממנו נסו הפנו העמיקו431 לשבת יושבי432 דדן (יר’ מט, ח), ואיננו צפון433צווי434 כאשר חשבו אנשים, כי לא יתכן צווי מזה הבנין רק הוא עבר ופירושו כך. אמר כנגד עשו נוהו 435 ישבי436 דדן כי כבר הפנו אויביכם437 לבא עליכם והעמיקו לשבת בארצכם ולגרש אתכם ולהגלותכם. ואדני438 אבי ז"ל פירש כאשר אמרו להם נוסו הם הפנו והעמיקו לברוח והרחיקו מקום שבתם שלא תשיגם יד אויב439. וכן יתפרש העמיקו לשבת יושבי חצור (יר' מט, ל), וכלם ענין הבטה. שער440 הפונה441 (יח’ מו, יב), כמו שער הפנה (מל"ב יד, יג), ונקראת הפנה פונה לפי שפונה442 מביט הקיר ויופיו. ומזה נקראו פנים לפי שהם פונות הנה והנה. 443לפני י"י (בר’ יח, כב), ויושם לפניו לאכול444 (בר’ כד, לג), בברחו מפני עשו445אחיו (בר’ לה, ז), מפני אשר ירד עליו 446(שמ’ יט, יח), אם מפני לא תחילו (יר’ ה, כב). ועם המ"ם והלמ"ד כי מלפני י"י הוא בורח (יונה א, י), מלפני אלוה יעקב (תה’ קיד, ז), מלפניך משפטיך447 יצא (תה’ יז, ב). וצריך להתבונן היאך בא המ"ם והלמ"ד בשמוש כאחד וזה הפך זה, כי המ"ם מורה הרחוק448 והלמ"ד מורה הקרוב449? אבל רוצה לומר מהמקום שהוא לפני י"י והוא מקום קבול450 הנבואה. וכן מלפני אלוה יעקב (תה' קיד, ז) מפני משה שהוא נביאו עומד לפני י"י. וכן מלמעלה ומלמטה וכלם קרובים למבין. וכן תכנס הלמ"ד על המ"ם כמו שכתבנו בשרש מן. על פני כל אחיו נפל (בר’ כה, יח), רוצה451 לומר שנפל גורלו בגורל אחד452. הוא היה גבור ציד לפני י"י (בר’ י, ט), רוצה לומר שהיה מקריב מצידו לפני י"י. או יהיה לפני י"י להגדיל גבורתו כמו עיר גדולה לאלהים (יונה ג, ג), כהררי אל (תה' לו, ז), כמו שכתבנו בשרש אפל. 453אם לא על פניך יברכך (איוב א, יא), רוצה לומר בחייך. וכן ועל פניכם אם אכזב (איוב ו, כח). ושניהם אלו454ענין שבועה. וכן וימת הרן על פני תרח אביו (בר’ יא, כח), כלומר בחיי אביו. על פני אהרן אביהם (במ’ ג, ד), בחיי אהרןאביהם455. וכן מי יגיד על פניו דרכו (איוב כא, לא), בחייו. ויוציאך456 בפניו (דב’ ד, לז), בחייו כלומר בשבועתו. אל פניו ישלם לו (דב’ ז, י), בחייו. לפני שמש ינון שמו (תה’ עב, יז), בעוד שהשמש קיים. וכן ידכאום לפני עש (איוב ד, יט), בעוד שהעש קיים כלומר לעולם כמו שאמר לנצח יאבדו (איוב ד, כ), לא יהיה לך אלהים אחרים על פני (שמ’ כ, ג), בעוד שאני קיים והוא לעולם. או יהיה פירוש על פני לפני ואפלו457 בסתר לפניו הוא. אל תתן את אמתך לפני בת בליעל (שמ"א א, טז), חסר ופירושו אל תתן את אמתך לפני השם כבת בליעל.458 ובענין ההקדמה לפנים בארץ459 י
422. פונה] פנה BL
423. נוסף מן] BL
424. צפונה] צפנה BL
425. ומעלותהו] ומעלתהו BL
426. נוסף כן הודע] BL
427. עורף] ערף BL
428. חסר] , לא החזירו להם פניהם. וכן ומנוס נסו ולא הפנו (יר’ מו, ה) BL
429. כהפנותו] כהפנתו BL
430. פועלו] פעלו BL
431. העמיקו] העמקו BL
432. יושבי] ישבי BL
433. נוסף צפון] BL
434. צווי] ציווי BL
435. נוסף נוהו נ] נוסו BL
436. ישבי] יושבי BL
437. אויביכם] אויבכם BL
438. ואדני] ואדוני BL
439. אויב] האויב BL
440. שער] השער BL
441. הפונה] הפנה BL
442. שפונה] שהיא BL
443. חסר] פנים בפנים (דב’ ה, ד), מדוע פניכם רעים (בר’ מ, ז), ופנים נזעמים (מש’ כה, כג), ויפלו פניו (בר’ ד, ה), ואיך אשא פני (שמ"ב ב, כב). ובלשון נקבות אנה פניך מעדות (יח’ כא, כא). BL
444. לאכול] לאכל BL
445. נוסף עשו] BL
446. חסר] י"י באש BL
447. משפטיך] משפטי BL
448. הרחוק] הריחוק BL
449. הקרוב] הקירוב BL
450. קבול] קיבול BL
451. רוצה] רצה BL
452. אחד] אחיו BL
453. חסר] ועל דרך ההשאלה ותחדש פני אדמה (תה’ קד, ל), אל מול פני המלחמה (שמ"ב יא, טו). BL
454. נוסף אלו] BL
455. נוסף אביהם] BL
456. ויוציאך] ויוצאך BL
457. ואפלו] ואפילו BL
458. חסר] ונקרא מה שכנגד פני האדם פנים והפכו אחור, והיא כתובה פנים ואחור (יח’ ב, י). BL
459. בארץ] הארץ BL
460. יסדת] יסדת BL
461. לפניו] לפניו BL
462. יום בא] בוא יום BL
463. לי"י] י"י BL
464. והיו"ד] ובא היו"ד BL
465. חסר] ובא BL
466. שהוא] שהם BL
467. ווא"ו] ווh"ו BL
468. דלתותינו] דלתות BL
469. כבדה] כבודה BL
470. חסר] ונתתי את פני בנפש ההיא (וי’ כ, ו), BL
471. לא] לוא BL
472. על מצרים] במצרים BL
473. שאמר] שנאמר BL
474. אויבך] איבך BL
כתונת475 פסים (בר’ לז, ג),476 היה מצבעים רבים שכל פס ממנו היה מצבע בפני עצמו. ותרגום ככף איש (מל"א יח, מד) כפסת ידא, ומזה יהיה477 פסת בר בארץ (תה’ עב, טז), כלומר חלקת בר. ואדני478 אבי ז"ל פירשו כמשמעו 479 פס ידא כלומר יזרעו כף מלא תבואה אפלו480 בהרים ירעש כלבנון פריו (תה’ עב, טז), וכתב כי שרש פס ידא (דנ’ ה, ה), כתונת481 פסים, פסס. והוא הנכון והדגש לאות.
עלה ראש הפסגה (דב’ ג, כז), כמו גבעה. והפעל הכבד ממנו פסגו ארמנותיה (תה’ מח, יד) כלומר חזקו ובצרו ארמנותיה.
אז ידלג כאיל פסח (יש’ לה, ו), איש עור ופסח483(וי’ כא, יח), פסח שתי רגליו (שמ"ב ט, יג). והקבוץ פסחים בזזו בז (יש’ לג, כג), והוא קל. והנפעל ממנו נפל484 ויפסח (שמ"ב ד, ד), ידוע. ומן הענין הקרוב אליו ופסח י"י על הפתח (שמ’ יב, כג), כלומר ידלג על הפתח בראותו הדם ולא יבא המשחית. ופסחתי עליכם (שמ’ יב, יג). ולפיכך נקרא הזבח ההוא פסח, ואמרתם זבח פסח הוא לי"י (שמ’ יב, כז), בסגול הפ"א, לפי שפסח על בתי בני ישראל וקפץ עליהם ודלגאותם485. וכן וגנון486 והציל פסוח והמליט (יש’ לא, ו), לפי שפסח ודלג על ההרים487ירושלם בבא המלאך המשחית על מחנה אשור. והקבוץ נתנו לפסחים (דה"ב לה, ח). עד מתי אתם פוסחים488 על שתי הסעפים (מל"א יח, כא), שאין אתם עומדים ומתקימים489 על אחד490 מהם אלא פוסחים ומדגלים491 על שתיהם. והפעל הכבד ויפסחו על המזבח אשר עשה (מל"א יח, כו), שעברו עליו כפסחים492 שלא היה דעתם מתישבת ומתקימת493 עליו. ויונתן תרגם ומשתטן494 על אגורא דעבד כלומר היו מרקדים כמשפטם על מזבחותם. ופירוש אשר עשה העושה אותו לשם הבעל אחאב או זולתו.
פסל לך שני לחות אבנים (שמ’ לד, א), ויפסול495 שני לחות496 (שמ’ לד, ד). והשם פסילי אלהיהם (דב’ ז, כה). ומשקל אחר פסל ומסכה (דב’ כז, טו), בשש נקדות497. הלשון הזה נופל על פסילת האבנים ברוב. וכן על העצים הנשאים את עץ פסלם (יש’ מה, כ), ושאריתו498 לאל עשה לפסלו (יש’ מד, יז). והוא עבר אל הפסילים (שופ’ ג, כו), מקום שהיו פוסלין499 שם אבנים.
כב. בבלי, עירובין עה ע"ב. בבלי, חולין קלג ע"ב
כג. בבלי, סוכה לא ע"א
כיולדה אפעה (יש’ מב, יד), ענינו אצעק. וכן בדברי רבותינו ז"ל [כב] סתם500 גוי מפעא פעי. פעיתא היא דא [כג], אפעה ושרף מעופף (יש’ ל, ו). מין נחש.
500. חסר] ..... BL
מי פעל ועשה (יש’ מא, ד), אף יפעל אל (יש’ מד, טו). ובקמץ חטף העי"ן אם חטאת מה תפעל לו501 (איוב לה, ו).502 והשם בפעל כפיו נוקש רשע (תה’ ט, יז). ואפשר שיהיה הקבוץ ממנו רב פעלים (שמ"ב כג, כ), כמו מן רומח503, רמחים, ומן בקר, בקרים, ורוצה לומר שיהיה504 גדול המעשים הטובים. פעלך בקרב שנים (חב’ ג, ב). ובא שלא כמשפט505 ופועלו506 לא יתן לו (יר’ כב, יג), כי היה משפט507 ופעלו ופירושו ושכר פעלו. וכן בא כמוהו508 509שלא כמשפט ותארו מבני510 אדם (יש' נב, יד) כי היה ראוי תארו. ואדני511 אבי ז"ל כתב כי ופועלו512 בא כמשפט513 514 ופירושוופועלו515 שעבד עמו לא יתן לו שכירותו. וזה הפירוש הוא הנכון. ומשקל אחר פעולת516 שכיר (וי’ יט, יג)517. והקבוץ518 לפעולות519 אדם (תה’ יז, ד). ומשקל אחר לכוחזו520מפעלות אלהים (תה’ סו, ה).
501. לו] בו BL
502. חסר] ופעלי רע על משכבותם (מי’ ב, א). BL
503. רומח] רמח BL
504. שיהיה] שהיה BL
505. חסר] בחלם BL
506. ופועלו] ופעלו BL
507. משפט] משפטו BL
508. כמוהו] כמהו BL
509. חסר] בחלם BL
510. מבני] מבאי BL
511. ואדני] ואדוני BL
512. ופועלו] ופעלו BL
513. כמשפט] כמשפטו BL
514. חסר] ואיננו שם אלא פעל BL
515. ופועלו] ופעלו BL
516. פעולת] פעלת BL
517. חסר] , ופירושו שכר פעולתו BL
518. והקבוץ] ובקבוץ BL
519. לפעולות] לפעלות BL
520. חזו] וראו BL
כד. בבלי, סוטה ט ע"ב
פעם בחוץ פעם ברחובות521 (מש’ ז, יב), זאת הפעם (בר’ ב, כג), שבע פעמים (בר’ יג, ג), זכרני נא וחזקני נא אך הפעם הזה האלהים (שופ’ טז, כח). ופירש רבי יונה מזה ותחל רוח י"י לפעמו (שופ’ יג, כה), רוצה לומר החלה הנבואה לבא אליו פעם ראשונה. או יהיה לפעמו לשברו ולכתתו מענין ותפעם רוחו (בר’ מא, ח), נפעמתי ולא אדבר (תה’ עז, ה), שהוא לשון שבר וכתות. והוא הנכון. וההתפעל מזה ותתפעם רוחו (דנ’ ב, א). והשם את הולם פעם (יש’ מא, ז), רוצה לומר שבר המכה או מכת שבר522. או יהיה פעם שם כלי המכין523 בו והוא המקבת. וכן אמר התרגום דמטפח בקורנסא. ומזה הענין נקרא הזג524 פעמון525 זהב ורמון (שמ’ כח, לד), לפי שהוא מתקשקש ומתכתת בענבל שבתוכו. ויתנו את הפעמונים526 בתוך הרמונים527 (שמ’ לט, כה), כלומר בין רמון ורמון היה פעמון. ורבותינו ז"ל528פירשו מזה [כד], לפעמו שהיתה רוח הנבואה מקשקשת לפניו כזוג. ויש מפרשים מזה הרימה פעמיך למשואות529 נצח (תה’ עד, ג), כמו מהלמותיך. וענין אחר מה יפו פעמיך (שה"ש ז, ב), הרימה פעמיך (תה’ עד, ג), פעמי דלים (יש’ כו, ו), רגלים. ופרשו530 מזה והצלעות531צלע אל צלע שלש532 ושלשים פעמים (יח’ מא, ו). ויונתן תרגם תלתין ותלת חדא עשר בסדרא. ובקבוץ הנקבות533 פעמותיו534 (שמ’ כה, יב), רוצה לומר זויותיו.
פי פערתי ואשאפה (תה’ קיט, קלב), ופערה פיה (יש’ ה, יד), ופיהם פערו למלקוש (איוב כט, כג). פערו עלי בפיהם (איוב טז, י), הבי"ת נוספת וכלם ענין פתיחה.
פצחו רנה (יש' יד, ז)539פצחי רנה וצהלי (יש’ נד, א), פצחו הרים רנה (יש’ מד, כג), ענינו הרמת קול. ועצמתיהם540פצחו (מי’ ג, ג), ענינו שברו.
כה. משנה שבת ח, ז
הכוני פצעוני (שה"ש ה, ז), הכה ופצע (מל"א כ, לז), פצוע דכא (דב’ כג, ב). והשם פצע תחת פצע (שמ’ כא, כה), בסגול. ענינם ענין בקוע, כלומר מכה שמוציאה דם נפרא בלעז. ותרגום ירושלמי ויבקעעציה עולה551 (בר' כב, ג) ופצע קיסין לעלתא. ופירוש פצוע דכא שנבקעו בציו ואפלו552 אחת מהן.
וי"י פקד את שרה (בר’ כא, א), פקד פקדתי556 (שמ’ ג, טז), ותדחום ולא פקדתם אותם557 (יר’ כג, ב), ופקדת נוך ולא תחטא558(איוב ה, כד), ואת אחיך תפקד לשלום (שמ"א יז, יח), ויפקד שמשון את אשתו בגדי עזים (שופ’ טו, א), פקדו נא וראו מי הלך מעמנו (שמ"א יד, יז), וביום פקדי ופקדתיעליהם559 חטאתם (שמ’ לב, לד), ובבל יוליך את צדקיהו ושם יהיה עד יום560פקדי אותו561 (יר’ לב, ה), ותפקד עלי עון האשה (שמ"ב ג, ח), פן יפקוד562 עליה לילה ויום אצרנה (יש’ כז, ג), פוקד563 עון אבות564 (שמ’ כ, ה). כי אין פקד אפו (איוב לה, טו), כלומר בחנם הוא מתקצף ומעורר אפו כי לא ידע בדרכי השם ובמשפטיו. והנפעל ונפקדת כי יפקד מושבך (שמ"א כ, יח). ושלא נזכר פועלו565 מבנין הפעיל566 היא העיר הפקד (יר’ ו, ו), ופירושו היא העיר שהפקד עליה עונה. וההתפעל ויתפקד העם והנה אין שם איש (שופ’ כא, ט), והוא קל והפ"א בקמץ. והשם באו ימי הפקדה (הו’ ט, ז), קרבו פקדות העיר (יח’ ט, א), בעת פקדתםיכשלו (יר’ ו, טו)567, ופקדת כל האדם יפקד עליהם (במ’ טז, כט), ואל יושבי פקד568 (יר’ נ, כא), היא בבל, וקראה כן לפי שבא עת לפקוד עונה. ויונתן לא תרגמו, אולי לדעתו הוא569 שם עיר570מערי בבל. וכן פקוד571 ושוע וקוע (יח’ כג, כג), לדעתו שמות המדינות572. ענין כלם573 והדומה להם ענין זכירה והשגחה על הדבר. ופירוש פן יפקוד574 עליה פן יפקוד עליה האויב, כלומר שמא יזכרנה האויב ויתן פניו להלחם עליה לילה ויום אצרנה. ופירוש עד יום575פקדי אתו נאם י"י (יר' לב, ה), שאזכרנו ואקח נשמתו576 ממנו. וענין אחר אשה רעותה לא פקדו (יש’ לד, טז). ודונוש577 בן לברט פירש מזה פן יפקד עליה (יש' כז, ג), פירושו לרגעים אשקנה פן יחסר578 העלה שלה כל שכן הפרי. והנפעל ולא נפקד ממנו איש (במ’ לא, מט), כי יפקד מושבך (שמ"א כ, יח), ולא נפקד להם מאומה (שמ"א כה, ז), ויפקדו מעבדי דוד תשעה עשר איש ועשהאל (שמ"א ב, ל), שם579 הפקד יפקד (מל"א כ, לט), ולא יחתו ולא יפקדו נאם י"י (יר’ כג, ד). ושלא נזכר פועלו580 מהדגש פקדתי יתר שנותי (יש’ לח, י), ענין הכל והדומה להם חסרון. ופירוש כי יפקד מושבך בעבור חסר581 מושבך שלא תהיה שם. ונפקדת כלומר תזכר582 שיזכרך אבי כשיראה מושבך חסר מאין יושב. וענין אחר ויפקד שאול את העם (שמ"א יג, טו), ויפקדם בטלאים (שמ"א טו, ד), תפקדו אותם583 לצבאותם584 (במ’ א, ג), ולא יהיה בהם נגף בפקד אותם585 (שמ’ ל, יב), אלא פקודי המשכן (שמ' לח, כא). והפעל הכבד 586י"י צבאות מפקד צבא מלחמה (יש’ יג, ד). ושלא נזכר פועלו587 ממנו אשר פקד על פי משה (שמ’ לח, כא). וההתפעל ואיש ישראל התפקדו לבד מבנימן (שופ’ כ, יז),והוא קל והפ"א בקמץ. וכן ויתפקדו בני בנימן(שופ' כ, טו), לבד מיושבי הגבעה התפקדו (שופ' כ, טו), קלים והפ"א בקמץ. ועם מה שלא נזכר פועלו לא התפקדו בתוכם (במ’ א, מז), ובני ישראל588 התפקדו, וכלכלו (מל"א כ, כז), והם קלים ובקמץ הפ"א. ענין הכל והדומה להם ענין מספר ומנין. וענין אחר והוא פקד עלי לבנות לו בית (עז’ א, ב), ענינו צוה כתרגומו. והשם פקודי י"י ישרים (תה’ יט, ט), פירושו מצות. ובתוספת מ"ם במפקד יחזקיהו המלך (דה"ב לא, יג), כלומר במצותו. ושרפו במפקד הבית (יח’ מג, כא), במצות הבית כלומר מה שהיה מצוה על הבית לעשות כן589. ויונתן תרגם 590כדחזי591 לביתא. ובסימן נקבה592 ויהי בעת יביא את הארון אל פקודת593 הארון594המלך ביד הלוים (דה"ב כד, יא), פירושו במצות המלך. ואל במקום בי"ת השרות. ופקדתך שמרה רוחי (איוב י, יב), ומצות595שמרה רוחי596. וענין אחר ויקח מידם ויפקד בבית (מל"ב ה, כד). והפעל הכבד במכמש597 יפקיד כליו (יש’ י, כח), וישב אל מקומו אשר הפקדתו שם (שמ"א כט, ד), ויפקדו את ירמיהו בחצר המטרה (יר’ לז, כא), ואת המגלה הפקידו598 (יר’ לו, כ). ושלא נזכר שם599פועלו600 ממנו אשר הפקד אתו (וי’ ה, כג). והשם או את הפקדון (וי’ ה, כג), והיה האוכל601 לפקדון לארץ602(בר’ מא, לו), ענין גניזה והנחה. ויש לפרש מזה ופקדתם על603 נחל הערבים ישאום (יש’ טו, ז). וענין אחר ופקדו שרי צבאות (דב’ כ, ט), ופקדתי עליהם ארבע משפחות (יר’ טו, ג), פקדו עליה טפסר (מל"א יא, כח). וכתב רבי יונה ויפקד אתו לכל סבל בית יוסף (מל"א יא, כח) עם בנין הקל604. ואנחנו מצאנוהו605 בספרים מדויקים606 ויפקד אתו מבנין הפעיל והמסורת עליו ב' ויפקד עליהם את גדליהו (מל"א ב' כח, כב), ודין. ויפקד את607שר הטבחים את יוסף (בר’ מ, ד), יפקד י"י אלהי הרוחות608 (במ’ כז, טז), ואת אהרן ואת בניו תפקד (במ’ ג, י), הפקודים609 אשר לאלפי הצבא (במ’ לא, מח). והנפעל ויפקדו ביום ההוא אנשים על הנשכות (נחמ’ יב, מד), ויפקדו המשוררים והשוערים610 (נחמ’ ז, א). והפעל הכבד והפקדתי עליכם בהלה (וי’ כו, טז), אשר הפקיד מלך בבל בערי יהודה (יר’ מ, ה), ראה הפקדתיך היום הזה (יר’ א, י), ואתה הפקד את הלוים (במ’ א, נ), הפקד עליו רשע (תה’ קט, ו), והפקידו עליה אנשים לשמרם (יהו’ י, יח), המפקדים בית י"י (מל"ב כב, ה), ויפקד אותו611 בכל612 סבל בית יוסף (מל"א יא, כח), ויפקידם דוד המלך על הראובני (דה"א כו, לב). והתאר אשר היה פקיד על אנשי המלחמה (יר’ נב, כה). להיות פקדים בית י"י (יר' כט, כו). ומשקל אחר פקוד ושוע (יח’ כג, כג). והשם בעל פקדות613 (יר’ לז, יג). ומשקל אחר ויהיו לבית אב לפקדה אחת (דה"א כג, יא), ופקדת משמרת בני מררי (במ’ ג, לו), על פקודת614 ישראל (דה"א כו, ל). ושמתי פקדתך שלום (יש’ ס, יז), רוצה615 לומר המס שיקחו הפקידים עליך. והקבוץ וישם יהוידע פקדות בית י"י ביד הכהנים (דה"ב כג, יח), וישם הכהן פקדות616 על בית י"י (מל"ב יא, יח) 617. וענין618 הכל והדומה להם מנוי וגזברות. ומזה הענין לפי דעתי פקדתו יקח אחר (תה’ קט, ח), כלומר מה שהוא פקיד וממונה עליו והיא אשתו או ממונו.
556. חסר] אתכם BL
557. אותם] אתם BL
558. נוסף ולא תחטא] BL
559. עליהם] עלהם BL
560. נוסף יום] BL
561. אותו] אתו BL
562. יפקוד] יפקד BL
563. פוקד] פקד BL
564. אבות] אבת BL
565. פועלו] פעלו BL
566. הפעיל] הפעל BL
567. ] יאבדו (יר’ י, טו) BL
568. פקד] פקוד BL
569. הוא] היא BL
570. repentir עיר] עיר BL
571. פקוד] פקד BL
572. המדינות] מדינות BL
573. כלם] כולם BL
574. יפקוד] יפקד BL
575. נוסף יום] BL
576. נשמתו] נקמתי BL
577. ודונוש] ודונש BL
578. חסר] אפילו BL
579. שם] אם BL
580. פועלו] פעלו BL
581. חסר] חוסר BL
582. תזכר] תזכור BL
583. אותם] אתם BL
584. לצבאותם] לצבאתם BL
585. אותם] אתם BL
586. חסר] אלהים BL
587. פועלו] פעלו BL
588. repentir התפקדו לבד מבנימן שופ’ כ, יז,והוא קל והפ"א בקמץ. וכן ויתפקדו בני בנימןשופ' כ, טו, לבד מיושבי הגבעה התפקדו שופ' כ, טו, קלים והפ"א בקמץ. ועם מה שלא נזכר פועלו לא התפקדו בתוכם במ’ א, מז, ובני ישראל] התפקדו (שופ’ כ, יז),והוא קל והפ"א בקמץ. וכן ויתפקדו בני בנימין(שופ' כ, טו), לבד מישבי הגבעה התפקדו (שופ' כ, טו), קלים והפ"א בקמץ. ועם מה שלא נזכר פעלו לא התפקדו בתוכם (במ’ א, מז), ובני ישראל BL
589. חסר] הכהנים, שהיו מקומות חלוקים בבית לכל דברי הבית BL
590. חסר] באתר BL
591. כדחזי] דחזי BL
592. נקבה] הנקבה BL
593. פקודת] פקדת BL
594. נוסף הארון] BL
595. ומצות] ומצותך BL
596. נוסף שמרה רוחי] BL
597. variante_biblique במכמש] למכמש BL
598. הפקידו] הפקדו BL
599. נוסף שם] BL
600. פועלו] פעלו BL
601. האוכל] האכל BL
602. נוסף לארץ] BL
603. על] אל BL
604. ] עם בנין הקל ויפקד אתו לכל סבל בית יוסף (מל"א יא, כח) BL
605. מצאנוהו] מצאנוה BL
606. מדויקים] המדויקים BL
607. נוסף את] BL
608. הרוחות] הרוחת BL
609. הפקודים] הפקדים BL
610. המשוררים והשוערים] השוערים והמשררים BL
611. אותו] אתו BL
612. בכל] לכל BL
613. פקדות] פקדת BL
614. פקודת] פקדת BL
615. רוצה] רצונו BL
616. פקדות] פקדת BL
617. חסר] , ויש לפרש מזה קרבו פקדות (יח’ ט, א) BL
618. וענין] ענין BL
ועל בית יהודה אפקח את עיני (זכ’ יב, ד), ויפקח אלהים את עיניה (בר’ כא, יט), פוקח619 עורים (תה’ קמו, ח), אשר עיניך פקוחות620 (יר’ לב, יט), פקוח621 אזנים (יש’ מב, כ), פקח נא את עיניו (מל"ב ז, יז). והנפעל אז תפקחנה עיני עורים (יש’ לה, ה), ותפקחנה עיני שניהם (בר’ ג, ז). 622ענין הכל הפתיחה. ובא השם ממנו בהכפל העי"ן והלמ"ד ולאסורים פקח קוח623 (יש’ סא, א), בהכפל 624כמלת פתלתל ופירושו פתוח המאסר, ואף על פי שהוא כתוב שתי מלות ענינו מלה אחת. ויש לפרש שענינו שתי מלות ויהיה קוח625 מקור מן לקח ומשפטו פקח לקוח כלומר לפתח626 אותם ולקחתם מהגלות. ואדני627 אבי ז"ל כתב כי קוח628 שם בית הסהר נקרא629 כן לפי שהאסורים לקוחים וכלואים שם. ופירוש פקח קוח630 לפתח631 להם בית הסהר.
619. פוקח] פקח BL
620. פקוחות] פקחות BL
621. פקוח] פקח BL
622. חסר] והתאר או פקח או עור (שמ’ ד, יא). והקבוץ יעור פקחים (שמ’ כג, ח), בקלות הקו"ף. BL
623. קוח] קח BL
624. חסר] העי"ן והלמ"ד BL
625. קוח] קח BL
626. לפתח] לפתוח BL
627. ואדני] ואדוני BL
628. קוח] קח BL
629. נקרא] ונקרא BL
630. קוח] קח BL
631. לפתח] לפתוח BL
כו. משנה שבת ב, ב
כז. משנה כלים י, ד
כח. בבלי, חגיגה יב ע"א
כט. פקועות הם פונג"י
וימצא גפן בשדה632 וילקט ממנו פקועות633 שדה (מל"ב ד, לט), פירשו בעל הערוך שהן 634אבטיחים קטנים והם מרים ועושים מזרע שלהם שמן. הוא שאמרו רבותינו ז"ל [כו] בשמן פקועות. והוא הנקרא בלשון ישמעאל חנטל. ומצאתי635 בפירוש גאון שהפקועות הם הנקראים בערבי אלבצנגאן636. ופקעים מתחת לשפתו סביב (מל"א ז, כד), שהיתה צורתם 637עגול638 כצורת הבצים. ודומה לו בדברי רבותינו ז"ל [כז] הכדור והפקעת639 של גמי. ועוד אמרו כשתי פקועות640 של שתי [כח] הוא שקורין קפדיל בלעז641. ובדברי הימים במקומו642ודמות בקרים תחת לו סביב (דה"ב ד, ג) רוצה לומר תחת לשפתו, אולי היו לפקעים פני בקר והיו דומים לבקרים בפניהם643לא בגופם644 כי גופם היה כדמות בצים645 לדעת המתרגם. 646
632. בשדה] שדה BL
633. פקועות] פקעת BL
634. חסר] כעין BL
635. ומצאתי] ומצאנו BL
636. אלבצנגאן] אלבאג"ן BL
637. – חסר מחמת הדומות ] כצורת פקועות שדה. ויונתן תרגם וצורת ביעין. אם כן היתה דעתו שהיתה צורתם BL
638. עגול] עגולה BL
639. והפקעת] והפקעות BL
640. פקועות] פקעיות BL
641. קפדיל בלעז] בלעז קפדיל BL
642. נוסף במקומו] BL
643. נוסף בפניהם] BL
644. חסר] כי אם בפניהם, BL
645. בצים] ביצים BL
646. חסר] [כט]. BL
ל. ספרא, ויקרא דבורא דחובה ג, א
פר בן בקר (וי’ ד, ג), פרים בני בקר (במ’ כח, יא), פר יקרא אפלו647 הזקן. ובאמרו648 בן בקר ידמה שאינו גדול בשנים. והקטן יקרא עגל. וכן דרשו רבותינו ז"ל [ל] פר יכול זקן תלמוד לומר בן אי בן יכול קטן תלמוד לומר פר הא כיצד בן שלש649 שנים. ופר השני שבע שנים (שופ’ ו, כה), 650בשרש שנה. ופרה ודוב651 תרעינה (יש’ יא, ז), פרות הבשן (עמ’ ד, א), דמה להן652 הנשים הנכבדות.
ויבא הפרד (שמ"ב יח, ט), בשש נקדות. איש על פרדו (שמ"ב יג, כט). על הפרדה659 אשר לי (מל"א א, לג), בצבים ובפרדים (יש’ סו, כ), ידוע. וכתב רבנו660 האיי 661ז"ל662כי נקרא פרד בעבור שלא יוליד והוא נפרד. וכנפיהם פרודות663 (יח’ א, יא), נפרשות. עבשו פרודות664 תחת מגרפותיהם665 (יואל א, יז), פירושו גרגרי הזרע שהם נפרדות ונפזרות תחת הארץ. והנפעל נפרד מקין (שופ’ ד, יא), קמוץ ואף על פי שענינו ידמה נפעל666. נפרדו איי הגוים (בר’ י, ה), הפרד נא מעלי (בר’ יג, ט), ממעיך יפרדו (בר’ כה, כג). לתאוה יבקש נפרד (מש’ יח, א), פירושו מי שנפרד בדעתו ובעצתו ולא יאמין לעצת חבריו יבקש התאות667 בכל668 תושיה יתגלע (מש’ יח, א), כלומר מראה עצמו מתערב בכל חכמה ואינו כי אם הולך אחרי669 תאות670 לבו. והגאון רב סעדיה ז"ל פרשו671 כך672 הוא הבוגד והנפרד מהמון העם ועוזב אמונתם אמר כי הוא הולך אחר תאוה ועל כן נפרד מדעת קהלו ומאמונתם בכל673 תושיה יתגלע בכל טענה שתביא לו יריב עמך ויכזיבך674, על כן אמר אחריו לא יחפץ675 כסיל בתבונה676 כי אם במריבתו לגלות רע677 לבבו. וההתפעל והתפרדו כל עצמותי (תה’ כב, טו), יתפרדו כל פועלי678 און (תה’ צב, י), ובני לביא יתפרדו (איוב ד, יא). והפעל הכבד הפריד יעקב (בר’ ל, מ), יפריד ביני וביניך679 (רות א, יז), בהפרידו בני אדם (דב’ לב, ח). וכבד אחר כי הם680 הזונות681 יפרדו (הו’ ד, יד), כלומר שמפרשים682 הנשים מבעליהם683 לזנות עמהן. ואדני684 אבי ז"ל כתבו כענין פרד רוצה685 לומר כי הם שטופים בזכות686 כמו הפרד687. ויש מפרשים יעשו עם הזונות מעשה פרד שאינו עושה פרות688 כך689 הם ישכבו עם הזונות בדרך שלא יולידו.
659. repentir הפרדה] הפרדה BL
660. רבנו] רבינו BL
661. חסר] גאון BL
662. נוסף ז"ל] BL
663. פרודות] פרדות BL
664. פרודות] פרדות BL
665. מגרפותיהם] מגרפתיהם BL
666. חסר] עבר BL
667. התאות] התאוות BL
668. בכל] ובכל BL
669. אחרי] אחר BL
670. תאות] תאוות BL
671. פרשו] פירש BL
672. כך] כי BL
673. בכל] ובכל BL
674. ויכזיבך] ויכזבך BL
675. יחפץ] יחפוץ BL
676. – חסר מחמת הדומות ] , כלומר לא יחפוץ בתבונה BL
677. רע] רוע BL
678. פועלי] פעלי BL
679. וביניך] ובינך BL
680. חסר] עם BL
681. הזונות] הזנות BL
682. שמפרשים] שמפרישים BL
683. מבעליהם] מבעליהן BL
684. ואדני] ואדוני BL
685. רוצה] ורצונו BL
686. בזכות] בזנות BL
687. – חסר מחמת הדומות ] , כי אין בבהמות שטוף בזנות כמו הפרד BL
688. פרות] פירות BL
689. כך] כן BL
לא. משנה ברכות ו, א
לב. בבלי, כתובות י ע"ב
ופרינו בארץ (בר’ כו, כב), פרה ורבה (בר’ לה, יא), פרו ורבו (בר’ א, כב). בן פורת690 יוסף (בר’ מט, כב), אשתך כגפן פוריה691 (תה’ קכח, ג), בהראות למ"ד הפעל. 692ונצר משרשיו יפרה (יש’ יא, א). והשם עץ פרי (בר’ א, יא), כי עץ נשא פריו (יואל ב, כב). ונטעו גנות ואכלו את פריהן (יר’ כט, כה), 693ועשו גנות ואכלו את פריהם (עמ’ ט, יד). ופריכם תשאו לעמי ישראל (יח’ לו, ח), הפ"א בסגול. וקבוץ פרי לא מצאנו במקרא אבל במשנה מצאנוהו מקובץ בלשון נקבות פירות [לא]. והפעל הכבד והפריתי694 אותך695 (בר’ יז, ו), כי הפרני אלהים (בר’ מא, נב), ויפר את עמו (תה’ קה, כד). ומזה הענין והשרש אפריון עשה לו המלך696 (שה"ש ג, ט), והאל"ף נוספת והוא מטה שנושאין בה הכלות. וכן קראו רבותינו ז"ל [לב] למטה פוריא ופרשו697 על שם שפרים698 ורבים699 עליה. ויתכן להיות מן השרש הזה700 מסעף פארה (יש’ י, לג), ותארכנה פארותיו701 (יח’ לא, ה), ותשלח
690. פורת] פרת BL
691. פוריה] פריה BL
692. חסר] וכן פריה וענפה (יח’ יט, י), בשקל בכיה. BL
693. חסר] ונטעו גנות ואכלו את פרין (יר’ כט, ה), BL
694. והפריתי] והפרתי BL
695. אותך] אתך BL
696. חסר] שלמה BL
697. ופרשו] ופירשו BL
698. שפרים] שפרין BL
699. ורבים] ורבין BL
700. מן השרש הזה] מזה השרש BL
701. פארותיו] פארתיו BL
702. פראות] פארת BL
703. ופרשו] ופירשו BL
704. פורת] פרת BL
פרזות תשב ירושלם (זכ’ ב, ח), היושבים705 בערי הפרזות (אס’ ט, יט). ובקבוץ הזכרים נקבת במטיו ראש פרזיו (חב’ ג, יד), הם ערי המישור שאין להם לא מבצר ולא חומה. ושם כלל להם חדלו פרזון (שופ’ ה, ז), צדקות פרזונו (שופ’ ה, יא). והיושבים בערי הפרזות נקראים706 פרזים היהודים הפרזים (אס’ ט, יט).
לג. משנה יומא א, ז
פרח מטה אהרן (במ’ יז, כג), הפרחה הגפן (שה"ש ו, יא), מטהו יפרח (במ’ יז, כ), צדיק כתמר יפרח (תה’ צב, יג), יפרח בימיו צדיק (תה’ עב, ז), פרוח707 תפרוח708ותגל709 (יש’ לה, ב), ותגל ערבה ותפרח כחבצלת (יש’ לה, א). והשם פרח שושן (א' ז, כו), בסגול. כפתריה ופרחיה (שמ’ כה, לא). והכבד מריח מים יפריח710 (איוב יד, ט), ואהל ישרים יפריח (מש’ יד, יא), בחצרות אלהינו יפריחו (תה’ צב, יד), אלו הן פעלים עומדים. והיוצא הפרחתי711 עץ יבש (יח’ יז, כד), הענין ידוע. 712וענין קרוב לזה להגלות הדבר ותתפשט713 ואם פרוח תפרח הצרעת (וי’ יג, יב), בשחין פרחה (וי’ יג, כ), פורח714 באדם ובבהמה (שמ’ ט, י). על ימין פרחח יקומו (איוב ל, יב), בהכפל הלמ"ד. ופירושו הקטנים והנערים יקומו על ימינו ללעג עליו. וכן נקראו קטני העופות אפרוחים 715או בצים716 (דב’ כב, ו). וכן בדברי רבותינו ז"ל [לג] פרחי כהונה, והם בני הכהנים הנערים. ויש אומרים כי פרחח שם מורכב ומשפטו פרח חח, והוא רומז717 בו לבני אדם הנקלים והנבזים. ודמה אותם לפרח החח718 והקוץ שאין בו ממש. אשר אתנה כוםו719מצודדות720 שם את הנפשות לפורחות721 (יח’ יג, כ), פירושו מעופפות. תרגום מעופף722 על הארץ (בר' א, כ) יפרח על ארעא. ופירוש אשר אתנה מצודדות723 להרגם להיותם724 נפשותם פורחות והולכות לכם725.
707. פרוח] פרח BL
708. תפרוח] תפרח BL
709. נוסף ותגל] BL
710. יפריח] יפרח BL
711. הפרחתי] והפרחתי BL
712. חסר] ומה שאמר ויצא פרח ויצץ ציץ (במ’ יז, כג), אמר פרח על יציאת העלים תחלה ואחר כך הנץ, וזה הפך הטבע בעץ השקד והיה זה להגדיל הנס. BL
713. ותתפשט] ולהתפשט BL
714. פורח] פרח BL
715. חסר] אפרחים BL
716. בצים] ביצים BL
717. רומז] רמז BL
718. החח] החוח BL
719. נוסף כוםו] BL
720. מצודדות] מצדדות BL
721. לפורחות] לפרחות BL
722. מעופף] יעופף BL
723. מצודדות] מצדדות BL
724. להיותם] להיות BL
725. לכם] להם BL
לד. משנה פאה ו, ה
לה. בבלי, בבא מציעא נז ע"ב
לו. בבלי, בבא קמא קיז ע"א
לז. משנה קדושין א, א
ופרט כרמך לא תעולל726 (וי’ יט, י), בשש נקדות727, 728הגרגרים האחדים הנושרים בעת הבצירה. ואמרו רבותינו ז"ל [לד] שני גרגרים פרט, שלשה אינן פרט. ודומה הלשון הזה למה שאמרו [לה] כלל ופרט. ומזה הפורטים729 על פי הנבל (עמ’ ו, ה), פירושו מאת
לח. בבלי, חולין מו ע"ב
לט. פרקי דרבי אליעזר מא, טו
ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך (שמ’ א, יג), לא ירדנו בפרך לעיניך (וי’ כה, נג), בשש נקדות736, פירושו בקושי וברצוץ. ובדברי רבותינו ז"ל [לח] שתהא נפרכת בצפרן737. ועשית פרכת (שמ’ כו, לא), פירושו יריעה שהיתה מסך לארון להבדיל בינו ובין אהל מעד738. ובדברי רבותינו ז"ל739[לט] ותלה בחופת בנו פרכות740 שחורות, פירושו יריעות שחורות כאהלי קדר.
מ. משנה סוטה א, ה
מא. משנה דמאי ה, ה
מב. בבלי, חולין סב ע"א
הלא748 פרוס749 לרעב לחמך (יש’ נח, ז). וכן פורש750 אין להם (איכה ד, ד), ופרשו כאש751 הבבעמ771בעצמה772 בידיה כי אין מנחם לה. וענין אחר כל מפרסת פרסה (וי’ יא, ג), שיש לה שתי פרסות. ופרש773 עוד ושוסעת774 שסע (וי’ יא, ג), שפרסותיה סדוקות מלמטה כמו מלמעלה, כי יש בהמה שפרסותיה סדוקות מלמעלה ודבוקות מלמטה775 כמו שאמר (וי’ יא, כו) לכל הבהמה אשר היא מפרסת פרסה ושסע איננה שוסעת776 כמו הגמל והדוב והכלב והחתול. ובא השם הזה בלשון זכרים ופרסיהן יפרק (זכ’ יא, טז). ואת הפרס (וי’ יא, יג), בשש נקדות777 והוא עוף גדול שוכן במדבר, כדברי רבותינו ז"ל [מב] פרס ועזניה בישוב לא שכיחי. וכתב רבי יונה הוא778 שקורין לו בערבי עקאב.
748. הלא] הלוא BL
749. פרוס] פרס BL
750. פורש] פרש BL
751. כאש] כאשר BL
752. הבסיר] בסיר BL
753. שנכתב] שנכתבו BL
754. חסר] ענינם BL
755. repentir הלשון] הלשון BL
756. בפריסת] על פריסת BL
757. בסמ"ך] סמ"ך BL
758. הלא] הלוא BL
759. חסר] לחמך BL
760. חסר] להם BL
761. יבאו] יבואו BL
762. פרשו] פירשו BL
763. חסר] לא יפרסו BL
764. שפורסין] שפורסים BL
765. ובוצעים] ובוצעין BL
766. אותו] אתו BL
767. וזה הוא] וזהו BL
768. אדני] אדוני BL
769. שהמתנחמים] של מנחמין BL
770. פורסים] פורשין BL
771. נוסף בעמ] BL
772. חסר] פרשה BL
773. ופרש] ופירשו BL
774. ושוסעת] ושסעת BL
775. ודבוקות מלמטה] ומלמטה דבוקות BL
776. שוסעת] שסעת BL
777. נקדות] נקודות BL
778. הוא] והוא BL
מג. משנה מגילה ב, א
שמעו מוסר וחכמו ואל תפרעו (מש’ ח, לג), ותפרעו כל עצתי (מש’ א, כה), פורע מוסר (מש’ טו, לב), פרעהו אל תעבר בו (מש’ ד, טו). והנפעל באין חזון יפרע עם (מש’ כט, יח). והפעל הכבד תפריעו779 העם ממעשיו (שמ’ ה, ד), ענין כלם והדומים להם המרי והריחוק והביטול780. ויש מפרשים אותם מדברי רבותינו ז"ל [מג] הקורא את המגלה למפרע, כלומר השבת הדבר לאחור וההפך. וכן לא אפרע ולא אחוס (יח’ כד, יד), כלומר שלא אשוב אחור ממה שדברתי. וענין אחר כי פרוע781 הוא כי פרעה אהרן (שמ’ לב, כה), פירושu מגולה ממעשיו הרעים. וכן ופרע782 את ראש האשה (במ’ ה, יח), כלומר יגלה שער ראשה הנסתר תחת ה
מד. בבלי, כתובות ו ע"ב
על כי788 פרץ י"י 789בעזא790 (שמ"ב ו, ח), פרצו ויעברו (מי’ ב, יג), אשר המה791פרוצים (נחמ’ ב, יג), פרוץ792 גדרו (יש’ ה, ה), פרצו דמים793 בדמים נגעו (הו’ ד, ב), ותפרץ בם מגפה (תה’ קו, כט), פן יפרץ בם (שמ’ יט, כד), פרץ נחל מעם גר (איוב כח, ד), יפרצני פרץ על פני פרץ (איוב טז, יד), ותירוש יקביך יפרוצו794 (מש’ ג, י), מה פרצת עליך פרץ (בר’ לח, כט), ופרצת ימה וקדמה (בר’ כח, יד), ויפרץ האיש מאדמאד795 (בר’ ל, מג), ומקנהו פרץ בארץ (איוב א, י), כן ירבה וכן יפרוץ796 (שמ’ א, יב), כי ימין ושמאל797 תפרצי (יש’ נד, ג). והנפעל אין חזון נפרץ (שמ"א ג, א). וההתפעל המתפרצים איש מפני אדניו (שמ"א כה, י). והכבד וחומת ירושלם מפורצת798 (נחמ’ א, ג). והשם פרץ בשש נקדות799. כפרץ רחב יאתיו (איוב ל, יד), פרץ על פני פרץ (איוב טז, יד). ובתוספת מ"ם ועל מפרציו ישכון (שופ’ ה, יז). לא עליתם בפרצות (יח’ יג, ה), אפשר שהוא מקובץ מן פרץ כמו מן ארץ ארצות. או יהיה האחד ממנו פרצה. וכן בדברי רבותינו ז"ל [מד] פרצה דחוקה מותר ליכנס800 בה בשבת. והתאר ארחות פריץ (תה’ יז, ד), ופריץ חיות בל יעלנה (יש’ לה, ט). ומשקל אחר ובאו בה פריצים וחללוה (יח’ ז, כב), המערת פריצים801 (יר’ ז, יא), ובני פריצים802 עמך (דנ’ יא, יד), כלם ענין אחד והוא ענין ההריסה והנתיצה, אבל לרוב הדברים ושופעם ידמם לפריצה כמו ומקנהו פרץ בארץ (איוב א, י), ותירוש יקביך יפרוצו803(מש' ג, י), ויפרץ האיש מאד מאד (בר' ל, מג), ופרצת ימה וקדמה (בר' כח, יד), והדומים804 להם כאלו805 מרובם יפרוצו806 הגדרים שלא יכילם מקום נגדר. ובהפך זה נאמר הזנו ולא יפרוצו807 (הו’ ד, י). וכן על מפרציו ישכון (שופ' ה, יז), רוצה808 לומר מקום התפשטות הנהרות. ויש מפרשים809 המקומות שפרוצות העיירות810 שם ישכון לשמרם מפני האויבים לפיכך לא בא למלחמה. וכן נפרצה נשלחה על אחינו811(דה"א יג, ב), כלומר נשלחה על אחינו812הנה והנה. וענין אחר ויפרצו בו עבדיו (שמ"א כח, כג), ויפרץ בו אבשלום (שמ"ב יג, כז), ויפרץ בו ויצר ככרים כסף (מל"ב ה, כג), ויפרץ בו ולא אבה ללכת ויברכהו (שמ"ב יג, כה), כלם ענין ההפצר והוא הפוך מן ויפצר בם מאד (בר’ יט, ג). וכבר פרשתיו813.
788. כי] אשר BL
789. חסר] פרץ BL
790. בעזא] בעזה BL
791. המה] המו BL
792. פרוץ] פרץ BL
793. דמים] ודמים BL
794. יפרוצו] יפרצו BL
795. נוסף מאד] BL
796. יפרוץ] יפרץ BL
797. ושמאל] ושמאול BL
798. מפורצת] מפרצת BL
799. נקדות] נקודות BL
800. ליכנס] להכנס BL
801. פריצים] פרצים BL
802. פריצים] פריצי BL
803. יפרוצו] יפרצו BL
804. והדומים] הדומים BL
805. כאלו] כאילו BL
806. יפרוצו] יפרצו BL
807. יפרוצו] יפרצו BL
808. רוצה] רצונו BL
809. חסר] ועל מפרציו BL
810. העיירות] העירות BL
811. נוסף על אחינו] BL
812. נוסף על אחינו] BL
813. פרשתיו] פירשתיו BL
מה. בבלי, חולין י ע"ב
ופרקת עלו מעל צוארך (בר’ כז, מ), פורק814 ואין מציל (תה’ ז, ג). והשם ואל תעמד על הפרק (עו' יד), כחש פרק מלאה (נח’ ג, א), בשש נקדות815. והפעל הכבד פרקו נזמי הזהב (שמ’ לב, ב), ופרסיהן יפרק (זכ’ יא, טז), מפרק הרים (מל"א יט, יא). וההתפעל התפרקו ויתנו לי (שמ’ לב, כד), ויתפרקו כל העם (שמ’ לב, ג). ופירושו התפרקו מנזמי הזהב אשר באזניהם, ולפיכך בא בלשון התפעל כי ברצון גדול עשו ורצו להיותם נפרקים מנזמיהם שלא יהיו להם עוד. התפרקו ויבשו (יח’ יט, יב), הכל בענין816 השבר והפרשת דבר מדבר. ופירוש ואל תעמד על הפרק (עו' יד), לא היה לך לעמד817 על השבר הבא לישראל, אך היה לך להצילם אם היית818. ובא כדרך לא תעמד על דם רעך (וי' יט, טז). ויש מפרשים על הפרק בראש819 הדרכים מקום שיתפרקו ממנו הדרכים שם היית עומד והיית אומר לבבליים איזה820 דרך הלך הפליט. ותשבר מפרקתו (שמ"א ד, יח), הוא עצם הצואר. וכן אמרו רבותינו ז"ל [מה] ודילמא בעצם דמפרקת821 איפגים. ולפי שהוא פרקים822 נקרא כן. וענין אחר823 קרוב לענין ראשון824 ויפרקנו מצרינו (תה’ קלו, כד), פורק825 אין מידם (איכה ה, ח), תרגום ויושע ופריק826 (שמ' יד, ל).
מו. בבלי, עבודה זרה כז ע"ב
לפרוש827 להם על פי י"י (וי’ כד, יב). והשם ואת פרשת הכסף (אס’ ד, ז), ופרשת גדלת מרדכי (אס’ י, ב). והפעל הכבד ויקראו בספר תורת828 אלהים829 מפורש830 (נחמ’ ח, ח). ושלא נזכר פועלו831 ממנו כי לא פרש מה יעשה לו (במ’ טו, לד), ענין הכל הבאור832 והפירוש. והנפעל בענין קרוב לזה ביום היותו בתוך צאנו נפרשות (יח’ לד, יב), פירושו נפרדות. וענין אחר הפעל הכבד וכצפעוני833 יפריש834 (מש’ כג, לב), והוא ענין טריקה בדברי רבותינו ז"ל [מו] חויא טרקיה835, פויינר836 בלעז. ומזה הענין נקרא רוכב הסוס פרשù פרש מעלה (נח’ ג, ג), פירושו מעלה להב החרב וברק חנית, וא"ו837 ולהב נוספת כוא"ו838 וישא839 אברהם את עיניו (בר' כב, ד). 840ברכבו ובפרשיו (שמ’ יד, יז), את הרכב ואת הפרשים (שמ’ יד, כח), מקול פרש (יר’ ד, כט). ונקרא כן לפי שהוא מפריש הסוס במגפים שברגליו להריץ אתו. ויתכן להיות מזה ופרשיו לא ידקנו (יש’ כח, כח), והם841 שני842 החרוץ שהם חדים. ויש מפרשים סוסים ופרשים ופרדים נתנו עזבוניך (יח’ כז, יד), מין מסוסים מיוחסים יקראו כן. ואין צרך843 רק הוא כמשמעו וענינו כמו שאמר המה רוכליך844 בנפש אדם. וענין אחר וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם (מל' ב, ג), בשש נקדות845. ואת846 עורו847 ואת פרשו (שמ’ כט, יד), על פרשו848 ישרף (במ’ יט, ה), הוא הזבל שבכרס הבהמה.
827. לפרוש] לפרש BL
828. תורת] בתורת BL
829. אלהים] האלהים BL
830. מפורש] מפרש BL
831. פועלו] פעלו BL
832. הבאור] הביאור BL
833. וכצפעוני] וכצפעני BL
834. יפריש] יפרש BL
835. טרקיה] טרקיא BL
836. פויינר] פונזיי"ר BL
837. וא"ו] ווי"ו BL
838. כוא"ו] כוי"ו BL
839. וישא] וישא BL
840. חסר] או הוא חסר רוצה לומר מעלה חנית או כידון והדומה להם מכלי המלחמה. BL
841. והם] הם BL
842. שני] שיני BL
843. צרך] צורך BL
844. רוכליך] רכליך BL
845. נקדות] נקודות BL
846. ואת] את BL
847. עורו] ערו BL
848. פרשו] פרשה BL
הן פרש עליו אורו (איוב לו, ל), פרש ענן למסך (תה’ קה, לט), ופרש כפיו אל הבית הזה849(מל"א ח, לח), אפרש850 כפי אל י"י (שמ’ ט, כט), ויפרש אותה לפניו851 (יח’ ב, י), ופרשו בגד כליל תכלת (במ’ ד, ו), וכפיו פרושות852 השמים (מל"א ח, נד), פורשי853 כנפים (שמ’ כה, כ), פרשו רשת ליד מעגל (תה’ קמ, ו), ורשת פרושה על תבור (הו’ ה, א), ופורשי854 מכמורת855 (יש’ יט, ח), כשחר פרוש856 על ההרים (יואל ב, ב). והפעל הכבד ממנו ופרש ידיו בקרבו (יש’ כה, יא), כאשר יפרש השוחה857 לשחות (יש’ כה, יא), פרשתי ידי עליך858 (תה’ קמג, ו), פרשתי ידי כל היום אל עם סורר (יש’ סה, ב), בפרש שדי (תה’ סח, טו), ובפרשכם כפיכם (יש’ א, טו), ענין כלם והדומים להם ענין שטוח. והשם מזה הענין מפרשי עב (איוב לו, כט), והוא התפשטות העבים. וענין אחר קרוב לזה הבנין859 נפעל והנשארים לכל רוח יפרשו (יח’ יז, כא). והכבד כי כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם (זכ’ ב, י), ענין פזור, פירושו כמו שארבע רוחות השמים רחוקים זה מזה כן ארחיק אתכם זה מזה בפזרי אתכם. וענין אחר ופרשו כאשר בסיר (מי’ ג, ג), פורש860 אין להם (איכה ד, ד).והכבד פרשה ציון בידיה (איכה א, יז)861, תפרש כפיה (יר’ ד, לא), פרשתים862 בשרש863 פרס. ויש מפרשים בפרוש שדי.864
849. נוסף הזה] BL
850. חסר] את BL
851. לפניו] לפני BL
852. פרושות] פרשות BL
853. פורשי] פרשי BL
854. ופורשי] ופרשי BL
855. מכמורת] מכמרת BL
856. פרוש] פרש BL
857. השוחה] השחה BL
858. עליך] אליך BL
859. הבנין] מבנין BL
860. פורש] פרש BL
861. repentir והכבד פרשה ציון בידיה איכה א, יז] והכבד פרשה ציון בידיה (איכה א, יז) BL
862. פרשתים] פירשתים BL
863. בשרש] בשער BL
864. repentir ויש מפרשים בפרוש שדי.] ויש מפרשים מזה בפרש שדי. BL
כי פשה הנגע (וי’ יג, נא), ואם פשה תפשה (וי’ יג, ז), לא פשתה (וי’ יג, כג), ענינם ענין867הפשטה והפריצה868.
מז. משנה שביעית ד, ו
מח. בבלי, ביצה לג ע"ב
ויפשחני שמני שומם (איכה ג, יא), ענינו שסעני ובקעני. ותרגום וישסף שמואל את אגג (שמ"א טו, לג) ופשח שמואל. ובמשנה [מז] אילן שנפשח קורין869 אותו בשביעית. ועוד בדבריהם ז"ל870[מח] הוה מפשח ויהיב לן אלותא אלותא871.
ופשט את בגדיו (וי’ ו, ד), ויפשט גם הוא בגדיו (שמ"א יט, כד), ואת בגדי רקמתם יפשטו (יח’ כו, יז). והתאר872 לנקבה פשוטה873 ועורה874 (יש’ לב, יא), או הוא מקור בתוספת ה"א. והוא הנכון כי הוא מלעיל. והכבד לפשט את החללים (שמ"א לא, ח), והעם ישובו875 אחריו אך לפשט (שמ"ב כג, י), פירוש לפשט החללים שהיה הוא הורג. וההתפעל ויתפשט יהונתן את המעיל אשר עליו (שמ"א יח, ד), פירושו מן המעיל. וכבד אחר עורי876 מעלי הפשיט (איוב יט, ט). פן אפשיטנה ערמה (הו’ ב, ג), פירוש אפשיטנה ער877שתהיה ערומה כלומר878מכל בגדיהאפשיטנה879. והפשט את אהרן את בגדיו880(במ’ כ, כז). וענינם881 ידוע. וכן להסרת העור מעל הבשר והפשיט את העולה882 (וי’ א, ו), ועורם מעליהם הפשיטו (מי’ ג, ג). וענין אחר ופשטת על העיר (שופ’ ט, לג), ועמלקי פשטת883 (שמ"א ל, א), אל פשטתם היום (שמ"א כז, י), ויפשטו על הגמלים (איוב א, יז), ענינו884 הפריצה וההליכה לשלול שלל.
מט. בבלי, יומא לו ע"ב
מלך מואב פשע בי (מל"ב ג, ז), והם פשעו בי (יש’ א, ב), ויפשעו ישראל בבית דוד (מל"א יב, יט), פשע וכחש (יש’ נט, יג), בימיו פשע אדום ויפשע אדום885מתחת יד יהודה (מל"ב ח, כ), אז תפשע לבנה בעת ההיא (מל"ב ח, כב), ופושע886 מבטן קורא887 לך (יש’ מח, ח), ולפושעים888 יפגיע (יש’ נג, יב). כהתם הפושעים889 (דנ’ ח, כג), כתב החכם רבי יונה שהוא שם כמו כהתם הפושעים890 רוצה891 לומר הענשים892 שעברו עליהם. והחכם רבי אברהם אבן עזרא 893פרשו894 כמשמעו פועלים. והטעם כי בעבור שהיו פושעי ישראל רבים על כן נמכרו ביד היונים. והשם על כל דבר פשע (שמ’ כב, ח), בסגול. מה פשעי ומה חטאתי895(בר’ לא, לו), על896 כל פשעים תכסה אהבה (מש’ י, יב), לכל פשעיהם897 ולכל חטאתם898(וי’ טז, כא). והנפעל אח נפשע מקרית עז899 (מש’ יח, יט), פירושו קשה הוא מקרית עז900. ענין הפשע הוא המרד וצאת מרש
885. נוסף ויפשע אדום] BL
886. ופושע] ופשע BL
887. קורא] קרא BL
888. ולפושעים] ולפשעים BL
889. הפושעים] הפשעים BL
890. הפושעים] הפשעים BL
891. רוצה] רצונו BL
892. הענשים] העונשים BL
893. חסר] ז"ל BL
894. פרשו] פירשו BL
895. נוסף ומה חטאתי] BL
896. על] ועל BL
897. לכל פשעיהם] ואת כל פשעיהם BL
898. נוסף ולכל חטאתם] BL
899. עז] עוז BL
900. עז] עוז BL
901. מרשות] מרשות BL
902. repentir מלך מואב פשע בי מל"ב ח, כב, אז תפשע לבנה מל"ב ג, ז, חטאים אלו השגגות וכן הוא אומר] מלך מואב פשע בי (מל"ב ג, ז), אז תפשע לבנה בעת ההיא (מל"ב ח, כב), חטאים אלו השגגות וכן הוא אומר BL
903. אשר] כי BL
904. ורוצה] ורצונו BL
905. הפשע] פשע BL
906. השמרים] השומרים BL
907. פשע] פושע BL
908. כאלו] כאילו BL
909. במפקיד] במפקיד BL
910. חסר] אצלו BL
911. לשמר] לשמור BL
נ. בבלי, שבת קיג ע"ב. בבלי, תענית י ע"ב
אפשעה בה (יש’ כז, ד), פירושו אצעדה, והוא בקמץ חטף במקצת הספרים. והשם כי כפשע ביני ובין המות (שמ"א כ, ג), בסגול. ענינו בצעד912 כלומר דבר מועט. והלשון הזה מורגל בדברי רבותינו ז"ל [נ] כאמרם913 פסיעה גסה נוטלת אחת914 מחמש מאות ממאור עיניו של אדם. וכנה הערוה בלשון הזה ואמר עד המפשעה (דה"א יט, ד), כמו שכנה גם כן ברגלים כמו שאמר ולא עשה את915רגליו (שמ"ב יט, כה), אך מסיך הוא את רגליו (שופ' ג, כד).
פושק916 שפתיו מחתה לו (מש’ יג, ג), כלומר פותח. והכבד ותפשקי את רגליך (יח’ טז, כה), פירושו ותפתחי והוא על דרך המשגל.
916. פושק] פשק BL
והפשתה והשעורה921 נכתה (שמ’ ט, לא), ופשתה כהה לא יכבנה (יש’ מב, ג).922 והכנוי923 והקבוץ924בלשון זכרים ואף על פי שהענין לשון נקבות צמרי ופשתי (הו’ ב, ז),925 כפשתים אשר בערו באש (שופ’ טו, יד), בצמר או בפשתים (וי’ יג, נב). בפשתי העץ (יהו’ ב, ו), ופרושו926 בעצי הפשתים כי עדיין927 היתה928 בקנה שלה929 וההוא930 יקרא
פתות אותה935 פתים (וי’ ב, ה), ענין חתיכה ושבירה936. וכן פת לחם (בר’ יח, ה), חתיכת לחם. ואוכל937 פתי לבדי (איוב לא, יז), מפתו תאכל (שמ"ב יב, ג). פתך אכלת תקיאנה (מש’ כג, ה). משליך קרחו כפתים (תה’ קמז, יז), פירושו כמו דבר938 הנבלע939 לבצעים ובתשלומי940 ובפתותי לחם (יח’ יג, יט). וזכר רבי יהודה בזה ענין אחר הפעל941 הכבד והפתית בשפתיך (מש’ כד, כח), ומשפט המלה הפתות בחלם942. ועוד נכתבם943 בשרש פתה על מתכונתו944. ויתכן להיות945 מהענין הנזכר ענין שבירה וחתיכה לענין הפסוק שאמר אל תהי עד חנם ברעך (מש' כד, כח) שאם תהיה עד חנם בו תשברהו ותכהו בשפתיך (מש' כד, כח).
פן יפתה לבבכם (דב’ יא, טז), ויפת בסתר לבי (איוב לא, כז), ולפותה946 שפתיו לא תתערב (מש’ כ, יט), ענינו הטיית הלב לזולתו שלא על דרך האמת והשכל. ופירוש ולפותה947 שפתיו לא תתערב ולפותה בשפתיו, כלומר אל תתערב למי שנטה948 אליך בשפתיו ובדברו חלקלקות אליך ולבו לא נכון עמך. ופותה949 תמית קנאה (איוב ה, ב), מי שיטה לכל דבר שיראה ויתאוה לו תמיתנו הקנאה שיקנא לכל דבר חמדה שיראה לזולתו. כיונה פותה אין לב (הו’ ז, יא), פירושו כמו היונה שנטה950 אל האוכל ואין לה951 להבין ולהשכיל כי הרשת פרושה ללכדה בנטותה על האוכל כן אפרים שנטה אל אשר תמשכהו תאותו למצרים ולאשור לבקש עזר ואין לו לב לדעת ולהבין כי יוצר הכל כשישלם952 בלכתם לבקש עזר מבלתו. וכן אמר בפסוק שאחריו כאשר ילכו אפרש953 עליהם רשתיוגו'954. ולפיכך נקרא השוטה פתי לפי שהוא נוטה לכל דבר כמו שאמר פתי יאמין לכל דבר (מש’ יד, טו). שומר955 פתאים י"י (תה’ קטז, ו), נכתב באל"ף יו"ד, האל"ף נחה ואיננה956 למ"ד הפועל957 כי היו"ד הנעה היא למ"ד הפועל958
946. ולפותה] ולפתה BL
947. ולפותה] ולפתה BL
948. שנטה] שנוטה BL
949. ופותה] ופתה BL
950. שנטה] שנוטה BL
951. חסר] לב BL
952. כשישלם] יכשילם BL
953. אפרש] אפרוש BL
954. נוסף וגו'] BL
955. שומר] שמר BL
956. ואיננה] ואיננו BL
957. הפועל] הפעל BL
958. הפועל] הפעל BL
959. וי"וד] וי"וד BL
960. הפועל] הפעל BL
961. אחר] התאר BL
962. הפועל] הפעל BL
963. שלשום] שלשם BL
964. ופתאום] ופתאם BL
965. יבא] יבוא BL
966. פתאום] פתאם BL
967. יבא] יבוא BL
968. נמהרים נפתלה] נפתלים נמהרה BL
969. פתאום] פתאם BL
970. כי] אשר BL
971. פתאום] פתאם BL
972. נוסף על אשה] BL
973. נוסף ואפת] BL
974. כאלו] כאילו BL
975. חסר] ופירוש BL
976. ואף על פי] אף על פי BL
977. אחריו] אחריו BL
978. משפטו] משפתו BL
979. נוסף ] BL
980. נוסף י"י אלהך ית תחומך] BL
981. רכיל] רכיל BL
982. ואומר] ואמר BL
983. חסר] שפתיו BL
נא. אסתר רבה ז, כב
נב. בבלי, סוטה יא ע"א
ודלתי שמים פתח (תה’ עח, כג), כי לא פתח ויך (מל"ב טו, טז), תרגם984 יונתן ארי לא פתחת תרעא לאשלמה985. ופתחה לך (דב’ כ, יא), ויעזבו את העיר פתוחה (יהו’ ח, יז), להיות כה1020 והחקיקה שגם הוא ענין קרוב לאלו ופתחת עליהם (שמ’ כח, ט), פתוחי חותם1021 תפתח את שתי האבנים (שמ’ כח, יא), ועתה פתוחיה יחד (תה’ עד, ו). 1022ומן הענין הזה נקראו החרבות והמה פתיחות1023 (תה’ נה, כב), ואת ארץ נמרוד בפתחיה (מי’ ה, ה). ופרש1024 רבי יונה כמוהם ויבאו פתחי נדיבים (יש’ יג, ב),ואין צרך רק פרושו ויבאו ולפתחי נדיבים1025 ועוד פירש באחד מהפנים חרב חרב פתוחה (יח’ כא, לג), חרב פתחו רשעים (תה’ לז, יד), ענין לטישה וחדוד1026. ואין צרך1027 רק ענינם הוצאת חרב1028 מתערה כמו שנאמר פתוח על הוצאת האסור ממאסרו והתרתו.
984. תרגם] תרגום BL
985. לאשלמה] לאשלמא BL
986. עיניך] עיניך BL
987. פתוחות] פתחת BL
988. חסר] ויבא גוי צדיק BL
989. נוסף ראשיכם] BL
990. בחרק] בחירק BL
991. לקרא] לקרוא BL
992. ידיך] ידך BL
993. פתוח] פתח BL
994. יהיה סגור] סגור יהיה BL
995. להבדיל] להבדיל BL
996. ובין] ובי"ן BL
997. שמור] שמר BL
998. מזה מגביה] מזה מגביה BL
999. מפורש] מפורש BL
1000. לבקר] לבקר BL
1001. פה בתוכם] פה בתוכם BL
1002. פירושו] פירושו BL
1003. חסר] אפרש הפסוק עוד BL
1004. הפתח,] הפתח, BL
1005. רובץ] רבץ BL
1006. אליהם] אלהם BL
1007. בבנינים] בבניינים BL
1008. המתעסק] העוסק BL
1009. מפתח] מפתח BL
1010. פועלו] פעלו BL
1011. השרק] השורק BL
1012. נוסף בשרק] BL
1013. שרק] שורק BL
1014. נוסף את] BL
1015. חוגר] חגר BL
1016. חסר] , יפתח וישדד אדמתו (יש’ כח, כא), הנני מפתח פתחה (זכ’ ג, ט), פירוש כאילו האבן היתה במאסר כל הימים שבטלו המלאכה ועתה יפתחנה וישימו אותה בבנין BL
1017. לא] ולא BL
1018. חסר] ויתכן מזה הענין תפתח הרעה (יר’ א, יד), BL
1019. צאורך] צוארך BL
1020. החתיכה] החתירה BL
1021. חותם] חתם BL
1022. חסר] ויתכן לפרש מענין זה הנני מפתח פתחה, ולפי שהשלמת תכונת האבן היפה היא הציורים והפרחים והכפתורים שיפתחו ויציירו בה אמר כן על דרך משל כלומר הנני משלימה לבנין בכל תכונתה. BL
1023. פתיחות] פתחות BL
1024. ופרש] ופירש BL
1025. נוסף ואין צרך רק פרושו ויבאו ולפתחי נדיבים] BL
1026. וחדוד] וחידוד BL
1027. צרך] צורך BL
1028. חרב] החרב BL
נג. משנה שבת ב, ג
נד. ספרי במדבר קטו
נפתולי אלהים נפתלתי (בר’ ל, ח), אין בהם נפתל ועקש (מש’ ח, ח), ועצת נפתלים נמהרה (איוב ה, יג). וההתפעל ועם עקש תתפתל (תה’ יח, כז), ועם עקש תתפל (שמ"ב כב, יז), עקרו1029 תתתפל1030 ונהפכה1031 עי"ן הפעל בפ"א הפעל. ענין כלם1032 ההפוך והעוות. ופירוש נפתולי אלהים נפתלתי (בר’ ל, ח), נתהפכתי ונשתדלתי עם אחתי1033 לנצחה גם יכולתי (בר' ל, ח). וסמך נפתולי אל מלת אלהים לגדל1034 הנפתולים ועצמם על דרך מאפליה (יר' ב, לא), שלהבת יה (שה"ש ח, ו), עיר גדולה לאלהים (יונה ג, ג), כהררי אל (תה' לו, ז). אשר אין צמיד פתיל עליו1035(במ’ יט, טו), פירושו חתיכת בגד קטנה. ודומה לו בדברי רבותינו ז"ל1036המשנה [נג] פתילת הבגד שקפלה1037. וכמוהו לפי דעתי חותמך1038 ופתילך (בר’ לח, יח), רוצה לו1039 אדרתו או הצניף שעל ראשו. וכן דעת המתרגם שתרגם שושיפך, ותרגום וילט פניו באדרתו (מל"א יט, יג) בשושיפיה. ותרגום המחלצות והמעטפות (יש' ג, כב) כותינא ושושיפא, ותרגום ופרשו את1040השמלה (דב' כב, יז) ויפרשון שושיפא. פתיל הנעורת1041 (שופ’ טז, ט), פתיל תכלת (שמ’ לט, לא), חוט כפול ושזור. וכן אמרו רבותינו ז"ל [נד] פתיל שיהיה טווי ושזור.
1029. עקרו] עיקרו BL
1030. חסר] ומשפטו תתפתל BL
1031. ונהפכה] ונהפכת BL
1032. כלם] כולם BL
1033. אחתי] אחותי BL
1034. לגדל] לגודל BL
1035. נוסף עליו] BL
1036. נוסף רבותינו ז"ל] BL
1037. חסר] ולא הבהבה BL
1038. חותמך] חתמך BL
1039. לו] לומר BL
1040. נוסף את] BL
1041. הנעורת] הנערת BL
1042. והקבוץ וקצץ] והקבוץ וקצץ BL
1043. פתילים] פתילם BL
1044. מהשרש] תחת השרש BL
1045. בעוות] מעוות BL
1046. מהחוטים] מן החוטים BL
1047. אחתי] אחותי BL
1048. ופתלתול] ופתלתל BL
על חור1049 פתן (יש’ יא, ח), כמו פתן חרש (תה’ נח, ה)בשש נקדות1050, מרורת פתנים בקרבו (איוב כ, יד), ראש פתנים יינק (איוב כ, טז), הם הנחשים הרעים. ואמר פתן חרש לעוצם רעתו כלומר שאין לו לחש. כרותות1051 על1052 המפתן (שמ"א ה, ד), מתחת מפתן הבית קדימה (יח’ מז, א), הוא1053 האסקופה התחתונה אשר ידרכו בה. וכן אמר התרגום סקופתא.
כאשר פתר לנו (בר’ מא, כב), ופותר1058 אין אותו1059 (בר’ מא, טו), תשמע חלום לפתור1060 אתו (בר’ מא, טו), איש כפתרון חלמו (בר’ מא, יא), הלא1061 לאלהים פתרונים1062 (בר’ מ, ח). ענין הכל פירוש וביאור החלום.
וישכב את בלהה פילגש אביו (בר’ לה, כב), ולבני הפילגשים אשר לאברהם (בר’ כה, ו), ופלגשו1063 אשר בשכם ילדה לו גם היא בן (שופ’ ח, לא). היא האמה המיוחדת לאדם למשכבו בלא כתובה ובלא קדושין1064. ופירשו1065 ותעובה1066 על פלגשיהם (יח’ כג, כ), אנשים לא נשים, ופרושו1067 עבדיהם ויורה על זה אשר בשר חמורים בשרם (יח’ כג, כ). והנכון בעיני שיהיה פלגשיהם כמשמעו ופירוש על כמו עם, אמר כל כך חשקה בהם עד שנדמתה1068 להם כמו פלגשיהם לא שנותיהם1069. ולענין זה נוטה דעת1070התרגום שאמר ואתדמיאת למהוי1071 שמטה1072 להון.
פרדס רמונים (שה"ש ד, יג), שומר1076 הפרדס (נחמ’ ב, ח), גנות ופרדסים (קה' ב, ה), הוא גן עצי המאכל.
1076. שומר] שמר BL
נה. בבלי, כתובות נד ע"א
נו. בבלי, גיטין ח ע"ב
אל לשכת נתן מלך הסריס אשר בפרורים (מל"ב כג, יא), פירושו השבית את הסוסים אשר נתנו מלכי יהודה לעבדת1077 השמש ונתנו אותם בלשכת נתן מלך שהיה ממונה ופקיד במגרשי הערים וחצריהם. וכן בדברי רבותינו ז"ל יקראו מגרשי הערים כן [נה] בבל וכל פרור הא1078 נהוג כרב, נהרדעא וכל פרור הא1079 נהוג כשמואל. ועוד אמרו [נו] הקונה שדה בסוריא כקונה בפרורי ירושלם. ותרגום 1080 ירעשו מגרושות1081 (יח' כז, הח) יזועון פרוריא. וכן תרגם ירעשו האיים (יח' כו, טו) יזועון פרוריא.
נז. בבלי, תמיד כז ע"א. בבלי, זבחים נה ע"ב
נח. בבלי, תמיד כז ע"א. בבלי, זבחים נ ע"ב
אחרי פרעש אחד (שמ"א כד, טו), ידוע. ולגריעותו ולחלישותו1085 כנגד המלך כנה את1086עצמו בכלב1087 ופרעוש. ותרגם יונתן1088 בתר חלש בתר הדיוט חד. ותרגם לבקש את פרעש אחד (שמ"א כו, כ), ית חלש חד. ועוד הוא שם אדם (עז' ב, ג).
ויצא הפרשדונה1089 (שופ’ ד, כב), יש לפרש בו שהוא שם מקום כך והנו"ן והה"א נוספת1090 כמו1091 המסדרונה (שופ’ ג, כג). או שניהם יש בהם הנו"ן והה"א לתאר בלשון נקבה כמו באחרונה, בראשונה, ואף על פי שהיה משפטם מלרע אם הה"א לשון נקבה. ודעת התרגום בו שהוא פרש והדל"ת נוסף, כלומר אחר שתקע החרב בבטנו יצא הפרש מבטנו. וכן תרגם אותו ונפק אוכלא שפיך1092. ודומה כי דעתו היה1093 שהמלה מורכבת מן פרש ומן שדונה שהוא לשון שפיכה כתרגומו.
ותחת פתיגיל מחגרת שק (יש’ ג, כד), לבוש לובשין1101 אותו לכבוד ולתפארת. ואמרו שהוא הנקרא גילאלא1102. ויש מפרשים1103 החגור שחוגרות הנשים שקורין ינילא1104.
פתשגן הכתב (אס’ ג, יד). וברי"ש וזה פרשגן הנשתון (עז’ ז, יא), טופס הכתב1106. ותרגום את משנה התורה ית פתשגן אוריתא 1107דמשה ברי"ש. וכן בארמית פרשגן אגרתא (עז’ ד, יא), ברי"ש ושניהם ענין אחד. ולפי דעתי כי אינם לשון עברית כי אם לשון ארמית, כי לא נמצאו כי אם בספרי הגולה, וכן פתגם וכן הנשתון1108.
Citer cette page
« ספר השרשים | פה \ פא », dans Racines. Édition bilingue, hébreu-latin, du sefer ha-shorashim de David Qimḥi, IRHT CNRS , 2021 , #pe_he.xml (en ligne : </sefer_ha_shorashim.xml/pe_he.xml/פה \ פא>, consulté le 08-01-2025)