פה \ פא



Sources rabbiniques

Apparat critique

Notes éditoriales

אות הפא

א.  בבלי, מכות כ ע"ב

לפאה האחת (שמ’ כז, ט), על ארבע הפאות1 (שמ’ כה, כו). ומחץ פאתי מואב (במ’ כד, יז), קצה כל דבר וסופו יקרא פאה. קצוצי פאה (יר’ ט, כה), רוצה לומר מקצצים2 ומפזרים3 לפאה. והפעל הכבד מזה אמרתי אפאיהם (דב’ לב, כו), פירושו אפזרם בכל פאה. לא תקיפו4 פאת ראשכם (וי’ יט, כז), פרשוהו5 רבותינו ז"ל [א] סוף הראש וזהו6 המשוה ויעין7צדעיו לאחורי אזניו ולפדחתו. פאת זקנך, הוא שבלת8 הזקן.9

1הפאות]  הפאת BL

2מקצצים]  מקוצצים BL

3ומפזרים]  ומפוזרים BL

4תקיפו]  תקפו BL

5פרשוהו]  פירשו BL

6וזהו]  והוא BL

7 נוסף ויעין]  BL

8שבלת]  שבולת BL

9 חסר]  ויש לפרש מזה פתהן יערה (יש’ ג, יז). ועוד נכתבו בשרש פות. BL

ב.  בבלי, חולין קלא ע"א

התפאר עלי (שמ’ ח, ה), פן יתפאר עלי ישראל (שופ’ ז, ב), היתפאר הגרזן על החוצב10 בו (יש’ י, טו), אשר בך אתפאר (יש’ מט, ג). והשם כי תפארת עוזמו11 אתה (תה’ פט, יח), לכבוד ולתפארת (שמ’ כח, ב). והפעל הדגוש ולקדוש ישראל כי פארך (יש’ נה, ה), ובית תפארתי אפאר (יש’ ס, ז), לפאר מקום מקדשי (יש’ ס, יג). והשם עוד לתת להם פאר תחת אפר (יש’ סא, ג). ואת פארי המגבעות12 (שמ’ לט, כח), פארי פשתים יהיו על ראשם (יח’ מד, יח), הפארים והצעדים13 (יש’ ג, כ), הם המגבעות שהם פאר האדם14 כשהם על ראשו. ופאריכם15 על ראשיכם16 (יח’ כד, כג), חסר יו"ד הרבים ענין כלם17 השבח והיופי. ויתחפש באפר (מל"א כ, לח), כתבנו בשרש אפר כי הוא הפוך ואת18 פארי המגבעות. ופירוש התפאר עלי (שמ’ ח, ה) יתן19 תפארת ושבח לעצמך עלי שתאמר למתי אעתיר לך וכן אעשה. כל פנים קבצו פארור (יואל ב, ו), שם כפול הלמ"ד ופירושו קבצו פאר שלא נשאר להם, על דרך וכוכבים20 אספו נגהם (יואל ב, י). כן פרשו21 מנחם ודונוש22 פירוש לשון ובשלו בפרור (במ’ יא, ח), ואל"ף23 נוספת ופירושו קבצו כל שחרות הפרור. ואדני24 אבי ז"ל עזר לדונוש25 בפירושו ואמר כי לא יתכן כדברי מנחם, כי הפרש יש בין אסיפה וקבוץ26, כי לשון קבוץ27 לא יתכן אלא על אסיפת דברים המפוזרים שיקבצם למקום אחד, לפיכך לא יתכן כל פנים קבצו פארם שלא נראה, אך לשון אסיפה יתכן בזה הענין כמו ויאסוף רגליו (בר' מט, לג), ויאסף אל עמיו (בר' כה, ח), אסוף ידך28(שמ"א יד, יט), ולא יתכן לומר קבוץ ידיך, ויקבוץ את29רגליו. ויתכן להיות מזה השרש מסעף פארה (יש’ י, לג), בשרק30. ותארכנה פארותיו31 (יח’ לא, ה), בחלם32 כמו סעיף, סעפותיו. והפעל ממנו לא תפאר אחריך (דב’ כד, כ). והוא פתח להבדל33 הענין, כלומר שלא תטול מה שנשאר בפארות. ורבותינו ז"ל פרשוהו34 לשון פאר שאמרו [ב] שלא תטול תפארתו ממנו. ואפשר שנקרא הסעיף הגדול והגבוה פארה לפי שהוא פאר האילן ויפה35. ואפשר כי שרש פארה, פארותיו פרה כמו שכתב רבי יהודה, ותהיה האל"ף הקודמת לרי"ש כמו וא"ו36 המשך ויהיה37 פארה שם מנחי הלמ"ד בשקל ולדבר על38 י"י תועה (יש' לב, ו), ואף39על פי שבא מסעף פארה בשרק, השרק והחלם אחדים במשקל. ואין ראיה שהיו40 מזה השרש מפני האל"ף הקודמת לרי"ש כי במעטים מהם יבא זה, כי הנה נכתב ותשלח פראות (יח’ יז, ו), הרי"ש קודם41 לאל"ף וכן פראתיו הרוב נכתבו הרי"ש קודם ק42לאל"ף43. והמסרה תבא עליהם כי שנים נכתבו אל"ף קודם לרי"ש, ותארכנה פארותיו44, ותחת פארותיו45 ילדו (יח’ לא, ו), ושארא רי"ש קודם לאל"ף.

10החוצב]  החצב BL

11עוזמו]  עזמו BL

12המגבעות]  המגבעת BL

13והצעדים]  והצעדות BL

14האדם]  לאדם BL

15ופאריכם]  ופארכם BL

16ראשיכם]  ראשכם BL

17כלם]  כולם BL

18ואת]  מן BL

19יתן]  תן BL

20וכוכבים]  וככבים BL

21פרשו]  פירוש BL

22ודונוש]  ודונש BL

23ואל"ף]  והאל"ף BL

24ואדני]  ואדוני BL

25לדונוש]  לדונש BL

26וקבוץ]  לקיבוץ BL

27קבוץ]  קיבוץ BL

28ידך]  ידיך BL

29 נוסף את]  BL

30בשרק]  בשורק BL

31פארותיו]  פארתיו BL

32בחלם]  בחלום BL

33להבדל]  להבדיל BL

34פרשוהו]  פירשו BL

35ויפה]  ויופיו BL

36וא"ו]  ו"ו BL

37ויהיה]  ותהיה BL

38על]  אל BL

39ואף]  אף BL

40שהיו]  שיהיו BL

41קודם]  קודמת BL

42 נוסף ק]  BL

43לאל"ף]  האל"ף BL

44פארותיו]  פארתיו BL

45פארותיו]  פארתיו BL

ג.  משנה שביעית ד, ז

ד.  בבלי, שבת קכג ע"א

התאנה חנטה פגיה (שה"ש ב, יג), הם התאנים שלא בשלו כל צרכן. ואמרו רבותינו ז"ל [ג] הפגים משיזריחו. ועוד אמרו [ד] תנו רבנן פגה שטמנה בתבן פירוש התאנה שלא בשלה כל צרכה באילן וטמנה באילן46בתבן להתבשל שם47. ואפשר כי שרש המלה פוג או פגג לפיכך נדגשה.

46 נוסף באילן]  BL

47שם]  בם BL

ה.  בבלי, פסחים פב ע"ב

ו.  עיבור

פגול הוא לא ירצה (וי’ יט, ז), ומרק פגולים48 כליהם (יש’ סה, ד), הוא הבשר שנשתנה ריחו ומראהו. וכן אמרו רבותינו ז"ל [ה] פגול49 טעון50 צורה, כלומר שאינו נשרף עד שתעבר צורתו.

48פגולים]  פגלים BL

49פגול]  פיגול BL

50 חסר]  [ו] BL

ויפגעו בו מלאכי אלהים (בר’ לב, ב), ויפגע במקום (בר’ כח, יא), בפגעו בו (במ’ לה, יט), כי תפגע שור אויבך51 (שמ’ כג, ד), ופגעו הדוב52 (עמ’ ה, יט), פן יפגעו בכם (יהו’ ב, טז), ענין פגישה. ומזה הענין ופגע53 הגבול בתבור (יהו’ יט, כב), ובאשר יפגעון מצפון (יהו’ יז, י), ופגע אל הנחל (יהו’ יט, יא). ומזה עוד לפי דעתי פגעת את שש ועושה54 צדק (יש’ סד, ד), רוצה55 לומר כי מתחלת56 פגעת 57מי שהיה שש ושמח במצותיך ועושה צדק, הוא58 רמז לאברהם אבינו ושאר הצדיקים אחריו שהיו זוכרים אותך בעת הכעס במדותיך הידועות שהם חנון ורחום ארך אפים. והפעל הכבד אם לא הפגעתי בך בעת רעה ובעת צרה את האויב59 (יר’ טו, יא), וכנגד ישראל ידבר כמו שאמר אחריו60חילך ואוצרותיך לבז אתן (יר’ טו, יג). והשם ואין פגע רע (מל"א ה, יח), בסגול הפ"א. ובתוספת פ"א61מ"ם למה שמתני למפגע לך (איוב ז, כ). גש פגע בו (שמ"ב א, טו), לפגוע62 בכהני י"י (שמ"א כב, יז), פן יפגענו בדבר או בחרב63(שמ’ ה, ג), פן תפגעון בי אתם64(שופ’ טו, יב), ענין פגיעה בחרב באדם להמיתו. ויתכן להיות מענין זה נקם אקח ולא אפגע אדם (יש’ מז, ג), בחסרון כ"ף הדמיון רוצה לומר לא אפגעם כשאר אדם לא65 שאקח נקמתי שלמה מהם. והביא רבי יונה 66בענין זה פגעת את שש (יש' סד, ד). וענין אחר ואל תפגע בי (יר’ ז, טז), 67יפגעו נא בי"י צבאות (יר’ כז, יח)ומה נועיל כי נפגע בו (איוב כא, טו), ופגעו לי בעפרון בן צחר (בר’ כג, ח)68. והפעל הכבד הפגיעו69 במלך לבלתי ל70שרף את המגלה (יר’ לו, כה), וישתומם כין71 אין מפגיע (יש’ נט, טז), ויצו עליה במפגיע (איוב לו, לב), כלומר יצוה על עב המטר שתמטיר בתפלה שמתפללין בני אדם. וכבר פרשתי72 בו פירוש אחר בשרש אור. ולפושעים73 יפגיע (יש’ נג, יב), ענין תחנה ובקשה. והביא רבי יונה בענין זה אם לא הפגעתי בך, כלומר שאשימנו שיבקש ויתחנן לך. וכן דעת רוב המפרשים וכנגד הנביא ידבר. וכן אני עתיד לפרש הפסוק בשרש שאר. ואמר מזה ולא אפגע אדם, כלומר לא אקח בקשת אדם ותחנתו עליהם. וכן מפרשים פגעת את שש ועושה צדק, כלומר היית מקבל פיוס הצדיקים ובקשתם. ואומר כי העותר בלשון פגיעה הוא קשור עם בי"ת בנעתר כמו ואל תפגע בי (יר' ז, טז), וחבריו74, או בלא קשר והוא חסר הנעתר כמו כי אין מפגיע (יש’ נט, טז), ולפושעים יפגיע וחבירהם75, אבל כשהוא קשור בלא בי"ת הוא נופל על הנעתר כמו ולא אפגע אדם (יש' מז, ג).

51אויבך]  איבך BL

52הדוב]  הדב BL

53ופגע]  ופגע BL

54ועושה]  ועשה BL

55רוצה]  רצה BL

56מתחלת]  מתחלה BL

57 חסר]  ומצאת BL

58הוא]  והוא BL

59האויב]  האיב BL

60 נוסף אחריו]  BL

61 נוסף פ"א]  BL

62לפגוע]  לפגע BL

63או בחרב]  BL

64אתם]  BL

65לא]  אלא BL

66 חסר]  ז"ל BL

67 חסר]  ומה נועיל כי נפגע בו (איוב כא, טו), ופגעו לי בעפרון בן צחר (בר’ כג, ח), BL

68 נוסף ]  BL

69הפגיעו]  הפגעו BL

70 נוסף ל]  BL

71כין]  כי BL

72פרשתי]  פירשנו BL

73ולפושעים]  ולפשעים BL

74וחבריו]  וחביריו BL

75וחבירהם]  וחביריהם BL

ז.  בבלי, שבת קכט ע"ב

רב הפגר (עמ’ ח, ג), בשש נקדות76. כפגר מובס (יש’ יד, כ), וכבד פגר (נח’ ג, ג), פגרים מתים (יש’ לז, לו), ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה (במ’ יד, לב)77, 78ידוע. ופירושו ופגריכם79 אתם אמר אתם לבאר, כי אם אמר פגריכם80 לבדו יובן ממנו פגרי בניהם לפיכך אמר אתם. הפגר הוא הגוף בלא רוח. אשר פגרו מלכת אחרי דוד (שמ"א ל, כא), פירושו נחלשו והיו יגעים ולא יכלו ללכת, ויהיה פגרו כמו ופתחו שערך81 תמיד82(יש' ס, יא), שהחרק83 במקום שרק. או יהיה בנין פעל בעצמו ויהיה עומד. או יהיה יוצא ופירושו פגרו עצמם כלומר הראו עצמם נחלשים84 ואף על פי שלא היו, כדי שלא ילכו כי היו יראים ובחרו לשבת על הכלים יותר מלכת. ודומה לו בדברי רבותינו ז"ל [ז] יומא דמפגרי רבנן אמרי האידנה85 יומא דשפמי, כלומר היום שהיו נחלשים התלמידים ויגעים מן הגרסא86 ולא היו יכולין87 לבא לבית המדרש היו קורין אותו היום למשל יומא דשפמי כלומר יום בטול, כמו המגלח השפם שהוא בבטל שאינו מקבל88 שכר על תקון השפם לבד כי אם על תקון הראש או הזקן.

76נקדות]  נקודות BL

77]  ופגריכם אתם יפלו (במ’ יד, לב) BL

78 חסר]  על פגרי גלוליכם (וי’ כו, ל), BL

79ופגריכם]  פגריכם BL

80פגריכם]  ופגריכם BL

81שערך]  שעריך BL

82 נוסף תמיד]  BL

83שהחרק]  שהחירק BL

84נחלשים]  כחלשים BL

85האידנה]  האידנא BL

86הגרסא]  הגירסא BL

87יכולין]  יכולים BL

88מקבל]  נוטל BL

כל המחנה הזה אשר פגשתי (בר’ לג, ח), ותפגש אותם89 (שמ"א כה, ב), כי יפגשך עשו אחי (בר’ לב, יח), הגימ"ל בקמץ מעמד ורפה. ויפגשהו י"י (שמ’ ד, כה), פגוש דוב90 שכול באיש (מש’ יז, יב). והנפעל עשיר ורש נפגשו (מש’ כב, ב). והכבד יומם יפגשו חשך (איוב ה, יד). ענינם כענין91 פגיעה.

89אותם]  אתם BL

90דוב]  דב BL

91כענין]  ענין BL

פדה בשלום נפשי (תה’ נה, יט), והוא יפדה את ישראל (תה’ קל, ח). והשם פדות שלח לעמו (תה’ קיא, ט). ומשקל אחר וייקר92 פדיון נפשם (תה’ מט, ט). ובמ"ם את כסף הפדיום (במ’ ג, מט), בפלס שלשום93. ומשקל אחר ואת פדויי השלשה (במ’ ג, מו), שהאחד ממנו פדויי94 בפלס95 כסוי עור תחש (במ' ד, ו). והנפעל והפדה96לא נפדתה (וי’ יט, כ). והפעל הכבד והפד97אשר לא יעדה והפדה (שמ’ כא, ח). ופירושו והפדה שהוא יסייע בפדיונה כלומר שמגרע פדיונה מספר השנים שהיתה אצלו98 ותתן לו השאר ויוצאה. והמקור מבנין שלא נזכר פועלו99 ממנו והפדה לא נפדתה (וי’ יט, כ). ופירושו ושמתי פדות100 בין עמי ובין עמך (שמ’ ח, יט), שהפדות 101שיפדו וינצלו 102מן הערוב הוא103 הפרש והכרה בין עמי ובין עמך.

92וייקר]  ויקר BL

93שלשום]  שלשם BL

94פדויי]  פדוי BL

95בפלס]  בשקל BL

96 נוסף והפדה]  BL

97 נוסף והפד]  BL

98 חסר]  כאילו שכורה אצלו BL

99פועלו]  פעלו BL

100פדות]  פדת BL

101 חסר]  הוא BL

102 חסר]  הם BL

103הוא]  והוא BL

ח.  בבלי, בבא מציעא לה ע"א

ט.  בבלי, בבא קמא צו ע"ב

ויטע אהלי אפדנו (דנ’ יא, כה), האל"ף נוספת ופירושו ארמונו. ובדברי רבותינו ז"ל [ח] נקרא הארמון אפדנא. ואדני104 אבי ז"ל כתב כי האל"ף שרש והנו"ן נוספת מענין ואפדת לו (שמ’ כט, ה). מפדן ארם (בר’ כה, כ), פדנה ארם (בר’ כח, ב), נקרא כן 105שהיו שני מקומות שהיו נקראים ארם, ארם נהרים וארם צובה. ולשון פדן שנים106בדברי רבותינו ז"ל [ט] 107 ההוא גברא דגזל פדנא דתורא108 מחבריה פירושו צמד בקר. ותרגום ויקח צמד בקר (שמ"א יא, ז) פדן דתורא109. ואף על פי שיש גם כן ארם דמשק וארם בית רחוב, שנים מאלה קרובים זה לזה לפיכך מזויג110 אותם שנים111. וארם אשר מעבר הנהר זה הוא112 ארם נהרים. ויש מפרשים פדן ארם שדה ארם. וכן יקרא בלשון ישמעאל השדה פאדן113. וכן כתב אדני114 אבי ז"ל. וכתב115 אפדנו בשרש אפד מן ואפדת לו (שמ' כט, ה).

104ואדני]  ואדוני BL

105 חסר]  לפי BL

106 נוסף שנים]  BL

107 חסר]  שנים BL

108דתורא]  דתורי BL

109דתורא]  דתורי BL

110מזויג]  מזווג BL

111שנים]  השנים BL

112זה הוא]  זהו BL

113פאדן]  פדן BL

114אדני]  אדוני BL

115 חסר]  ויטע אהלי BL

פדעהו מרדת שחת (איוב לג, כד), כמו פדהו.

י.  בבלי, חולין כז ע"ב

ואת הפדר (וי’ א, ח), ואת ראשו ואת פדרו (וי’ א, יב), פירושו חלבו116 וכן אמר התרגום וית תרביה. ואמרו רבותינו ז"ל [י] מלמד שהיה חופה הפדר את בית השחיטה ומעלהו וזהו דרך כבוד של מעלה.

116חלבו]  חלב BL

יא.  בבלי, שבת מח ע"א

מי שם פה לאדם (שמ’ ד, יא), ידוע. ופירוש להלחם עם יהושע ועם ישראל פה אחד (יהו’ ט, ב), בעצה אחת ובהסכמה אחת. ובסמוך117כי פי י"י דבר (יש’ נח, יד), וישם פי כחרב חדה (יש’ מט, ב), היו"ד למדבר בעדו ויו"ד השרש נפקדת שלא יתכן בלשון לקבץ שני נחים רפים ושניהם אות אחת. ולומר פיי בהנעת היו"ד הראשונה גם כן כבד118 על הלשון. ואמרו119 על הדבר ועל המאמר פה אשר ימרה את פיך (יהו’ א, יח), על פי י"י יחנו (במ’ ט, כ). הן אני כפיך לאל (איוב לג, ו), כלומר הנני נשפט עמך בעבור האל כמאמרך שאמרת כי לא איש כמוני אעננו נבא יחדו למשפט120 (איוב ט, לב), והנני איש כמוך מחמר קרצתי121 גם אני. וקראו122 כן123 לשפת הבגד העליונה מקום שמכניס ראשו בה הנקרא בדברי רבותינו ז"ל [יא] בית הצואר. על פי מדותיו (תה’ קלג, ב), שפה לפיו סביב (שמ' לט, כג)124, כפי תחרא (שמ’ כח, לב). וכן קראו לחודו של חרב לפי חרב (יהו’ י, כח), ולה שני פיות (שופ’ ג, טז), הפ"א בצרי125 שהיו126 לה שני חדים127 מזה ומזה. והבליעו הנח בדגש והפ"א בחרק חד128ואמרו129 חדה כחרב פיות (מש’ ה, ד), ובהכפל הפ"א חרב130 פיפיות (תה’ קמט, ו), בעל פיפיות (יש' מא, טו)131. ובא הקבוץ בלשון זכר132 והיתה הפצירה פים (שמ"א יג, כא), פירושו פצירה שיש לה פים133 רבים. ותרגום134 שופינא לימא בלעז. ואדני135 אבי ז"ל פירוש פצירה לשון רבוי, פצירה פים רבת הפיות מלשון ויפצר בו (בר' לג, יא) שהוא רבוי דברים ותחנונים. ונשתמשו בו עוד על שעור136 הדברים לחם לפי הטף (בר’ מז, יב), איש כפי137 אכלו (שמ’ יב, ד), כשעור138 הטף כמו שיאכלו. איש כפי עבודתו139 (במ’ ז, ה), ולפי העלות הענן (במ’ ט, יז), על פי הדבריםהאלה140(בר’ מג, ז), לפי דברי (מל"א יז, א), לפי שכלו (מש’ יב, ח), ויהי נא פי שנים ברוחך אלי (מל"ב ב, ט), שני141שעור142 שני חלקי רוחם143. לתת לו פי שנים (דב’ כא, יז), בכל אשר ימצא לו144 שיעור שני חלקים. פה145 אשליך לכם גורל (יהו’ יח, ח), ואתה פה עמדעמדי146(שמ"ב כ, ד), הנה. ואומר147 עד פה תבא (איוב לח, יא), עד הנה. ונכתב באל"ף ופא ישית בגאון גליך (איוב לח, יא). ואדני148 אבי ז"ל פירש כי149אחר שאמר לים עד זה הגבול תבא קרא לשפת הים פה ואמר ופא ישית וילחם בגאון גליך, ויפה פירש. ונכתבו מהם רבים בוא"ו150 שנים שלחנות מפו (יח’ מ, לט), ואתיקיהא מפו ומפו (יח’ מא, טו), וזולתם. ומלת איפה פרשתיו151 בשרש איף.

117 חסר]  הומרה הה"א ביו"ד BL

118גם כן כבד]  כבד גם כן BL

119ואמרו]  ואמר BL

120למשפט]  במשפט BL

121קרצתי]  קורצתי BL

122 חסר]  גם BL

123 חסר]  פה BL

124]  שפה יהיה לפיו (שמ’ כח, לב) BL

125 חסר]  רוצה לומר BL

126שהיו]  שהיה BL

127חדים]  חודים BL

128 נוסף חד]  BL

129 נוסף ו]  BL

130חרב]  וחרב BL

131 נוסף ]  BL

132זכר]  זכרים BL

133פים]  פיים BL

134ותרגום]  ותרגומו BL

135ואדני]  ואדוני BL

136שעור]  שיעור BL

137כפי]  לפי BL

138כשעור]  כשיעור BL

139עבודתו]  עבדתו BL

140 נוסף האלה]  BL

141 נוסף שני]  BL

142שעור]  שיעור BL

143רוחם]  רוחך BL

144 נוסף בכל אשר ימצא לו]  BL

145פה]  ופה BL

146 נוסף עמדי]  BL

147ואומר]  ואמר BL

148ואדני]  ואדוני BL

149 נוסף כי]  BL

150בוא"ו]  בו"ו BL

151פרשתיו]  פירשתיה BL

יב.  בבלי, מגילה כה ע"ב

יג.  בבלי, בבא בתרא י ע"א

על כן תפוג תורה (חב’ א, ד), ויפג לבו (בר’ מה, כו). והנפעל נפוגותי152 ונדכיתי (תה’ לח, ט). והשם אל תתני פוגת לך (איכה ב, יח), ונסמכה המלה על למ"ד השרות כמו השכוני באהלים (שופ' ח, יא). והשם עוד בתוספת ה"א מאין הפוגות153 (איכה ג, מט), ענין רפיון וחלישות. ובדברי רבותינו ז"ל [יב] ו154ניחוש דילמא פייגא דעתיהו155 דצבורא, כלומר שמא תחלש דעת הצבור156. ועוד אמרו [יג] גוף קשה יין מפיגו כלומר מחלישו ומסיר כחו. ותרגום וריחו לא נמר (יר' מח, יא) וריחיה לא פג כלומר שלא נחלש כח157 היין.

152נפוגותי]  נפוגתי BL

153הפוגות]  הפגות BL

154 נוסף ו]  BL

155דעתיהו]  דעתייהו BL

156הצבור]  הציבור BL

157כח]  ריח BL

יד.  בבלי, פסחים עה ע"ב

עד שיפוח היום (שה"ש ב, יז). והפעל הכבד158 הפיחי גני יזלו בשמיו (שה"ש ד, טז), ענין נפיחה. ויש לפרש מזה הענין כל צורריו159 יפיח בהם (תה’ י, ה), כלומר שלא יחשב160 אותם לכלום. באש עברתי אפיח עליך (יח’ כא, לו)161. ומזה הענין פיח הכבשן (שמ’ ט, ח), כלומר נפיחת הכבשן והוא הנקרא בלשון רבותינו162 רמץ [יד] רשקליב בלעז. ומזה נקרה163 הדבור בלשון הזה לפי שהוא נפיחת הפה ויפיח כזבים עד שקר (מש’ יד, ה), כלומר מי שידבר כזבים בדברים164 בעולם165 כן יעיד עדות שקר מפני שהורגל בכזבים. ויש מפרשים מזה יפיח לו (תה’ יב, ו), כלומר מי שידבר לו אמרות י"י אמרות טהורות אשיתנו בישע.166 וענין אחר פח יקוש (הו’ ט, ח), הפח נשבר (תה’ קכד, ז), צנים פחים בדרך עקש (מש’ כב, ה). ימטר על רשעים פחים (תה’ קיא, ו), על דרך167 ההשאלה כלומר יבא168 עליהם דברים שיכשלו בהם כמו שיכשל הנלכד בפח. ויתכן שהמ"ם שורש169 והוא170 כמו פחם לפי שאמר אחריו אש וגפרית. והפעל הכבד ממנו יפיח בהם (תה’ י, ה), יפיח לו (תה’ יב, ו), פירושו מי שהרשע יפיח לו ויסבב ללכדו והוא העני171 אני אצילנו מידו ואשיתנו בישע. יפיחו קריה (מש’ כט, ח), הפח בחורים כלם (יש’ מב, כב), כלומר שילכדו אותם כלם ויטמינום בחורים ויחביאום שם כמו שאמר אחריו ובבתי כלאים החבאו. או פירושו באותם החורים172 שנטמנו ובבתי כלאים שהחבאו שהחבאו שם ילכדו. וענין אחר קרוב לזה רקועי173 פחים (במ’ יז, ג), וירקעו את פחי הזהב (שמ’ לט, ג), פירושו טסים לנדש בלעז, ונקראו כןלפי174 שהוא175 פרושים כמו הפח.

158והפעל הכבד]  והפעל הכבד BL

159צורריו]  צרריו BL

160יחשב]  יחשוב BL

161 חסר]  , כמו שנופחים באש כדי שתבער BL

162 חסר]  ז"ל BL

163נקרה]  נקרא BL

164בדברים]  בדברי BL

165בעולם]  העולם BL

166 חסר]  ואפשר מזה השרש ויפח לקץ (חב’ ב, ג), וכבר כתבנוהו בשרש יפח והענין אחד. BL

167על דרך]  בדרך BL

168יבא]  יביא BL

169שורש]  שרש BL

170והוא]  והיא BL

171 חסר]  אף BL

172החורים]  חחורים BL

173רקועי]  רקעי BL

174 נוסף לפי]  BL

175שהוא]  שהם BL

כי תקרעי בפוך עיניך (יר’ ד, ל), ותשם בפוך עיניה (מל"ב ט, ל), הוא הכחול השחור. מרביץ בפוך אבניך (יש’ נד, יא), אבני פוך (דה"א כט, ב), אבן יקרה שעינהכמו176 כעין הפוך ואומרים שהוא שקורין לה177 קרבוקלי178. או רוצה לומר על הפוך עצמו כי גם הוא אבן.

176 נוסף כמו]  BL

177 חסר]  בלעז BL

178קרבוקלי]  קרבונקל"י BL

ופול ועדשים (שמ"ב יז, כח), ידוע.

נשאתי אימיך179 אפונה (תה’ פח, טז), הנכון והישר במלה הזאת שהיא גזורה ממלת פן ומענינה, רוצה לומר הכבדת180 עלי אימיך181 שאני מפחד תמיד182 ואומר פן יקראני כך וכך על העונות, כי כל אדם מפחד אומר בלבו פן יהיה זה וזה, ושמא183 יהיה כך וכך. ואפונה בלעז דובטי184. פן בחרב אצא לקראתך185(במ’ כ, יח), ארח חיים פן תפלס (מש’ ה, ו), פן יפקד עליה (יש’ כז, ג),186 כלם ענינם שמא. ופירוש פן תפלס בתמיהה187, כומר תחשוב שמא תפלס ארח חיים לא188 אלא נעו במעגלותיך189 לא תדע כלומר לא תדבר190 כדבר191 עד שנעו192 מעגלותיה אל מות.193

179אימיך]  אמיך BL

180הכבדת]  הכבדתי BL

181אימיך]  אמים BL

182 חסר]  ממך BL

183ושמא]  או שמא BL

184בלעז דובטי]  דוביט"ו בלעז BL

185 נוסף לקראתך]  BL

186 חסר]  פן ישלח ידו (בר’ ג, כב), BL

187בתמיהה]  בתמיה BL

188 חסר]  תעשה BL

189במעגלותיך]  מעגלותיה BL

190תדבר]  תרגיש BL

191כדבר]  בדבר BL

192שנעו]  שינועו BL

193 חסר]  ויש שפירושם שלא פן תשיב את בני שמה (בר’ כד, ו), שלא תשיב את בני, פן תמותון (בר’ ג, ז), שלא תמותון. BL

פן נפוץ (בר’ יא, ד), יפוצו194 מעינותיך195 חוצה (מש’ ה, טז), ותפוצינה מבלי רועה196 (יח’ לד, ה), הך את הרועה197 ותפוצין הצאן (זכ’ יג, ז), עוד תפוצינה198 ערי מטוב (זכ’ א, יז), פוצו199 בעם (שמ"א ד, לד). והנפעל אשר נפוצותם בהם200 (יח’ כ, לד). והוא בחלם. והפעל הכבד מאבדים ומפיצים201 (יר’ כג, א), עלה מפץ202 על פניך (נח’ ב, ב), מפיץ וחרב (מש’ כה, יח), הפץ עברות אפך (איוב מ, יא), ויפץ י"י אותם203 (בר’ יא, ח), יפיץ ענן אורו (איוב לז, יא). וכן ויפץ העם בכל ארץ מצרים (שמ’ ה, יב), פועל204 יוצא. והמפיץ הוא פרעה שהכריחם לפוץ לקושש קש. ואפשר שהוא פועל205 עומד. וכן ויפץ העם מעליו (שמ"א יג, ח). והפעל המרובע וכפטיש יפוצץ206 סלע (יר’ כג, כט). והתפעל207 ממנו ויתפוצצו208 הררי עד (חב’ ג, ו). ואמרו כי מפיץ וחרב הוא שם הפטיש שיפוצץ הסלעים. והשם תפוצה בפלס תקומה, תשובה. והקבוץ תפוצות. ובא בחלם209 ותפוצותיכם ונפלתם ככלי חמדה (יר’ כה, לד), ואם210התי"ו בחרק211 שלא כמנהג. ובא כמוהו212 בחרק התי"ו אם לא שריתיך לטוב (יר’ טו, יא), שהיה ראוי שריתיך213. ופירושו למה שאמר כי מלאו ימיכם לטבוח ומלאו גם כן ימיכם לבא תפוצותיכם, כלומר באו ימים214 לטבוח ולגלות. כלם ענין פזור. ואמר בשבירת הסלעים וכפטיש יפוצץ סלע (יר' כג, כט), שבשבירת הסלעים יתפוצצו שברי הסלעים הנה והנה. ופעל כבד ממנו כפול215 הפ"א והלמ"ד ואחז בערפי ויפצפצני (איוב טז, יב). העצב נבזה נפוץ (יר’ כב, כח), נפוצים216 אל ההרים (מל"א כב, יז), כתבנו217 בשרש נפץ.

194יפוצו]  יפצו BL

195מעינותיך]  מעינתיך BL

196רועה]  רעה BL

197הרועה]  הרעה BL

198תפוצינה]  תפוצנה BL

199פוצו]  פצו BL

200בהם]  בם BL

201ומפיצים]  ומפצים BL

202מפץ]  מפיץ BL

203אותם]  אתם BL

204פועל]  פעל BL

205פועל]  פעל BL

206יפוצץ]  יפצץ BL

207והתפעל]  וההתפעל BL

208ויתפוצצו]  ויתפצצו BL

209בחלם]  בחולם BL

210 נוסף ואם]  BL

211בחרק]  בחירק BL

212 נוסף ובא כמוהו]  וכמהו BL

213שריתיך]  שריתך BL

214ימים]  ימיכם BL

215כפול]  כפל BL

216נפוצים]  נפצים BL

217כתבנו]  כתבנום BL

פקו פליליה (יש’ כח, ז). והשם לפוקה ולמכשול לב (שמ"א כה, לא). והפעל הכבד יחזקום ולא יפיק (יר’ י, ד). והשם לפוק ולמכשול לב218ופיק ברכים (נח’ ב, יא), ענינם ענינם219 מכשול. ופירוש פקו פליליה בפליליה (יש’ כח, ז) כלומר כשלו במשפט. וענין אחר הפעל הכבד ותפק לרעב נפשך (יש’ נח, י), פירושו תוציא אליו נפשך ורצונך. זממו אל תפק (תה’ קמ, ט), אל תוציא מחשבתו ואל תשלימנה220. ויפק רצון מי"י (מש’ ח, לה)221. מפיקים מזן אל זן (תה’ קמד, יג), מוציאים ממין זה אל המין האחר222 כלומר לרב223 מלא הזויות ומיני224 התבואה וזולתה פורצים ומוציאין225 מין זה אל המין האחר ומערבים זה על226 זה.227

218 נוסף לפוק ולמכשול לב]  BL

219ענינם]  ענין BL

220תשלימנה]  תשלימה BL

221 חסר]  , ויוציא רצון BL

222המין האחר]  מין אחר BL

223לרב]  לרוב BL

224ומיני]  מיני BL

225ומוציאין]  ומוציאים BL

226על]  עם BL

227 חסר]  ויש לפרש מזה ולא יפיק, ויהיה פעל עומד כלומר שלא יצא ממקומו. BL

הפעל הכבד י"י הפיר עצת גוים (תה’ לג, י), את בריתי הפר (בר’ יז, יד), מפר אותות228 בדים (יש’ מד, כה), לך הפרה את בריתך (מל"א טו, יט), וחסדי לא אפיר מעמו (תה’ פט, לד), ואם הפר יפר (במ’ ל, יג), ואישה יפרנו (במ’ ל, יד). ושלא נזכר פועלו229 ממנו גם בריתי תופר230 את דוד עבדי (יר’ לג, כא), ענינם הבטל231. וענין אחר בפועל232 כבד אחר אתה פוררת בעזך ים (תה’ עד, יג). וההתפעל פור התפוררה ארץ (יש’ כד, יט). והפעל הכבד ממנו כפול הפ"א והלמ"ד שלו הייתי ויפרפרני (איוב טז, יב), ענין הרצוץ233 והשבר. ויש מפרשים מזה לחפר פרות ולעטלפים (יש’ ב, כ), כלומר234 לחפר235 בקעים וחפירות. וכבר פרשנו236 הפסוק בשרש חפר. ומזה הענין נקרא הגת פורה. פורה דרכתי לבדי (יש’ סג, ג), לחשף חמשים פורה (חגי ב, טו), לפי שדורכים ורוצצים הענבים או הזתים בתוכה. ויונתן תרגם פורה דרכתי לכביעוט237 דמיתבעיט238 במעצרתא. ותרגם חמשים פאורה239 גריבין240 דחמרא. הפיל פור הוא הגורל (אס’ ג, ז), פרושו241 עמו. והקבוץ וימי הפורים (אס’ ט, כח).

228אותות]  אתות BL

229פועלו]  פעלו BL

230תופר]  תפר BL

231הבטל]  הביטול BL

232בפועל]  בפעל BL

233הרצוץ]  הריצוץ BL

234כלומר]  פירוש BL

235לחפר]  לחפור BL

236פרשנו]  פירשנו BL

237לכביעוט]  כבעוט BL

238דמיתבעיט]  דמתבעיט BL

239פאורה]  פורה BL

240גריבין]  גרבין BL

241פרושו]  פירושו BL

טו.  בבלי, בכורות נה ע"ב

ופשו פרשיו (חב’ א, ח), כי תפושו כעגלה דשא (יר’ נ, יא), ויצאתם ופשתם כעגלי מרבק (מל' ג, כ), ענין רבוי. ואפשר שיהיה מהענין הזה פישון (בר’ ב, יא). נקרא242 הנהר ההוא כן לפי שמימיו רבים או מרבים ומגדלים יותר משאר הנהרים. ובענין זה אמרו רבותינו ז"ל [טו] למה נקרא שמו פרת? שמימיו פרים ורבים. חדקל? שמימיו חדים וקלים. והנפעל נפושו243 עמך על ההרים (נח’ ג, יח). ויונתן תרגם ענין פזור244 אתבדרו עמך. והשם לא245 ידע בפש מאד (איוב לה, טו), ואף על פי שהוא פתח ימצאו כמוהו מנחי העי"ן כמו שכתבנו בחלק הדקדוק. וענינו לא ידע איוב לרב מאד בדרכי השם246 ובמשפטיו, לפיכך הוא מתקצף ומכביר מלין.

242נקרא]  ונקרא BL

243נפושו]  נפשו BL

244פזור]  פיזור BL

245לא]  ולא BL

246השם]  י"י BL

טז.  משנה כלים יא, ב

והפותרת247 לדלתות הבית (מל"א ז, נ), הוא כמין כיס קטן של ברזל שיסוב ציר הדלת עליה, כמו שאמרו במשנה248[טז] הפותה שתחת הציר. ומזה פתהן יערה (יש’ ג, יז), כי הנפרד ממנו פות249 ובהסמכו לכנוי פתהן. והוא כנוי לערוה.

247והפותרת]  והפתות BL

248 נוסף במשנה]  BL

249פות]  פת BL

ויפזו זרועי250 זהב251 (בר’ מט, כד), ויתחזקו. מפזז ומכרכר (שמ"ב ו, טז), מתחזק ורוקד. כי כן דרך הרוקדים לחזק אזור מתניהם בעת רקידתם. תשית לראשו עטרת פז (תה’ כא, ד), הוא הזהב הטוב המזוקק כי יותר הוא חזק המזוקק. והפעל ממנו זהב מופז (מל"א י, יח), כלומר מחוזק ומזוקק252. ובאל"ף נוספת ומתניו חגורים253 בכתם אופז (דנ’ י, ה). ויש לפרש מזה ויפזו זרועי254 ידיו.

250זרועי]  זרעי BL

251זהב]  ידיו BL

252מחוזק ומזוקק]  מזוקק ומחוזק BL

253חגורים]  חגרים BL

254זרועי]  זרעי BL

שה פזורה ישראל (יר’ נ, יז). והנפעל נפזרו עצמינו לפי שאול (תה’ קמא, ז). והכבד פזר נתן לאביונים (תה’ קיב, ט), פזרת אויביך255 (תה’ פט, יא), ותפזרי את דרכך256 (יר’ ג, יג), כפור כאפר יפזר (תה’ קמז, טז), יש מפזר ונוסף עוד (מש’ יא, כד), מפזר ומפורד257 (אס’ ג, ח), ענין הכל258 ההפצה.

255אויביך]  איביך BL

256דרכך]  דרכיך BL

257ומפורד]  ומפרד BL

258הכל]  כלם BL

ופחד ורחב לבבך (יש’ ס, ה), פחדו בציון חטאים (יש’ לג, יד), שם פחדו פחד (תה’ יד, ה). ופחדו אל י"י ואל טובו (הו’ ג, ה), פרושו259 שיפחדו ויראו ממנו וינהרו אליו ואל טובו. ועל זה הדרך ופחדו ורגזו על כל הטובה ועל כל השלום אשר אנכי עושה260 לה (יר’ לג, יט). והשם שם261פחדו פחד (תה’ נג, ז), 262לא היה פחד כמהו263. ופחד יצחק היה לי (בר’ לא, מב), מי שמפחד יצחק ממנו היה עמי. וזהו שאמר וישבע יעקב בפחד אביו יצחק (בר’ לא, נג), במי שמפחד יצחק ממנו. ואמר ענין זה ביצחק לפי שפחד מהשם ומסר עצמו בדבר העקדה. וקבוץ השם קול פחדים באזניו (איוב טו, כא) והשם בה"א הנקבה פחדה ולא פחדתי אליך (יר’ ב, יט). והפעל הכבד אשרי אדם מפחד תמיד (מש’ כח, יד), ותפחד תמיד כל היום264 (יש’ נא, יג). וכבד אחר והוא יוצא ורב265 עצמותי הפחיד (איוב ד, יד). וענין אחר גידי פחדיו ישורגו266 (איוב מ, יז) והם אשכיו. ותרגום מרוח אשך (וי' כא, כ) מריס פחדין.

259פרושו]  פירוש BL

260עושה]  עשה BL

261 נוסף שם]  BL

262 חסר]  פירוש BL

263כמהו]  כמוהו BL

264 חסר]  מפני חמת המציק BL

265ורב]  ורוב BL

266ישורגו]  ישרגו BL

לחם הפחה (נחמ’ ה, יד), הפ"א בסגול והוא מן הדגושים לולא267 החי"ת העלולה לקבל דגש והה"א לנקבה והה"א למ"ד הפועל268 נגרעה. ובא בה"א הנקבה ואף על פי שהשם לזכר והנה כמוהו במשקלו בשם269 המספר ששה ובשמות בני אדם נמצא נזכר270 שם עם הה"א כמו לבנה (עז' ב, מה), חגבה (עז' ב, מה), חוסה271(דה"א טז, לח), חפה (דה"א כד, יג), בלגה (נחמ' יב, ה), וזולתם. והה"א באלה השמות היא272 נוספת לא שהיא סימן לנקבה. ובסמוך נפתח כלו273פחת יהודה (חגי א, א), והוא מלרע. ובא כן בתי"ו גם בלי סמיכות ואיך תשיב את פני פחת אחד עבדי אדני הקטנים (יש’ לו, ט). ובא אחד מלעיל אמר אל זרובבל פחת יהודה (חגי ב, ב). והכנוי הקריבהו נא לפחתך (מל' א, ח). והקבוץ פחות וסגנים כלם (יח’ כג, ו), חסר ממנו למ"ד הפעל ועקרו כמו שאמר במקום אחר על פחוות עבר הנהר (נחמ’ ב, ז), להיות פחם בארץ יהודה (נחמ’ ה, יד), משפטו פחתם כמו וצורם לבלות שאול (תה' מט, טו) שמשפטו וצורתם. וענין פחה כמו נגיד.

267לולא]  לולי BL

268הפועל]  הפעל BL

269בשם]  ובשם BL

270נזכר]  לזכר BL

271חוסה]  חסה BL

272היא]  הוא BL

273 נוסף כלו]  BL

אנשים רקים ופוחזים274 (שופ’ ט, ד), פירושו קלים, כלומר קלי דעת275. וכן נביאיה פוחזים (צפ’ ג, ד). והשם פחז כמים276 (בר’ מט, ד), כלומר תנועה וקלות היצר היה לך כמים הקלים הנגרים לפיכך אל תותר לא יהיה לך יתרון. והשם במשקל אחר בשקריהם ובפחזותם (יר’ כג, לב). ויונתן תרגם רקים ופוחזין277 סריקין ובסירין, פירוש נבזים. תרגום כי278דבר י"י בזה (במ' טו, לא)פתגמא די"י279בסר.

274ופוחזים]  ופחזים BL

275דעת]  הדעת BL

276 חסר]  אל תותר BL

277ופוחזין]  ופוחזים BL

278 נוסף כי]  BL

279 נוסף פתגמא די"י]  BL

ופעל בפחם (יש’ מד, יב), פחם לגחלים (מש’ כו, כא), הפ"א בסגול ידוע.

יז.  משנה ביצה ד, ד

יח.  משנה מגילה א, א

אל הפחת הגדול (שמ"ב יח, יז), והוא280 שם ממשקל281 ארץ ונפתח מפני החי"ת. והקבוץ באחת הפחתים (שמ"ב יז, ט), חפירה ושוחה. ותרגום כי כרו שוחה ללכדני (יר' יח, כב) ארי כרו פחית. פחתת היא (וי’ יג, נה), חסרון. ורבותינו ז"ל נשתמשו הרבה בזה הלשון באמרם [יז] אין פוחתין את הנר מפני שהיא282 עושה כלי. ואמרם283 עוד [יח] לא פחות ולא יתר.

280והוא]  הוא BL

281ממשקל]  במשקל BL

282שהיא]  שהוא BL

283ואמרם]  ואמרו BL

אדם פטדה וברקת (שמ’ כח, יז), פטדת כוש (איוב כח, יט), אבן מהאבנים היקרות284. וכתב רבי יונה כי הוא הנקרא285 בלשן286 ערבי זמריד.

284 חסר]  , ואומרים כי היא אבן ירוקה BL

285הוא הנקרא]  היא הנקראת BL

286בלשן]  בלשון BL

ויפטר מפני שאול (שמ"א יט, י), עומד. והפעל העובר כי לא פטר יהוידע הכהן את המחלקות (דה"ב כג, ח), פירושו לא שלחם ולא התירם ללכת אבל עכבם כמו שנאמר באי השבת עם יוצאי השבת (דה"ב כג, ח). והלשון הזה מורגל במשנה פטור, ותמורתו חייב. וכן יתפרש פטורים כי יומם ולילה עליהם במלאכה (דה"א ט, לג), פירושו פטורים משאר מלכות287, כי במלאכת השיר היו מתעסקין288 יומם ולילה והיו יושבים289 בלשכות. פוטר מים ראשית מדון (מש’ יז, יד). והפעל הכבד יפטירו בשפה (תה’ כב, ח). והשם פטר290 רחם (שמ’ יג, ב), בשש נקדות291. ובה"א הנקבה פטרה, ובסמוך פטרת כל רחם (במ’ ח, טז), ענין השלוח והפתיחה. ותרגום האנשים292 שלחו (בר' מד, ג) וגבריא אתפטרו. ותרגום ושלח רצוצים חפשי293 (יש' נח, ו)ופטרו294 דאניסין בני חורין. פירוש295 פוטר מים כמו המשלח המים והפותח אותם תחלה והם נגרים שלא יוכל אדם להשיבם כן ראשית המדון. ופירוש יפטירו בשפה ישלחו296 הדברים בשפה297ויפתחו אותם. ולפי שהבכור הוא שלוח הרחם ופתיחתו והבקעו תחלה נקרא כן. וכן ופטורי צצים (מל"א ו, יט), שפתחו בהם הציצים והפרחים.

287מלכות]  מלאכות BL

288מתעסקין]  מתעסקים BL

289יושבים]  יושבין BL

290 חסר]  כל BL

291נקדות]  נקודות BL

292האנשים]  והאנשים BL

293חפשי]  חפשים BL

294ופטרו]  ופטר BL

295פירוש]  ופירוש BL

296 חסר]  בשפה BL

297 נוסף בשפה]  BL

וכפטיש יפוצץ סלע (יר’ כג, כט), היא המקבת הגדולה.

ופיד שניהם מי יודע (מש’ כד, כב), אם בפידו להם298 שוע (איוב ל, כד), ענין איד.

298להם]  להן BL

ויעש פימה עלי כסל (איוב טו, כז), הם הקמטים שנעשים בבטן האיש השמן ותרגומו ועבד רוטבא עילוי299 כפלא, ותרגום נהפך לשדי (תה' לב, ד) אתהפיך לרוטבי300.

299עילוי]  עלוי BL

300לרוטבי]  לרטבי BL

והנה מים מפכים (יח’ מז, ב), יוצאים. ומזה הענין301נקרא הצלוחית פך השמן לפי שמוציאין302 ומריקין ממנו השמן303תמיד304.

301 נוסף הענין]  BL

302שמוציאין]  שמוציאים BL

303ממנו השמן]  השמן ממנו BL

304 נוסף תמיד]  BL

בני פכרת הצביים (עז’ ב, נז), הביאו רבי יונה ולא ידעתי למה כי הוא305 משמותבני עבדי שלמה306 נקרא כן307על ענין ידוע אצלם, כמו שנקראו כלם308 איש על שמו בענין309 מן המקרים אצלם.

305 חסר]  שם BL

306בני עבדי שלמה]  עבדי בני שלמה BL

307 נוסף כן]  BL

308כלם]  כולם BL

309 חסר]  מקרה BL

ראה פניך לא פללתי (בר’ מח, יא), לא עשיתי משפט ודין בעצמי שאוכל עוד ראה פניך. ויעמד פניך310פנחס ויפלל (תה’ קו, ל), עשה המשפט שדקר זמרי וכזבי בת צור. ופללו אלהים (שמ"א ב, כה). אשר פללת לאחותך (יח’ טז, נב). והנפעל לדעת רבי יהודה ונפלל חלל (יח’ כח, כג). והתאר עם יו"ד היחש גם הוא עון פלילי (איוב לא, כח). והקבוץ בנפול יו"ד היחש והוא עון פלילים (איוב לא, יא), ונתן בפלילים311 (שמ’ כא, כב). והשם עשו312 פלילה (יש’ טז, ג), וביו"ד היחש פקו פליליה (יש’ כח, ז), ענין הכל המשפט והדין. ופירוש ופללו אלהים (שמ"א ב, כה), אמר אם יחטא איש לאיש ופללו אלהים, כלומר ישפטנו הדין313 ויוציאנו נקי מיד חברו בצוותו לו314מה שיתכן לו לעשות, או יעשה פשרה ביניהם, אבל אם לי"י יחטא איש מי יתפללו315 לו, כלומר מי יהיה נזקק להשפט עמו ולומר נעשה ביניכם דין כך וכך. ואמר לשופט בלשון התפעל שהוא הפעול. וכן אמר ונשפטתי אותו316 בחרב317ובדם (יח' לח, כב) בהשפטי אתכם לעיניכם, למי318 שהשופט חוזר הטענות ומראה טענת כל אחד לחברו כאלו319 הוא נשפט באמרו דברי הנשפטים. ופירוש אשר פללת לאחותך, אמר גם את שאי כלמתך כי את שפטת לאחותך בתחלה כשהחלה להרע היית שופטת אותה על חטאתיה320 ועתה הרעת לעשות ממנה ותצדקי321 אותה בחטאתיך322 אשר הרבית ממנה. ואמרו323 על התחנה והבקשה בבנין התפעל ויתפלל אברהם אל האלהים (בר’ כ, יז), והתפלל אל הבית הזה324(מל"א ח, מב), ויתפלל בעדך וחיה (בר’ כ, ז), והשם תפלה למשה (תה’ צ, א), שמעתי את תפלתך (מל"א ט, ג), למי325 שהמתפלל יבקש ממנו שישפטנו ברחמיו ולא יפנה לרוב הרעות שעושה326 כי המשפט הוא שיעזוב לו מעונותיו ולא יזכרם לו כלם327 כמו שאמר הנביא יסרני י"י אך במשפט אל באפך פן תמעיטני328(יר' י, כד).

310 נוסף פניך]  BL

311בפלילים]  בפללים BL

312עשו]  עשי BL

313הדין]  הדיין BL

314 נוסף לו]  BL

315יתפללו]  יתפלל BL

316אותו]  אתו BL

317בחרב]  בדבר BL

318למי]  לפי BL

319כאלו]  כאילו BL

320חטאתיה]  חטאותיה BL

321 נוסף י]  BL

322בחטאתיך]  בחטאותיך BL

323ואמרו]  ואמר BL

324 נוסף הזה]  BL

325למי]  לפי BL

326שעושה]  שעשה BL

327כלם]  כלום BL

328תמעיטני]  תמעטני BL

כי יפלא ממך דבר (דב’ יז, ח), לא נפלאת היא ממך (דב’ ל, יא), נפלאתה אהבתך לי (שמ"ב א, כו=), והוא329בשני סימני נקבה330 כמו331 החבאתה (יהו' ו, יז). נפלאים מעשיך (תה’ קלט, יד), ולא הלכתי332בגדולות333 ובנפלאות ממני (תה’ קלא, ב), שיחו בכל נפלאותיו334 (תה’ קה, ב). ונכתב כבעלי הה"א אודך על כי נוראות נפליתי (תה’ קלט, יד). והשם עושה335 פלא (שמ’ טו, יא), בשש נקדות336, כי עשית פלא (יש' כה, א)337. ותרד פלאים (איכה א, ט). והקבוץ בלשון נקבות פלאות עדותיך (תה’ קיט, קכט), קץ הפלאות (דנ’ יב, ו). ובתוספת מ"ם מפלאות תמים דעים (איוב לז, טז). והתאר פליאה דעת ממני (תה’ קלט, ו), כמו שאמר338 מן שריד שרידה ומן פליט פליטה. ומשקלאחר339 פלא יועץ (יש’ ט, ה), והוא בחמש340נקדות341. והפעל הכבד הפליא342 עצה (יש’ כח, כט), כי הפליא חסדו לי (תה’ לא, כב), אשר עשה עמכם להפליא (יואל ב, כו), הפלא ופלא (יש’ כט, יד). וההתפעל ותשוב343 תתפלא בי (איוב י, טז), ענין פלא ידוע. ומזה הענין והוא פלאי (שופ’ יג, יח), והוא שם תאר לשם הנפלא כלומר שמי נפלא ונשגב מלהודיעו344 לך. וכן ליעקב אבינו שלא רצה המלאך להודיע לו שמו ואמר לו למה זה תשאל לשמי (בר' לב, כ), והיה345 זה בעבור כי היו המלאכים נראים להם כדמות346 אנשים ולא היו מגלים שהם מלאכים לפיכך לא היו מזכירים שמם. וכן פלני אלמני (מל"ב ו, ח), האיש המכוסה שמו אצל הזוכר אותו יאמרו עליו פלוני ואף על פי שהוא ידוע אל347 הזוכר אתו348 ואינו רוצה לקראו349 בשמו יאמר עליו פלוני. וכן רבותינו ז"ל הרגילו בלשונם בזה. וענין אחר קרוב לזה כי יפליא לנדר נדר נזיר (במ’ ו, ב). וכבד אחר לפלא נדר (במ’ טו, ג), ענינם ענין הפרשה. וכענין350 הזה שרש351 פלא352 בה"א.

329 נוסף והוא]  BL

330נקבה]  הנקבה BL

331 חסר]  בי BL

332 נוסף ולא הלכתי]  BL

333בגדולות]  בגדלות BL

334נפלאותיו]  נפלאתיו BL

335עושה]  עשה BL

336נקדות]  נקודות BL

337 נוסף ]  BL

338שאמר]  שיאמר BL

339אחר]  התאר BL

340בחמש]  בשש BL

341נקדות]  נקודות BL

342הפליא]  הפלא BL

343ותשוב]  ותשב BL

344מלהודיעו]  מלהודיע BL

345והיה]  והיה BL

346כדמות]  בדמות BL

347אל]  אצל BL

348אתו]  אותו BL

349לקראו]  לקרותו BL

350וכענין]  ובענין BL

351שרש]  שרשו BL

352פלא]  פלה BL

כי בימיו נפלגה הארץ (בר’ י, כה), כלומר נחלקה הארץ353למחלקות הלשון ומסבת מחלקות הלשון נחלקנחלקה354 גם כן ביישוב355. לפלגות ראובן גדולים חקרי לב (שופ’ ה, טז), פירושו למחלקות ראובן שנחלק356 מאחיו ולא יצא357 למלחמה הזאת גדולים חקרי לב, כלומר דברים רבים לבי חוקר וחוקק עליהם. לפלגות בית האבות (דה"ב לה, ה), למחלקות בית האבות שהיו המחלקות לכהנים וללוים על משמרותם. וכן במשקל אחר למפלגות לבית אבות (דה"ב לה, יב). ומשקל358אחר פלג אלהים מלא מים (תה’ סה, י), בשש נקדות359. והקבוץ פלגים יבלי מים (יש’ ל, כה), על פלגי מים (תה’ א, ג). ומשקל אחר אל ירא בפלגות נהרי נחלי דבש וחמאה (איוב כ, יז), הפלג הוא חלק המים שנחלקים המים הנגרים לפלגים קטנים רייל בלעז. והפעל הכבד מי פלג לשטף תעלה (איוב לח, כה), פלג לשונם (תה’ נה, י).

353 נוסף הארץ]  BL

354נחלקה]  נחלקת BL

355ביישוב]  לישוב BL

356שנחלק]  שנחלקו BL

357יצא]  יצאו BL

358ומשקל]  וענין BL

359נקדות]  נקודות BL

באש פלדות360 הרכב (נח’ ב, ד), מן לפיד אש (בר' טו, יז) בדרך ההפך.

360פלדות]  פלדת BL

והפלה י"י בין מקנה ישראל (שמ’ ט, ד), כי הפלה י"י חסיד לו (תה’ ד, ה). ונכתב באל"ף והפלא י"י את מכותיך361 (דב’ כח, נט), כלומר יפריש מכותך ויבדילם ממכות אחרות שיהיו גדולות ונאמנות מזולתם. והפליתי ביום ההוא (שמ’ ח, יח), כלומר אפריש ארץ גשן362 משאר ארץ מצרים שלא יהיה שם ערוב. אשר יפלה י"י (שמ’ יא, ז), הפלה חסדיך מושיע חוסים ממתקוממים בימינך (תה’ יז, ז)363. והנפעל ונפלינו אני ועמך (שמ’ לג, טז), כלומר נהיה נפרשים מכל העמים בבא שכינתך וכבודך בינינו.

361מכותיך]  מכתך BL

362גשן]  גושן BL

363  – חסר מחמת הדומות ]  , פירוש אתה המושיע חוסים הפרש חסדיך מאותם המתקוממים בימינך BL

כמו פולח364 ובוקע365 (תה’ קמא, ז). והפעל הכבד ויפלח אל סיר הנזיד (מל"ב ד, לט), יפלח כליותי (איוב טז, יג), ענין בקוע. והשם כפלח תחתית (איוב מא, טז), בסגול הפ"א, היא התחתונה מן הרחים שידמו הרחים כאלו366 נבקעה אחת מחברתה. פלח רכב (שופ’ ט, נג), חתיכה העליונה367 מן הרחים הנקראת רכב. פלח דבלה (שמ"א ל, יב), בקע368וחתכת369 דבלה. כפלח הרמון (שה"ש ד, ג), בקע הרמון.

364פולח]  פלח BL

365ובוקע]  ובקע BL

366כאלו]  כאילו BL

367העליונה]  מהעליונה BL

368 נוסף בקע]  BL

369וחתכת]  חתיכת BL

יט.  משנה ברכות ג, ו

ופלטו פליטיהם (יח’ ז, טז). והתאר ויבא הפליט (בר’ יד, יג), ופלטו פליטיהם (יח' ז, טז)370פליטי הגוים (יש’ מה, כ)371. כי אמרו פליטי אפרים (שופ’ יב, ד), פירושו הפחותים שבאפרים היו אומרים אתם גלעד מה אתם חשובים בתוך אפרים ובתוך מנשה? ונקראו הפחותים פליטים372 כי הם כמו פליטי הגדולים והחשובים.373 להכרית את פליטיו (עו' יד), אלה בחרק. ובצרי ושלחתי מהם פליטים374 (יש’ סו, יט), בניו פלטים375 (במ’ כא, כט), פירושו שהיו בורחים להמלט אם יוכלו. והפעל הכבד תפלטני מריבי עם (תה’ יח, מד), פלטה נפשי מרשע חרבך (תה’ יז, יג). ומפלטי לי (תה’ קמד, יח), והוא קל. רני פלט תסובבני סלה (תה’ לב, ז). והשם והיה המחנה הנשאר לפלטה376 (בר’ לב, ט). ופעל כבד אחר ויפליט ואין מציל (יש’ ה, כט). הכל ענין הצלה והמלטה. ופירוש רני פלט שבח וההודאות377 וההצלה378, כלומר כשאנצל מן האויב ארנן ואודה לך. ופירוש ויפליט ואין מציל ישלול379 ויבוז ואין מציל מידו. וענין אחר קרוב לזה ותסג ולא תפליט ואשר תפלט לחרב אתן (מי’ ו, יד), ענין השלכת העובר בלידה. וכן על און פלט למו (תה’ נו, ח), כלומר השלכה והרחקה להם. ודומה לו בלשון380 רבותינו ז"ל [יט] נדה שפלטה שכבת זרע. ותרגום ויקא את יונה (יונה ב, יא)381. והנכון בעיני לפרש על און פלט382 למו (תה' נו, ח) מהענין הראשון והוא בדרך התמיהה.

370 נוסף ]  BL

371 חסר]  , וזכרו פליטיכם (יח’ ו, ט) BL

372פליטים]  פלטים BL

373 חסר]  וכן לפי דעתי פליטי הגוים הפחותים. BL

374פליטים]  פלטים BL

375פלטים]  פלטם BL

376לפלטה]  לפליטה BL

377וההודאות]  והודאת BL

378וההצלה]  ההצלה BL

379ישלול]  וישלול BL

380בלשון]  בדברי BL

381  – חסר מחמת הדומות ]  ופליט ית יונה BL

382פלט]  יפלט BL

ומחזיק בפלך (שמ"ב ג, כט), בשש נקדות383 והוא מטה המשענת. וכפיה תמכו פלך (מש’ לא, יט), המטה שטווה בו הנשים. חצי פלך ירושלם384 (נחמ’ ג, ט), שר חצי פלך קעילה לפלכו (נחמ’ ג, יז), מחוז. ותרגום385 כל חבל ארגב (דב' ג, ד) כל בית פלך טרכונא. וכן תרגום שלשת הנפת (יהו' יז, יא) תלתא פלכין.

383נקדות]  נקודות BL

384ירושלם]  ירושלים BL

385ותרגום]  תרגום BL

ישר מעגל צדיק תפלס (יש’ כו, ז), פלס מעגל רגלך (מש’ ד, כו), יפלס נתיב לאפו (תה’ עח, נ). ענינם יושר המעגל והנתיב. ומזה ושקל בפלס הרים (יש’ מ, יב),386 והוא יושר המאזנים והוא מה שתופס387 בידו השוקל שלשון המאזנים בתוכו. ויש מפרשים388 כי נקרא פלס מטה הברזל ששוקלין בו והוא מסומן בסימנין389 לדעת המשקלים ותולין390 על נקדות391 הסימנין392 אבן המשקלין393 וידוע הוא.

386  – חסר מחמת הדומות ]  והוא בשש נקודות BL

387שתופס]  שתופש BL

388מפרשים]  אומרים BL

389בסימנין]  בסימנים BL

390ותולין]  ותולים BL

391נקדות]  נקודות BL

392הסימנין]  הסימנים BL

393המשקלין]  המשקל BL

ועמודיה יתפלצון (איוב ט, ו). והשם פלצות בעתוני394 (יש’ כא, ד), ענין אימה ורעדה. ובדרך כנוי395 ללעג אשר עשה396מפלצת לאשרה (מל"א טו, יג), ויכרות397 אסא את מפלצתה (מל"א טו, יג). תפלצתך השיא אותך (יר’ מט, טז), כמו עצבים שהוא כנוי ללעג לפסילים398. וכן ובאימים יתהוללו399 (יר' נ, לח). או פירוש תפלצתך השיא אותך400 גאותך. וכנה הגאוה בלשון אימה ורעד401 ללעג כי הפך הגאוה האימה והיראה.

394בעתוני]  בעתתני BL

395כנוי]  כינוי BL

396עשה]  עשתה BL

397ויכרות]  ויכרת BL

398לפסילים]  הפסילים BL

399יתהוללו]  יתהללו BL

400אותך]  אתך BL

401ורעד]  ורעדה BL

עפר התפלשי (מי’ א, י), פירושו בעפר. והתפלשו אדירי הצאן (יר’ כה, לד), ענין התגלגל והתכסות בעפר ובאפר.

מפלשי עב (איוב לז, טז), כמו מפרשי עב (איוב לו, כט). ויש מפרשים 402 משקלי מן ושקל בפלס הרים (יש' מ, יב).

402 חסר]  כמו BL

פן בחרב אצא לקראתך (במ’ כ, יח), פן אמות עליה (בר’ כו, ט), כבר זכרתים בשרש פין403. אצל404 כל פנה תארב (מש’ ז, יב), על ארבע פנותיו405 (שמ’ כז, ב). עובר406 בשוק אצל פנה (מש’ ז, ח),407 עקרו פנתה. או יהיה משקל אחר בלא ה"א פן. והמקובץ408 ממנו עד שער הפנים (זכ’ יד, י). היתה לראש פנה (תה’ קיח, כב), ענין זוית. ולפי שחוזק הבית הפנות אמר על המגדלים החזקים פנות על הערים הבצורות409 ועל הפנות הגבוהות410 (צפ’ א, טז). ולפי שפנות הבית מן האבנים הגדולות כנה האנשים הגדולים והאצילים בפנות, גשו הלום411 כל פנות העם (שמ"א יד, לח), ויתיצבו כל פנות412 העם (שופ’ כ, ב). ויתכן היות פנה, פנות משרש פנן413.

403פין]  פון BL

404אצל]  ואצל BL

405פנותיו]  פנתיו BL

406עובר]  עבר BL

407 חסר]  הה"א במפיק BL

408והמקובץ]  והקבוץ BL

409הבצורות]  הבצרות BL

410הגבוהות]  הגבהות BL

411הלום]  הלם BL

412כל פנות]  פנות כל BL

413 חסר]  לפיכך נדגשו BL

ורחוק מפנינים מכרה (מש’ לא, י). אדמו עצם מפנינים (איכה ד, ז), כלומר שעצמם אדום414 מפנינים. והם אבנים יקרות.

414 חסר]  יותר BL

כ.  בבלי, עירובין כח ע"ב

כא.  בבלי, עירובין כח ע"ב

וחטי415 מנית ופנג ודבש (יח’ כז, יז), יש אומרים שהוא שם מקום וכן מנית. והתרגום אמר416 וקוליא. וקלויא417 בדברי רבותינו ז"ל הוא עשב מירקות השדה הנאכלים שאמרו [כ] מערבין בקלויא418. ויוסף בן גוריון אמר כי פנג הוא הנקרא419בלסמי420, והיה נמצא ביריחו.421

415וחטי]  בחטי BL

416אמר]  אומר BL

417וקלויא]  וקוליא BL

418בקלויא]  בקוליא BL

419 נוסף הנקרא]  BL

420בלסמי]  בלסמו BL

421 חסר]  והנה אמר בפסוק [כא] וצרי, והצרי מפרשים אותו שמן אפרסמון שהוא הנקרא בלסמו. BL

כי פנה אל אלהים אחרים (דב’ לא, יח), כי פנו אלי ערף ולא פנים (יר’ ב, כז), ובכל אשר יפנה ירשיע (שמ"א יד, מז), הואילו פנו בי (איוב ו, כח), פנה אלי וחנני (תה’ כה, טז), אשר לבבו פונה422 היום (דב’ כט, יז), ויפן וירד משה מן423(שמ’ לב, טו), ויפן בנימין אחריו (שופ’ כ, מ), פנו לכם צפונה424 (דב’ ב, ג). לפנות ערב (בר’ כד, סג), כשהערב פונה ובא. לפנות בקר (שמ’ יד, כז), כשהבקר פונה ובא. והשם ומעלותהו425 פנות קדים (יח’ מג, יז), בשקל למנות ימינוכן הודע426 (תה' צ, יב). והפעל הכבד הפנה עורף427 מואב בוש (יר’ מח, לט), לא הפנו אבות אל בנים מרפיון ידים (יר’ מז, ג)428, אשר מפנה צפונה (יח’ ט, ב), כהפנותו429 שכמו ללכת (שמ"א י, ט), ויפן זנב אל זנב (שופ’ טו, ד). ושלא נזכר פועלו430 ממנו נסו הפנו העמיקו431 לשבת יושבי432 דדן (יר’ מט, ח), ואיננו צפון433צווי434 כאשר חשבו אנשים, כי לא יתכן צווי מזה הבנין רק הוא עבר ופירושו כך. אמר כנגד עשו נוהו נ435 ישבי436 דדן כי כבר הפנו אויביכם437 לבא עליכם והעמיקו לשבת בארצכם ולגרש אתכם ולהגלותכם. ואדני438 אבי ז"ל פירש כאשר אמרו להם נוסו הם הפנו והעמיקו לברוח והרחיקו מקום שבתם שלא תשיגם יד אויב439. וכן יתפרש העמיקו לשבת יושבי חצור (יר' מט, ל), וכלם ענין הבטה. שער440 הפונה441 (יח’ מו, יב), כמו שער הפנה (מל"ב יד, יג), ונקראת הפנה פונה לפי שפונה442 מביט הקיר ויופיו. ומזה נקראו פנים לפי שהם פונות הנה והנה. 443לפני י"י (בר’ יח, כב), ויושם לפניו לאכול444 (בר’ כד, לג), בברחו מפני עשו445אחיו (בר’ לה, ז), מפני אשר ירד עליו 446(שמ’ יט, יח), אם מפני לא תחילו (יר’ ה, כב). ועם המ"ם והלמ"ד כי מלפני י"י הוא בורח (יונה א, י), מלפני אלוה יעקב (תה’ קיד, ז), מלפניך משפטיך447 יצא (תה’ יז, ב). וצריך להתבונן היאך בא המ"ם והלמ"ד בשמוש כאחד וזה הפך זה, כי המ"ם מורה הרחוק448 והלמ"ד מורה הקרוב449? אבל רוצה לומר מהמקום שהוא לפני י"י והוא מקום קבול450 הנבואה. וכן מלפני אלוה יעקב (תה' קיד, ז) מפני משה שהוא נביאו עומד לפני י"י. וכן מלמעלה ומלמטה וכלם קרובים למבין. וכן תכנס הלמ"ד על המ"ם כמו שכתבנו בשרש מן. על פני כל אחיו נפל (בר’ כה, יח), רוצה451 לומר שנפל גורלו בגורל אחד452. הוא היה גבור ציד לפני י"י (בר’ י, ט), רוצה לומר שהיה מקריב מצידו לפני י"י. או יהיה לפני י"י להגדיל גבורתו כמו עיר גדולה לאלהים (יונה ג, ג), כהררי אל (תה' לו, ז), כמו שכתבנו בשרש אפל. 453אם לא על פניך יברכך (איוב א, יא), רוצה לומר בחייך. וכן ועל פניכם אם אכזב (איוב ו, כח). ושניהם אלו454ענין שבועה. וכן וימת הרן על פני תרח אביו (בר’ יא, כח), כלומר בחיי אביו. על פני אהרן אביהם (במ’ ג, ד), בחיי אהרןאביהם455. וכן מי יגיד על פניו דרכו (איוב כא, לא), בחייו. ויוציאך456 בפניו (דב’ ד, לז), בחייו כלומר בשבועתו. אל פניו ישלם לו (דב’ ז, י), בחייו. לפני שמש ינון שמו (תה’ עב, יז), בעוד שהשמש קיים. וכן ידכאום לפני עש (איוב ד, יט), בעוד שהעש קיים כלומר לעולם כמו שאמר לנצח יאבדו (איוב ד, כ), לא יהיה לך אלהים אחרים על פני (שמ’ כ, ג), בעוד שאני קיים והוא לעולם. או יהיה פירוש על פני לפני ואפלו457 בסתר לפניו הוא. אל תתן את אמתך לפני בת בליעל (שמ"א א, טז), חסר ופירושו אל תתן את אמתך לפני השם כבת בליעל.458 ובענין ההקדמה לפנים בארץ459 יסדת460 (תה’ קב, כו), ואת יהודה שלח לפניו461 (בר’ מו, כח) לפני יום בא462לי"י463(מל' ג, כג), ולפני מזה (נחמ’ יג, ד), קודם זה. הוא ההיכל לפני (מל"א ו, יז), פירושו הפנימי. וקראו פנימי ואף על פי שהוא חיצון לדביר לפי שהוא פנימי לאולם. או פירוש לפני לפי שהיה לפני הדביר בכניסה, והיו"ד464 ליחש כיו"ד כילי. או רוצה לומר לפנים465 כן כמו וחשופי שת (יש' כ, ד), אורגים חורי (יש' יט, ט), ודומיהם שהם כמו חשופים, חורים. ועם היו"ד והמ"ם מלפנים ולחיצון (מל"א ו, כט), והיו"ד והמ"ם אף על פי שהוא466 לשון רבים אחר שהמלה בלשון יחיד עשו היו"ד והמ"ם כמו שרש והכניסו עליה יו"ד היחש ויו"ד מ"ם הרבים ווא"ו467 תי"ו הרבות. הבית הפנימי (יח’ מא, יז), בפנימי ובחיצון (יח’ מא, יז), וחדריו הפנימים (דה"א כח, יא), אל החצר הפנימית (אס’ ד, יא), דלתותינו468הפנימיות (דה"ב ד, כב), כל אלה תאר. אבל כל כבדה469 בת מלך פנימה (תה’ מה, יד), הוא שם והה"א נוספת כי המלה מלעיל ופירושה עומדת בפנים. ולפי שהכעס נראה בפנים כנהו בם באמרו ופניה לא היו לה עוד (שמ"א א, יח), אכפרה פניו (בר’ לב, כא), פני י"י בעושי רע (תה’ לד, יז), 470פני י"י חלקם (איכה ד, טז), לא471 אפיל פני בכם (יר’ ג, יב), אעזבה פני ואבליגה (איוב ט, כז). ויש לפרש מזה ויוציאך בפניו (דב' ד, לז), כלומר בכעסו שכעס על מצרים472. וכן לפי דעתי מזה לא יהיה לך אלהים אחרים על פני (דב' ה, ז), רוצה לומר להכעיסני כמו שאמר473 כעסוני בהבליהם (דב' לב, כא). וענין אחר בפעל הכבד פנה אויבך474 (צפ’ ג, טו), ואנכי פניתי הבית (בר’ כד, לא), פנו דרך (יש’ מ, ג). ענינם ידוע.

422פונה]  פנה BL

423 נוסף מן]  BL

424צפונה]  צפנה BL

425ומעלותהו]  ומעלתהו BL

426 נוסף כן הודע]  BL

427עורף]  ערף BL

428 חסר]  , לא החזירו להם פניהם. וכן ומנוס נסו ולא הפנו (יר’ מו, ה) BL

429כהפנותו]  כהפנתו BL

430פועלו]  פעלו BL

431העמיקו]  העמקו BL

432יושבי]  ישבי BL

433 נוסף צפון]  BL

434צווי]  ציווי BL

435 נוסף נוהו נ]  נוסו BL

436ישבי]  יושבי BL

437אויביכם]  אויבכם BL

438ואדני]  ואדוני BL

439אויב]  האויב BL

440שער]  השער BL

441הפונה]  הפנה BL

442שפונה]  שהיא BL

443 חסר]  פנים בפנים (דב’ ה, ד), מדוע פניכם רעים (בר’ מ, ז), ופנים נזעמים (מש’ כה, כג), ויפלו פניו (בר’ ד, ה), ואיך אשא פני (שמ"ב ב, כב). ובלשון נקבות אנה פניך מעדות (יח’ כא, כא). BL

444לאכול]  לאכל BL

445 נוסף עשו]  BL

446 חסר]  י"י באש BL

447משפטיך]  משפטי BL

448הרחוק]  הריחוק BL

449הקרוב]  הקירוב BL

450קבול]  קיבול BL

451רוצה]  רצה BL

452אחד]  אחיו BL

453 חסר]  ועל דרך ההשאלה ותחדש פני אדמה (תה’ קד, ל), אל מול פני המלחמה (שמ"ב יא, טו). BL

454 נוסף אלו]  BL

455 נוסף אביהם]  BL

456ויוציאך]  ויוצאך BL

457ואפלו]  ואפילו BL

458 חסר]  ונקרא מה שכנגד פני האדם פנים והפכו אחור, והיא כתובה פנים ואחור (יח’ ב, י). BL

459בארץ]  הארץ BL

460יסדת]  יסדת BL

461לפניו]  לפניו BL

462יום בא]  בוא יום BL

463לי"י]  י"י BL

464והיו"ד]  ובא היו"ד BL

465 חסר]  ובא BL

466שהוא]  שהם BL

467ווא"ו]  ווh"ו BL

468דלתותינו]  דלתות BL

469כבדה]  כבודה BL

470 חסר]  ונתתי את פני בנפש ההיא (וי’ כ, ו), BL

471לא]  לוא BL

472על מצרים]  במצרים BL

473שאמר]  שנאמר BL

474אויבך]  איבך BL

מפנק מנער עבדו (מש’ כט, כא), מענגו ומעדנו ותרגום מעדני מלך (בר' מט, כ) תפנוקי מלכא.

כתונת475 פסים (בר’ לז, ג),476 היה מצבעים רבים שכל פס ממנו היה מצבע בפני עצמו. ותרגום ככף איש (מל"א יח, מד) כפסת ידא, ומזה יהיה477 פסת בר בארץ (תה’ עב, טז), כלומר חלקת בר. ואדני478 אבי ז"ל פירשו כמשמעו 479 פס ידא כלומר יזרעו כף מלא תבואה אפלו480 בהרים ירעש כלבנון פריו (תה’ עב, טז), וכתב כי שרש פס ידא (דנ’ ה, ה), כתונת481 פסים, פסס. והוא הנכון והדגש לאות.

475כתונת]  כתנת BL

476 חסר]  רוצה לומר BL

477יהיה]  יהי BL

478ואדני]  ואדוני BL

479 חסר]  מענין BL

480אפלו]  אפילו BL

481כתונת]  כתנת BL

כי פסו אמונים (תה’ יב, ב), כלומר אספו482.

482אספו]  אפסו BL

עלה ראש הפסגה (דב’ ג, כז), כמו גבעה. והפעל הכבד ממנו פסגו ארמנותיה (תה’ מח, יד) כלומר חזקו ובצרו ארמנותיה.

אז ידלג כאיל פסח (יש’ לה, ו), איש עור ופסח483(וי’ כא, יח), פסח שתי רגליו (שמ"ב ט, יג). והקבוץ פסחים בזזו בז (יש’ לג, כג), והוא קל. והנפעל ממנו נפל484 ויפסח (שמ"ב ד, ד), ידוע. ומן הענין הקרוב אליו ופסח י"י על הפתח (שמ’ יב, כג), כלומר ידלג על הפתח בראותו הדם ולא יבא המשחית. ופסחתי עליכם (שמ’ יב, יג). ולפיכך נקרא הזבח ההוא פסח, ואמרתם זבח פסח הוא לי"י (שמ’ יב, כז), בסגול הפ"א, לפי שפסח על בתי בני ישראל וקפץ עליהם ודלגאותם485. וכן וגנון486 והציל פסוח והמליט (יש’ לא, ו), לפי שפסח ודלג על ההרים487ירושלם בבא המלאך המשחית על מחנה אשור. והקבוץ נתנו לפסחים (דה"ב לה, ח). עד מתי אתם פוסחים488 על שתי הסעפים (מל"א יח, כא), שאין אתם עומדים ומתקימים489 על אחד490 מהם אלא פוסחים ומדגלים491 על שתיהם. והפעל הכבד ויפסחו על המזבח אשר עשה (מל"א יח, כו), שעברו עליו כפסחים492 שלא היה דעתם מתישבת ומתקימת493 עליו. ויונתן תרגם ומשתטן494 על אגורא דעבד כלומר היו מרקדים כמשפטם על מזבחותם. ופירוש אשר עשה העושה אותו לשם הבעל אחאב או זולתו.

483ופסח]  או פסח BL

484נפל]  ויפל BL

485 נוסף אותם]  BL

486וגנון]  גנון BL

487 נוסף ההרים]  BL

488פוסחים]  פסחים BL

489ומתקימים]  ומתקיימים BL

490אחד]  אחת BL

491ומדגלים]  ומדלגים BL

492כפסחים]  כפסחים BL

493ומתקימת]  ומתקיימת BL

494ומשתטן]  ואשטתו BL

פסל לך שני לחות אבנים (שמ’ לד, א), ויפסול495 שני לחות496 (שמ’ לד, ד). והשם פסילי אלהיהם (דב’ ז, כה). ומשקל אחר פסל ומסכה (דב’ כז, טו), בשש נקדות497. הלשון הזה נופל על פסילת האבנים ברוב. וכן על העצים הנשאים את עץ פסלם (יש’ מה, כ), ושאריתו498 לאל עשה לפסלו (יש’ מד, יז). והוא עבר אל הפסילים (שופ’ ג, כו), מקום שהיו פוסלין499 שם אבנים.

495ויפסול]  ויפסל BL

496לחות]  לחת BL

497נקדות]  נקודות BL

498ושאריתו]  שאריתו BL

499פוסלין]  פוסלים BL

כב.  בבלי, עירובין עה ע"ב. בבלי, חולין קלג ע"ב

כג.  בבלי, סוכה לא ע"א

כיולדה אפעה (יש’ מב, יד), ענינו אצעק. וכן בדברי רבותינו ז"ל [כב] סתם500 גוי מפעא פעי. פעיתא היא דא [כג], אפעה ושרף מעופף (יש’ ל, ו). מין נחש.

500 חסר]  ..... BL

מי פעל ועשה (יש’ מא, ד), אף יפעל אל (יש’ מד, טו). ובקמץ חטף העי"ן אם חטאת מה תפעל לו501 (איוב לה, ו).502 והשם בפעל כפיו נוקש רשע (תה’ ט, יז). ואפשר שיהיה הקבוץ ממנו רב פעלים (שמ"ב כג, כ), כמו מן רומח503, רמחים, ומן בקר, בקרים, ורוצה לומר שיהיה504 גדול המעשים הטובים. פעלך בקרב שנים (חב’ ג, ב). ובא שלא כמשפט505 ופועלו506 לא יתן לו (יר’ כב, יג), כי היה משפט507 ופעלו ופירושו ושכר פעלו. וכן בא כמוהו508 509שלא כמשפט ותארו מבני510 אדם (יש' נב, יד) כי היה ראוי תארו. ואדני511 אבי ז"ל כתב כי ופועלו512 בא כמשפט513 514 ופירושוופועלו515 שעבד עמו לא יתן לו שכירותו. וזה הפירוש הוא הנכון. ומשקל אחר פעולת516 שכיר (וי’ יט, יג)517. והקבוץ518 לפעולות519 אדם (תה’ יז, ד). ומשקל אחר לכוחזו520מפעלות אלהים (תה’ סו, ה).

501לו]  בו BL

502 חסר]  ופעלי רע על משכבותם (מי’ ב, א). BL

503רומח]  רמח BL

504שיהיה]  שהיה BL

505 חסר]  בחלם BL

506ופועלו]  ופעלו BL

507משפט]  משפטו BL

508כמוהו]  כמהו BL

509 חסר]  בחלם BL

510מבני]  מבאי BL

511ואדני]  ואדוני BL

512ופועלו]  ופעלו BL

513כמשפט]  כמשפטו BL

514 חסר]  ואיננו שם אלא פעל BL

515ופועלו]  ופעלו BL

516פעולת]  פעלת BL

517 חסר]  , ופירושו שכר פעולתו BL

518והקבוץ]  ובקבוץ BL

519לפעולות]  לפעלות BL

520חזו]  וראו BL

כד.  בבלי, סוטה ט ע"ב

פעם בחוץ פעם ברחובות521 (מש’ ז, יב), זאת הפעם (בר’ ב, כג), שבע פעמים (בר’ יג, ג), זכרני נא וחזקני נא אך הפעם הזה האלהים (שופ’ טז, כח). ופירש רבי יונה מזה ותחל רוח י"י לפעמו (שופ’ יג, כה), רוצה לומר החלה הנבואה לבא אליו פעם ראשונה. או יהיה לפעמו לשברו ולכתתו מענין ותפעם רוחו (בר’ מא, ח), נפעמתי ולא אדבר (תה’ עז, ה), שהוא לשון שבר וכתות. והוא הנכון. וההתפעל מזה ותתפעם רוחו (דנ’ ב, א). והשם את הולם פעם (יש’ מא, ז), רוצה לומר שבר המכה או מכת שבר522. או יהיה פעם שם כלי המכין523 בו והוא המקבת. וכן אמר התרגום דמטפח בקורנסא. ומזה הענין נקרא הזג524 פעמון525 זהב ורמון (שמ’ כח, לד), לפי שהוא מתקשקש ומתכתת בענבל שבתוכו. ויתנו את הפעמונים526 בתוך הרמונים527 (שמ’ לט, כה), כלומר בין רמון ורמון היה פעמון. ורבותינו ז"ל528פירשו מזה [כד], לפעמו שהיתה רוח הנבואה מקשקשת לפניו כזוג. ויש מפרשים מזה הרימה פעמיך למשואות529 נצח (תה’ עד, ג), כמו מהלמותיך. וענין אחר מה יפו פעמיך (שה"ש ז, ב), הרימה פעמיך (תה’ עד, ג), פעמי דלים (יש’ כו, ו), רגלים. ופרשו530 מזה והצלעות531צלע אל צלע שלש532 ושלשים פעמים (יח’ מא, ו). ויונתן תרגם תלתין ותלת חדא עשר בסדרא. ובקבוץ הנקבות533 פעמותיו534 (שמ’ כה, יב), רוצה לומר זויותיו.

521ברחובות]  ברחבת BL

522שבר]  השבר BL

523המכין]  שמכין BL

524הזג]  הזוג BL

525 חסר]  פעמן BL

526הפעמונים]  הפעמנים BL

527הרמונים]  הרמנים BL

528 נוסף ז"ל]  BL

529למשואות]  למשאות BL

530ופרשו]  ופירשו BL

531 נוסף והצלעות]  BL

532שלש]  שלוש BL

533 חסר]  על ארבע BL

534פעמותיו]  פעמתיו BL

פי פערתי ואשאפה (תה’ קיט, קלב), ופערה פיה (יש’ ה, יד), ופיהם פערו למלקוש (איוב כט, כג). פערו עלי בפיהם (איוב טז, י), הבי"ת נוספת וכלם ענין פתיחה.

ואנכי פציתי פי (שופ’ יא, לו), אשר פצו שפתי (תה’ סו, יד), הבל יפצהפיך535(איוב לה, טז), פצה פיך ואכול536 (יח’ ב, ח), ופוצה537 פה ומצפצף (יש’ י, יד), כלם ענין פתיחה. וענין538 קרוב לזה פצני והצילני (תה’ קמד, יא), הפוצה את דוד עבדו (תה’ קמד, י), ענין פדיון ופתוח המאסר.

535פיך]  פיהו BL

536ואכול]  ואכל BL

537ופוצה]  ופצה BL

538 חסר]  אחר BL

פצחו רנה (יש' יד, ז)539פצחי רנה וצהלי (יש’ נד, א), פצחו הרים רנה (יש’ מד, כג), ענינו הרמת קול. ועצמתיהם540פצחו (מי’ ג, ג), ענינו שברו.

539 נוסף ]  BL

540ועצמתיהם]  ואת עצמתיהם BL

אשר פצל (בר’ ל, לח), ויפצל בהןם541 פצלות 542(בר’ ל, לז), ענינו הסרת הקלף מעל העץ בעודו לח.

541בהןם]  בהן BL

542 חסר]  לבנות BL

כה.  משנה שבת ח, ז

הרעשתה ארץ פצמתה (תה’ ס, ד), ענינו בקעת אתה543. ותרגום וקרע לו חלוני (יר' כב, יד), ופצים ליה חריכין544. ובדברי רבותינו ז"ל545[כה] חכס546 כדי ליתן547 בין פצים לחברו548, רוצה לומר בן549 בקע לחברו550.

543אתה]  אותה BL

544חריכין]  חרכין BL

545 נוסף ז"ל]  BL

546חכס]  חרס BL

547ליתן]  שיתן BL

548לחברו]  לחבירו BL

549בן]  בין BL

550לחברו]  לחבירו BL

הכוני פצעוני (שה"ש ה, ז), הכה ופצע (מל"א כ, לז), פצוע דכא (דב’ כג, ב). והשם פצע תחת פצע (שמ’ כא, כה), בסגול. ענינם ענין בקוע, כלומר מכה שמוציאה דם נפרא בלעז. ותרגום ירושלמי ויבקעעציה עולה551 (בר' כב, ג) ופצע קיסין לעלתא. ופירוש פצוע דכא שנבקעו בציו ואפלו552 אחת מהן.

551עציה עולה]  עצי עלה BL

552ואפלו]  ואפילו BL

ויפצר בם מאד (בר’ יט, ג), ויפצר בו לקחת וימאן (מל"ב ה, טז), ויפצר בו חותנו553 (שופ’ יט, ז), ויפצרו בו עד בוש554 (מל"ב ב, יז)555. והמקור מהפעל הכבד ואון ותרפים הפצר (שמ"א טו, כג), הכל ענין העברה על רצון האדם וההכרח. הפצירה פים (שמ"א יג, כא), פירשתיו בשרש פה.

553חותנו]  חתנו BL

554בוש]  בש BL

555 חסר]  , ויפצרו באיש בלוט (בר’ יט, ט) BL

וי"י פקד את שרה (בר’ כא, א), פקד פקדתי556 (שמ’ ג, טז), ותדחום ולא פקדתם אותם557 (יר’ כג, ב), ופקדת נוך ולא תחטא558(איוב ה, כד), ואת אחיך תפקד לשלום (שמ"א יז, יח), ויפקד שמשון את אשתו בגדי עזים (שופ’ טו, א), פקדו נא וראו מי הלך מעמנו (שמ"א יד, יז), וביום פקדי ופקדתיעליהם559 חטאתם (שמ’ לב, לד), ובבל יוליך את צדקיהו ושם יהיה עד יום560פקדי אותו561 (יר’ לב, ה), ותפקד עלי עון האשה (שמ"ב ג, ח), פן יפקוד562 עליה לילה ויום אצרנה (יש’ כז, ג), פוקד563 עון אבות564 (שמ’ כ, ה). כי אין פקד אפו (איוב לה, טו), כלומר בחנם הוא מתקצף ומעורר אפו כי לא ידע בדרכי השם ובמשפטיו. והנפעל ונפקדת כי יפקד מושבך (שמ"א כ, יח). ושלא נזכר פועלו565 מבנין הפעיל566 היא העיר הפקד (יר’ ו, ו), ופירושו היא העיר שהפקד עליה עונה. וההתפעל ויתפקד העם והנה אין שם איש (שופ’ כא, ט), והוא קל והפ"א בקמץ. והשם באו ימי הפקדה (הו’ ט, ז), קרבו פקדות העיר (יח’ ט, א), בעת פקדתםיכשלו (יר’ ו, טו)567, ופקדת כל האדם יפקד עליהם (במ’ טז, כט), ואל יושבי פקד568 (יר’ נ, כא), היא בבל, וקראה כן לפי שבא עת לפקוד עונה. ויונתן לא תרגמו, אולי לדעתו הוא569 שם עיר570מערי בבל. וכן פקוד571 ושוע וקוע (יח’ כג, כג), לדעתו שמות המדינות572. ענין כלם573 והדומה להם ענין זכירה והשגחה על הדבר. ופירוש פן יפקוד574 עליה פן יפקוד עליה האויב, כלומר שמא יזכרנה האויב ויתן פניו להלחם עליה לילה ויום אצרנה. ופירוש עד יום575פקדי אתו נאם י"י (יר' לב, ה), שאזכרנו ואקח נשמתו576 ממנו. וענין אחר אשה רעותה לא פקדו (יש’ לד, טז). ודונוש577 בן לברט פירש מזה פן יפקד עליה (יש' כז, ג), פירושו לרגעים אשקנה פן יחסר578 העלה שלה כל שכן הפרי. והנפעל ולא נפקד ממנו איש (במ’ לא, מט), כי יפקד מושבך (שמ"א כ, יח), ולא נפקד להם מאומה (שמ"א כה, ז), ויפקדו מעבדי דוד תשעה עשר איש ועשהאל (שמ"א ב, ל), שם579 הפקד יפקד (מל"א כ, לט), ולא יחתו ולא יפקדו נאם י"י (יר’ כג, ד). ושלא נזכר פועלו580 מהדגש פקדתי יתר שנותי (יש’ לח, י), ענין הכל והדומה להם חסרון. ופירוש כי יפקד מושבך בעבור חסר581 מושבך שלא תהיה שם. ונפקדת כלומר תזכר582 שיזכרך אבי כשיראה מושבך חסר מאין יושב. וענין אחר ויפקד שאול את העם (שמ"א יג, טו), ויפקדם בטלאים (שמ"א טו, ד), תפקדו אותם583 לצבאותם584 (במ’ א, ג), ולא יהיה בהם נגף בפקד אותם585 (שמ’ ל, יב), אלא פקודי המשכן (שמ' לח, כא). והפעל הכבד 586י"י צבאות מפקד צבא מלחמה (יש’ יג, ד). ושלא נזכר פועלו587 ממנו אשר פקד על פי משה (שמ’ לח, כא). וההתפעל ואיש ישראל התפקדו לבד מבנימן (שופ’ כ, יז),והוא קל והפ"א בקמץ. וכן ויתפקדו בני בנימן(שופ' כ, טו), לבד מיושבי הגבעה התפקדו (שופ' כ, טו), קלים והפ"א בקמץ. ועם מה שלא נזכר פועלו לא התפקדו בתוכם (במ’ א, מז), ובני ישראל588 התפקדו, וכלכלו (מל"א כ, כז), והם קלים ובקמץ הפ"א. ענין הכל והדומה להם ענין מספר ומנין. וענין אחר והוא פקד עלי לבנות לו בית (עז’ א, ב), ענינו צוה כתרגומו. והשם פקודי י"י ישרים (תה’ יט, ט), פירושו מצות. ובתוספת מ"ם במפקד יחזקיהו המלך (דה"ב לא, יג), כלומר במצותו. ושרפו במפקד הבית (יח’ מג, כא), במצות הבית כלומר מה שהיה מצוה על הבית לעשות כן589. ויונתן תרגם 590כדחזי591 לביתא. ובסימן נקבה592 ויהי בעת יביא את הארון אל פקודת593 הארון594המלך ביד הלוים (דה"ב כד, יא), פירושו במצות המלך. ואל במקום בי"ת השרות. ופקדתך שמרה רוחי (איוב י, יב), ומצות595שמרה רוחי596. וענין אחר ויקח מידם ויפקד בבית (מל"ב ה, כד). והפעל הכבד במכמש597 יפקיד כליו (יש’ י, כח), וישב אל מקומו אשר הפקדתו שם (שמ"א כט, ד), ויפקדו את ירמיהו בחצר המטרה (יר’ לז, כא), ואת המגלה הפקידו598 (יר’ לו, כ). ושלא נזכר שם599פועלו600 ממנו אשר הפקד אתו (וי’ ה, כג). והשם או את הפקדון (וי’ ה, כג), והיה האוכל601 לפקדון לארץ602(בר’ מא, לו), ענין גניזה והנחה. ויש לפרש מזה ופקדתם על603 נחל הערבים ישאום (יש’ טו, ז). וענין אחר ופקדו שרי צבאות (דב’ כ, ט), ופקדתי עליהם ארבע משפחות (יר’ טו, ג), פקדו עליה טפסר (מל"א יא, כח). וכתב רבי יונה ויפקד אתו לכל סבל בית יוסף (מל"א יא, כח) עם בנין הקל604. ואנחנו מצאנוהו605 בספרים מדויקים606 ויפקד אתו מבנין הפעיל והמסורת עליו ב' ויפקד עליהם את גדליהו (מל"א ב' כח, כב), ודין. ויפקד את607שר הטבחים את יוסף (בר’ מ, ד), יפקד י"י אלהי הרוחות608 (במ’ כז, טז), ואת אהרן ואת בניו תפקד (במ’ ג, י), הפקודים609 אשר לאלפי הצבא (במ’ לא, מח). והנפעל ויפקדו ביום ההוא אנשים על הנשכות (נחמ’ יב, מד), ויפקדו המשוררים והשוערים610 (נחמ’ ז, א). והפעל הכבד והפקדתי עליכם בהלה (וי’ כו, טז), אשר הפקיד מלך בבל בערי יהודה (יר’ מ, ה), ראה הפקדתיך היום הזה (יר’ א, י), ואתה הפקד את הלוים (במ’ א, נ), הפקד עליו רשע (תה’ קט, ו), והפקידו עליה אנשים לשמרם (יהו’ י, יח), המפקדים בית י"י (מל"ב כב, ה), ויפקד אותו611 בכל612 סבל בית יוסף (מל"א יא, כח), ויפקידם דוד המלך על הראובני (דה"א כו, לב). והתאר אשר היה פקיד על אנשי המלחמה (יר’ נב, כה). להיות פקדים בית י"י (יר' כט, כו). ומשקל אחר פקוד ושוע (יח’ כג, כג). והשם בעל פקדות613 (יר’ לז, יג). ומשקל אחר ויהיו לבית אב לפקדה אחת (דה"א כג, יא), ופקדת משמרת בני מררי (במ’ ג, לו), על פקודת614 ישראל (דה"א כו, ל). ושמתי פקדתך שלום (יש’ ס, יז), רוצה615 לומר המס שיקחו הפקידים עליך. והקבוץ וישם יהוידע פקדות בית י"י ביד הכהנים (דה"ב כג, יח), וישם הכהן פקדות616 על בית י"י (מל"ב יא, יח) 617. וענין618 הכל והדומה להם מנוי וגזברות. ומזה הענין לפי דעתי פקדתו יקח אחר (תה’ קט, ח), כלומר מה שהוא פקיד וממונה עליו והיא אשתו או ממונו.

556 חסר]  אתכם BL

557אותם]  אתם BL

558 נוסף ולא תחטא]  BL

559עליהם]  עלהם BL

560 נוסף יום]  BL

561אותו]  אתו BL

562יפקוד]  יפקד BL

563פוקד]  פקד BL

564אבות]  אבת BL

565פועלו]  פעלו BL

566הפעיל]  הפעל BL

567]  יאבדו (יר’ י, טו) BL

568פקד]  פקוד BL

569הוא]  היא BL

570 repentir עיר]  עיר BL

571פקוד]  פקד BL

572המדינות]  מדינות BL

573כלם]  כולם BL

574יפקוד]  יפקד BL

575 נוסף יום]  BL

576נשמתו]  נקמתי BL

577ודונוש]  ודונש BL

578 חסר]  אפילו BL

579שם]  אם BL

580פועלו]  פעלו BL

581חסר]  חוסר BL

582תזכר]  תזכור BL

583אותם]  אתם BL

584לצבאותם]  לצבאתם BL

585אותם]  אתם BL

586 חסר]  אלהים BL

587פועלו]  פעלו BL

588 repentir התפקדו לבד מבנימן שופ’ כ, יז,והוא קל והפ"א בקמץ. וכן ויתפקדו בני בנימןשופ' כ, טו, לבד מיושבי הגבעה התפקדו שופ' כ, טו, קלים והפ"א בקמץ. ועם מה שלא נזכר פועלו לא התפקדו בתוכם במ’ א, מז, ובני ישראל]  התפקדו (שופ’ כ, יז),והוא קל והפ"א בקמץ. וכן ויתפקדו בני בנימין(שופ' כ, טו), לבד מישבי הגבעה התפקדו (שופ' כ, טו), קלים והפ"א בקמץ. ועם מה שלא נזכר פעלו לא התפקדו בתוכם (במ’ א, מז), ובני ישראל BL

589 חסר]  הכהנים, שהיו מקומות חלוקים בבית לכל דברי הבית BL

590 חסר]  באתר BL

591כדחזי]  דחזי BL

592נקבה]  הנקבה BL

593פקודת]  פקדת BL

594 נוסף הארון]  BL

595ומצות]  ומצותך BL

596 נוסף שמרה רוחי]  BL

597 variante_biblique במכמש]  למכמש BL

598הפקידו]  הפקדו BL

599 נוסף שם]  BL

600פועלו]  פעלו BL

601האוכל]  האכל BL

602 נוסף לארץ]  BL

603על]  אל BL

604]  עם בנין הקל ויפקד אתו לכל סבל בית יוסף (מל"א יא, כח) BL

605מצאנוהו]  מצאנוה BL

606מדויקים]  המדויקים BL

607 נוסף את]  BL

608הרוחות]  הרוחת BL

609הפקודים]  הפקדים BL

610המשוררים והשוערים]  השוערים והמשררים BL

611אותו]  אתו BL

612בכל]  לכל BL

613פקדות]  פקדת BL

614פקודת]  פקדת BL

615רוצה]  רצונו BL

616פקדות]  פקדת BL

617 חסר]  , ויש לפרש מזה קרבו פקדות (יח’ ט, א) BL

618וענין]  ענין BL

ועל בית יהודה אפקח את עיני (זכ’ יב, ד), ויפקח אלהים את עיניה (בר’ כא, יט), פוקח619 עורים (תה’ קמו, ח), אשר עיניך פקוחות620 (יר’ לב, יט), פקוח621 אזנים (יש’ מב, כ), פקח נא את עיניו (מל"ב ז, יז). והנפעל אז תפקחנה עיני עורים (יש’ לה, ה), ותפקחנה עיני שניהם (בר’ ג, ז). 622ענין הכל הפתיחה. ובא השם ממנו בהכפל העי"ן והלמ"ד ולאסורים פקח קוח623 (יש’ סא, א), בהכפל 624כמלת פתלתל ופירושו פתוח המאסר, ואף על פי שהוא כתוב שתי מלות ענינו מלה אחת. ויש לפרש שענינו שתי מלות ויהיה קוח625 מקור מן לקח ומשפטו פקח לקוח כלומר לפתח626 אותם ולקחתם מהגלות. ואדני627 אבי ז"ל כתב כי קוח628 שם בית הסהר נקרא629 כן לפי שהאסורים לקוחים וכלואים שם. ופירוש פקח קוח630 לפתח631 להם בית הסהר.

619פוקח]  פקח BL

620פקוחות]  פקחות BL

621פקוח]  פקח BL

622 חסר]  והתאר או פקח או עור (שמ’ ד, יא). והקבוץ יעור פקחים (שמ’ כג, ח), בקלות הקו"ף. BL

623קוח]  קח BL

624 חסר]  העי"ן והלמ"ד BL

625קוח]  קח BL

626לפתח]  לפתוח BL

627ואדני]  ואדוני BL

628קוח]  קח BL

629נקרא]  ונקרא BL

630קוח]  קח BL

631לפתח]  לפתוח BL

כו.  משנה שבת ב, ב

כז.  משנה כלים י, ד

כח.  בבלי, חגיגה יב ע"א

כט.  פקועות הם פונג"י

וימצא גפן בשדה632 וילקט ממנו פקועות633 שדה (מל"ב ד, לט), פירשו בעל הערוך שהן 634אבטיחים קטנים והם מרים ועושים מזרע שלהם שמן. הוא שאמרו רבותינו ז"ל [כו] בשמן פקועות. והוא הנקרא בלשון ישמעאל חנטל. ומצאתי635 בפירוש גאון שהפקועות הם הנקראים בערבי אלבצנגאן636. ופקעים מתחת לשפתו סביב (מל"א ז, כד), שהיתה צורתם 637עגול638 כצורת הבצים. ודומה לו בדברי רבותינו ז"ל [כז] הכדור והפקעת639 של גמי. ועוד אמרו כשתי פקועות640 של שתי [כח] הוא שקורין קפדיל בלעז641. ובדברי הימים במקומו642ודמות בקרים תחת לו סביב (דה"ב ד, ג) רוצה לומר תחת לשפתו, אולי היו לפקעים פני בקר והיו דומים לבקרים בפניהם643לא בגופם644 כי גופם היה כדמות בצים645 לדעת המתרגם. 646

632בשדה]  שדה BL

633פקועות]  פקעת BL

634 חסר]  כעין BL

635ומצאתי]  ומצאנו BL

636אלבצנגאן]  אלבאג"ן BL

637  – חסר מחמת הדומות ]  כצורת פקועות שדה. ויונתן תרגם וצורת ביעין. אם כן היתה דעתו שהיתה צורתם BL

638עגול]  עגולה BL

639והפקעת]  והפקעות BL

640פקועות]  פקעיות BL

641קפדיל בלעז]  בלעז קפדיל BL

642 נוסף במקומו]  BL

643 נוסף בפניהם]  BL

644 חסר]  כי אם בפניהם, BL

645בצים]  ביצים BL

646 חסר]  [כט]. BL

ל.  ספרא, ויקרא דבורא דחובה ג, א

פר בן בקר (וי’ ד, ג), פרים בני בקר (במ’ כח, יא), פר יקרא אפלו647 הזקן. ובאמרו648 בן בקר ידמה שאינו גדול בשנים. והקטן יקרא עגל. וכן דרשו רבותינו ז"ל [ל] פר יכול זקן תלמוד לומר בן אי בן יכול קטן תלמוד לומר פר הא כיצד בן שלש649 שנים. ופר השני שבע שנים (שופ’ ו, כה), 650בשרש שנה. ופרה ודוב651 תרעינה (יש’ יא, ז), פרות הבשן (עמ’ ד, א), דמה להן652 הנשים הנכבדות.

647אפלו]  אפילו BL

648ובאמרו]  ובאומרו BL

649שלש]  שלוש BL

650 חסר]  נפרשנו BL

651ודוב]  ודב BL

652להן]  להם BL

ובשלו בפרור (במ’ יא, ח), או בפרור (שמ"א ב, יד), או653 היורה שמבשלין בו. ויש מפרשים מזה כל פנים קבצו פארור (יואל ב, ו), רוצה לומר שחרות, וכבר פרשנו654 אותו בשרש פאר.

653או]  הוא BL

654פרשנו]  פירשנו BL

כי הוא בין אחים יפריא (הו’ יג, טו), ירבה ויפרא655. ורבי יונה פרשו656 לשון פרא. פרא אדם (בר’ טז, יב), בשש נקדות657. ופירושו אדם מדברי כפרא. ונכתב בה"א פרה למוד658 מדבר (יר’ ב, כד). והקבוץ הן פראים במדבר (איוב כד, ה), הוא חמור הבר.

655ויפרא]  ויפרה BL

656פרשו]  פירשו BL

657נקדות]  נקודות BL

658למוד]  למד BL

ויבא הפרד (שמ"ב יח, ט), בשש נקדות. איש על פרדו (שמ"ב יג, כט). על הפרדה659 אשר לי (מל"א א, לג), בצבים ובפרדים (יש’ סו, כ), ידוע. וכתב רבנו660 האיי 661ז"ל662כי נקרא פרד בעבור שלא יוליד והוא נפרד. וכנפיהם פרודות663 (יח’ א, יא), נפרשות. עבשו פרודות664 תחת מגרפותיהם665 (יואל א, יז), פירושו גרגרי הזרע שהם נפרדות ונפזרות תחת הארץ. והנפעל נפרד מקין (שופ’ ד, יא), קמוץ ואף על פי שענינו ידמה נפעל666. נפרדו איי הגוים (בר’ י, ה), הפרד נא מעלי (בר’ יג, ט), ממעיך יפרדו (בר’ כה, כג). לתאוה יבקש נפרד (מש’ יח, א), פירושו מי שנפרד בדעתו ובעצתו ולא יאמין לעצת חבריו יבקש התאות667 בכל668 תושיה יתגלע (מש’ יח, א), כלומר מראה עצמו מתערב בכל חכמה ואינו כי אם הולך אחרי669 תאות670 לבו. והגאון רב סעדיה ז"ל פרשו671 כך672 הוא הבוגד והנפרד מהמון העם ועוזב אמונתם אמר כי הוא הולך אחר תאוה ועל כן נפרד מדעת קהלו ומאמונתם בכל673 תושיה יתגלע בכל טענה שתביא לו יריב עמך ויכזיבך674, על כן אמר אחריו לא יחפץ675 כסיל בתבונה676 כי אם במריבתו לגלות רע677 לבבו. וההתפעל והתפרדו כל עצמותי (תה’ כב, טו), יתפרדו כל פועלי678 און (תה’ צב, י), ובני לביא יתפרדו (איוב ד, יא). והפעל הכבד הפריד יעקב (בר’ ל, מ), יפריד ביני וביניך679 (רות א, יז), בהפרידו בני אדם (דב’ לב, ח). וכבד אחר כי הם680 הזונות681 יפרדו (הו’ ד, יד), כלומר שמפרשים682 הנשים מבעליהם683 לזנות עמהן. ואדני684 אבי ז"ל כתבו כענין פרד רוצה685 לומר כי הם שטופים בזכות686 כמו הפרד687. ויש מפרשים יעשו עם הזונות מעשה פרד שאינו עושה פרות688 כך689 הם ישכבו עם הזונות בדרך שלא יולידו.

659 repentir הפרדה]  הפרדה BL

660רבנו]  רבינו BL

661 חסר]  גאון BL

662 נוסף ז"ל]  BL

663פרודות]  פרדות BL

664פרודות]  פרדות BL

665מגרפותיהם]  מגרפתיהם BL

666 חסר]  עבר BL

667התאות]  התאוות BL

668בכל]  ובכל BL

669אחרי]  אחר BL

670תאות]  תאוות BL

671פרשו]  פירש BL

672כך]  כי BL

673בכל]  ובכל BL

674ויכזיבך]  ויכזבך BL

675יחפץ]  יחפוץ BL

676  – חסר מחמת הדומות ]  , כלומר לא יחפוץ בתבונה BL

677רע]  רוע BL

678פועלי]  פעלי BL

679וביניך]  ובינך BL

680 חסר]  עם BL

681הזונות]  הזנות BL

682שמפרשים]  שמפרישים BL

683מבעליהם]  מבעליהן BL

684ואדני]  ואדוני BL

685רוצה]  ורצונו BL

686בזכות]  בזנות BL

687  – חסר מחמת הדומות ]  , כי אין בבהמות שטוף בזנות כמו הפרד BL

688פרות]  פירות BL

689כך]  כן BL

לא.  משנה ברכות ו, א

לב.  בבלי, כתובות י ע"ב

ופרינו בארץ (בר’ כו, כב), פרה ורבה (בר’ לה, יא), פרו ורבו (בר’ א, כב). בן פורת690 יוסף (בר’ מט, כב), אשתך כגפן פוריה691 (תה’ קכח, ג), בהראות למ"ד הפעל. 692ונצר משרשיו יפרה (יש’ יא, א). והשם עץ פרי (בר’ א, יא), כי עץ נשא פריו (יואל ב, כב). ונטעו גנות ואכלו את פריהן (יר’ כט, כה), 693ועשו גנות ואכלו את פריהם (עמ’ ט, יד). ופריכם תשאו לעמי ישראל (יח’ לו, ח), הפ"א בסגול. וקבוץ פרי לא מצאנו במקרא אבל במשנה מצאנוהו מקובץ בלשון נקבות פירות [לא]. והפעל הכבד והפריתי694 אותך695 (בר’ יז, ו), כי הפרני אלהים (בר’ מא, נב), ויפר את עמו (תה’ קה, כד). ומזה הענין והשרש אפריון עשה לו המלך696 (שה"ש ג, ט), והאל"ף נוספת והוא מטה שנושאין בה הכלות. וכן קראו רבותינו ז"ל [לב] למטה פוריא ופרשו697 על שם שפרים698 ורבים699 עליה. ויתכן להיות מן השרש הזה700 מסעף פארה (יש’ י, לג), ותארכנה פארותיו701 (יח’ לא, ה), ותשלח פראות702 (יח’ יז, ו), והדומים להם. ופרשו703 מענינם בן פורת704 יוסף (בר' מט, כב). וכבר בארנו ענין זה בשרש פאר.

690פורת]  פרת BL

691פוריה]  פריה BL

692 חסר]  וכן פריה וענפה (יח’ יט, י), בשקל בכיה. BL

693 חסר]  ונטעו גנות ואכלו את פרין (יר’ כט, ה), BL

694והפריתי]  והפרתי BL

695אותך]  אתך BL

696 חסר]  שלמה BL

697ופרשו]  ופירשו BL

698שפרים]  שפרין BL

699ורבים]  ורבין BL

700מן השרש הזה]  מזה השרש BL

701פארותיו]  פארתיו BL

702פראות]  פארת BL

703ופרשו]  ופירשו BL

704פורת]  פרת BL

פרזות תשב ירושלם (זכ’ ב, ח), היושבים705 בערי הפרזות (אס’ ט, יט). ובקבוץ הזכרים נקבת במטיו ראש פרזיו (חב’ ג, יד), הם ערי המישור שאין להם לא מבצר ולא חומה. ושם כלל להם חדלו פרזון (שופ’ ה, ז), צדקות פרזונו (שופ’ ה, יא). והיושבים בערי הפרזות נקראים706 פרזים היהודים הפרזים (אס’ ט, יט).

705היושבים]  הישבים BL

706נקראים]  נקראו BL

לג.  משנה יומא א, ז

פרח מטה אהרן (במ’ יז, כג), הפרחה הגפן (שה"ש ו, יא), מטהו יפרח (במ’ יז, כ), צדיק כתמר יפרח (תה’ צב, יג), יפרח בימיו צדיק (תה’ עב, ז), פרוח707 תפרוח708ותגל709 (יש’ לה, ב), ותגל ערבה ותפרח כחבצלת (יש’ לה, א). והשם פרח שושן (א' ז, כו), בסגול. כפתריה ופרחיה (שמ’ כה, לא). והכבד מריח מים יפריח710 (איוב יד, ט), ואהל ישרים יפריח (מש’ יד, יא), בחצרות אלהינו יפריחו (תה’ צב, יד), אלו הן פעלים עומדים. והיוצא הפרחתי711 עץ יבש (יח’ יז, כד), הענין ידוע. 712וענין קרוב לזה להגלות הדבר ותתפשט713 ואם פרוח תפרח הצרעת (וי’ יג, יב), בשחין פרחה (וי’ יג, כ), פורח714 באדם ובבהמה (שמ’ ט, י). על ימין פרחח יקומו (איוב ל, יב), בהכפל הלמ"ד. ופירושו הקטנים והנערים יקומו על ימינו ללעג עליו. וכן נקראו קטני העופות אפרוחים 715או בצים716 (דב’ כב, ו). וכן בדברי רבותינו ז"ל [לג] פרחי כהונה, והם בני הכהנים הנערים. ויש אומרים כי פרחח שם מורכב ומשפטו פרח חח, והוא רומז717 בו לבני אדם הנקלים והנבזים. ודמה אותם לפרח החח718 והקוץ שאין בו ממש. אשר אתנה כוםו719מצודדות720 שם את הנפשות לפורחות721 (יח’ יג, כ), פירושו מעופפות. תרגום מעופף722 על הארץ (בר' א, כ) יפרח על ארעא. ופירוש אשר אתנה מצודדות723 להרגם להיותם724 נפשותם פורחות והולכות לכם725.

707פרוח]  פרח BL

708תפרוח]  תפרח BL

709 נוסף ותגל]  BL

710יפריח]  יפרח BL

711הפרחתי]  והפרחתי BL

712 חסר]  ומה שאמר ויצא פרח ויצץ ציץ (במ’ יז, כג), אמר פרח על יציאת העלים תחלה ואחר כך הנץ, וזה הפך הטבע בעץ השקד והיה זה להגדיל הנס. BL

713ותתפשט]  ולהתפשט BL

714פורח]  פרח BL

715 חסר]  אפרחים BL

716בצים]  ביצים BL

717רומז]  רמז BL

718החח]  החוח BL

719 נוסף כוםו]  BL

720מצודדות]  מצדדות BL

721לפורחות]  לפרחות BL

722מעופף]  יעופף BL

723מצודדות]  מצדדות BL

724להיותם]  להיות BL

725לכם]  להם BL

לד.  משנה פאה ו, ה

לה.  בבלי, בבא מציעא נז ע"ב

לו.  בבלי, בבא קמא קיז ע"א

לז.  משנה קדושין א, א

ופרט כרמך לא תעולל726 (וי’ יט, י), בשש נקדות727, 728הגרגרים האחדים הנושרים בעת הבצירה. ואמרו רבותינו ז"ל [לד] שני גרגרים פרט, שלשה אינן פרט. ודומה הלשון הזה למה שאמרו [לה] כלל ופרט. ומזה הפורטים729 על פי הנבל (עמ’ ו, ה), פירושו מאתאחדים730. או פירוש הפורטים הפותחים731כלומר פותחים השירים והזמירות שלהם על פי הנבל. ודומה לו בדברי732 רבותינו ז"ל [לו] הוה733 פריטין שפוותיה734. ויש מפרשים הפורטים מלשון הפרוטה735 הידוע בדברי רבותינו ז"ל [לז] כלומר שנותן כל אחד פרוטה למשורר.

726תעולל]  תלקט BL

727נקדות]  נקודות BL

728 חסר]  והם BL

729הפורטים]  הפרטים BL

730מאתאחדים]  מתאחדים BL

731 נוסף הפותחים]  BL

732בדברי]  בלשון BL

733הוה]  הוו BL

734שפוותיה]  שפותיה BL

735הפרוטה]  פרוטה BL

לח.  בבלי, חולין מו ע"ב

לט.  פרקי דרבי אליעזר מא, טו

ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך (שמ’ א, יג), לא ירדנו בפרך לעיניך (וי’ כה, נג), בשש נקדות736, פירושו בקושי וברצוץ. ובדברי רבותינו ז"ל [לח] שתהא נפרכת בצפרן737. ועשית פרכת (שמ’ כו, לא), פירושו יריעה שהיתה מסך לארון להבדיל בינו ובין אהל מעד738. ובדברי רבותינו ז"ל739[לט] ותלה בחופת בנו פרכות740 שחורות, פירושו יריעות שחורות כאהלי קדר.

736נקדות]  נקודות BL

737בצפרן]  בצפורן BL

738מעד]  מועד BL

739 נוסף ז"ל]  BL

740פרכות]  פרכיות BL

מ.  משנה סוטה א, ה

ופ741ובגדיו לא יפרום742 (וי’ כא, י), ובגדיכם לא תפרומו743744 (וי’ י, ו), בגדיו יהיו פרומים745 (וי’ יג, מה), ענין קריעה. ואחר שאמרו רבותינו ז"ל [מ] ואוחז בבגדיה אם נקרעו 746 ואם נפרמו נפרמו, 747יש הפרש בין קריעה לפרימה, כי הקריעה בבגד גופו שלא במקום התפר, והפרימה במקום התפר.

741ופ]  BL

742יפרום]  יפרם BL

743תפרומו]  תפרמו BL

744 חסר]  ולא תמתו BL

745פרומים]  פרמים BL

746 חסר]  נקרעו BL

747 חסר]  נראה כי BL

מא.  משנה דמאי ה, ה

מב.  בבלי, חולין סב ע"א

הלא748 פרוס749 לרעב לחמך (יש’ נח, ז). וכן פורש750 אין להם (איכה ד, ד), ופרשו כאש751 הבסיר752 (מי’ ג, ג), אף על פי שנכתב753 בשי"ן754 ענין חתיכה בידים פצייר בלעז. ודומה לו בדברי רבותינו ז"ל [מא] הנותן פרוסה לעני. וכן בא הלשון755בפריסת756 הידים והגוף באבל מרוב הצער, תתיפח תפרש כפיה (יר’ ד, לא), פרשה ציון בידיה (איכה א, יז), והן כתובין בשי"ן. ונכתב בסמ"ך ולא יפרסו להם על אבל (יר’ טז, ז), והמסורת כל לשון פריסה כתוב בשי"ן בר מן ב' כתיבין בסמ"ך757 הלא758 פרס לרעב 759, ולא יפרסו להם. ופירוש ולא יפרסו760 ולא יבאו761 לנחמו על מת (יר’ טז, ז) כלומר לא יספדו על המתים ולא ינחמו החיים. והמפרשים פרשו762 ולא יפרסו להם763על אבל כמו שפורסין764 לאבל ובוצעים765 לו הלחם כשמברין אותו766 וזה הוא767 שאמר לנחמו על מת. וכן פירש אדני768 אבי ז"ל פרשה ציון ציון בידיה, כי המנהג שהמתנחמים769 פורסים770 לחם לאבל והיא בעמ771בעצמה772 בידיה כי אין מנחם לה. וענין אחר כל מפרסת פרסה (וי’ יא, ג), שיש לה שתי פרסות. ופרש773 עוד ושוסעת774 שסע (וי’ יא, ג), שפרסותיה סדוקות מלמטה כמו מלמעלה, כי יש בהמה שפרסותיה סדוקות מלמעלה ודבוקות מלמטה775 כמו שאמר (וי’ יא, כו) לכל הבהמה אשר היא מפרסת פרסה ושסע איננה שוסעת776 כמו הגמל והדוב והכלב והחתול. ובא השם הזה בלשון זכרים ופרסיהן יפרק (זכ’ יא, טז). ואת הפרס (וי’ יא, יג), בשש נקדות777 והוא עוף גדול שוכן במדבר, כדברי רבותינו ז"ל [מב] פרס ועזניה בישוב לא שכיחי. וכתב רבי יונה הוא778 שקורין לו בערבי עקאב.

748הלא]  הלוא BL

749פרוס]  פרס BL

750פורש]  פרש BL

751כאש]  כאשר BL

752הבסיר]  בסיר BL

753שנכתב]  שנכתבו BL

754 חסר]  ענינם BL

755 repentir הלשון]  הלשון BL

756בפריסת]  על פריסת BL

757בסמ"ך]  סמ"ך BL

758הלא]  הלוא BL

759 חסר]  לחמך BL

760 חסר]  להם BL

761יבאו]  יבואו BL

762פרשו]  פירשו BL

763 חסר]  לא יפרסו BL

764שפורסין]  שפורסים BL

765ובוצעים]  ובוצעין BL

766אותו]  אתו BL

767וזה הוא]  וזהו BL

768אדני]  אדוני BL

769שהמתנחמים]  של מנחמין BL

770פורסים]  פורשין BL

771 נוסף בעמ]  BL

772 חסר]  פרשה BL

773ופרש]  ופירשו BL

774ושוסעת]  ושסעת BL

775ודבוקות מלמטה]  ומלמטה דבוקות BL

776שוסעת]  שסעת BL

777נקדות]  נקודות BL

778הוא]  והוא BL

מג.  משנה מגילה ב, א

שמעו מוסר וחכמו ואל תפרעו (מש’ ח, לג), ותפרעו כל עצתי (מש’ א, כה), פורע מוסר (מש’ טו, לב), פרעהו אל תעבר בו (מש’ ד, טו). והנפעל באין חזון יפרע עם (מש’ כט, יח). והפעל הכבד תפריעו779 העם ממעשיו (שמ’ ה, ד), ענין כלם והדומים להם המרי והריחוק והביטול780. ויש מפרשים אותם מדברי רבותינו ז"ל [מג] הקורא את המגלה למפרע, כלומר השבת הדבר לאחור וההפך. וכן לא אפרע ולא אחוס (יח’ כד, יד), כלומר שלא אשוב אחור ממה שדברתי. וענין אחר כי פרוע781 הוא כי פרעה אהרן (שמ’ לב, כה), פירושu מגולה ממעשיו הרעים. וכן ופרע782 את ראש האשה (במ’ ה, יח), כלומר יגלה שער ראשה הנסתר תחת הצעיף783. וכן גדל פרע שער ראשו (במ’ ו, ה), הפ"א בסגול. וראשו יהיה פרוע (וי’ יג, מה), את ראשו לא יפרע (וי’ כא, י), וראשיכם784 לא785 תפרעו (וי’ י, ו), כי דרך האבל לגלות ראשו ולהסיר מצנפתו או מגבעתו ופארו מעל ראשו. ופירוש גדל פרע כי כשיגדל שערו הנה הוא מגולה תחת המצנפת. ויש מפרשים מזה הענין בפרוע786 פרעות בישראל (שופ’ ה, ב). כי הפריע ביהודה (דה"ב כח, יט). וענין אחר מראש פרעות אויב (דב’ לב, מב), נקמות האויב. וכן בפרוע פרעות בישראל. והפעל הכבד כי הפריע ביהודה. ותרגום נקום נקמת בני ישראל (במ' לא,ב) אתפרע פורענות787.

779 חסר]  את BL

780והביטול]  והבטול BL

781פרוע]  פרע BL

782ופרע]  ופרע BL

783הצעיף]  הצעיף BL

784וראשיכם]  ראשיכם BL

785לא]  אל BL

786בפרוע]  בפרע BL

787פורענות]  פרענות BL

מד.  בבלי, כתובות ו ע"ב

על כי788 פרץ י"י 789בעזא790 (שמ"ב ו, ח), פרצו ויעברו (מי’ ב, יג), אשר המה791פרוצים (נחמ’ ב, יג), פרוץ792 גדרו (יש’ ה, ה), פרצו דמים793 בדמים נגעו (הו’ ד, ב), ותפרץ בם מגפה (תה’ קו, כט), פן יפרץ בם (שמ’ יט, כד), פרץ נחל מעם גר (איוב כח, ד), יפרצני פרץ על פני פרץ (איוב טז, יד), ותירוש יקביך יפרוצו794 (מש’ ג, י), מה פרצת עליך פרץ (בר’ לח, כט), ופרצת ימה וקדמה (בר’ כח, יד), ויפרץ האיש מאדמאד795 (בר’ ל, מג), ומקנהו פרץ בארץ (איוב א, י), כן ירבה וכן יפרוץ796 (שמ’ א, יב), כי ימין ושמאל797 תפרצי (יש’ נד, ג). והנפעל אין חזון נפרץ (שמ"א ג, א). וההתפעל המתפרצים איש מפני אדניו (שמ"א כה, י). והכבד וחומת ירושלם מפורצת798 (נחמ’ א, ג). והשם פרץ בשש נקדות799. כפרץ רחב יאתיו (איוב ל, יד), פרץ על פני פרץ (איוב טז, יד). ובתוספת מ"ם ועל מפרציו ישכון (שופ’ ה, יז). לא עליתם בפרצות (יח’ יג, ה), אפשר שהוא מקובץ מן פרץ כמו מן ארץ ארצות. או יהיה האחד ממנו פרצה. וכן בדברי רבותינו ז"ל [מד] פרצה דחוקה מותר ליכנס800 בה בשבת. והתאר ארחות פריץ (תה’ יז, ד), ופריץ חיות בל יעלנה (יש’ לה, ט). ומשקל אחר ובאו בה פריצים וחללוה (יח’ ז, כב), המערת פריצים801 (יר’ ז, יא), ובני פריצים802 עמך (דנ’ יא, יד), כלם ענין אחד והוא ענין ההריסה והנתיצה, אבל לרוב הדברים ושופעם ידמם לפריצה כמו ומקנהו פרץ בארץ (איוב א, י), ותירוש יקביך יפרוצו803(מש' ג, י), ויפרץ האיש מאד מאד (בר' ל, מג), ופרצת ימה וקדמה (בר' כח, יד), והדומים804 להם כאלו805 מרובם יפרוצו806 הגדרים שלא יכילם מקום נגדר. ובהפך זה נאמר הזנו ולא יפרוצו807 (הו’ ד, י). וכן על מפרציו ישכון (שופ' ה, יז), רוצה808 לומר מקום התפשטות הנהרות. ויש מפרשים809 המקומות שפרוצות העיירות810 שם ישכון לשמרם מפני האויבים לפיכך לא בא למלחמה. וכן נפרצה נשלחה על אחינו811(דה"א יג, ב), כלומר נשלחה על אחינו812הנה והנה. וענין אחר ויפרצו בו עבדיו (שמ"א כח, כג), ויפרץ בו אבשלום (שמ"ב יג, כז), ויפרץ בו ויצר ככרים כסף (מל"ב ה, כג), ויפרץ בו ולא אבה ללכת ויברכהו (שמ"ב יג, כה), כלם ענין ההפצר והוא הפוך מן ויפצר בם מאד (בר’ יט, ג). וכבר פרשתיו813.

788כי]  אשר BL

789 חסר]  פרץ BL

790בעזא]  בעזה BL

791המה]  המו  BL

792פרוץ]  פרץ BL

793דמים]  ודמים BL

794יפרוצו]  יפרצו BL

795 נוסף מאד]  BL

796יפרוץ]  יפרץ BL

797ושמאל]  ושמאול BL

798מפורצת]  מפרצת BL

799נקדות]  נקודות BL

800ליכנס]  להכנס BL

801פריצים]  פרצים BL

802פריצים]  פריצי BL

803יפרוצו]  יפרצו BL

804והדומים]  הדומים BL

805כאלו]  כאילו BL

806יפרוצו]  יפרצו BL

807יפרוצו]  יפרצו BL

808רוצה]  רצונו BL

809 חסר]  ועל מפרציו BL

810העיירות]  העירות BL

811 נוסף על אחינו]  BL

812 נוסף על אחינו]  BL

813פרשתיו]  פירשתיו BL

מה.  בבלי, חולין י ע"ב

ופרקת עלו מעל צוארך (בר’ כז, מ), פורק814 ואין מציל (תה’ ז, ג). והשם ואל תעמד על הפרק (עו' יד), כחש פרק מלאה (נח’ ג, א), בשש נקדות815. והפעל הכבד פרקו נזמי הזהב (שמ’ לב, ב), ופרסיהן יפרק (זכ’ יא, טז), מפרק הרים (מל"א יט, יא). וההתפעל התפרקו ויתנו לי (שמ’ לב, כד), ויתפרקו כל העם (שמ’ לב, ג). ופירושו התפרקו מנזמי הזהב אשר באזניהם, ולפיכך בא בלשון התפעל כי ברצון גדול עשו ורצו להיותם נפרקים מנזמיהם שלא יהיו להם עוד. התפרקו ויבשו (יח’ יט, יב), הכל בענין816 השבר והפרשת דבר מדבר. ופירוש ואל תעמד על הפרק (עו' יד), לא היה לך לעמד817 על השבר הבא לישראל, אך היה לך להצילם אם היית818. ובא כדרך לא תעמד על דם רעך (וי' יט, טז). ויש מפרשים על הפרק בראש819 הדרכים מקום שיתפרקו ממנו הדרכים שם היית עומד והיית אומר לבבליים איזה820 דרך הלך הפליט. ותשבר מפרקתו (שמ"א ד, יח), הוא עצם הצואר. וכן אמרו רבותינו ז"ל [מה] ודילמא בעצם דמפרקת821 איפגים. ולפי שהוא פרקים822 נקרא כן. וענין אחר823 קרוב לענין ראשון824 ויפרקנו מצרינו (תה’ קלו, כד), פורק825 אין מידם (איכה ה, ח), תרגום ויושע ופריק826 (שמ' יד, ל).

814פורק]  פרק BL

815נקדות]  נקודות BL

816בענין]  כענין BL

817לעמד]  לעמוד BL

818 חסר]  יכול BL

819בראש]  בראשי BL

820איזה]  אי זה BL

821דמפרקת]  המפרקת BL

822 חסר]  פרקים BL

823וענין אחר]  וענין BL

824ראשון]  הראשון BL

825פורק]  פרק BL

826ופריק]  ופרק BL

מו.  בבלי, עבודה זרה כז ע"ב

לפרוש827 להם על פי י"י (וי’ כד, יב). והשם ואת פרשת הכסף (אס’ ד, ז), ופרשת גדלת מרדכי (אס’ י, ב). והפעל הכבד ויקראו בספר תורת828 אלהים829 מפורש830 (נחמ’ ח, ח). ושלא נזכר פועלו831 ממנו כי לא פרש מה יעשה לו (במ’ טו, לד), ענין הכל הבאור832 והפירוש. והנפעל בענין קרוב לזה ביום היותו בתוך צאנו נפרשות (יח’ לד, יב), פירושו נפרדות. וענין אחר הפעל הכבד וכצפעוני833 יפריש834 (מש’ כג, לב), והוא ענין טריקה בדברי רבותינו ז"ל [מו] חויא טרקיה835, פויינר836 בלעז. ומזה הענין נקרא רוכב הסוס פרשù פרש מעלה (נח’ ג, ג), פירושו מעלה להב החרב וברק חנית, וא"ו837 ולהב נוספת כוא"ו838 וישא839 אברהם את עיניו (בר' כב, ד). 840ברכבו ובפרשיו (שמ’ יד, יז), את הרכב ואת הפרשים (שמ’ יד, כח), מקול פרש (יר’ ד, כט). ונקרא כן לפי שהוא מפריש הסוס במגפים שברגליו להריץ אתו. ויתכן להיות מזה ופרשיו לא ידקנו (יש’ כח, כח), והם841 שני842 החרוץ שהם חדים. ויש מפרשים סוסים ופרשים ופרדים נתנו עזבוניך (יח’ כז, יד), מין מסוסים מיוחסים יקראו כן. ואין צרך843 רק הוא כמשמעו וענינו כמו שאמר המה רוכליך844 בנפש אדם. וענין אחר וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם (מל' ב, ג), בשש נקדות845. ואת846 עורו847 ואת פרשו (שמ’ כט, יד), על פרשו848 ישרף (במ’ יט, ה), הוא הזבל שבכרס הבהמה.

827לפרוש]  לפרש BL

828תורת]  בתורת BL

829אלהים]  האלהים BL

830מפורש]  מפרש BL

831פועלו]  פעלו BL

832הבאור]  הביאור BL

833וכצפעוני]  וכצפעני BL

834יפריש]  יפרש BL

835טרקיה]  טרקיא BL

836פויינר]  פונזיי"ר BL

837וא"ו]  ווי"ו BL

838כוא"ו]  כוי"ו BL

839וישא]  וישא BL

840 חסר]  או הוא חסר רוצה לומר מעלה חנית או כידון והדומה להם מכלי המלחמה. BL

841והם]  הם BL

842שני]  שיני BL

843צרך]  צורך BL

844רוכליך]  רכליך BL

845נקדות]  נקודות BL

846ואת]  את BL

847עורו]  ערו BL

848פרשו]  פרשה BL

הן פרש עליו אורו (איוב לו, ל), פרש ענן למסך (תה’ קה, לט), ופרש כפיו אל הבית הזה849(מל"א ח, לח), אפרש850 כפי אל י"י (שמ’ ט, כט), ויפרש אותה לפניו851 (יח’ ב, י), ופרשו בגד כליל תכלת (במ’ ד, ו), וכפיו פרושות852 השמים (מל"א ח, נד), פורשי853 כנפים (שמ’ כה, כ), פרשו רשת ליד מעגל (תה’ קמ, ו), ורשת פרושה על תבור (הו’ ה, א), ופורשי854 מכמורת855 (יש’ יט, ח), כשחר פרוש856 על ההרים (יואל ב, ב). והפעל הכבד ממנו ופרש ידיו בקרבו (יש’ כה, יא), כאשר יפרש השוחה857 לשחות (יש’ כה, יא), פרשתי ידי עליך858 (תה’ קמג, ו), פרשתי ידי כל היום אל עם סורר (יש’ סה, ב), בפרש שדי (תה’ סח, טו), ובפרשכם כפיכם (יש’ א, טו), ענין כלם והדומים להם ענין שטוח. והשם מזה הענין מפרשי עב (איוב לו, כט), והוא התפשטות העבים. וענין אחר קרוב לזה הבנין859 נפעל והנשארים לכל רוח יפרשו (יח’ יז, כא). והכבד כי כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם (זכ’ ב, י), ענין פזור, פירושו כמו שארבע רוחות השמים רחוקים זה מזה כן ארחיק אתכם זה מזה בפזרי אתכם. וענין אחר ופרשו כאשר בסיר (מי’ ג, ג), פורש860 אין להם (איכה ד, ד).והכבד פרשה ציון בידיה (איכה א, יז)861, תפרש כפיה (יר’ ד, לא), פרשתים862 בשרש863 פרס. ויש מפרשים בפרוש שדי.864

849 נוסף הזה]  BL

850 חסר]  את BL

851לפניו]  לפני BL

852פרושות]  פרשות BL

853פורשי]  פרשי BL

854ופורשי]  ופרשי BL

855מכמורת]  מכמרת BL

856פרוש]  פרש BL

857השוחה]  השחה BL

858עליך]  אליך BL

859הבנין]  מבנין BL

860פורש]  פרש BL

861 repentir והכבד פרשה ציון בידיה איכה א, יז]  והכבד פרשה ציון בידיה (איכה א, יז) BL

862פרשתים]  פירשתים BL

863בשרש]  בשער BL

864 repentir ויש מפרשים בפרוש שדי.]  ויש מפרשים מזה בפרש שדי. BL

והנהר הרביעי הוא פרת (בר’ ב, יד). ופירש אדני865 אבי ז"ל מזה הפרתמים (אס’ א, ג), כלומר הפחות866 היושבים על נהר פרת.

865אדני]  אדוני BL

866הפחות]  הפחוות BL

כי פשה הנגע (וי’ יג, נא), ואם פשה תפשה (וי’ יג, ז), לא פשתה (וי’ יג, כג), ענינם ענין867הפשטה והפריצה868.

867 נוסף ענין]  BL

868והפריצה]  והפרצה BL

מז.  משנה שביעית ד, ו

מח.  בבלי, ביצה לג ע"ב

ויפשחני שמני שומם (איכה ג, יא), ענינו שסעני ובקעני. ותרגום וישסף שמואל את אגג (שמ"א טו, לג) ופשח שמואל. ובמשנה [מז] אילן שנפשח קורין869 אותו בשביעית. ועוד בדבריהם ז"ל870[מח] הוה מפשח ויהיב לן אלותא אלותא871.

869קורין]  קושרין BL

870 נוסף ז"ל]  BL

871אלותא אלותא]  אלוותא אלוותא BL

ופשט את בגדיו (וי’ ו, ד), ויפשט גם הוא בגדיו (שמ"א יט, כד), ואת בגדי רקמתם יפשטו (יח’ כו, יז). והתאר872 לנקבה פשוטה873 ועורה874 (יש’ לב, יא), או הוא מקור בתוספת ה"א. והוא הנכון כי הוא מלעיל. והכבד לפשט את החללים (שמ"א לא, ח), והעם ישובו875 אחריו אך לפשט (שמ"ב כג, י), פירוש לפשט החללים שהיה הוא הורג. וההתפעל ויתפשט יהונתן את המעיל אשר עליו (שמ"א יח, ד), פירושו מן המעיל. וכבד אחר עורי876 מעלי הפשיט (איוב יט, ט). פן אפשיטנה ערמה (הו’ ב, ג), פירוש אפשיטנה ער877שתהיה ערומה כלומר878מכל בגדיהאפשיטנה879. והפשט את אהרן את בגדיו880(במ’ כ, כז). וענינם881 ידוע. וכן להסרת העור מעל הבשר והפשיט את העולה882 (וי’ א, ו), ועורם מעליהם הפשיטו (מי’ ג, ג). וענין אחר ופשטת על העיר (שופ’ ט, לג), ועמלקי פשטת883 (שמ"א ל, א), אל פשטתם היום (שמ"א כז, י), ויפשטו על הגמלים (איוב א, יז), ענינו884 הפריצה וההליכה לשלול שלל.

872והתאר]  ותאר BL

873פשוטה]  פשטה BL

874ועורה]  וערה BL

875ישובו]  ישבו BL

876עורי]  כבדי BL

877 נוסף ער]  BL

878 נוסף כלומר]  BL

879 נוסף אפשיטנה]  BL

880 נוסף את בגדיו]  BL

881וענינם]  ענינם BL

882העולה]  העלה BL

883פשטת]  פשטו BL

884ענינו]  ענין BL

מט.  בבלי, יומא לו ע"ב

מלך מואב פשע בי (מל"ב ג, ז), והם פשעו בי (יש’ א, ב), ויפשעו ישראל בבית דוד (מל"א יב, יט), פשע וכחש (יש’ נט, יג), בימיו פשע אדום ויפשע אדום885מתחת יד יהודה (מל"ב ח, כ), אז תפשע לבנה בעת ההיא (מל"ב ח, כב), ופושע886 מבטן קורא887 לך (יש’ מח, ח), ולפושעים888 יפגיע (יש’ נג, יב). כהתם הפושעים889 (דנ’ ח, כג), כתב החכם רבי יונה שהוא שם כמו כהתם הפושעים890 רוצה891 לומר הענשים892 שעברו עליהם. והחכם רבי אברהם אבן עזרא 893פרשו894 כמשמעו פועלים. והטעם כי בעבור שהיו פושעי ישראל רבים על כן נמכרו ביד היונים. והשם על כל דבר פשע (שמ’ כב, ח), בסגול. מה פשעי ומה חטאתי895(בר’ לא, לו), על896 כל פשעים תכסה אהבה (מש’ י, יב), לכל פשעיהם897 ולכל חטאתם898(וי’ טז, כא). והנפעל אח נפשע מקרית עז899 (מש’ יח, יט), פירושו קשה הוא מקרית עז900. ענין הפשע הוא המרד וצאת מרשות901 האדון או המצוה אותו על הדבר. וכן אמרו רבותינו ז"ל [מט] עונות אלו הזדונות וכן הוא אומר הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה (במ' טו, לא), פשעים אלו המרדים וכן הוא אומר מלך מואב פשע בי (מל"ב ח, כב), אז תפשע לבנה (מל"ב ג, ז), חטאים אלו השגגות וכן הוא אומר902 נפש אשר903 תחטא בשגגה. וכן מה שנאמר בענין הפקדון על כל דבר פשע (שמ' כב, ח), ורוצה904 לומר הפשע905 בפקדון שלא שמרו כדרך השמרים906, אף על פי שאין כאן מרד ואינו מאבדו בידים נקרא פשע907, כי אחר שאינו נותן עיניו ולבו ושמירתו בפקדון אשר הפקד אתו כאלו908 הוא מורד במפקיד909910 ויוצא מתחת יד מצותו שצוהו לשמר911 הדבר וקבל עליו לשמרו ולא שמרו.

885 נוסף ויפשע אדום]  BL

886ופושע]  ופשע BL

887קורא]  קרא BL

888ולפושעים]  ולפשעים BL

889הפושעים]  הפשעים BL

890הפושעים]  הפשעים BL

891רוצה]  רצונו BL

892הענשים]  העונשים BL

893 חסר]  ז"ל BL

894פרשו]  פירשו BL

895 נוסף ומה חטאתי]  BL

896על]  ועל BL

897לכל פשעיהם]  ואת כל פשעיהם BL

898 נוסף ולכל חטאתם]  BL

899עז]  עוז BL

900עז]  עוז BL

901מרשות]  מרשות BL

902 repentir מלך מואב פשע בי מל"ב ח, כב, אז תפשע לבנה מל"ב ג, ז, חטאים אלו השגגות וכן הוא אומר]  מלך מואב פשע בי (מל"ב ג, ז), אז תפשע לבנה בעת ההיא (מל"ב ח, כב), חטאים אלו השגגות וכן הוא אומר BL

903אשר]  כי BL

904ורוצה]  ורצונו BL

905הפשע]  פשע BL

906השמרים]  השומרים BL

907פשע]  פושע BL

908כאלו]  כאילו BL

909במפקיד]  במפקיד BL

910 חסר]  אצלו BL

911לשמר]  לשמור BL

נ.  בבלי, שבת קיג ע"ב. בבלי, תענית י ע"ב

אפשעה בה (יש’ כז, ד), פירושו אצעדה, והוא בקמץ חטף במקצת הספרים. והשם כי כפשע ביני ובין המות (שמ"א כ, ג), בסגול. ענינו בצעד912 כלומר דבר מועט. והלשון הזה מורגל בדברי רבותינו ז"ל [נ] כאמרם913 פסיעה גסה נוטלת אחת914 מחמש מאות ממאור עיניו של אדם. וכנה הערוה בלשון הזה ואמר עד המפשעה (דה"א יט, ד), כמו שכנה גם כן ברגלים כמו שאמר ולא עשה את915רגליו (שמ"ב יט, כה), אך מסיך הוא את רגליו (שופ' ג, כד).

912בצעד]  כצעד BL

913כאמרם]  באמרם BL

914אחת]  אחד BL

915 נוסף את]  BL

פושק916 שפתיו מחתה לו (מש’ יג, ג), כלומר פותח. והכבד ותפשקי את רגליך (יח’ טז, כה), פירושו ותפתחי והוא על דרך המשגל.

916פושק]  פשק BL

ומי יודע פשר דבר (קה' ח, א), בחמש נקודות. ויש ספרים שהוא בשש נקודות ענינו פתרון דבר. וכן917תרגום918 919כפתרון חלומו בגבר920 כפשרן חלמיה.

917 נוסף וכן]  BL

918תרגום]  ותרגום BL

919 חסר]  איש BL

920בגבר]  גבר BL

והפשתה והשעורה921 נכתה (שמ’ ט, לא), ופשתה כהה לא יכבנה (יש’ מב, ג).922 והכנוי923 והקבוץ924בלשון זכרים ואף על פי שהענין לשון נקבות צמרי ופשתי (הו’ ב, ז),925 כפשתים אשר בערו באש (שופ’ טו, יד), בצמר או בפשתים (וי’ יג, נב). בפשתי העץ (יהו’ ב, ו), ופרושו926 בעצי הפשתים כי עדיין927 היתה928 בקנה שלה929 וההוא930 יקרא עץ931. וימצא בסמיכות932 הזה בלשון הקדש כי פעמים ישוב הסומך נסמך והנסמך סומך כמו תולעת שני (שמ' כה, ד), ואת שני התולעת (וי' יד, ו), והוא933 כל אחד מהם סומך ונסמך, והכל לפי הענין והבאור934.

921והשעורה]  והשערה BL

922 חסר]  ובא BL

923והכנוי]  הכנוי BL

924 נוסף והקבוץ]  BL

925 חסר]  ובא הקבוץ גם כן בלשון זכרים BL

926ופרושו]  ופירושו BL

927עדיין]  עדין BL

928היתה]  היה BL

929שלה]  שלו BL

930וההוא]  והוא BL

931עץ]  עץ BL

932בסמיכות]  כסמיכות BL

933 חסר]  כשיתכן BL

934והבאור]  והביאור BL

פתות אותה935 פתים (וי’ ב, ה), ענין חתיכה ושבירה936. וכן פת לחם (בר’ יח, ה), חתיכת לחם. ואוכל937 פתי לבדי (איוב לא, יז), מפתו תאכל (שמ"ב יב, ג). פתך אכלת תקיאנה (מש’ כג, ה). משליך קרחו כפתים (תה’ קמז, יז), פירושו כמו דבר938 הנבלע939 לבצעים ובתשלומי940 ובפתותי לחם (יח’ יג, יט). וזכר רבי יהודה בזה ענין אחר הפעל941 הכבד והפתית בשפתיך (מש’ כד, כח), ומשפט המלה הפתות בחלם942. ועוד נכתבם943 בשרש פתה על מתכונתו944. ויתכן להיות945 מהענין הנזכר ענין שבירה וחתיכה לענין הפסוק שאמר אל תהי עד חנם ברעך (מש' כד, כח) שאם תהיה עד חנם בו תשברהו ותכהו בשפתיך (מש' כד, כח).

935אותה]  אתה BL

936ושבירה]  ושבר BL

937ואוכל]  ואכל BL

938דבר]  הדבר BL

939הנבלע]  הנבצע BL

940ובתשלומי]  ובתשלומו BL

941הפעל]  מהפעל BL

942בחלם]  בחולם BL

943נכתבם]  נכתבנו BL

944מתכונתו]  מתכנתו BL

945להיות]  להיותו BL

פן יפתה לבבכם (דב’ יא, טז), ויפת בסתר לבי (איוב לא, כז), ולפותה946 שפתיו לא תתערב (מש’ כ, יט), ענינו הטיית הלב לזולתו שלא על דרך האמת והשכל. ופירוש ולפותה947 שפתיו לא תתערב ולפותה בשפתיו, כלומר אל תתערב למי שנטה948 אליך בשפתיו ובדברו חלקלקות אליך ולבו לא נכון עמך. ופותה949 תמית קנאה (איוב ה, ב), מי שיטה לכל דבר שיראה ויתאוה לו תמיתנו הקנאה שיקנא לכל דבר חמדה שיראה לזולתו. כיונה פותה אין לב (הו’ ז, יא), פירושו כמו היונה שנטה950 אל האוכל ואין לה951 להבין ולהשכיל כי הרשת פרושה ללכדה בנטותה על האוכל כן אפרים שנטה אל אשר תמשכהו תאותו למצרים ולאשור לבקש עזר ואין לו לב לדעת ולהבין כי יוצר הכל כשישלם952 בלכתם לבקש עזר מבלתו. וכן אמר בפסוק שאחריו כאשר ילכו אפרש953 עליהם רשתיוגו'954. ולפיכך נקרא השוטה פתי לפי שהוא נוטה לכל דבר כמו שאמר פתי יאמין לכל דבר (מש’ יד, טו). שומר955 פתאים י"י (תה’ קטז, ו), נכתב באל"ף יו"ד, האל"ף נחה ואיננה956 למ"ד הפועל957 כי היו"ד הנעה היא למ"ד הפועל958 וי"וד959 הרבים נפלה. וכן נחלו פתאים (מש’ יד, יח), וארא בפתאים (מש’ ז, ז), הבינו פתאים (מש’ ח, ה), עזבו פתאים (מש’ ט, ו), פתאים עברו נענשו (מש’ כז, יב). ונכתבו בלא אל"ף עם יו"ד למ"ד הפועל960 לבד עד מתי פתים (מש’ א, כב), כי משובת פתים (מש’ א, לב). ונכתב בשני יו"דין ביו"ד למ"ד הפעל וביו"ד הרבים ופתיים עברו ונענשו (מש’ כב, ג). ושם דבר פתיות ובל ידעה מה (מש’ ט, יג). ובמשקל אחר961 עד מתי פתים תאהבו פתי (מש’ א, כב), בשקל מרי. ומזה הענין והעקר נגזרה מלת פתאום והאל"ף תמורת הה"א למ"ד הפועל962 והוא בשקל שלשום963 ויאמר י"י פתאם (במ’ יב, ד), ופתאום964 יבא965 אל היכלו (מל' ג, א), על כן פתאום966 יבא967 אידו (מש’ ו, טו), שהוא ענין מהירות ופתע ודבר שלא ירגיש אדם בו עד שיהיה, כי הפתי עושה דבריו במהירות כמו שאמר ועצתנמהרים נפתלה968(איוב ה, יג). ולנחץ הדבר יותר נכפל עם פתע בפתע פתאום969 (במ’ ו, ט), כי970 פתאום971 לפתע (יש’ ל, יג). והנפעל אם נפתה לבי על אשה972(איוב לא, ט), פתיתני י"י ואפת (יר’ כ, ז), משפטו אפתה. והפעל הכבד ואפת973(יר’ כ, ז), פתיתי את הנביא ההוא (יח’ יד, ט), מי יפתה את אחאב (מל"א כב, כ), הנה אנכי מפתיה (הו’ ב, טז), נכתב בו היו"ד במקום למ"ד הפעל. וכתב רבי אחי רבי משה מזה והפתית בשפתיך (מש’ כד, כח), והה"א במקום אם כאלו974 אמר ואם פתית.975 הפסוק כן הוא אל תהי עד חנם ברעך, ואם פתית כלומר ואף על פי976 שפתית בשפתיך אשר כנגדו והעיד בעבורך עדות שקר אל תעיד לו בעבור זה עדות שקר וזהו שאמר אחריו977 אל תאמר כאשר עשה לי כן אעשה לו וגו'. וענין אחר הפעל הכבד יפת אלהים ליפת (בר’ ט, כז), משפטו978 יפתה. ותרגום כי ירחיב י"י אלהיך את גבולך (דב' יב, כ)979ארי יפתהי"י אלהך ית תחומך980. ויש מפרשים מזה הענין ולפתה שפתיו (מש’ כ, יט), כלומר למרחיב פיהו לדבר דברי ריק וחרפות וגדופי בני אדם אל תתחבר עמו או פירוש לענין שאמר (מש’ כ, יט) גולה סוד הולך רכיל981 ואומר982 ולפותה983 שמרחיב שפתיו ומגלה סוד לא תתערב עמו.

946ולפותה]  ולפתה BL

947ולפותה]  ולפתה BL

948שנטה]  שנוטה BL

949ופותה]  ופתה BL

950שנטה]  שנוטה BL

951 חסר]  לב BL

952כשישלם]  יכשילם BL

953אפרש]  אפרוש BL

954 נוסף וגו']  BL

955שומר]  שמר BL

956ואיננה]  ואיננו BL

957הפועל]  הפעל BL

958הפועל]  הפעל BL

959וי"וד]  וי"וד BL

960הפועל]  הפעל BL

961אחר]  התאר BL

962הפועל]  הפעל BL

963שלשום]  שלשם BL

964ופתאום]  ופתאם BL

965יבא]  יבוא BL

966פתאום]  פתאם BL

967יבא]  יבוא BL

968נמהרים נפתלה]  נפתלים נמהרה BL

969פתאום]  פתאם BL

970כי]  אשר BL

971פתאום]  פתאם BL

972 נוסף על אשה]  BL

973 נוסף ואפת]  BL

974כאלו]  כאילו BL

975 חסר]  ופירוש BL

976ואף על פי]  אף על פי BL

977אחריו]  אחריו BL

978משפטו]  משפתו BL

979 נוסף ]  BL

980 נוסף י"י אלהך ית תחומך]  BL

981רכיל]  רכיל BL

982ואומר]  ואמר BL

983 חסר]  שפתיו BL

נא.  אסתר רבה ז, כב

נב.  בבלי, סוטה יא ע"א

ודלתי שמים פתח (תה’ עח, כג), כי לא פתח ויך (מל"ב טו, טז), תרגם984 יונתן ארי לא פתחת תרעא לאשלמה985. ופתחה לך (דב’ כ, יא), ויעזבו את העיר פתוחה (יהו’ ח, יז), להיות עיניך986 פתוחות987 (מל"א ח, כט), יפתח י"י לך את אוצרו הטוב (דב’ כח, יב), פתח לבנון דלתיך (זכ’ יא, א), פתחו שערים988 (יש’ כו, ב). ראשיכם989והמקור בחרק990 הפ"א בפתחי את קברותיכם (יח’ לז, יג), וכפתחו עמדו כל העם (נחמ’ ח, ה), פירושו כשפתח פיו לקרא991 בתורה. פותח את ידיך992 (תה’ קמה טז), פתוח993 תפתח את ידך (דב’ טו, ח), וכל כלי פתוח (במ’ יט, טו), אגרת פתוחה בידו (נחמ’ ו, ה). והנפעל שערי הנהרות נפתחו (נח’ ב, ז), יהיה מקור נפתח (זכ’ יג, א), יהיה סגור994 לא יפתח (יח’ מד, ב). והשם עם נו"ן נפעל מעין מי נפתוח (יהו’ טו, ט). והשם פתח דבריך יאיר (תה’ קיט, קל), הפ"א בקמץ קטן להבדיל995 בינו ובין996 פתח השער (שופ’ יח, טז), שהוא בפתח קטן, שמור997 פתחי פיך (מי’ ז, ה). ויש מפרשים מזה מגביה998 פתחו מבקש שבר (מש’ יז, יט), כלומר שמדבר גבוהות על בני אדם. וכן הוא מפורש999בדברי רבותינו ז"ל [נא]. ומשקל אחר והם על המפתח ולבקר לבקר (דה"א ט, כז), כלומר ממונים לפתוח השערים לבקר1000 לבקר. ובסמוך ומפתח שפתי מישרים (מש’ ח, ו). ומשקל אחר ולך אתן פתחון פה בתוכם1001 (יח’ כט, כא), פירושו1002 בתוך ישראל כי יראו נבואותיך מתקיימות. ובשרש קרן1003. ומזה נקרא הפתח,1004 לפתח חטאת רובץ1005 (בר’ ד, ז), בסגול. ויצא אליהם1006 לוט הפתחה (בר’ יט, ו), והשתחוו עם הארץ פתח השער ההוא (יח’ מו, ג), מגביה פתחו (מש’ יז, יט), כלומר שמתעסק בבנינים1007 גדולים. על דרך שאמרו רבותינו ז"ל [נב] כל המתעסק1008 בבנין מתמסכן. ונקרא פתח מה שיש מן השער חוץ לדלתות כי הכל יקרא שער בין מבפנים בין מבחוץ עם הדלתות, והאסקופה החיצונה כמו שהיא עם המזוזות והמשקוף נקרא פתח לפי שהוא נפתח תמיד אף בהסגר הדלתות הוא נשאר פתוח. וכן שם הכלי שפותחין בו ויקחו את המפתח ויפתחו (שופ’ ג, כה). ובסמוך לא נשתנה, מפתח בית דוד (יש’ כב, כב), ותרגם יונתן מפתח1009 בית מקדשא ושלטן בית דוד. ושלא נזכר פועלו1010 מהדגוש ופתחו שעריך תמיד (יש’ ס, יא), גם מאז לא פתחה אזנך (יש’ מח, ח), פתח הסמדר (שה"ש ז, יג), והחרק בהם תמורת השרק1011 והראוי בהם ופתחו, פתחה אזנך, פתח הסמדרבשרק1012, כמו מאתנן זונה קבצה (מי' א, ז) שהחרק תמורת שרק1013 ומשפטו קבצה. כן דעת המדקדקים. ויותר נכון בעיני שיהיו מן הדגוש בלא תמורה ויהיו פעלים עומדים. ובענין ההתר שהוא קרוב לענין הפתיחה כי יתרי פתח ויענני (איוב ל, יא), מוסר מלכים פתח (איוב יב, יח), ויפתח את1014הגמלים (בר’ כד, לב), אל יתהלל חוגר1015 כמפתח (מל"א כ, יב), פתח חרצבות רשע (יש’ נח, ו), לפתח בני תמותה (תה’ קב, כא)1016. והפעל הקל אסיריו לא פתח ביתה (יש’ יד, יז). והנפעל לא1017 נפתח אזור חלציו (יש’ ה, כז), יסגר על איש ולא יפתח (איוב יב, יד). 1018וההתפעל התפתחי מוסרי צוארך (יש’ נב, ב), פירושו התפתחי ממוסרי צאורך1019 כי בנין התפעל אינו יוצא כמו שכתבנו בחלק הדקדוק. ובענין החתיכה1020 והחקיקה שגם הוא ענין קרוב לאלו ופתחת עליהם (שמ’ כח, ט), פתוחי חותם1021 תפתח את שתי האבנים (שמ’ כח, יא), ועתה פתוחיה יחד (תה’ עד, ו). 1022ומן הענין הזה נקראו החרבות והמה פתיחות1023 (תה’ נה, כב), ואת ארץ נמרוד בפתחיה (מי’ ה, ה). ופרש1024 רבי יונה כמוהם ויבאו פתחי נדיבים (יש’ יג, ב),ואין צרך רק פרושו ויבאו ולפתחי נדיבים1025 ועוד פירש באחד מהפנים חרב חרב פתוחה (יח’ כא, לג), חרב פתחו רשעים (תה’ לז, יד), ענין לטישה וחדוד1026. ואין צרך1027 רק ענינם הוצאת חרב1028 מתערה כמו שנאמר פתוח על הוצאת האסור ממאסרו והתרתו.

984תרגם]  תרגום BL

985לאשלמה]  לאשלמא BL

986עיניך]  עיניך BL

987פתוחות]  פתחת BL

988 חסר]  ויבא גוי צדיק BL

989 נוסף ראשיכם]  BL

990בחרק]  בחירק BL

991לקרא]  לקרוא BL

992ידיך]  ידך BL

993פתוח]  פתח BL

994יהיה סגור]  סגור יהיה BL

995להבדיל]  להבדיל BL

996ובין]  ובי"ן BL

997שמור]  שמר BL

998מזה מגביה]  מזה מגביה BL

999מפורש]  מפורש BL

1000לבקר]  לבקר BL

1001פה בתוכם]  פה בתוכם BL

1002פירושו]  פירושו BL

1003 חסר]  אפרש הפסוק עוד BL

1004הפתח,]  הפתח, BL

1005רובץ]  רבץ BL

1006אליהם]  אלהם BL

1007בבנינים]  בבניינים BL

1008המתעסק]  העוסק BL

1009מפתח]  מפתח BL

1010פועלו]  פעלו BL

1011השרק]  השורק BL

1012 נוסף בשרק]  BL

1013שרק]  שורק BL

1014 נוסף את]  BL

1015חוגר]  חגר BL

1016 חסר]  , יפתח וישדד אדמתו (יש’ כח, כא), הנני מפתח פתחה (זכ’ ג, ט), פירוש כאילו האבן היתה במאסר כל הימים שבטלו המלאכה ועתה יפתחנה וישימו אותה בבנין BL

1017לא]  ולא BL

1018 חסר]  ויתכן מזה הענין תפתח הרעה (יר’ א, יד), BL

1019צאורך]  צוארך BL

1020החתיכה]  החתירה BL

1021חותם]  חתם BL

1022 חסר]  ויתכן לפרש מענין זה הנני מפתח פתחה, ולפי שהשלמת תכונת האבן היפה היא הציורים והפרחים והכפתורים שיפתחו ויציירו בה אמר כן על דרך משל כלומר הנני משלימה לבנין בכל תכונתה. BL

1023פתיחות]  פתחות BL

1024ופרש]  ופירש BL

1025 נוסף ואין צרך רק פרושו ויבאו ולפתחי נדיבים]  BL

1026וחדוד]  וחידוד BL

1027צרך]  צורך BL

1028חרב]  החרב BL

נג.  משנה שבת ב, ג

נד.  ספרי במדבר קטו

נפתולי אלהים נפתלתי (בר’ ל, ח), אין בהם נפתל ועקש (מש’ ח, ח), ועצת נפתלים נמהרה (איוב ה, יג). וההתפעל ועם עקש תתפתל (תה’ יח, כז), ועם עקש תתפל (שמ"ב כב, יז), עקרו1029 תתתפל1030 ונהפכה1031 עי"ן הפעל בפ"א הפעל. ענין כלם1032 ההפוך והעוות. ופירוש נפתולי אלהים נפתלתי (בר’ ל, ח), נתהפכתי ונשתדלתי עם אחתי1033 לנצחה גם יכולתי (בר' ל, ח). וסמך נפתולי אל מלת אלהים לגדל1034 הנפתולים ועצמם על דרך מאפליה (יר' ב, לא), שלהבת יה (שה"ש ח, ו), עיר גדולה לאלהים (יונה ג, ג), כהררי אל (תה' לו, ז). אשר אין צמיד פתיל עליו1035(במ’ יט, טו), פירושו חתיכת בגד קטנה. ודומה לו בדברי רבותינו ז"ל1036המשנה [נג] פתילת הבגד שקפלה1037. וכמוהו לפי דעתי חותמך1038 ופתילך (בר’ לח, יח), רוצה לו1039 אדרתו או הצניף שעל ראשו. וכן דעת המתרגם שתרגם שושיפך, ותרגום וילט פניו באדרתו (מל"א יט, יג) בשושיפיה. ותרגום המחלצות והמעטפות (יש' ג, כב) כותינא ושושיפא, ותרגום ופרשו את1040השמלה (דב' כב, יז) ויפרשון שושיפא. פתיל הנעורת1041 (שופ’ טז, ט), פתיל תכלת (שמ’ לט, לא), חוט כפול ושזור. וכן אמרו רבותינו ז"ל [נד] פתיל שיהיה טווי ושזור. והקבוץ וקצץ1042 פתילים1043 (שמ' לט, ג). וכן חותמך ופתילך, לדעת קצת המפרשים. והנכון מה שכתבתי בו. וכל הנכנס מהשרש1044 הזה הוא ענין אחד ענין העוות וההפוך, כי החוט כשהוא כפול ושזור הוא בעוות1045. וכן הבגד שנעשה מהחוטים1046 השזורים. ויש מפרשים מזה נפתולי אלהים נפתלתי (בר' ל, ח), כלומר נתחזקתי עם אחתי1047 כי החוט כשיכפל ויהיה שזור הוא יותר חזק. והתאר בהכפל העי"ן והלמ"ד דור עקש ופתלתול1048 (דב’ לב, ה).

1029עקרו]  עיקרו BL

1030 חסר]  ומשפטו תתפתל BL

1031ונהפכה]  ונהפכת BL

1032כלם]  כולם BL

1033אחתי]  אחותי BL

1034לגדל]  לגודל BL

1035 נוסף עליו]  BL

1036 נוסף רבותינו ז"ל]  BL

1037 חסר]  ולא הבהבה BL

1038חותמך]  חתמך BL

1039לו]  לומר BL

1040 נוסף את]  BL

1041הנעורת]  הנערת BL

1042והקבוץ וקצץ]  והקבוץ וקצץ BL

1043פתילים]  פתילם BL

1044מהשרש]  תחת השרש BL

1045בעוות]  מעוות BL

1046מהחוטים]  מן החוטים BL

1047אחתי]  אחותי BL

1048ופתלתול]  ופתלתל BL

על חור1049 פתן (יש’ יא, ח), כמו פתן חרש (תה’ נח, ה)בשש נקדות1050, מרורת פתנים בקרבו (איוב כ, יד), ראש פתנים יינק (איוב כ, טז), הם הנחשים הרעים. ואמר פתן חרש לעוצם רעתו כלומר שאין לו לחש. כרותות1051 על1052 המפתן (שמ"א ה, ד), מתחת מפתן הבית קדימה (יח’ מז, א), הוא1053 האסקופה התחתונה אשר ידרכו בה. וכן אמר התרגום סקופתא.

1049חור]  חר BL

1050 נוסף בשש נקדות]  BL

1051כרותות]  כרתות BL

1052על]  אל BL

1053הוא]  היא BL

פתע ישבר (מש’ ו, טו), הפ"א בסגול. בפתע פתאם1054 (במ’ ו, ט), אם1055 בפתע בלא איבה (במ’ לה, כב), פתאם1056 בלא כונה1057.

1054פתאם]  פתאום BL

1055אם]  ואם BL

1056פתאם]  פתאום BL

1057כונה]  כוונה BL

כאשר פתר לנו (בר’ מא, כב), ופותר1058 אין אותו1059 (בר’ מא, טו), תשמע חלום לפתור1060 אתו (בר’ מא, טו), איש כפתרון חלמו (בר’ מא, יא), הלא1061 לאלהים פתרונים1062 (בר’ מ, ח). ענין הכל פירוש וביאור החלום.

1058ופותר]  ופתר BL

1059אותו]  אתו BL

1060לפתור]  לפתר BL

1061הלא]  הלוא BL

1062פתרונים]  פתרנים BL

ואשר הם בני ארבע אותיות

וישכב את בלהה פילגש אביו (בר’ לה, כב), ולבני הפילגשים אשר לאברהם (בר’ כה, ו), ופלגשו1063 אשר בשכם ילדה לו גם היא בן (שופ’ ח, לא). היא האמה המיוחדת לאדם למשכבו בלא כתובה ובלא קדושין1064. ופירשו1065 ותעובה1066 על פלגשיהם (יח’ כג, כ), אנשים לא נשים, ופרושו1067 עבדיהם ויורה על זה אשר בשר חמורים בשרם (יח’ כג, כ). והנכון בעיני שיהיה פלגשיהם כמשמעו ופירוש על כמו עם, אמר כל כך חשקה בהם עד שנדמתה1068 להם כמו פלגשיהם לא שנותיהם1069. ולענין זה נוטה דעת1070התרגום שאמר ואתדמיאת למהוי1071 שמטה1072 להון.

1063ופלגשו]  ופילגשו BL

1064קדושין]  קידושין BL

1065ופירשו]  ופירוש BL

1066ותעובה]  ותעגבה BL

1067ופרושו]  פירוש BL

1068שנדמתה]  שנדמית BL

1069שנותיהם]  שרותיהם BL

1070דעת]  BL

1071למהוי]  למיהוי BL

1072שמטה]  שמטא BL

צפנת פענח (בר’ מא, מה), שם תאר בפלס פרשז, ופירוש צפנת פענח הצפונות מגלה. ואמרו שהוא פעל עבר מן הדגוש והנכון בו פענח בחרק1073 הפ"א. ואמרו1074 הפייטין ממנו כל הבנין כמו שאמר הפיט1075 המפענח צפונות סתומות. ויש אומרים כי צפנת פענח לשון מצרי הוא.

1073בחרק]  בחירק BL

1074ואמרו]  ואמר BL

1075הפיט]  הפייט BL

פרדס רמונים (שה"ש ד, יג), שומר1076 הפרדס (נחמ’ ב, ח), גנות ופרדסים (קה' ב, ה), הוא גן עצי המאכל.

1076שומר]  שמר BL

נה.  בבלי, כתובות נד ע"א

נו.  בבלי, גיטין ח ע"ב

אל לשכת נתן מלך הסריס אשר בפרורים (מל"ב כג, יא), פירושו השבית את הסוסים אשר נתנו מלכי יהודה לעבדת1077 השמש ונתנו אותם בלשכת נתן מלך שהיה ממונה ופקיד במגרשי הערים וחצריהם. וכן בדברי רבותינו ז"ל יקראו מגרשי הערים כן [נה] בבל וכל פרור הא1078 נהוג כרב, נהרדעא וכל פרור הא1079 נהוג כשמואל. ועוד אמרו [נו] הקונה שדה בסוריא כקונה בפרורי ירושלם. ותרגום 1080 ירעשו מגרושות1081 (יח' כז, הח) יזועון פרוריא. וכן תרגם ירעשו האיים (יח' כו, טו) יזועון פרוריא.

1077לעבדת]  לעבודת BL

1078פרור הא]  פרורהא BL

1079פרור הא]  פרורהא BL

1080 חסר]  ירושלמי BL

1081מגרושות]  מגרשות BL

נז.  בבלי, תמיד כז ע"א. בבלי, זבחים נה ע"ב

נח.  בבלי, תמיד כז ע"א. בבלי, זבחים נ ע"ב

לפרבר למערב ארבעה (דה"א כו, יח), שם הבית נקרא כן. וכן זכרוהו רבותינו ז"ל כאמרם1082 [נז] היאך דאפרבר חד הוא ואחרינא בצותא הוא דאזיל ויתיב גביה משום דקאי אבראי. ואמרו1083 [נח] מאי לפרבר? אמר רבה בר שילא1084 כמאן דאמר כלפי בר.

1082כאמרם]  באמרם BL

1083ואמרו]  ואמר BL

1084שילא]  שילה BL

אחרי פרעש אחד (שמ"א כד, טו), ידוע. ולגריעותו ולחלישותו1085 כנגד המלך כנה את1086עצמו בכלב1087 ופרעוש. ותרגם יונתן1088 בתר חלש בתר הדיוט חד. ותרגם לבקש את פרעש אחד (שמ"א כו, כ), ית חלש חד. ועוד הוא שם אדם (עז' ב, ג).

1085ולחלישותו]  ולחולשתו BL

1086 נוסף את]  BL

1087בכלב]  ככלב BL

1088ותרגם יונתן]  ויונתן תרגם BL

ויצא הפרשדונה1089 (שופ’ ד, כב), יש לפרש בו שהוא שם מקום כך והנו"ן והה"א נוספת1090 כמו1091 המסדרונה (שופ’ ג, כג). או שניהם יש בהם הנו"ן והה"א לתאר בלשון נקבה כמו באחרונה, בראשונה, ואף על פי שהיה משפטם מלרע אם הה"א לשון נקבה. ודעת התרגום בו שהוא פרש והדל"ת נוסף, כלומר אחר שתקע החרב בבטנו יצא הפרש מבטנו. וכן תרגם אותו ונפק אוכלא שפיך1092. ודומה כי דעתו היה1093 שהמלה מורכבת מן פרש ומן שדונה שהוא לשון שפיכה כתרגומו.

1089הפרשדונה]  הפרשדנה BL

1090נוספת]  נוספים BL

1091 חסר]  נו"ן וה"א BL

1092שפיך]  שפוך BL

1093היה]  היתה BL

פרשז עליו עננו (איוב כו, ט), אמרו שהוא כמו פרש בסי"ן1094 והזי"ן נוסף. ויש אומרים שהמלה מורכבת משלש מלות פרש שזיז1095.

1094בסי"ן]  בשי"ן BL

1095שזיז]  שדי זיו BL

הפרתמים (אס’ א, ג),1096 השרים הגדולים המיוחסים. ואדני אבי ז"ל כתב כי המ"ם נוספת כמו1097 פתאם, שלשום1098 והם הפחות1099 של עבר נהר פרת.

1096 חסר]  הם BL

1097כמו]  כמ"ם BL

1098שלשום]  שלשם BL

1099הפחות]  הפחוות BL

ותחת פתיגיל מחגרת שק (יש’ ג, כד), לבוש לובשין1101 אותו לכבוד ולתפארת. ואמרו שהוא הנקרא גילאלא1102. ויש מפרשים1103 החגור שחוגרות הנשים שקורין ינילא1104.

1100פתיגיל]  פתגל BL

1101לובשין]  שלובשין BL

1102גילאלא]  אלגילאלה BL

1103ויש מפרשים]  ורש"י פירש BL

1104ינילא]  יציל"א BL

פתגם המלך (אס’ א, כ), והוא קמוץ1105 בסמיכות. תרגום דבר פתגם.

1105קמוץ]  קמץ BL

ואשר הוא בן חמש אותיות

פתשגן הכתב (אס’ ג, יד). וברי"ש וזה פרשגן הנשתון (עז’ ז, יא), טופס הכתב1106. ותרגום את משנה התורה ית פתשגן אוריתא 1107דמשה ברי"ש. וכן בארמית פרשגן אגרתא (עז’ ד, יא), ברי"ש ושניהם ענין אחד. ולפי דעתי כי אינם לשון עברית כי אם לשון ארמית, כי לא נמצאו כי אם בספרי הגולה, וכן פתגם וכן הנשתון1108.

1106הכתב]  כתב BL

1107  – חסר מחמת הדומות ]  בתי"ו. ותרגום ויכתוב שם על האבנים את משנה תורת משה ית פרשגן אוריתא BL

1108הנשתון]  נשתון BL

נשלמה אות הפא


 Citer cette page

Judith Kogel (éditeur scientifique), « ספר השרשים | פה \ פא », dans Racines. Édition bilingue, hébreu-latin, du sefer ha-shorashim de David Qimḥi,  IRHT CNRS ,  2021 , #pe_he.xml (en ligne : </sefer_ha_shorashim.xml/pe_he.xml/פה \ פא>, consulté le 08-01-2025)

back to top